נגיף הקורונה 2020: השפעות על ענייני משפחה וגירושין

התפשטות נגיף הקורונה בישראל ובעולם

העולם, וישראל כחלק ממנו, נמצא כעת בעיצומה של פנדמיה כתוצאה מהתפרצות והתפשטות נגיף הקורונה covid-19.  ביום 27.1.2020 הכריז שר הבריאות, בהתאם לסמכותו לפי ס׳ 20 לפקודת בריאות העם מס׳ 40 לש׳ 1940, כי המחלה הנגרמת על ידי נגיף הקורונה Novel Coronavirus 2019-nCov היא מחלה מידבקת מסוכנת וכי קיימת בעטיה סכנה חמורה לבריאות הציבור.

המחלה החלה את התפשטותה המהירה בחודש דצמבר 2019 בסין, ועד ליום 30.3.20 נדבקו ברחבי העולם כ־735,500 אנשים ונפטרו כ-34,800 אנשים. בתחילה המחלה התפשטה בעיקר במדינות אסיה, אך אנו עדים בשבועות האחרונים להתפשטות מהירה של המחלה גם באירופה עם שיעורי תחלואה ותמותה גבוהים, בעיקר באיטליה ובמדינות השכנות לה. באיטליה בלבד נדבקו עד ליום 30.3.20 כ־97,700 אנשים במחלה ונפטרו כ-10,800.

בימים אלה אנו עדים גם להתפרצות משמעותית בארצות הברית, בה נדבקו עד ליום 30.3.20 כ־ססס,143 אנשים במחלה ונפטרו כ-סס2,5. עד ליום 30.3.20 נדבקו בישראל מעל 4.490 חולים, ונפטרו 15.

אם בתחילה רוב החולים בישראל נדבקו בנגיף מחוץ לישראל, מהמידע הנמצא בידינו עולה שרבים מהחולים ואף רובם נדבקו ממגע עם חולים מאומתים בישראל.

השפעת התפשטות הנגיף על דיני המשפחה והגירושין בישראל

התפשטות הנגיף משפיעה באופן בלתי צפוי על דיני המשפחה, צדדים להליכי גירושין מוצאים עצמם מבולבלים לנוכח השינויים בשגרת החיים שהביאה עמה המגיפה.

בתי המשפט לענייני משפחה ובתי הדין הרבניים מושבתים או פועלים במתכונת מצומצמת למקרים דחופים בלבד והליכי הגירושין ובצידם הסדרי מזונות, משמורת ורכוש נעצרים בעקבות המגיפה. 

מדובר ללא ספק בשינוי נסיבות קיצוני ובלתי צפוי המשפיע על המשפחה וקיום הסדרי גירושין בכמה מישורים: 

1. עובדים רבים לנוכח המגיפה מצאו עצמם בחופשה ללא תשלום ו/או מפוטרים ממקום העבודה דבר שיביא לאי יכולת עמידה בתשלומי המזונות עקב הרעת המצב הכלכלי ואובדן מקום עבודה.

2. זמני השהות והסדרי הראיה יכולים להשתבש. לעיתים הסדרי השהות הם מהמסגרת החינוכית אל המסגרת החינוכית ואין הסדרה בהסכם של ימי שביתה, ועל כן צדדים מוצאים עצמם מבולבלים.

3. כך גם זמני השהות יכולים להשתבש בעקבות חובת בידוד של אחד מההורים עקב חזרה מחו"ל או מגע עם חולה covid-19.

4.הורה שנאלץ לעבוד מהבית, כאשר גנים ובתי הספר סגורים עליו להתאים את זמני השהות למצב החדש.

5. יציאת הילדים לחופשה ממסגרת החינוך- הגדרת החופשות וחגים בהסכמי הגירושין מקבלת פרשנות חדשה.

6. לעיתים יש הורים שאינם יכולים להיפגש זו עם זה בגלל צו הגנה או לעיתים מפגשים עם קטינים נערכים במרכז קשר או באמצעות צדדים שלישיים.

 כל אלה מביאים לכאוס בתא המשפחתי בנוסף לכאוס הנובע מהליך הגירושין והדבר מצריך ליווי וגיבוי מעו"ד מנוסה וקשוב לצרכי הלקוח גם בזמנים קשים אלו.

משרדנו עומד לרשות קהל לקוחותיו לצורכי התייעצות באופן מקוון בכל הנוגע לעניינים הצפים ועולים כתוצאה מהמגיפה.

סוגי ענינים שיידונו בבתי המשפט לפי תקנות בתי ממשפט ולשכות ממוצאמ לפועל (סדרי דין במצב חירום מיוחד), תשנ״א-1991

הליכים לפי החוק למניעת אלימות במשפחה, לרבות צווי הגנה;

בקשות למינוי אפוטרופוס במקרים דחופים, לרבות בקשות לנקיטת אמצעי שמירה לפי סעיף 68 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ״ב־181962 (להלן - חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות) וכן בקשות לביטול מינוי אפוטרופוס;

הליכי נזקקות לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש״ך-191960 (להלן - חוק הנוער (טיפול והשגחה));

הליכים לפי חוק אימוץ ילדים, התשמ״א-201981;

תובענה בעניין החזרתו של קטין חטוף, לרבות תובענה לפי חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים), התשנ״א-211991;

בקשות לצווים במעמד צד אחד, בקשות לסעדים זמניים ולביטולם וכן בקשות לעיכוב ביצוע החלטה;

בכלל זה, בקשות למזונות זמניים, לצו לשמירת מצב קיים, לצו עיקול ולצו עיכוב יציאה מהארץ;

בקשות לסעדים דחופים לפי תקנה 12(א) לתקנות להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, התשע״ו-222016 כמפורט להלן:

בקשה לאישור פעולה רפואית דחופה בקטין לרבות בדיקה, טיפול ואשפוז פסיכיאטרי דחופים כשאין הסכמה בין ההורים;

בקשה להנפקת דרכון ולאישור ליציאת קטין לחוץ לארץ לפעילות חינוכית קבוצתית או לצורך אחר שלא היה צפוי קודם לכן כשהיציאה אמורה להתקיים בתוך 30 ימים ממועד הגשת הבקשה;

בקשה לסעד דחוף בעניין מזונות או בעניין הבטחת קשר של קטין עם כל אחד מהוריו, במקרים חריגים שבהם המתנה לפגישת המהו״ת הראשונה תגרום נזק של ממש לצדדים או לילדיהם, לפי העניין;

תובענה דחופה לגירושין כשהנתבע המתגורר מחוץ לישראל נמצא בישראל, או בנסיבות מיוחדות אחרות, והכול ובלבד שהמתנה לתום תקופת עיכוב ההליכים עשויה למנוע את התרת הנישואין.

בקשות דחופות לקיצור תקופת עיכוב ההליכים כהגדרתה בחוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), התשע״ה-232014 כמפורט להלן:

(א) בקשה דחופה בעניין העברת ילד למסגרת חינוכית;

(ב) בקשה דחופה לעניין טיפול פסיכולוגי בקטין.

בקשות לצו עריכת בדיקה גנטית לקשרי משפחה לפי חוק מידע גנטי, התשס״א-242000 לקטין שנולד במסגרת הליך פונדקאות שהתבצע בחו״ל;

בקשות למתן צו הורות לפי חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), התשנ״ו-251996;

בקשה למתן הוראות לפי סעיף 67ו(ב)(4) לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, במקרה של מחלוקת בין אדם לאפוטרופסו בעניין רפואי או אישי מהותי.

בקשות לאישור הסכם;