משבר הקורונה 2020 פסיקת מזונות בהשפעת בע"מ 919/15

בית המשפט העליון יצר בקיץ 2017 מהפכה משפטית וכלכלית בסוגיית מזונות ילדים. משרדנו ייצג את האב בתיק בע"מ 919/15  מתחילתו - החל מהליך קביעת המשמורת משותפת, הפחתת המזונות בבית משפט למשפחה, ועד לניצחון בבית המשפט העליון. במאמר זה נסביר מהו השינוי בהלכה שנקבעה על ידי בית המשפט בפסק הדין ונציג את הדגשים החשובים הנוגעים לו. 

 

למאמר על ההלכה חדשה במזונות: בע"מ 919/15 בבית המשפט העליון | תקדים מזונות במשמורת משותפת

 

עו"ד מאיה רוטנברג:

 

איך משפיעה מהפכת המזונות בבע"מ 919/15 על המזונות בימי הקורונה

משבר הקורונה 2020 בתקופה האחרונה פונים אלי גם אבות וגם אמהות בסוגיית המזונות לאור נגיף הקורונה שתקף את העולם, וזאת לנוכח העובדה כי אני עורכת הדין שחוללתי את המהפיכה בבע"מ 919/15.

למרבה הצער, מצאו את עצמם הורים רבים שהם שכירים יוצאים לחל"ת או מפוטרים והורים עצמאיים ללא מקורות הכנסה כלל. מכאן, זועקים ההורים הללו מה קורה עם המזונות.

מצד אחד, פונים אליי הגברים שאין הם יכולים לעמוד עוד בנטל המזונות.
מצד שני פונות אליי האמהות כי אין להן הכנסה וממה יאכילו את הילדים?

התקופה אינה פשוטה ואינה ברורה ונקווה שתעבור במהרה.

לא פשוט לתת ייעוץ בימים אלו בסוגייה של הפחתה / הגדלת מזונות שכן נקווה שהקורונה תעבור במהרה ונחזור לשגרה.

 

ואולם, בימים אלו לאור השינוי המשמעותי שמתחולל בוודאי אצל הורים שאיבדו את עבודתם כלומר פוטרו (שהרי בחל"ת ישנה עדין הכנסה בגובה של 75%) או עצמאיים אשר יכולים להצביע על ירידה דרסטית בהכנסות יש בכך כדי להוות עילה לשינוי המזונות.

 

לייעוץ בנושא זה ניתן לעשות עמי בשיחת זום או בנייד 0544705733.
לרשותכם תמיד בברכת בריאות.

 

חובת המזונות- על שני ההורים
עד לשינוי שקבע בית המשפט העליון במסגרת בע"מ 919/15, כל אב בישראל, בעת שנפרד מבת הזוג, היה מחויב לבדו בתשלום מזונות הילדים. חיוב זה על עמד על כנו בין אם מדובר היה במשמורת מלאה של האם ובין אם ההורים חלקו משמורת משותפת. במצב זה, היה נושא האב בכפל מזונות, גם עבור הזמן שבו הילדים גרים אצל האם וגם עבור הזמנים שבו הם שוהים עמו. 

 

ביולי 2017 נפל דבר,משבית המשפט העליון קבע הלכה חדשה: החל מגיל 6 ומעלה, שני ההורים מחויבים במזונות הילד. המשמעות: ביטול חובת תשלומי מזונות הילדים מהאב לאם, הגרושה תשלם מזונות על פי חלקה במשמורת הילדים ויכולתה הכלכלית.

 

סכום המזונות בו יחויב כל הורה, יהיה על פי זמני השהות שלו עם הילד ועל פי יכולתו הכלכלית. המשמעות היא כי בתי המשפט לענייני משפחה אינם פוסקים כיום מזונות ילדים במצב של משמורת משותפת והכנסה דומה של ההורים. ככל ויש פער ניכר בהכנסות, ישלם ההורה שמרוויח יותר דמי מזונות להורה האחר, אך כעת מדובר במזונות נמוכים בהרבה ממה שאבות היו משלמים עד כה.

 

סוגיית המדור והוצאות חריגות
ההלכה החדשה שינתה את חייהם של אבות גרושים בישראל והביאה לסיומם של עידנים רבים בהם אבות שנפרדו מבנות הזוג, היו נקלעים למשברים כלכליים בשל החבות במזונות הילדים. להלכה זו יש כמה דגשים חשובים, אחד מהם הוא סוגיית המדור, המהווה חלק מדמי המזונות.

 

המדור הוא תשלום שכר הדירה או תשלום המשכנתא על דירת המגורים בה חי ההורה המשמורן עם הילדים ולכן בעבר, נהגו בתי המשפט לחייב את האב באחוז מסוים מהמדור. כיום, בעקבות המצב המשפטי החדש של שוויון בנטל, אין פוסקים דמי מדור מהורה אחד לאחר, כל עוד כאמור, זמני השהות ורמת ההכנסה דומה. דגש נוסף חשוב הוא סיווג הוצאות הילדים, כיום נהוג לחלק את צרכיהם של הילדים להוצאות שוטפות ולהוצאות חריגות. כל הורה יישא בהוצאות השוטפות של הילד כאשר הם עמו ובכל הנוגע להוצאות חריגות, יחלקו ההורים את העלות בכפוף לרמת הכנסתם.

 

הפחתה רטרואקטיבית של המזונות
השפעת בע"מ 919/15 על מזונות שנקבעו בעבר- סוגיה נוספת העולה מן ההלכה החדשה, נוגעת לגורלם של תיקי מזונות סגורים. בעבר, אב אשר היה מבקש להפחית את דמי המזונות שנקבעו, היה חייב להוכיח שינוי מהותי בנסיבות שלא היה צפוי מראש.

 

כיום, לאחר בע"מ 919/15 תלוי הדבר במידה רבה בשופט שידון בתיק ובגישתו האישית כלפי הסוגיה, מדוע? הסיבה לכך היא כי בית המשפט העליון לא החליט בפסק הדין שנתן בשעתו, האם יש להחיל את ההלכה החדשה על תיקי מזונות ישנים או אם לאו. כך, נוצרו דעות שונות בעניין זה בקרב בתי המשפט לענייני משפחה.

 

למשל, ישנם שופטים המבחינים בין מקרה שבו דמי המזונות נקבעו בפסק דין, בעקבות תביעת מזונות שהוגשה לו, לבין מקרה שבו סכום המזונות נקבע במסגרת הסכם גירושין. בעוד שבמצב הראשון, די בשינוי קל בנסיבות כדי להצדיק הפחתה של המזונות, הרי במצב השני, נטען כי יש לכבד את ההסכמות אליהן הגיעו הצדדים בשעתו ושינוי דמי המזונות בלבד המהווים חלק מן ההסכם תיצור חוסר איזון. על כן, במקרה זה יש עדיין צורך בשינוי נסיבות מהותי.