מזונות לאחר קביעת אבהות

 

אחת ההשלכות המרכזיות של קביעת אבהות, היא הטלת חובת מזונות על האב. עד הגיעו של הילד לגיל 6, יישא האב לבדו בתשלום זה ולאחר מכן, יחלקו ההורים את חובת המזונות. מהו ההליך של קביעת אבהות? האם סירוב לבדיקת אבהות יכול למנוע קביעת אבהות וכיצד נקבע גובה המזונות?

תביעת אבהות

הדרך לקבוע כי גבר מסוים הנו האב הביולוגי של קטין, היא באמצעות בדיקה גנטית, בדיקת אבהות. בישראל, בדיקה זו מתבצעת בצו בית משפט בלבד, במסגרת תביעת אבהות. מדובר בתביעה הצהרתית אשר בסיומה יינתן פסק דין המצהיר האם הגבר הנתבע הוא אביו של הקטין או אם לאו.

 

מי רשאי להגיש תביעת אבהות? כל אחד מן ההורים, הקטין באמצעות אפוטרופוס שמונה לו על ידי בית המשפט או הקטין עצמו לאחר שבגר.לקביעת אבהות יש השלכות רבות ובראשן, חבות האב במזונות הילד, עניין הכרוך בהוצאה חודשית קבועה לשנים רבות, דבר אשר ישפיע מאוד על מצבו הכלכלי של הגבר. לצדה של חובה זו, ניתנת לאב גם זכות משמורת: אם ירצה בכך, ייקבעו לוזמני שהות עם הילד וכן תינתן לו הזכות להיות מעורב בהחלטות הנוגעות לגידולו. כמו כן, עם הצהרת האבהות, מקבל הקטין זכויות בירושה של אביו, אלא אם זה יקבע אחרת בצוואה.

 

מהי המשמעות של סירוב לבדיקה?
כאמור, קביעת אבהות מתבצעת על בסיס בדיקת רקמות, במסגרתה נלקחת דגימה מהילד, מהאמא ומהגבר הנטען על ידה כי הוא האב. כלל והתוצאה תהיה חיובית, בית המשפט יצהיר על אבהותו של הנתבע והוא יהיה מחויב כאמור בתשלום עבור מזונות הילד. אם קביעת אבהות מתבססת על הבדיקה הגנטית, עולה השאלה,

 

מה קורה כאשר הגבר מסרב לבצע את הבדיקה. האם כך יכול הוא למנוע את קביעת אבהותו ומכאן את חבותו במזונות? ובכן, לאב יש הזכות לסרב לעבור את בדיקת הרקמות, בשל עקרון שלמות הגוף. אולם סירוב זה יכול לפעול לרעתו.

 

הטעם לכך הוא כי ללא סיבה מוצדקת לסירוב, בית המשפט יכול לקבוע שזה מהווה ראיה מכרעת לכך שאותו אדם הוא אכן אביו של הקטין, על אף שלא שבוצעה בדיקה גנטית.

 

כמו כן, ביהמ"ש מוסמך לכפות בדיקת אבהות (לא פולשנית) על הגבר כאשר שוכנע כי יש סיכוי סביר לנכונות טענות התובעת בדבר קשרי משפחה הנטענים וכאשר ניתנה לגבר הזדמנות להשמיע את התנגדותו למתן הצו לביצוע הבדיקה.

 

כיצד נקבע גובה המזונות?
מאז יולי 2017, אבות נושאים בחובת מזונות הילדים לבדם עד גיל 6 בלבד. לאחר מכן, נושאים ההורים יחד בחובה זו. כך נקבע במסגרת בע"מ 919/15 אשר בו ייצגה את האב עורכת מאיה רוטנברג, טיעוניה הם בין היתר אלו שהובילו את ביהמ"ש העליון לקבוע שוויון בנטל בין אבות לאימהות בחובת המזונות. משמעותה של הלכה זו היא כי דמי המזונות נקבעים בשתי פעימות.

 

בשלב הראשון, סכום התשלום נקבע בהתאם להיקף צרכי הילדים ולרמת הכנסתו של האב.

 

בהמשך, כאשר הילד הגיע לגיל 6, יחלקו ההורים כאמור את חובת המזונות. חלקו של כל אחד מהם ייקבע בהתאם לזמני השהות שלו עם הילד ובהתאם ליחס ההכנסות שלהם.

 

ככל והילד יהיה במשמורת משותפת והכנסת ההורים הנה זהה או דומה, לא יהיה כלל חיוב במזונות. תחת זאת, כל הורה יישא בהוצאות הילד כאשר הוא עמם וההורים יחלקו בהוצאות חריגות.

 

מעוניינת להגיש תביעת אבהות? הוגשה נגדך תביעה? הנכם זקוקים לייצוג משפטי מקצועי. עורכת הדין מאיה רוטנברג, עו"ד גירושין מומחית בעלת שם בתחום דיני המשפחה, תשמח לעמוד לשירותכם ותפעל נמרצות לשמירה על זכויותיכם באופן המיטבי.

 

 

משרד עורכי דין לענייני משפחה תל אביב

עורכת דין מגשרת מאיה רוטנברג

 

ניתן לפנות אלינו דרך טופס יצירת הקשר ונחזור אליכם בהקדם.
אנו זמינים באמצעים הבאים:

 

 

*שם
דואר אלקטרוני
*טלפון נייד
פירוט נושא הפניה
צרף קובץ	טען קובץ