גט גירושין וסרבנות גט
גט- מה זה אומר?
גט (גט אישה) הוא מסמך הלכתי (שטר גט), שבמסירתו בטקס הגירושין של בני זוג יהודים, מגרש בעל את אשתו ומסיים את נישואיהם. החלק המהותי בגט הוא הצהרה קצרה מאוד: "הרי את מותרת לכל אדם". השפעת הגט היא שחרור האישה מהנישואין, וכתוצאה מכך היא חופשייה להינשא לאחר וכי דיני הניאוף לא חלים יותר עליה. הגט גם מחזיר לאישה את הזכויות החוקיות שהחזיק הבעל לגביה.
אחת הבעיות המרכזיות בהליך הגירושין בישראל נוגעת לסרבנות גט. הכלל ההלכתי אשר דורש את הסכמת שני הצדדים לגט, נותן בידי הבעל את הכח לכלוא את האישה בקשר הנישואין ולמנוע ממנה להמשיך הלאה בחייה. מתוך ההבנה כי יש צורך להגביר את ההרתעה בסוגיה זו, יוצאת בשורה חדשה: העמדה לדין פלילי של סרבני גט, אשר יכולה להוביל לעונש מאסר בפועל.
סרבנות גט
אישה המבקשת להתגרש מבעלה תלויה בהסכמתו לכך וזאת בשל כללי ההלכה הקובעים כי גט חייב להינתן בהסכמת שני הצדדים. משהבעל מסרב למתן גט, היא לכודה בקשר הנישואין ואינה יכולה להינשא מחדש או להביא ילד לעולם, היות שהוא עלול להיות מוכרז כממזר. אמנם, גם האישה יכולה לסרב למתן גט, אולם לסירובה תהיינה השלכות מעטות על חייו של הבעל.
מהן הסיבות לסרבנות גט? ובכן, בשונה מהנהוג לחשוב, סירובו של הבעל אינו נובע במרבית המקרים מתוך אהבה לאישה ורצון להישאר נשוי לה, אלא מתוך יצר נקמנות, שהרי ככל שיעמוד בסירובו, ימנע ממנה להמשיך בחייה. יתרה מזאת, גברים רבים מנצלים את רצונה של האישה בגט, ככלי לסחטנות, על מנת להשיג יתרונות שונים על פניה בהליך הגירושין.
מדובר הן בפן הכלכלי, של חלוקת הרכוש לטובת הבעל וקביעת סכום מזונות ילדים נמוך יותר והן בפן הרגשי של החזקת הגט כקלף אל מול הסדר משמורת הילדים בו מעוניינת האם.
המצב המשפט עד כה
הדין בישראל מאפשר למסורבי גט בגירושים לנקוט בהליכים שונים נגד בן הזוג הסרבן והשימוש בהם נפוץ יותר בקרב נשים, היות שסרבנות גט היא לרוב מצד הגבר. אמנם, כלים אלו אפקטיביים במקרים מסוימים, אך הם אינם מרתיעים דיים ועל כן אין בהם כדי למגר את התופעה של סרבנות גט, הפוגעת חמורות בזכות היסוד הבסיסית כל כך – זכות החירות.
ראשית ישנה האפשרות לפנות אל בית הדין הרבני, המוסמך להטיל סנקציות שונות נגד סרבן הגט, כפי שיפורט להלן, אולם ערכאה זו ממעטת לעשות שימוש בסמכויות שניתנו לה ועל כן יעילותו של הכלי הזה אינה רבה.
שנית, ישנה אפשרות של הגשת תביעה נזיקית בגין סרבנות גט, אשר מזכה את האישה בפיצוי כספי בגין הנזק הנפשי שנגרם לה. אפיק משפטי זה, מטיל סנקציה כלכלית ממשית על סרבני גט והוא קידם את מיגור התופעה, אך לא במידה מספקת.
עתה, נעשה מאמץ נוסף לסייע בהגברת ההרתעה והוא הנחיה חדשה של פרקליטות המדינה כי ניתן יהיה להעמיד סרבני גט לדין פלילי בעבירה של הפרת הוראה חוקית ולהטיל עליהם עונש מאסר בפועל, במקרה של הרשעה.
סרבנות גט – סמכות בית הדין הרבני
עת הוכחה לבית הדין הרבני קיומה של עילה לגט בהליכי הגירושין, רשאי הוא לתת פסק דין המחייב את הבעל למתן גט. אם מבקש הוא לנקוט בהליך מתון יותר, יכול בית הדין להשתמש בסמכותו להטלת עיקולים ומגבלות שונות על הבעל בשל סרבנותו. אולם, הלכה למעשה, בתי הדין הרבניים רואים בשני הפתרונות הללו כמוצא אחרון ביותר וממעטים לעשות בהם שימוש. תחת זאת, הם מפנים את בני הזוג לשלום בית, לניסיונות גישור וכיו"ב ונמנעים מלהורות על מתן הגט. משכך, פנייה לבית הדין הרבני מהווה כלי יעיל עבור האישה במקרים מעטים ולרוב, מותיר אותה מול שוקת שבורה, עד אשר הבעל יחזור בו מסירובו.
תביעת נזיקין נגד הבעל
כאמור מעלה, למסורבת הגט עומדת האפשרות להגיש תביעה נזיקית נגד בן הזוג בשל סרבנות גט. אם התביעה תתקבל, בית המשפט יורה על פיצוי כספי בגין הנזק הנפשי שנגרם לאישה והכל בהתאם לנסיבות העניין, למשל:
-
פגיעה בחירות ובאוטונומיה: סרבנות הגט מונעת מן האישה לנהל את חייה כרצונה ובפרט לקיים זוגיות אחרת, שהרי עלולה היא להיחשב כנואפת ולאבד את כתובתה.
-
אובדן הסיכוי להינשא ולהביא ילדים לעולם: עבור אישה המבקשת להינשא כדת משה וישראל, סרבנות הגט פוגעת בסיכוייה להינשא שוב וחמור מכך, להביא ילד לעולם, שהרי אם תוליד ילד מגבר אחר, הוא עלול להיות מוכרז כממזר.
-
כאב וסבל: נזק נפשי בגין ביזוי והשפלה, עוגמת נפש וכאב וסבל בשל סרבנות הבעל למתן גט וההשלכות השונות של מעשה זה על חיי האישה.
כלי זה מהווה אמנם תמריץ כלכלי להימנע מסרבנות גט במהלך הגירושים או לחדול ממנה, אולם גם בו אין די כדי לצמצם את היקפי התופעה באופן משמעותי ולמגרה כפי שנדרש בחברה מתוקנת. על כן, התקבלה החלטה כי לצד סמכויותיו של בית הדין הרבני בעניין זה ולצד ההכרה בסרבנות גט כעילה נזיקית, יש לתת מענה לסוגיה זו גם בדין הפלילי.
עונש מאסר לסרבני גט
בקיץ 2016, יצאה הנחיה מבית פרקליט המדינה כי מעתה סרבנות גט תוכל להיחשב כעבירה פלילית. מדובר בהפרה חובה חוקית (סעיף 287 לחוק העונשין) אשר מכוחה, לראשונה בישראל, יהיה ניתן להעמיד סרבני גט לדין פלילי. סמכות זו תופעל במקרים בהם ניתן צו לכפיית גט על ידי בית הדין הרבני והבעל עדיין עומד בסירובו. אם יוחלט על הגשת כתב אישום והבעל יורשע, ניתן יהיה להטיל עליו עונש מאסר בפועל.
ישנם רבים בקהילה המשפטית, אשר סבורים כי נכון היה לאפשר העמדה לדין פלילי של סרבני גט, גם טרם נתן בית הדין הרבני פסק של כפיית גט, אולם למרבה הבעייתיות, זהו הכרח מבחינת כללי ההלכה, כדי לשלול אפשרות שהגט ייחשב כגט מעושה.
יש לקוות כי ייעשה שימוש בסמכות זו באופן מלא וכי הדבר יוביל למיגור התופעה המקוממת של סרבנות גט.
עורך דין גירושין
עורך דין לענייני משפחה וצוואות
מרכז גישור גירושין
מגשר גירושין מומלץ 2023
עו"ד גירושין מאיה רוטנברג
באפשרותכם למלא את טופס יצירת הקשר ונחזור אליכם בהקדם.
ניתן להשיג אותנו באמצעים הבאים:
מאיה רוטנברג, עורכת דין סניף תל-אביב צפון:
רחוב ראול ולנברג 18, מתחם CU (שוק צפון) מגדל D קומה 4 רמת החייל, תל-אביב. ישראל
מיקוד: 6971915
טלפון: 03-6161535
פקס: 03-6161913
נייד: 0544-705733
|
Maya Rotenberg, Adv. North Tel-Aviv branch:
18 Raoul Wallenberg St., Building D, 4th floor CU business park, Ramat Hachayal ,Tel-Aviv, Israel.
Zip Code: 6971915
Tel: +972-3-6161535
Fax: +972-3-6161913
|
גט.קרא עוד
בג"ץ 9261/16
לפני:
כבוד המשנה לנשיאה א' רובינשטיין
כבוד השופט ח' מלצר
כבוד השופט י' דנציגר
העותרות:
1. פלונית
2. עמותת "מבוי סתום"
נ ג ד
המשיבים:
1. בית הדין הרבני הגדול לערעורים בירושלים
2. נשיא בית הדין הרבני הגדול
3. פלוני
4. פלוניקרא עוד
בבית הדין הרבני האזורי תל אביב יפו
דיינים:
הרב צבי בן יעקב – אב"ד
הרב יצחק הדאיה
הרב משה בצרי
תאריך החלטה: 05/11/2019קרא עוד
בית הדין קובע כי יש להטיל על בעל זה את כל ההגבלות המבוקשות על ידי בא כוח האישה.
בית הדין הרבני הגדול אף קובע כי מן הדין היה מקום כבר עתה להשתמש גם בהגבלה של הטלת מאסר, אך בית הדין, שכל עניינו בהטלת ההגבלות אינו ההגבלות לגופן אלא בהיותן מכשיר להביא את הבעל לציית לפסק הדין שניתן ולשחרר את האישה בגט, סבור כי אין לסגור את חלון ההזדמנויות וכי יש לאפשר לבעל להתעשת וליתן גט.קרא עוד
מכאן מצאו בתי הדין הרבניים, בשני המקרים, לנקוט בשורה של סנקציות כלפי העותרים המבוססות בעיקרן על "הרחקות דרבנו תם", דהיינו הרחקתם מחיי הקהילה וביושם ברבים, כפי שיפורט להלן, כדי שיקיימו את פסקי הדין המחייבים אותם ליתן גט לבנות זוגן, וייגאלו הנשים מעגינותן החיה.
השאלה המתעוררת היא, בפשטות, האם היה בסמכותם של בתי הדין הרבניים לנקוט בסנקציות אלה, או להמליץ על נקיטתן, אף שאין בנמצא הוראת חוק המאפשרת זאת מפורשות, לעומת הוראות חוק המאפשרות במקרים מסוימים סנקציות אחרות כלפי סרבן הגט.קרא עוד