En

צור קשר

מוגבל ל500 תווים בעברית בלבד
checked

בית משפט לענייני משפחה

בית משפט למשפחה


מהו בית משפט לענייני משפחה 

בישראל בית המשפט לענייני משפחה הוא הערכאה המשפטית המוסמכת לדון בכל סכסוך הנובע מהקשר המשפחתי של הצדדים. מיהו בן משפחה לצורך קביעת סמכותם של בתי המשפט לענייני משפחה? על פי סעיף 2 בהגדרות חוק בית משפט לענייני משפחה, התשנ"א – 1995, "בן משפחה" הרשאי להגיש תביעות לבית המשפט למשפחה. לבתי משפט לענייני משפחה, קיימת גם הסמכות לדון בנושאי צוואות וירושות בעיזבונו של אדם, בנושאי אפוטרופסות, ייפוי כוח מתמשך ואימוץ.


בית משפט לענייני משפחה מול בית הדין הרבני

לבית משפט לענייני משפחה קיימת סמכות שיפוטית מקבילה לבית הדין הרבני בכלל התביעות במשפחה, למעט סמכות דיונית בתביעות העוסקות בענייני נישואין וגירושין בין בני זוג יהודים. בתביעות שמהותן נישואים וגירושין בין בני זוג יהודים, בין אם בני הזוג התחתנו דרך הרבנות או לא, קיימת סמכות ייחודית לדון לבית הדין הרבני.


חוק בית משפט לענייני משפחה

הכלל העומד בבסיס חוק בית המשפט לענייני משפחה הוא של "משפחה אחת - שופט אחד". מכלול הסכסוכים המשפטיים של אותה משפחה יידונו בפני אותו שופט באותה ערכאה.


הדיונים בבית משפט לענייני משפחה מתנהלים בדלתיים סגורות.

מה מיוחד בבית משפט לענייני משפחה לעומת בתי המשפט האזרחיים?

בית המשפט לענייני משפחה הוא ייחודי בכך שהשופטים והדיינים בבית משפט למשפחה הם מומחים בתחום דיני המשפחה. פסיקותיו של בית המשפט לוקחות בחשבון את המורכבות הקיימת ביחסים בין בני משפחה, בית המשפט ישפוט לפי מידת הצדק אך גם בהתאם לנסיבות המיוחדות המאפיינות הליכים משפטיים בתוך המשפחה. לפיכך קיימת לבית המשפט לענייני משפחה סמכות להכשיר ראיות כקבילות כל אימת שבית המשפט סבור כי יש בכך כדי לסייע לדיון ולהשגת צדק.


בית המשפט לענייני משפחה דן בסכסוכים הנובעים מן הקשר המשפחתי שבין הצדדים. לצידו של בית משפט לענייני משפחה פועלת יחידת הסיוע המורכבת מפסיכולוגים ועובדים סוציאליים.


בין הסוגיות בהן דן בית המשפט: משמורת ילדים, מזונות ילדים, חלוקת רכוש בגירושין וענייני ירושות וצוואות. במאמר זה נסביר מהו ייחודו של בית המשפט לענייני משפחה, האם ניתן לערער על פסקי הדין הניתנים על ידו וכמו כן, נסביר את החשיבות שבקבלת ייעוץ משפטי של עורך דין משפחה.


ייחודו של בית המשפט לענייני משפחה

ההליכים המתנהלים בבית המשפט לענייני משפחה, הם הליכים בעלי נסיבות מיוחדות. אין המדובר בסכסוכים משפטיים עסקיים, בין צדדים בעלי אינטרס כלכלי בעיקר, אלא בסכסוך בין קרובי משפחה, לעיתים קרובות בני זוג והסוגיות הנדונות הן אישיות מאוד.


בשל אופיים האישי והרגיש של ההליכים המשפטיים המתנהלים בבית המשפט לענייני משפחה, ניתנה לו גמישות דיונית, שמשמעותה כי הוא אינו כפוף לסדרי הדין והראיות הנהוגים ככלל, בבית משפט אזרחי רגיל. בית המשפט לענייני משפחה, רשאי לנהל כל דיון המתנהל בפניו, על פי שיקול דעתו, על מנת להגיע לחקר האמת ולייעל את הדיון, לרבות, הכשרת ראיה כקבילה, כאשר זו לא הייתה מתקבלת בהליך אזרחי אחר במידה ויטען לכך עורך דין משפחה.


ערעור על פסקי דין של בית המשפט לענייני משפחה

בתי המשפט לענייני משפחה, הם בדרגת בית משפט שלום. על כן, ניתן לערער על פסקי הדין הניתנים בהם, כפי שניתן לערער על פסקי הדין הניתנים בבתי משפט השלום. הגשת ערעור תיעשה ככלל, תוך 45 יום ממועד מתן פסק הדין והערעור יוגש לבית המשפט המחוזי,בעל הסמכות המקומית לדון בערעור. היה והתוצאה המשפטית של הערעור לא השביעה את רצון מי מהצדדים וברצונם לערער על פסק הדין שניתן על ידי בית המשפט המחוזי, לא ניתן יהיה להגיש ערעור באופן אוטומטי, אלא יש צורך בהגשת בקשת רשות ערעור על ידי עורך דין משפחה. אם זו תאושר, ניתן יהיה להגיש ערעור לבית המשפט העליון, תוך 30 יום מן המועד שניתן פסק דינו של בית המשפט המחוזי.


חשיבותו של הייעוץ המשפטי

עומדים בפני הליך גירושין? מעוניינים להגיש התנגדות לצוואה? בכל עניין משפטי הנוגע לתחום דיני המשפחה, יש לפנות לייעוץ משפטי של עורך דין משפחה המתמחה בתחום. מדובר בהליכים משפטיים מורכבים, הדורשים מומחיות ספציפית בדיני משפחה וניסיון מקצועי עשיר, על מנת לנהל את התיק בצורה הטובה ביותר ועל כן, מומחיותו של עורך דין משפחההיא קריטית.

מורכבות ההליכים בתחום דיני המשפחה, נובעת בין היתר ממרוץ הסמכויות שבין בית המשפט לענייני משפחה לבין בית הדין הרבני. לשתי הערכאות הללו, סמכות מקבילה בנושאים רבים ובשל ההבדלים המהותיים בגישותיהן (בית המשפט לענייני משפחה מאופיין בגישה ליברלית יותר, לעומת בית הדין הרבני, הפוסק על פי ההלכה וגישתו שמרנית באופייה), ישנה חשיבות רבה לניהול מקצועי וחכם של התיק ע"י עורך דין משפחה על מנת לשמור על זכויות הלקוח בצורה הטובה ביותר.


מתי כדאי לפנות לייעוץ משפטי? בשלב מוקדם ככל האפשר. כך יכול עורך הדין משפחה המייצג, לתכנן את האסטרטגיה לניהול התיק, על פי נסיבותיו וזאת כאשר כל האפשרויות המשפטיות פתוחות בפניו והוא אינו כבול על ידי הליכים משפטיים שננקטו מטעם הצד השני.

תרשים: ההליך המשפטי בבית המשפט לענייני משפחה


עו"ד ומגשרת מאיה רוטנברג העומדת בראש מחלקת דיני משפחה ברוטנברג, משרד עורכי דין, הינה בעלת ניסיון של מעל 15 שנים בתחום דיני המשפחה, עו"ד מאיה רוטנברג צברה ניסיון רבבניהול תיקי גירושין, הסכמי זוגיות, צוואות וירושות ולרשותה משרד בעל צוות עורכי דין בעלי מומחיות מגוונת בעולם המשפט.

מעוניינים להתייעץ? אנחנו כאן בשבילכם.


יצירת קשר עם עו''ד מאיה רוטנברג


באפשרותכם למלא את טופס יצירת הקשר ונחזור אליכם בהקדם.
ניתן להשיג אותנו באמצעים הבאים:

מאיה רוטנברג, עורכת דין

סניף תל-אביב צפון:

רחוב ראול ולנברג 18, מתחם CU (שוק צפון) מגדלC קומה2 רמת החייל, תל-אביב.

ישראל

מיקוד: 6971915

טלפון: 03-6161535

פקס: 03-6161913

נייד: 0544-705733

office@rotenberglaw.co.il

Maya Rotenberg, Adv.

North Tel-Aviv branch:

18 Raoul Wallenberg St., BuildingC,2nd floor CU business park, Ramat Hachayal ,Tel-Aviv, Israel.

Zip Code: 6971915

Tel: +972-3-6161535

Fax: +972-3-6161913


Mobile:
+972-54-4705733

office@rotenberglaw.co.il

*
*
טען קובץ
checked


שאלה 1: מהי הגדרת הסמכות העיקרית של בית המשפט לענייני משפחה, בהתאם לטקסט שהוצג?
תשובה: סמכותו העיקרית של בית המשפט לענייני משפחה היא לדון ולפסוק בכל סכסוך הנובע מהקשר המשפחתי בין הצדדים, לרבות תביעות בנושאי ירושה, אפוטרופסות ואימוץ. בית משפט זה מוסמך לטפל בענייני מזונות, החזקת ילדים, הסדרי זמני שהות, ירושות וצוואות וכל הנובע ממשפחה גרעינית מורחבת, ובלבד שעילת התביעה תימצא כמחוברת ל"סכסוך בתוך המשפחה".

הסבר עו"ד לענייני משפחה: 
"הסכסוך בתוך המשפחה" הוא מושג מפתח המבדיל בין סכסוך עסקי או אזרחי רגיל לבין סכסוך בעל רקע משפחתי. הדבר מאפשר לדון בעניינים אלה תחת מסגרת משפטית ייעודית.

שאלה 2: מהו העיקרון "משפחה אחת – שופט אחד" וכיצד הוא משפיע על ניהול הליכי המשפחה?
תשובה: העיקרון "משפחה אחת – שופט אחד" קובע שכל הסכסוכים המשפטיים של משפחה מסוימת ירוכזו בפני אותו שופט באותה ערכאה, וזאת כדי למנוע פיצול הליכים בין ערכאות שונות ולהביא לפתרון מקיף ומהיר יחסית. כך מסייע העיקרון לצמצם את העומס הרגשי והכלכלי על הצדדים המעורבים בהליך.

עו"ד לענייני משפחה:
עיקרון זה מונע מצב שבו בני זוג או בני משפחה מנהלים במקביל מספר תביעות בעניינים שונים (לדוגמה, רכוש, מזונות, משמורת) בערכאות שונות, וכך התמונה המשפחתית הכוללת נשמרת בפני אותו שופט.

שאלה 3: באילו מקרים ניתנת סמכות ייחודית לבית הדין הרבני ולא לבית המשפט לענייני משפחה?
תשובה: סמכות ייחודית לבית הדין הרבני ניתנת בענייני נישואין וגירושין בין בני זוג יהודים, כלומר טקס הסידור של הגט או רישום הנישואין עצמם נידון אך ורק בבית הדין הרבני. יתר העניינים הנלווים לגירושין, כגון משמורת, מזונות או חלוקת רכוש, יכולים להתנהל גם בבית המשפט לענייני משפחה, אלא אם הצדדים בוחרים להביא את התביעה לערכאה הדתית.

עורך דין משפחה:
הסמכות הייחודית נובעת מחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), ולפיה ענייני גירושין ונישואין של יהודים לא יידונו בבית המשפט האזרחי אלא בערכאה הרבנית.

שאלה 4: מה מאפשר לבית המשפט לענייני משפחה לסטות מדיני הראיות הרגילים, ומדוע זה חשוב?
תשובה: לבית המשפט לענייני משפחה ניתנה סמכות, על פי החוק, לסטות מדיני הראיות הקפדניים כאשר הוא סבור שהדבר דרוש לטובת הדיון. המשמעות היא כי השופטים יכולים לקבל ראיות שאחרת היו נפסלות בבית משפט אזרחי רגיל. מטרת גמישות זו היא לאפשר התייחסות רגישה למצבים אישיים ודינמיים בתוך המשפחה.

הסבר עו"ד מומחה לענייני משפחה:
דיני הראיות המקובלים במשפט אזרחי כוללים הגבלות רבות, וסטייה מהם בבית המשפט לענייני משפחה מאפשרת להבין טוב יותר את הרקע הרגשי והחברתי של הצדדים וליתן פתרון שמשקף את טובת בני המשפחה.

שאלה 5: מה פירוש המונח "ענייני מעמד אישי" לפי הטקסט, ואילו נושאים מרכזיים הוא כולל?
תשובה: "ענייני מעמד אישי" כוללים תביעות בענייני נישואין וגירושין, מזונות, אפוטרופסות, כשרות יוחסין של קטינים, וכן נושאים כמו התרת נישואין למי שאינם משתייכים לאותה דת. במקרים מסוימים, הסמכות לשפוט בנושאים אלו היא מקבילה בין בתי הדין הדתיים לבין בתי המשפט לענייני משפחה, למעט נישואין וגירושין של יהודים.

 עו"ד לענייני משפחה  מומלץ:
"ענייני מעמד אישי" הם העניינים הבסיסיים הקובעים את הסטטוס המשפחתי והחברתי של הפרט (כגון נישואין, גירושין, אפוטרופסות). סמכות זו מותאמת לייחודיות ההליכים המשפחתיים.

שאלה 6: מי מוגדר כ"בן משפחה" הרשאי להגיש תביעות לבית המשפט לענייני משפחה?
תשובה: החוק מגדיר כ"בן משפחה" את בן הזוג (כולל ידוע בציבור), בן זוג לשעבר, ילד (כולל ילדו של בן הזוג), הורה (לרבות הורה מאמץ או אפוטרופוס), סב, נכד, אח או אחות של אחד מבני הזוג. כך כל אדם שנכנס לגדר "בן משפחה" רשאי להגיש תביעה בתחום המשפחתי, ובלבד שעילת התביעה נובעת מסכסוך משפחתי.
הסבר עו"ד לענייני משפחה:
הגדרה רחבה זו של "בן משפחה" באה לשקף את הדינמיקה המורכבת של התא המשפחתי המודרני, שכולל לעיתים בני זוג לשעבר, בני זוג מאותו מין, ומסגרות משפחתיות מורכבות.

שאלה 7: מה הקשר בין "סכסוך עסקי" ל"סכסוך משפחתי"? האם בית המשפט לענייני משפחה מוסמך לדון בו?
תשובה: בית המשפט לענייני משפחה מוסמך לדון גם בסכסוכים עסקיים, ובלבד שהם נולדו או הועצמו בשל הקשר המשפחתי הקיים בין הצדדים. אם הסכסוך העסקי נעוץ ברקע של יחסים משפחתיים עכורים, הרי שהוא הופך למעשה לסכסוך משפחתי, ובית המשפט לענייני משפחה רשאי לדון בו.

הסבר עו"ד לענייני משפחה:
פסיקת בית המשפט העליון הרחיבה את ההגדרה של סכסוך משפחתי גם למקרים שבהם הרקע לדיון הוא עסקי, אך הבסיס למחלוקת הוא המשפחה (למשל, אחים המקיימים עסק משותף).

שאלה 8: כיצד הטקסט מסביר את מושג "משמורת זמנית" ומה המשמעות שלו?
תשובה: משמורת זמנית פירושה קביעה ראשונית על ידי בית המשפט או בהסכמת הצדדים בנוגע לזהות ההורה שבאחריותו יימצאו הילדים עד להכרעה סופית. פעמים רבות ניתנת המשמורת הזמנית לאם בשל נוהג ותפיסה רווחת, אך לאחרונה ישנה מגמה של איזון שוויוני יותר בין ההורים.

"משמורת זמנית" מיועדת ליצור יציבות מיידית לילדים, והיא עשויה להשפיע על שגרת חייהם בתקופה הראשונית לאחר הפרידה. השופט בודק את טובת הילדים לטווח הקצר עד למתן פסק דין סופי.

שאלה 9: מתי נדרשת הגשת בקשה ל"יישוב סכסוך" ומדוע חוקק חוק זה?
תשובה: בהתאם לחוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, לפני הגשת תביעה בבית משפט לענייני משפחה או בבית הדין הדתי, הצד המעוניין פותח "בקשה ליישוב סכסוך". מטרת החוק היא לעודד הידברות וגישור באמצעות יחידות הסיוע, טרם הפנייה לערכאות משפטיות, ובכך לחסוך זמן, כסף ועוגמת נפש.

ההליך ב"יחידת הסיוע" משקף ניסיון למנוע "מלחמות" ארוכות בין בני הזוג ולהביא להסדר פשרה בשלב מוקדם, תוך הגנה על הילדים והפחתת הפגיעה האפשרית בהם.

שאלה 10: מהי יחידת הסיוע ליד בית המשפט לענייני משפחה, וכיצד היא מסייעת למשפחות?
תשובה: יחידת הסיוע מורכבת מעובדים סוציאליים ופסיכולוגים, ותפקידה לתמוך בבית המשפט ובצדדים בסכסוך המשפחתי. באמצעות פגישות, אבחונים, ניסיונות גישור והכוונה, היחידה מבקשת להגיע להסכמות בין בני המשפחה ולמנוע הליכים משפטיים מתמשכים.

יחידת הסיוע מהווה כלי טיפולי-ייעוצי המשולב בהליך המשפטי, ומאפשרת פנייה לגורמים מקצועיים כדי לפתור קשיים משפחתיים רגשיים בטרם הגעתם לשופט.

שאלה 11: האם בית המשפט לענייני משפחה רשאי לדון בתיקי עיזבון וירושות, ומה ההגבלה בנושא?
תשובה: כן, בית המשפט לענייני משפחה מוסמך לדון בכל הנוגע לעיזבון וירושות, לרבות התנגדויות לצווי ירושה או צווי קיום צוואה. אולם, אם מדובר בעניינים שאינם נובעים מסכסוך משפחתי, ייתכן שיידונו בערכאה אחרת. לרוב, כאשר מתקיים סכסוך בין בני משפחה בנוגע לירושה, בית המשפט לענייני משפחה ידון בכך.

סכסוכי ירושה מתעוררים לעיתים קרובות בין בני משפחה, ולכן רואים במתן סמכות לבית המשפט לענייני משפחה דרך רלוונטית לפתרון רגיש של העניין, תוך התחשבות בקשר המשפחתי.

שאלה 12: מהי המשמעות של הליך "אישור הסכמים" בבית המשפט לענייני משפחה?
תשובה: בית המשפט לענייני משפחה מוסמך לאשר הסכמים שונים (למשל, הסכם ממון, הסכם גירושין, הסכם הורות משותפת) ולתת להם תוקף של פסק דין, גם בהיעדר תביעות פתוחות. הדבר מותנה בכך שהשופט משתכנע שהצדדים הבינו את תוכן ההסכם וחתמו עליו מרצון חופשי.
הסבר עו"ד דיני משפחה:
הסמכות לאשר הסכמים משקפת את החשיבות ביצירת ביטחון משפטי לבני המשפחה, כך שלא תקום מחלוקת בעתיד על תוקף ההסכמות שאליהן הגיעו הצדדים.

שאלה 13: מהי "מסוגלות הורית" וכיצד משתמש בית המשפט בהליך זה?
תשובה: "מסוגלות הורית" היא הערכה מקצועית של יכולתו של הורה לספק את צורכי ילדו בהיבטים פיזיים, רגשיים וחינוכיים. בית המשפט נעזר בחוות דעת של אנשי מקצוע (פסיכולוגים, עובדים סוציאליים) כדי לקבוע הסדרי משמורת והיקף האחריות ההורית, בעיקר כאשר יש מחלוקת חמורה בין ההורים.

הסבר עו"ד מומחה משפחה וגירושין:
חוות דעת על מסוגלות הורית מסייעת לבית המשפט להבין לעומק את המצב המשפחתי והכשירות הרגשית והטכנית של כל הורה, כדי להחליט על המתווה שייטיב עם הילד.

שאלה 14: מה ההבדל בין "משמורת זמנית" ל"משמורת קבועה"?
תשובה: משמורת זמנית נקבעת בדרך כלל בראשית ההליך המשפטי או בעקבות פרידה פתאומית, כדי לקבוע סידור מגורים מיידי לקטינים. משמורת קבועה ניתנת בפסק דין סופי, לאחר שמיעת טענות הצדדים, קבלת חוות דעת רלוונטיות ובחינה מעמיקה של טובת הילדים לטווח ארוך.

 עו"ד לענייני משפחה גירושין:
החלטות לגבי משמורת עשויות להישאר גמישות, משום שטובת הקטין דינמית ועלולה להשתנות עם התפתחות הצרכים או עם שינוי הנסיבות של ההורים.

שאלה 15: האם ניתן לערער על פסק דין של בית המשפט לענייני משפחה, ואם כן – היכן?
תשובה: כן, ניתן לערער על פסק דין של בית המשפט לענייני משפחה לבית המשפט המחוזי. הערעור מתנהל לרוב בפני שופט יחיד, למעט סוגיות כגון משמורת ילדים או אימוץ, שיידונו בהרכב של שלושה שופטים בבית המשפט המחוזי.

בית המשפט המחוזי מוסמך להפעיל את אותן הסמכויות הנתונות לערכאה הראשונה, לרבות האפשרות לזמן עדים נוספים ולשמוע ראיות, במקרים חריגים, לשם בירור מעמיק של הערעור.

שאלה 16: מדוע דיונים בבית המשפט לענייני משפחה מתקיימים בדלתיים סגורות?
תשובה: דיונים בענייני משפחה מתקיימים בדלתיים סגורות כדי לשמור על פרטיות הצדדים ועל צנעת חייהם האישיים. לעיתים קרובות מדובר בעניינים רגישים העוסקים בילדים ובפרטים אינטימיים, ומטרת הסגירות היא למנוע חשיפה מיותרת ופגיעה בקטינים.

עקרון פומביות הדיון נסוג במידה מסוימת אל מול הצורך להגן על אינטרס הקטינים וטובת המשפחה, וזו הסיבה המרכזית לקיום הדיונים בדלתיים סגורות.

שאלה 17: מהם היתרונות המרכזיים של בית המשפט לענייני משפחה על פני ערכאות אזרחיות אחרות?
תשובה: היתרונות כוללים התמקצעות שופטים בדיני משפחה, טיפול בכל הסוגיות תחת קורת גג אחת (תביעות רכוש, מזונות, משמורת), אפשרות לסטות מדיני ראיות, קיום הדיונים בדלתיים סגורות ויחידת סיוע מומחית. מכלול זה מאפשר ניהול הליך משפטי רגיש ומותאם יותר למרקם המשפחתי.

הבית המשפט לענייני משפחה נוצר כדי לתת מענה לתא המשפחתי, שהשאלות המשפטיות בו שלובות בהיבטים רגשיים, מוסריים וחברתיים ייחודיים.

שאלה 18: מה פירוש "מירוץ הסמכויות" בין בית המשפט לענייני משפחה לבין בית הדין הרבני?
תשובה: "מירוץ הסמכויות" מתייחס למצב שבו הסמכות לדון בעניינים מסוימים (כגון משמורת על ילדים, מזונות או ירושה) נתונה במקביל הן לבית המשפט לענייני משפחה והן לבית הדין הרבני. במצב זה הצדדים לעיתים ממהרים לפתוח תיק בערכאה שבה סביר שיקבלו תוצאה עדיפה מבחינתם.

מירוץ הסמכויות עלול להוביל להגשת תביעות בזק או להתדיינות כפולה, ומדגיש את החשיבות בבחירת ערכאה המתאימה לאופי הסכסוך.

שאלה 19: מהן הנסיבות המאפשרות לבית המשפט לענייני משפחה להוציא צו הרחקה?
תשובה: בית המשפט לענייני משפחה מוסמך להוציא צו הרחקה במקרים של אלימות במשפחה או חשש ממשי לפגיעה באחד מבני המשפחה, לרבות אלימות פיזית, מילולית או נפשית. הצו נועד להגן על נפגע האלימות ולמנוע התקרבות פיזית של הצד הפוגע.

"חוק למניעת אלימות במשפחה" מסמיך את בית המשפט להגן על ילדים, בני זוג או קרובי משפחה אחרים שחשים סכנה מיידית, וזאת בדרך של הגבלת גישת הצד התוקפן למגורי הנפגע.

שאלה 20: מה תפקידו של השופט המחוזי כאשר מוגש אליו ערעור על פסק דין של בית המשפט לענייני משפחה?
תשובה: השופט המחוזי (או הרכב שופטים) בוחן את פסק הדין ואת התנהלות ההליך בבית המשפט לענייני משפחה. בסמכותו לאשר, לשנות או לבטל את פסק הדין, וכן לקבל ראיות נוספות במקרים חריגים. כך משמש בית המשפט המחוזי כערכאת ביקורת על החלטות בית המשפט לענייני משפחה.

הליך הערעור מעניק לצדדים אפשרות לתקן עיוות דין או טעות משפטית שנפלה בערכאה הקודמת, אך יש לזכור שבית המשפט המחוזי ממעט להתערב בממצאי עובדה או בקביעות מקצועיות.

שאלה 21: מהי חשיבותו של עורך דין מומחה לדיני משפחה בעת ניהול הליך בבית המשפט לענייני משפחה?
תשובה: עו"ד מומחה לדיני משפחה בקיא ברגישות המאפיינת סכסוכים משפחתיים, הן מבחינת היבטים רגשיים והן מבחינת הפרקטיקה המשפטית הרלוונטית. הוא מכיר את סדרי הדין המיוחדים, יכול לסייע בגיבוש אסטרטגיה נכונה, ובמידת הצורך – להפנות את הצדדים לגישור או למו"מ מחוץ לכותלי בית המשפט.

המלצת עו"ד לענייני משפחה:
מערכת המשפט לא תמיד מספקת מענה שלם לסוגיות האישיות והרגשיות שבסכסוך המשפחתי, ולכן ייעוץ מעו"ד שבקיא בתחום מסייע במציאת פתרונות יעילים השומרים על טובת הילדים ושלמות המשפחה, עד כמה שניתן.

שאלה 22: כיצד ניתן לפתוח הליך "אישור הסכם" בבית המשפט לענייני משפחה ללא תביעה תלויה ועומדת?
תשובה: כדי לאשר הסכם (למשל הסכם ממון או הסכם גירושין) ללא תביעה פתוחה, יש להגיש בקשה לאישור הסכם, ועם זאת לצרף את ההסכם עצמו. בית המשפט בודק האם הצדדים הבינו את משמעותו וחתמו עליו מרצון חופשי, ואז נותן להסכם תוקף של פסק דין.

אישור ההסכם מבטיח הכרה משפטית מחייבת ומעניק שקט נפשי לשני הצדדים, שכן ההסכם אינו נתון לערעור קל בבתי משפט אחרים אם נקבע תקף בבית המשפט לענייני משפחה.

שאלה 23: מהו ההליך המקובל כאשר אחד ההורים אינו מאפשר להורה השני להיפגש עם ילדיו לאחר פרידה?
תשובה: במקרה שבו הורה אחד מונע מההורה השני מפגשים עם הילדים, ניתן להגיש בקשות שונות בבית המשפט לענייני משפחה, בהן בקשה לסעד דחוף ולצווים זמניים שיסדירו את הקשר. במקביל, השופט עשוי להפנות את הצדדים לעו"ס לעניין סדרי דין לצורך הכנת תסקיר, או למתאם הורי שינסה לגבש פתרון מוסכם לשימור הקשר.
הסבר עו"ד לענייני משפחה:
בית המשפט מודע לנזק הנפשי שעלול להיגרם לילדים כתוצאה מניתוק כפוי מהורה אחד. לכן לעיתים מתקבלות החלטות מיידיות וחדות על מנת להבטיח את מימוש זכות הילד לשני הוריו.

שאלה 24: מה היתרון שבקיום "פגישות מהו"ת" (מהות) ביחידת הסיוע לפני ניהול הליכים בבית המשפט לענייני משפחה?
תשובה: פגישות מהו"ת ביחידת הסיוע מאפשרות בחינה של אפשרות להגיע להסכם או להבנות גישוריות לפני תחילתם של הליכים משפטיים מורכבים וממושכים. בכך מצטמצמים הזמן, העלויות והנזקים הנפשיים של סכסוכים מתמשכים, לרבות פגיעה בילדים.

החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה נועד ליצור חובה להגיע לפחות למספר מפגשים ביחידת הסיוע, במטרה להקטין את "הפיכתו" של הסכסוך למשפטי ולהעלות את סיכויי ההגעה להסכם.

שאלה 25: מדוע טוענים כי בית המשפט לענייני משפחה מביא להקלה במצבי פרידה וגירושין, ומהי תפיסת העולם המנחה אותו?
תשובה: בית המשפט לענייני משפחה מתמקד במציאת פתרון כולל ורגיש למאבק המשפחתי, תוך שילוב הבנה פסיכו-סוציאלית ומשפטית. שופטי המשפחה וחברי יחידת הסיוע מנסים ליצור מנגנוני גישור, הידברות והסתכלות רחבה על טובת הילדים. התפיסה המנחה היא שהליך הגירושין או הסכסוך המשפחתי צריך להסתיים בצורה המכבדת את כל הצדדים ולהגן על רווחת המשפחה ככל שניתן.

הסבר עו"ד לענייני משפחה מומחה:
בית המשפט מקפיד על איזון בין זכויות הצדדים לבין טובת הילדים, ומתייחס למרקם היחסים בין כל בני המשפחה. מכאן חשיבותו של ההליך בבית המשפט לענייני משפחה כערכאה המותאמת במיוחד לדיני משפחה.

בית משפט לענייני משפחה הגדרה

בית משפט לענייני משפחה הוא ערכאה שיפוטית ייחודית שתפקידה לדון בסכסוכים המתעוררים במסגרת התא המשפחתי, לרבות מחלוקות בין בני זוג, סוגיות הקשורות לירושה וצוואות, וכן עניינים הנוגעים לילדיהם הקטינים של הצדדים. מקור סמכותו מעוגן בחקיקה המסדירה את תחום דיני המשפחה, מתוך תפיסה שבסכסוכים משפחתיים, המשלבים מכלול גורמים רגשיים, כלכליים ומשפטיים, נדרשת גישה משפטית מיוחדת. בתי משפט אלה הוקמו במטרה לרכז תחת קורת גג אחת את כלל ההליכים המשפטיים הנוגעים לאותה משפחה, תוך מתן דגש לרווחה הרגשית והפסיכולוגית של הצדדים ושל הילדים. חלק ניכר מהדיונים מתנהלים באופן חסוי, וזאת כדי לשמור על צנעת הפרט ולהגן על ענייני המשפחה מפני חשיפה מיותרת. הרעיון המנחה הוא שדיני המשפחה, בהיותם נוגעים לחיי היומיום של אנשים רבים, מחייבים מסלול משפטי שונה מזה הנהוג בתביעות אזרחיות רגילות. 

לפיכך, השופטים היושבים בערכאה זו מקבלים הכשרה מיוחדת, ומפעילים שיקול דעת גמיש בנוגע לדיני ראיות וסדרי הדין המקובלים. הרציונל הוא להימנע ממצבים שבהם תביעה בנושא משמורת ילדים או סכסוך בנושא חלוקת רכוש בין בני זוג תידון כחלק מתביעות אזרחיות רגילות, העלולות להיות נוקשות וממושכות יתר על המידה. למבקרים המעוניינים להגיע לבניין בית המשפט שבו נדונים ענייני המשפחה, קיים מתחם ציבורי סמוך המאפשר גישה נוחה מהמרכז העירוני הסמוך. לצד המבנה מצויים אמצעי תחבורה ציבורית, אזורי הסעה מוסדרים ובתי אוכל הסמוכים למקום, כך שניתן לשהות בו בהתאם לצרכים המתעוררים במהלך הדיונים הממושכים. 

ראוי לציין כי בשל אופיים המורכב של סכסוכי משפחה, לעיתים העדיפות הראשונה של המערכת היא לעודד את הצדדים לפנות להסדרי גישור או הידברות מוקדמת ביחידת הסיוע, במטרה לצמצם את העומס על השופטים ולעודד פתרונות בדרכי שלום. אם ההידברות אינה מניבה תוצאות, מתנהל ההליך כהליך משפטי לכל דבר. הגדרת בית משפט לענייני משפחה אינה מתמצה במסגרת הפורמלית בלבד, אלא מקפלת בחובה תפיסת עולם המעניקה לכבודם של בני המשפחה ולכבודם של קטינים מעמד מיוחד. בתי משפט אלה מצוידים בסמכויות שונות, לרבות סטייה מסוימת מדיני הראיות הרגילים כדי לסייע בחשיפת האמת. 

בהיותו ערכאה המשפיעה באופן ישיר על גורל בני אדם במצבים רגישים, נתפס בית משפט זה כצומת מרכזית בין עולם המשפט לבין החיים האישיים של המשפחה, תוך התחשבות ממוקדת בטובת הקטינים ובהבטחת יציבות החיים האישיים של כלל המעורבים.  



סמכות בית משפט לענייני משפחה

סמכותו של בית משפט לענייני משפחה משתרעת על מגוון רחב של עניינים המתעוררים בתוך המשפחה, והיא מעוגנת בחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995 ובדברי חקיקה משלימים. במסגרת סמכות זו, הערכאה מוסמכת לדון בתביעות בנושאי מזונות, משמורת והסדרי שהיה, החזקת ילדים, סוגיות ביחסי ממון ורכוש בין בני זוג, ענייני ירושה ועיזבונות, ואף סכסוכים עסקיים הנובעים ממערכת יחסים משפחתית.

 העיקרון המרכזי המנחה את הרחבת הסמכות הוא שהקושי המשפטי צומח מתוך התא המשפחתי, ולכן מוטב כי יידון בבית משפט המומחה בתחום זה, המפעיל פרוצדורות המותאמות לאופי הרגיש של הסכסוך. בהיבט מעשי, כאשר בני זוג או בני משפחה מבקשים לאכוף זכויות הנובעות מקשרי דם או נישואין, ייעודם הטבעי הוא לערכאה זו ולא לערכאות האזרחיות הרגילות. באופן זה, נמנע מצב של פיצול בין תביעת מזונות לבין תביעה לחלוקת רכוש, או בין תביעה על ירושה לבין שאלת האפוטרופסות על קטין. הרעיון הוא לספק מסלול שיפוטי מקיף, שבו תישמר הראייה הכוללת של מצב המשפחה לטווח הארוך. קיימים מקומות ציבוריים בסביבה שבהם אפשר להמתין לפני ההליכים, ולעיתים ניתן למצוא באזור נקודות עיקריות לקבלת מידע נוסף או להסדרת מסמכים. במסגרת סמכותו של בית משפט זה קיימת גם אפשרות להורות על דרכי טיפול מיוחדות, לרבות הפניה ליחידת הסיוע המוצבת בסמוך אליו, שבה אנשי מקצוע מתחום הפסיכולוגיה והעבודה הסוציאלית בוחנים את צרכי המשפחה לפני שהשופט מקבל החלטה סופית. חשיבות רבה ניתנת לשיקולים הנוגעים לטובת הילדים, כך שההליך יתחשב בחווייתם ובשמירה על יציבות חייהם. 

במקרים שבהם קיימת סמכות מקבילה בין בית המשפט לענייני משפחה לבין בית דין דתי (למשל, בענייני ירושה או משמורת ילדים במקרה של בני זוג יהודים), מתקיים לעיתים "מירוץ סמכויות", במסגרתו הצדדים ממהרים להגיש תביעות בערכאה הנוחה להם יותר. בית המשפט לענייני משפחה מצדו מקפיד לבחון את שאלת הסמכות ואת כנות הגשת התביעה, במטרה למנוע שימוש לרעה בהליכים. סמכותו הרחבה משקפת את ההבנה כי סוגיות הנוגעות לחיי המשפחה הן מורכבות, מחייבות טיפול גמיש, ולעיתים משלבות רכיבים רגשיים לצד אלמנטים משפטיים מובהקים, ועל כן מצריכות ערכאה שהיא בעלת ידע מעמיק בדיני המשפחה ובנלווה להם.



בית משפט לענייני משפחה רעננה

בית משפט לענייני משפחה ברעננה הוא אחת מן הערכאות המקומיות המשרתות את האוכלוסייה באזור השרון וסביבתו, תוך התמקדות בפתרון מחלוקות בין בני משפחה הגרים בעיר וביישובים סמוכים. קיומה של ערכאה נפרדת וייעודית בתחום זה בעיר רעננה מבטא את הרצון לאפשר לתושבים לקבל מענה קרוב, זמין ונגיש בכל הנוגע לסכסוכים משפחתיים הנוגעים לקטינים, לגירושין, לחלוקת רכוש או להסדרי ממון אחרים. בבית משפט זה עובדים שופטים ועובדי מערכת שעברו הכשרה מיוחדת בדיני משפחה, המסייעים להם להבין את הרגישות הייחודית של הליכים מסוג זה. במקרים רבים, טרם ניהול ההליך השיפוטי בפועל, הצדדים מופנים ליחידת הסיוע המקומית, שבה אנשי מקצוע מעולם העבודה הסוציאלית והטיפול מציעים אפיקי גישור והידברות. במתחם הסמוך לבית המשפט ישנו ריכוז של מבנים ציבוריים, המאפשרים שהייה קלה יחסית לפני או אחרי הדיונים, וגם קיים חניון באזור שמסוגל לקבל רכבים רבים. במידה שנזקקים למסמכים משלימים, ניתן לעבור בסביבה לצורך עריכת צילומים או בדיקת פרטים. הערכאה ברעננה עשויה לטפל במגוון תחומים, החל מחלוקת נכסים בין בני זוג ועד לקביעת אמצעי הגנה במקרה של אלימות במשפחה, לרבות צווי הרחקה או הגבלות אחרות. הפרוצדורה המשפטית כאן מיועדת להיות יעילה ואפקטיבית ככל הניתן, אך עם זאת גם רגישה לצורכי הצדדים, בפרט כשמדובר בטובת הילדים הקטינים. 

מאחר שהעיר רעננה ממוקמת במרכז השרון, הגישה לבית המשפט קלה דרך עורקי תחבורה ראשיים, ובקרבה ניתן למצוא מקומות מסודרים לאיסוף והורדה, וכן תחנות מעבר מתאימות. השאיפה היא לאפשר לצדדים לקבל הליכים הקרובים למקום מגוריהם, במקום להידרש לנסיעה לערים גדולות יותר, ובכך להקל על העומס הנפשי והכלכלי הכרוך בהתדיינויות משפטיות. לאחר השלמת התביעות או הדיונים, אם מתעוררות שאלות הקשורות בביצוע פסק הדין או בצווים זמניים שהוצאו, ניתן לפנות למזכירות בית המשפט לצורך המשך טיפול ובירור פרטים נחוצים. באופן עקרוני, ההכרעות שמתקבלות בבית משפט לענייני משפחה ברעננה כפופות כמובן לערעור בבית המשפט המחוזי שבתחום השיפוט הרלוונטי, בהתאם להוראות החוק בדיני המשפחה ולדיני הפרוצדורה הנהוגים במערכת המשפט.



בית משפט לענייני משפחה ראשון לציון

בית משפט לענייני משפחה בראשון לציון הוקם מתוך מטרה לספק מענה שיפוטי יעיל ודינמי לאוכלוסייה רחבה באזור השפלה הדרומית וגוש דן. בעיר ראשון לציון, אשר צמחה והתפתחה לאחת הערים הגדולות במדינה, נוצר צורך קונקרטי בערכאה משפטית ייעודית המתמקדת בשאלות ובסכסוכים הפנימיים של התא המשפחתי. הליכי משפחה עשויים לכלול תביעות גירושין, משמורת או מזונות, ובנוסף גם הליכים הקשורים לירושה ועיזבון או לסכסוכים כספיים הנובעים ממערכות יחסים משפחתיות מורכבות. בבית המשפט בעיר, הפועל במשכן שמיקומו מאפשר הגעה דרך צירי תנועה מרכזיים, ניתן למצוא שירותים משפטיים ותומכים, לרבות קבלת מידע מטעם מזכירות המתמצאת בדרישות הפרוצדורליות והמסמכים הדרושים לפתיחת הליכים.

 בסביבתו ישנם בתי קפה ומרחבים ציבוריים המאפשרים שהייה מרגיעה יחסית בטרם הכניסה לאולם הדיונים. תחומי השיפוט כוללים, בין היתר, דיונים בהסדרי ראייה, תביעות לזמני שהות, שאלות קשות של חלוקת רכוש משותף או מנגנוני חלוקה מורכבים בדירה משפחתית כאשר בני זוג מצויים בהליך של פרידה ממושכת. לא פעם נדרש שיתוף פעולה עם יחידת הסיוע לצורך גישור, כדי למנוע החרפה של העימות המשפטי. בשל רצון המחוקק למנוע הכבדה מיותרת על הצדדים, ובהתאם לחוק בית המשפט לענייני משפחה, הליכי הדיון יכולים להיערך בצורה מקוצרת ורגישה יותר, לרבות חריגה מהדינים הראייתיים המקובלים. הדבר נועד לאפשר לשופט לזקק טוב יותר את האמת מתוך המסמכים והעדויות הרלוונטיים. כאשר מתעוררים עניינים נוספים הקשורים באלימות במשפחה, ניתן להוציא צווי הרחקה או צווי הגנה זמניים בסמוך לדיון, דבר המקל על נפגעי האלימות לשמור על ביטחונם. 

בבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון ניתן למצוא גם מענה בענייני ירושה, לרבות התנגדויות לצווי ירושה או הסדרים מורכבים במסגרת עיזבונו של אדם שנפטר, תוך התחשבות במרקם המשפחתי ובצרכים האישיים של היורשים. במקרים שבהם פסק הדין אינו משביע את רצונם של הצדדים, או אם עולה שאלה משפטית מורכבת, אפשר להגיש ערעור לבית המשפט המחוזי, בהתאם לכללים הקבועים בחוק. כך נשמרת ביקורת על ההחלטות הניתנות בערכאה המקומית, המספקת לתושבי ראשון לציון והאזור שירות משפטי ראשוני בתחום המשפחה.



בית משפט לענייני משפחה תל אביב

בית משפט לענייני משפחה בתל אביב מהווה מוסד מרכזי ודומיננטי במערכת השפיטה הישראלית בכל הקשור לדיני משפחה, בעיקר בשל היקף האוכלוסייה הגדול של מטרופולין גוש דן והסביבה. בבית משפט זה מתקיימים הליכים מגוונים, החל מהסדרי משמורת על ילדים ועד למחלוקות מורכבות בנושא רכוש וירושה, תביעות אבהות או אימוץ, ואף דיונים בסכסוכים עסקיים שהתעוררו בין בני משפחה. מיקומו של בית משפט זה נבחר כך שיאפשר נגישות גבוהה לתושבי תל אביב והערים הסמוכות, תוך קירבה למסלול תחבורה ציבורית מסודר. 

בתי אוכל, חניונים, וכן מתחמים ציבוריים מצויים בסביבה המיידית, כך שמתאפשרת שהות והמתנה בתנאים נוחים יותר טרם הכניסה לאולם הדיונים. חלק משמעותי מהתביעות המתבררות בבית משפט זה נעשות בדלתיים סגורות, מתוך שיקול של הגנה על צנעת הפרט ועל הקטינים המעורבים בסכסוכים המשפחתיים. החקיקה בישראל מעודדת שימוש בבתי משפט משפחה בדיוק בשל הרגישות החריגה של ענייני המעמד האישי, תוך הרחבת האפשרות לחרוג מסדרי הדין הרגילים ולהתמקד בטובת הצדדים, ובייחוד בטובת הילדים. השופטים בבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב מקפידים לפעול באוריינטציה טיפולית במקביל לשיפוט המשפטי, ולכן משולבים בהליך גורמים מקצועיים כמו יחידת הסיוע, פסיכולוגים ועובדים סוציאליים. 

התיקים המונחים לפתחה של ערכאה זו כוללים לא פעם מקרים מורכבים של סכסוך בין בני זוג הייטקיסטים או אמנים, הנדרשים לחלוקת זכויות סוציאליות, מניות או תמלוגים, ואף מצבים שבהם זוגות מעורבים זקוקים להסדרת מעמדם ההורי או נדרשים להסכים על חלוקת האחריות בגידול ילדיהם. לעיתים גופי תקשורת עשויים להתעניין בהליכים כאשר מעורבים בהם ידוענים, אם כי ההליך נותר סגור לציבור, למעט במקרים חריגים.

 בנוגע להוצאת צווים זמניים או מתן סעדים מידיים, השופטים ערוכים לקבל החלטות מקדימות המסייעות במניעת נזק ממשי למי מהצדדים. אם נדרש לערער על פסק דין שניתן בבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב, יש לפנות לבית המשפט המחוזי בהתאם לכללי הסמכות העניינית והאישית. כך מתקיימת רשת בטוחות דיונית, המגינה מפני טעויות אפשריות, ומעודדת את הצדדים לצמצם מחלוקות ולנסות להגיע להסכמות פשרות בשלב מוקדם, ככל הניתן.



תביעה למזונות בית משפט לענייני משפחה

תביעה למזונות במסגרת בית משפט לענייני משפחה היא אחת התביעות השכיחות ביותר בהליכי פרידה בין בני זוג, לרבות בני זוג נשואים, בני זוג ידועים בציבור ואף הורים שאינם חולקים עוד משק בית משותף. עיקרון העל הוא שהורה שאינו משמורן חייב במזונות ילדיו, וזאת במטרה להבטיח את רווחתם הכלכלית של הקטינים ולהגן על צורכיהם הבסיסיים. גובה המזונות נקבע לפי שיקולים מגוונים, לרבות יכולתו הכלכלית של ההורה החייב, צרכי הילד ורמת החיים לה הורגל. בית המשפט מוסמך להורות גם על מזונות זמניים בסמוך להגשת התביעה, ובכך למנוע מצב שבו הילדים סובלים מקשיים כלכליים בזמן שהתביעה העיקרית עדיין מתנהלת. הפרוצדורה להגשת התביעה אינה מורכבת מדי, ובדרך כלל כוללת הגשת כתב תביעה מפורט, לעיתים בצירוף תיעוד להכנסות והוצאות, לרבות תלושי שכר, דפי בנק או ראיות על הוצאות חינוך ובריאות. 

לעיתים הצדדים רשאים לצרף חוות דעת כלכלית אם מדובר בעסקים משותפים או רכוש מורכב, כדי לסייע לבית המשפט להבין את היקף המשאבים העומדים לרשות כל אחד. במקרים רבים, בית משפט לענייני משפחה מעודד את הצדדים לפנות ליחידת הסיוע לצורך גישור בכל הנוגע לסכום המזונות וההסדרים הנלווים, מתוך שאיפה לחסוך הליכים משפטיים מיותרים. בטרם הכניסה לאולם הדיונים, מומלץ לבדוק כי יש ברשות התובעים והנתבעים כל מסמך נדרש, שכן במבנה הסמוך מצויים חדרי עיון שבהם מתאפשרת בדיקה והשלמה של מסמכים, והרישום מתבצע בהתאם לזמני קבלת הקהל המוגדרים בדין. הליכי מזונות עשויים לכלול גם פן של מדור, כלומר השתתפות בהוצאות דיור, במיוחד כשהילדים שוהים רוב הזמן עם ההורה המשמורן. 

לעיתים, כשעולה חשש כי ההורה החייב במזונות יסרב לשלם את שנפסק, ניתן לבקש ערבויות או לחייבו בדרכים שונות, כולל הליכי הוצאה לפועל. בנוסף, כאשר מתעוררות שאלות סביב זכויות סוציאליות או שינוי נסיבות משמעותי (למשל, פגיעה ביכולת ההשתכרות של אחד ההורים או שינוי מהותי בהוצאות הילד), מתאפשר לחזור ולבקש מבית המשפט לשנות את סכום המזונות או את אופן התשלומים. התביעה למזונות מדגימה אפוא את האופן שבו ערכאה זו מתפקדת כמגן על הילדים, תוך התחשבות בהגינות בין הצדדים ובאיזון בין זכויות ההורים לחובותיהם כלפי הקטינים.



פסק דין בית משפט לענייני משפחה

פסק דין של בית משפט לענייני משפחה מהווה את ההכרעה השיפוטית הסופית והמחייבת בסכסוך שהובא לפניו. ברמה העקרונית, פסק דין זה עשוי להתייחס להיבטים מגוונים של ההליך: משמורת והסדרי שהות של ילדים, חלוקת רכוש משותף, קביעת מזונות, הכרעה באשר לתוקפה של צוואה או ירושה, ואף הכרזות בנוגע לאבהות או אימהות במקרים שבהם הדבר נדרש. פסק הדין ניתן לאחר ניהול הוכחות, בחינת ראיות ושמיעת טיעונים משפטיים משני הצדדים, ובמרבית המקרים ההליך נעשה בצורה דיסקרטית בדלתיים סגורות

. מנגנון זה מיועד להגן על הפרטיות של הצדדים ועל רווחת הילדים המעורבים. לאחר מתן פסק הדין, הצד שזכה עשוי לנקוט בהליכי ביצוע כדי לאכוף את ההחלטה, במיוחד אם מדובר בתשלום חוב מזונות או בהעברת בעלות על רכוש. קיימות דרכים פרוצדורליות להבטיח שהצד החייב יקיים את חיוביו, לרבות פתיחת תיק בהוצאה לפועל. פסק דין שהופך לחלוט עשוי להוות בסיס לטענות מניעות או השתק ביחס לאותם נושאים, כך שלא ייפתחו מחדש באותן נסיבות. יחד עם זאת, בדיני משפחה קיימים מקרים מסוימים שבהם מתאפשר לפתוח הליך נוסף אם חל שינוי נסיבות מהותי, כמו העלאת צרכים בריאותיים חדשים לקטין או אובדן כושר השתכרות. באזור שבו ממוקם בית המשפט מצויים לעיתים תחנות מעבר או מבנים מנהלתיים, שבאמצעותם אפשר לארגן את המסמכים הדרושים להוצאה לפועל, לסיים הסדרים כספיים ולפנות אל הרשויות הרלוונטיות במקרה של שינוי שם או שינוי מעמד אישי. 

אם אחד הצדדים חש כי נפלה טעות בפסק הדין, או שלא נשמעו כל הראיות כנדרש, עומדת לו הזכות לערער לפני בית המשפט המחוזי, בהתאם לכללי הסמכות והפרוצדורה. ערכאת הערעור בוחנת את התיק בכללותו, אך בדרך כלל לא מתערבת בקביעות עובדתיות או הערכות מהימנות אלא אם הוכח כי השופט בערכאה הראשונה טעה באופן מהותי. עובדה זו מעניקה יציבות להחלטות בית המשפט לענייני משפחה ומהווה תמריץ לצדדים לבסס את טענותיהם כראוי כבר בשלב ההוכחות. לפיכך, פסק הדין בבית משפט לענייני משפחה אינו רק הכרעה מיידית באותו סכסוך, אלא מסגרת מחייבת להמשך היחסים העתידי בין הצדדים, בפרט אם קיימים קטינים התלויים בהם כלכלית ורגשית.



בית משפט לענייני משפחה רמת גן

בית משפט לענייני משפחה ברמת גן מהווה נדבך חשוב במערכת בתי המשפט במחוז המרכז, ומטפל במכלול הליכים הכרוכים בדיני המשפחה בקרב תושבי העיר והסביבה. בשל מיקומה של רמת גן כעיר סמוכה לתל אביב, רבים פונים לערכאה זו לצורך הסדרת ענייניהם המשפחתיים באופן נגיש וקרוב יותר למקום מגוריהם או עבודתם. העניינים הנדונים בבית המשפט ברמת גן כוללים סכסוכי ירושה וצוואות, תביעות בענייני משמורת, מזונות, פירוק שיתוף בדירת מגורים משותפת, ואף סכסוכים עסקיים כאשר היסוד המכריע שלהם קשור במערכת היחסים המשפחתית. 

המבנה שבו שוכן בית המשפט מאפשר גישה נוחה, לרבות מציאת מקומות ציבוריים לתיאום פגישות, ועורכי דין מקומיים מכירים היטב את נהלי המקום ואת מנהגי העבודה הנהוגים בו. בהגיעם לאזור, צדדים להליך משפטי עשויים למצוא גם מוקדים לקיום פגישות ביניים ולבירור מצב התיק או ביצוע צילומים נדרשים. בחלק מהמקרים פועלת יחידת הסיוע בסמוך לאולמות הדיונים, כך שניתן לעבור הליך גישור וייעוץ לפני המפגש עם השופט. 

הרעיון המרכזי הוא להציע מסלול שישלב את הטיפול המשפטי הקפדני עם ראייה טיפולית ומשפחתית, במטרה למנוע החרפה של סכסוכים אישיים העלולים לפגוע בקטינים. במצבים מסוימים, בית המשפט עשוי להורות על בדיקות מסוגלות הורית, על מינוי מומחים שונים או על קבלת חוות דעת פסיכולוגית אם עולה חשש לפגיעה ברווחת ילד או בן משפחה פגיע אחר. פרוצדורות אלה נערכות תוך ניסיון להגן על שלומם של המעורבים, ובה בעת להגיע לחקר האמת במהירות האפשרית. כפי שנהוג בשאר בתי המשפט לענייני משפחה, גם ברמת גן ההליך מתקיים לרוב בדלתיים סגורות, והצדדים מחויבים לשמור על סודיות הדיונים כדי למנוע פגיעה בפרטיותם של הקטינים או חשיפה לא רצויה של מידע רגיש.

 אם צד מעוניין לערער על החלטה שניתנה בבית משפט זה, הערעור מופנה לבית המשפט המחוזי הרלוונטי, בכפוף לחוק ולתקנות המסדירות את הליכי הערעור. ההחלטות המתקבלות ברמת גן נחשבות לבעלות תוקף מחייב, וזאת בדומה להחלטות הניתנות בערכאות משפחה בערים אחרות. השילוב בין מיקום נוח, פרוצדורה גמישה וגישת טיפול ייחודית הופכים את בית המשפט לענייני משפחה ברמת גן למוסד מרכזי וחשוב בדיני המשפחה במחוז המרכז.

יצירת קשר
יצירת קשר מהירה
עבור לתוכן העמוד