משמורת משותפת מזונות

עת נתקבלה החלטה לגבי משמורת ילדים, יש לקבוע את גובהו של תשלום המזונות. כאשר מדובר על משמורת מלאה, הניתנת לרוב לאם, היא זו הנושאת את הנטל הכלכלי של גידול הילדים הנמצאים מרבית הזמן אצלה. אולם במקרה של משמורת משותפת (חלוקת זמני השהות שווים), שוהים הילדים חצי מן הזמן אצל האב ועל כן, העלות הכלכלית מתחלקת בין ההורים.

משמורת משותפת הוא ביטוי המגדיר חלוקת שהות שווה בין האב והאם על הילדים כאשר ההורים מתגרשים. בהתאם להסדר המשמורת נגזר תשלום המזונות: הסדר משמורת משותפת הפך בשנים האחרונות להסדר המועדף במקרה של גירושין. להסדר זה יתרונות רבים ובראשם, שמירה על מעורבות האב בחיי ילדיו וחיזוק הקשר שלו עמם. בעת החלטה על משמורת משותפת, יש לדון גם בנושא של מזונות ילדים וסוגיה זו מעוררת לא פעם מחלוקת קשה בין הצדדים.

 

לאחרונה, קבע כב' השופט יעקב כהן, פסק דין תקדימי בעניין זה, בייצוגה של עו"ד מאיה רוטנברג, המהווה מהפכה של ממש בסוגיית מזונות ילדים, במקרה של משמורת משותפת.

 

הישג מהפכני בהובלת משרדנו: בית המשפט העליון קבע תקדים היסטורי בתיק בע"ם 919/15 פלוני נ' פלונית

משמורת משותפת ללא מזונות

במקרה של משמורת משותפת, חלוקת הימים היא שהילדים שוהים חצי מן הזמן אצל האם וחצי מהזמן אצל האב. מצב זה מוביל לכך כי העלות הכלכלית של גידול הילדים, מתחלקת גם היא בין ההורים. אולם כפי שפורט לעיל, מגמת הפסיקה עד כה הייתה שלא לשנות את גובה חיוב מזונות האב ואם כן, בשיעור של עד כ25% בלבד.

לאחרונה, ניתן פסק דין תקדימי וחדשני בעניין זה (תמ"ש 16785-09-12 ל.ר ואח' נ' ד.ר) בו מייצגת עו"ד מאיה רוטנברג את האב, ובו נקבע כי כאשר בני הזוג משתכרים משכורת דומה, או שהאם מרוויחה יותר מהאב והם נושאים במשמורת משותפת (חלוקת ימים ומשאבים שווה), אין מקום לחייב את האב בדמי מזונות ילדים. זוהי החלטה חדשנית ואמיצה, אשר יוצרת מצב חדש של משמורת משותפת ללא מזונות.

הערעור על ההחלטה בתמ"ש 16785-09-12 בערכאה ראשונה הוביל לערעור נוסף, אשר הגיע לפתחו של בית המשפט העליון בו עו"ד מאיה רוטנברג ייצגה את האב, כאשר בהרכב מורחב של 7 שופטים ובפס"ד תקדימי נקבעה הלכת 919 (לקריאה נוספת ראו בקישור מעלה). בפסק הדין קבעו השופטים פה אחד על שינוי ההלכה הנהוגה עד כה, אשר הושפעה מהדין העברי, ופסקו כי בהתאם לעקרון השוויון בין המינים בהתקיים התנאים המשפטיים למשמורת משותפת, אין מקום להעברת כספי מזונות מהאב לאם מעבר לחובה שכל צד יישא בהוצאות הקטינים בזמני השהות שלו.

משמורת משותפת - פסק דין תקדימי

בפסק דין זה, טענה האם כי יש להחיל את הדין העברי, על פיו לאב חובה מוחלטת ואבסולוטית לסיפוק צרכי הילדים עד להגיעם לגיל 15. בהתאם לכך, טענה האם כי היא אינה חבה בתשלום מזונות ילדיה והחיוב כולו מוטל על האב, למרות שההורים חולקים את המשמורת על ילדיהם.

עו"ד מאיה רוטנברג אשר מייצגת את האב בתיק זה, טענה מנגד כי הטלת חיוב מזונות ילדים על הנתבע, פוגעת בעקרון השוויון בין המינים. לא ייתכן כי במקרה שבו חולקים ההורים את המשמורת על ילדיהם ומשתכרים משכורת דומה, לא יתחלק גם הנטל הכלכלי שבגידול הילדים, והאב ייאלץ לשלם מזונות ילדיו על אף שהוא שותף בנטל גידול הילדים.

כב' השופט יעקב כהן קיבל את טענתה של עו"ד מאיה רוטנברג וקבע כי היכן שהדין האישי אינו מטיל חובה לתשלום מזונות ילדים על האם, יטיל זאת חוק המזונות, הקובע כי חובת דמי המזונות חלה על ההורים בשיעור יחסי להכנסותיהם. על כן, קבע כב' השופט כהן, כי במקרה של משמורת משותפת, בו שכרם של ההורים דומה, אין להטיל תשלום דמי מזונות מהורה אחד למשנהו.

משמורת משותפת מזונות: השפעות הלכת 919/15

עד למתן פסה"ד בעניין בע"מ 919/15 פלוני נ' פלונית, החלוקה הייתה כך שהחיוב בקטני קטינים עד גיל 6 הוא עצמאי ומוחלט ואינו תלוי בהכנסות האם או במצבו הכלכלי של האב או הקטין.

בגילאי 6-15, החיוב הוא מכוח תקנת חכמים, שפורשה כך שהחיוב עבור הצרכים ההכרחיים על האב והיתרה מדין צדקה אשר על פי יכולתם הכלכלית של שני ההורים, מכלל המקורות, זמני השהות ומכלול נסיבות העניין.

מגיל 15 שנים ועד 18 שנים, החיוב הוא מדין צדקה חל על ההורים באופן שווה.

בפס"ד בע"מ 919/15 נקבעה פרשנות חדשה לתקנת תש"ד של הרבנות הראשית והוחל דין שווה של חיוב מלא מדין צדקה, עבור קטינים בגילאי 6-15.

השופט פוגלמן: סבורני כי הפרשנות אשר תטיב להלום את ערכי היסוד של שיטתנו המשפטית היא זו, שלפיה, בגילאי 6-15 החיוב במזונות הוא מדין צדקה, החל במידה שווה על שני ההורים, כתוצאה מכך, הדין לא יחייב עוד את חיובו הבלעדי של האב במזונות הכרחיים, ויחתור לחלוקה נטל הוגנת ושוויונית יותר בין ההורים תוך הבטחת טובת הילד..".

עיקרי הלכת 919/15:

בגילאי 6-15 חבים שני ההורים באופן שווה במזונות ילדיהם מדין צדקה, תוך שהחלוקה ביניהם תקבע על פי יכולותיהם הכלכליות היחסיות מכלל המקורות העומדים לרשותם, לרבות שכר עבודה, בנתון לחלוקת המשמורת הפיזית בפועל, ובשים לב למכלול נסיבות המקרה. יישום עקרון זה במקרה הטיפוסי של משמורת פיזית משותפת, על בית המשפט לענייני משפחה להפעיל את שיקול דעתו בנסיבות כל מקרה ומקרה.

השופטת ד' ברק-ארז: במשמורת משותפת יישא כל הורה בעין בהוצאות הקיום השוטפות הנוגעות לילדים ולכן הוצאות אלה "יתקזזו" ללא צורך בהעברת תשלומים בין ההורים לפי אחוז מסוים משיעור המזונות שעליו יורה בית המשפט לענייני משפחה, בהתאם לגילם של הילדים ולהערכתו את העלויות הכרוכות בהוצאות קיום שוטפות אלה מתוך כלל צורכיהם המגולמים במזונות.

כמו כן, ייקבע מנגנון לריכוז הטיפול בהוצאות שאינן הוצאות קיום שוטפות, אלא "צרכים אחרים" כגון ביגוד, ספרים, טיפול רפואי שאינו צפוי ועוד.

ברגיל, יהיה זה מנגנון של הורה מרכז שיקבל לידיו תשלום של מחצית ההוצאות האלה מן ההורה האחר (במצב של השתכרות שווה).

לצד זאת, ניתן לחשוב על פתרונות נוספים כמו חשבון בנק משותף של ההורים, הכול לפי שיקול דעתה של הערכאה הדיוניות על-פי הנסיבות המשפחתיות.

בהעדר קביעה אחרת, ההורה המרכז יהא זה אשר בית המשפט לענייני משפחה ימצא כי שימש עובר לגירושין כמטפל העיקרי בילדים.

ההורים ימשיכו לחלוק בהוצאות החריגות, בכפוף לכושר ההשתכרות שלהם ובהתאם למנגנון שייקבע על-ידי בית המשפט לענייני משפחה.

כל הורה יישא בעין בהוצאות המדור של הקטינים, בכפוף לכך שהערכאה הדיונית תקדים ותבחן האם העול הכפול של נשיאה במדור המתאים לילדים אינו פוגע ביכולתם של ההורים לעמוד בתשלום המזונות שלהם נזקקים הילדים.

עו"ד ומגשרת מאיה רוטנברג העומדת בראש מחלקת דיני משפחה ברוטנברג, משרד עורכי דין, הינה בעלת ניסיון של מעל 15 שנים בתחום דיני המשפחה, מאחוריהניסיון רבבתיקי משמורת משותפת מזונותולרשותה צוות עורכי דין בעלי מומחיות מגוונת בעולם המשפט. מעוניינים להתייעץ? אנחנו כאן בשבילכם.

השפעת משמורת משותפת על תשלום המזונות וחיוב האם במזונות ילדים - לפסק הדין המלא

פסק הדין המפתיע יצר תהודה בעולם המשפט וזכה לסיקור בעיתונות - צפה בסיקור התקשורתי על פסק הדין

---

יצירת קשר עם עו''ד מאיה רוטנברג

ניתן להשיג אותנו באמצעים הבאים:

כתובת:	רחוב ראול ולנברג 18, מתחם CU (שוק צפון) מגדל C קומה 2, רמת החייל, תל-אביב.
מיקוד:	6971915
טלפון:	03-6161535
פקס:	03-6161913
נייד:	0544-705733
מייל:	office@rotenberglaw.co.il

---

שאלות ותשובות בנושא מזונות ומשמורת משותפת

• האם במקרה של משמורת משותפת יופחתו מזונות הילדים?
  נהוג להפחית את דמי מזונות הילדים בשיעור של 25% במקרה של משמורת משותפת אמיתית. זאת משום שההורים חולקים את ההוצאות בגין הילדים, בשונה ממשמורת מלאה, אז נושאת האם במרבית ההוצאות בגין גידול הילדים.
• האם בית המשפט יכול להחליט שלא להפחית את דמי המזונות?
  התשובה היא כן, למשל במקרה שבו יש פער כלכלי משמעותי בין ההורים, אז יכול בית המשפט לקבוע כי אין מקום להפחתת דמי המזונות, למרות כי מדובר על משמורת משותפת.
• משמורת משותפת ללא מזונות – יש דבר כזה?
  בהחלט! לאחרונה ישנה מגמה בפסיקה הקוראת לביטול תשלום מזונות ילדים במשמורת משותפת, היכן שההורים משתכרים שכר זהה או דומה.
• כיצד מקבלים החלטה על מזונות במשמורת משותפת?
  ההורים יכולים להגיע להסכמה ביניהם או לפנות אל בית המשפט אשר יכריע בסוגיה.

משמורת משותפת מה זה אומר?

המונח "משמורת" הינו יציר פסיקה ואינו מופיע בלשון חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות תשכ"ב 1962.

סעיף 14 לחוק הכשרות קובע את מעמד ההורים: "ההורים הם האפוטרופסים הטבעיים של ילדיהם הקטינים".

סעיף 15 לחוק קובע את תפקידי ההורים: "אפוטרופסות ההורים כוללת את החובה והזכות לדאוג לצרכי הקטין, לרבות חינוכו, לימודיו, הכשרתו לעבודה ולמשלח-יד ועבודתו, וכן שמירת נכסיו, ניהולם ופיתוחם; וצמודה לה הרשות להחזיק בקטין ולקבוע את מקום מגוריו, והסמכות לייצגו".

ואולם, ערכאות השיפוט נהגו עפ"י חזקת הגיל הרך והוראות סעיפים 24,25 לחוק הכשרות המשפטית הקובעות כי ילדים עד גיל 6 יהיה אצל אמם.

 

• מה זה משמורת משותפת?

לשון החוק:

הסכם בין הורים החיים בנפרד

24. היו הורי הקטין חיים בנפרד – בין שנישואיהם אוינו, הותרו או הופקעו בין שעדיין קיימים ובין שלא נישאו – רשאים הם להסכים ביניהם על מי מהם תהיה האפוטרופסות לקטין, כולה או מקצתה, מי מהם יחזיק בקטין, ומה יהיו זכויות ההורה שלא יחזיק בקטין לבוא עמו במגע; הסכם כזה טעון אישור בית המשפט והוא יאשרו לאחר שנוכח כי ההסכם הוא לטובת הקטין, ומשאושר, דינו – לכל ענין זולת ערעור – כדין החלטת בית המשפט.

קביעת בית המשפט באין הסכם בין ההורים

25. לא באו ההורים לידי הסכם כאמור בסעיף 24, או שבאו לידי הסכם אך ההסכם לא בוצע, רשאי בית המשפט לקבוע את הענינים האמורים בסעיף 24 כפי שייראה לו לטובת הקטין, ובלבד שילדים עד גיל 6 יהיו אצל אמם אם אין סיבות מיוחדות להורות אחרת.

והנה הזמנים השתנו והמבנה של התא המשפחתי השתנה, האבות הפכו מעורבים יותר בחיי הילדים וישנם סוגים של משפחות.

בשנת 2005 מונתה ועדת שניט ע"י שרת המשפטית דאז הגב' ציפי ליבני הוועדה התבקשה לבחון את ההיבטים המשפטיים של האחריות ההורית בגירושין. הועדה בחנה את מימוש ההורות ועידכון הכללים על פיהם ערכאות השיפוט צריכים לקבוע הסדר הורות וקביעת מנגנון לחלוקת זמני השהות בעת גירושין. בוועדת שניט נקבעכי נכון וראוי ששני ההורים יהיו המשמורנים של ילדיהם ולמעשה קבעה לראשונהשובר שיוון בין ההורים.

מסקנות הוועדה לא אומצו עדיין ע"י הכנסת משיקולים פוליטיים אך בתי המשפט החלו בפועל לנקוט בעמדה של משמורת משותפת לשני ההורים אף במקרים בהם הילדים מתחת לגיל 6 "הגיל הרך" הקבוע בחוק האפוטרופסות.

הסדרת משמורת הילדים

כחלק מהליך הגירושין נדרשים בני הזוג לתת דעתם על נושא משמורת הילדים הקטינים. נושא משמורת הקטינים הוסדר בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב -1962 שם נקבע כי שני ההורים הינם האפוטורופסים הטבעיים של ילדיהם הקטינים, ולעת פירוד, כאשר אין הסכמה בין בני הזוג מי יחזיק בקטינים – יכריע בכך ביהמ"ש. כאשר העיקרון אשר מנחה את בתי המשפט בשאלת המשמורת הוא עקרון טובת הילד.

משמורת לא סימטרית

על פי רוב, ולאחר שמתקבלת הכרעה בנושא המשמורת, נוצר מצב לפיו הורה אחד הינו ההורה המשמורן ואילו ההורה השני "זוכה" להסדרי ראיה עם ילדיו. מציאות זו, של משמורת לא סימטרית בין שני ההורים הפכה בשנים האחרונות לבעיתית יותר ויותר שכן לעיתים קרובות היא הייתה מנציחה קונפליקטים זוגיים והוריים, מפלה בין ההורים ובסופו של דבר פוגעת בטובת הילד שכן הילד היה זוכה ל"הורות" של צד אחד בלבד ומפסיד את ה"הורות שלמה" של שני הוריו – דבר אשר היה מורגל אליו טרם גירושי הוריו.

קביעת ההורה המשמורן

ההחלטה על זהות ההורה המשמורן הינה החלטה קשה ומסובכת שכן לעיתים לא ניתן היה לקבוע באופן מוחלט מיהו ההורה המשמורן הטוב ביותר – בטח כאשר המדובר בהורים שמתפקדים באופן טוב עם הילדים ואינם פוגעים בטובתם. זאת ועוד, בשנים האחרונות אנו עדים למקרים רבים בהם שני ההורים מעוניינים בקשר רציף עם הילדים ולקחת חלק משמעותי ושווה בגידול ילדיהם – גם לאחר הגירושין.

המלצות ועדת שניט

בשנים האחרונות, חל שינוי במדיניות בתי המשפט באשר לסוגיית משמורת הילדים וזאת לאור המלצות ועדת שניט אשר הסדירה, בין היתר, את נושא האחריות ההורית.

במסגרת המלצותיה של הוועדה, חלו שינויים נרחבים בתפיסת האחריות ההורית ובהגדרות המשפטיות כפי שהיו עד כה בכל הקשור ל "אפוטרופסות" ,"משמורת" ועוד.

הוועדה המליצה ליישם את העיקרון של "אחריות הורית" כפי שנקבע בסעף 18 לאמנה בדבר זכויות הילד. ולמעשה קבעה כי ששני ההורים אחראים במשותף ובאופן שווה בטיפול בילד, במימוש זכויותיו ובהתפתחותו.

הוועדה המליצה כי טובת הילד היא השיקול הראשון במעלה כשיתבצע מימוש האחריות ההורית ובהעדר הסכמה בנושא – יהיה ביהמ"ש אשר יקבע את מימוש האחריות ההורית והסדרי ההורות לפי עקרון טובת הילד ללא כל קשר אבחנה אם מדובר באם או באב.

זאת ועוד, כחלק מהמלצות הוועדה הומלץ לבטל את "חזקת הגיל הרך" ובכך למעשה לא לקבוע הגדרות אשר מפלות בין ההורים - מתוך הבנה שכאשר שני ההורים פועלים לטובת ילדיהם הרי שיש בינהם שותפות באחריות ההורית והורתם הינה שווה.

התפתחות הפסיקה בעקבות ועדת שניט

בשלל פסקי דין אימצו בתי המשפט את מסקנות וועדת שניט וקבעו כי מסקנות אלו הינן בעלות משקל רב וכי במצב בו שני ההורים מתפקדים כהורים אשר דואגים לילד, טובים ומיטיבים לו הרי שלשניהם הגדרה הורית שווה והם יכולים לקחת אחריות משותפת לגבי הילדים.

לחצ/י כאן להורדת דוח ועדת שניט המלא

אימוץ מסקנות הוועדה גם למצב שבו שופטי בית המשפט למשפחה "נתנו " לשני ההורים סטטוס זהה – תפיסתית ומעשית ומתוך כך נתנו אפשרות לשני ההורים לשמור על קשר שווה וקבוע עם ילדיהם גם לאחר פירוד הוריהם. וכך ברוח מסקנות הוועדה – החל בית המשפט לקבוע להורים משמורת משותפת.

ההבדל בין משמורת משותפת למשמורת רגילה

בבסיס ההבדל בין משמורת משותפת למשמורת רגילה עומד העניין לפיו במשמורת רגילה לילד יש בית עיקרי בו הוא מתגורר - אצל ההורה המשמורן, ובית משני שבו הוא מבקר – אצל ההורה שזכאי להסדרי ראיה. בניגוד לכך, במשמורת משופת לילד יש שני בתים ובשניהם הוא מתגורר באופן. זאת ועוד, ילדים אשר הוריהם חולקים במשמורת משותפת נהנים מחלוקה שווה גם בקבלת החלטות בנושא גידול הילדים, חינוכם ועוד.

טובת הילדים

החלת עקרון ה"משמורת המשותפת" או ה"הורות השווה" הינו בעל השלכות מרחיקות לכת אשר על פי מירב הדעות - מיטיבות עם הילדים שכן הילדים נהנים מנוכחות הורית חזקה של שני הוריהם, זוכים לראות את הוריהם משתפים פעולה זה עם זו ובנוסף, הילדים מפסיקים להיות כ"כלי במאבק" בין הוריהם. זאת ועוד, מחקרים רבים מתחום הפסיכולוגיה מצביעים על כך שילדים להורים אשר להם משמורת משותפת מתפתחים תקין ומושפעים פחות לרעה מגירושי הוריהם.

בבואו של בית המשפט לבחון בקשת בני זוג למשמורת משותפת הוא מסתייע בחוות דעת של עו"ס, פסיכולוגים ועוד. וכן בודק, בין היתר, את המסוגלות ההורית של הצדדים, תקינות מערכת היחסים בין הצדדים (תקשורת טובה, כבוד ואמון) וכן בודק באופן פרקטי את קיומם של התנאים אשר מאפשרים טכנית משמורת משותפת.

השפעת משמורת משותפת על מזונות

להכרעה במשמורת המשותפת השלכות על מספר סוגיות נוסף בגירושי הצדדים כאשר בעיקרן סוגית המזונות. בהתאם לחוק לתיקון דיני המשפחה ולדין היהודי אב חייו במזונות ההכרחיים של ילדיו עד הגיעם לגיל בגרות.

 

פטור מתשלום מזונות ילדים במשמורת משותפת

כחלק מהמגמה המכירה במשמורת משותפת עלתה השאלה מה בדבר חיוב המזונות לאב אשר נושא בנטל גידול הילדים באופן שווה? – והאם עליו להמשיך לשלם כמו שהיה משלם אם לא היה נושא במשמורת משותפת על ילדיו. ההכרעות בבתי המשפט היו רבות ומגוונות ולמעשה עד ליום 6.12.16 ניתנו פסיקות שונות אשר חלקן מפחיתות את חובת תשלום המזונות לאב במשמורת משותפת וחלקן משאירות את המצב על כנו.

להורדת דוח ועדת שיפמן

משמורת משותפת מזונות – החידושים שכדאי להכיר

משמורת ילדים משותפתומזונות – מה חדש? עלייה במספר הזוגות הבוחרים במשמורת משותפת, הפחתת גובה המזונות המוטל על האב ואף משמורת משותפת ללא מזונות.

תחום דיני המשפחה הוא דינאמי מאוד ובעת האחרונה, אנו עדים לשינויים מהותיים בשתי סוגיות מרכזיות: משמורת ילדים ומזונות. ראשית, ישנה עלייה ניכרת במספר הזוגות המתגרשים, אשר בוחרים בהסדר של משמורת משותפת. בסוגיית מזונות הילדים, ישנם יותר ויותר מקרים של הפחתת גובה המזונות המוטל על האב ואף ביטול החיוב במזונות כאשר מדובר על משמורת משותפת ורמת הכנסה דומה של ההורים.

משמורת משותפת - במגמת עלייה

לאורך שנים, בעת גירושין עם ילדים, הסדר המשמורת המקובל היה קבוע: משמורת מלאה לאם והסדר ראייה לאב. מצב דברים זה תאם את המבנה המשפחה של אב אשר עובד שעות רבות ומעורבותו בגידול הילדים היא מעטה יחסית. אולם בחלוף הזמן, תמונה זו השתנתה מאוד הן מבחינת יציאתן של נשים לעבודה ופיתוח קריירה והן מבחינת מעורבות האב בחיי הילדים.

משכך, כיום, זוגות רבים, המחליטים להתגרש, בוחרים במשמורת משותפת: חלוקה שוויונית של הזמן עם הילדים. זו מאפשרת לאב להמשיך ולקיים קשר קרוב עם ילדיו ולא להתנתק מהם למרות הפרידה ולאם, להמשיך לטפח קריירה משגשגת לצד חיי האימהות. מעל הכל, משמורת משותפת יכולה להטיב מאוד עם הילדים ולהקל עליהם את ההתמודדות עם הגירושין. התנאי לכך הוא כי ההורים מצליחים לקיים מערכת יחסים הורית תקינה וכי הם מתגוררים בסמיכות זה לזו ובקרבה מספקת למסגרות של הילדים.

הפחתה של 25% בגובה המזונות

עם העלייה במספר הזוגות הבוחרים במשמורת משותפת בעת גירושין, התגבשה אט אט התובנה כי יש להפחית את חיוב המזונות המוטל על האב במקרים אלו. מדוע? שהרי משמורת משותפת משמעה כי ההורים חולקים את הזמן עם הילדים ובמצב זה, האב נושא מימלא בהוצאות עבורם כאשר הם שוהים עמו. זאת בשונה ממשמורת מלאה, אז הילדים נמצאים אצל האם במרבית הזמן. אחוז ההפחתה של דמי המזונות הוא פקטור שמשתנה בהתאם לרמת ההכנסה של האם והיקף הצרכים של הילדים, אולם בית המשפט נוהג להפחית כ25% מדמי המזונות אשר היו משולמים לו היה מדובר במשמורת מלאה. מגמה זו הולכת גם צעד אחד קדימה וישנם מקרים בהם פטר בית המשפט את האב באופן מוחלט מתשלום מזונות.