וואטסאפ פניה בווטצאפ עו"ד מאיה רוטנברג ישיר
En

צור קשר

מוגבל ל500 תווים בעברית בלבד
checked

מדריך זכויות זוגות חד מיניים

אחת הסוגיות החברתיות והמשפטיות המשמעותיות ביותר בעשורים האחרונים היא ההכרה בזכויות זוגות להט"ב (לסביות, הומואים, טרנסג'נדרים, ביסקסואלים, וכל מי שמזדהה מחוץ להגדרות ההטרונורמטיביות). בישראל, המסלול להכרה מלאה בזכויות זוגות חד-מיניים עבר שינויים והתפתחויות, ונותרו עדיין אתגרים לא מבוטלים. 

במדריך זה, ננסה להעניק תמונה מעמיקה של מרבית הנושאים הקשורים לזכויות זוגות להט"ב: הכרה משפטית, הסכמים משפטיים, זכויות רכוש ופרידה, אימוץ ופונדקאות, ירושות וצוואות, הגירה וזוגיות מעורבת עם בן זוג זר, ועוד מגוון נושאים נוספים. נסקור שכן זוגות חד-מיניים רבים חווים קשיים רגשיים וחברתיים נוספים. כמו כן, נציין עמותות תומכות, מוסדות רשמיים, חוקים ונהלים, מסמכים וטפסים רלוונטיים, כדי לספק מדריך שימושי לכל מי שנמצא במערכת יחסים חד-מינית בישראל או מתכנן להקים משפחה ועתיד משותף כאן.

הכרה כללית בזוגות חד-מיניים בישראל  
המציאות המשפטית בישראל מורכבת, שכן המדינה עדיין אינה מאפשרת נישואין אזרחיים בתחומה, ובטח לא נישואין חד-מיניים במסגרת הדין הדתי. למרות זאת, חלה התקדמות מהותית: המדינה כן מכירה בנישואין חד-מיניים שנערכו בחו"ל, ורושמת אותם במרשם האוכלוסין כזוגות נשואים לצרכים רשמיים מסוימים. צעד זה הוא תוצר של פסיקות בג"ץ, שבהן נקבע שאי-רישום זוגות חד-מיניים שנישאו במדינה זרה מהווה אפליה ופוגע בזכות לשוויון. חשוב לציין שהרישום במרשם האוכלוסין הוא רישום דקלרטיבי בעיקרו, ואינו בהכרח מעיד על נישואין מוכרים בראייה דתית או על קבלת כל הזכויות שמוקנות לזוגות הטרוסקסואליים שנישאו כדת משה וישראל.  

יחד עם זאת, כיוון שמדינת ישראל מנהלת מדיניות של הכרה בנישואין אזרחיים שנערכו מחוץ לישראל (גם של זוגות סטרייטים), היא ממשיכה כלל זה גם לגבי זוגות חד-מיניים. זוגות חד-מיניים הטסים לקנדה, הולנד, או מדינות נוספות שמתירות נישואין גאים, עורכים שם את הטקס, חוזרים לישראל ומבקשים להירשם כנשואים במשרד הפנים. הרשויות אינן יכולות לסרב לרישום, וכך הם מופיעים בספח תעודת הזהות כ"נשוי/נשואה".  

לצד זאת, זוגות רבים בוחרים בנתיב "ידועים בציבור" או "הסכם זוגיות", בלא לצאת לחו"ל, ועם הזמן הפסיקה בארץ הרחיבה את ההכרה בידועים בציבור בכל הנוגע לזכויות רכוש, ביטוח לאומי וירושה, גם עבור בני זוג מאותו מין. נפרט על כך בהמשך.

תעודת זוגיות או הסכם חיים משותפים  
במסגרת המאמצים למצוא דרכים חלופיות להכרה בזוגות חד-מיניים, עלתה האופציה של "תעודת זוגיות" – יוזמות של גופים עצמאיים שמנפיקים תעודה המצהירה על כך ששני בני הזוג מקיימים מערכת יחסים מחייבת ושוויונית. תעודה זו אינה תעודה ממשלתית רשמית, אך מוסדות שונים מוכנים לקבל אותה לצורכי הטבות, מבצעים וכדומה. למעשה זו דרך להצהיר בציבור על הסטטוס מבלי שנערכו נישואין דתיים או אזרחיים בחו"ל.  

טופס "הסכם חיים משותפים" או "הסכם זוגיות" הופך לכלי פופולרי גם בקרב זוגות הטרוסקסואליים שמסיבות שונות לא נישאו רשמית. עבור זוגות להט"ב, הסכם כזה יכול לקבוע:  
• חלוקת רכוש אם ניפרד.  
• מנגנונים לחלוקה ושיתוף כלכלי במהלך הזוגיות.  
• מנגנוני קבלת החלטות רפואיות האחד כלפי השני.  
• הצהרה הדדית על חינוך ילדים, אם יבואו לעולם באמצעות אימוץ או פונדקאות.  

אין עדיין חוק המסדיר "ברית זוגיות" רשמית לזוגות חד-מיניים, אך ניתן לאמת את ההסכם בבית המשפט לענייני משפחה ולקבל תוקף של פסק דין, מה שנותן לו משמעות משפטית חזקה במקרה של סכסוך עתידי.

מורכבות חברתית
זוגות להט"ב בארץ מתמודדים לא רק עם סבך משפטי, אלא גם עם תחושות של אי-ודאות חברתית, חשש מהומופוביה, לחצים מצד משפחה מורחבת, וכל זה בניסיון לבנות חיים משותפים. העובדה שאין אפשרות להינשא "כדת" בישראל עלולה ליצור תחושת אפליה וזרות. עם זאת, ראוי לציין שהחברה הישראלית עוברת שינוי איטי, ורבים כבר מקבלים זוגות מאותו מין כחלק אינטגרלי מהנוף המשפחתי המקומי. עמותות וארגונים גאים, כמו "האגודה למען הלהט"ב", "עמותת תהילה", "חוש"ן" ועוד, מעניקים ליווי, הדרכה, סיוע משפטי וקהילה תומכת.

זכויות רכוש וחלוקת רכוש במקרה של פרידה  
גם זוגות חד-מיניים, בין אם מוכרים כידועים בציבור ובין אם רשומים כנשואים ממדינה זרה, יכולים להתמודד עם סכסוכים כלכליים במקרה של פרידה. בתי המשפט לענייני משפחה נוהגים בפועל להקיש מחוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973 (שחל לכאורה על זוג נשוי הטרוסקסואלי), ולקבוע שאם הוכח שנוצרה "כוונת שיתוף", יש לחלק את הרכוש שווה בשווה. הבעיה היא שהחוק לא תוכנן להחיל בצורה מפורשת זוגות חד-מיניים; אך הפסיקה כבר הרחיבה והחילה עקרונות דומים גם על זוגות להט"ב, בעיקר בהסתמך על עקרונות "ידועים בציבור".  

בני זוג מאותו מין יכולים אפוא להראות שחיו יחד, ניהלו חשבון בנק משותף, רכשו נכסים יחד, או שכלל הם קיימו משק בית משותף לאורך שנים רבות. במצב זה, אם אין הסכם ממון ביניהם, חזקה שיתחלקו ברכוש באופן שוויוני. כמובן שתמיד ניתן להקדים תרופה למכה ולערוך "הסכם טרום זוגיות" או "הסכם ממון" שמפרט איך תיראה החלוקה במקרה של פרידה.  

הערה נוספת היא הנושא של הברחת נכסים. כמו אצל זוגות הטרוסקסואליים, לעיתים קורה שבמהלך הפרידה אחד הצדדים מנסה להבריח נכסים, להעביר בעלות לחשבונות על שם המשפחה וכו'. לבן הזוג השני יש זכות לפנות לבית המשפט ולבקש סעדים זמניים, עיקולים וכדומה, כדי להבטיח חלוקה הוגנת.  

פרידה בין זוגות חד-מיניים שהוכרו כנשואים בחו"ל  
פירוק הנישואין שנערכו בחו"ל הוא נושא קצת מורכב, שכן באופן פורמלי אין מסלול של "גירושין אזרחיים" בישראל. בני הזוג יכולים לפנות לבית המשפט לענייני משפחה ולבקש הצהרה על ביטול הנישואין או הכרזה על פרידה, אך אין נוסחת גירושין דתית. במצבים מסוימים, זוגות שחתמו על הסכם גירושין (שמכסה חלוקת רכוש, משמורת ילדים ועוד) מבקשים אישור והמלצה מבית המשפט, וכך מקבלים תוקף של פסק דין להסדר הפרידה.  

ישנן מדינות בעולם שבהן ניתן להתגרש אזרחית, וזוג חד-מיני שנישא בחו"ל יכול לשקול לעבור את התהליך שם. אולם לא תמיד זה מעשי, בין אם הנגישות למדינה מורכבת או שאין בה את האפשרות החוקית לגירושין לזוג זה. במישור הפורמלי בישראל, הרישום במרשם האוכלוסין יכול להיות מעודכן לאחר קבלת פסק דין הצהרתי על סיום הנישואין.  

עמותות וארגונים להט"ב תומכים  
• האגודה למען הלהט"ב: הארגון הוותיק והמרכזי בישראל. מציע קו קשב, סיוע משפטי, קבוצות חברתיות וקהילתיות, פעילויות הסברה ועוד.  
• חוש"ן: ארגון המתמחה בהסברה וחינוך, מכין הרצאות בבתי ספר, במקומות עבודה, ובמסגרות רשמיות לשם הפחתת להט"בופוביה.  
• משפחה חדשה: ארגון הפועל לקידום זכויות משפחתיות של כל הרכב משפחתי, ובפרט זוגות חד-מיניים. מנפיק תעודת זוגיות, מסייע בעריכת הסכמים זוגיים, ומעניק ייעוץ משפטי.  
• הוויה: ארגון חילוני שמציע טקסים אלטרנטיביים גם לזוגות להט"ב, ו"מנפיק" תעודות זוגיות המוכרות במקומות מסוימים.  
• איגי – ארגון הנוער הגאה: פועל למען בני ובנות נוער להט"ב, ומתמקד ביצירת מרחבים בטוחים חברתיים וטיפוליים.  
• עמותת בת קול (לסביות דתיות) או חברותא (הומואים דתיים): מציעות סביבה תומכת לדתיים להט"ב.  
• ג׳נדרס – ארגון א-בינארי וטרנסג'נדרים, וכן ישנם ארגוני טרנס נוספים, המספקים כיוון אישי ומסייעים בתהליכים משפטיים ורגשיים.  

העמותות הללו יכולות לספק לא רק תמיכה רגשית, אלא לעיתים גם ליווי משפטי ולובינג מול הכנסת ומשרדי הממשלה, להרחבת הזכויות.

טפסים ומסמכים רלוונטיים  
• תעודת זוגיות (מנפיקה "משפחה חדשה" או "הוויה"), שבאה להציג סטטוס ידועים בציבור.  
• הסכם זוגיות/hחיים משותפים – מסמך משפטי שניתן לאמת מול נוטריון או בית משפט לענייני משפחה.  
• טופס רישום נישואין שנערכו בחו"ל – משרד הפנים מבקש הגשת טופס ותעודת נישואין מתורגמת ומאושרת, כדי לרשום בני הזוג כנשואים.  
• טופס פנייה לביטוח לאומי, שמכיר בבן או בת הזוג כ"בן זוג" לצורך קצבאות שארים, נקודות זיכוי, ועוד.  
• טפסים לצורך הוכחת הורות בילד שנולד בהליך פונדקאות בחו"ל: מציגים צו הורות מבית משפט זר, אישורים רפואיים.  

אימוץ ופונדקאות  
בישראל, חוק האימוץ מאפשר אימוץ יחידני או אימוץ על ידי זוג נשוי. בעבר, זוגות חד-מיניים נתקלו בחסמים משמעותיים, אך הפסיקות האחרונות, ובעיקר מדיניות משרד הרווחה, מתחילות להכיר בזכות זוגות מאותו מין לאמץ, תוך בחינת "טובת הילד" כמובן. התהליך בירוקרטי ולא תמיד פשוט, אך מבחינה משפטית לא אמור להיות מנוע מוחלט.  

בפונדקאות – חוק הסכמים לנשיאת עוברים, התשנ"ו-1996, מגביל פורמלית את הליך הפונדקאות בישראל לזוג הטרוסקסואלי נשוי (ולאחר תיקוני חקיקה ולחץ בג"ץ נפתח גם לנשים יחידניות ולזוגות גברים, אך היה הליך הדרגתי ומגומגם). זוגות גברים רבים בחרו לבצע פונדקאות בחו"ל (ארה"ב, קנדה, קולומביה וכו'), ואז חזרו לישראל לבקש הכרה בילד. הפסיקה בדרך כלל מודה שהילד הוא של שני ההורים הגברים, ומחייבת בדיקת רקמות לרוב, או הגשת "צו הורות פסיקתי".  

זוגות נשים שמבצעות פונדקאות פחות נפוץ משום שלרוב הן משתמשות בהפריה (IVF) אצל אחת מבנות הזוג. אם אחת בת הזוג יולדת, השנייה מבקשת "צו הורות" מבית משפט לצורך רישום כ"הורה חוקי". במשך שנים, אותה בת זוג לא-ביולוגית נאלצה לאמץ את הילד, אך עם הזמן נוצרו "צווי הורות פסיקתיים" שמקצרים תהליכים.

בן או בת זוג תושב זר – סוגיות הגירה  
זוגות חד-מיניים לעיתים מתמודדים עם שאלת "אזרחות" או "תושבות" של אחד מבני הזוג, אם הוא אזרח זר. משרד הפנים נדרש לנהלים המאפשרים להוכיח קשר זוגי יציב עם אזרח ישראלי (נוהל "מתן מעמד לבן זוג זר של אזרח ישראלי"). אופן ההכרה בידועים בציבור חלה גם על זוג להט"ב, מאז פסיקות בג"ץ שקבעו שאין להפלות על רקע נטייה מינית.  

ההליך מורכב, וכולל הוכחת חיים משותפים, כוונת קבע בישראל, בדיקות שמוודאות שאין כאן נישואין פיקטיביים. אם עמדו בתנאים, בן הזוג הזר מקבל בהתחלה מעמד של אשרת עבודה (א/5) לתקופה מסוימת, ובהמשך יכול להתקדם למעמד תושב קבע, ובסוף גם לאזרחות ישראלית מלאה, לאחר שנים של חיים משותפים. הבעיה היא שבחלק מהמקרים נדרשות הוכחות מחמירות שהקשר אמיתי ורציף, ובני הזוג עלולים להתמודד עם ראיון אישי קשה ברשות האוכלוסין.  

מי שמעוניינים להגר לחו"ל כבני זוג חד-מיניים, נתקלים לעיתים באתגרים נוספים, שכן לא כל המדינות מכירות בזכויות להט"ביות בצורה מלאה. הזוג עשוי להידרש להציג תעודת נישואין תקפה ממדינה אחרת, או לקבל אשרה מיוחדת לטובת תושבות על בסיס זוגיות להט"ב.

ירושה וצוואות אצל זוגות חד-מיניים  
בשעת פטירה של אחד מבני הזוג, החוק הישראלי (חוק הירושה, התשכ"ה-1965) קובע שבן/בת הזוג יורש חלק ניכר מהרכוש, אם אין צוואה. אבל מה קורה אם השניים לא נשואים "פורמלית" (בגלל חד-מיניות או כי פשוט לא יצאו לחו"ל להינשא)? במקרים כאלה ניתן להוכיח שהם "ידועים בציבור" ולהקנות להם מעמד של בן זוג יורש לפי סעיף 55 לחוק הירושה. לצורך זה, יש להוכיח ניהול משק בית משותף וחיי זוגיות.  

במקרים של זוגות נשואים מאותו מין שנרשמו כנשואים לאחר טקס בחו"ל, אין בעיה עקרונית: בן הזוג פשוט מוכר כ"בן/בת זוג" לצורך הירושה. חשוב בכל זאת לערוך צוואה מפורטת, כי תמיד יש סיכוי לבעיות. תכנון מוקדם באמצעות צוואה הדדית או צוואה נוטריונית יכול למנוע סכסוכים עם משפחות המנוח שייתכן שיתנגדו להכרה בבן הזוג הגאה.  

זוגות חד-מיניים שברשותם דירה, נכסים פיננסיים או עסק, מוטב להם לעגן בכתב את רצונם, כדי שלא ישאירו את בן הזוג השני בלי דבר. למשפחה לפעמים דעות קדומות, ובצוואה ברורה אפשר למנוע מצב של התדיינויות.  

ניתוחים לשינוי מין וטרנסג'נדריות  
נושא הטרנסג'נדרים (אנשים שזהותם המגדרית אינה תואמת למין שקיבלו בלידה) חשוב אף הוא בהקשר של זוגיות להט"ב. אדם טרנס עלול להיתקל במכשולים משפטיים הקשורים לרישום מגדרו במרשם האוכלוסין, לקבלת טיפולים הורמונליים, וניתוח להתאמה מגדרית. בתי המשפט הכירו ברוב המקרים בזכות לשינוי שמה של אישה טרנסגנדרית בתעודת הזהות ולרשום את מינה הנכון, לפי הליך של ועדה רפואית.  

עם זאת, זוגות בהם אחד הצדדים עובר תהליך שינוי מין יכולים לראות את עצמם כחיים בזוג חד-מיני לאחר השינוי, או זוג הטרוסקסואלי, תלוי בנסיבות. המשפט הישראלי לא מציב מגבלות משמעותיות, אולם כדאי להיות מודעים למורכבויות: כשאדם עובר ניתוח ועידכון, עשויים לצוץ עניינים בנוגע לנישואין הקודמים בדין הדתי, סוגיות של כתובה ועוד, אם היה רשום בניגוד למגדר.  

עמותות כמו "מעברים", "ג’נדרס" ו"הבית הטרנסי" מסייעות רבות לטרנסג'נדרים להתמצא בין ההיבטים הרפואיים, הנפשיים והמשפטיים של התהליך. הן מלוות בתהליכי שינוי שם, שינוי סעיף מין בתעודת הזהות, ואף מספקות תמיכה זוגית במקרה שבני הזוג נשארים יחד.

פרידה, גירושין והתייחסות אישית  
זוגות חד-מיניים פעמים רבות מאמצים מודל פרידה אזרחי, שפירושו חתימה על הסכם מול עו"ד, הגשתו לאישור בית המשפט. הליך זה מקביל לגירושין, אך מכונה לעיתים "התרת זוגיות" או "הצהרת סיום חיים משותפים". התהליך יכול להימשך זמן אם יש מחלוקת על חלוקת הרכוש או משמורת הילדים. עו"ד מאיה רוטנברג היא שיש זוגות שהשקיעו המון מאמצים בחברה לא תמיד מכילה, כדי ליצור תא משפחתי, וכעת, במצב פרידה, עלולות לצוץ אמוציות: הסתרת נכסים, מריבות על זהות הורית, ועוד.  

מומלץ להיעזר במגשר או מטפל זוגי שיוכל להקל על הכעסים ולגבש הסכם פרידה שמשרת את האינטרסים המשותפים. בנוסף, כדאי לפנות לאחד מארגוני הלהט"ב, כי לעיתים יש להם עורכי דין מתנדבים, או ייעוץ במחירים מסובסדים, במיוחד אם זיהו בעיה של אמצעים כלכליים.

הכרת מוסדות במדינה בזוגות חד-מיניים  
• משרד הפנים – רושם במרשם האוכלוסין זוגות חד-מיניים שנישאו בחו"ל.  
• משרד המשפטים – מפעיל את יחידת הסיוע המשפטי, וכתוצאה מפסיקות בג"ץ יש בידם הנחיות שלא להפלות זוגות להט"ב.  
• ביטוח לאומי – מכיר בבן זוג מאותו מין כזכאי לקצבאות שארים, קצבאות ילדים (אם הילד רשום על שמם), גמלת תלויים במקרה של פטירת בן הזוג, ועוד.  
• מס הכנסה – רואה בבן זוג חד-מיני שנרשם כידוע בציבור/נשוי לצורך נקודות זיכוי והקלות מס, גם אם התקשה בעבר לקבלן. יש כל מיני נהלים שהשתנו עם הזמן, אך הכיוון הכללי הוא שוויון.  
• צה"ל – מבחינת שירות בצבא, אין אפליה רשמית, ובן זוג של חייל קבע חד-מיני יכול לקבל מעמד של בן זוג לעניין זכויות שונות, כולל מגורים ומענקים.  

בן או בת זוג תושב זר – הרחבה אישית  
תהליך ההגירה לארץ של בן זוג זר בזוגיות חד-מינית עשוי להיות מורכב. המסלול הנפוץ נקרא "נוהל חיים משותפים", שבו על שני בני הזוג להגיש בקשה להסדרת מעמד בישראל לבן הזוג הזר. עליהם להראות מסמכים: שכירות משותפת של דירה, חשבון בנק משותף, תמונות משותפות, תכתובות, מכתבי המלצה, וכל מה שיעיד שהקשר אותנטי. לאחר שבודקים בתשאול ובמשרד הפנים את אמיתות הקשר, בן הזוג הזר מקבל אשרת שהייה מסוג א/5 עם היתר עבודה, ובחלוף מספר שנים – אפשרות לתושבות קבע ואזרחות.  

עו"ד מאיה רוטנברג: זוגות להט"ב מספרים שבראיונות מול רשות האוכלוסין, עדיין יש שאלות מביכות ואף משפילות. ראוי לקחת בחשבון שמומלץ להיעזר בעו"ד הגירה כדי לעבור את התהליך בהצלחה ולדעת מה "קו החקירה" שמותר ואסור למשרד הפנים.  

פונדקאות בחו"ל – כיוונים נוספים  
זוגות גברים בפרט, הנזקקים לפונדקאות, פונים לארה"ב, קנדה, קולומביה, גיאורגיה (אם החוק שם מאפשר), תאילנד (ששינתה חוקים) ועוד. עליהם לחתום על חוזה עם סוכנות פונדקאות, לאתר אם פונדקאית, ולעבור תהליך שעשוי לעלות עשרות אלפי דולרים. לאחר הלידה, הם צריכים להנפיק תעודת לידה ולבקש מהקונסוליה הישראלית רישום הילד כאזרח ישראלי על סמך בדיקת DNA, או צו הורות זר. בשובם לארץ, פונים לבית המשפט לענייני משפחה לקבל "צו הורות" המכיר בשני האבות כהורי הילד.  

אותו דבר, אגב, חל על זוג נשים שיש בהן שתיהן אינן יכולות להרות (או לא מעוניינות), אף שזה פחות נפוץ. במידה והן מבצעות פונדקאות בחו"ל, הן עומדות בפני אותו מסלול.  

ניתוחים והתאמה מגדרית – כשאחד משנה סטטוס  
מה קורה כאשר זוג הטרוסקסואלי "מתחתן כדת" ולאחר מספר שנים אחד הצדדים מגלה שהוא טרנסג'נדר? באופן משפטי, ייתכן שהנישואין הדתיים לא מוכרים עוד באותה הצורה, מכיוון שהדין הדתי לא מכיר בשינוי מין כעוקף את מגבלות הנישואין הקיימות (איסור נישואין בין שני גברים על פי הדת היהודית, למשל). במצבים כאלו, נוצרות מורכבויות אם רוצים להתגרש בבית הדין הרבני. גם אם בני הזוג בוחרים להישאר יחד, הזהות המגדרית החדשה עלולה להתנגש עם רישומים דתיים.  

מבחינת חוקי מדינת ישראל, בני הזוג יכולים להישאר נשואים ברישומי משרד הפנים (עם עדכון השם והמגדר של בן הזוג הטרנס), וכך הם הופכים דה-פקטו לזוג חד-מיני נשוי רשמית. זו פרצה מעניינת, אבל נדירה. תהליך הפרידה (אם יקרה) יהיה מורכב, כי הדיין הדתי עשוי לומר שאין יכולת "לגרש" במסגרת ההלכה אם מבחינתו זה "שני גברים" כעת. בפועל, בימינו יש איזשהו ניסיון למצוא פתרונות הלכתיים פרטניים לכל מקרה.  

חשיבות של עריכת צוואות והסכמים משפטיים  
כשמדברים על זוג להט"ב, חשוב להדגיש: כיוון שחוקי ישראל לא תמיד רואיים אוטומטית את בני הזוג כ"נשואים" או "יורשים" או "הורים" – רצוי לערוך מראש מסמכים מגוונים:  
• הסכם זוגיות/חיים משותפים.  
• צוואה מפורטת לגבי כל הנכסים, כולל הגדרת היורש(ים).  
• ייפוי כוח רפואי, המעניק לבן הזוג סמכות לקבל החלטות רפואיות בשעת חירום.  
• הסכם הורות (אם מתכננים ילדים).  

מסמכים אלו מקלים מאוד על בני הזוג ועל מוסדות המדינה כשמתעוררת שאלה על זכויות כלכליות, על מעמד "בן משפחה" בבתי חולים, על אפוטרופסות במקרה של קטינים או חולים, וכדומה.

סוגיות על ילדים שנולדו בהסדרים שונים  
זוג נשים: לעיתים אחת מהן תורמת ביצית, השנייה יולדת, או שהן משתמשות בתרומת זרע אנונימית. במצב כזה, ברישום הילד במשרד הפנים, אם האישה היולדת רשומה כאם כברירת מחדל, אך יש צורך ב"צו הורות" או "צו אימוץ" כדי להכיר בשנייה כאם לכל דבר. בשנים האחרונות אפשר לקבל צו הורות יחסית מהר, בלי הליך אימוץ מלא, אם מציגות הוכחה שחיו כזוג והביאו את הילד יחד.  

זוג גברים: ביצית נתרמת מפונדקאית, זרע של אחד מהם, הילד נולד בחו"ל או בארץ (אם החוק יאפשר פונדקאות לזוגות גברים). לאחר מכן מגישים בקשה לצו הורות עבור האב שאינו ביולוגי. החוק התפתח בשל החלטות בג"ץ שהורו לא להפלות זוג גברים, אך עדיין הפרוצדורה ממושכת.  

על רקע זה, זוגות אלו נתקלים במקרים שבהם בחיי היומיום מוסדות כגון בתי ספר, קופות חולים ואחרים, עלולים שלא להבין שיש "שני אבות" או "שתי אמהות". לכן חשוב להצטייד בצו הורות, רישום ילד, ולהסדיר את ענייני המשמורת משותפת מראש.

הקשר עם משפחת המוצא – נימה אישית  
הניכור האפשרי של משפחת המוצא, במיוחד בחברות מסורתיות, מציב קשיים פסיכולוגיים וכלכליים. זוג להט"ב עשוי לא לקבל סיוע בשכר דירה או רכישת דירה מההורים, מה שמצמצם את משאביהם. רבים פונים לייעוץ רגשי, עמותות תמיכה, ולעיתים הסביבה החברתית הופכת ל"משפחה נבחרת" במקום המשפחה הביולוגית. במקרים של זוגיות יציבה וארוכת טווח, יש חשיבות מיוחדת לעגן זכויות חוקיות, כי מעגלי התמיכה עלולים להיות פחות זמינים.  

פרידה והסכמי מזונות במקרה של ילדים  
זוג להט"ב שיש לו ילדים ביולוגיים או מאומצים עשוי לעמוד בסיטואציה של פרידה ושאלת המזונות. באופן עקרוני, עיקרון טובת הילד מחייב את שני ההורים, בלי קשר למין או מגדר. כלומר, אם זוג גברים הביא ילד בפונדקאות, שני האבות צריכים לחלוק בהוצאות הילד, ואם נפרדו, האב המשמורן יכול לתבוע מאביו השני של הילד דמי מזונות. בתי המשפט בוחנים את צרכי הילד, היכולות הכלכליות, ואת חלוקת זמני השהות. באופן דומה, זוג נשים: האם הביולוגית והאם השנייה שחלה עליה חובת הורות לפי צו הורות, שתיהן צריכות לחלוק בעלויות גידול הילד.  

נושא מילואים או שירות ביטחון בהקשר לזוגות חד-מיניים  
אם אחד מבני הזוג הוא חייל קבע או משרת מילואים פעיל, החוק מכיר בזכויות בת זוג של גבר הטרוסקסואל, ואף החל להרחיב זאת גם לבן זוג חד-מיני. בתוך צה"ל יש תהליכים התומכים בחיילים להט"ב, ובן הזוג של איש קבע (בין אם גבר או אישה) עשוי להיות מוכר לצורך זכויות דיור או הטבות נוספות, הגם שהיו קשיים בעבר.  

אפליה במקומות תעסוקה – הגנה משפטית  
זוגות חד-מיניים זכאים להגנה מפני אפליה במקום העבודה על רקע נטייתם המינית או מצב משפחתי שאינו "הטרונורמטיבי". חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה חל בשווה, ומעסיק אינו רשאי לשאול שאלות חטטניות על נטייה מינית או על תכנון משפחה שלא לצורך ענייני תפקיד. אם זוג חד-מיני מחזיק בתעודת זוגיות או נישואין מחו"ל, למעסיק אין זכות לסרב להכיר בבן הזוג לצורך הטבות נלוות או תנאים של עובדי החברה.  

פנייה לבתי הדין הדתיים (יהודי, מוסלמי, נוצרי)  
ביחס לזוג חד-מיני יהודי, בית הדין הרבני אינו מכיר בזוגיות הומוסקסואלית על בסיס ההלכה. כלומר, אם הייתה איזושהי שאלה הנוגעת לדיני אישות (נאמר טענה של "עגינות"), בית הדין כנראה לא יכיר במעמד נישואין גאים. לכן זוג גברים או נשים לא פונים לבית הדין הרבני בשאלות על גירושין. הם פונים לבית המשפט לענייני משפחה במסלול אזרחי. לגבי זוגות להט"ב מוסלמים או נוצרים, התמונה עוד יותר מורכבת כי השריעה או החוק הכנסייתי לא מאפשרים נישואין גאים. במצבים כאלה, הפתרונות המשפטיים מוצאים ערכאות אזרחיות כלליות.  

מסמכים עיקריים שזוג להט"ב צריך לשקול  
• הסכם זוגיות מפורט: חלוקת רכוש, ענייני ילדים, מזונות במקרה של פרידה.  
• צוואה: להבטיח ירושה לבן הזוג.  
• ייפוי כוח מתמשך רפואי: להסדיר שבן הזוג יקבל החלטות אם אחד מאבד כשרות.  
• הצהרת הורות משותפת: אם מתכננים ילד, לעגן בחוזה את האחריות והזכויות של כל אחד.  
• תעודת זוגיות (אופציונלי): לצורך הצגה מול מוסדות שמכבדים זאת.  
• הסכם ממון (אם טסו לחו"ל ונרשמו כנשואים): כדי להתמודד עם הנפקות חוק יחסי ממון.  

עלות הליכים משפטיים  
עורכי דין מתמחים בדיני משפחה להט"ב גובים סכומים דומים למה שגובים בכל סכסוך משפחתי הטרונורמטיבי: תלוי מורכבות התיק, היקף הרכוש, הסכסוך על ילדים וכו'. טווחים עשויים להגיע לעשרות אלפי שקלים ומעלה. זו אחת הסיבות שרבים פונים למגשר או מגשרת, בתנאי שאפשר להגיע להבנות מחוץ לבית המשפט. גופים כמו הסיוע המשפטי של משרד המשפטים יכולים לעזור לאלו שאינם מסוגלים לממן עו"ד פרטי. ישנה גם אפשרות לייצוג פרו-בונו דרך עמותות.  

חוקים ישראליים רלוונטיים  
• חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו – הבסיס החוקתי לשוויון.  
• חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה – אוסר אפליה על רקע נטייה מינית.  
• חוק הביטוח הלאומי – מאפשר נקודות וזכאויות גם לבני זוג חד-מיניים.  
• חוק הירושה – סעיף 55 (ידועים בציבור).  
• חוק אימוץ ילדים – שונה ע"י פסיקות ואפשר כעת לבחון אימוץ לזוגות להט"ב.  
• חוק בית המשפט לענייני משפחה – מאפשר תביעות בענייני משפחה גם ללא נישואין דתיים.  
• הנחיות רשות האוכלוסין על מעמד בן זוג זר בחיים משותפים.  

פניות למוסדות ממשלה ותהליכים  
כדי לממש זכויות, לעיתים יש צורך למלא טפסים ולהגיש ראיות:  
• במשרד הפנים לרישום כנשואים מחו"ל: מצריכים תעודת נישואין מאושרת בחותמת אפוסטיל.  
• בביטוח לאומי: מילוי "טופס תביעה לקצבת שארים" או "טופס רישום ילדים", המציין את שני ההורים מאותו המין.  
• במשרד המשפטים – הגשת בקשת סיוע משפטי.  
• בבית המשפט לענייני משפחה – הגשת בקשה ל"צו הורות פסיקתי" או "הסכם הורות".  

חוויות תרבותיות וחברתיות  
לא ניתן להתעלם מהמצב שבו זוג חד-מיני עלול לחוות אפליה בבואו להשכיר דירה או לקבל משכנתה. בחוק, אסור להפלות על רקע נטייה מינית, אבל בפועל זוג עלול לשמוע תגובות כמו "אה, אתם שני גברים? אני לא משכיר לכם". לפעמים בני הזוג עומדים על זכותם ומאיימים בתביעה על אפליה. ניתן לפנות לנציבות שוויון זכויות.  

יש חוויות חיוביות: רשויות מקומיות רבות נקטו גישה פתוחה יותר, מארחות אירועי גאווה מקומיים, ומכירות ב"תעודת זוגיות" לצורכי הרישום במתנ"סים או גני ילדים. ארגוני מגזר שלישי מספקים קהילות ומשפחות גאות שמתחברות, חולקות ייעוץ על אימוץ ופונדקאות, ומקימות מסגרות חברתיות לטובת הילדים.  

מעמד אישי של ילד שנולד מחוץ לישראל  
אם הזוג חי בחו"ל שנים, נולד להם ילד: בעת החזרה לישראל צריך לרשום את הילד. הם יציגו ברישום במשרד הפנים תעודת לידה זרה, ובה שמות שני ההורים (שניהם בני אותו מין). ישראל, בעקבות פסיקות קודמות, אמורה לרשום אוטומטית את הילד כאזרח ובנוסף להכיר בשני ההורים. אולם לעיתים יש דרישה לבדיקת DNA לאב הביולוגי, ואם ההורה השני אינו ביולוגי – ייתכן שיידרש צו הורות. המצב בירוקרטי, אך בגדול, כיוון שיש פסיקות בג"ץ שמחייבות את משרד הפנים לרשום, התהליך קל יותר מכפי שהיה בעבר.  

התמודדות עם שמרנות  
בעוד שהחוק והפסיקה מתקדמים, ישנם מקומות שמרניים בהם זוג להט"ב עלול לחוות התנגדות: בתי ספר דתיים, מעסיקים מסוימים, בעלי דירות ועוד. הנימה האישית חשובה כאן: צריך לדעת לעמוד על הזכויות, להיעזר בעמותות, להיות מוכן להסביר ולהסיר סטיגמות. חלק ניכר מההתקדמות בארץ הגיע מפסיקות בג"ץ בעת שאזרחים להט"ב תבעו את זכויותיהם.  

עו"ד זוגות חד מיניים  
זכויות זוגות חד-מיניים בישראל זוכות למעמד משופר ביחס ללפני שני עשורים, אך הדרך לשוויון מלא לא תמה. יש צורך בחקיקה מפורשת שתאפשר נישואין אזרחיים לכלל התושבים (להט"ב והטרוסקסואלים כאחד), ולהבהיר את חובת הרשויות לכבד זכויות פונדקאות, אימוץ, ירושה, הורות, ותושבות. למרות זאת, כיוון שהפסיקה מתקדמת, זוגות רבים חיים את חייהם בצורה די קרובה לשוויון, בייחוד בערים ליברליות, ואף מקימים משפחה בארץ.  

כדאי שזוג חד-מיני שמעוניין להגן על עצמו משפטית יסדיר בהקדם את ענייני ההסכמים, הצוואות, רישום הילדים, וכל זאת כדי למנוע הפתעות. מומלץ להתייעץ עם עורך דין המתמחה בדיני משפחה להט"ב, להוציא תעודת זוגיות אם זה מסייע פרקטית מול מוסדות שונים, לשקול הסכם ממון אם יש פערי רכוש גדולים, ולשמור את כל האופציות פתוחות.  

יש לזכור שההתפתחויות המשפטיות בעולם המערבי עשויות להשפיע גם על ישראל. גלי התביעות לשוויון שהגיעו מחו"ל, פסיקות משמעותיות בארה"ב (כמו פסיקת בית המשפט העליון שפסק לטובת נישואין גאים), נתנו השראה גם לעותרים בישראל, ופסקי דין מקומיים מתכתבים עם פסיקות בינלאומיות. העולם מתקדם אט אט, וגם במדינות שמרניות רואים לעיתים רפורמות.  

לסיום, להיות להט"ב בישראל עדיין מצריך התמודדות עם מכשולים חברתיים ומשפטיים שאינם קיימים לבני זוג הטרוסקסואלים, אך המצב השתפר והזוגות היום הם חלק מהמרקם החברתי. חשוב לנצל את האפשרויות המשפטיות הקיימות, ליצור הסכמים מקדימים ולא לחשוש לפנות לבתי המשפט ולמוסדות המדינה כאשר נתקלת באפליה או בהפרת זכויות. גאווה היא לא רק מצעד ברחובות, אלא גם ידע וביטחון במימוש מלוא הזכויות האישיות והמשפחתיות. אתם לא לבד; מוסדות, עמותות ורבים מן הציבור הרחב תומכים במהלכים של שוויון והכרה מלאה לכל אדם באשר הוא.  

פרסומים אחרונים בעיתונות

 

 


 

יצירת קשר
יצירת קשר מהירה
עבור לתוכן העמוד