מתי הסכם ממון לא תופס

מתי הסכם הממון לא תופס – המדריך המלא לדקויות המשפטיות והמעשיות

הסכם ממון הוא אחד מאותם מסמכים משפטיים שבני זוג נוהגים לחתום עליהם כאשר הם מבקשים להבטיח לעצמם ודאות מסוימת בכל הנוגע לחלוקת הנכסים והרכוש במקרה של פרידה או גירושין. במקרים רבים, הסכם ממון נתפס ככלי אפקטיבי למניעת מחלוקות עתידיות ולהסדרה ברורה של זכויות כספיות וחלוקת רכוש. יחד עם זאת, המציאות המשפטית מלמדת כי לא כל הסכם ממון אכן מקבל תוקף סופי בבית המשפט. קיימות נסיבות ומצבים שונים שבהם ההסכם עשוי לאבד מתוקפו, בין אם בשל פגמים בהליך החתימה, הפרה של עקרונות יסוד בדיני חוזים, או היעדר אישור כדין בבית המשפט או בפני רשות מוסמכת אחרת.

במאמר ארוך ומקיף זה, ננסה לענות לעומק על השאלה מתי הסכם ממון לא תופס וכיצד אפשר להימנע ממצבים שבהם הסכם שכזה עשוי להתבטל. נעמיק בסוגיות ההסכמה החופשית, נדון בדרישות החוק לאישור ההסכם, נסקור את המקרים שבהם בית המשפט או בית הדין הרבני עשויים להתערב בתוכני ההסכם ואף לבטל אותו באופן חלקי או מלא. במקביל, נבהיר את חשיבות ההיכרות עם ההיבט הרגשי של עריכת הסכם ממון, משום שהסכמים אלה נחתמים לעיתים קרובות בתקופות רגישות או תחת לחץ נפשי. לבסוף, נציג מגוון רחב של דוגמאות מעשיות ופסיקה משפטית רלוונטית, כדי לספק תמונה רחבה ומבוססת לקורא המעוניין להבין לעומק את התחום הסבוך הזה.

1. הרקע המשפטי של הסכם ממון
לפני שנצלול לשאלה מתי הסכם ממון לא תופס, חשוב לעמוד על הרקע החוקי שמכוחו מקבלים הסכמים אלה תוקף בישראל. הסכם ממון הוא למעשה חוזה ייחודי המוסדר בחוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג-1973. חוק זה מסדיר את הכללים לחלוקת רכוש בין בני זוג נשואים בעת גירושין או פטירה, וחלק מהוראותיו קובעות את האפשרות לערוך הסכם ממון שמתאים לצרכים של בני הזוג. לפי החוק, הסכם ממון שנערך כדין ואושר על ידי בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הדתי המוסמך, מקבל מעמד משפטי מחייב ואף גובר על ברירת המחדל הקבועה בחוק בכל הנוגע לאופן חלוקת הרכוש.

החוק קובע גם פרוצדורה מסוימת לאישור ההסכם. בדרך כלל, יש צורך באישור של בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני (אם מדובר בבני זוג יהודים שבוחרים לאשרו שם). ללא האישור הפורמלי, ההסכם לא יקבל תוקף מחייב, אלא אם כן מדובר בהסכם שנחתם לפני הנישואין ואושר בפני נוטריון או רשם נישואין, במקרים שבהם הדבר אפשרי לפי החוק. זוהי אחת הנקודות הראשונות והמהותיות ביותר: היעדר אישור כדין עשוי לגרום להסכם לא להיות תקף. כבר כאן נוכל להבין שיש חשיבות מכרעת להיבט הפורמלי של חתימה ואישור ההסכם.

2. הסכמה חופשית – האם באמת הייתה?
אחת הנקודות העיקריות שמערכת המשפט בוחנת כאשר מתעורר ספק לגבי תוקפו של הסכם ממון היא שאלת ההסכמה החופשית של הצדדים. עקרון בסיסי בדיני חוזים קובע שחוזה מחייב רק אם הוא נכרת מרצונם החופשי של שני הצדדים. אם מי מבני הזוג חתם על ההסכם תחת כפייה, איום, לחץ לא סביר או השפעה בלתי הוגנת, הדבר עלול להביא לביטול ההסכם. בתי המשפט לענייני משפחה בוחנים לעומק את נסיבות החתימה, בייחוד כאשר אחד הצדדים טוען כי הופעלו עליו לחצים רגשיים כבדים או איומים לא הגיוניים שבגללם חתם בעל כורחו על התנאים.

מעבר לכך, לעיתים המצב הרגשי של הצדדים בזמן החתימה על ההסכם יכול להיות מורכב. ישנם זוגות הפונים לעריכת הסכם ממון בדיוק בשעה שבה הם נמצאים במשבר זוגי או עומדים לקראת נישואין שאחד הצדדים קצת מהסס לגביהם. ייתכן שאחד הצדדים מרגיש כי "אין לו ברירה" אלא לחתום, אחרת הנישואין לא יתקיימו. זו כשלעצמה אינה בהכרח כפייה משפטית, אך אם יוכח כי הופעל לחץ פסול או מניפולטיבי קיצוני, בית המשפט עשוי לקבוע שהחתימה לא נעשתה מרצון חופשי ולבטל את ההסכם.

דוגמה מעשית 1:
אדם בשם דן, שהיה במצב נפשי לא יציב בעקבות בעיות בריאות, הסכים לחתום על הסכם ממון שבו הוא מוותר כמעט לחלוטין על זכויותיו בדירה שנרכשה במשותף עם בת זוגו, רחל. דן טען בדיעבד כי רחל איימה עליו שתבטל את החתונה אם לא יחתום על ההסכם. בבית המשפט עלה כי דן לא היה מצויד בייעוץ משפטי עצמאי, וכי לא ניתנה לו האפשרות האמיתית להבין את הוויתורים שהוא עושה. השופט בחן את מכלול הנסיבות וקבע כי ההסכם נכרת תחת כפייה וללא רצון חופשי, ולפיכך בטל.

3. הטעיה או חוסר גילוי נאות
סעיף חשוב אחר בדיני החוזים עוסק בטענות של הטעיה או אי-גילוי מידע מהותי. כאשר אחד מבני הזוג מסתיר במכוון מידע כספי חשוב כמו חובות, נכסים, התחייבויות כלכליות או חשבונות בנק בחו"ל, עשוי הדבר לפגום בתוקף ההסכם. הסכם ממון מבוסס על שקיפות הדדית: על שני הצדדים לשתף זה את זה במצבם הכלכלי המלא, כך שההסכמה תתקבל על בסיס המציאות העובדתית לאשורה. אם יתברר בדיעבד שלאחד הצדדים הייתה כוונה להטעות את האחר או להסתיר מידע קריטי, הדבר עשוי להוביל לביטול ההסכם.

חשוב להדגיש שלא נדרשת בהכרח הטעיה בוטה ומכוונת כדי שבית המשפט יפסול את ההסכם. לעיתים, די בכך שנמצא פער משמעותי ברמת הידע של הצדדים, כך שאחד מהם לא הבין לעומק על מה הוא חותם, או שהאמין לטענות בלתי נכונות שהציג הצד השני. לדוגמה, אם בת הזוג אמרה שהיא לא מחזיקה בנכסים נוספים, בעוד בפועל היו לה מספר נכסי נדל"ן שלא הצהירה עליהם, הרי שהחתימה על ההסכם נעשתה מתוך הנחה שגויה. במקרה כזה, אם בן הזוג יוכיח את ההטעיה, זה עלול להביא לביטול ההסכם או לתיקונו.

דוגמה מעשית 2:
מרים ושמעון חתמו על הסכם ממון שבו נאמר כי בכל מקרה של פרידה או גירושין, מרים תוותר על חלקה בדירה הרשומה על שם שמעון בלבד. לאור הסתמכותה על הצהרת שמעון שהוא אינו מחזיק נכסים נוספים ולא צבר חסכונות נסתרים, מרים הסכימה לוויתור. לאחר החתימה, גילתה מרים כי שמעון מחזיק בנכס יוקרתי נוסף בחו"ל, שהיה רשום באופן מוסתר בחשבון על שם בן משפחתו. המידע הוסתר מראש, וכתוצאה מכך, כשמרים פנתה לבית המשפט דרשה לבטל את ההסכם בטענה להטעיה ואי-גילוי. בית המשפט פסק לטובתה והסכם הממון בוטל.

4. אי-עמידה בדרישות החוק לאישור ההסכם
כאמור, בדין הישראלי קיימת חובה מפורשת לאשר את הסכם הממון בבית המשפט או בבית הדין הדתי המוסמך. אם מדובר בהסכם שנערך טרם הנישואין, ניתן לאשר אותו אצל רשם נישואין או בפני נוטריון, אך רק באותם מקרים שהחוק מתיר זאת. היעדר אישור פורמלי כזה עלול להפוך את ההסכם לחסר תוקף. במקרים רבים, בני הזוג חותמים על ההסכם אצל עורך דין ומניחים שתוקפו מובטח, אך אין זה נכון בלי החותמת של הגורם הרשמי.

בית המשפט בוחן בעת האישור אם בני הזוג מבינים את המשמעות של ההסכם, ואם הוא נחתם מרצון חופשי. הוא גם מוודא שההסכם לא פוגע בעקרונות יסוד של מערכת המשפט או בתקנת הציבור. לכן, כאשר ההסכם לא אושר כדין, לא ניתן לראות בו חוזה מחייב באופן מוחלט, והצדדים עשויים למצוא את עצמם עומדים בפני מצב שבו ההסכם לא תופס במועד הפרידה או הגירושין. חשוב ביותר להכיר את הפרוצדורה הנכונה ולבצע אותה במלואה כדי להימנע מהפתעות לא נעימות בעתיד.

דוגמה מעשית 3:
יואב ושירי התחתנו במהירות, שבוע בלבד לאחר שהכירו, ובהשפעת ההורים החליטו לחתום על הסכם ממון לפני החתונה. הם לא היו מודעים לכך שחייבים לאשר אותו בפני נוטריון או בית משפט לענייני משפחה, אלא הסתפקו בחתימותיהם ובחתימה של עורך דין מטעם המשפחה. חלפו מספר שנים, והם החליטו להתגרש. יואב ביקש לאכוף את תנאי ההסכם הקובעים הפרדה רכושית מלאה, אך שירי טענה כי ההסכם לא תופס כי מעולם לא אושר. בית המשפט קיבל את טענת שירי, וההסכם הוכרז כבטל, משום שלא עמד בדרישות החוק.

5. תוכן ההסכם כעילה לביטול – עקרונות יסוד של שוויון והוגנות
גם כאשר ההסכם אושר כדין, ובני הזוג חתמו עליו לכאורה מרצון חופשי, ייתכנו מצבים שבהם בית המשפט יתערב בתוכנו ויבחן את סבירותו ואת התאמתו לעקרונות של צדק, שוויון ותקנת הציבור. דיני המשפחה בישראל מכירים בעיקרון שהסכמי ממון צריכים להיות הגיוניים ולא לפגוע באופן קיצוני בזכויות יסוד של אחד הצדדים. אם ההסכם מכיל סעיפים בלתי סבירים בעליל – לדוגמה, ויתור מוחלט על דמי מזונות לילדים קטינים או פגיעה אנושה בזכויות של בן הזוג שנשאר חסר כל – בית המשפט רשאי להורות על פסילת הסעיפים הפוגעניים ואף על פסילת ההסכם כולו.

כמובן, אין פירוש הדבר שבית המשפט מתערב בכל הסכם שיש בו הטבות גדולות לאחד הצדדים. יש לזכור שההסכם מבוסס על רצון חופשי ועל מו"מ בין בני הזוג. אולם, אם עולה תחושה של חוסר שוויון קיצוני וחוסר הוגנות, בית המשפט יבחן את המצב. לעיתים, זוגות יוצרים הסכמים שלמעשה מכריחים את אחד הצדדים למצב כלכלי בלתי אפשרי, בין אם בשל בורות משפטית ובין אם בשל ניצול חולשה רגעית. זה המקום שבו רשויות השיפוט נוטות לשמור על עקרונות ההגינות ותקנת הציבור.

דוגמה מעשית 4:
בני ואורלי חתמו על הסכם ממון שנוסח כך שבכל תרחיש עתידי, אורלי לא תהיה זכאית לשום חלק בדירה המשותפת או בפנסיה של בני. מנגד, בני שמר לעצמו זכות מלאה בכל הרכוש ובכל חשבון הבנק. הסעיף בעייתי נוסף בהסכם קבע כי גם אם אורלי תסבול מאובדן יכולת השתכרות, היא לא תהיה רשאית לדרוש שום מזונות ממנו. בבית המשפט טענה אורלי שההסכם הוכן עבורה באופן מגמתי, תוך ניצול מצוקתה הכלכלית, ובהיעדר ייצוג משפטי מצידה. בית המשפט מצא שסעיפי ההסכם פוגעים קשות בעקרונות ההוגנות, ולכן הורה על ביטולו בטענה שהוא מנוגד לתקנת הציבור.

6. חשיבות הייעוץ המשפטי לכל צד
אחת הדרכים היעילות להגן על תוקפו של הסכם ממון ולצמצם את הסיכוי שבית המשפט יפסול אותו, היא להבטיח שכל צד יקבל ייעוץ משפטי עצמאי. אמנם החוק לא מחייב במפורש כי שני בני הזוג יהיו מיוצגים על ידי עורכי דין נפרדים, אך המציאות מלמדת שבמקרים שבהם צד אחד לא היה מיוצג או לא הבין את השפה המשפטית, יש סיכון ממשי לעתיד ההסכם. כשעורכי הדין של שני הצדדים שותפים להליך המשא ומתן, הסיכוי שבית המשפט יערער על ההבנה או על ההסכמה החופשית פוחת משמעותית.

מעבר לכך, ייעוץ משפטי נפרד מאפשר לבני הזוג להבין במדויק את המשמעות של כל סעיף וסעיף בהסכם. לעיתים, בני זוג אינם מבינים לעומק את ההשלכות של ויתור על נכסים, על זכויות סוציאליות, על כספי פנסיה או על מניות בחברה משפחתית. התמונה עשויה להתבהר רק בעת פרידה או גירושין, ואז זה כבר עלול להיות מאוחר מדי. אם הצדדים חתמו על ההסכם ללא הדרכה משפטית מספקת, עולות טענות של "לא הבנתי על מה אני חותם", ובכך ניתנת פתח אפשרי לביטול ההסכם.

7. מצבים ספציפיים של פגמים בהסכם
נוסף על העילות העיקריות של כפייה, הטעיה, היעדר אישור או תוכן בלתי הוגן, קיימים מצבים נוספים שבהם הסכם ממון לא תופס. בין היתר, ניתן לדבר על עושק, ניצול חולשה או חוסר ניסיון של אחד הצדדים. "עושק" בהקשר זה מתאר מצב שבו אחד הצדדים נמצא במצוקה משמעותית, או שהפערים בין הצדדים כה גדולים (כלכלית, אינטלקטואלית או נפשית), שההסכם שנחתם אינו משקף באמת את הסכמה הנוצרת על בסיס שוויון כוחות. אם בתי המשפט יתרשמו שמדובר בעושק, הם עשויים לפסול את ההסכם.

בנוסף, אם בני הזוג לא העלו על הכתב במפורש סוגיות מהותיות, והתברר בדיעבד שהיה ביניהם פער ציפיות, גם אז עשויה להיווצר מחלוקת משפטית. למשל, אם הסכם הממון מדבר רק על דירת המגורים, ולא מזכיר חשבונות בנק, קרנות פנסיה או רכוש אחר, יכול צד אחד לטעון שהייתה הבנה שבעל פה בעניין אותם נכסים. בהיעדר התייחסות מפורשת בהסכם, הדבר עלול לגרור הליך משפטי ארוך שבו פוסקים השופטים שההסכם חלקי או לא ברור, ושאינו יכול לעמוד לבדו כבסיס להסדר כולל. במקרה כזה, גם אם ההסכם תקף חלקית, הוא לא בהכרח יכריע את כל היבטי הסכסוך וייתכן שיידרש הסדר משלים.

דוגמה מעשית 5:
רונית וניצן חתמו על הסכם ממון שהתייחס רק לחלוקת הזכויות בדירתם המשותפת בתל אביב. כאשר הם נפרדו, ניצן דרש להחיל את ההסכם גם על קרן ההשתלמות של רונית, בטענה שיש סעיף כללי בהסכם שקובע "הפרדה רכושית מוחלטת". רונית התנגדה, וטענה שלא הייתה בכלל כוונה להפריד את כספי החסכונות והפנסיות, וההסכם נועד לעסוק בדירה בלבד. בית המשפט קבע כי ההסכם לוקה בחוסר בהירות ואינו מתייחס במפורש לאותם נכסים, ולכן אינו תופס לגביהם. נוצר מצב שבו הצדדים נאלצו לנהל הליך משפטי נוסף כדי להסדיר את שאר הרכוש.

8. ההתנהלות בבית המשפט במקרי מחלוקת
כאשר עולה טענה שהסכם ממון מסוים אינו תקף, לרוב הדיון מתנהל בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני, בהתאם לסמכות השיפוט הרלוונטית. הצד המבקש לבטל את ההסכם נדרש להציג את הנימוקים המשפטיים והעובדתיים התומכים בטענתו – למשל, ראיות לכפייה, עדויות להטעיה או מסמכים המוכיחים שההסכם לא אושר כראוי. מנגד, הצד המבקש לקיים את ההסכם ינסה להוכיח שכל התנאים הנדרשים בחוק התקיימו, שההסכם הובן על ידי שני הצדדים במלואו ושהייתה הסכמה מדעת וללא לחץ פסול.

בהליך זה, בית המשפט עשוי להזמין עדים שונים, כולל עוה"ד שערך את ההסכם או החתימה, ומומחים שיספקו חוות דעת על מצבו הנפשי של אחד הצדדים בעת החתימה. לעיתים, השופטים ייעזרו גם בכלים של יישוב סכסוכים, כגון גישור, כדי לבדוק אם ניתן להגיע להסדר חדש והוגן יותר בטרם יפסלו את ההסכם כולו. חשוב לציין שביטול הסכם ממון הוא מהלך משמעותי, ובית המשפט לא יעשה זאת כלאחר יד. על הצד המבקש את הביטול להציג ראיות מבוססות, משום שהנחת המוצא היא שבני הזוג חתמו על הסכם במודע ומרצון.

9. מה קורה אחרי ביטול הסכם הממון?
אם בית המשפט או בית הדין פוסקים שהסכם הממון לא תקף, בני הזוג חוזרים לעיקרון חלוקת הרכוש לפי חוק יחסי ממון, כלומר הסדר איזון המשאבים. על פי הסדר זה, בעת גירושין או פטירה, כל הנכסים שנצברו במהלך הנישואין מתחלקים בדרך כלל שווה בשווה בין בני הזוג (למעט חריגים כמו ירושות ומתנות שהתקבלו במהלך הנישואין, נכסים שהיו של אחד הצדדים לפני הנישואין, ועוד). אם התכוונו הצדדים ליצור במפורש מנגנון חלוקה אחר וייחודי להם, אולם ההסכם בוטל, הרי שבפועל הם יהיו כפופים לכללי החוק הכלליים בלי אפשרות לטעון אחרת.

במקרים מסוימים, בית המשפט עשוי להורות על ביטול חלקי של ההסכם, כלומר לפסול סעיפים מסוימים ולהשאיר אחרים על כנם. הדבר קורה כאשר התגלו פגמים רק בחלק מהתנאים, ואין הצדקה או הכרח לבטל את ההסכם בשלמותו. לדוגמה, אם קיים סעיף הפוגע באופן קיצוני בזכויות ילדיהם העתידיים של בני הזוג, אך יתר ההסכם סביר, בית המשפט עשוי למחוק או לשנות רק את אותו סעיף במקום לבטל את ההסכם כולו.

דוגמה מעשית 6:
עמית ולאה ערכו הסכם ממון שקבע הפרדה רכושית מלאה בכל הנוגע לדירתו של עמית ולכספים בחשבונה של לאה. אולם, הסכם זה כלל גם סעיף בעייתי שקבע כי במקרה של פרידה לא תהיה כל השתתפות של עמית בהוצאות הילדים המשותפים שיוולדו להם בעתיד. בית המשפט מצא שהסעיף נוגד את עקרון טובת הילד והוראות החוק בדבר מזונות ילדים. במקום לבטל את כל ההסכם, ביטל בית המשפט רק את הסעיף שהסדיר את תשלום המזונות והשאיר את ההפרדה הרכושית על כנה.

10. מנגנונים למניעת ביטול הסכם ממון
כדי להבטיח שהסכם הממון יעמוד במבחן הזמן ולא יבוטל, כדאי לנקוט מספר צעדים מניעתיים עוד בשלב העריכה והחתימה:

• שקיפות מלאה – על שני הצדדים להציג זה לזה את מלוא המידע בנוגע לנכסים, להתחייבויות, לחסכונות או לחובות. ככל שההסכם מבוסס על מידע מלא, כך פוחת הסיכוי לטעון להטעיה או לאי-גילוי נאות.
• ייצוג משפטי נפרד – רצוי שכל צד יעזר בעורך דין משלו, שיסביר לו באופן עצמאי את המשמעות של התנאים ויסייע לו לנהל משא ומתן הוגן.
• תיעוד תהליך המשא ומתן – לפעמים מועיל להחזיק מסמכים או התכתבויות המראות כיצד הוחלט על תנאי ההסכם. תיעוד כזה יכול להוכיח שהכל נעשה בהסכמה מדעת.
• אישור בפני רשות מוסמכת – להקפיד לאשר את ההסכם בהתאם לדרישת החוק. אם נחתם לפני הנישואין, ניתן (במקרים מסוימים) לאשרו בפני נוטריון או רשם נישואין, ואם לאחר הנישואין – בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני.
• הקפדה על נוסח ברור – מומלץ לנסח את ההסכם בשפה ברורה ומפורשת, כדי למנוע פרשנויות סותרות או תביעות לביטול בשל חוסר בהירות.
• שמירה על הוגנות וסבירות – חשוב לא לנסח סעיפים דרקוניים או לא סבירים בעליל, העלולים להיתפס כניצול או עוול כלפי אחד הצדדים.

11. החיבור בין ההיבט המשפטי להיבט הרגשי
הסכם ממון אינו רק מסמך משפטי קר. הוא גם נוגע לעולמם האישי והרגשי של בני הזוג. לעיתים, עצם העלאת הנושא של הסכם ממון יכולה ליצור אי-נעימות או אי-נוחות, שכן היא מעוררת מחשבות על אפשרות של פרידה ועל חוסר אמון. הסוגיה הזו עשויה לגרום לאחד הצדדים לקבל החלטות לא רציונליות ולחתום על ויתורים גדולים על מנת להפחית לחץ או לשמור על שלום בית.

כך, בעצם, ההיבט הנפשי מתחבר לשאלת הכפייה או ההשפעה הבלתי הוגנת. אם אחד הצדדים שרוי במצוקה נפשית או חושש מהאפשרות שהנישואין לא יתקיימו, הוא עלול להסכים לתנאים שלעולם לא היה מסכים להם לו היה מרגיש בטוח יותר. במקרה כזה, בתי המשפט עשויים לראות בכך אינדיקציה ללחץ פסול, אם ניתן להוכיח שהשימוש בלחץ היה חריג או לא הוגן.

12. השפעת השינויים בחיים על תוקף ההסכם
חשוב לשים לב שגם אם הסכם ממון היה תקף ומחייב בעת חתימתו, ייתכנו שינויים מהותיים בחיי הזוג שישפיעו על הרלוונטיות שלו. לדוגמה, זוג שלא תכנן להביא ילדים לעולם, אך בהמשך החיים נולד ילד עם צרכים מיוחדים או נכויות הדורשות טיפולים יקרים, עשוי לעמוד מול מצב שבו תנאי ההסכם שנקבעו בעבר פשוט לא תואמים עוד את המציאות. אף על פי שההסכם נותר בתוקפו, ייתכן שבית המשפט ימצא שאכיפתו המלאה אינה צודקת בשל "שינוי נסיבות מהותי". עם זאת, ביטול הסכם ממון בטענה זו אינו פשוט, והסבירות שבית המשפט יתערב משמעותית אינה גדולה, אלא אם מדובר בנסיבות חריגות.

במקום להגיע למצב של ביטול בשל שינוי נסיבות, מומלץ לעדכן את ההסכם או לערוך הסכם חדש בהסכמה הדדית. זו הדרך הבטוחה ביותר להימנע מתביעות לביטול ולהתאים את ההסכם למצב עדכני.

דוגמה מעשית 7:
ורד ועופר חתמו על הסכם ממון לפני הנישואין וקבעו בו שהחלוקה הכלכלית תתבסס על חלוקת משכורות שווה בכל חודש, משום ששניהם עבדו בהייטק והרוויחו סכומים דומים. לאחר חמש שנים, ורד החליטה לעזוב את העבודה כדי לטפל בילד שנולד עם צרכים מיוחדים. ההוצאות גדלו משמעותית, ולעופר הייתה משכורת גבוהה בהרבה מזו של ורד, שכמעט לא הרוויחה. בתנאי ההסכם המקורי לא התייחסו למצב כזה, וכשהיחסים החלו להידרדר, ורד דרשה לעדכן את ההסכם או לבטלו. בית המשפט עודד אותם להגיע לפשרה במטרה למנוע מצב שההסכם נאכף בצורה לא הוגנת כלפי ורד.

13. השפעת משך הזמן שחלף מאז החתימה
ישנם מקרים שבהם הסכם ממון נחתם שנים רבות לפני שמתעוררת המחלוקת המשפטית. ככל שחלף זמן רב יותר מאז שההסכם נחתם, כך עשויה להיות מורכבת יותר בדיקת הנסיבות וההצדקות שהיו תקפות בעת החתימה. עדים עשויים להיפטר או לאבד קשר עם הצדדים, תיעוד עשוי ללכת לאיבוד, והזיכרונות של בני הזוג עצמם נעשים מטושטשים. בית המשפט לוקח זאת בחשבון, ובדרך כלל, אחרי שנים רבות, יהיה קשה יותר להוכיח שהייתה כפייה או הטעיה בזמנו.

עם זאת, אם בני הזוג כלל לא הפעילו את ההסכם עד כה, ולא פעלו לפיו, ופתאום אחד הצדדים מנסה לאכוף אותו, ייתכן שזה יעלה טענות שהצדדים זנחו את ההסכם או התנהגו בצורה שמבטלת אותו בהתנהגות. טענה כזו היא מורכבת, אך עשויה להתקבל בנסיבות מתאימות, אם מוכח שההסכם מעולם לא כובד ומעולם לא נוצל בפועל. יחד עם זאת, אין זה תנאי אוטומטי לביטול.

14. הסכם שנערך בחו"ל או קשור לנכסים מחוץ לישראל
בשל הגלובליזציה והריבוי של זוגות מעורבים או זוגות שעובדים ומחזיקים נכסים בחו"ל, נוצרות לעיתים שאלות מורכבות בדבר תחולת ההסכם על נכסים זרים ועל מערכות משפט זרות. אם בני הזוג אינם תושבי ישראל או שמרכז חייהם מעבר לים, החוק הישראלי עשוי לא לחול באופן אוטומטי. במקרים כאלה, חשוב עוד יותר להקפיד על קבלת ייעוץ משפטי מתאים במדינה הרלוונטית ועל אישור ההסכם לפי הדין הנהוג שם. אחרת, ייתכן מאוד שההסכם לא יהיה תקף מעבר לגבולות ישראל, או שגם בישראל הוא לא יקבל את מלוא התוקף הנדרש.

לדוגמה, אם בני הזוג נישאו בקפריסין, חתמו על הסכם ממון במדינה אירופית אחרת, אך חזרו לחיות בישראל, השאלה באיזה פורום יש לאשר את ההסכם ובאיזה חוק להשתמש עלולה להיות מורכבת. אם לא פעלו כהלכה ולא הוסדרו כל הנושאים המשפטיים הרלוונטיים, אחד הצדדים יוכל לטעון בבוא העת שההסכם אינו תקף לאור טעות משפטית או לאור היעדר סמכות של הערכאה שאישרה אותו.

15. פסיקת בית המשפט העליון והלכות מנחות
בית המשפט העליון בישראל עסק לא פעם בשאלות הנוגעות לתוקפו של הסכם ממון, ואף פרסם הלכות שמנחות את יתר בתי המשפט. במקרים מסוימים, נקבע כי למרות שבני הזוג חתמו על הסכם ממון מרצונם החופשי, התערבות בוטה וחמורה בתוכנו מצדיקה את התערבות בית המשפט. מנגד, במקרים אחרים, הדגיש בית המשפט העליון את הצורך לכבד את האוטונומיה של בני הזוג ואת חופש החוזים, ולכן לא ממהרים לפסול הסכמים.

למעשה, האיזון העדין שבין שמירה על חופש החוזים לבין מניעת עושק ועמידה על תקנת הציבור, קובע את המדיניות השיפוטית בתחומים אלו. הלכה כללית גורסת כי התערבות בתוכן ההסכם תתבצע רק במקרים חריגים יחסית, כשההסכם נראה מקפח באופן קיצוני, או כשיש ראיות חד-משמעיות לפגם מהותי בהליך החתימה. עם זאת, עצם קיומה של האפשרות השיפוטית לבטל או לשנות את ההסכם מחייב את בני הזוג לערוך אותו בזהירות ובאופן מושכל.

16. סיכום ביניים – מתי הסכם ממון לא תופס?
לאחר שעסקנו בשלל ההיבטים והנסיבות השונות, נוכל לתמצת ולומר שהסכם ממון לא תופס כאשר מתקיימים פגמים משמעותיים בהליך כריתתו או כאשר תוכנו עומד בסתירה לעקרונות יסוד של מערכת המשפט. פגמים נפוצים הם:

• כפייה או לחץ פסול – כאשר הצד החותם לא נהנה מחופש בחירה אמיתי.
• הטעיה או אי-גילוי – הסתרה מכוונת של נכסים, חובות או כספים העלולה להביא לפסילת ההסכם.
• היעדר אישור כדין – הסכם שלא אושר על ידי הגורם המוסמך בהתאם לדרישות החוק.
• תוכן בלתי הוגן – סעיפים הסותרים עקרונות ציבוריים בסיסיים, פוגעים בזכויות ילדים או מקפחים באופן קיצוני אחד הצדדים.
• פגמים נוספים – עושק, השפעה בלתי הוגנת, ניצול חולשה, הטעייה עקיפה, חוסר הבנה עמוקה של ההסכם ועוד.

17. השיקול הכלכלי והמשפטי מול השיקול הרגשי
יש לזכור שכל דיון משפטי סביב תוקפו של הסכם ממון טומן בחובו גם משמעויות רגשיות וכלכליות לא מבוטלות. מעבר להוצאות המשפטיות הכרוכות בסכסוך, התהליך עצמו מורכב מאוד לבני הזוג, שצריכים לשוב ולהעלות זיכרונות ועובדות מתקופת החתימה, תקופה שהייתה, אולי, מלאה בתקוות גדולות או לחילופין בספקות חשאיים.

יתר על כן, דיון משפטי בסוגיה זו עלול לערער את היציבות וליצור מחלוקת חריפה עוד יותר בין בני הזוג או בין בני משפחתם. מכאן החשיבות של עריכת הסכם ממון באופן נכון מלכתחילה, תוך התחשבות גם ב"דיפלומטיה" זוגית, בהסברה הדדית, ובהליכים מיישבים כמו גישור, שמאפשרים לבני הזוג לבטא את הצרכים שלהם בשלב מוקדם ולמצוא פתרונות מוסכמים לפני שההסכם עולה על מסלול של ביטול.

18. האם כדאי לתקן במקום לבטל?
בלא מעט סיטואציות, כאשר מתברר שבסעיף מסוים יש אי-צדק או אי-בהירות, עדיף לשני הצדדים לשוב לשולחן הדיונים ולערוך תיקון להסכם הממון במקום לנהל מאבק בבית המשפט בניסיון לבטל אותו לחלוטין. מדובר בתהליך קצר יחסית, שבסופו ניתן להגיש את הנוסח המתוקן לאישור הגוף המוסמך. כך, חוסכים זמן וכסף רב, ומונעים מצב של חוסר ודאות משפטית ורגשית.

כמובן שלצורך התיקון נדרשת הסכמת שני הצדדים, ולא תמיד אפשר להגיע להסכמה. אולם, בהינתן שיש אינטרס הדדי לשמור על קווי המתאר הכלליים של ההסכם (למשל, הפרדה רכושית בנושאים מסוימים), תיקון נקודתי עשוי להוות פתרון הגיוני יותר מביטול כולל, שמחזיר אותנו להסדר החוקי הבסיסי.

19. חשיבות התיעוד והמסמכים הנלווים
מי שרוצה להגן על תוקף הסכם הממון שלו, מומלץ שישמור עותקים חתומים של ההסכם, הכוללים את אישורו הרשמי, יחד עם התכתבויות או מזכרים שרלוונטיים למשא ומתן שהוביל לחתימה. לעיתים, הוכחה לכך ששני הצדדים דנו בהסכם ביסודיות, ביקשו תיקונים, החליפו טיוטות והתייעצו עם עורכי דין, תחזק את הטענה שההסכם נערך מרצון חופשי ובהבנה מלאה.

גם לשאלת השפה שבה נערך ההסכם יש חשיבות. אם אחד הצדדים אינו דובר עברית היטב, מומלץ לוודא שקיים תרגום מוסמך או עורך דין המתמחה בתחום ויודע להסביר את כל הסעיפים. אם בבית המשפט יתברר שאחד הצדדים פשוט לא הבין עברית כהלכה ולא ידע מה כתוב, קמה מיד עילה לביטול ההסכם מחמת חוסר הסכמה אמיתית.

20. לדוגמה, הגישה שראינו במערכות המשפט השונות
במשך השנים, התקיימו בישראל תיקים רבים שבהם אחד הצדדים ביקש לבטל הסכם ממון בטענה לפגמים שונים. בחלקם, בתי המשפט בחרו לא להתערב, כשנראה שהצדדים הבינו היטב על מה חתמו ושלא התקיים מצב של עושק או חוסר הוגנות קיצוני. לעומת זאת, באותם מקרים שבהם התגלה פער עצום בכוחות או בתנאים, או שהוכחו ממצאים חמורים של כפייה והסתרת מידע, הורה בית המשפט על ביטול ההסכם או על שינויו. מכאן אפשר ללמוד שבית המשפט לא עושה שימוש קל ב"ביטול הסכמים", אבל גם לא רואה בהם "תורה מסיני" שאין לחלוק עליה.

21. שאלת מזונות הילדים והסכם ממון
נושא נוסף שעולה לעיתים קרובות בהקשר של תוקפו של הסכם ממון הוא מזונות הילדים. דיני המזונות בישראל (בפרט בקרב זוגות יהודים) נגזרים מחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות) ומדין תורה. במקרים רבים, גם אם בני הזוג ניסו לכלול בהסכם הממון סעיפים המבטלים את חובת תשלום המזונות מצד האב או מטילים אותה כולה על האם, בית המשפט לא יאפשר זאת אם הדבר פוגע בטובת הילדים.

מערכת המשפט מתייחסת למזונות ילדים כזכות השייכת לילדים, ולא כרכוש שניתן לחלק או לוותר עליו במסגרת הסכם בין ההורים. לכן, אם קיים סעיף בהסכם הממון הסותר את החובה החוקית או פוגע פגיעה קשה בילדים, יש סיכוי רב שהסעיף הזה יבוטל. במקרים כאלו, גם אם יתר סעיפי ההסכם תקפים, בית המשפט או בית הדין הרבני יתערבו ויתאימו את ההסכם למתחייב מדיני המזונות.

22. השפעת שינויי החקיקה והפסיקה לאורך השנים
חשוב לציין שדיני המשפחה הם תחום מתפתח, ועברו שינויים מהותיים בעשורים האחרונים, לרבות ביחס להסכמי ממון ולמעמדם. חוק יחסי ממון עצמו תוקן מספר פעמים, ובפסיקה נעשו צעדים המשפיעים על האופן שבו בתי המשפט מפרשים את ההסכמים. לכן, ייתכן שהסכם שנחתם לפני שנים רבות בתום לב ובאמונה שהוא תקף, לא יתאים ללשון החוק ולפסיקה המודרנית.

בני זוג המבקשים להבטיח שההסכם שלהם יישאר תקף ועדכני, מומלץ להם להתייעץ מדי פעם עם עורך דין המתמחה בדיני משפחה, לבדוק אם חלו שינויים רלוונטיים, ואם יש צורך לתקן או לעדכן את ההסכם. כך הם ימנעו מצבים שבהם חוסר התאמה למציאות המשפטית החדשה יעלה טענות לביטול ההסכם.

23. היבטים כלכליים של ביטול הסכם ממון
כשמדברים על "מתי הסכם ממון לא תופס", כדאי לזכור שההשלכות הכלכליות עשויות להיות כבדות משקל. אם צד אחד בנה את חייו הכלכליים על סמך ההנחה שההסכם תקף – למשל, רכש דירה, השקיע בעסקים או תכנן את עתידו הפנסיוני – ובסופו של דבר ההסכם מבוטל, הדבר עשוי לגרור הפסדים משמעותיים, תביעות נזיקין, וסכסוכים כספיים מתמשכים.

הזעזוע הכלכלי עלול להיות חריף במיוחד כשמדובר על נכסים או על חברות משפחתיות שפותחו במהלך הנישואין ושווי השוק שלהן השתנה דרסטית מאז החתימה על ההסכם. במציאות מורכבת שכזו, אי-תקפות ההסכם אינה רק בעיה משפטית אלא גם טראומה כלכלית לבני הזוג ולמשפחתם.

24. מתי כדאי לערוך הסכם ממון מלכתחילה?
רבים תוהים מתי הוא העיתוי הנכון לחתום על הסכם ממון. התשובה לכך תלויה במידה רבה בנסיבות האישיות של כל זוג. במובנים רבים, הסכם הממון רלוונטי במיוחד אם אחד הצדדים מגיע לנישואין עם נכסים משמעותיים, או אם לבני הזוג יש פערים כלכליים גדולים מאוד. כמו כן, הסכם ממון נפוץ כשאחד מבני הזוג הוא עצמאי או בעל עסק, ורוצה להגן על העסק מפני חלוקה עתידית שאינה רצויה.

בכל מקרה, יש יתרון בעריכת ההסכם טרם הנישואין או בסמוך אליהם, כאשר המערכת הזוגית עדיין תקינה בדרך כלל, והתקשורת בין הצדדים לרוב חיובית. לעומת זאת, עריכת הסכם ממון בשלב מתקדם של הנישואין, לאור מתח קיים או משבר, מעלה את הסיכון להאשמות בכפייה ובאי-הוגנות.

25. סיכום ומבט לעתיד
בשורה התחתונה, התשובה לשאלה מתי הסכם ממון לא תופס תלויה בגורמים רבים ומורכבים: החל בתהליך החתימה ובנכונות החופשית של הצדדים, דרך היעדרו של אישור כדין, ועד לתוכן ההסכם עצמו ולשינויים שחלו במרוצת הזמן. כדי למנוע תרחישים לא נעימים של ביטול ההסכם, מומלץ להשקיע מראש בעריכתו באופן מקצועי, מסודר וגלוי.

הסכם ממון ערוך היטב, שבו שני הצדדים זכו לייצוג משפטי נפרד, שבו נשמרה השקיפות המלאה, ושאושר כדין, עומד בדרך כלל במבחן המשפטי והזמן. מנגד, הסכם שנערך בחופזה, ללא אישור מוסמך, תוך הסתרת מידע או כפייה רגשית – עלול להתגלות כחסר תוקף בשעת המבחן. מתוך כך, מוטב לזכור שהסכם ממון אינו רק מסמך טכני, אלא כלי המאפשר לשני בני הזוג להיכנס למערכת הנישואין או להמשיכה בצורה בטוחה יותר, תוך קביעת כללי משחק כלכליים ברורים ושמירה על זכויותיו של כל צד.

כך או אחרת, אם עולה ספק לגבי תוקפו של הסכם ממון – אם אתם בצד שמבקש לאכוף אותו או בצד שמבקש לבטלו – כדאי לפנות לעורך דין המתמחה בדיני משפחה לצורך קבלת ייעוץ ספציפי למקרה. בתחומי המשפחה והגירושין, כל מקרה הוא ייחודי ודורש בחינה מעמיקה של הנסיבות ושל היחסים בין בני הזוג. באמצעות ייעוץ מקצועי ותהליך שקול, ניתן למזער סיכונים, לשמור על יציבות כלכלית ומשפחתית ולצמצם את העומס הרגשי הטמון בהליכי משפט מתישים.

בסופו של דבר, ההתחשבות ההדדית, תום הלב ושיתוף הפעולה בין הצדדים הם המפתח להסכם ממון תקף, עמיד ושימושי. כשבני הזוג יודעים מראש מה צפוי להם, מקבלים החלטות מושכלות ומכבדים זה את זה, פוחת הסיכוי למחלוקות עתידיות ולהתערבות דרמטית של בתי המשפט. אם בכל זאת מתעוררות מחלוקות לגבי תוקפו של ההסכם, מסגרת משפטית נכונה ובדיקת נסיבות כנות היא הדרך להתמודד עמן, תוך שמירה מירבית על אינטרס הקטינים ועל זכויות בני הזוג עצמם.