פתיחת תיק גירושין ברבנות

תחילתו של כל הליך גירושין הנו בפתיחת תיק ברבנות, אשר לה סמכות ייחודית לעניין סידור הגט בין בני הזוג. במאמר זה נסביר היכן יש להגיש תביעה לגט, מה קורה במצב של סרבנות גט והאם ניתן לפנות אל בית הדין הרבני ביתר סוגיות הגירושין.

הגשת תביעה לגט

על מנת לפתוח תיק גירושין ברבנות, יש לפנות אל בית הדין הרבני האזורי באזור מגוריהם האחרון של בני הזוג. אופן פתיחת התיק תלוי בשאלה האם התביעה מוגשת באופן חד צדדי, על ידי אחד מבני הזוג, או האם מדובר בהסכמה משותפת לגירושין.

במקרה הראשון, הצד המבקש להתגרש, יגיש כתב תביעה ובו עליו לפרט בין היתר את עילת הגירושין, האם ישנם ילדים משותפים והאם נעשו צעדים לשלום בית.

במקרה השני, יגישו בני הזוג טופס בקשה משותפת לגירושין ואם ישנה הסכמה על ענייני הגירושין, יוכלו להגיש גם הסכם גירושין לאישורו של בית הדין הרבני.

ככל שהוגשה בקשה משותפת לגט ואין התנגדות מצד מי מהצדדים, הרבנות תאשר בדרך כלל את הבקשה למתן גט. ככל שאין הסכמה לעניין זה, הליך סידור הגט יכול לארוך זמן רב בשל סרבנות גט, עליה נפרט להלן. האם יש צורך בפנייה אל עורך דין לשם פתיחת תיק גירושין ברבנות? בהחלט, מדובר בהליך משפטי וכל אחד מבני הזוג זקוק לייצוג מטעמו אשר ישמור על זכויותיו בהליך הגירושין.

סרבנות גט

במקרה שבו אחד מבני הזוג מעוניין להתגרש והשני מסרב, זוהי למעשה סרבנות גט. מצב זה מערים קושי רב על תביעת הגט משום שעל פי ההלכה היהודית, גט חייב להינתן בהסכמת שני בני הזוג. התוצאה הנה כי בית הדין הרבני לא ייעתר לבקשה למתן גט בשלב זה אלא יפעל בדרכים שונות, בהתאם לנסיבות המקרה.

כך למשל, לעיתים הרבנות תורה לבני הזוג לנסות שלום בית לפני שובם לדיון נוסף. בתיקי גירושין אחרים, יכול והרבנות תטיל על הצד הסרבן סנקציות כלכליות על מנת לגרום לו לחזור בו מסירובו.

כאשר נסיבות הגירושין הנן חמורות כגון אלימות, בית הדין הרבני רשאי לתת פסק דין של גט גם ללא הליך נוסף. כאן אנו רואים את החשיבות הרבה שבייצוג משפטי במסגרת תביעה לגט, על מנת שעורך הדין יוכל להציג בפני בית הדין הרבני את הטיעונים המתאימים לקבלת התוצאה הרצויה.

לעניין סרבנות גט חשוב לציין, כי כאשר הסרבנות הנה מצד הבעל, ההשלכות חמורות יותר בשל כללי ההלכה. אלו  קובעים כי אישה נשואה אשר תקיים יחסים עם גבר שאינו בעלה, תוכרז כמורדת ויכולה לאבד את כתובתה ואם תביא לעולם ילד מגבר שאינו בעלה, יכול והילד יוכרז כממזר. כללים אלו אינם חלים על הבעל בעת שהאישה היא זו המסרבת למתן גט.

יתר סוגיות הגירושין

בפתח הדברים ציינו כי סידור הגט הוא עניין הנמצא בסמכותו הבלעדית של בית הדין הרבני. ומה בדבר יתר ענייני הגירושין? לבית הדין הרבני יש סמכות מקבילה לבית המשפט לענייני משפחה בכל הסוגיות המשפטיות הנוגעות לגירושין מלבד מזונות ילדים. אז נדרשת הסכמת שני הצדדים לכך כי בית הדין הרבני ידון בנושא על מנת שירכוש סמכות לכך.

כמובן כי דרך המלך בכל הליך גירושין היא גיבוש הסכמות בין בני הזוג בסוגיות השונות והגשת הסכם גירושין לאישורו של בית הדין הרבני עם תביעת הגט.

יש לציין כי בהעדר הסכמה בין בני הזוג בענייני הגירושין, הם אינם רשאים להגיש כל תביעה, למעט תביעת הגט ועליהם להגיש בקשה ליישוב סכסוך. רק לאחר ניסיונות גישור הנעשים במסגרת בקשה זו, תהיה פתוחה בפני הצדדים הדרך לערכאות.