מזונות ושינוי נסיבות

תשלום מזונות ילדים, כשמו כן הוא, נועד לדאוג לרווחתם. משכך, פסיקת מזונות לעולם אינה אבסולוטית והיא ניתנת לשינוי כאשר מתרחש שינוי מהותי בנסיבות. מהו אותו שינוי? בכך יעסוק המאמר שלפניכם.

דוגמאות לשינוי מהותי

מטבע הדברים, כאשר נדרש בית המשפט להכריע בעניין הפחתת מזונות או הגדלת המזונות, הרי שכל מקרה נבחן לגופו, על פי נסיבותיו. אולם ניתן בהחלט להצביע על מספר נימוקים אשר לרוב, רואים בהם שינוי מהותי, אשר יכול להביא לשינוי גובה דמי המזונות:

1. ירידה ביכולת ההשתכרות: למשל עקב תאונה או מחלה, אשר גרמו לנכות ניכרת ופוגעים אפוא בכושר העבודה. פיטורים, יכולים גם הם להוות נימוק מוצדק, אך רק במקרים  בהם לדבר יש השלכות לעתיד, למשל כי מדובר בפיטורים בגיל מבוגר המקימים חשש אמיתי למציאת עבודה באותם תנאים.
   
2. שינוי משמעותי בצרכי הילדים: יש ששינוי הנסיבות מקורו בילדים ולא בהורים. כך למשל כאשר צרכי החינוך של ילד אחד או יותר משתנים באופן מהותי (כגון מעבר מסגרת או שיעורים פרטיים) או חלילה עת שמדובר בצרכים רפואיים עקב מחלה או נכות שלקה בה הילד.
   
3. ראיות חדשות: זהו מקרה שבו אחד מההורים חשף ראיות שלא היו ידועות בעת פסיקת המזונות ויש בהן כדי להצדיק את שינוי הסכום שנפסק. למשל, כאשר התגלה כי לאב יש נכסים שהוברחו לחו"ל ומשקפים מצב כלכלי טוב בהרבה מזה שהוצג בשעתו.

שינוי בזמני השהות

אחת השאלות המרכזיות שעולות בעניין שינוי דמי המזונות, היא האם שינוי בזמני השהות של הילדים, יש בו כדי לשנות את גובה התשלום שנקבע. ובכן, בעבר, טרם הלכת השוויון בנטל, לא הייתה משמעות רבה לדבר, משום שחובת המזונות הייתה מוטלת ברובה על האב. כמו כן, קביעת המשמורת הייתה חד משמעית: משמורת מלאה או משמורת משותפת. במשמורת מלאה, שילם האב לאם סכום מזונות מלא ובמידה שבהמשך נעשה מעבר למשמורת משותפת, לא היה בכך בהכרח כדי להפחית את דמי המזונות.

אולם, מאז יולי 2017, במסגרת בע"מ 919/15, נקבע שוויון בנטל המזונות בין ההורים. במסגרתו, גם שונה השיח ממשמורת לזמני שהות. כלומר, כי כיום אין עוד הגדרה דיכוטומית של משמורת מלאה או משמורת משותפת, אלא דמי המזונות מחושבים באופן מדויק, על פי זמני השהות באחוזים. כך קורה כי כיום, שינוי זמני השהות יכול להביא להפחתה או הגדלה של דמי המזונות. למשל, אם האב עבר למקום מגורים מרוחק יותר וזמני השהות שלו עם הילדים הצטמצמו באופן משמעותי, הרי שעתה בשל השוויון בנטל המזונות, ניתן יהיה להפחית את גובה המזונות שהוא משלם.

הפחתה רטרואקטיבית של המזונות

פירטנו לעיל את הנסיבות השונות אשר יכולות להביא לשינוי גובה המזונות לאחר שנקבע. עד ליצירתה של ההלכה החדשה, במסגרת בע"מ 919/15, אשר קבעה כאמור שוויון בנטל המזונות בין ההורים, חל כלל זה באופן מוחלט וברור. ניתן גם להניח כי כלל זה ימשיך להוות תנאי לשינוי גובה המזונות, גם בתיקי מזונות אשר נדונים כיום, לאחר ההלכה החדשה. אולם, עולה השאלה, האם אבות בישראל יכולים לפנות עתה לבית המשפט ולבקש את הפחתת דמי המזונות בשל שינוי ההלכה? כלומר, אין המדובר בשינוי מהותי בנסיבותיהם האישיות, אך ישנו שינוי מהותי מאוד בדין. האם זה מהווה נימוק להפחתת המזונות?

ישנה מחלוקת בעניין זה בין שופטי בית המשפט לענייני משפחה ועל כן עד אשר שאלה זו תוכרע בבית המשפט העליון ביום מן הימים, גורלה של תביעה שכזו תלוי בשופט הספציפי שידון בה. ישנם שופטים כגון כב' השופט עובד אליאס אשר לטעמו די בשינוי ההלכה כדי להוות עילה לאבות להפחתת דמי המזונות. לעומתו ישנם שופטים אחרים כגון כב' השופט ניצן סלמן, הסבורים כי יש להותיר את הדרישה לשינוי נסיבות אך הוא אינו חייב להיות מהותי כמו בעבר.

ליצירת קשר