בית הדין הרבני
מהו בית הדין הרבני?
מוסד בית הדין הרבני, או בשמו המוכר יותר הרבנות הוא חלק מרכזי במערכת המשפט בישראל ופסיקותיו בנושא גירושין ודיני משפחה מתבססות על חוקי ההלכה הדתית והמשפט העברי. מאפיין זה מבדיל אותו מיתר בתי המשפט ובמיוחד מבית המשפט לענייני משפחה, עמו הוא חולק חלק מסמכויותיו. במאמר זה נדון בהיבטים המרכזיים של בית הדין הרבני ונלמד להכירו בצורה טובה יותר.
סמכות עניינית בית דין רבני
בתחום הגירושין בישראל לכל ערכאה משפטית ישנן סמכויות אשר הוגדרו לה בחוק, כאשר לעניין בית הדין הרבני, יש להבחין בין סמכות ייחודית לבין סמכות מקבילה. בית הדין הרבני הוא בעל סמכות ייחודית לפסוק בנושאים כגון גיור ומתן גט. לעומת זאת, בנושאים כמו משמורת ילדים וחלוקת רכוש בגירושין, ניתנה לבית הדין הרבני סמכות מקבילה לזו של בית המשפט לענייני משפחה. כלומר, שתי הערכאות הללו מוסמכות לדון בנושאים הנ"ל. מצב זה יוצר את התופעה המוכרת של מרוץ סמכויות, עליה נרחיב בהמשך.
בהקשר זה חשוב לומר כי בית הדין הרבני רוכש סמכות לדון בנושאים הנמצאים בסמכות מקבילה, רק כאשר הסוגיות הללו נכרכו בתביעת הגירושין. כמו כן, על הכריכה להיות כריכה כדין וזו תלויה בתנאים שונים, ביניהם כי תביעת הגירושין הוגשה בתום לב ומתוך רצון כנה להתגרש.
בית הדין הרבני מול בית המשפט למשפחה
שיטת המשפט על פי דין תורה המנחה את פסיקת בתי הדין הרבניים היא השיטה האינקוויזיטורית, הדורשת מהדיין להיות אקטיבי ולדון דין אמת לאמיתו. החובה המוחלטת שהדין יהיה דין אמת קובעת כמה הלכות, ביניהן ההלכה ש"כל זמן שמביא ראיה סותר את הדין", היינו שאין 'סופיות הדיון' בדין תורה.
לעומת זאת, השיטה הנהוגה בבית דין לענייני משפחה היא השיטה האדוורסרית, שבה השופט אמור להיות פסיבי, והצדדים שוטחים טענותיהם לפניו. לפיכך אין על השופט לחתור לגלות ראיות שהצדדים לא הביאו.
לשיטה זו נקבע גם שיש סופיות לדיון בבתי המשפט, מפני שהפרוצדורה המשפטית היא ערך בפני עצמו, אף במקום שהצדק לא ימוצה. מסיבה זו נקבעו כללים לגבי אופן גילוי מסמכים בסדר הדין האזרחי ובחוק בית המשפט לענייני משפחה.
ייצוג עו"ד בבית הדין הרבני
אחת השאלות הנפוצות אשר עולות בהקשר של בית הדין הרבני היא שאלת הייצוג המשפטי. האם עלינו לפנות אל טוען רבני או על עו"ד גירושין ודיני משפחה? ראשית נסביר מהו טוען רבני ולאחר מכן ננסה לענות על שאלה חשובה זו. טוען רבני הוא מי שקיבל הסמכה מיוחדת, על פי החוק, לשמש כמייצג בהליכים בבית הדין הרבני. הסמכה זו מטבע הדברים עיקרה למידת חוקי ההלכה הדתית ופסיקות מרכזיות אשר ניתנו בבתי הדין הרבניים.
עורך דין גירושין או טוען רבני
על פניו נראה אם כן, כי לטוען הרבני ישנו יתרון ברור בייצוג בהליכים בבית הדין הרבני, שהרי הוא מומחה במשפט העברי. עם זאת, טוען רבני מוסמך להופיע בפני בית הדין הרבני בלבד והוא אינו יכול לייצג בבית המשפט לענייני משפחה, זאת בשונה מעו"ד גירושים ודיני משפחה אשר מוסמך לייצג בשתי הערכאות.
היות שבמרבית הליכי הגירושין בין יהודים בישראל, מתבררות חלק מן התביעות בבית המשפט לענייני משפחה, בעלי הדין זקוקים לייצוג של עורך דין דיני משפחה, אשר יוכל לייצג אותם ולשמור על זכויותיהם באופן מלא, בשתי הערכאות.
נושאים קשורים:
חוק בתי הדין הרבניים
טפסים בתי הדין הרבניים
מרכז מידע בית הדין הרבני
בתי הדין הרבניים כניסת עו"ד גירושין
פסקי דין רבניים כרך א
פסקי דין גירושין בית הדין הרבני
עורך דין גירושין טוען רבני בית הדין הרבני תל אביב
פסקי דין רבניים
בית הדין הרבני כניסה למייצגים
בית הדין הרבני כניסה כרטיס חכם
בית הדין הרבני גירושין עורך דין לענייני משפחה
בית הדין הרבני טפסים
בית הדין הרבני טלפון
פרטי התקשרות
טלפון:
5889*
פקס:
03-6963997
גירושין אזרחיים ברבנות
בשנים האחרונות, זוגות רבים בישראל אינם נישאים בטקס דתי, אלא בנישואים אזרחיים. חלק מן הזוגות בוחרים לעשות כך מתוך רצון אישי שלהם וחלק מן הזוגות מנועים מבחינה הלכתית להינשא בטקס דתי ועל כן נישאים בטקס אזרחי. מה קורה כאשר בני הזוג מחליטים להתגרש?
גירושי נישואים אזרחיים בבית הדין הרבני
הדעה הרווחת היא כי אם בני הזוג לא נישאו ברבנות, הרי שגם בעת גירושין, לא יידרשו לה, אולם זוהי הנחה שגוי. לבית הדין הרבני סמכות בלעדית בענייני נישואין וגירושין של בני זוג יהודים ועל כן, גם כאשר בני הזוג נישאו בטקס אזרחי, בבואם להתגרש, עליהם יהיה לפנות לרבנות.
בהקשר זה ראוי לציין כי בדרך כלל, במסגרת גירושין אזרחיים, לא יידרשו בני הזוג להוכיח לבית הדיו הרבני כי מתקיימת עליה לגט ובית הדין הרבני יסתפק בהצהרתם של הצדדים כי ברצונם להיפרד. זאת בשונה מבני זוג יהודים אשר נישאו כדת משה וישראל, אז עליהם יהיה להוכיח את קיומה של עילה לגירושין על מנת לקבל גט.
פתיחת תיק גירושין בית דין רבני או בית משפט למשפחה – מה עדיף?
בפתח הדברים, הזכרנו כי לבית הדין הרבני סמכות מקבילה לזו של בית המשפט לענייני משפחה בנושאים שונים כגון משמורת ילדים והסדרי ראייה, חלוקת רכוש וכיו"ב. משמעות הדבר היא קיומו של מרוץ סמכויות בין שתי הערכאות: מי מבני הזוג אשר יקדים להגיש את תביעתו לערכאה מסוימת, רוכש לה למעשה את הסמכות והערכאה השנייה תהיה מנועה מלדון באותו העניין.
אם כן מה עדיף? בית דין רבני או בית משפט לענייני משפחה?פסיקותיו של בית הדין הרבני נוטות להיות שמרניות יותר משום שהן מתבססות על דין תורה. לעומת זאת, גישתו של בית המשפט לענייני משפחה הפוסק על פי הדין האזרחי, היא לרוב ליברלית יותר. הדעה הרווחת היא כי בתי הדין הרבניים הם הכתובת המתאימה לגבר ואילו האישה צריכה לפנות בכל מקרה אל בית המשפט לענייני משפחה. בהנחות אלו יש בסיס של אמת, אולם כל מקרה חייב להיבחן לגופו, היות שלעיתים דווקא ההפך יכול להתברר כנכון, הכל תלוי בנסיבות המקרה.
למידע על גירושין ברבנות לחצ/י כאן
עו"ד ומגשרת מאיה רוטנברג העומדת בראש מחלקת דיני משפחה ברוטנברג, משרד עורכי דין, הינה בעלת ניסיון של מעל 15 שנים בתחום דיני המשפחה, עו"ד מאיה רוטנברג צברה ניסיון רב בניהול תיקי גירושין, הסכמי זוגיות, צוואות וירושות הכוללים ייצוג בבתי הדין הרבניים ולרשותה משרד בעל צוות עורכי דין בעלי מומחיות מגוונת בעולם המשפט.
מעוניינים להתייעץ? אנחנו כאן בשבילכם.
יצירת קשר עם עו''ד מאיה רוטנברג
באפשרותכם למלא את טופס יצירת הקשר ונחזור אליכם בהקדם.
ניתן להשיג אותנו באמצעים הבאים:
מאיה רוטנברג, עורכת דין סניף תל-אביב צפון:
רחוב ראול ולנברג 18, מתחם CU (שוק צפון) מגדלC קומה 2 רמת החייל, תל-אביב. ישראל
מיקוד: 6971915
טלפון: 03-6161535
פקס: 03-6161913
נייד: 0544-705733
|
Maya Rotenberg, Adv. North Tel-Aviv branch:
18 Raoul Wallenberg St., Building C, 2 floor CU business park, Ramat Hachayal ,Tel-Aviv, Israel.
Zip Code: 6971915
Tel: +972-3-6161535
Fax: +972-3-6161913
|
פתיחת התיק בקשות הנוגעות לעניינם.
סוגי בקשות להגשה בבית הדין הרבני
- בקשות הנוגעות למועד הדיון.
- בקשות בנושא החלטה, הבהרה, הוראה, או פסק דין.
- בקשות הנוגעות למסמכים.
- בקשות הנוגעות לסטטוס התיק.
- בקשות לעיון.
- בקשות לתיקון מסמכי בית הדין.קרא עוד
דוחות סטטיסטים
11.06.2019
הנהלת בתי הדין הרבניים מפרסמת את הסיכום השנתי של פעילות בתי הדין הרבניים בשנת 2018 במסמך מרתק על פני החברה בישראל והתהליכים הסוציולוגיים בחיי המשפחה.קרא עוד
בית המשפט העליון הכיר בצורך של קבוצות רבות בקרב הציבור היהודי בישראל ליישב סכסוכים אך ורק בבתי דין הפוסקים על פי דין תורה. צורך זה משתלב בעקרון "הפלורליזם השיפוטי", לפיו מן הראוי שהמדינה תעמיד לרשות אוכלוסיות בעלות מאפיינים ייחודיים כלים ליישוב סכסוכים בדרך משפטית אלטרנטיבית המקובלת על קהילותיהם. בכך יש ביטוי לזכות היסוד לגישה חופשית לערכאות משפטיות, לרבות בתי הדין הדתיים.
קרא עוד
למוסד המכין לגיור.קרא עוד
פרסומים אחרונים בעיתונות