שינוי מזונות רטרואקטיבית בעקבות התקדים בעליון

כשנה לפני פרסום פסק דין בע"מ 919/15 בית במשפט לענייני משפחה קבע לאב מזונות תוך שהוא מציין כי אין בנמצא פסיקה מחייבת שמשמעה כי יש "לסכום סכומי מזונות על פי היקף הסדרי הראיה"

כב' השופט שאול שוחט: עם מתן פסק הדין בבע"מ 919/15 פלוני נגד פלונית נפל  דבר בישראל:  "בגילאי 6-15 חבים שני ההורים באופן שווה במזונות ילדיהם מדין צדקה, תוך שהחלוקה ביניהם תיקבע על פי יכולותיהם הכלכליות היחסיות מכל המקורות העומדים לרשותם, לרבות שכר עבודה,  בנתון לחלוקת המשמורת הפיזית ובשים לב לכלל נסיבות המקרה"  .קביעה זו, שהתקבלה פה אחד "כאמור בחוות דעתו של השופט ע' פוגלמן" שינתה מהיסוד  את ההלכה אשר עמדה, עד לנתינתה, בכל הנוגע לפסיקת מזונות ילדים, שעל קביעת מזונותיהם חולש  הדין האישי העברי, בגילאים שבין  6 שנים ל- 15 שנים.

צדדים רבים ביקשו לטעון כי יש  לפרש את תקנת תש"ד ברוח הפרשנות שניתנה לה בבע"מ 919 הנ"ל ועתרו לחלוקה שוויונית יותר של נטל החיוב במזונות, תוך התחשבות ביחס ההכנסות וחלוקת זמני השהות, ולא רק במשמורת משותפת. תיקים  רבים בערכאות שונות, המתינו לסיום ההתדיינות בהלכת בע"מ 919/15 ואין זה ראוי שרק הצדדים לפסק  דין זה יהיו היחידים הזוכים משינוי ההלכה.

לא רק שאין כל מניעה להידרש לערעור שלפנינו, עת הקטינה בת 7 שנים, על בסיס התקדים של בית המשפט העליון בנושא מזונות במשמורת משותפת להיפך, יש לאפשר לצדדים בערכאה הדיונית – אשר הגישו כתבי בית דין לפני פרשת 919 לתקן אותם בעקבות אותה פרשה. כן יש לאפשר להעלות טענות בעניין זה במסגרת הערעור, כל עוד פסק הדין לא הפך לסופי

משכך הם פני הדברים, נדרשת הערכאה הדיונית, בבואה לפסוק את חיוב המזונות לילדים שעל קביעת מזונותיהם חולש הדין העברי, להכריע גם בנטל חלוקת החיוב בין ההורים  על פי הכללים שנקבעו בבע"מ 919/15 לשם כך, על הערכאה הדיונית לקבוע ממצאים עובדתיים ביחס לפרמטרים הבאים:  

  א. צרכי הקטינים – יש לקבוע את גובה הצרכים תלויי השהות ובכללם מדור והוצאות מדור; הצרכים  שאינם תלויי שהות; צרכים חריגים/הוצאות חריגות – והכל "...עד כדי רמת החיים לה הורגל)ו( ערב  הפירוד או שלה היה )ו( ראוי)ים( ללא הבחנה בין הכרחי ללא הכרחי".

 ב. היכולות הכלכליות של ההורים – בית המשפט העליון אינו נוקט בהיגד הכנסות ההורים אלא בהיגד  רחב יותר. יש לקבוע את היכולות הכלכליות של כל אחד מההורים מכל המקורות העומדים לרשותם  "לרבות" שכר עבודה.

 ג. קביעת היחסיות של היכולת הכלכלית של ההורים, האחד מול רעהו - נתון זה, כשלעצמו, ולעצמו,  רלבנטי ביחס לצרכים שאינם תלויי שהות ולצרכים החריגים.  ד. חלוקת המשמורת בפועל – נתון זה, המכוון לחלוקת זמני השהות, יילקח בחשבון לעת קביעת חלוקת  הנטל בין שני ההורים ביחס לצרכים תלויי השהות, יחד עם הנתון של היכולות הכלכליות של ההורים.