בקשת האב למשמורת משותפת ככלי להפחתת מזונות? תמ"ש 24255-10-14
24255-10-14 - משמורת
תמ"ש 24141-10-14 - מזונות קטינים
תמ"ש 45456-10-15 - ביזיון ביהמ"ש
תמ"ש 33970-10-15 - דמי שימוש
תמ"ש 24282-10-14 - רכושית
האם משמורת משותפת מתאימה להורים?
מדובר בהורים שהשכילו לשתף פעולה, חרף מורת רוחם ההדדית זה מזה. הפיכתם לשווי מעמד כמשמורנים משותפים תביא לידי ביטוי את הורותם המיטיבה כלפי הבנות ,כהורים משמורנים משותפים ולא רק כיחידים. בהינתן כי ההמלצה על משמורת משותפת מושתתת על התרשמות ארוכת טווח כמתואר לעיל, אין בניסיון הסמנטי לערער את המלצת העו"ס כדי להעלות או להוריד או כדי להפחית ממשקל המלצתה.
התרשמות העו"ס
יש פה מעורבות של שני ההורים, הורים אכפתיים, המסר במקום מבחינת ההורים גם, באחריות שהם ימשיכו לקחת, בקבלת אחריות שמוטלת לפתחם על שניהם באותה מידה, יהווה גם איזון במקום של ההורים ואיזון שיבוא לטובת הבנות בהקשר זה משמורת משותפת תוריד ממאבקי הכוח שמתנהלים בין ההורים וזה ישפיע לטובה על הבנות להערכתי. אבל כמובן שלא תרד הסוגיה של הטיפול.
קביעת המשמורת המשותפת
אני קובעת אפוא כי הצדדים יחלקו אחריות הורית שווה ומשמורת משותפת על הבנות. בהתאם להמלצות העו"ס ועל בסיס נימוקיה להמלצה זו, הבת ר. תוסיף ללמוד בבית הספר היסודי ז., וגם הבת ש. תלמד בבית הספר ז. שתי הבנות תסיימנה את שנות בית הספר היסודי במוסד זה. בהקשר זה אני מורה לתובעת לשתף פעולה ככל שיידרש לשם רישום הקטינות לבית הספר. אני מורה לצדדים לקחת חלק בתיאום הורי באמצעות התחנה לטיפול במשפחה.
קביעת חלוקת זמני השהות
זמני השהות הנוהגים בין הצדדים הם אלה שגובשו בהסכמת הצדדים בתחילתו של הליך, והתקיימו הלכה למעשה, כפי שהוארכו מעת לעת בהסכמת הצדדים, ואלה הם: .בשבוע הראשון, לאחר סוף שבוע בחזקת האב, שוהות הבנות עם האם בימי א', ב' ו – ד', ועם האב בימי ג' ו – ה'. בשבוע העוקב, ולאחר סוף שבוע בחזקת האם, שוהות הבנות עם האם בימי ב', ד' ו – ה', ועם האב בימי א' ו – ג'.
בקשת האב להרחבת זמני השהות
האב העלה בפני העו"ס לס"ד רצונו להרחיב את זמני השהייה באופן שאחת לשבועיים, בשבוע הראשון והשלישי לכל חודש, הבנות תשהינה עמו גם ביום ב', וכך יווצר רצף בימים ב' ו – ג'. בהקשר זה מפנה האב לדברי ד"ר קמינר שמצאו מקומם בתסקיר מיום .. ,לאמור כי "בעתיד אפשרי להענות לבקשת האב לקבל את הבנות ברצף של יומיים באמצע השבוע". עוד מדגיש האב את העובדה כי בקשתו זו התקבלה על ידי העו"ס ליישום אד-הוק בחודש אוגוסט ,כאמור באותו תסקיר.
שינוי חלוקת זמני השהות
לאחר שהפכתי בדבר כשלנגד עיני המלצות העו"ס וכלל הנסיבות האופפות הליך זה, לא מצאתי לנכון לשנות מחלוקת זמני השהות המתקיימים והבקשה נדחית. לפיכך נקבע כי זמני השהייה יוסיפו להתקיים במתכונתם הנוכחית. אני סבורה כי הנזק שבהיענות לדרישת האב יעלה עשרות מונים על התועלת שגלומה בה לכאורה עבור הבנות, ולפיכך לא אוכל לקבלה בנסיבות העניין.
דחיית בקשת האב להיותו הורה משמורן שווה זכויות לאם
העו"ס לא מצאה לנכון להמליץ, בכתב או בחקירתה, על הרחבת זמני השהות כבקשת האב, חרף כי הונחה לפניה חדשות לבקרים, ואף אמירתה החיובית של ד"ר קמינר בהקשר זה, מתייחסת לאפשרות להענות לדרישת האב בזמן עתיד ואינה בבחינת קביעת מסמרות.
אציין עוד כי אין בהמלצת העו"ס להרחיב את ההסדרים כמבוקש ע"י האב אד-הוק בחודש אוגוסט ,כדי ללמד על חלוקת הזמנים הרצויה, והיא התייחסה ואף היתה נכונה רק לחופשת הקיץ.
למען הסר ספק אין בדחייתי את בקשת הנתבע על מנת לגרוע כהוא-זה מהיותו הורה משמורן שווה זכויות לאם, וכמי שנושא באחריות הורית שווה כלפי בנותיו. אף מובנת לי חתירתו של האב לשוויון "כמותי" בזמני השהות, כך שיהיו זהים ולא רק דומים. אך התועלת שיכולה לצמוח מהרחבת זמני השהייה – הרחבה מינורית כשלעצמה – עלולה להביא לכליה את שלל ההישגים שקצרו הצדדים בעמל רב עד כה. שינוי מינורי בזמני השהות באמצעות צו שיפוטי, אינו מתיישב לעמדתי עם טובתן של הקטינות.
תשלום מזונות ילדים משמורת משותפת
האב חויב לשאת - במזונות בסך 3,300 ₪ עבור שלושת הבנות, ובנוסף במלוא הוצאות המדור, לרבות החזר המשכנתא. בהוצאות - החריגות נשאו הצדדים בחלקים שווים. לאחר מעבר האם לדירה שכורה, שיעור חיובי המדור ואחזקת המדור - שעל כתפי האב הועמד על מחצית.
למן החלטה זו חלו תמורות מרחיקות לכת בהקשר לסוגיית מזונות - קטינים שעיקרן התחשבות בזמני השהות המתקיימים בין האב לקטינים לשם קביעת שיעור המזונות, כמו גם - התייחסות להכנסת האם. למותר לציין כי תמורות אלה הגיעו לשיא בדמות הלכת בית המשפט העליון בבע"מ 919/15 פלוני נ' פלונית אשר מלאו לה שנה בימים אלה. ההלכה - ניתנה אפוא, לאחר הגשת הסיכומים בתיק זה.
האם ניתן להסתמך על ההלכה החדשה גם לאחר פסיקת המזונות?