משמורת משותפת

עורך דין משפחה וגירושין בתל אביב

ראול ולנברג 18 מתחם CU מגדל C קומה 2 , רמת החייל, תל-אביב טלפון: 03-6161535 נייד: 0544705733  Email:office@rotenberglaw.co.il

צור קשר


 מעונין בקבלת ניוזלטר

תקדים במשמורת משותפת בבית משפט העליון | בע"מ 919/15 פלוני נגד פלונית ואח'

 
תקדים בית המשפט העליון  מיולי 2017- מהפך בתחום מזונות במשמורת משותפת
פסק דין התקדימי של בית במשפט העליון בע"מ 919/15 פלוני נ' פלונית, בתיק זה בו האב יוצג על ידי עורכת הדין מאיה רוטנברג הליך אשר החל בתיק תמ"ש 16785-09-12 ל.ר ואח' נ'  ד.רשם לראשונה נפסק כי אב לא ישלם מזונות כאשר משמורת הילדים משותפת ורמת ההשתכרות דומה, הערעור על תיק זה הוביל בהמשך לפסיקת בית המשפט העליון והוא התיק אליו פסק הדין בהרכב של 7 שופטים בביהמ"ש העליון מתייחס כתיק המרכזי לכל אורכו.
 
ליצירת קשר עם עו"ד מאיה רוטנברג
טלפון ישיר (לחץ לחיוג בנייד): 0544705733
 
 
 לחצ/י על התמונה להורדת פסק הדין המקורי

 

לקריאת מאמר הסוקר את התפתחות התיק והיבטים משפטיים לחצ/י כאן 

 

המהפיכה בתקדים בית המשפט העליון בע"מ 15 / 919 פלוני נ' פלונית
עד לאחרונה, הורגלנו למציאות על פיה כאשר זוג מתגרש, הגבר משלם לאישה דמי מזונות עבור ילדיהם המשותפים, גם במקרים בהם התקבלה החלטה על משמורת משותפת, וחלוקה שווה של הזמן עם הילדים בין שני ההורים.


על פי המציאות הזאת, טרם פסק הדין, גם במקרים בהם האם השתכרה משכורת הדומה לזו של האב ואף גבוהה יותר, החובה על דמי מזונות הייתה חלה על האב בלבד, כאשר, בחלק מהמקרים, בית המשפט התחשב בנסיבות והאב חויב בדמי מזונות מופחתים.


חשוב לציין, שלצד תשלום דמי המזונות, האב אף חויב בתשלום דמי מדור, המהווים תשלום יחסי על הוצאות שכר הדירה או דמי המשכנתא ובנוסף אחזקת המדור החלים על האם – וזאת כאמור, למרות שהילדים חיים בביתו של האב מחצית מהזמן. תשלום נוסף, אשר היווה את חלק מחובותיו של האב הוא תשלום בגין הוצאות שוטפות שונות כמו: מחצית מהוצאות החינוך של הילדים, שיעורים פרטיים, חוגים וכד'. ומחצית מההוצאות הרפואיות של הילדים. המציאות עובר לפסק הדין אם כך הייתה שהאב נאלץ לשלם מזונות לאם על אף שהאם הרוויחה יותר ממנו רק בגלל עקרונות הדין העברי שהוחל על דיני המשפחה בישראל.

 

כך נוצרה מציאות לא שוויונית של בית עני מצד האב שנשא בהוצאות כבדות משקל תוך שהוא נאלץ לכלכל את עצמו וילדיו מן המעט שנותר ממשכורתו.

 

מהפכה בדיני מזונות הילדים בישראל, תחילת הדרך: ההחלטה על קביעת משמורת משותפת על הילדים בבית הדין ברבני

החלטת המשמורת המשותפת בבית הדין


 

השנה, שנת 2017, אנחנו סוף סוף עדים למהפכה בתחום דיני המשפחה, וזאת, הודות לפסק דין שיצא בבע"מ 919-15 המהווה תקדים משפט יאשר הווה צעד ראשון, משמעותי וחשוב בדרך לשינוי גדול, אשר יצעיד אותנו לעבר חברה יותר שוויונית והוגנת.


עורכת הדין מאיה רוטנברג, אשר ייצגה את האב וליוותה אותו בכל התהליך הארוך הזה, היוותה את אחד מאנשי המפתח המרכזיים, באותו פסק דין, אשר נבחר גם על ידי שופטי בית המשפט העליון, לאחד מפסקי הדין החשובים של שנת 2017.

 

תחילת המהפכה: פסק הדין בבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון תמ"ש 16785-09-12

בשנת 2012, הוגשה כנגד אב, אשר גידל את שלושת ילדיו בתנאים של משמורת משותפת ביחד עם גרושתו, אשר משתכרת שכר הדומה לזה שלו, תביעה למזונות בגובה משכורתו. האב הגיש באמצעות עו"ד מאיה רוטנברג כתב הגנה, בטענות כי מדובר במצב המהווה חוסר שוויון בין המינים, פגיעה בטובת הקטינים, יצירת מצב של בית עני ובית עשיר וכו'.

 
בשנת 2013 קיבל בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון פסק דינו של כבוד השופט כהן יעקב (סגן הנשיא דאז)בפסק דין הפרישה שלו מבית המשפט לענייני משפחה (לחצ/י לקריאת פסק הדין המהפכני) את טענות ההגנה של האב וקבע, תוך הבעת זעקה על חוסר השוויון בין המינים כתוצאה מהחלת הדין העברי על דיני המזונות, כי מכיוון שחלוקת הזמנים עם הילדים שווה בין ההורים וגובה ההכנסה שלהם דומה, האב לא יהיה חב במזונות לילדיו, מעבר לחלקו היחסי.

 

האם הגישה ערעור לבית המשפט המחוזי במרכז לוד בגין החלטה זו, כאשר בשנת 2015, נקבע על ידי מותב כב' השופט צבי ויצמן, כי פסק הדין הקודם אשר ניתן ע"י בית הדין לענייני משפחה בראשון לציון יבוטל וכי בהתאם לדין העברי, מדובר בחובה של האב לשאת במזונות ילדיו הקטינים, גם כאשר מדובר במשמורת משותפת.

 

האב הגיש באמצעות עו"ד מאיה רוטנברג ועו"ד זרח רוזנבלום, בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון בנוגע לפסק דין זה – בטענות  כי הוא אמור לקבל פטור מתשלום המזונות, מהסיבה הפשוטה, שבין כך או כך הוא נושא במזונות הילדים, במחצית הזמן בה הם נמצאים עמו.


מכיוון שהשכר שלו ושל האם דומים, המצב בו הוא נדרש לשלם מזונות, פוגע בסופו של דבר במצבו הכלכלי - מה שעלול להוביל לפגיעה גם ביציבות בגידול הילדים, אשר יחיו ב-2 בתים, שהאחד יתנהל במצב כלכלי טוב – ביתה של האם, והשני במצב כלכלי קשה ובעייתי.


בית המשפט העליון שדן בתיק בשלשה החליט להרחיב את הרכב הדיינים להרכב של שבעה שופטים שכן מדובר בסוגיה משפטית חשובה.לצורך מתן פסק הדין, דנו שבעת שופטי בית המשפט העליון, בשאלה כיצד ניתן לקבוע את גובה מזונות הילדים, במקרים בהם ישנה משמורת משותפת וגובה הכנסת ההורים הינו דומה.


במסגרת הדיון בערעור, התבצעה אף פנייה ליועץ המשפטי לממשלה ולמועצת הרבנות הראשית, על מנת שאלו יספקו את חוות דעתם בנושא. עמדתם של אלו הייתה, כי אימהות בעלות אמצעים כלכליים, אמורות גם הן לשאת בדמי המזונות ולא רק האבות – וזאת, בניגוד כאמור, למה שהיה נהוג עד עכשיו.

 

 בתמונה: השופט יעקב כהן - אבי המהפכה בתחום דיני מזונות הילדים בישראל

 

השלכות פסק הדין בית משפט העליון בע"מ 919/15

בתאריך 19/07/2017 – תאריך אשר נחקק בזיכרונם של אבות גרושים רבים, קבע אותו הרכב, הכולל 7 שופטים מבית המשפט העליון, כי במקרה של משמורת משותפת לילדים שגילם הוא 6 - 15, כאשר השכר של האם והאב דומה, ותוך לקיחה בחשבון של המשאבים אשר עומדים לרשותו של כל אחד מהם, כמו גם צרכיהם, לא ישולמו מזונות קטינים.


על פי פסק דין זה, אשר ניתן על ידי בית המשפט העליון, ניתן לבשר ללא כל ספק על תחילתו של עידן חדש, בו הגישה תהיה שוויונית יותר כלפי שני המגדרים. מעתה, בני זוג אשר חולקים משמורת משותפת על ילדיהם, יהיו מחויבים שניהם על השתתפות במזונות, בהתאם ליכולתם הכלכלית.


הוצאות המדור יחולקו בצורה שווה בין שני ההורים וההוצאות השוטפות יקוזזו מדמי המזונות, אותם יקבע בית המשפט, בהתאם כאמור לנסיבות.


שינוי תקדימי הטומן בחובו צדק.

פסק דין זה, מעבר להיותו מהפכני, גם מותאם לזמנים בהם אנו חיים ועושה במידה רבה, צדק רב ולא רק עם האבות, אלא גם עם אותן אימהות החותרות לשוויון ועם הילדים, אשר יזכו לגדול בשני בתים אשר ביכולתם לספר להם יציבות ותנאים כלכליים דומים.


במשך שנים רבות, אבות גרושים, מצאו את עצמם במצבים בהם, הם משתכרים סכום כסף דומה לזה של האם, או ששכרם אף נמוך יותר משכרה של האם, והם עדיין מחויבים לשלם מזונות עבור ילדיהם הקטינים, למרות שאלו מצויים עמם מחצית מהזמן,

 

במסגרת של משמורת משותפת – המזונות כאמור ניתנים בנוסף להוצאות הכספיות החלות עליהם, כאשר הילדים מצויים עמם – חשוב לזכור, שגם לאותם אבות יש שכר דירה או משכנתא, גם הם קונים לילדים מזון, משלמים חשבונות ונאלצים לעמוד בהוצאות רבות נוספות.

 

בכדי להבין עד כמה המצב  של טרום פסק הדין  בע"מ 919-15 היה לא הוגן, עד בלתי נתפס, ניתן לקחת מקרה דוגמא: אב שיש לו שני ילדים אשר שניהם בגילאים של בין 6 ל-15, היה אמור לשלם דמי מזונות + מדור + חלק מההוצאות השוטפות הנוספות כמו חוגים וקייטנות - כאשר הסכום הכולל אותו הוא היה אמור לשלם בכל חודש, היה מגיע ברוב המקרים לסכום שהינו גבוה מ-6000 ₪.


בהנחה שהאב בדומה לגרושתו משתכר כ-10,000 ₪ לחודש (שכר שהינו אגב, גבוה יותר מהשכר הממוצע היום), האב היה אמור להישאר כל חודש, לאחר הורדת המזונות, עם סכום של כ-4000 ₪ (וזה במקרה בו יש לו רק שני ילדים), בעוד האם זכתה לסכום של מעל ל-14,000 ₪ - להזכיר, מדובר במצב של משמורת משותפת, בו הילדים מבלים מחצית מהזמן אצל כל אחד מההורים – כך שלאב היו הוצאות כספיות נוספות אשר קשורות לילדים. 

 

גירושין ומזונות ילדים כאשר מתקיים הסדר משמורת משותפת - כיצד ייראה העתיד?

העתיד, נראה כעת ורוד יותר, כאשר גובה המזונות, ייחשב על ידי בתי המשפט, תוך התייחסות לפרמטרים כמו: רמת המעורבות של האב, גובה ההשתכרות שלו, גובה ההשתכרות של האם ופרמטרים נוספים הנוגעים ליכולות הכלכליות של כל אחד מההורים - כאשר כל הפרמטרים המדוברים ייבחנו בצורה שוויונית, ללא קשר למגדר אליו משתייך כל אחד מההורים.

 

עו"ד מאיה רוטנברג הינה עורכת דין ומגשרת המתמחה בתחום דיני המשפחה, מעבר לחלקה הנכבד בפסק הדין המדובר והמהפכני הזה – בו ליוותה וייצגה את האב לאורך כל שלביו, הרזומה המפואר של עורכת הדין, המתפרש על פני מעל 15 שנה, כולל טיפול בתיקים רבים ומורכבים בתחומים שונים כמו: גירושין, ניהול ההון המשפחתי, הסכמי ממון ומשמורת הילדים.


אם אתם זקוקים לייעוץ בכל נושא אשר נוגע לעולם דיני המשפחה, אתם מוזמנים ליצור קשר ועורכת הדין רוטנברג תשמח לעמוד לשירותכם. 

 

מהפיכת מזונות ילדים בעליון יולי 2017

 

 

שופטי בית במשפט העליון בחרו בפסק הדין בע"מ 919/15 בייצוג עו"ד מאיה רוטנברג לאחד מפסק הדין המרכזיים שניתנו בשנת משפט 2016-2017.

                   לחצ/י על התמונה מטה לקריאת הסקירה המלאה  

israel landmark decision child support- joint custody 919-15

 

בית המשפט העליון בשבתו כבית המשפט לערעורים

בהרכב מורחב של שבעה שופטים:  

כבוד המשנה לנשיאה ס' ג'ובראן

כבוד השופטת א' חיות

כבוד השופט י' דנציגר

כבוד השופט ע' פוגלמן

כבוד השופט נ' סולברג

כבוד השופטת ד' ברק-ארז

כבוד השופט מ' מזוז.

 

ביום 19/07/2017 קבע בית משפט העליון את פסק דינו בתיק בע"מ 9191/15 פלוני נ' פלונית ואח' תיק אותו ניהלה עו"ד מאיה רוטנברג מראשיתו. בשנת 2012 אב גרוש אשר חלק את גידול ילדיו בזמני שהות שווים ובמשמורת משותפת עם האם הגיש באמצעות עו"ד מאיה רוטנברג טען להגנתו בתביעת מזונות להפחתת דמי מזונות הילדים בטענה לחוסר שוויון בין המינים.

 

המסע המשפטי לבית המשפט העליון החל בפסק הדין של כב' השופט יעקב כהן >> תמ"ש 16785-09-12 ל.ר ואח' נ' ד.ר <<. שניתן ביום דצמבר 2013 בבית  משפט לענייני משפחה בראשון לציון. כאשר קבע סגן הנשיאה דאז בפסק דין הפרישה שלו כי יש לפרש את הדין העברי בהתאם לרוח התקופה בהתאם לעקרון השוויון בין המינים וללשון חוק המזונות, כב' השופט פסק כי האב לא חב במזונות ילדיו מעבר מעבר לחלקו היחסי . 

 

לחצ/י להורדת פסק הדין תמ"ש 16785-09-12 ל.ר ואח' נ' ד.ר

 

כתבה על פסק הדין בייצוג עורכת דין מאיה רוטנברג ynet | תקדים: אב פטור ממזונות במשמורת משותפת

 

כאמור, להורים היו זמני שהות שווים עם הילדים לצד הכנסות זהות או דומות, האם תבעה ודרשה את מזונות הילדים על פי הדין העברי בקובע כי אם פטורה ממזונות ילדיה עד גיל 6, דבר אשר הביא למצב של חוסר שוויון ופערים בכלכלת כל בית שמתנהל כתוצאה מתשלום מזונות.

 

עפ״י החוק לתיקון דיני משפחה (מזונות), התשי"ט-1959, חל על בני זוג יהודים הדין האישי. הדין האישי של יהודים בישראל שואב את עקרונותיו בעיקר מן ההלכה והמשפט העברי, המטילים על האב את החובה לזון את ילדיו מתוך נקודת מוצא כי עיקר עול גידול הילדים על פי הרוב על כתפי האם. ואולם, המודרניזציה של החברה הובילה לכך שמציאות החיים השתנתה ואבות רבים החלו נוטלים חלק גדול בגידול הילדים.

 

האם ערערה לבית המשפט בית משפט המחוזי במרכז-לוד  עמ"ש 50603-01-14  ל'.ר' נגד ד'.ר', פסק הדין ניתן ב 6 לינואר 2015 וביטל את פסק הדין של בית משפט לענייני משפחה בראשון לציון וקבע כי על פי הדין העברי חובת אב לשאת במזונות ילדיו הקטינים לידי אמם כאשר משמורת הילדים משותפת.

 

לחצ/י להורדת פסק הדין  עמ"ש 50603-01-14  ל'.ר' נגד ד'.ר'.

 

על פסק דין זה הוגש ערעור לעליון בע"מ 919/15 מטעם האב על ידי עורכת דין מאיה רוטנברג ועו"ד זורח רוזנבלום בפסק הדין שיינתן על ידי הרכב מורחב של 7 שופטים, נידונה השאלה הכיצד יש לקבוע את שיעור מזונות הילדים, בהתקיימה של משמורת משותפת וזהות בהכנסת ההורים.

 

טענתו כי האב צריך להיות פטור מתשלום מזונות לידי האם שכן הוא נושא במזונות הילדים בזמנים השווים שהם איתו . מצב בו יהיה תשלום מזונות כאשר הכנסות ההורים זהות למי מהצדדים יצור מצב של בית עשיר בית עני. ויגרום לתוצאה שתביא לפגיעה וליציבותם של הילדים.  

 

בתקופה האחרונה ניכרת מגמה בבתיהמשפט למשפחה להפחתה במזונות בהתקיים משמורת משותפת. ואולם, קיים כאוס וחוסר אחידות בפסיקות שכן בתי המשפט פוסקים סכומים שונים ומבצעים הפחתות שונות במזונות והכל מתוך פונקצייה של דיין ופונקציה של מחוז.  (מצ"ב  סקירת פסיקה בהמשך העמוד).

 

כאשר נדרשה  עמדת היועץ המשפטי לממשלה ועמדת מועצת הרבנות הראשית בתיק בבית המשפט העליון העמדה היתה כי גם אימהות בעלות אמצעים כלכליים ישלמו גם הן מזונות, ולא רק האבות כפי שנהוג היום.  עפ"י הרב יעקבי קיים צורך לתת פרשנות עדכנית לתקנה כך שהיא תתיישב עם חוש הצדק ועם ערך השוויון.

 

סקירה בנושא מזונות משמורת משותפת לקראת הכרעה בבע"מ 919/15 הנידון בבית המשפט העליון.

למאמר בנושא משמורת משותפת לחץ כאן

למאמר בנושא משמורת משותפת ומזונות לחץ כאן

למאמר בנושא מזונות ילדים לחץ כאן

בבע"מ 919/15 (כבוד השופט ע' פוגלמן) שהוגש לבית משפט העליון ניתנה החלטה לעיכוב ביצוע על החלטה בפסק הדין בעמ"ש 50603-01-14, של כבוד השופט צבי וייצמן אשר לנימוקיו הצטרפו כבוד השופטת מיכל נד"ב וכבוד השופטת ורדה פלאוט, בפסק הדין בחן כבוד השופט ויצמן את חובת האב היהודי במזונות ילדיו הקטינים. לא עוד קשר בלתי מופרד בין הגדרתם של ההורים (המשמורת המשותפת - אשר ראוי שתמיד תהיה כהגדרה הורית שווה) לזמני השהות או למזונות ילדים. מעכשיו מזונות נקבעים לא לפי הגדרת ההורים אלא לפי זמני השהות, הכנסות שני ההורים (כולל כושר השתכרותם ומצבם הכלכלי), בחינת אחריותו ההורית האמיתית של כל אחד מההורים לענייני הקטינים ועוד.  

במדינת ישראל 2015 הוראות החוק קובעות כי אדם חייב במזונות ילדיו עפ"י הדין האישי החל עליו. במקרה של יהודים הדין הדתי. חלק ניכר מפסק הדין מתייחס בהרחבה לשינויים שחלו במהלך השנים בנושא מזונות הילדים.  

פסק הדין לא מתייחס בנימוקיו לנימוקי פסק הדין של כב' השופט (בדימוס)  בתמ"ש 16785-09-12 לפיהם יש לפסוק מזונות במקרים של משמורת משותפת, זמני שהייה שוויונים של הילדים עם כל אחד מההורים והכנסות זהות עפ"י  עקרון השוויון שבין המינים במדינת ישראל ללא הבדל גזע ודת; עקרון הצדק והיושר בהליכי משפט, והכל עפ"י העקרונות שנקבעו במגילת העצמאות של מדינת ישראל. 

בפסק הדין של כב' השופט וייצמן מנומק בהרחבה כי חבות המזונות היא: עד גיל 6 חובת האב במזונות ילדיו היא חובה מוחלטת ואבסולוטית, אך כיום ניתן לרככה בנסיבות חריגות באמצעות דיני היושר העבריים, צמצום הגדרת "הצרכים ההכרחיים" או צמצום הגדרת "אמידותו" של האב; מגיל 6 ואילך החובה היא מדיני הצדקה כאשר החבות העיקרית ע"פ דיני צדקה נופלים לשכמו של האב ואילו על האם נופלת חבות משנית בלבד ועפ"י יכולתה הכלכלית. דרך זו מאפשרת לבית המשפט גמישות רבה בפסיקת שיעור המזונות, כאשר אחוז ההפחתה בכל תיק ותיק יהיה שונה ויקבע לפי הקריטריונים לעיל.  

בסוגיית המזונות במקרים של משמורת משותפת, זמני שהייה שיוויוניים והכנסות זהות ישנן במערכת המשפט החלטות שיפוטיות סותרות של כל הערכאות הנכבדות השונות, כמו גם גישות שונות של חכמי ישראל, ולצד כל אלה גישת הועידה הממלכתית הציבורית בראשות פרופ' שיפמן. 

 

המטוטלת בין הדין האישי הדתי של מזונות ילדים יהודים, לבין עקרונות היסוד במשפט של: שוויוניות; צדק; הוגנות; סבירות וערכיות, נעה מצד לצד על המניע את המטוטלת לצד האחד או למשנהו, מגייס את טובת הילדים בצדו. 

 

הגישה של כב' השופט וייצמן בפסק הדין עומדת בסתירה לפסקי הדין של בית המשפט העליון הנכבד בבע''מ 5750/03 אוחנה נ' אוחנה (פורסם בנבו, 8.6.2005), ואף בסתירה לפסק הדין בבע''מ 2433/04 ציניבוי נ' ציניבוי (פורסם בנבו, 2.10.05).

 

גם המלומד ד''ר יואב מזא''ה במאמרו "הדין הדתי של מזונות ילדים, פסיקת בית המשפט העליון והפרקטיקה בבתי המשפט: בין מיתוס למציאות (טרם פורסם), סבור שגישת הש' וייצמן שגויה.

המטוטלת נעה באופן שונה בין בתי המשפט המחוזיים הנכבדים ובתי המשפט למשפחה הנכבדים. ראה: 

·         בע"מ 2561/08 פלוני נ' פלונית- הסדר של משמורת משותפת יוביל להפחתה בגובה החיוב ובהיקפו אך לא במהותו ;  

·         בע"מ (חי') 318/05 פלוני נ' פלונית- "שיעור ההפחתה במזונות האב במקרים של משמורת משותפת, ייעשה בכל מקרה ונסיבותיו תוך איזון ראוי בין מכלול הגורמים לרבות, גובה הכנסות שני ההורים; רמת החיים לה הורגלו הקטינים; צרכי הקטינים ועוד כהנה וכהנה" – במקרה זה הפחית בית המשפט 25%; 

·          עמ''ש מרכז 25027-02-14 כב' הש' ס.נ. מרוז, נד''ב וברנט- זמני שהות שווים ומשכורות שוות ולכן נקבע שהמזונות כולל המדור יופחתו ב 50%;  

·         רמ"ש חיפה 12918-11-14  דחיית בר"ע של אם כאשר הצדדים מתגוררים יחדיו . נקודת המוצא במקרה דנן צריכה להיות אחרת, ולפיה משממשיכים ההורים לגדל בצוותא את ילדיהם, והם ממשיכים לגור יחד, אף שהם מסוכסכים, אין לפקפק בהצהרת האב לפיה ימשיך לספק את צרכי הילדים כפי שנהג בעבר, והסכסוך בין בני הזוג אינו הופך את האב באחת להורה בלתי אחראי המתנער מחבותו כלפי ילדיו 

·         ע"א 813/87 רוטברד נ' מ"י מג (3) 514, 517; 

·         מ"א  (מחוזי ת"א) הוכשטיין נ' הוכשטיין, תק-מח 90(1),   163 , 165 (1990); 

·         עא ירושלים 367/02 כב' השופטת בן עמי חיוב האישה במזונות ילדיה מכוח דיני היושר ; 

·         בעמ 1102/06 מחוזי ירושלים כל עוד החוק בישראל קובע כי חובת האב לזון את ילדיו ולשאת לבדו בצרכי חייהם ההכרחיים אין מנוס מהחיוב (המינימלי); 

·         כב' השופט ש. שוחט בתמ"ש 50770/03 חיוב הורים במזונות הילדים עפ"י עקרונות הצדק והשיוויון; 

·         תמ"ש 80801-01 כב' השופט שוחט חיוב אב במזונות בנן הקטין שנולד מן הנוכרייה; 

·         תמ"ש (נצ') 40229-02-11 ב.נ. (קטין) נ' ש.נ.- מזונות במשמורת משותפת כאשר פסק הדין מסתמך על קביעה של אמת המידה שתנחה את בית המשפט בקביעת מזונות הקטינים תהא זו שנקבעה בפסיקת בתי המשפט המחוזיים והועמדה על 1,400 ש"ח בגין צרכים הכרחיים אלא כולל מדור וחינוך בפסק הדין היתה הפחתה של 200 ₪ במזונות הילדים; 

·         תמ''ש (כ''ס) 28102/05 פלוני כב' הש' מקייס – במצב של משמורת משותפת הפחתה של 25% מגובה המזונות המקובלים שהם 1,250 ש"ח ; 

·         תמ"ש (ת"א) 49165-10-10 מ.ב.ס נ' ע.ס כב' השופט יהורם שקד – בית המשפט פוטר אב ממזונות במשמורת משותפת; 

·         תמ"ש  כב' השופטת ענת אלפאסי 53490-09-12 ביטול מזונות של אב על שני קטינים המוחזקים אצל האם בגלל משמורת 3 ילדים נוספים אצל האב; 

·         תמ"ש 4375-05-13 (לא פורסם) כב' השופטת שירי היימן- מעמידה את המזונות של כ"א מהקטינים בסך של 600 ₪ וקובעת כי כל אחד מההורים צריך לכלכל את ילדיו בזמן שהם איתו ויש להחיל את ההוצאות מדין צדקה באופן שווה על שני ההורים; 

·    תמ"ש ת"א כב' השופטת סנונית פורר 4881-10-12 בית המשפט קובע כי במשמורת משותפת תהא חלוקה שווה ביין ההורים בתשלומי המזונות; 

·      תמ"ש כב' השופט שוחט 49130/03 - כב' השופט שאול שוחט על הקושי ביישום הוראות  הדין האישי תוך שמירה על עקרונות של צדק ושוויון .

 

·         תמש (כ''ס) 28050/04- מקום בו עלולה להיגרם תוצאה קשה ובלתי הוגנת, יש לעשות שימוש בכלי ההלכתי "קים לי" ולקבוע שחובתו האבסולוטית של האב במזונות הכרחיים חלה אך ורק עד גיל 6, ומגיל 6 עד 15 חלים דיני הצדקה באופן שוויוני לגבי שני ההורים; 

 

·     תמ''ש 002480/04 י''ם כב' הש' בן ציון גרינברג פרשנות תקנות הרבנות הראשית תש"ד הגורסת כי חובת ההורים מגיל 6 עד גיל 15 הינה חובה מדין צדקה בלבד, החלה באופן שוויוני על האב ועל האם;      

 

·    תמ''ש (ב''ש) 24588-10-13 כב' הש' גאולה לוין הפחתה של 25 % ממזונות הקטינים במשמורת משותפת; 

 

·    תמ''ש 21412-09-11 (י''ם) כב' הש' נמרוד פלקס- בית המשפט לא חייב במזונות של שתי קטינות בשעה שאחיהם במשמורת האב וקבע כי כל אחד מההורים יישא במזונות של הילדים שמוחזקים אצלו.. 

  

   תמיכה נוספת לטענות ניתן למצא בדו''ח הועדה הציבורית בראשות פרופ' שיפמן מיום 20.9.14, שהמלצותיו מדברות בעד עצמן, ותומכות לחלוטין בעמדת המבקש בבר''ע זו. המלצות אלו משקפות את התמורות שחלו במקרה כגון דא ואת הטמעת ערכי השוויון, הצדק וההוגנות. 

 

עו"ד ומגשרת מאיה רוטנברג העומדת בראש מחלקת דיני משפחה ברוטנברג, משרד עורכי דין, הינה בעלת ניסיון של מעל 15 שנים בתחום דיני המשפחה, מאחוריה ניסיון רב בניהול תיקים של גירושין ומשמורת ילדים. לרשותה צוות עורכי דין בעלי מומחיות מגוונת בעולם המשפט.

מעוניינים להתייעץ? אנחנו כאן בשבילכם.

יצירת קשר עם עו''ד מאיה רוטנברג


 

באפשרותכם למלא את טופס יצירת הקשר ונחזור אליכם בהקדם.
ניתן להשיג אותנו באמצעים הבאים:

 

מאיה רוטנברג, עורכת דין

סניף תל-אביב צפון:

 

רחוב ראול ולנברג 18, מתחם CU (שוק צפון) מגדל D קומה 4 רמת החייל, תל-אביב.

ישראל     

 

מיקוד:  6971915 

 

טלפון:  03-6161535

 

פקס:  03-6161913   

 

נייד:    0544-705733

 

office@rotenberglaw.co.il

Maya Rotenberg, Adv.

North Tel-Aviv branch:

 

18 Raoul Wallenberg St., Building D, 4th floor CU business park, Ramat Hachayal ,Tel-Aviv, Israel.

 

Zip Code: 6971915

 

Tel:       +972-3-6161535

 

Fax:   +972-3-6161913


Mobile:
+972-54-4705733

 

office@rotenberglaw.co.il

 

*
*
טען קובץ
checked

 

   

 

Israel: Landmark Decision on Child Support

דרג את הכתבהדירוג כתבה Israel: Landmark Decision on Child Support: 5 כוכבים
כוכב 12 כוכבים3 כוכבים4 כוכבים5 כוכבים
1 מדרגים

היקף חיוב מזונות- הכנסות לעומת זמני שהות | תמ"ש 14465-12-15 האם נ' האב

באשר ליכולותיהם הכלכליות של ההורים - אלה הוגדרו באופן היוצר השוואת הכללים של "דין צדקה" לאלה שנקבעו בסעיף 3א לחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות), התשי"ט – 6 1959. נראה כי אכן ראוי לאמץ מבחן אחיד אשר לפיו ייבחן ההפרש בין ההכנסה 7 ממקורות שונים שכר עבודה על פי פוטנציאל ההשתכרות, נכסים, כספים צבורים, וכיוצא באלה( בהפחתת דמי המדור ואחזקתו להם נדרש כל אחד מן ההורים.

אשר לחלוקת המשמורת בפועל: הקטין נמצא מרבית הזמן אצל אימו, כאשר זמני השהות עם אביו מתקיימים פעמיים בשבוע בשעות אחר הצהריים ובשבתות אחת לשבועיים לרבות לינה בלילה שבין שישי לשבת, כאמור לעיל. האופציה לפיה הקטין ילון בבית האב גם בימי רביעי, על פי עדות האב מתקיימת רק כאשר הדבר תואם את לוח הזמנים של האב.
היקף זה של זמני השהות, לאור אמות המידה שנקבעו בבית המשפט העליון (הלכת בע"מ 919/15) פורטו לעיל, אני מצדיק הפחתה נוספת של שיעור החיוב במזונות. יש להניח כי עת נדרשת בדיקה רפואית לקטין או כל סוג אחד של טיפול בשעות אחר הצהריים, אימו היא שנושאת בכך ואף מוציאה הוצאות העולות על אלה שנקבעו לעיל ומקבילות לאלה שמוציא עבורו האב בשעות אחר הצהריים.
עיקר הזמן בו נמצא הקטין עם אביו הוא בסופי שבוע אחת לשבועיים, ויש להניח כי בזמן זה מוציא עבורו הוצאות כפי שמוציאה האם בסופי השבוע, ואף הן לא הובאו בחשבון במסגרת ההוצאות שפורטו לעיל. טעמים אלה הם העומדים ביסוד אמות המידה הנדרשות בכל הנוגע להשפעת זמני השהות על היקף החיוב במזונות.
היקף החיוב במזונות הקטין, לאור האמור לעיל, יועמד על%50 לכל אחד מההורים. הואיל וברובו המכריע של הזמן נמצא הקטין אצל אימו, יעביר האב לאם מחצית הוצאותיו אשר כאמור לעיל הועמדו על 3,500 ₪ לחודש בצירוף הצהרון.
דרג את הכתבהדירוג כתבה היקף חיוב מזונות- הכנסות לעומת זמני שהות | תמ"ש 14465-12-15 האם נ' האב: 0
כוכב 12 כוכבים3 כוכבים4 כוכבים5 כוכבים
ללא מדרגים

תמ"ש 46640-01-15 ק.ו. נ' ש.ו.

דרג את הכתבהדירוג כתבה תמ"ש 46640-01-15 ק.ו. נ' ש.ו.: 5 כוכבים
כוכב 12 כוכבים3 כוכבים4 כוכבים5 כוכבים
3 מדרגים

העליון קבע: במשמורת משותפת, גברים ונשים יתחלקו באופן שווה במזונות

דרג את הכתבהדירוג כתבה העליון קבע: במשמורת משותפת, גברים ונשים יתחלקו באופן שווה במזונות: 5 כוכבים
כוכב 12 כוכבים3 כוכבים4 כוכבים5 כוכבים
1 מדרגים

העליון קבע: גם גרושות ישלמו דמי מזונות במשמורת משותפת

דרג את הכתבהדירוג כתבה העליון קבע: גם גרושות ישלמו דמי מזונות במשמורת משותפת: 5 כוכבים
כוכב 12 כוכבים3 כוכבים4 כוכבים5 כוכבים
1 מדרגים

בעקבות פסיקת העליון בע"מ 919/15 בייצוגה של עו"ד מאיה רוטנברג: מזונות אב הופחתו מ-7,000 ל-1,500 ש'

דרג את הכתבהדירוג כתבה בעקבות פסיקת העליון בע"מ 919/15 בייצוגה של עו"ד מאיה רוטנברג: מזונות אב הופחתו מ-7,000 ל-1,500 ש': 5 כוכבים
כוכב 12 כוכבים3 כוכבים4 כוכבים5 כוכבים
2 מדרגים

הפחתת מזונות וילדים ומדורבעקבות תקדים עליון בע"מ 919/15 בייצוגה של עו"ד מאיה רוטנברג | תמ"ש 21810-06-16 פלונית נגד פלוני

פס"ד בתביעת מזונות ילדים, כאשר בין הגשת התביעה לבין מתן פסק הדין שונתה ההלכה באשר לחיוב במזונות ילדים.

ביום 17.7.19 נפל דבר בענייני מזונות קטינים , עת פסק בית המשפט העליון, בהרכב מורחב של שבעה שופטים , בפסק דין העליון שנסוב על פרשנות הדין האישי ועל מידת חיובו של אב במזונות ילדים בע"מ 919/15, מיום19.7.17.

דרג את הכתבהדירוג כתבה הפחתת מזונות וילדים ומדורבעקבות תקדים עליון בע"מ 919/15 בייצוגה של עו"ד מאיה רוטנברג | תמ"ש 21810-06-16 פלונית נגד פלוני: 5 כוכבים
כוכב 12 כוכבים3 כוכבים4 כוכבים5 כוכבים
2 מדרגים

פסק-דין בתיק בע_מ 919_15 | כיצד יתחלק נטל מזונות הילדים בין הורים יהודים המקיימים משמורת פיזית משותפת על ילדיהם, המתבטאת בחלוקה שוויונית של זמני שהיית הילדים אצל כל אחד מהם?

דרג את הכתבהדירוג כתבה פסק-דין בתיק בע_מ 919_15 | כיצד יתחלק נטל מזונות הילדים בין הורים יהודים המקיימים משמורת פיזית משותפת על ילדיהם, המתבטאת בחלוקה שוויונית של זמני שהיית הילדים אצל כל אחד מהם?: 5 כוכבים
כוכב 12 כוכבים3 כוכבים4 כוכבים5 כוכבים
3 מדרגים

פסק-דין בתיק בע"מ 919/15 | בע"ם 919/15 בע"ם 1709/15 פלוני נ' פלונית ואח'

תחילה נבהיר בקצרה כמה מושגי יסוד הקשורים לדין החל במזונות. ראשית, לצורך קביעת חיוב המזונות מבחין הדין העברי בין שלוש קבוצות גיל: גילאי 6-0 ("קטני קטנים"); גילאי 15-6 ("קטנים"); וגילאי 18-15 ("גדולים"), כאשר לגבי כל אחת מן הקבוצות חלים הסדרים שונים. אנו נמקד מבטנו בקבוצה השנייה הניצבת במוקד הערעורים שלפנינו, אך למען שלמות התמונה נתייחס בקצרה גם אל קבוצות הגיל הנוספות. שנית, הדין העברי מבחין בין מזונות הכרחיים (או "מזונות מעיקר הדין") שכמוסבר לעיל, נועדו לספק את צרכיו הבסיסיים ביותר של הקטין; לבין מזונות העולים על ההכרחי, שהם "מזונות מדין צדקה". קביעת החבות וחלוקתה בין ההורים שונה ביחס לכל אחד מסוגי המזונות. שלישית, הדין העברי מבחין בין עצם קיומה של חובת מזונות לבין האפשרות לאכוף אותה מכוח פסק דין. כלומר, יתכנו מקרים שבהם חרף קיומה של חובה משפטית בדין העברי ליתן מזונות לא ניתן יהיה לאכוף על ההורה בפסק דין את תשלומם.

כלל היסוד שנקבע בפסיקתנו הוא כי על פי הדין העברי אב יהודי – והוא בלבד – חב בסיפוק המזונות ההכרחיים של ילדיו מלידה ועד הגיעם לגיל 15
דרג את הכתבהדירוג כתבה פסק-דין בתיק בע"מ 919/15 | בע"ם 919/15 בע"ם 1709/15 פלוני נ' פלונית ואח': 5 כוכבים
כוכב 12 כוכבים3 כוכבים4 כוכבים5 כוכבים
2 מדרגים

41385-03-15 עמ"ש -->לחץ להורדת פסק הדין <--

פסק דין בית המשפט המחוזי בנצרת בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים
כב' השופט הבכיר זיאד הווארי
כב' השופטת אסתר הלמן
כב' השופט שאהר אטרש

בית המשפט המחוזי בנצרת בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים 58314 עמ"ש - ש. ג. ואח' נ' מ. ג.

פסק דינו של בית המשפט מבוסס על עקרונות ראויים של שוויון והגינות, תוך שמירת על אינטרס והגנת הילדים, כל זאת בראי המצב החברתי והתמורות שחלו בו מבחינת כושר ההשתכרות של ההורים וחלוקת ההורות במקרה של פרידה. הנושא הוא חשוב ויש ליתן לו את 2 הדעת, על כל היבטיו. יש להניח כי הדבר יעשה בקרוב במסגרת בקשת רשות הערעור בתיק בע"מ 919/15 שאוזכרה לעיל, על פסק הדין בעניין ל' ר', אך כל עוד לא שונתה ההלכה, אין אלא להצטרף לדעת בתי המשפט, אשר קבעו כי אין זו הדרך לשינויה (ראה: סעיף 14916 פסק הדין של כב' השופטת וילנר בעמ"ש 5 מרכז) – - וכן האמור בעמ"ש (מחוזי 02-54 6 ). הדברים יפים בפרט, כאשר בעת האחרונה 4.5.51 פלונים נ' פלונית (ניתן ביום 9109.-09-54 7 נזדמן לבית המשפט העליון לדון בסוגיה, והוא בחר שלא להתערב ולשנות את ההלכה הנוהגת. לחץ לצפיה בפסק הדין המלא
דרג את הכתבהדירוג כתבה 41385-03-15  עמ"ש  -->לחץ להורדת פסק הדין <--: 5 כוכבים
כוכב 12 כוכבים3 כוכבים4 כוכבים5 כוכבים
9 מדרגים
עבור לתוכן העמוד