אפוטרופסות

חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962 תוקן בשנת 2016 (תיקון מספר 18). התיקון משנה את התפיסה החברתית-משפטית בכל הנוגע לשלילה ו/או להגבלה של הכשרות המשפטית של אנשים עם מוגבלויות ומביא בחובו גישה ששמה דגש על כבודם ועל זכויותיהם של אנשים מקבוצות אלה, הן זכויות האזרח שמהן נהנה כל אדם הן זכויות הנובעות ממצבם הייחודי.

הגישה שעולה מהתיקון מכוונת לכך שאין להתייחס אליהם כמקשה אחת; מבקשת להעצים ולהגביר את עצמאותם ומנחה כי קבלת ההחלטות לגביהם תיעשה בהתאם למוגבלות הקיימת בכל אחד מהם. על פי גישה זו יש לעשות כל שניתן לאפשר את שמיעתו של אותו אדם ושיתופו בקבלת ההחלטות הנוגעות אליו.

על רקע דברים אלה מורה הוראת סעיף 33א לחוק הכשרות, באופן קטגורי, לבית המשפט כי טרם יחליט הוא על מינוי אפוטרופוס לאדם בגיר, לפי סעיף 33א(4) לחוק זה, יוודא כי התקיימו התנאים המפורטים באותו סעיף ובפרט ש"לא ניתן להשיג את המטרה שלשמה נדרש מינוי אפוטרופוס ולשמור על טובתו של האדם בדרך המגבילה פחות את זכויותיו, חירותו ועצמאותו לאחר שבחן את החלופות בנסיבות העניין, לרבות האפשרות למנות תומך בקבלת החלטות לפי סעיף 67ב".

אפוטרופסות מהי?

אפוטרופסות היא מוסד משפטי חשוב ביותר, המבקש לדאוג לכך כי אנשים אשר אינם מסוגלים לנהל את ענייניהם בעצמם, לא יוותרו ללא הגנה משפטית. לשם כך, מתמנה אפוטרופוס האחראי על רווחתו של החסוי ומבצע פעולות בשמו. מינוי אפוטרופוס נעשה בנסיבות שונות, ובמאמר זה נתמקד במינוי אפוטרופוס על הורה קשיש ובאפוטרופוס על קטין.  

מוסד האפוטרופוס - כללי 

מינוי אפוטרופוס ייעשה על ידי בית המשפט, כאשר לתפקיד יתמנה האדם המתאים ביותר בנסיבות העניין. במקרים רבים, מדובר בבן משפחתו של החסוי, אך אם סבר בית המשפט כי מינוי קרוב משפחה לא ישרת את טובת החסוי, רשאי הוא למנות אדם אחר לתפקיד. כמו כן, במצב שבו החסוי מסוגל להבין את המשמעות של מינוי אפוטרופוס, ישמע בית המשפט את דעתו, בשאלה מיהו האדם המתאים לתפקיד.  

אפוטרופוס פועל בשמו של החסוי ועליו לנהוג אפוא במסירות, בתום לב ועל פי הוראות החוק. במקרה הצורך, רשאי אפוטרופוס לפנות אל בית המשפט בבקשה לקבלת הוראות לגבי מילוי תפקידו ובקשה זו יכול שתוגש גם על ידי גורמים אחרים. חשוב לציין גם, כי ישנן פעולות אשר אפוטרופוס אינו רשאי לבצע, ללא אישור ספציפי של בית המשפט, למשל, קנייה או מכירה של מקרקעין.  

לא מילא אפוטרופוס את תפקידו כראוי, רשאי בית המשפט לפטר את האפוטרופוס מתפקידו. כמו כן, רשאי אפוטרופוס להתפטר מן התפקיד ביוזמתו, כאשר ההתפטרות תהיה תקפה רק עם אישורו של בית המשפט. בכל מקרה של התפטרות או פיטורים, חייב אפוטרופוס למסור לחסוי או למי שקבע בית המשפט, את נכסיו של החסוי הנמצאים ברשותו ואת המסמכים הנוגעים לנכסים אלו.  

אפוטרופוס על הורה קשיש 

אחת הסיטואציות הנפוצות של מינוי אפוטרופוס, היא אפוטרופוס על הורה קשיש. זו נדרשת כאשר ההורה נמצא במצב רפואי אשר אינו מאפשר לו לדאוג לענייניו הרפואיים והכספיים כאחד. מדובר בדרך כלל בקשישים במצב סיעודי, במצבים של מחלות כגון אלצהיימר או בקשישים תשושי נפש. במסגרת אפוטרופוס על הורה קשיש, ידאג האפוטרופוס לרווחתו של הורה קשיש, מכל בחינה: ראשית, מן הבחינה הרפואית, על מנת שההורה יוכל לקבל טיפול רפואי מתאים. שנית, ניהול רכושו של ההורה, במסגרתו ידאג אפוטרופוס לתשלום עבור הטיפול הרפואי וכל צורך אחר של ההורה.  

ככלל, אפוטרופוס על הורה קשיש תינתן לילדיו של ההורה, או לקרוב משפחה אחר, אולם אם סבר בית המשפט כי מינוי קרוב משפחה לאפוטרופוס, לא ישרת את טובתו של הקשיש, מוסמך הוא למנות אדם אחר לתפקיד.  

אפוטרופוס על קטין

ההורים הם האפוטרופוסים הטבעיים של הילד עד להגיעו לגיל 18 ובאחריותם לדאוג לרווחתו בכל מובן. כאשר אחד מן ההורים, אינו ממלא את חובתו, יש צורך במינוי ההורה השני לאפוטרופוס בלעדי על קטין, כך שניתן יהיה לנהל את ענייני הקטין, ללא הסכמת ההורה השני. צורך זה עולה משום שפעולות רבות דורשות את הסכמת שני ההורים, למשל, ביצוע טיפול רפואי בקטין. אפוטרופסות בלעדית על קטין יכולה לנבוע מהסכם שנחתם בין ההורים, אשר קיבל את אישורו של בית המשפט, או על פי החלטת בית המשפט, הניתנת לאחר שהוגשה לו בקשה למינוי אפוטרופוס בלעדית על קטין.  

יש לציין כי במקרים נדירים, נשללת האפוטרופסות הטבעית של שני ההורים ובית המשפט ממנה לילד אפוטרופוס. למשל, כאשר שני ההורים הוכרזו כפסולי דין. במצב זה, בו בית המשפט יוצר אפוטרופוס בלעדית על קטין, ייתן עדיפות לאדם שהוא קרוב משפחה של הקטין, אלא אם סבר שאין הדבר משרת את טובת הקטין. טרם המינוי ישמע בית המשפט את דעתו של החסוי, היה והוא מסוגל להבין את משמעות העניין.  

טופס להורדה 

בקישור זה תוכלו למצוא דוגמא לבקשה למינוי אפוטרופוס.