מזונות ילדים
מהם מזונות ילדים?
מזונות ילדים (child-support) הם זכות הקיימת לילד על פי חוק לתבוע (על די אפוטרופוס) תשלום הנועד לממן את צרכיו ולדאוג לרווחתו. בהגדרה כללית מזונות ילדים הם שיטה לפיצוי הורה הזקוק לכספים הנדרשים לצרכי מחייתם של ילדיו הקטינים על-ידי אחר שיש לו את האמצעים לממן את ההוצאות המשויכות לתמיכת הצאצא. בית משפט קובע בדרך כלל את התשלומים, בהתבסס על רמת ההכנסה של ההורה הלא משמורן. במקרה של אי תשלום מזונות הילדים, ניתן להטיל על ההורה קנסות נוקשים ואפילו זמן מאסר על מנת לאכוף את התשלום. חוק המזונות בישראל מחייב הורה, אב או אם, לדאוג לצורכי ילדיו הקטינים, תשלומי מזונות אלו נקראים מזונות ילדים.
במשפחות שבהן ההורים חיים בנפרד, מזונות הילדים משולמים על ידי ההורה האחד להורה השני. מזונות הילדים נתבעים בשם הילדים (דמי המזונות הם זכותו של הילד ולא של ההורה), כל החלטה בעניין מזונות - שיפוטית או במסגרת הליך הגירושין חייבת להתחשב בטובת הילד, גם אם מדובר על הסכמה בין ההורים במסגרת הסכם הגירושין או הסכם מזונות.
הצורך במזונות ילדים עולה בעת פרידתם של ההורים, או בעת קביעת אבהות.
מה כוללים מזונות ילדים? איזה הורה משלם את דמי המזונות? כיצד מחשבים את גובה התשלום המזונות ומי קובע זאת? ומה בדבר מזונות במשמורת משותפת? כל זאת ועוד במאמר שלפניכם.
איך נקבעים מזונות ילדים?
גובה תשלום מזונות הילדים משתנה בהתאם למספר פרמטרים ובניהם: גיל הילדים, צרכי הילדים, יחס ההכנסות של ההורים, הסדרי המשמורת והסדרי השהות של הילדים, ושיקול דעת של בית המשפט. חישוב דמי מזונות לא נעשה על פי נוסחה מתמטית שניתן להזין למחשבון מזונות, אלא כל מקרה נקבע גובה תשלום המזונות על פי נסיבותיו.
הפסיקה במזונות ילדים משתנה ממקרה למקרה, בהשפעת ההלכה החדשה במזונות שנקבעה בבית המשפט העליון, וכן בהתאם לתפיסת עולמו של השופט היושב בדין ופרשנותו לגבי יישום ההלכה החדשה (בע"מ 919/15 שנקבעה על ידי משרדנו). בהמשך המאמר נסקור את הפרמטרים היסודיים המשפיעים על אופן חישוב המזונות בתביעת מזונות המונחת לפתחו של בית המשפט, פרמטרים אלו רלוונטיים גם במו"מ בין הצדדים בניסיון להגיע לסכום המזונות שייקבע בהסכם גירושין, הסכם גישור, או הסכם מזונות.
היסודות ההלכתיים של חיוב במזונות ילדים
החובה למזונות ילדים עולה מקורה ממקורות תנאיים ותלמודיים, יש הסבורים כי ישנם רמזים לכך גם בתורה.
קטני קטינים: חובת האב לזון את ילדיו כשהם "קטני קטינים" עד הגיעם לגיל 6 מקורה בתלמוד :
"דרש רבי עולא רבה אפיתחא דבי נשיאה: אף על פי שאמרו: אין אדם זן את בניו ובנותיו כשהן קטנים, אבל זן קטני קטנים. עד כמה? עד בן שש".
חובה זו של מזונות עד לגיל שש היא אבסולוטית, הילד זכאי למזונות מהאב ללא התחשבות במצבו הכלכלי של האב, וללא קשר למצבו הכלכלי של הילד. חובה אבסולוטית זו חלה על צרכים בסיסיים של הילד בלבד, בניגוד למזונות אישה לפי הכלל "עולה עמו ואינה יורדת עמו".
מקורות :
מזונות מדין צדקה: מגיל שש ועד שהבן או הבת מגיעים למעמד של גדולים (הבן בהיותו בן שלוש-עשרה ויום אחד והבת בת שתים-עשרה ויום אחד) האב חייב במזונות ילדיו מדין צדקה מתוקף תקנת אושא ( מקורה בעיר אושא שבגליל לפני כ – 1800 שנה . העיר אושא שכנה בין קרית אתא לשפרעם של ימינו). הדין מתבסס על הלכות צדקה הקובעות כי יש להעדיף נתינת צדקה לנזקקים שהם קרובי משפחה.
"אמר רבי אילעא, אמר ריש לקיש משום רבי יוסי בר חנינא: באושא התקינו שיהא אדם זן את בניו ואת בנותיו כשהן קטנים"
מקור: כתובות מט ע"ב
לפי רמב"ם, הלכות אישות, פרק יב, הלכות יד-טו. מעל גיל שש אדם אמיד מחייבים אותו במזונות מדין צדקה, ואם אינו אדם אמיד, גוערים בו ומביישים אותו אם אינו משלם את מזונות ילדיו.
מגיל מצוות ועד גיל 15: המקור לחיוב האב במזונות ילדיו מבוססת על תקנת הרבנות הראשית בראשות הרבנים הרצוג ועוזיאל בשנת תש"ד. פרשנותה של תקנה זו שנויה במחלוקת, גם בקרב הדיינים ובקרב השופטים. וכאן למעשה החלה המהפיכה הפסיקתית בתחום המזונות ילדים שמשרדנו הוביל אותה בפס"ד תמ"ש 16785-09-12 ל.ר ואח' נ' ד.ר בו נקבע לראשונה על ידי השופט כהן כי האב לא ישלם מזונות
שינוי מזונות ילדים
ניתן לשנות את מזונות הילדים בכל עת. נסיבות מיוחדות או שינויי הכנסה הם לדוגמא שתי סיבות לבקש לשנות את תשלומי המזונות. הצדדים יכולים להסכים בכתב לסכום מעודכן או להגיש בקשה לבית המשפט. כדאי להתייעץ עם עורך דין לפני שמגישים בקשה לשנות את הסכום.
חישוב דמי מזונות
חוק המזונות אינו קובע את חישוב דמי המזונות. חישוב מזונות ילדים בגירושין מתבצע בכל מקרה על פי הנסיבות המיוחדות והמשתנות שלו, למרות שברשת מוצעים מחשבונים אוטומטיים לחישוב מזונות (משרדנו מציע מחשבון שמבוקר על ידי עורך דין) ואין מדובר בנוסחה מתמטית קבועה שניתן להזין מספרים ולקבל בתוצאה כמה נדרש לשלם הורה בתשלומי המזונות החודשיים.
חשוב לזכור כי טובת הילד תמיד נמצאת מול עיניו של בית המשפט בפסיקת מזונות ילדים, בין אם מדובר באישור הסכם בין ההורים לאחר שנדונה בין הצדדים בניסיון להגיע להסכם גירושין. כאשר בית המשפט נדרש להכריע על גובה המזונות, עליו להתחשב בפסיקה הקובעת כמה פרמטרים יסודיים המשפיעים על תחשיב דמי המזונות בכל תיק גירושין עם ילדים.
גיל הילדים – מהו גיל הילדים בעת פסיקת דמי המזונות? חיוב דמי המזונות משתנה בהתאם לקבוצת הגיל של הילד (ילד בגיל 0 - 6, קבוצת גיל 6-15, בגילאים 15-18.
*כאשר מדובר בבני זוג יהודים, אשר להם ילדיהם בגירים הצפויים לשרת בצבא או לבצע שירות לאומי, בדרך כלל ייפסקו מזונות גם עד גיל 21.
צרכי הילדים – מהם צרכי הילד? על פי ההלכה צרכי הילד כוללים הוצאות שוטפות של הילד. צרכי הילד לצורך קביעת מזונות מחושבים ללא מדור וללא הוצאות משתנות חריגות (מחציות). צרכי הילדים מתחלקים למזונות הכרחיים (גיל 0-6) ומזונות מדין צדקה, בהתאם לדין האישי שחל על ההורים יהודים בהתאמה לגיל הילדים.
*חשוב לציין, בחישוב צרכי הילדים לצורך קביעת מזונות, כאשר מדובר ביותר מילד אחד, לא מכפילים את הסכום הבסיסי במספר הילדים. לפי הלכת ורד כאשר יש יותר מילד אחד, חישוב צרכי הילדים לצורך מזונות אינו מכפלה של מספר הילדים כפול סכום צרכי ילד אחד. כאשר מדובר ב 2-3 ילדים חלק מהצרכים מתקזזים ותחשיב המזונות משתנה בהתאם.
הכנסות ההורים – פרמטר חשוב לקביעת גובה המזונות - בחינת הכנסת ההורים וכמה כ פנויה נותרת בידי ההורה המשלם את המזונות וכמה נשאר לו צורך מחייתו. לפי הפסיקה האחרונה מזונות יש לחשב לפי ההכנסה בפועל ללא התחשבות בהוצאות נקודת המוצא היא כי קיימת בדרך כלל התאמה מלאה בין ההכנסה מיגיע כפיים להכנסה הפנויה. כלומר, למעט מקרים חריגים, (פשיטת רגל של אחד ההורים וכד') יחס ההכנסות בין ההורים לצורך חישוב תשלום המזונות ראוי שיקבע לפי ההכנסה המועברת לחשבון ההורים בפועל מבלי להתחשב בחובות או הוצאות מחייה.
*במידה והורה אינו עובד, או עובד בתחום שאינו ממצא את פוטנציאל ההשתכרות שלו בית המשפט ייקח בחשבון את מיצוי פוטנציאל השתכרות, ולא בהכרח רק על פי המצב הכלכלי הנוכחי. בהנחה שהשופט/ת מתרשמ/ת כי ההורה יכול להשתכר יותר מהכנסתו הנוכחית.
חישוב ההכנסה הפניה
חישוב ההכנסה הפנויה של כל הורה נעשית על פי השתכרותו החודשית בניכוי הוצאות בסיסיות למחייה ובעיקר אלה שנועדו לשם הבטחת קורת גג עבורו. מן ההכנסה הפנויה לאחר הפחתות אלו גוזרים את דמי המזונות, החישוב נעשה בהתאם לזמני שהות הקטינים וליחס ההכנסות בין הצדדים. כמובן שעל בית משפט לבדוק האם היתרה שתישאר לאחר תשלום המזונות תאפשר להורה החייב בתשלום המזונות להתקיים בכבוד.
מה קורה אם פוטנציאל ההשתכרות של ההורים שונה?
גם אם פוטנציאל ההשתכרות של ההורים שונה, בית המשפט יבדוק את זמני השהות המתקיימים בפועל, ואם אינם ברורים על בית משפט לשקול נתון זה בחישוב מזונות הילדים רק לאחר שתתברר בפניו מלוא התמונה העובדתית בבואו לחשב את נטל הנשיאה במזונות הקטינים.
על בית משפט לבחון את החלוקה המתאימה בנטל המזונות, בין אם הבסיסיים ובין אם בגין ההוצאות העודפות, כמו גם דמי המדור והוצאות המדור, לאחר קביעה חד משמעית לחלוקת זמני השהות בפועל. אם חל שינוי בחלוקת זמני השהות, בית המשפט יפסוק את גובה תשלום דמי מזונות הילדים לכל הורה בהתאם.
הסדרי המשמורת – האם הסדרי המשמורת וחלוקת זמני השהות עם ההורים משפיעה על תשלומי המזונות? בעקבות ההלכה החדשה שקבע משרדנו (הלכת 919/15) החלה מגמה הולכת וגוברת של השפעת הסדרי המשמורת וזמני השהייה (הסדרי ראיה) על חישוב מזונות הילדים. כלל זה חל בעיקר במקרים של משמורת משותפת, לאחרונה החלה מגמה בפסיקה של התחשבות ביחס זמני השהות על גובה המזונות שבו חייב כל הורה וכן התחשבות בהורה מרכז כנושא בנטל גבוהה יותר בפועל ובהתאם מחושבים תשלומי המזונות.
אז איך מחשבים מזונות? ניתן לומר כי בחישוב מזונות כל מקרה נבחן בהתאם לנסיבות הייחודיות שלו. יש לזכור כי תמיד טובת הילדים וצרכיהם יכריעו את הכף השיפוטית לכאן או לכאן. עם זאת, הפסיקה בתחום מזונות ילדים עקבית כי צרכיו של קטין בישראל, למעט מקרים חריגים, מחייבים מזונות מינימאליים חודשיים של 1,200-1,500 שקלים לילד, בית משפט לענייני משפחה לא צפוי לפסוק מזונות נמוכים מסכום זה להורים גרושים המגדלים ילדים בישראל. כאשר מדובר בילדים נוספים הסכום פוחת באופן יחסי(ראה לעיל) .
באילו מקרים נתבעים מזונות ילדים?
בעת גירושין עם ילדים או פרידת הורים ידועים בציבור, יש צורך לדון בסוגיית מזונות הילדים. כמו כן, כאשר נקבעת אבהותו של גבר, לאחר בדיקת רקמות במסגרת תביעת אבהות. כשמו, נועד תשלום מזונות הילדים לספק את כל מה שהילדים זקוקים לו, החל מהוצאות מדור ומזון, ביגוד והנעלה וכלה בהוצאות רפואיות, חינוך וחוגים.
ביולי 2017 פורסם פסק הדין שקבע הלכה חדשה במזונות, בפס"ד בע"ם 919/15 פלוני נ' פלונית קבע בית המשפט העליון את ההלכה החדשה (הלכת 919/15). מדובר בתיק שבו האב יוצג על ידי משרדנו החל מקביעת משמורת משותפת, הפחתת המזונות ועד לקביעת ההלכה בבית משפט העליון לאחר שהאם ערערה על פסיקת בית המשפט לענייני משפחה. לפי ההלכה החדשה במקרה שבו ילדים נמצאים במשמורת משותפת והם מעל גיל 6, גובה המזונות יקבע על פי רמת ההשתכרות של שני ההורים.
עד ממש לא מזמן, חובת המזונות הייתה על האב בלבד והוא זה שהיה משלם את דמי המזונות לאם. פסק הדין החדש תיקף את חוק המזונות, אין מדובר בחוק מזונות חדש. כיום, כפי שנפרט בהמשך, נושא הוא בחובה זו לבדו אך ורק עד הגיעם של הילדים לגיל 6 ולאחר מכן, שני ההורים יחד משלמים את דמי המזונות.
מזונות ילדים - הסכמה או תביעה?
טרם נרד לשורשם של דברים ונבין כיצד מחשבים את דמי מזונות ילדים, נסביר מי קובע בעצם את גובה התשלום. ובכן, ישנן שתי אפשרויות: ההורים יכולים לקבוע בהסכמה את סכום מזונות הילדים, כאשר הסכמה זו תעוגן בהסכם מזונות (או הסכם גירושין כולל) תוגש לערכאה משפטית ותקבל תוקף של פסק דין מחייב.
האלטרנטיבה היא הגשת תביעת מזונות אל בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני. זאת כאשר ההורים אינם מצליחים לגבש הסכמה בסוגיה זו וזקוקים לבית המשפט שיכריע בה. נציין כי כיום לאור חוק גישור חובה, מחויבים בני הזוג לנסות ולהגיע להסכמה טרם יוכלו להגיש תביעה.
לפניה מהירה השאירו פרטים ונחזור אליכם
השינוי במגמת פסיקת המזונות בעקבות מציאות החיים החדשה
בעשורים האחרונים במדינת ישראל חלו שינויים במעמדן של נשים בחברה, בשנת 1951 חוקַק חוק שוויון זכויות האישה ונוסח עקרון השוויון בין המינים במדינת ישראל. אך מבחינת מזונות הילדים, עד לפסיקת העליון בבע"מ 919/15 שהחל בפס"ד המהפכני בתמ"ש 16785-09-12 לא בא שינוי זה להכרה ממוסדת. מקומן של נשים בחברה ובתחום התעסוקה נמצא בתהליכי שינוי ועיצוב מתמידים.
בעשורים האחרונים קיימת מגמת עליה מתמדת בהשתתפות הנשים בכוח העבודה בישראל, מגמה זו קיימת בכל העולם המערבי. לנשים רבות בחברה הישראלית התווסף תפקיד נוסף - עבודה בשכר מחוץ לבית. שינוי המציאות שהוביל למהפכה בשוויון נטל המזונות בסופו של דבר בא לידי ביטוי בתא המשפחתי בשני מרכיבים:
1. רמת ההשתכרות: כיום, השתכרותן של נשים רבות, דומה ואף במקרים לא מועטים גבוהה מהשתכרותם של האבות במשפחות
2. חלוקת הסדרי השהות עם הילדים: אם בעבר הייתה נקבעת משמורת אצל אחד ההורים, וההורה השני מקיים הסדרי ראיה בלבד. בעקבות שינוי המגמות החברתיות סוציאליות , במשפחות רבות, נקבעים הסדרי השהות בהם שוהים הילדים זמנים משמעותיים יותר אצל כל אחד מההורים לאחר הגירושין (משמורת משותפת).
שוויון בנטל המזונות
עד ממש לאחרונה, מזונות ילדים היה תשלום בו נשא האב בלבד, ללא קשר לרמת הכנסתה של האם וללא תלות בהסדר המשמורת שנקבע. אולם, ביולי 2017 נפל דבר משבית המשפט העליון החליט (במסגרת בע"מ 919/15 פסק דין בהישגה של עו"ד מאיה רוטנברג) כי מעתה יהיה שיוון בנטל המזונות בין ההורים. בהלכה חדשה זו נקבע כי עד גיל 6, ישלם האב את דמי המזונות, כפי שהיה קודם, אולם מגיל 6 ואילך, נושאים ההורים יחד בחובה זו, בהתאם לזמני השהות של כל אחד מהם עם הילדים ובהתאם ליחס ההכנסות שלהם.
מחשבון מזונות
בעקבות ההלכה החדשה, היה צורך לאמץ נוסחה חדשה לחישוב מזונות הילדים. מדובר בעניין מורכב התלוי במידה רבה בנסיבות העניין, אולם ככלל, סכום התשלום ייקבע על פי 3 פרמטרים:
1. היקף הוצאות הילדים.
2. יחס זמני השהות בין ההורים.
3. יחס הכנסותיהם של ההורים.
דמי המזונות המינימאליים הנפסקים בדרך כלל כיום הנם סביב 2,200 ₪ לחודש לילד, אך נדגיש כי כל מקרה נבחן לגופו, בהתאם לנתונים הספציפיים שלו, יהיה זה מספר הילדים, אם ישנם צרכים מיוחדים וכיו"ב.
זמני שהות ורמת הכנסה
כאמור לעיל, חישוב מזונות ילדים מתבסס על היקף צרכיהם, זמני השהות של כל הורה עם הילדים ורמת הכנסתם. כאשר אנו מדברים על זמני שהות, מקובל לקבוע אותם במחזוריות של 14 יום בזמן שגרה, כאשר במסגרת מחשבון מזונות, נלקחים בחשבון גם זמני השהות של הילדים אצל כל הורה בזמן חופשות וחגים. כמו כן, ככל וישנם ימים בהם הילדים שוהים אצל הורה מסוים אך אינם ישנם בביתו, יש לבצע חישוב כללי של מספר השעות.
הפרמטר המתייחס לרמת ההכנסה, כולל לא רק את שכר העבודה, אלא גם כל הכנסה אחרת המשפיעה על מצבו הכלכלי של ההורה, למשל, הכנסה המגיעה מהשכרת נכס הנמצא בבעלות אחד מן הצדדים.
מזונות ילדים במשמורת משותפת
כמובן כי ההלכה החדשה משפיעה מאוד גם על מזונות במשמורת משותפת, מדוע? עד למתן פסק הדין של בית המשפט העליון, אב במשמורת משותפת היה יכול לקבל הפחתה של דמי המזונות אולם עדיין היה משלם כפל תשלום. כיום, כאשר ישנו חישוב באחוזים של זמני השהות, כל הורה משלם את הוצאות הילדים בהתאם להיקף המשמורת שלו. כאשר מדובר על משמורת משותפת בה זמני השהות שווים או דומים מאוד, אזי, אין תשלום מזונות וכל הורה משלם את הוצאות הילדים כאשר הם שוהים עמו. כאשר ישנן הוצאות חריגות שאינן עניין שגרתי, יתחלקו בהם ההורים ויקבעו מי ההורה שיישא בהוצאה בפועל ומי ההורה אשר ישפה אותו על חלקו.
קביעה שצרכי הילד מסופקים במלואם או ברובם או בחלקם על ידי האב
לבית המשפט נתונה הסמכות לשנות את יחס תשלום מזונות הילדים במידה והתרשם בעבר בהליכים קודמים או כאשר ביהמ"ש מתרשם בהליך נוכחי הנדון לפניו, כי צרכי ילד מסופקים במלואם באופן ישיר על ידי האב.
במצב זה בו מתרשם בית המשפט כי האם אינה ממלאת את חלקה בסיפוק צרכי הילדים והאחריות נופלת על האב בפועל, הוא ישקול הפחתת תשלום מזונות האב לאם. למעשה לא מדובר הפחתת מזונות הפחתת מזונות, יש בכך משום קביעה על מי מההורים צריך להיות מוחל תשלום מזונות בגין כל צרכי הילד. במצב זה כי אם טענות האב שצרכי הילד מסופקים במלואם או ברובם או בחלקם על ידי האב יוכחו, בית המשפט ישקול לקבוע את האב "כהורה גזבר" או "הורה מרכז" . פס"ד תלה"מ 42953-02-18 מ.נ. נ' נ.ג.
מהם מזונות ילדים ?
המונח המשפטי מזונות ילדים (באנגלית: child support or child maintenance) משמעותם תשלום חודשי קבוע, הנועד לספק את צרכי הילדים בעקבות גירושין, סיום זוגיות או בעקבות קביעת אבהות. בעיקרון דמי מזונות הילדים משולמים להורה המשמורן בהתאם לצרכי הקיום של הילדים. גובה דמי מזונות ילדים בגירושין יכול להיקבע בהסכמה, אשר תעוגן בהסכם גירושין ובהעדר הסכמה, יכריע בסוגיה בית המשפט לענייני משפחה, או בית הדין המוסמך (בית דין דתי).
מחשבון גירושין מפורט חישוב דמי מזונות ילדים בהתאם להלכה החדשה 2018
הזכות למזונות ילדים
על פי החוק בישראל (חוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי"ט-1959), כל הורה חייב לשאת בצרכי מחייתם של ילדיו הקטינים.
מזונות ילדים במשפחות שבהן ההורים גרושים או פרודים ואינם חיים ביחד, אחד ההורים חב בתשלום מזונות ילדים להורה המשמורן (ההורה שהילדים במשמורתו). על פי ההלכה החדשה במשפחות שבהן ההורים חיים בנפרד, מזונות הילדים משולמים על ידי ההורה האחד להורה השני. חישוב מזונות: סכום המזונות יחושב לפי מחלוקת זמני המשמורת ופערי השכר בין ההורים.
מזונות ילדים בהסכמה: סכום מזונות הילדים יכול להיקבע בהסכמה בין ההורים. הסכמת הורים על תשלום מזונות הילדים דורשת אישור בית משפט לענייני משפחה אובית הדין המוסמך, ללא הסכמה על מזונות ילדים כל אחד ההורים רשאי להגיש תביעת מזונות בשם הקטינים (זכות) כנגד ההורה השני ובית המשפט יכריע בשאלת סכום המזונות.
הזכות למזונות ילדים: דמי המזונות הם זכותו של הילד ולא של ההורה. הזכות לקבלת דמי מזונות ילדים היא זכותו של הילד ולא של ההורה המשמורן . חשוב להדגיש כי כל החלטה שיפוטית בעניין המזונות, צריכה להתחשב בטובת הילד ובצרכיו בכדי שתהיה תקפה ומחייבת. בית המשפט או בית הדין מחויב להתחשב בצרכי הילד בכל החלטה על מזונות ילדים כל קביעה של ההורים בהסכמה או פסיקה של בית המשפט לגבי מזונות ילדים חייבת להתחשב בטובת הילד באופן עקרוני.
טפסים לתביעת מזונות ילדים
להורדה⇓
טופס הרצאת פרטים בתיק מזונות
כיצד נקבעים מזונות ילדים בהתאם להלכה החדשה?
הורים גרושים אשר מגיעים להסכמה על מזונות הילדים בעצמם על ידי הסכם גירושין, הסכם מזונות, או על ידי הליך גישר, יכולים לקבוע את מזונות הילדים כראות עיניהם.
עד לאחרונה תשלום מזונות הילדים נקבע בהתאם לדין העברי והאב נדרש לשלם מזונות ללא קשר לרמת ההכנסה של האם ולתנאי המשמורת של הילדים. כיום לאחר פסיקת בית המשפט העליון בתיק בע"מ 919/15 (פסק דין בהישג משרדנו) מזונות הילדים נקבעים בהתאם גיל הילד. כאשר מדובר על ילד בגיל 6-15 חישוב מזונות הילדים יתבצע בחישוב של יחס רמת ההשתכרות והיכולת הכלכלית של ההורים, צרכי הילד, יחס זמני השהות של ההורים הילד. כאשר מדובר במשמורת משותפת האב אינו חב במזונות לאישה אלא חב בהוצאות הילדים בהתאם להוצאותיו.
דמי מזונות ילדים - ההלכה החדשה
ביום 19.07.2017 פורסם פסק הדין של בית המשפט העליון בשני ערעורים שהוגשו ונקבעה הלכה חדשה לגבי ילדים מעל גיל 6.
להורדת פסק הדין בע"מ 919/15 פלוני נ' פלונית
משרדנו ייצג את האב בהליך זה, החל מהערכה הראשונה ב תמ"ש 16785-09-12 שעליה הוגש ערעור ניתן לקרא חומר רב על הנושא באתר.
כיום בתי המשפט למשפחה פוסקים בהתאם להלכה החדשה אך בבתי הדין הרבניים עדיין לא פוסקים בהתאמה מלאה להלכה.
חוק מזונות ילדים
חוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי"ט - 1959
הסעיפים הרלוונטיים אל מול הדין העברי
3. מזונות לילדים קטינים
(א) אדם חייב במזונות הילדים הקטינים שלו והילדים הקטינים של בן זוגו לפי הוראות הדין האישי החל עליו, והוראות חוק זה לא יחולו על מזונות אלה.
(ב) אדם שאינו חייב במזונות הילדים הקטינים שלו והילדים הקטינים של בן-זוגו לפי הוראות הדין האישי החל עליו, או שלא חל עליו דין אישי, חייב במזונותיהם, והוראות חוק זה יחולו על מזונות אלה.
3א. מזונות קטין
(א) אביו ואמו של קטין חייבים במזונותיו.
(ב) בלי להתחשב בעובדה בידי מי מוחזק קטין יחולו המזונות על הוריו בשיעור יחסי להכנסותיהם מכל מקור שהוא.
מזונות ילדים – הסבר כללי
הדין העברי מחלק את חובת מזונות ילדים לשני סוגים:
הסוג הראשון הוא מזונות ילדים ההכרחיים, הכוללים את הצרכים הבסיסיים ביותר של הילד לאחר הגירושין כמו קורת גג, אוכל, טיפול רפואי וחינוך. דמי מזונות אלו הנם באחריותו הבלעדית של האב והוא מחויב לעמוד בהם, ללא כל קשר למצבו הכלכלי.
הסוג השני, הוא דמי מזונות מדין צדקה, הניתנים בגין צרכים שאינם נחשבים להכרחיים עבור הילד, כגון חופשות וכד'. התשלום עבור דמי מזונות אלו נמצא באחריותו הבלעדית של האב עד אשר הילדים מגיעים לגיל 6 - חזקת הגיל הרך. לאחר מכן, יישאו ההורים בנטל זה יחד, בהתאם לרמת הכנסתם. גובה מזונות ילדים נקבע מושפע מאוד מהסדר המשמורת, כאשר יש לשקול את צרכי הילדים ואת היכולת הכלכלית.
גובה מזונות ילדים
בהעדר הסכמה בין ההורים, באשר לגובה מזונות ילדים, העניין יוכרע על ידי בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני. השיקולים המנחים את בית המשפט בקביעת גובה מזונות ילדים הם שניים:
-
צרכי הילדים, כאשר המגמה היא לשמור עד כמה שניתן על רמת החיים אלה הורגלו והיכולת הכלכלית של האב, הנקבעת על פי רמת הכנסה, פוטנציאל השתכרות וקיומו של רכוש נוסף.
-
הסדר המשמורת וחלוקת זמני השהות משפיע על גובה מזונות הילדים. מדוע? משום שכאשר מדובר על משמורת מלאה, נושא ההורה המשמורן במרבית הנטל הכלכלי של גידול הילדים, אולם כאשר ישנה משמורת משותפת, הרי שהילדים שוהים עם ההורים שווה בשווה ובהתאם לכך, גם חולקים בעלויות גידולם ולדבר יש השפעה ישירה על גובה מזונות ילדים.
הפחתת מזונות
שינוי סכום המזונות (הגדלה או הקטנה של סכום מזונות הילדים) ייעשה רק אם מדובר בשינוי נסיבות מהותי המצדיק זאת.
במקרים של משמורת משותפת, ישנה לרוב הפחתה בדמי המזונות בשיעור של לפחות 25% (בעקבות תקדים פסיקת בית המשפט העליון בתיק בע"מ 919/15 בייצוגה של עו"ד מאיה רוטנברג חל שינוי במגמה וכיום יותר ויותר נוטים להתחשב בשכר ההורים ולא לפסוק מזונות לאב כאשר מתקיימת משמורת משותפת על הילדים ושכרם של ההורים דומה) . זאת בשל כך כי ההורים חולקים בנטל גידול הילדים, ולפיכך, גם בעלויות ואין מקום להטיל עוד חיוב מזונות ילדים מלא על האב, כפי שנעשה במקרה של משמורת מלאה.
יתרה מזאת, לאחרונה, ניתן פסק דין תקדימי וחדשני בעניין השפעת משמורת על מזונות ילדים (תמ"ש 16785-09-12) בו מייצגת עו"ד מאיה רוטנברג את האב ובו נקבע כי כאשר בני הזוג משתכרים משכורת דומה ונושאים במשמורת משותפת, אין מקום לחייב את האב בדמי מזונות ילדים. זוהי החלטה חדשנית ואמיצה, אשר יוצרת מצב חדש של משמורת משותפת ללא מזונות.
כיצד מחשב בית המשפט את מזונות הילדים?
בבואו של בית המשפט לדון בתביעת מזונות ילדים עליו להידרש למספר פרמטרים:
1. מהו הדין האישי החל.
יהודים או בני דת שונה?
2. בכמה ילדים מדובר ומה גילאיהם?
מתוך הבנה שאין לערוך חישוב מזונות אריתמטי פשוט שמכפיל צרכיו של ילד אחד במספר הילדים, בהתאם לכלל של "נר אחד נר לרבים". מזונות לשני ילדים אינם כדין מזונות לילד אחד בהכפלה.
3. מה צרכי הילדים.
4. מה כושר השתכרות ההורים ומה השתכרותם בפועל.
5. מה רכושו של כל הורה.
6. מהי חלוקת זמני השהות.
מהם מזונות מקובלים בפסיקה לאחר ההלכה החדשה בעליון?
על אף שתביעת מזונות הינה תביעה כספית הדורשת הוכחות וכל מקרה נבחן לגופו, בתי
המשפט למשפחה קבעו בפסיקה סכום שמשקף את צרכי הקטין ואיננו דורש הוכחה.
ביחס לצרכיו ההכרחיים של כל קטין תשלום מזונות ילדים מקובל בפסיקה הוערך על סך של 1,400 ₪ לילד.
בעקבות הלכת בע"מ 919/15 שניתנה (פס"ד בהישג משרדנו) בית המשפט יבקש לקבוע את כלל הצרכים הנדרשים עבור כל קטין, צרכי הילדים הוערכו בפסיקה לאחרונה (שנת 2018) בסך של כ 2,250 ₪ לילד.
מסמכים לתביעת מזונות ילדים
כדי לבסס תביעת מזונות ילדים, כל צד נדרש לצרף ראיות להוכחת יכולת כלכלית, צרכי הילדים, והוצאות הקשורות במזונות. האם והאב יציגו מסמכים המעידים על היכולת הכלכלית שלהם כגון: מסמכים פיננסיים, תיעוד בעלות על נכסים בארץ ובחו"ל, תלושי שכר, תדפיסי חשבון בנק, דוחות כרטיסי אשראי, מקורות הכנסה נוספים, תמיכה פיננסית וכד'. מסמכים חשובים לתביעת מזונות ילדים הם מסמכים על פיהם ניתן לחשב הוצאות המחייה ורמת חיים, עלות המדור תשלום שכר דירה או תשלום משכנתא. חשבוניות בגין הוצאות נוספות כגון מזון, ביגוד והנעלה, צרכי חינוך, צרכים רפואיים, צרכים מיוחדים לילד.
חישוב מזונות ילדים - מהו הסכום המינימאלי למזונות?
הפסיקה במזונות ילדים משתנה מעת לעת, כיום נכון לשנת 2019 הסכום המינימלי למזונות עומד כיום על טווח של 1,200-1,500 שקלים לכל ילד מדובר בסדר גודל, סכום המזונות נקבע על פי חישובי הפסיקה במזונות ילדים כמספק את הצרכים הבסיסיים של הילד. כמובן שכל מקרה נבחן על פי נסיבותיו הייחודיות ובית המשפט רשאי לשנות את גובה המזונות על פי התרשמותו והראיות המוצגות בפניו. תביעת דמי מזונות בסכום גבוה יותר מן הממוצע במסגרת תביעת המזונות, דורש מההורה התובע להציג מסמכים רלוונטיים, המגבים טענה לרמת חיים גבוהה יותר לה הורגלו הילדים או נסיבות מיוחדות המצדיקות מזונות ילדים מעל הממוצע. הורה עשיר, המשתכר בשכר גבוהה לא בהכרח ישלם מזונות גבוהים יותר, חשוב לזכור כי גובה דמי המזונות הנפסק בתביעה למזונות מתבצע על פי חישוב ככל תביעה כספית והצד התובע נדרש להציג ראיות כדי להוכיח את תביעתו.
גביית חוב מזונות ילדים
הוצאה לפועל מזונות ילדים - למרבה הצער, ישנם מקרים רבים בהם האב אינו ממלא אחר חובתו לתשלום מזונות ילדים. במצב כזה, נאלצת האם לפעול באמצעים שונים, על מנת לבצע גביית חוב מזונות ילדים, כאשר לרשותה שני גופים לעניין זה : המוסד לביטוח לאומי וההוצאה לפועל.
ככלל, עורך דין דיני משפחה ימליץ על גביית חוב מזונות ילדים באמצעות ההוצאה לפועל ולא דרך המוסד לביטוח לאומי, היות שהסכום שהאם תקבל מן המוסד לביטוח לאומי, יכול להיות נמוך יותר מזה שפסק בית המשפט. לעומת זאת, גביית חוב מזונות דרך ההוצאה לפועל, תאפשר לאם לקבל את מלוא הסכום.
ההוצאה לפועל מאפשרת כיום גביית חוב מזונות בשני מסלולים:
-
המסלול הרגיל, בו האם מנהלת את תיק ההוצאה לפועל באופן עצמאי או באמצעות עורך דין דיני משפחה.
-
מסלול מזונות, במסגרתו פקידי ההוצאה לפועל דואגים לגביית המזונות, עם התערבות מינימאלית של האם.
חשוב מאוד לציין כי בשל מורכבותם של הליכי הוצאה לפועל, מומלץ לפנות אל עורך דין גירושין/דיני משפחה, לשם גביית מזונות ילדים. עורך הדין יבחן את נסיבות המקרה ויפעל לגביית המזונות באופן היעיל ביותר.
מזונות ילדים: מה הם כוללים וכיצד נקבעים?
Q&A
שאלות ותשובות בנושא מזונות ילדים
חישוב מזונות ילדים- כיצד הוא נעשה?
קביעת הסכום היא פונקציה של שני פרמטרים מרכזיים: היקף צרכיהם של הילדים, רמת הכנסתם ורכושם של האב ואם. לעניין זה חשוב לציין כי בית המשפט בוחן לא רק את רמת ההכנסה הקיימת, אלא גם את פוטנציאל ההשתכרות .
מה ההבדל בין מזונות הכרחיים למזונות מדין צדקה?
מזונות הכרחיים מתייחסים לצרכים בסיסיים כגון קורת גג, צרכים רפואיים, הוצאות חינוך, ביגוד וכיו"ב. מזונות מדין צדקה, נועדו בעבור צרכים שאינם הכרחיים, אלא יותר בגדר של מותרות, כגון חופשות, טיולים, בגדי מותגים וכיו"ב.
מזונות ילדים ביטוח לאומי – האם אפשר לקבל?
בהחלט! אם האב אינו משלם את דמי מזונות הילדים, ניתן לפנות לביטוח לאומי. חשוב לציין כי ביטוח לאומי אינו משלם תמיד את מלוא סכום המזונות שנפסק בפסק הדין, אולם כאשר הוא פועל לגביית החוב מן האב, הוא גובה את מלוא הסכום שנפסק ולכן אם האב ישלם, יועבר ההפרש של התשלום לאם.
האב פושט רגל – האם ניתן לקבל מזונות ילדים?
תשלום מזונות ילדים נועד להבטיח את מחייתם של הילדים ועל כן ניתן לקבל תשלום זה גם כאשר האב נמצא בפשיטת רגל. אולם חשוב לומר כי לעיתים הדבר כרוך בפרוצדורה משפטית מורכבת ועל כן חשוב להיעזר בעו"ד.
מה מכסים דמי מזונות הילדים?
ישנה תפיסה לא נכונה שמזונות הילדים מכסים רק הוצאות בסיסיות כגון ביגוד ומזון, למעשה מזונות הילדים כוללים גם הוצאות שוטפות על בריאות שאינה במסגרת סל הבריאות, תרבות, הוצאות שונות להשכלה ובית הספר וגם צרכים מיוחדים של ילדים.
עו"ד ומגשרת מאיה רוטנברג העומדת בראש מחלקת דיני משפחה ברוטנברג, משרד עורכי דין, הינה בעלת ניסיון של מעל 15 שנים בתחום דיני המשפחה, מאחוריה ניסיון עשיר בניהול תיקים של גירושין הכרוכים בתביעת מזונות ילדים. לרשותה צוות עורכי דין בעלי מומחיות מגוונת בעולם המשפט.
שוויון הנטל במזונות ילדים – על הצעת החוק החדשה
שרת המשפטים איילת שקד, יזמה לפני זמן מה, הצעת חוק אשר עניינה חלוקה שוויונית של מזונות הילדים בין ההורים, בהתאם לזמני השהות וליכולת הכלכלית שלהם. היה וחוק זה יתקבל בסופו של יום, מדובר במהפכה של ממש שהרי כיום, על אף מספר פסקי דין יוצאי דופן, נושא האב בתשלום מלוא דמי המזונות, ללא קשר להסדר משמורת הילדים ולרמת השתכרותה של האם.
חובת תשלום המזונות
כל אב בישראל, חב בתשלום מזונות ילדיו וחובה זו מקורה במשפט העברי, הקובע חלוקה כדלקמן: עד גיל 6, מדובר בחיוב אבסולוטי של האב הכולל מזונות הכרחיים ומזונות מדין צדקה. בין הגילאים 6 עד 15, חיוב האב הוא במזונות הכרחיים בלבד ומגיל 15 ועד 18, יישא האב במזונות ההכרחיים ואילו החיוב של מזונות מדין צדקה, יתחלק בין ההורים, בהתאם להכנסותיהם. הלכה למעשה, במרביתם המכריע של המקרים, מצבה הכלכלי של האם אינו נלקח כלל בחשבון והאב מחויב במלוא דמי המזונות עד גיל 18 ובניכוי מסוים עד הגיעם של הילדים לגיל 21, או סיום שירותם הצבאי.
מטרתם של דמי מזונות הילדים הוא לדאוג לצרכיהם ומשכך, שנים רבות דובר על כך שאין זה מן ההיגיון כי תשלום המזונות אינו נקבע בהתאם לזמני השהות של ההורים עם הילדים. כך נוצר מצב שבו האב למעשה משלם את הוצאות הילדים הן כאשר הם שוהים עמו והן כאשר הם שוהים עם האם. הצעת החוק החדשה מבקשת לשנות את המצב הקיים ולהחיל מצב שבו שני ההורים יישאו בתשלום דמי המזונות, בהתאם להסדר המשמורת שנקבע בגירושין ובהתאם לרמת הכנסתם.
שוויו בנטל המזונות- אודות הצעת החוק
הצעת החוק של שרת המשפטים, זוכה לתמיכה רחבה בקרב הציבור ובעיקר בקרב האבות הגרושים, אשר חלקם הגדול חווה קריסה כלכלית לאחר הגירושין בשל תשלום המזונות. תומכי ההצעה סבורים כי זו תואמת את העידן המודרני בו אבות רבים פעילים ומעורבים בחיי הילדים ולראייה לכך, בשנים האחרונות עלה מספרם של הזוגות הבוחרים במשמורת משותפת. אולם, לצד שינוי זה, סוגיית תשלום המזונות נותרה על כנה. לדידם של התומכים בהצעת החוק, זו גם מתיישבת עם הניסיונות להביא לביטולה של חזקת הגיל הרך,
צעד נוסף בדרך לקידום השוויון בין אבות לאימהות. יוזמה זו נולדה מתוך ההבנה כי לכל אב מגיעה הזדמנות שווה לקבל משמורת מלאה על ילדיו והקביעה האוטומטית כי האם היא ההורה המתאים יותר, איננה מתיישבת עם השינויים שחלו במבנה המשפחה בישראל.
נכון לימים אלו, הצעת החוק לשוויון בנטל המזונות איננה מקודמת דיה ובקהילה המשפטית, ממתינים ליום בו בית המשפט העליון יאמר את דברו בעניין. יחד עם זאת, חשוב לציין כי המהפכה בעניין זה כבר החלה משניתן לראות בשנים האחרונות יותר ויותר פסקי דין של בתי המשפט לענייני משפחה, המורים על הפחתת מזונות במשמורת משותפת ואף מבטלים לחלוטין את חובת האב במזונות, עת שרמת הכנסתם של ההורים זהה או דומה.
הפחתת דמי מזונות ילדים
בחלוף השנים, מתאימים בתי המשפט לענייני משפחה את פסיקותיהם לרוח הזמן והדבר בא לידי ביטוי גם בסוגיה של מזונות ילדים. ראשית היה זה השינוי החשוב במסגרתו נולדה התובנה כי יש להפחית את שיעור המזונות במקרה של משמורת משותפת. ואכן, בלא מעט מן המקרים מפחית בית המשפט את גובה התשלום המוטל על האב, עד ל25% מסכום המזונות אשר היה נקבע לו היה מדובר על משמורת מלאה. אמנם, ההפחתה איננה אוטומטית והדבר נבחן בכל מקרה לגופו, על פי נסיבותיו, אולם זוהי מגמה ברורה ויחסית יציבה בקרב תביעות של מזונות ילדים. הצעד הבא אשר עומד בקנה אחד עם הצעת החוק של שרת המשפטים, היה לבטל את חיוב מזונות הילדים במקרה של משמורת משותפת, אשר בו רמת הכנסתם של ההורים זהה או דומה.
משמורת משותפת ללא מזונות
אחת הדוגמאות לכך הוא פסק דין תמ"ש 16785-09-12 בו ניתנה החלטה פורצת דרך, בעקבות הייצוג של עו"ד מאיה רוטנברג, שם קבע בית המשפט כי משבני הזוג משתכרים שכר דומה וחולקים את זמני השהות עם הילדים שווה בשווה, במסגרת משמורת משותפת, הרי שאין הצדקה להטיל חיוב מזונות על האב.
מאז פסק הדין הזה, ניתנו עוד מספר פסיקות דומות אשר בבסיסן עומדת התובנה כי אין זה ראוי כי האב יישא בחיוב מזונות כפול, הן על זמני שהותו עם הילדים והן על זמני האישה. כללי המשפט העברי אשר קבעו את חבות האב למזונות, היו רלוונטיים בזמנים בהם האב היה המפרנס היחיד או העיקרי ואילו כיום, נשים רבות מפתחות קריירה ובעלות כושר השתכרות גבוה. במצב דברים זה, אין זה נכון להותיר את חיוב המזונות על כנו ויש לאמץ מודל שוויוני הבוחן הן את היקף זמני השהות של ההורים עם הילדים והן את רמת הכנסתם של שני הצדדים.
טיפים ודגשים חשובים:
דמי מזונות מקובלים: כשמדובר במזונות ילדים ההלכה משתנה מעת לעת, בתי המשפט ו/או בתי הדין נוהגים לפסוק מינימום סכום מזונות חודשי הנע בין 1250-1400 ₪ עבור ילד אחד.
מה משפיע על גובה דמי המזונות? סכום מזונות הילדים לתשלום משתנה על פי הנסיבות השונות הקיימות בכל משפחה. במשפחות בהן מספר ילדים, סכום מזונות הילדים שייקבע יהיה נמוך ממכפלת סכום המזונות לילד אחד במכפלת מספר הילדים במשפחה.
מזונות ומדור: לסכום דמי המזונות שנפסק עבור הילדים מתווסף תשלום נוסף עבור מדור.
הצמדה: דמי מזונות שנפסקים על ידי בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני צמודים למדד המחירים לצרכן. המדד מתעדכן אחת לשלושה חודשים.
האם קיים קשר בין תביעת מזונות לתביעת משמורת? על פי ההלכה החדשה של בית המשפט העליון מזונות ילדים מחושבים באופן יחסי לחלוקת הנטל בין ההורים ובכפוף להסדרי ראיה ו זמני השהייה של הילדים אצל כל אחד מההורים.
השפעת משמורת משותפת על פסיקת מזונות ילדים: בבתי המשפט למשפחה ובתי הדין הרבניים אין פסיקה אחידה לגבי כמה יש להתחשב במשמורת משותפת לעניין גובה מזונות הילדים.
הפחתת המזונות במשמורת משותפת משתנה בהתאם לשופטים: ישנם שופטים הנוהגים לפסוק כי יש להפחית עד כדי פטור את סכום דמי המזונות מהאב לאם (הפחתה של 100%) וישנם שופטים הנוהגים עדיין להפחית את מזונות הילדים ב 25% בלבד.
טופס להורדה: תשלום ילד במסגרת חוץ ביתית
A Child in Out-of-Home Placement 5414
..
מחשבון: חישוב סכום קצבת הילדים
קביעת גובה מזונות ילדים
פסקי הדין בעקבות ההלכה החדשה מלמדים כי חישוב גובה המזונות על ידי בית המשפט מתבצע על ידי מספר פרמטרים קבועים המשפיעים על קביעת המזונות:
הכנסות ההורים - חישוב יחס ההכנסות בין ההורים
צרכי הילדים - חישוב צרכי הילדים
זמני השהות - הסדרי המשמורת וראיה, יחס זמני השהות של הילדים עם ההורים.
גיל הילדים - חיוב המזונות משתנה לפי קבוצות גיל ( חזקת הגיל הרך0-6, בגילאי 6-15 מזונות מדין צדקה, בגילאי 15-18 כאשר להורים ילדים המתגייסים לצבא בד"כ קובעים מזונות עד גיל 21)
מזונות ילדים בשפות שונות:
הוכחת גובה מזונות הילדים
כעקרון, המזונות הבסיסיים אינם דורשים הוכחה והם מצויים בידיעתו השיפוטית של בית המשפט. המזונות ההכרחיים המינימליים של קטין ללא צרכים מיוחדים נעים על המנעד שבין 1,300 ש"ח לבין 1,400 ש"ח לפחות ולעיתים אף מעבר לכך. במסגרת זו לא נכללות הוצאות בריאות או חינוך, הוצאות עבור פעילות פנאי, בילויים לרבות נסיעות וטיולים, בהתאם לרמת החיים לה הורגלו הקטינים במהלך החיים המשותפים והוצאות מדור.
חשוב תמיד לזכור: לבית המשפט הסמכות לפסוק מזונות ולקבוע את גובה צורכיהם של הקטינים, על דרך האומדנה ומבלי להיזקק להוכחה מדויקת של הצרכים, זאת בהתבסס על ניסיון חייו וידיעתו השיפוטית.
إعالة الطفل
Aliment
Kindesunterhalt
Child support
Meðlag
養育費
Barnebidrag
Pensie alimentară
pension alimentaire pour enfants
manutención de los hijos
supporto per i bambini
פסק דין מזונות ילד אחד
מהי ההגדרה המשפטית של מזונות ילדים?
בדיני משפחה ומבחינת המדיניות ציבורית - מוסדות המדינה וביטח לאומי, מזונות ילדים/ מזונות קטינים הם תשלום שוטף ומתקיים על ידי הורה לטובתו הכספית של ילד (או הורה משמורן, מטפל של ילד, אפוטרופוס רשויות מדינה) בגירושין - פרידת ההורים של הילד, משמע לאחר סיום הנישואין או אחר מועד הפסקת מערכת יחסים. מזונות ילדים משולמים במישרין או בעקיפין על ידי המחויב במזונות למתחייב לטיפול ותמיכה בילדים (הורה משמורן) במערכת יחסים שהופסקו, או במקרים מסוימים כגון תביעות אבהות מעולם לא היו קיימים. לעתים קרובות החייב המשלם את המזונות הוא הורה שאינו משמורן. מקבל המזונות הוא בדרך כלל הורה משמורן, מטפל, אפוטרופוס או המדינה.
מה כוללים דמי מזונות?
מבחינה טכנית, מזונות ילדים אמורים לכסות דיור, אוכל ובגדים, אך כידוע לכל ההורים, עלויות גידול הילד כרוכות לא רק בצרכים בסיסיים אלה. הוצאות הקשורות בילדים כוללות שורה שלמה של עלויות אחרות, כולל הוצאות לבית הספר - הוצאות חינוך (שכר לימוד, שכר ועד הורים, פעילויות לאחר הלימודים וטיפול לאחר הלימודים). הסעות לבני נוער עלויות רכב, כמו ביטוח רכב או בנזין. משחקים וצעצועים, ספרי קריאה, קלטות ודיסקים, הוצאות תספורת, דמי כיס, בייביסיטר, מתנות לימי הולדת של חברים.
מזונות ילדים הוצאות רפואיות
הוצאות רפואיות שמשלם הורה על ילד כלולות בצרכים החיוניים של מזונות הילדים. הוצאות רפואיות הינן חלק מהמזונות ההכרחיים. הוצאות רפואיות על ילדים הן לעיתים אינן צפויות - לא כל ההוצאות הרפואיות כלולות במזונות החודשיות המשולמים במסגרת תשלומי המזונות ילדים.
משרד עורכי דין למזונות ילדים
משרדנו מהמובילים כיום את הידע בתחום מזונות ילדים ישראל. ההלכה החדשה שנקבעה על ידי עורכת דין מאיה רוטנברג בבית המשפט העליון שינתה את כללי המשחק במזונות ילדים הישג שדרש מומחיות רבה והבנה בדקויות שמכריעות לכאן ולכן בבתי המשפט. משרדנו מטבע הדברים שולט כיום בפסיקה המעודכנת בכל הקשור בהשפעת המשמורת על מזונות והפחתת מזונות בעקבות ההלכה.
מזונות ילדים בישראל
כיצד נקבעים מזונות לילדים יהודים? בישראל נושא המזונות וענייני נישואים וגירושים מתנהלים לפי דתם של בני הזוג, הסדרת נושא הגירושין של בני זוג יהודים מתבצעים בבית הדין הרבני, גירושים של יהודים נעשים לפי המשפט העברי, ושל מוסלמים בבית הדין השרעי לפי הדין המוסלמי.
מה קובע חוק המזונות? רבים שואלים על חוק המזונות החדש, החוק לתיקון דיני משפחה (מזונות) התשי"ט-1959, הוא אשר היווה בסיס להלכה החדשה בעליון, ויצר חוק חדש לחישוב המזונות. חוק המזונות האזרחי לא קוים ,כלשונו מכיוון שלשונו סותרת את הדין העברי, (זה היה המצב במשך שנים רבות עד לקבחת הפסק דין הסופי ב 2017 ועל כך נלחם משרדנו כל הדרך ל בית המשפט העליון) החוק חדש שנוצר בעקבות ההלכה קובע כי שני ההורים חייבים במזונות ילדיהם גם האב וגם האם, מקום המגורים או המשמורת של הורה אחד אינם מבטלים את חיובו היחסי במזונות ילדיו, על פי החוק החדש כל הורה ישלם מזונות על פי הכנסתו הכוללת מכל מקור שהוא ואם אינו עובד, על פי פוטנציאל השתכרותו. המשמעות היא כי מתבצעת חלוקה יחסית בתשלום המזונות בהתאם להשתכרותו של ההורה. חוק זה, אמנם אינו מגדיר את אופן קביעת סכום המזונות, חישוב המזונות נקבע בהלכה החדשה יש לציין כי הדין הדתי אינו רואה עצמו כפוף בנושא המזונות לכללי החוק החדש.
מהי ההגדרה המשפטית הגלובלית למזונות ילדים? מזונות ילדים הם התמיכה הכספית שמשלמים הורים לצרכי ילד או ילדים שאין להם משמורת מלאה עליהם. ניתן להתחייב למזונות ילדים מרצון - בהסכם, בצו בית משפט או על ידי רשות מנהלית של מדינה (ביטוח לאומי) להורה הלא-משמורן - ההורה שאינו נותן טיפול ראשוני, משמורת או שליטה בילד או בילדים - יש לעתים קרובות חובה כלפי ההורה המשמורן - ההורה שמחויב בטיפול ראשוני, משמורת ושליטה בילד או ילדים.
מדוע מזונות ילדים? התפיסה החברתית לגבי מזונות ילדים- תשלומי מזונות ילדים משרתים מספר מטרות חשובות: דמי מזונות הילדים מקטינים את העוני וחוסר הביטחון הכלכלי בקרב ילדים וההורה הנושא בנטל בפועל. אכיפת מזונות ילדים על שני ההורים מקטינה את ההוצאות הציבוריות לרווחה על ידי מניעת כניסה של משפחות חד הוריות למערכת הרווחה ועוזר להן לצאת מהר יותר מצורך בתמיכה כלכלית. השתתפות במזונות ילדים משפיע לטובה גם על מערכות יחסים משפחתיות ומגביר את מעורבותם של הורים לא-משמורנים בחיי הילדים.
השפעת מזונות ילדים על משפחות ונישואין. על פי מחקרים חברתיים בעולם, תשלום מזונות ילדים יכול לעודד מערכות יחסים טובות יותר בין ילדים להורים ולפעול כמעכב גירושין. תשלום מזונות ילדים מביא גם למעורבות מוגברת והשפעה של אבות לא משמורנים. אבות שמשלמים מזונות ילדים נוטים יותר לבקר את ילדם, לראות את ילדם בתדירות גבוהה יותר ולהשפיע על אופן גידול ילדם, ללא קשר לכמה תמיכה הם משלמים.
מה מכוסה תחת דמי מזונות ילדים? מבחינה טכנית, מזונות ילדים אמורים לכסות דיור (מדור), אוכל ובגדים, אך כידוע לכל ההורים, עלויות גידול הילד אינן כרוכות רק בצרכים בסיסיים אלה.
כיסוי מזונות ילדים מורכב ממגוון רחב של הוצאות ויכול לכלול בין השאר את הדברים הבאים: צרכים בסיסיים; טיפול רפואי; שכר לימוד; טיפול בילדים; תחבורה / נסיעות; בידור; פעילויות חוץ-לימודיות; הוצאות לימודים גבוהים.
האם עלי לשלם עבור פעילויות חוץ-לימודיות אם אני משלם מזונות ילדים?
האם ניתן להימנע מתשלום מזונות ילדים?
מה קורה אם שילמתי מזונות גבוהים מדי האם ההפרש יקוזז מתשלומי מזונות הילדים בעתיד?
לבית המשפט למשפחה שיקול דעת בשאלת השבתם של מזונות ילדים, אם התברר ששולמו ביתר ביחס למזונות קבועים שהופחתו במקרה שערעור על גובה המזונות יתקבל.
השיקול המרכזי המנחה את בית המשפט בנושא קיזוז מזונות הוא השפעת הקיזוז על רווחת ההורה המשמורן והילדים. במקרים רבים מוצא בית המשפט כי הכספים שנפסקו ביתר כבר נצרכו, ואם יקוזזו אחורנית עלול להיווצר מחסור כלכלי במשפחה.
ייתכנו מקרים בהם בית המשפט יפסוק השבת מזונות ילדים שהתברר כי שולמו ביתר ובאותה המידה שכאשר מדובר במזונות ששולמו בחסר יוטל על ההורה החייב להשלימם, כך אין סיבה שלא לחייב את ההורה התובע השבה במקרה ההפוך. קיזוזים אלו, עם זאת, ייעשו מתוך זהירות אנושית וחברתית ותוך התחשבות בטובת הילדים.
ילדיו הקטינים של הנתבע תובעים ממנו מזונות באמצעות אמם. הנתבע טוען כי מצבו הכלכלי הוא בכי רע וכי אין ביכולתו לשאת אף לא בצרכיהם ההכרחיים. לטענתו, יש להתחשב אף בהשתכרותה של אם הקטינים לצורך השתתפותה בהוצאותיהם ההכרחיות. במסגרת פסק הדין, בית המשפט מעלה הצעה ליישב בין הוראות המשפט העברי להחלטות שניתנו לאחרונה בסוגיה זו על ידי בית המשפט העליון. פסק הדין ניתן בכ' באדר תשס"ו (20.3.06).
קרא עוד
על בסיס דברי הגמרא הללו, באשר לחובת מזונות של אב כלפי ילדיו הקטני קטנים, פסק הרמב"ם בהלכות אישות, בזו הלשון: "כשם שאדם חייב במזונות אשתו כך הוא חייב במזונות בניו ובנותיו הקטנים עד שיהיו בני שש, מכאן ואילך מאכילן עד שיגדלו כתקנת חכמים".
וכן, בשולחן ערוך כך: "חייב אדם לזון בניו ובנותיו עד שיהיו בני שש....ומשם ואילך זנן כתקנת חכמים עד שיגדלו".
למזונות ההכרחיים, שהם בגדר חיובו המוחלט של האב, הדין העברי מכיר אף בחובתו של האב במזונות נוספים, אם ידו משגת, והיא מכונה חובת מזונות מ"דין צדקה", בה יחויבו שני ההורים באופן שווה במזונות ילדיהם, תוך שהחלוקה ביניהם תיקבע על-פי יכולתם הכלכלית ושיעורי ההשתכרות שלהםקרא עוד
בעלי הדין אינם משתייכים לאותה עדה דתית מוכרת שכן התובעת יהודיה והנתבע חסר דת. הקטינים הינם במשמורתה הבלעדית של התובעת. לא מתקיימים הסדרי ביקורים בין האב לבין הקטינים. עם הקטינה ועם הקטין.
האב טוען כי מכיוון שהדין העברי אינו חל עליו הקריטריון היחיד לקביעת השיעור היחסי בנטל המזונות, הינו הכנסות ההורים מכל מקור שהוא, מבלי להתחשב בעובדה בידי מי מוחזק הקטינים.
האם טוענת כי יש להתחשב בעובדה, כי הקטינים במשמורתה הבלעדית וכי הנתבע אינו מקיים הסדרי ראיה ולפיכך יש להשית עליו נטל גבוה יותר בתשלום המזונות.
במקרה דנן, בשים לב להיות האב חסר דת, חיוב במזונות הקטינים ייקבע על פי חוק לתיקון דיני משפחה (מזונות) תשי"ט-1959 סעיף 3 א (ב) בלי להתחשב בעובדה בידי מי מוחזק קטין יחולו המזונות על הוריו בשיעור יחסי להכנסותיהם מכל מקור שהוא.
על פי לשון החוק, בעת פסיקת דמי המזונות, בית המשפט אינו אמור להביא בחשבון את שיעור החזקת הקטינים אצל כל הורה. זה היה המצב עד שבא לעולם פסק דין תקדימי במזונות ילדים.
כך נקבע עיקרון "קופה המשותפת" על פיו תיווצר קופה משותפת לנשיאה בצרכי הקטין כאשר הנשיאה בקופה זאת, יכול ותעשה בתשלום ויכול ותעשה כשווה ערך לתשלום. הדבר יעשה בשלבים:
בשלב הראשון, יש לקבוע את צרכי הקטין, כולל הצרכים הכלליים באופן מלא, וללא קשר לשאלת החזקתו בפועל על ידי מי מהוריו. קביעה זו תיעשה לפי הצרכים שהקטין הורגל אליהם ובהתחשב ביכולת הכלכלית של ההורים גם יחד.
בשלב השני, במנותק מהקביעה האמורה, נבחן לפי הוראות סעיף א' לחוק, ושוב ללא זיקה לשאלת החזקתו של הקטין, את השיעור היחסי בנטל המזונות, בהתאם לשיעור היחסי של ההכנסות הפנויות של כל אחד מההורים.
בשלב השלישי, יש לבחון את שיעור החזקתו של הקטין אצל כל אחד מההורים תוך בחינת השתתפותו של כל אחד מההורים בקופה המשותפת.
על פי עמדת הפסיקה כיום צרכים של קטין אחד מוערכים בסך של 1,450 ₪ לחודש, בשים לב לקבוע בהלכת ורד, על פיה סכום המזונות עבור מספר ילדים אינו מכפלה של מספר הילדים בסכום המזונות עבור ילד אחד התקבלה עתירת האם על הצד הנמוך ונקבע כי צרכים הבסיסיים של כל קטין עומדים על סך של 1,500₪.
מדור: הסכם השכירות מלמד כי עלות השכירות מגיעה ל-7,000 ₪ לחודש. האם ביקשה לזקוף לזכותה סך של 4,000 ₪ מעלות המדור ואחזקתו כאשר סך זה מגיע ל- 800 ₪ לחודש לכל קטין בחלוקה יחסית.
האב יישא בשיעור המדור כנגזרת מחלקה של האם במדור השכור חלקה של האם במדור הינו 1/3 מהסך של 7,000 ש"ח, קרי על סך של 2,333 ₪ חלקם של שני הקטינים הינו 40% מחלקה של והעובדה כי המזונות נפסקים על פי החוק אינה משנה את חלקו היחסי של הקטין במדור חלקם שני הקטינים במדור הינו סך של 932 ₪ 466 ₪ לחודש עבור כל קטין. .באשר להוצאות אחזקת המדור, קביעתו תעשה על דרך אומדנא.
כאשר נלקחת בחשבון הכנסתו של האב על פי תלושי השכר וההכנסות הנוספות אגב עשיית שימוש בין היתר במכשיר האומדנא האב בעל יכולת השתכרות בשיעור של כ-15,000 ₪ בחודש.
דוחות מאזן שהוגשו על ידי האם אינם חתומים ולא ניתן ללמוד מדוחות אלה מהכנסותיה אמיתיות של האם. במצב דברים זה – ובהעדר כל אפשרות אחרת – קביעת הכנסת האם תעשה על סמך עיון בתדפיסי חשבוןקרא עוד
רק נסיבות היורדות לשורשו של פסק הדין הקודם המשפיעות ממשית על עצם החבות, יכולות להוות את השינוי המהותי הדרוש כדי שלבית המשפט תהא האפשרות שבדין לבחון ולשקול מחדש את שיעור המזונות שנפסק בעבר.
המצב בעבר בעת מתן פסק הדין, הוא נקודת המוצא המחייבת. יש לזהות את ההסכמות שעל יסודן הושגה ההסכמה ולבחון האם מאז חל שינוי מהותי בנסיבות שמצדיק את שינוי פסק מאחר ושינוי הנסיבות נדרש להיות מעת מתן פסק הדין ועד למצב הנוכחי, אשר לא היה בזמן 1 מתן פסק הדין, עליו להיות שינוי משמעותי ולא שינוי של מה בכך.
הלכת בית המשפט העליון בע"מ 919/15 (ביימוגה של עו"ד מאיה רוטנברג) קובעת כי אין להתעלם מהכנסתה של האם, והדבר נכון גם שעה בה באים לבחון את שינוי הנסיבות בגינו מתבקש להגדיל את סכום המזונות.
האם מדובר ב'סכום מקפח' של מזונות לקטינות? התשובה שלילית לא הוכח כי הסכום מקפח, בפרט בנסיבות כאן - כאשר האב היוון את מדור הקטינות וחלק ממזונותיהן, בדרך של העברת זכויותיו בדירה לידי האם התובעת.
רכיב נטען אחד לא היה צפוי בין ההורים, כך עלה מהחקירות, הצורך של הבנות באיבחון. שני ההורים ישאו בחלקים שווים, בהוצאות איבחון שייערך לבנות בהמלצת הגורם החינוכי בבית הספר: מורה מחנך/מקצועי/יועצת בית הספר.
קרא עוד
בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים
אין מקום להתעלם כליל מיכולת השתכרותה של האם, ואף השתכרותה בפועל בעבר. בנסיבות שכאלו, סבורני כי ב"מבט על" ובדומה לאשר הוצע עוד במסגרת קדם הערעור, יש מקום להוספת סכום של 150 ₪ לחודש.
אמנם לא מדובר בסכום משמעותי, אולם מאידך דומה כי יהיה בסכום זה, לשקף בנסיבותיו של המקרה דנן, את אשר יש מקום לחייב את האב במזונות הילדה. כך גם סבורני כי יש להגדיל את תקרת שווי השכירות, לסכום של 4,000 ₪ במקום הסכום של 3,200 ₪ שקבע בית משפט קמא ובהתחשב בדיור בר השגה, כאשר יש מקום לאפשר לאם, ככל שהמצב יאפשר גם שכירת דירה בסכום דלעיל.
עוד בעמ"ש 1057/09 ש.ת נ' ד.ג מצאתי לנכון לציין כי "ובצדק, ציין בית משפט קמא שני גורמים לתוספת ראויה לאותו סכום מינמאלי – האחד, השינויים משך השנים בשיערוך אותן הוצאות מינימאליות והשני יכולתו הבלתי מבוטלת של המשיב" וכן בהמשך פסק דין זה "דומה כי הגיעה העת להעלות את סכומי הסף אשר נקבעו בפסיקה, אולם לפני שנים רבות"
ייתכן ואכן הגיעה העת לעריכת שינוי נוסף בעת קביעת סכום המזונות ההכרחיים ובמיוחד לאור הצרכים שהתווספו, כגון כל הקשור באמצעי התקשורת השונים והמחשוב, אשר ניתן לראות בהם, כיום כצרכים הכרחיים.
קרא עוד
אין על האב לשלם מזונות בתקופת הלימודים האקדמיים לא באוניברסיטה וגם לא במכללה ומיום אחדבאוגוסט 2017 נפסק חיובו במזונות.קרא עוד
הקטינות מצויות אפוא במשמורתו של התובע ומתגוררות עמו והליך של הסדרי התראותן עם הנתבעת מתנהל בנפרד. למרבה הצער לא מתקיים כל קשר בין האם לשתי בנות, וקשר עם שתי הבנות מתוך הארבעה קיים אחת לשבוע למשך כשעתיים ומחצה .
בכתב התביעה טען התובע כי הנתבעת חייבת במלוא מזונותיהן של התובעות - שגילן מעל שנה, ובמזונות התובעות הבוגרות מעבר לצרכיהן ההכרחיים אשר הועמדו על ידו וזאת בהתאם להכנסתה אשר לדבריו גבוהה עשרות מונים משלו ולרכושה.
קרא עוד
באשר לשיעור המזונות לו עתר, אציין, כי אף בטרם אכריע בשאלת חיוב הנתבעת במזונות, הרי שמדובר בסכום החורג לטעמי מן הסביר ואינו עולה בקנה אחד עם גובה שכרה של הנתבעת.
נכונים הדברים ביתר שאת לאור היקף החיוב על פי הדין העברי הנסוב סביב חיוב מדין צדקה בלבד ובהתחשב בכך שעל פי הסכם הגירושין היה על התובע לשלם לנתבעת בשעתו אך 2,300 ₪ עבור מזונות הילדים.
יצוין, כי הוצאת מדור אינה עומדת על הפרק כיום שעה שהתובע העיד כאמור שהוא אינו נושא בתשלום דמי שכירות. אינדיקציה עדכנית באשר לגובה הוצאות אחזקת המדור בו מתגוררים הילדים לא הוגשה על ידי התובע שאך העיד כי הוא זוכה להנחות בתשלומים בגין הוצאות אלו.
קרא עוד
"אמידות" בהקשר למזונות ילדים אין פירושה "עושר" וככל שיש בידה של האם לזון את עצמה על פי צרכיה ועדיין נותרת בידה יכולת כלכלית- אמידה תיקרא.
הלכה היא כי כאשר ישנו בן מרדן אשר מסרב לקיים קשר עם מי מהוריו, ניתן לצמצם את חובת המזונות כלפיו, כולה או מקצתה.
בחינת נסיבות המקרה שבפניי ובחינת השיקולים המנחים כאמור, מביאה אותי למסקנה כי אין להמשיך ולחייב את האב במזונות הקטין מדין צדקה.
במקרה של מרדנות בגיר, עשוי האב להיות פטור ממזונותיו ללא הוכחת סייגים הקיימים בילד קטין בשים לב לגילה של הבת מצופה ממנה להבין את תוצאות סרבנותה.קרא עוד
הפסיקה הטילה חיוב במזונות גם על אבות נעדרי כושר השתכרות לזו את ילדיהם, כ אפילו ביחס לאב נכה, שכל הכנסתו היא גמלת נכות.קרא עוד
ערעור על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה (כב' הש' נ. גדיש) שניתן ביום
19.11.15 ובמסגרתו חויב המערער במזונות בתו הקטינה בשיעור של 2000 ₪ לחודש ובהוצאות
מדור בשיעור של 30% מעלות דמי השכירות עד לסך של 1500 ₪ לחודש וכן במחצית הוצאות
חינוך והוצאות רפואיות חריגות.
בפני כבוד השופטת קיציס
כבוד השופטת פלאוט – אב"ד
כבוד השופט ויצמןקרא עוד
קרא עוד
קרא עוד