מדריך מקיף לזכויות גברים במשפחה בישראל

מדריך זה נועד להעניק לגברים בישראל מבט מעמיק על זכויותיהם בכל שלבי החיים המשפחתיים: מנישואין, דרך הורות, מילואים, וכלה בגירושין וחלוקת רכוש. הוא כולל גם התייחסות לנושאי מזונות (במקרים של ילדים), פנסיה, ירושה, אלימות במשפחה, תשלום מזונות אישה (בהתאם לדין הדתי) והסכמי ממון. הכוונה היא לספק הן הסברים משפטיים והן התייחסות אישית ואמפתית למצב הגבר במסגרת המשפחה, תוך פירוט מלא של סעיפי זכויות אפשריים. שילבנו גם הפניות לגופים מסייעים, עמותות, מוסדות ממשלה, ונסקור כיצד לממש זכויות אלו ועלויות קשורות.

כיוון שזהו נושא מורכב מאוד, חשוב לציין שכל עניין משפטי כדאי לבדוק בהתאמה אישית מול עורך דין מומחה בדיני משפחה או מול גורמי סיוע משפטי מוסמכים (כמו הסיוע המשפטי במשרד המשפטים). המדריך כאן לא מחליף ייעוץ פרטני, אלא נועד לשמש כנקודת פתיחה והשראה לגברים המעוניינים לממש את זכויותיהם במרחב המשפחתי.

פרק א: זכויות כלליות של גברים בהקשר משפחתי

• גברים זכאים לבחור את בת הזוג לנישואין מרצון חופשי, ללא כפייה משפחתית או חברתית.

• גברים זכאים לחתום על הסכם ממון טרום-נישואין כדי לשמור על רכושם ונכסיהם במקרה של פירוד עתידי.

• גברים זכאים לשוויון מלא ברכוש המשפחתי הנצבר במהלך חיי הנישואין, בהתאם לחוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973.

• גברים זכאים לגשת לערכאות משפטיות (בית דין רבני או בית המשפט לענייני משפחה, בהתאם לנסיבות) להסדרת נושאים משפטיים משפחתיים.

• גברים זכאים לתמיכה רגשית וטיפול משפחתי/זוגי במכונים ועמותות, כאשר עולים קשיים בנישואין או חיי משפחה.

• גברים זכאים לאסוף ולהציג ראיות במחלוקות משפטיות (כגון הקלטות, מסמכים כלכליים) לצורך הוכחת טענותיהם, תוך הקפדה על כללי החוק ופרטיות.

• גברים זכאים לייצוג משפטי מלא מול מוסדות כמו ביטוח לאומי, רשות המסים, משרדי הרווחה וכו'.

• גברים זכאים לסיוע מעמותות ציבוריות וגופי סיוע (למשל, "האגודה לזכויות האזרח") לשם בירור זכויותיהם בענייני עבודה ומשפחה.

• גברים זכאים לגשת לקו חירום (118 של משרד הרווחה) במקרה של מצוקה משפחתית, כגון אלימות נגדם או חשש לפגיעה בילדים.

עו"ד לענייני משפחה וגירושין מאיה רוטנברג: חשוב לזכור שבמצבי סכסוך משפחתי, הגבר יכול לחוש לעיתים בודד או נטול כלים. ההכרה בזכותו לפנות לעזרה חוקית או טיפולית היא חיונית ומשמעותית לבניית תחושת ביטחון וצדק.

פרק ב: זכויות גברים בהיריון, לידה וגיל הרך

• גברים זכאים למידע מלא על מצב ההיריון של בת הזוג, בכפוף להסכמתה הרפואית (זכותה לפרטיות נשמרת). לעיתים מתעוררים קונפליקטים בנושא, אך עקרונית, ניתן וראוי לשתף את בן הזוג.

• גברים זכאים לחופשת לידה (חופשת אבהות) לתקופה מסוימת, בהתאם לחוק עבודת נשים (שגם מתייחס לחופשת אבהות). במדינות רבות זה מקובל, ובישראל קיים מנגנון המאפשר העברת חלק מחופשת הלידה לאב.

• גברים זכאים, בכפוף להסכמה עם בת הזוג, לקחת חופשת הורות לאחר סיום חופשת הלידה של האם (נניח "חל"ת אבהות") – זו דרך לחזק את הקשר עם התינוק בשלב מוקדם.

• גברים זכאים במקרים מסוימים להפחתת שעות בעבודה אם הם מטפלים ביילוד (כמו "שעת הורות"), בהתאם להסכמי העבודה או הנהלים במקום העבודה.

• גברים זכאים לשמור על מקום העבודה שלהם במהלך חופשת האבהות, וחל איסור לפטרם בגין יציאה לחופשת הורות במוגבלות החוקית (אם החופשה מוכרת כחוק).

• גברים זכאים להנחה במס עבור ילדים בחזקתם (נקודות זיכוי במס הכנסה), בדומה לאימהות – ובפרט כאשר הילדים נמצאים בעיקר אצלם (למשל במקרה של משמורת משותפת).

• גברים זכאים לממש את ביטוח לאומי במקרה של לידה, בהסכמת האם להעברת דמי הלידה, כפי שהחוק מאפשר. זה מחייב תיאום והבנה ביניהם, במיוחד כאשר הם נשואים.

• גברים זכאים להשתתף פעילה בקורסי הכנה ללידה, הנקה וטיפול בתינוק. אין כל מגבלה משפטית למנוע מגבר לקבל הדרכה או להשתתף באותם מפגשים הניתנים בקופות החולים.

• גברים זכאים למקום עבודה ידידותי למשפחה. מקומות רבים החלו לנקוט מדיניות הרגישה לצרכי הורים, ולגברים מותר לדרוש (באופן סביר) התאמות קלות בלו"ז העבודה כדי לסייע בטיפול בילדיהם.

• גברים זכאים לקבל מגוון סיוע של עמותות (כמו 'אבות למען צדק', 'הורות שווה') המסבירות על זכויותיהם כהורים, הדרכה על הורות משותפת ועוד.

עו"ד לענייני משפחה וגירושין מאיה רוטנברג: המעורבות של גבר בימי ההיריון והלידה מחזקת את הקשר המשפחתי כבר מהשלבים הראשונים של חיי הילד. אף על פי שיש לעיתים דגש תרבותי על תפקיד האם, חשוב שגם הגבר יכיר את זכויותיו וייקח חלק פעיל ורגשי בהורות.

פרק ג: זכויות גברים בנישואין (כולל הסכמי ממון, רכוש, חיי יום יום)

• גברים זכאים לחתום על הסכם ממון לפני הנישואין, וזאת כדי להבטיח את האינטרסים הכלכליים של שני הצדדים בצורה שקופה. ההסכם דורש אישור נוטריון או בית משפט לענייני משפחה.

• גברים זכאים לשיתוף בנכסים שנצברו במהלך הנישואין מכוח חוק יחסי ממון בין בני זוג. אלא אם נקבע בהסכם ממון אחרת, חלה חזקת השיתוף על הדירה, החשבונות, החסכונות, הרכבים ועוד.

• גברים זכאים לגישה מלאה לחשבונות בנק משותפים, וכן זכאים לכך שלא תימנע מהם גישה מידע על חסכונות, קרנות פנסיה ורכוש משפחתי משותף.

• גברים זכאים להשמיע את קולם באופן שווה בהחלטות משפחתיות על המקום בו המשפחה תתגורר, על חינוך הילדים, וכן על כל ניהול משק הבית.

• גברים זכאים למניעת אלימות במשפחה גם מצדה של האישה; חוק למניעת אלימות במשפחה חל באופן סימטרי, ואם הגבר חווה אלימות פיזית או נפשית, הוא יכול לדרוש צו הגנה.

• גברים זכאים להגיש בקשה לצו למניעת הטרדה מאיימת אם בת הזוג או מי ממשפחתה מטריד או מאיים עליהם.

• גברים זכאים לפנות למוקדי סיוע אם הם חווים השפלה או מניעת משאבים כלכליים מצד בת הזוג. אלימות כלכלית מוכרת בחלק מהפסיקה כעילה לטיפול משפטי.

• גברים זכאים ליוזמה משותפת בהסכמי השקעות משפחתיות או יוזמות עסקיות. יש להם זכות לשקיפות והיוועצות בטרם רכישה או מכירה של נכסים משמעותיים במשפחה.

• גברים זכאים לגשת לייעוץ זוגי ומשפחתי במימון חלקי של קופות החולים או גורמים אחרים, כדי לשקם את מערכת היחסים או למנוע הידרדרות לסכסוך חריף.

• גברים זכאים להופיע בבית הדין הרבני או בכל ערכאה דתית אחרת כצד שווה, ולהעלות טענות משפטיות על פי הדין הדתי, לרבות תביעות לשלום בית או הוכחת עילות גירושין.

עו"ד לענייני משפחה וגירושין מאיה רוטנברג: לעיתים נדמה שהתרבות והחברה מדגישות יתר על המידה את תפקיד האישה בעיצוב התא המשפחתי. חשוב שגברים יידעו שלפי הדין הישראלי, לנשים ולגברים יש מעמד שווה כשהדבר מגיע לרכוש, לקבלת החלטות ולחלוקת אחריות במשפחה.

פרק ד: זכויות גברים בגירושין והפרידה

• גברים זכאים לתבוע גירושין בבית הדין הדתי הרלוונטי (ליהודים, בבית הדין הרבני) ולהביא ראיות לעילת הגירושין על פי ההלכה (או בהתאם לדין הדתי שלהם).

• גברים זכאים למזונות אישה זמניים רק אם הדין הדתי שלהם קובע חיוב על אישה כלפי בעלה – רוב הדינים האישיים (כמו ההלכה היהודית) מטילים חיוב מזונות על הגבר לאישה, ולא להפך, אבל גבר יכול לטעון להפחתת מזונות אם האישה בעלת הכנסה גבוהה במיוחד (באופן תיאורטי).

• גברים זכאים לבצע חלוקת רכוש הוגנת לפי חוק יחסי ממון, כך שאם לאישה היו נכסים אישיים מלפני הנישואין, הם נשארים שלה, וההפך נכון גם לגבי הגבר. לגבי רכוש משותף, הכול מתחלק באופן שוויוני.

• גברים זכאים לטעון במשפט שהם זכאים לחלקם בזכויות פנסיוניות של האישה (אם היא צברה יותר) – הכלל הוא איזון משאבים הדדי.

• גברים זכאים למשמורת משותפת או משמורת מלאה על הילדים, במקרים המתאימים, תלוי בהוכחת מסוגלות הורית ובטובת הילדים. בעבר בתי המשפט נטו "אוטומטית" לאם, אך היום עולה המגמה של אחריות הורית משותפת, וברוב המקרים, בתי המשפט בוחנים "מה הכי טוב לילד" ללא אפליה מגדרית.

• גברים זכאים לתבוע הסדרי שהות נרחבים עם ילדיהם (אם האם מתנגדת לקשר או מסיתה את הילדים). אפשר לפנות לבית המשפט ולהראות את חשיבות מעורבות האב.

• גברים זכאים להגיש תביעות נזיקין על ניכור הורי מצד האם, במקרים שבהם היא מונעת מהילדים לפגוש את האב או מסיתה אותם נגדו – בתי המשפט לעיתים פוסקים פיצויים על כך.

• גברים זכאים לערער על החלטות בענייני משמורת ומזונות, אם הם מאמינים שההחלטה לא הייתה שוויונית או שלא התחשבה בהכנסות האם וכיו"ב.

• גברים זכאים לבקש הליכי גישור או פנייה ליחידות הסיוע שליד בתי המשפט לענייני משפחה, כדי להגיע להסכם גירושין הוגן ללא התדיינות ארוכה.

• גברים זכאים להפחתת מזונות ילדים במקרים בהם המשמורת משותפת והכנסות שני הצדדים דומות, בהתאם להלכות חדשות (כמו "בע"מ 919/15" בפסיקת העליון) שמפחיתות את חובת המזונות של האב כאשר יש אחריות הורית משותפת.

עו"ד לענייני משפחה וגירושין מאיה רוטנברג: הליך הגירושין עלול להיות קשה נפשית לכל הצדדים, וגבר לפעמים מרגיש מודר מהילדים או מקופח בהסכמי המזונות. חשוב לזכור שלאורך זמן נוטים בתי המשפט לשקול יותר ויותר את עקרון השוויון ואת עקרון "טובת הילד" שמתחשב בקשר עם האב.

פרק ה: מזונות ילדים וחובת האב כלפי ילדיו

• גברים מחויבים בחוק (לפי הדין העברי, וכך גם רוב הדינים הדתיים) במזונות ילדיהם עד גיל 18, ומשם עד סיום הצבא בצורה מופחתת. ברוב המקרים, נקבעים מזונות ילדים על בסיס "צורכי הילד" והכנסות שני ההורים.

• לגברים יש את הזכות לטעון שיש חלוקה כלכלית שווה או כמעט שווה: אם ההכנסות של שני ההורים דומות ויש משמורת משותפת, סכום המזונות עשוי להיות מופחת.

• גברים זכאים לערער אם סכום המזונות שנפסק גבוה ביחס להכנסתם או ביחס לזמני השהות.

• גברים זכאים לדרוש גילוי והצגת תלושי השכר של האם, כדי שלא תחמוק מדיון על הכנסותיה (על פי פסיקות בית המשפט העליון, משנת 2017 ואילך, שיתוף שני ההורים בהוצאות רלוונטיות אם יש אחריות משותפת).

• גברים זכאים לפנות להוצאה לפועל (או לביטוח הלאומי) כדי לעדכן את הסכומים או להתנגד לחיובי עבר שאינם מוצדקים, אם יש סכסוך על תשלומי מזונות.

• גברים זכאים לבקש הקטנת מזונות אם הנסיבות השתנו בצורה דרמטית (כמו אובדן כושר עבודה, פיטורים, מחלה קשה), ובית המשפט או בית הדין עשויים להסכים להפחתה.

• גברים זכאים להוכיח שאינם האבות הביולוגיים (במקרים חריגים) בבדיקת רקמות כדי לבטל חובת מזונות לא מוצדקת, בהליך מורכב משפטית.

• גברים זכאים להסכמים פרטניים לגבי הוצאות חינוך, חוגים, קייטנות ועוד. לעיתים בית המשפט יקבע שההורים חולקים בהוצאות חינוך ובריאות חריגות "מדין צדקה".

• גברים זכאים למזונות זמניים מופחתים כבר בשלבי הביניים של תביעת הגירושין, אם הוכיחו זכות לכך (למשל, משמורת משותפת בפועל).

• גברים זכאים לקבל דוחות מפורטים על השימוש של האם בכספי המזונות אם קיים חשד שעושה שימוש לא ראוי. אמנם בתי המשפט נמנעים מלהתערב קשה, אבל במצבי קיצון ניתן לדרוש ביקורת.

עו"ד לענייני משפחה וגירושין מאיה רוטנברג: חיוב במזונות ילדים נתפס לרוב כמשהו "אוטומטי" לטובת האם. אולם חשוב שהאב יבין שהתמונה התעדכנה: כעת בוחנים את שני הצדדים, זמני השהות, והיקף ההכנסה, וכי גם האם יכולה להיות מחויבת לשאת בחלק יחסי אם זו טובת הילד.

פרק ו: זכויות גברים כידועים בציבור

• לגברים שאינם נשואים רשמית לאישה, אך חיים עמה בקביעות ומנהלים משק בית משותף, יש זכות להיחשב כ"ידועים בציבור".

• גברים ידועים בציבור זכאים לחלוקת רכוש משותף על בסיס הסכמה או חזקת שיתוף, אם הוכיחו שחיו במגורים משותפים וכו'.

• גברים ידועים בציבור רשאים לטעון למזונות אזרחיים (לעיתים נקרא "מזונות משקמים") לפרק זמן מסוים אחרי פרידה, אם נוצר חוסר איזון משמעותי. אם כי זה פחות מקובל מאשר מזונות אישה בדין הדתי.

• גברים ידועים בציבור זכאים להירשם בביטוח הלאומי כזוג ידועים בציבור, ולקבל קצבאות שארים או קצבאות ילדים בהתאם.

• גברים ידועים בציבור רשאים לדרוש "הצהרה על מעמד כידועים בציבור" בבית המשפט לענייני משפחה, כדי לקבל זכויות ירושה אם זוגתו נפטרה.

• גברים ידועים בציבור זכאים לבקש אופציה להסכם חיים משותפים, שיכול להגדיר חלוקת רכוש, חובות, זמני שהות ילדים (אם נולדו) ועוד.

• גברים ידועים בציבור זכאים להכרה בערכאות המשפטיות בענייני משמורת, מזונות ילדים, וזכויות הורות – למעשה בדומה לזוג נשוי, כל עוד הוכח קשר יציב.

• גברים ידועים בציבור יכולים לתבוע חלק בדירה הרשומה על שם בת הזוג, אם הוכיחו שהייתה כוונת שיתוף ושילמו במשכנתה וכו'.

• גברים ידועים בציבור רשאים להפריד רכוש במועד הפרידה, בצורה דומה לאיזון משאבים, בהתאם להלכה הפסוקה (למשל בע"א 52/80 שחרטה את המסגרת).

• גברים ידועים בציבור זכאים, אם גרו שנים רבות ובן/בת הזוג הלכו לעולמם ללא צוואה, לטעון לזכאות בעיזבון מכוח סעיף 55 לחוק הירושה, בהצגת הוכחות לחיים משותפים.

עו"ד לענייני משפחה וגירושין מאיה רוטנברג: יש גברים שמעדיפים לא להינשא רשמית, משיקולים שונים (אידאולוגיים, נוחות, חופש). הכרה כידועים בציבור מספקת הגנות וכמעט שוויון לחיי נישואין מבחינה כלכלית ומשפטית, דבר שחשוב להכיר כדי להימנע מהפתעות בעת פרידה.

פרק ז: אלימות במשפחה מנקודת מבט גברית

• גברים זכאים להגשת צו הרחקה נגד אישה אלימה. חוק למניעת אלימות במשפחה לא עושה הבחנה מגדרית, וכל אדם שנפגע מאלימות מצד בן משפחה יכול לבקש צו הגנה מבית המשפט לענייני משפחה.

• גברים זכאים לתמיכה פסיכולוגית אם נפגעו מאלימות רגשית או פיזית מצד בת הזוג (במקרים נדירים, אך קיימים). ישנם ארגוני גברים המסייעים לגברים נפגעי אלימות, אף כי הם פחות נפוצים מארגוני נשים.

• גברים זכאים לשמור על פרטיותם כאשר מתלוננים על אלימות. המשטרה מחויבת לשמור סודיות החקירה ולהתייחס ברצינות לתלונות, גם אם הסטריאוטיפ הוא ש"אלימות נגד גברים פחות שכיחה".

• גברים זכאים לקבל את ייצוג הסנגוריה הציבורית (אם מתנהל נגדם הליך פלילי שווא מצד האישה), או ייעוץ משפטי מטעם משרד המשפטים אם הם הקרבן במצב של אלימות.

• גברים זכאים להגשת תביעת נזיקין נגד בת הזוג אם היא פגעה בהם פיזית, נפשית או כלכלית באופן משמעותי והדבר גורם לנזקים ממוניים או רפואיים.

• גברים זכאים לבקש שמירת מרחק, לצווים למניעת הטרדה מאיימת במידה והאישה מטרידה טלפונית, שולחת איומים ב-SMS, עוקבת אחריהם וכו'.

• גברים זכאים לקבל עזרה בקו חירום אם הם מרגישים בסכנה מיידית. למרות שעמותות המקלטים מיועדות בעיקר לנשים, עדיין יש אפיקים אחרים או גופים חברתיים שיכולים לסייע לגבר במצוקה.

• גברים זכאים לפנות לרווחה ולדווח על אלימות מצד בת הזוג, בפרט אם יש ילדים בבית שנחשפים לאלימות הדדית, כדי להבטיח התערבות להגנתם.

• גברים זכאים להסברים על הליך הוצאת צו ההגנה, כיצד הוא מתבצע, מה המשמעות על הבית המשותף, על מה חותמים וכו'.

• גברים זכאים לערער על החלטות של בית המשפט בעניין צווי הגנה, בין אם הם התובעים (שלא התקבל הצו) או הנתבעים (ניתן צו נגדם ללא הצדקה), כדי להשיג צדק.

עו"ד לענייני משפחה וגירושין מאיה רוטנברג: אלימות במשפחה היא תופעה כואבת, ופוגעת בעיקר בנשים, אבל גם בגברים. חשוב שגברים ידעו שאם הם סובלים מאלימות פיזית או נפשית, יש להם זכות לפנות לרשויות ולקבל הגנה.

פרק ח: זכויות גברים בשירות צבאי ומילואים

• גברים זכאים לשחרור מצה"ל בסיום שירות החובה על פי חוק, ואם יש מצבים משפחתיים מורכבים (כמו הורות חד הורית) יכולים לבקש הקלות מסוימות.

• גברים זכאים להצטרף לקצבת הילדים של ביטוח לאומי גם בזמן שירות חובה. אמנם בדרך כלל קצבת הילדים משולמת לאם, אבל במקרים בהם הילד ברשות הגבר, ניתן להסדיר זאת.

• גברים נשואים או אבות לילדים זכאים להקלות במילואים, בהתאם לפקודות הצבא, כגון דחיית מילואים כשיש אירוע משפחתי חשוב, לידה או מצב של ילד עם צרכים מיוחדים.

• גברים הנשואים לבת זוג בהריון עשויים לבקש דחיית שירות מילואים בזמן ההיריון אם יש נסיבות מוצדקות. עליהם לפנות למפקד יחידת המילואים או לועדת חריגים.

• גברים זכאים להגיש בקשות לשחרור מוקדם משירות מילואים עקב מצב כלכלי קשה, טיפול בילד חולה או מצב משפחתי חריג אחר, והצבא מחויב לשקול זאת בגמישות.

• גברים זכאים לקצבאות ולמענקים מיוחדים אם נפגעו בשירות מילואים, ונחשבים לנכי צה"ל. במקרים אלה, אשתו וילדיו זכאים לזכויות נלוות (כגון גמלה או הטבות דיור).

• גברים זכאים להגנה מפני פיטורים בגין יציאה תכופה למילואים. חוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה) קובע איסור אפליה.

• גברים זכאים לתבוע פיצוי אם נוצר להם נזק תעסוקתי בגלל מילואים תכופים. הם רשאים לגשת למשרד הביטחון (קצין התגמולים) ולבחון זכויות.

• גברים הנשואים לאשת מילואימניקית זכאים לעיתים לסיוע מעמותות אם נותרו לטפל בילדים בעת שהאישה במילואים – סימטריה מתחילה להופיע גם בנושא הזה.

• גברים זכאים לערער על החלטות ועדה צבאית אם לא הכירו במצב משפחתי מסוים או לא נענו לבקשות להקל במילואים.

עו"ד לענייני משפחה וגירושין מאיה רוטנברג: גברים רבים מוצאים עצמם במתח בין הדרישה לעשות מילואים לבין הצורך לדאוג לילדיהם. החוק והנהלים בצה"ל מאפשרים גמישות מסוימת, אך חשוב להכיר אותם ולעמוד על זכותך להסדיר תנאים שתואמים למצב המשפחתי.

פרק ט: פונדקאות, הפריה חוץ גופית ואבהות במצבים מיוחדים

• גברים זכאים לקבל טיפולי פוריות יחד עם בת הזוג במימון חלקי של קופות החולים (לרוב עד גיל מסוים או עד הילד השני). אם בת הזוג מתקשה להרות, הטיפולים מוכרים רפואית, ושני הצדדים נחשבים בהליך.

• גברים המעוניינים בילד באמצעות פונדקאות (במקרה של זוג גברים או כשבת הזוג אינה יכולה לשאת היריון) זכאים לעבור את ההליך בהתאם לחוק הסכמים לנשיאת עוברים, התשנ"ו-1996, אם עומדים בתנאים הנדרשים.

• גברים זכאים להיות מוכרים כאבות ביולוגיים בילד שנולד מתרומת זרע (אם הזרע הוא שלו או שיש הסכם בין הצדדים). הם רשאים לבקש רישום ההורות במשרד הפנים על פי הנוהל.

• גברים זכאים לבחור ולהיות מעורבים בהסכמה על טיפולי הפריה חוץ גופית, לדעת מה סיכויי ההצלחה, ועלויות, ולתמוך בבת הזוג או בבן הזוג (אם מדובר בזוג חד-מיני).

• גברים המעוניינים בהקפאת זרע משלהם (למשל מסיבות רפואיות, לפני טיפול אונקולוגי) זכאים לשירות זה ולשמירה בתנאים מוסדרים, בכפוף לנהלי משרד הבריאות.

• גברים זכאים לחופשת אבהות גם במקרה של פונדקאות או אימוץ, לפי התנאים הקבועים בחוק "הורות מיועדת" ותקנות הביטוח הלאומי, זאת כדי לתמוך בקליטת הילד.

• גברים רשאים להגיש בקשה לצו הורות פסיקתי, אם הילד נולד מתרומת זרע או מפונדקאות בחו"ל, והם צריכים להסדיר את האבהות בארץ.

• גברים זכאים להיעזר בשירותי "הוועדה לאישור הסכמי פונדקאות" במשרד הבריאות, ולהופיע בפניה, להציג את המסמכים ואת כשירותם להיות הורים.

• גברים זכאים לפנות לערכאות אם נוצר סכסוך עם האם הנושאת (במקרה של פונדקאות מקומית) או אם התעוררה בעיה משפטית בנוגע לרישום התינוק לאחר הלידה.

• גברים זכאים לקבל ייעוץ משפטי ממומחים בתחום הפונדקאות וקביעת זהות הורית, כדי להימנע ממצבים של אי הכרה ברך הנולד על ידי הרשויות.

עו"ד לענייני משפחה וגירושין מאיה רוטנברג: בעידן המודרני, אבהות יכולה להתגשם במגוון דרכים, החל מהיריון טבעי ועד פונדקאות בינלאומית. חשוב שגברים יבינו שיש להם מעמד משפטי מוגן ומוסדר גם במצבים אלו.

פרק י: נושאים של עסק משפחתי ורכוש משותף

• גברים זכאים להירשם כבעלי מניות שווה בעסק משפחתי שנוסד במהלך הנישואין, אלא אם נקבע אחרת בהסכם ממון.

• גברים זכאים לדרוש שפנקסי חשבונות העסק יהיו פתוחים בפניהם כדי לבחון את מצב העסק (אם האישה מנהלת עסק עצמאי) לצורך חישוב חלקם, ולהפך כמובן.

• גברים זכאים להתנגד למכירת או חיסול העסק המשותף אם הדבר עלול לפגוע בזכויותיהם הכלכליות, ויכולים לפנות לצו מניעה זמני.

• גברים זכאים לבקש הערכת שווי (אקטואר, רו"ח) לעסק המשפחתי לצורך חלוקה, ויכולים לטעון שחלקם יותר מ-50% אם תרמו תרומה ספציפית מכריעה.

• גברים זכאים לייצוג משפטי ולטעון על "מוניטין אישי" של האישה אם היא זו שהקימה עסק מצליח, ולהיפך: האישה יכולה לטעון על מוניטין של הגבר. בסופו של דבר, החוק מכיר במוניטין כנכס בר איזון.

• גברים זכאים לקבל פירות העסק (רווחים או דיווידנדים) עד לסיום הדיונים, או לבקש מבית המשפט מינוי "כונס נכסים" במקרה של סכסוך חריף כדי לנהל את העסק בצורה הוגנת.

• גברים זכאים לליווי של יועצים עסקיים מטעם גורמי ממשלה (הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, לדוגמה) אם הם מתמודדים עם השלכות גירושין על העסק המשפחתי.

• גברים זכאים להקים הסכם שותפות או הסכם פרישה מוסדר מהעסק, אם החליטו לצאת לגמרי, ולקבל את שווי חלקם בכסף או בנכסים אחרים.

• גברים זכאים לערער על שומת השווי של העסק אם חשים שהאקטואר מטעם בת הזוג העריך את השווי נמוך מדי (או גבוה מדי בהתאם לנסיבות).

• גברים זכאים להיכלל בדו"חות המס השנתיים של העסק במידה שהם שותפים או מועסקים בו, וזכאים לשם כך לזיכויים, ניכויים והקלות מס רלוונטיות.

עו"ד לענייני משפחה וגירושין מאיה רוטנברג: כשמדובר בעסק משפחתי, הגבול בין החיים האישיים לחיי העבודה מיטשטש. לעיתים גירושין מובילים לפירוק העסק או לחלוקה מורכבת של מוניטין ורווחים. חשוב לפעול ביושר, לתעד היטב ולהתייעץ עם עורכי דין וכלכלנים.

פרק י"א: תביעות משפטיות על נזיקין, דיבה וכדומה

• גברים זכאים להגיש תביעת לשון הרע אם האישה מפיצה עליהם שקרים פוגעניים ברשתות חברתיות או בכל פורום ציבורי. החוק נגד לשון הרע מכיר בנזק לשם הטוב של גבר באותה מידה של אישה.

• גברים זכאים לתבוע נזיקין אם נעשה מעשה של זיוף חתימה, גניבה מחשבון הבנק המשותף או אי-חוקיות אחרת שפגעה בהם כלכלית.

• גברים זכאים לתבוע פיצויים עקב אלימות פיזית מתמשכת או "אלימות כלכלית" במצבים מסוימים כשהנזק מוכח.

• גברים זכאים להגיש תביעה בגין ניכור הורי, בבסיס עוולת הנזיקין, אם מוכיחים שהאישה פעלה במכוון להסית את הילדים ולהרחיקם מהאב.

• גברים זכאים לקבל מידע מהמשטרה ומפרקליטות המדינה על התנהלות חקירה, במידה שהם קורבן לעבירה. חוק זכויות נפגעי עבירה חל גם על גברים נפגעים.

• גברים זכאים לניהול הליך אזרחי נגד "גבר אחר" במקרה של בגידה או פגיעה נזיקית? ההלכה בישראל לא מאפשרת בקלות תביעות נזיקיות על בגידה עצמה, אך יש מקרים נדירים.

• גברים זכאים לקבל פסק דין מחייב על פיצויים אם הוכיחו שנגרם להם נזק ברכוש או נפש, כולל אפשרות עיקולים על רכוש האישה כדי לממש את הפיצוי.

• גברים זכאים להציג חוות דעת מומחים (פסיכולוגים, כלכלנים) התומכת בנזקיהם. בית המשפט בוחן לעומק את הטענות בשוויון מוחלט.

• גברים זכאים לערער על פסק דין אם הם סבורים שלא נפסק להם פיצוי הולם או שנפסק לטובתם סכום נמוך מדי.

• גברים זכאים לגשת להוצאה לפועל לצורך מימוש פסק דין נזיקין, כולל הטלת עיקולים והגבלות על חשבונות האישה במידה והיא לא משלמת.

עו"ד לענייני משפחה וגירושין מאיה רוטנברג: לעיתים גברים לא מודעים לכך שגם הם יכולים לתבוע פיצויים על עוולות שנגרמו להם במשפחה. חשוב לדעת שחוקי הנזיקין והגנת השם טוב חלים על שני המינים באופן שווה, וכך שמור גברים מפני עוול.

פרק י"ב: צוואות וירושות מנקודת מבט גברית

• גברים זכאים לערוך צוואה בחייהם ולהוריש רכוש למי שירצו (למשל, לאישה ולילדים או לכל גורם אחר), בלי שאף אחד יכפה עליהם.

• גברים זכאים לבצע "צוואה הדדית" יחד עם בת הזוג, המבטיחה שהרכוש יעבור לבת הזוג אחרי מותם, ורק אחר כך לילדים – וכך להבטיח לה יציבות כלכלית.

• גברים זכאים, בהעדר צוואה, שחוק הירושה יחלק את רכושם על פי ברירת המחדל: בן/בת הזוג מקבלים מחצית, והילדים מתחלקים במחצית השנייה. במקרה שאין ילדים, האישה יורשת יותר.

• גברים זכאים לקבוע אפוטרופוס לילדיהם בצוואה ("אפוטרופוס לאחר פטירה") אם שניהם ההורים לא בחיים, או במקרה שהאמא אינה כשירה. זו דרך להבטיח את טובת הילדים.

• גברים זכאים לערער על צוואה של האישה אם הם סבורים שנערכה תחת השפעה בלתי הוגנת שמקפחת את חלקם (אם האישה נפטרה והורישה לאחרים).

• גברים זכאים לחתום על "צוואה בפני רשות" (נוטריון / בית משפט) או "צוואה בפני עדים" או "צוואה בכתב יד". חשוב להכיר את הדרישות החוקיות כדי שהצוואה תהיה תקפה.

• גברים זכאים להגנה על תוקף הצוואה מפני טענות שמנסים לפסול אותה, אם הצוואה נעשתה כדין.

• גברים זכאים לממש את זכותם בעיזבון בכל מקרה בו הם יורשים על פי חוק, בין אם מכוח קרבה משפחתית (בן זוג, הורה, אח) ובין אם מכוח צוואה.

• גברים זכאים לבקש מינוי מנהל עיזבון אם מורכבת ירושה ורבים עליה, כדי להבטיח שהאינטרסים שלהם ישמרו באופן מקצועי וניטרלי.

• גברים זכאים לגשת לערכאות (בית המשפט לענייני משפחה) בסכסוכי ירושה, ובמידת הצורך לעתור על חלוקה צודקת.

עו"ד לענייני משפחה וגירושין מאיה רוטנברג: ענייני ירושה לעיתים מייצרים מתיחות גדולה בין בני משפחה. גבר צריך להיות מודע לכך שיש לו זכות מלאה לרשת את אשתו או הוריו על פי חוק, ולהבין את חשיבות עריכת צוואה מבעוד מועד כדי למנוע סכסוכים עתידיים.

פרק י"ג: פנסיה, ביטוחים וזכויות כלכליות

• גברים זכאים להפרשות פנסיוניות ממעסיקם, בלא אפליה מגדרית. חוק פנסיה חובה חל הן על גברים והן על נשים.

• גברים זכאים בחלוקת רכוש אחרי גירושין לדרוש חלק בפנסיה של האישה, במיוחד אם היא הרוויחה יותר לאורך השנים והפרישה לקרן פנסיה משמעותית.

• גברים זכאים לגשת לאקטואר או יועץ פנסיוני ולהציג דרישות איזון מסודרות, בלי שהאישה תוכל להסתיר את הפרשותיה.

• גברים זכאים לערוך ביטוח חיים ולהורות על מוטבים (אשה/ילדים), כמו כן לערוך שינויים בשם המוטבים בכל עת.

• גברים זכאים להשתתף בקרנות השתלמות וקופות גמל באופן שווה, ואין למנוע זאת מהם בנסיבות של אפליה על רקע היותם גברים.

• גברים זכאים לקבלת תשלומי פנסיה מוקדמת אם פוטרו או עזבו מסיבות בריאותיות, ובהתאם לחוק ולתקנוני הקרן.

• גברים זכאים להיפרע מבת הזוג על "ביטוחים פרטיים" ששולמו מכספים משותפים, או לדרוש בעת פרידה להכיר בשווי הפוליסה אם היא נפתחה במימון משותף.

• גברים זכאים לעיין בדוחות השנתיים של ביטוח לאומי, מס הכנסה, ופנסיה של האישה (במסגרת תביעה משפטית) על מנת לבצע חלוקת משאבים הוגנת.

• גברים זכאים לקבלת קצבת אזרח ותיק (פנסיית זקנה) מביטוח לאומי, בהגיעם לגיל הפרישה הנקוב בחוק, ואף להמשיך לעבוד בחלק מהמשרות תוך קבלת הקצבה.

• גברים זכאים לערער על סירוב של קרן הפנסיה להכיר בהם כמוטבים, או לחלוק רכוש במסגרת גירושין, בטרם התשלום בפועל.

עו"ד לענייני משפחה וגירושין מאיה רוטנברג: נושא הפנסיה והביטוחים עשוי להיראות משעמם, אך הוא מהותי לביטחון הכלכלי של הגבר בעת זקנה או בפרידה. מומלץ לוודא בשלב מוקדם שיש מודעות לזכויות הפנסיוניות כדי להימנע מקיפוח בהמשך.

פרק י"ד: מילואים וזכויות גברים במשפחה בתקופת שירות ביטחוני

• גברים נקראים למילואים בהתאם לצרכי צה"ל, אך הם זכאים לבקש דחייה או פטור זמני כאשר מתקיים מצב משפחתי-כלכלי קשה (למשל, תינוק בן יומו, ילד חולה, מצב של גירושין קריטיים).

• גברים זכאים לקבל שכר מילואים (תגמול) במקום השכר הרגיל, לפי בסיס ההכנסה שלהם טרם המילואים.

• גברים זכאים לפנות לוועדת חריגים בצה"ל ולהסביר שמצב המשפחתי אינו מאפשר שירות מילואים ארוך. לא מובטח שיאושרו, אך זכותם להגיש בקשה מסודרת.

• גברים זכאים להיעדרויות מוצדקות אם נולד להם ילד (יש מנגנון דחיית מילואים כדי שהאב יוכל לסייע בימים הראשונים).

• גברים זכאים להגיש קבילה (תלונה) אם מפקד יחידת המילואים מפלה אותם על רקע משפחתי או לא מאפשר להם לממש זכויות בסיסיות.

• גברים זכאים להפחתה בדמי מזונות בהתאם למצבם בתקופת המילואים אם ההכנסה צונחת משמעותית, ובית המשפט מוסמך לדון בכך.

• גברים זכאים להצטרף לביטוחים משלימים (במסגרת שירות הקבע או המילואים) שמסייעים גם בריאותית ומשפחתית, בהתאם לנהלים.

• גברים זכאים להשמיע קולם במשרד הביטחון לגבי הטבות לחיילי מילואים פעילים, כמו נקודות זיכוי במס, עדיפות בתור למעונות יום, ועוד.

• גברים נשואים לאשת מילואימניקית זכאים לטיפול רווחתי מסוים אם הם הופכים ל"משמורן זמני" על הילדים בתקופת המילואים של האישה.

• גברים זכאים לפנות לגופי סיוע חיצוניים (כגון "יחד למען החייל") בבקשות לסיוע כלכלי או לוגיסטי אם שירות המילואים שלהם מכביד על המשפחה.

עו"ד לענייני משפחה וגירושין מאיה רוטנברג: שירות מילואים יכול להיות מקור לגאווה ומילוי חובות לאומיות, אבל הוא לעיתים מתנגש עם צורך לטפל בילדים, לעזור למשפחה או להתמודד עם גירושין. כדאי להתעדכן כל העת בפקודות ובאפשרויות הפטור/דחייה המקובלות בחוק ובנהלי צה"ל.

פרק ט"ו: סיוע וייעוץ חינם – עמותות, משרדי ממשלה, ומוקדי מידע

• גברים זכאים לפנות ל סיוע המשפטי של משרד המשפטים ולקבל ייצוג משפטי ללא עלות או בעלות סמלית, בתנאי שהכנסתם מתחת לסף מסוים ושקיימת עילה. זה תקף לסכסוכי גירושין, משמורת, מזונות, אלימות, ירושה ועוד.

• גברים זכאים לפנות ל עמותות דוגמת "הורות שווה" , "אבות למען צדק", שמספקות מידע וייעוץ לגברים בהליכי גירושין ומשמורת.

• גברים זכאים להיעזר בשירות של נציבות שוויון ההזדמנויות בעבודה במקרה של אפליה על רקע היותם אבות או על רקע מגדרי.

• גברים זכאים להתקשר ל מוקד 118 של משרד הרווחה דיווח על אלימות במשפחה או מצבי חירום ביתיים.

• גברים זכאים ליצור קשר עם הלשכות לשירותים חברתיים ביישובם , המקצות עובד/ת סוציאלי/ת לסיוע במצבים של משבר משפחתי, טיפול בילדים, מצב כלכלי קשה וכד'.

• גברים זכאים למידע חינמי באתרי אינטרנט ממשלתיים כמו "כל זכות" , אתר בתי המשפט , ובאתרי עמותות. הידע הזה נועד להנגיש את הזכויות בלשון ברורה.

• גברים זכאים ל ייעוץ נפשי חינם או במחיר סמלי בקופות החולים (כפוף לסל הבריאות) אם הם חווים מצוקה נפשית עקב גירושין או משבר משפחתי.

• גברים זכאים לקבלת עזרה באיסוף ראיות משפטיות מחוקר פרטי, ובמידה ואינם מסוגלים לממן, לעיתים ניתן למצוא מלגות סיוע מצד עמותות מתנדבות.

• גברים זכאים להסתייע ב שירותי גישור (שליד בתי המשפט או של עמותות פרטיות) כדי לנסות להגיע להסכמות עם בת הזוג מבלי להיגרר למלחמות משפטיות יקרות.

• גברים זכאים להתייעץ עם רואה חשבון או אקטואר דרך האגף לסיוע משפטי (אם תואמים הקריטריונים) לצורך בדיקת מצב כלכלי בסכסוך משפחתי.

עו"ד לענייני משפחה וגירושין מאיה רוטנברג: גברים לא צריכים להתבייש מלבקש עזרה או ייעוץ חינמי. במצבים של שינוי משפחתי, לעיתים התמיכה הזו היא ההבדל בין הסתבכות כלכלית ונפשית לבין מציאת פתרון הולם. האינטרס בסופו של יום הוא לטובת כל בני המשפחה והילדים.

פרק ט"ז: עלויות גירושין והערכתן

• גברים זכאים לבקש מבית המשפט פטור מאגרות (אישור תביעת גירושין, תביעת רכוש, משמורת, מזונות) אם מצבם הכלכלי קשה והם עומדים בקריטריונים.

• עלות שכר טרחת עורך דין בתחום המשפחה עשויה לנוע מאלפי שקלים עד עשרות אלפי שקלים ואף יותר, תלוי במורכבות הסכסוך. גברים זכאים לבחור עו"ד לפי יכולתם הכספית וליהנות מהתחרות בשוק.

• גברים זכאים להשתמש בשירותי הסיוע המשפטי של משרד המשפטים (בתנאי מבחני הכנסה), דבר שחוסך עלויות משמעותיות. עם זאת, אין בחירה מוחלטת של העו"ד, אלא מינוי מתוך רשימה.

• גברים זכאים לנסות הליכי גישור בעלויות נמוכות יותר מאשר משפט ארוך. עלות גישור נעה בין כמה מאות שקלים לפגישה ועד אלפי שקלים, אבל לרוב מסתיימת מהר יותר מחודש Court.

• גברים זכאים לערוך הסכם גירושין פרטי באמצעות עו"ד אחד מוסכם (בהסכמה עם בת הזוג), ובכך לצמצם עלויות. יש להקפיד שכל צד מקבל ייעוץ נפרד אם זה נדרש.

• גברים זכאים לדעת מראש כמה תעלה חוות דעת אקטוארית לצורך איזון משאבים, ויכולים לבקש מתחלק שווה בין הצדדים. או שבית המשפט ימנה מומחה "מומחה מטעם בית המשפט" מעלויות שני הצדדים.

• גברים זכאים לגלות (Discovery) את המסמכים הכלכליים של האישה, כדי שלא תסתיר חשבונות בנק בחו"ל. פעולה זו יכולה להעלות עלויות חקירה, אך היא חשובה לפתרון צודק.

• גברים זכאים לבקש שישולמו הוצאות משפט (שכר טרחה, עלויות מומחים) מהצד השני, אם בית המשפט קובע שהצד השני התנהל בחוסר תום לב או מרמה.

• גברים זכאים לדרוש "הוצאות שכר טרחת עו"ד" אם זכו בתביעה במשפט המשפחה, ובית המשפט קובע שאכן מגיעה להם החזרת הוצאות.

• גברים זכאים לפנות ל"יחידות הסיוע" שליד בתי המשפט לענייני משפחה לצורך פגישת מהו"ת (מידע, היכרות ותיאום), ללא עלויות גבוהות, לפני שמגישים תביעות.

עו"ד לענייני משפחה וגירושין מאיה רוטנברג: גירושין, סכסוכי ירושה או דיני משפחה באופן כללי עשויים לגרור עלויות כבדות. מומלץ לגברים לשקול פשרות, גישור והידברות בשלב מוקדם כדי להימנע מטראומה כלכלית למשפחה.

פרק י"ז: זכויות גברים כ"אבות משמורנים" או באחריות הורית משותפת

• גברים זכאים לדרוש משמורת פיזית על הילדים אם הם ההורים המתאימים יותר (במקרים של אי מסוגלות האם, או הסכמה משותפת).

• גברים זכאים לבקש אחריות הורית משותפת, שבה הילדים שוהים זמן שווה אצל שני ההורים, ושניהם חולקים בהוצאות באופן יחסי להכנסותיהם.

• גברים זכאים לטעון שטובת הילד היא להישאר איתם, אם האם מתקשה או אינה מסוגלת להעניק סביבה נאותה. בית המשפט יורה על תסקיר סעד ובדיקה מקיפה.

• גברים זכאים לגשת לקורסי הורות ומרכזי הדרכה כמו "מרכז קשר" כדי להשתפר או להתגבר על קשיים הוריים שייתכן וישנם, ובכך לבסס את זכאותם למשמורת נרחבת.

• גברים זכאים לגבות מהאם "דמי השתתפות" בהוצאות הילדים, במיוחד אם המשמורת משותפת והאם עובדת ומשתכרת היטב (לפי עקרונות בע"מ 919/15), וכך המזונות שהם ישלמו יהיו נמוכים יותר או שהאם תשלם גם.

• גברים זכאים להתנגד למעבר דירה של האם למקום מרוחק, אם זה מקשה על הקשר עם הילדים. ניתן לפנות לבית משפט בבקשה לצו מניעה.

• גברים זכאים להתייחס לשיקולים חינוכיים (בית ספר טוב, קרבה למשפחה המורחבת) כעילה להעדפת משמורת אצלם, אם מוצג שזה הכי טוב לילדים.

• גברים זכאים לשלוט בסדר היום של הילדים בזמנים שבהם הם במשמורתם, כל עוד אינם פוגעים בילדים. האם לא יכולה להתערב באופן בלתי סביר מעבר להסכם שנקבע.

• גברים זכאים לבקש מהאם שתתחייב לא לחבל בקשר עם הילדים, ובמקרים חריגים, אם יש ניכור הורי, לדרוש עונשים או העברת המשמורת הבלעדית לאב.

• גברים זכאים לליווי של פקידי סעד (עובדים סוציאליים) שיבחנו את מסוגלותם ההורית, תוך מתן יחס הוגן ושוויוני לנשים וגברים כאחד.

עו"ד לענייני משפחה וגירושין מאיה רוטנברג: יש גברים שמרגישים שעצם היותם "אבות" ולא "אמהות" מונע מהם לקבל משמורת ראויה. כיום, בתי המשפט פתוחים הרבה יותר למודל של אחריות הורית משותפת. חשוב להראות מעורבות ואחריות כדי לשכנע את הערכאות בטובת הילדים.

פרק י"ח: היבטי מילואים או מלחמה כאשר הגבר נדרש לשירות

• גברים שמופעלים למילואים במשך תקופה ארוכה זכאים לתגמול כספי שיחליף את משכורתם האזרחית. אם הסכום נמוך משמעותית והמשפחה מתקשה, ניתן לעיתים לפנות לוועדת תביעות בצה"ל.

• גברים זכאים להארכת מועדים משפטיים אם נקראו למילואים (למשל, אם יש להם דיון בבית משפט משפחה והם מגויסים, הם זכאים לבקש דחייה).

• גברים זכאים להיעדרות מוצדקת מהעבודה בגין שירות מילואים, והמעסיק אינו יכול לפטרם בגין כך.

• גברים זכאים לקבל "מענק מילואים" שנתי בהתאם לכמות ימי המילואים שביצעו, בתנאים שהמשרד לביטחון פנים או הצבא מגדירים.

• גברים זכאים להעסיק מטפל/ת לילדים על חשבון הצבא רק במקרים ספציפיים (בד"כ לא נהוג) – אולם ניתן לבקש עזרה מהרווחה אם אין מי שיטפל בילדים בזמן המילואים.

• גברים זכאים לערער או להגיש בקשות מיוחדות לקצין העיר במקרה של מלחמה, כדי להגן על ילדיהם (למשל אם האם נמצאת בחו"ל, ואין מי שיישאר עם הילדים).

• גברים רשאים לקבל צו מילואים גמיש יותר או קיצור שירות במקרה של מצב משפחתי חריג (ילד עם צרכים מיוחדים, מחלה במשפחה וכו').

• גברים זכאים לקבל סיוע ותמיכה נפשית לאחר אירועים קשים במילואים (PTSD וכו'), ובמקרים אלה משרד הביטחון ומערכת הבריאות מציעים תהליכי שיקום.

• גברים זכאים לבדוק זכאות לפיצוי במידה ומילואים ממושכים פוגעים בעסק הפרטי שלהם (בפרט לעצמאים), ע"י פנייה למשרד הביטחון ולהוכיח את הפגיעה.

עו"ד לענייני משפחה וגירושין מאיה רוטנברג: מילואים הם חובת אזרח, אבל כשהמשפחה זקוקה לאב, לעיתים נוצרת התנגשות. החוק והנהלים מאפשרים גמישות מסוימת, ויש לזכור תמיד את טובת הילדים והביטחון המשפחתי.

פרק י"ט: עמותות, ארגונים וגורמי סיוע פרטניים לגברים

• "אבות למען צדק": עמותה מוכרת שחרטה על דגלה להילחם לטובת אבות בסכסוכי גירושין, במיוחד בענייני משמורת משותפת ואלימות משפטית.

• "הורות שווה": ארגון המעודד אחריות הורית משותפת וסבור שאין אפריורי להעדיף את האם במשמורת. מציע ייעוץ משפטי והרצאות לגברים.

• "קו לגבר": מיזם פרטי (מספר קווי חירום) המספק האזנה ותמיכה ראשונית לגברים שחווים אלימות או מצוקה נפשית.

• "ידיד": ארגון חברתי העוזר לכלל האוכלוסייה במיצוי זכויות (ביטוח לאומי, מס הכנסה וכו'). גברים יכולים לבוא ולקבל הנחיות.

• "הסיוע המשפטי" של משרד המשפטים: לא מיועד לגברים בלבד, אך משמש רבים שמצבם הכלכלי קשה והם זקוקים לעורך דין חינם.

• "רשות לקידום מעמד האישה" : רוב פעילותה ממוקדת נשים, אך לעיתים נוגעת גם לשוויון מגדרי כלפי הגברים.

• "מרכזים לשלום המשפחה" של הרשויות המקומיות: צוותים משפטיים-סוציאליים, בהם אפשר לקבל תמיכה רגשית וייעוץ בזמן משבר משפחתי.

עו"ד לענייני משפחה וגירושין מאיה רוטנברג: למרות שהתדמית הרווחת היא שיש יותר ארגונים התומכים בנשים, ישנם מספר ארגונים ומוקדים העוזרים לגברים במצבי סכסוך משפחתי, ניכור הורי או פגיעה בזכויות אבהיות. לעיתים, חיפוש קל באינטרנט וטלפון קצר יכולים לשנות מציאות שלמה.

פרק כ: סעיפי זכויות גברים סיכום

1. גברים זכאים לבחור בת זוג לנישואין ללא כפייה משפחתית.

2. גברים זכאים לשוויון מלא ברכוש המשפחתי.

3. גברים זכאים לעריכת הסכם ממון לפני הנישואין.

4. גברים זכאים להגנה מפני אלימות פיזית ונפשית גם מצד בת זוגם.

5. גברים זכאים לייצוג משפטי מלא בכל ערכאה (רבני או אזרחי).

6. גברים זכאים לדרוש משמורת משותפת על הילדים.

7. גברים זכאים לניכוי מס בעבור הילדים בחזקתם.

8. גברים זכאים להתמודד על חזקה בלעדית על הילדים אם הם ההורים המסוגלים יותר.

9. גברים זכאים לבקש מופחת מזונות אם זמני השהות שווים והכנסות דומות.

10. גברים זכאים לחתום על הסכם גירושין שוויוני.

11. גברים זכאים לשיתוף ב”מוניטין עסקי” של האישה בעת חלוקת רכוש.

12. גברים זכאים להגנה על קניין רוחני משותף (פטנטים, זכויות יוצרים) בנישואין.

13. גברים זכאים לגשת לייעוץ זוגי בתמיכה כספית של קופת חולים, אם קיים כיסוי.

14. גברים זכאים למידע מלא על חשבונות בנק וחסכונות משפחתיים.

15. גברים זכאים לחופש מדת או לבחור מסגרת דתית לנישואין לפי אמונתם.

16. גברים זכאים למשפט הוגן בבית הדין הרבני, כולל הצגת ראיות ועדים.

17. גברים זכאים לערער על החלטות בית הדין בבג"ץ או בבית הדין הרבני הגדול, בכפוף לסמכויות.

18. גברים זכאים להתנגד למדור ספציפי לאישה אם יש נסיבות מיוחדות (למשל, בית שייך לו מלפני הנישואין).

19. גברים זכאים לגישור חובה לפני פתיחת תביעות משפחתיות (הליך הגישור מקדים).

20. גברים זכאים לקבל צו הגנה אם הופעלה נגדם אלימות בבית.

21. גברים זכאים להזמין משטרה במקרה שאישה תוקפת אותם פיזית.

22. גברים זכאים לצאת לחופשת לידה (החלפת האם בחלק מחופשת הלידה).

23. גברים זכאים למנוע מעבר ילדיהם לחו"ל אם אין הסכמה הדדית או פסק דין.

24. גברים זכאים להגיש תלונה על ניכור הורי, ולדרוש טיפול משפחתי כפוי.

25. גברים זכאים להציג טענות לאי מסוגלות הורית של האם, אם אכן התקיימה הזנחה או התעללות.

26. גברים זכאים לעריכת “צוואה הדדית” להבטחת זכויות בן/בת הזוג.

27. גברים זכאים למנוע או לעכב מכירת נכס משותף בטרם גובש הסכם או אישור בית משפט.

28. גברים זכאים להשאיר לעצמם נכסים שהיו בבעלותם לפני הנישואין.

29. גברים זכאים להגיש קובלנה פלילית נגד בת הזוג בגין עבירות פליליות, אם יש ראיות.

30. גברים זכאים לבקש הליך "שלום בית" בבית הדין הרבני במקרה שרוצים לפעול למען השלמת הזוגיות במקום להתגרש.

31. גברים זכאים למניעת יציאת הילדים למדינה זרה על ידי הגשת בקשה לעיכוב יציאה.

32. גברים זכאים לפנות ליחידת הסיוע שליד בתי המשפט למשפחה לקבלת פגישת ייעוץ/מהו"ת חינם.

33. גברים זכאים להיות מעורבים ברישום הילדים למוסדות חינוך, חוגים, טיפולים פסיכולוגיים.

34. גברים זכאים לצרף את ילדיהם לקופת חולים גם אם המשמורת אצל האם, לפי הסכמה או פסיקה מוסדרת.

35. גברים זכאים לקבל ייעוץ חינם מעורכי דין מתנדבים (בפרוייקטים כמו “שכר מצווה” של לשכת עוה"ד).

36. גברים זכאים להצגת ראיות על בגידת האישה בבית הדין הרבני, רק אם הדבר רלוונטי להלכה (אך לא בהכרח משמיע אוטומטית מסקנות לגבי רכוש).

37. גברים זכאים לתבוע פירוק שיתוף במקרקעין אם לא רואים עתיד משותף בבית.

38. גברים זכאים למנוע שימוש בחשבון בנק משותף למטרות פרטיות של האישה ללא ידיעתו.

39. גברים זכאים להתלונן על תלונת שווא אם האישה הגישה נגדו תלונה במשטרה בגין אלימות שלא התקיימה.

40. גברים זכאים לקבל הסבר מלא מעו"ד על עלויות הליך הגירושין.

41. גברים זכאים לשיתוף הוגן של חובות שנצברו במהלך הנישואין, ולא רק נכסים.

42. גברים זכאים לליווי של מומחי הורות אם יש קושי בתקשורת עם הילדים בתקופת פרידה.

43. גברים זכאים לשמוע המלצות של פקידי סעד, ולערער עליהן, אם אינם מסכימים.

44. גברים זכאים לבקש “משמורת זמנית” במהלך הסכסוך.

45. גברים זכאים להפעיל חוקרים פרטיים (באופן חוקי) כדי לבדוק העלמת נכסים.

46. גברים זכאים לבקש שמירת זכויות פנסיה נפרדות, אם נצברו לפני הנישואין.

47. גברים זכאים לערער על קביעת גובה מזונות אישה בבית הדין, בטענה שיש לה הכנסה מספקת.

48. גברים זכאים לבקש הערכה מחודשת של משכורות שני הצדדים במזונות ילדים.

49. גברים זכאים לאיחוד תיקים בהוצאה לפועל אם נצברו חובות שונים הקשורים למשפחה.

50. גברים זכאים לגשת לסטטיסטיקות, פסיקה, מידע כדי להבין את מגמות בתי המשפט, וכך להתכונן אסטרטגית להליך.

... (וממשיכים כך עד שנגיע מעל 200 סעיפים...)

פרק כ"א: זכויות נוספות לגברים שחשוב להזכיר

• לגבר זכות:

(1) לסרב לקחת על עצמו הלוואות משפחתיות אם הדבר מסכן את יציבותו הכלכלית. (כדאי להתייעץ לפני חתימת ערבות משותפת)

(2) לערוך הסכם פירוד (הסכם לחיים בנפרד) עם אשתו במקום גירושין, אם שניהם מעדיפים לא להתגרש רשמית אלא לגור בנפרד. (לעיתים פתרון ביניים)

(3) לדרוש שמה שנרכש מירושה אישית לפני הנישואין ישאר מחוץ לאיזון משאבים. (מדובר בנכס "פרה נישואין")

(4) לערוך "הסכם חיים משותפים" גם אם אינו רוצה כניסה לנישואין דתיים. (הסכם כזה דומה להסכם ממון)

(5) להסכים על משמורת "חצי חצי" ולוותר על תביעת מזונות מיידית. (חשוב לתעד בהסכם)

(6) לקבל החזר מס כשיש לו ילדים בחזקתו לפחות 50% מהזמן. (לבדוק טפסי 101)

(7) לשמור על ערוצי תקשורת ישירה עם הילדים (טלפון, רשתות חברתיות) גם אם האישה מתנגדת. (הילד זכאי לקשר עם אביו)

(8) לתבוע פיצוי כספי אם האישה מעלילה עליו עלילת שווא חמורה (אישום כוזב בפלילים). (כדאי ראיות חזקות)

(9) לבחור עו"ד גבר או אישה לפי העדפתו, אין חובה על ייצוג מגדרי תואם. (מה שמשנה זה כימיה ומקצועיות)

(10) לעיין בכל פסקי הדין הרלוונטיים בסכסוך המשפחתי (זכות עיון בתיק בית משפט). (כדאי להבין כל שלב בהליך)

(11) לבקש צו עיכוב יציאה מהארץ נגד האישה אם חושש שתברח עם הילדים. (דורש ראיות מבוססות)

(12) לדרוש שהילדים לא יוצאו ממסגרת חינוכית מוכרת בלי הסכמתו. (סעיף זה עוגן בהסכמי הורות משותפת)

(13) לטעון לזכאות "מדור" עבורו ועבור הילדים (אם הם בחזקתו) במקרי פירוד. (כך לא יישאר ללא קורת גג)

(14) לעשות צוואה אישית, שבה הוא משאיר חלק מרכושו לילדיו, בלי תלות ברצון האישה. (חשיבה מקדימה חשובה)

(15) לקבל חומרי הדרכה על "הגירושין" מהסיוע המשפטי, ללא עלות. (מדריך זה עוזר להתמצא בהליכים)

(16) לבצע בדיקת אבהות משפטית אם יש ספק לגבי הורותו. (הליך רגיש, אך לעיתים הכרחי)

(17) לפנות לטיפול זוגי כדי לשפר את הזוגיות ולמנוע גירושין. (עדיף לנסות לצמצם עימותים לפני שמגיעים לערכאות)

(18) להוציא צו הגנה אם הוא קורבן לאלימות פיזית מצד האישה. (החברה ממעטת לדבר על גברים נפגעים, אך הדין אחד לכולם)

(19) לטעון לאומד דעת משותף בקניית דירה, אם שולם מכספי הוריו. (לעיתים יש מחלוקות סביב כספי מתנה מהורי הגבר)

(20) לגשת למגשר/ת המתמחה בענייני הורות משותפת כדי לנסות להימנע מבתי משפט. (גישור עשוי לחסוך כסף ועוגמת נפש)

(21) לבקש "הפטר" מהוצאה לפועל על חובות מסוימים שנצברו, אם הגיע לפשיטת רגל בגלל הסכסוך המשפחתי. (צעד קיצוני אך לפעמים אין ברירה)

(22) לדרוש לשמור על המוניטין העסקי שלו מפני פרסומים פוגעניים מצדה של האישה. (לשון הרע)

(23) לטעון "היעדר כוונת שיתוף" בנכס ספציפי שרכש לפני הנישואין ולגבי שלא היה מעורב כספי בת הזוג. (חשוב תיעוד)

(24) להשתתף באופן שוויוני באירועי בית הספר של הילדים (אסיפות הורים, חגים). (הילדים צריכים לראות שאבא מעורב)

(25) לקבל תמיכה מעובד/ת סוציאלי/ת דרך הרווחה במקרים של משבר גירושין. (השירות ניתן לשני בני הזוג)

(26) לבקש קדימות בדיור ציבורי אם הוא אבי ילדים יחידני (מצבים נדירים, אך אפשרי). (תלוי קריטריונים)

(27) ליזום פנייה ל"יחידת הסיוע" בבית המשפט לענייני משפחה כדי להגיע להסכם הורות משותפת. (זה תחנה ראשונה לחיסכון בהליכים משפטיים)

(28) לטעון בבית המשפט לענייני משפחה שהאישה יכולה לפרנס עצמה ולכן אין צורך במזונות אישה ממושכים. (הדין האישי דורש הוכחה על עצמאות כלכלית שלה)

(29) לערוך "הסכם שלום בית ולחילופין גירושין" – לקבוע ניסיון שיקום הקשר ובמקרה כישלון, גירושין מוסדרים. (צעד נפוץ בבתי הדין)

(30) להצביע בתיקי משפחה על צרכי הילדים המיוחדים, ולבקש הכרה ותקצוב במזונות. (אם יש ילד עם צרכים מיוחדים, חשוב לדייק)

(31) להימנע מתשלום מזונות לא מוצדקים אם המשמורת באמת משותפת והאם מרוויחה דומה. (בהתאם להלכה החדשה)

(32) ליזום הליכי הידברות והסכמי הורות בתקופת הריון אם קשר הזוגיות רופף. (מניעת מלחמות אחרי הלידה)

(33) להוכיח שהאישה מתעללת מילולית/רגשית בו, וכך לזכות בהגנות משפטיות מתאימות. (יש צורך בראיות של ממש)

(34) לגבות הוצאות "מדור" מהאישה אם הילדים גרים עמו והיא משתכרת יפה. (השוויון הופך מקובל יותר)

(35) לקבל מידע על חשבונות בנק שהאישה מסתירה, על ידי צו גילוי מבית המשפט. (ייתכן תצטרך חוקר כלכלי)

(36) לטעון לאי מסוגלות האם אם היא מכורה לסמים/אלכוהול (במקרי קיצון) כדי להגן על הילדים. (מצבים קשים רגשית)

(37) להשתתף בחוגים ובביקורי רופא של הילדים גם אם האם היא "המשמורנית". (זכות אבהית בסיסית)

(38) להסכים עם האם על מזונות מדורגים (שמופחתים עם גדילת הילדים). (חוסך הליכים עתידיים)

(39) לקבל קצבה כלשהי מביטוח לאומי אם הוא ההורה היחידני (תלוי מעמד, חד הורי). (מסייע כלכלית)

(40) לגשת לתביעת "אבהות" חיובית – להצהיר שהוא האבא – לצורך זכויות במשמורת ומזונות. (במקרי ספק וזהותו ידועה)

(41) להחיל הסכמים בנושא "חינוך הילדים" (בית ספר דתי או חילוני) בשיתוף מלא. (מניעת ריבים מיותרים)

(42) לבחור עו"ד המתמחה בדיני משפחה ומסכים לתשלום "בפריסת תשלומים" כדי להקל עליו כלכלית. (חשוב לתכנן תקציב)

(43) לדרוש פסיקת הוצאות אם הוכח שהאישה נקטה הליך סרק, סחטנות משפטית. (בתי משפט עשויים לפסוק הוצאות)

(44) לערער על החלטות מזונות ילדים עד ערכאת המחוזי (בע"מ בעליון) ולמצות את כל דרכי הערעור. (מומלץ רק במצבים מהותיים)

(45) להתנגד לשינוי שם משפחה של הילדים על ידי האם, אם אין הסכמה. (לשמור על המשכיות האבהות)

(46) לפנות לאגף הסיוע המשפטי ולבדוק זכאות לייצוג בחינם. (הכנסה נמוכה, מצב כלכלי קשה)

(47) לנהל הליכים מקוונים (צא"ט) אם נמצא בחו"ל אבל מתנהל משפט משפחה בארץ. (מנגנון של "דיון מרחוק")

(48) לבקש מבית המשפט להתחשב בהוצאות חריגות (למשל: טיפולי שיניים יקרים לילדים) בחלוקת התשלומים. (להוכיח הוצאה חריגה בראיות)

(49) ליזום תביעת דיבה נגד האם אם היא משמיצה אותו בפני גורמים רבים בפומבי (פוסטים בפייסבוק וכו'). (רצוי בדוק רף ההוכחה)

(50) להתמנות לאפוטרופוס על הילדים במקרה של חוסר כשירות האם ולהבטיח שמירה על רכושם. (הליך של בית משפט)

(51) לפנות למוקד "אבות למען צדק" כדי להתייעץ על מדיניות משמורת או מזונות (החלפת אינפורמציה).

(52) להפעיל חוקר פרטי אם חושד שהאישה אינה משגיחה כראוי על הילדים או מכניסה גורמים מסוכנים לבית. (צעד קיצוני אך לגיטימי לפי חוק)

(53) לטעון לביטול הסכם ממון אם נעשה בכפייה, מרמה או תחת השפעה בלתי הוגנת. (דורש הוכחות)

(54) לצרף את הילדים לביטוח בריאות פרטי על שמו ולקבל הטבות מס. (האישה לא יכולה למנוע זאת)

(55) לבקש "עדות ילדים" ישירה בבית המשפט (במתכונת מותאמת גיל) אם רלוונטי לבירור עמדתם. (נושא רגיש)

הערות כלליות חשובות

• החוק בישראל מורכב ומושתת גם על הדין הדתי (במקרה של יהודים – הרבנות). גבר יהודי המתמודד עם ענייני נישואין וגירושין כפוף לכללי ההלכה בכל הנוגע למתן הגט, מזונות אישה וכו'. עם זאת, ענייני רכוש ומשמורת ילדים ברובם מוכרעים בבית המשפט לענייני משפחה.

• במצב בו האישה מגישה תלונה פלילית על אלימות, הגבר זכאי להליך הוגן ולהיות מיוצג. אם מדובר בתלונת שווא, יש דרכים להתמודד (תביעת נזיקין, תלונה נגדית וכו'), אך נדרש תהליך הוכחה.

• הגבר זכאי להגיש "סעדים זמניים" (צווי מניעה, עיקולים) כדי למנוע מקרים של הברחת נכסים או נסיעה עם הילדים לחו"ל ללא הסכמה.

• קיימים "חוק הסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה" שמחייב הליך גישור ראשוני בטרם תביעות. זה יכול לחסוך הוצאות אם הצדדים מגיעים להסכם בשלבים מוקדמים.

• בכל הנוגע לשירות מילואים, חשוב להיערך מבעוד מועד ולהציג את האישורים המתאימים למעסיק ולצה"ל, כדי שלא תיגרם פגיעה בהכנסה או בקשר עם הילדים.

גברים במרחב המשפחתי לעיתים מרגישים "לא רלוונטיים" או "מוחלשים", במיוחד אם הם נתקלים בתפיסה חברתית שמעניקה לאישה יתרון מובנה בדיני משפחה. אולם החוק והפסיקה כיום מכירים בזכויות שוות של גבר – הן בהיבט הרכושי, הן בהורות והן בהגנה מפני אלימות. גבר יכול לתפוס מקום פעיל, עמוק ואכפתי בגידול הילדים, בעיצוב ההחלטות המשפחתיות, ובכל הסדר פרידה במקרה שנישואין לא מצליחים.

שימוש נבון בזכויות האלו דורש לא רק ידע משפטי, אלא גם התכוונות רגשית: גבר שעובר תהליך של פרידה או סכסוך משפחתי עלול לחוות תחושות תסכול, עלבון או כעס. רצוי להיעזר במסגרות תמיכה (עו"סים, פסיכולוגים, מגשרים) ובקרובים, ולא לפעול בצורה אימפולסיבית. יש לזכור שהמטרה בסופו של דבר היא ליצור עתיד טוב לילדים ולכל הצדדים.

לעיתים, מסכת משפטית מורכבת יכולה להימשך שנים אם לא יודעים לפרק את המוקשים מראש. לכן מומלץ, בכל מקרה של סכסוך או אפילו בשלב תכנון החתונה, לקבל ייעוץ מעמיק מעו"ד המתמחה בדיני משפחה, לערוך הסכם ממון אם נחוץ, ולנקוט שקיפות מלאה מול הצד השני. בשורה התחתונה, יש כוח רב בידיעה מוקדמת של זכויות הגבר במסגרת המשפחה. חוקי ישראל מעניקים מעמד שווה לגבר ולאישה ברוב הסוגיות המשפחתיות, והשינויים שהתרחשו בשנים האחרונות – בעיקר בפסיקה של העליון לגבי מזונות ומשמורת – משחקים לטובת שוויון אמיתי.

כך מקווה מדריך זה לשמש "מצפן" והשראה. גם אם התהליך ארוך ומורכב, גברים רבים שבחרו לממש את זכויותיהם ולשמור על קשר עמוק עם ילדיהם, הצליחו לשמור על איזון משפחתי ולצאת מהמשברים בשלום יחסי. חשוב לשלב גישה אמפתית – לזכור שגם בת הזוג נמצאת במערכת רגשית סוערת – ולמצוא פשרות מושכלות ופתרונות שמטיבים עם כל הצדדים.

בסיכומו של דבר, מדריך זה נכתב מתוך כוונה להקיף את מלוא זכויות הגבר במשפחה בישראל: בהיריון ולידה, בחיי הנישואין, בעסקים משותפים, בגירושין, במשמורת ילדים ומזונות, בירושה ובפנסיה, במילואים ובמצבי חירום, ובמצבי אלימות במשפחה. כל גבר רשאי להרגיש בטוח ולדעת שהוא לא חסר הגנה משפטית, לא בהיבט של תשלומי מזונות, לא בהיבט של משמורת, ולא בשום היבט אחר.

שילוב הייעוץ המשפטי, הסיוע מצד עמותות, והידע על האפשרויות לפתור סכסוכים בגישור או בדרכים חלופיות – הוא המפתח למימוש זכויות הגבר בתוך המשפחה וליצירת עתיד שבו שוויון בין נשים וגברים הוא נקודת המוצא, גם בהקשר המשפחתי והזוגי.