פסקי דין ענייני משפחה גירושין 2020-2024

מספר תיק 52132-10-17
סוג ההליך משפחה
שופט/ראש הרכב שירי היימן
בתי המשפט לענייני משפחה
מחוז חיפה
מועד החלטה 27.5.2020קרא עוד

בית משפט לענייני משפחה בפתח תקווה
תלה״מ 9438-05-19 פלונית נ׳ פלוני
תלה״מ 9408-05-19 פלוני נ׳ פלונית
בפני כבוד השופטת אילת גולן-תבוריקרא עוד

בית משפט לענייני משפחה בירושלים
09 יוני 2020 תה״ס 55001-02-18 א׳ ואחי ני א'
בפני כב׳ השופט פליקס גורודצקיקרא עוד

בית משפט לענייני משפחה בתל אביב - יפו
תלה״מ 37473-03-19 צ' ג׳ צ'
בפגי כבי השופט שמואל בר יוסף
מספר תיק 37473-03-19קרא עוד

בית משפט לענייני משפחה בבאר שבע
תלה״מ 55559-03-19 א.ק. נ׳ א.
תלה״מ 26764-11-18

בפני כבוד השופט בן שלוקרא עוד

מספר תיק 52490-02-18
סוג ההליך: משפחה
שופט/ראש הרכב: אסתר ז'יטניצקי רקובר
בתי משפט: בית המשפט לענייני משפחה
מחוז: מחוז תל-אביב
מועד החלטה: 22.5.2020קרא עוד

ב"ה
תיק 1001412/3
בבית הדין הרבני הגדול ירושלים
לפני כבוד הדיינים:
הרב הראשי לישראל הרב דוד ברוך לאו – נשיא, הרב אליעזר איגרא, הרב א' אהרן כץ
המערער: פלוני (ע"י ב"כ עו"ד עדנה אשכנזי)
נגד
המשיבה: פלונית (ע"י ב"כ עו"ד לאה אליאב)
הנדון: חובות שני ההורים בנסיבות ניכור הורי שההורה המנוכר הביאו על עצמו
החלטה
התיק שבפנינו מהקשים והכואבים ביותר שידע בית הדין בנושא קשר הורים וילדים.
המדובר במשפחה מרובת ילדים, חלקם נשואים. המצב כיום הוא שהילדים הגדולים אינם מתראים עם האם.
במועד הסמוך לגירושי הצדדים נקבע כי הילדים הקטנים יהיו במשמורת האם. לאחר מכן במסגרת הסכסוך נעשה (על ידי אחרים) מעשה נפשע שבו הורחקה האם מילדיה בעלילת שווא [...] למשך תקופה ארוכה. מאז ניסה בית הדין להגיע למצב של משמורת משותפת וחידוש הקשר בין האם לילדיה הקטנים, כאשר דרכו של בית הדין לא הייתה סוגה בשושנים בלשון המעטה.
בית הדין השקיע בניסיון הגישור שעות רבות של דיונים, התייעצויות אין קץ, חיפוש אחרי מומחים ומגשרים כדי להגיע למצב בו קשר הילדים הקטנים עם שני הצדדים יהיה טוב ככל שאפשר, דבר שהוא לדעת בית הדין טובת הילדים.
לצערנו, בית הדין נתקל בקשיים רבים בניסיון ליישם את מגמתו. הקשיים הינם משני הצדדים, ונבהיר את דברינו.
הסכסוך בין ההורים במקרה שבפנינו וה"חרם" שנוקטים הילדים הבוגרים של המשפחה כלפי אימם אינו נובע מיחסה של האם כלפיהם או טענות של הילדים או האב על חוסר תפקוד של האם וכדומה.
הרקע הקשה של הנתק במשפחה הוא נישואי האם ל[...] – דבר שאין ספק שיש בו כשל אתי חמור ביותר שלא ברור לנו מה הייתה תוצאתו במישור המשפטי שיכול להגיע עד ללקיחת רישיון ולתביעת פיצויים וכד'. כל זאת אף כאשר המדובר הוא בעולם הכללי, כאשר בעולם הדתי וקל וחומר החרדי הדבר גורם גם ללחשים חמורים על מעשים האסורים לפי ההלכה.
תוצאה ראשונית היא שיתוף פעולה מינימלי מצד האב עם הנחיות בית הדין בדבר קשר האם עם הילדים.
נציין עוד שבעקבות שיתוף הפעולה מינימלי כל כך (בלשון המעטה) לא מוכן היה מומחה בית הדין הד"ר גבי וייל להמשיך ולטפל בתיק, והדבר השליך גם על מטפלים אחרים שסירבו אף הם ליטול את השליחות החשובה הזו עד שהתאפשר לבית הדין למנות איש מקצוע, כפי שיובא להלן.
מעשה זה גרם לא רק לניכור הורי בין האם לילדים הבוגרים אלא לניכור בין האם למשפחתה הקרובה, הוריה אחיה אחיותיה וכו'. הכעס על המעשה בקהילה הביא גם למעשה הנפשע של העלילה נגד האם.
הצד השני של המטבע הוא מלחמתה של האם להשבת הילדים אליה ולקשר יותר בריא איתם. אנו הראשונים לנסות ולחבר בין ילדים להוריהם, הן לאב הן לאם. במקרה זה אנו מרגישים שעם כל הרצון והכאב של האם להיות בקשר עם ילדיה, בכל פעם שיש התקדמות מסוימת, נעשים מהלכים מצד האם הגורמים למשבר אצל הילדים המוביל לנתק ולנסיגה, כאשר אנו כבית הדין המתבוננים מן הצד לא מבינים ושואלים את עצמנו: למה? מדוע דפוס ההתנהגות הזה חוזר על עצמו מספר פעמים? מדוע האם, הנתפסת בעינינו כאם משכילה והגיונית, יוזמת צעדים שכל בר בי רב מבין לאן יובילו? הכול מבינים לאן, חוץ מן האם המיתממת כלא מבינה מה קרה.
אף אנו התרשמנו כד"ר וויל שלא מועבר מסר שלילי נגד האם בצד האימהי שלה ואין מייצרים כלפיה דמות של מכשפה, רשעה, אם מזניחה וכד'.
מאידך גיסא ראוי שנזכור את המצב שבו היינו: לאחר מאמץ והשקעה בלתי־נדלית של בית הדין חזרו כמה מהילדים הקטנים, כולל הבן [אלמוני], ללון בבית האם, ואז לפתע – אין אנחנו מבינים מהקרא עוד