הפחתה או ביטול מזונות שנקבעו בהסכם גירושין

מהפכת המזונות הובילה לתביעות רבות לביטול או הפחתת מזונות לאחר שנקבעו בהסכם גירושין. חשוב להדגיש כי הסכם גירושין מבחינה משפטית שווה ערך לפסק דין ומחויב באישור בית משפט לענייני משפחה. כדי לפתוח הסכם גירושין חתום נדרשת רמת הוכחה גבוהה לשינוי נסיבות המצדיק את שינוי המזונות שנקבעו בהסכם.

בתי המשפט אינם נוטים לאשר פתיחת הסכם גירושין בקלות וקיימות גישות שונות בפסיקה בנושא זה. ישנן כמה סיבות לנטיית בתי המשפט למשפחה להקשות על פתיחת הסכמי גירושין אף יותר משינוי פסק דין במזנות ונסקור אותן בהמשך המאמר. יש לזכור, כי  במהלך גירושין בהסכמה, או בתהליך גישור גירושין שבסופם נחתם הסכם הגירושין, בני זוג נכנסים למשא ומתן שבמהלכו לעיתים הם מוותרים על זכויות - בתחום חלוקת הרכוש המשותף, משמורת הילדים, זכויות שונות, על מנת לקדם את הליך הגירושין בהסכמה ולהגיע לסידור הגט בהסכמת הצדדים.

האם ניתן לבקש הפחתה או ביטול מזונות גם לאחר שנחתם הסכם הגירושין בעקבות מהפכת המזונות?

 מהי המהפכה במזונות ששינתה את כללי המשחק בגירושין? ביולי 2017 ניתנה הלכה חדשה במזונות על ידי ביהמ"ש העליון, מהפיכה זו ניעשתה בפסק הדין בע"מ 919/15 אשר הושגה בייצוג משרדנו - עורכת דין מאיה רוטנברג ייצגה את האב בהליכי הגירושין עד להשגת פסק הדין התקדימי בבית המשפט העליון. מהפכת המזונות או הלכת 919 כפי שנקראת חוללה מהפכה משמעותית בכל הקשור לתחום מזונות ילדים, בהליכי גירושין של בני זוג יהודים. בתיק המדובר, בני הזוג חלקו במשמורת משותפת, ורמת ההשתכרות של האב והאם הייתה ברמה שווה.

ניתן לקרא חומר רב ועדכני על מהפיכת המזונות שהוביל משרדנו באתר:

מהפכת מזונות ילדים במשמורת משותפת 

מדריך עדכני בנושא שוויון בנטל מזונות במשמורת משותפת המהפכה שיצר התקדים בעליון.

פתיחת הסכמי גירושין שנחתמו או פסקי דין למזונות

שאלת המפתח כיום ששואלים את עצמם אבות רבים, שחתמו על הסכם גירושין לפני פרסום פסק הדין התקדימי במזונות ביולי 2017 ומשלמים מזונות בחישוב מזונות של טרם ההלכה החדשה. 

האם לאור עקרונות פסק דינו של בית המשפט העליון ניתן יהיה לפתוח הסכמי גירושין שנחתמו או פסקי דין למזונות שניתנו (תיקים שניתן בהם פסקי דין חלוט) ולבקש את בחינת גובה דמי המזונות  מחדש? בעניין זה חשוב להדגיש שפסקי דין במזונות אינם סופיים בהגדרתם וניתנים לבחינה מחדש בהתאם לקריטריונים שנקבעו בפסיקה.

מהפיכת המזונות - מה השתנה?

הלכה חדשה מזונות: השינוי שקבע בית המשפט העליון- פרשנות עדכנית לדין העברי בהסדרת חבות המזונות לאחר גירושין בין בני זוג יהודים.  בהלכה 919/5 קבע בית המשפט כי מעתה החיוב במזונות הילדים לא יוטל בהכרח רק על האב (בהנחה שמשמורת הילדים היא משותפת), אלא יתקיים שוויון בנטל על שני ההורים גם יחד. גובה המזונות ואופן חלוקתם בין ההורים, ייקבעו בהתאם ליכולת הכלכלית של כל אחד מההורים ובהתאם לחלוקת האחריות ההורית - חלוקת זמני השהות בפועל והסדרי המשמורת ביחס לילדיהם המשותפים.

שינוי נסיבות מהותי

בשאלת הפחתה או ביטול מזונות, בתי המשפט נוהגים לבחון באופן ראשוני האם יש הצדקה לשינוי של הסדר המזונות הטלת נטל ההוכחה להתקיימות שינוי נסיבות מהותי  למבקש שינוי בהסדר המזונות. 

קודם לפסק הדין שניתן על ידי בית המשפט העליון בבע"מ 919/15 , הורה שביקש כי סוגיית מזונות הקטינים תיבחן מחדש, נדרש להוכיח שינוי נסיבות מהותי - שינוי משמעותי שהתרחש מהמועד בו נקבעו מזונות הקטינים בהסכם או בפסק דין לבין המועד בו הוא מבקש את בחינתם מחדש על ידי בית המשפט.

שינוי נסיבות מהותי עד למתן פסק הדין בעליון היה לרוב נבחן בשאלה, מהם השינויים המשמעותיים שחלו ,בצרכי הילדים, או בחלוקת זמני השהות של הילדים עם כל אחד מההורים, או בשינויים קבועים שחלו בהכנסתו של מי מהצדדים או יכולתו הכלכלית. חשוב לזכור, העיקרון המנחה את בית המשפט בכל שינוי במזונות הילדים - טובת הילד.

האם פסק הדין בעליון מהווה שינוי נסיבות? 

פסק דינו של בית המשפט העליון השאיר שאלה עקרונית פתוחה שבתי המשפט כיום חלוקים בדעתם לגבי יישומה. האם עצם מתן פסק הדין וההלכה המחייבת החדשה מהווים כשלעצמם שינוי נסיבות המהווה עילה לשינוי מזונות או ביטולם אשר בגינו תתאפשר בחינה מחדש של שיעורי מזונות קטינים שנקבעו לפני יולי 2017?

פסיקת בתי המשפט לענייני משפחה בסוגיית שינוי/ ביטול מזונות

השאלה האם פסיקת בית המשפט העליון בפני עצמה, מהווה שינוי נסיבות המצדיק חישוב מחדש של דמי המזונות בתיקים שנסגרו בהסכם גירושין או בפסק דין הגיעה במספר הזדמנויות לפתחם של בתי המשפט לענייני משפחה וגישות שונות התפתחו בנושא זה.

מגמת פסיקה: ההלכה החדשה 919/15 לא מהווה לכשלעצמה שינוי נסיבות לפתיחת הסכם גירושין או שינוי מזונות שנקבעו בפסק דין טרם קביעת ההלכה.

בתביעות להפחתת מזונות בעקבות שינוי ההלכה במזונות שנדונו בבתי המשפט לענייני משפחה, התבססה הגישה כי ההלכה החדשה שנקבעה בבית המשפט העליון (מהפכת המזונות) אינה מהווה עילה של שינוי נסיבות אשר בגינו תתאפשר בחינה מחדש של חיובי מזונות קטינים. כאמור, מגמה זו חלה על מזונות שנקבעו במסגרת הסכם גירושין וכן על מזונות  שנקבעו במסגרת פסק דין.

מה ההיגיון המשפטי של מניעת פתיחת הסכמי גירושין אן פסקי דין טרם פרסום הלכת העליון?

1. עקרון סופיות הדיון, והרצון להימנע מגל של תביעות להפחתת מזונות מצד אבות שנותרו עם פסיקת מזונות גבוהים שנפסקו לפי עקרון הדין העברי, טרם ההלכה התקדימית. מגמה זו עלולה לשחוק את אמינות ההסכמה בין הצדדים בתיקי גירושין,  ואת היציבות והאמינות של מערכת המשפט.

 2. הסכם גירושין הוא חוזה בין שני צדדים, שחתמו עליו מתוך הבנה שהדינים יכולים להשתנות בעתיד. עקרון חופש החוזים יוצא מנקודת הנחה כי הצדדים בחנו את פרטי ההסכם והתייעצו עם עורך דין גירושין ולכן אחראים להחלטותיהם וכאשר מחליטים לחתום על הסדר מסוים, ניתן להניח כי הם משלימים עם העובדה כי המגמות בדיני המזונות יכולות להשתנות לכאן ולכאן.

3. תהליך גירושין בהסכמה, בין אם בדרך הגישור גירושין או חתימה על הסכם גירושין מחייב הסכמות ופשרות- לא רק בנושא המזונות. בין הצדדים מתקיים משא ומתן גם על חלוקת הרכוש, משמורת הילדים, הסדרי ראייה ועוד. לא פעם צד אחר מסכים לוויתורים ברכוש או על זכויות כדי לקבל את הסכמת הצד השני להסדרת הגט. פתיחת הסכם הגירושין בהתייחסות למזונות בלבד, כאשר המכלול של ההסכמות לא בא לידי ביטוי נוגד את עקרון הצדק.