יתרונות וחסרונות של גישור משפחתי בהליכי גירושין

גישור משפחתי בהליכי גירושין הפך בשנים האחרונות למנגנון מרכזי בניהול סכסוכים בתוך התא המשפחתי. הוא מעניק פלטפורמה של שיח פתוח והדדי בין בני הזוג, תוך ניסיון להגיע להסכם גירושין הוגן, מאוזן ומכבד. 

סקירה זו תכלול את התהליך המשפטי כולו – החל מחוק יישוב סכסוכים (מהו"ת), דרך ניהול הליך הגישור עצמו, וכלה בחתימה על הסכם גירושין וקבלת הגט ברבנות. כמו כן, נלמד על תפקידם של עורכי דין גירושין, מגשרים מומלצים ויועצים מקצועיים המלווים את בני הזוג בדרך זו. נפרט בהרחבה גם על עלויות הגישור, אפשרויות סבסוד מטעם המדינה, ונעסוק בנושאים מהותיים כגון משמורת ילדים וחלוקת רכוש. נסיים בפרטים על משרד עורכת דין מאיה רוטנברג, בעלת ניסיון של מעל 20 שנים בתחום דיני משפחה וגירושין, המפעילה מרכז גישור בתל אביב ובעלת מוניטין מקצועי נרחב בתחום.

גישור משפחתי הוא הליך חלופי ליישוב סכסוכים (ADR – Alternative Dispute Resolution), שמטרתו לסייע לבני זוג להגיע להסכם גירושין מבלי לנהל התדיינות ארוכה בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני. במסגרת גישור משפחתי, בני הזוג מקיימים דיאלוג ישיר בהנחיית מגשר מומלץ – עורך דין גירושין, פסיכולוג משפחתי או איש מקצוע אחר, אשר הוסמך כמגשר בתחום דיני המשפחה.

הגישור מתמקד בפתרונות פרקטיים ויצירתיים, ומבקש להאזין לעמדות ולצרכים של שני הצדדים, במטרה לגבש הסדר שיכלול חלוקת רכוש הוגנת, הסדרת משמורת ילדים או אחריות הורית משותפת, ותשלום מזונות ילדים.

גישור משפחתי

הליכי גירושין

משמורת ילדים / אחריות הורית

חלוקת רכוש / איזון משאבים

הסכם גירושין

מגשר מומלץ

חוק יישוב סכסוכים (מהו"ת)

גירושין בהסכמה

תביעה גירושין

עורכי דין לגירושין

הרבנות / בית הדין הרבני

בית המשפט לענייני משפחה

מזונות ילדים

עלויות גישור

הסכם ממון / חזקת השיתוף

דיון משפטי / הליך שיפוטי

ניכור הורי / תלונות שווא

סבסוד מטעם המדינה

מרכז הגישור בתל אביב

הסכם שלום בית לחילופין גירושין

אחד היתרונות הבולטים ביותר של גישור משפחתי הוא חסכון עצום בזמן ובעלויות. בעוד שלעתים קרובות תביעות גירושין בבתי המשפט מתמשכות שנים, גישור משפחתי יכול להסתיים בתוך שבועות או חודשים בודדים. הדבר נכון במיוחד כאשר בני הזוג מגיעים עם נכונות להסכם גירושין מוסכם מראש או לפחות עם רצון לגבש הסכמות.

• במקום הגשת כתבי תביעה וניהול התדיינויות ארוכות בין עורכי הדין של הצדדים, הצדדים מגיעים לפגישות גישור מרוכזות, שבהן הם דנים באופן ישיר על סוגיותיהם האישיות והמשפחתיות.

• העלויות הכרוכות בגישור משפחתי, במיוחד גישור בסבסוד המדינה או במסגרת מרכז הגישור בתל אביב, לרוב נמוכות משמעותית בהשוואה לעלות הייצוג המשפטי בערכאות ולפני שנספר את העלות הכבדה של משך הזמן שבני הזוג עשויים להקדיש לכך.

• תוצאה מהירה יחסית מאפשרת לצדדים להתפנות לפרק החדש בחייהם ללא לחץ מתמשך של מאבק משפטי.

בשונה מהכרעה שיפוטית, בה השופט או הדיינים בבית הדין הרבני מחליטים עבור בני הזוג בשאלות מהותיות כמו חלוקת רכוש, משמורת ילדים וגובה מזונות, בהליך גישור משפחתי הכוח נותר בידיהם של הצדדים.

• בני הזוג מנסחים במו ידיהם את הסכם הגירושין, לרבות סעיפים מעשיים כגון: תכנית זמני שהות, שיעור תשלום המזונות, רכישת דירה לאחד הצדדים לעומת נכס חלופי ועוד.

• שליטה זו בתוצאות מקלה מאוד על הצדדים לקבל את ההסכם, לעמוד בו לאורך זמן ולהימנע מהפרות והליכים משפטיים נוספים בעתיד.

הליך גירושין עלול להידרדר במהירות למאבק מר, שעשוי לגרום לפגיעה רגשית ארוכת טווח הן בבני הזוג והן בילדים המשותפים. במקרים רבים, עוינות זו עשויה להביא למצב של ניכור הורי, למאבק על משמורת או להגשת תלונות שווא, ובכלל – למתחים והסלמה מיותרים.

• גישור משפחתי מצמצם את העימות הישיר מול הערכאות, ובמקומו מזמין את בני הזוג לשולחן משותף של דו-שיח.

• המגשר המומלץ, כאשר הוא עתיר ניסיון, יודע לנהל את השיחה כך שהצדדים מגיעים להקשבה אמיתית והבנה עמוקה יותר של הצרכים אחד של השני.

• באופן זה, לא רק שההליך מסתיים בהסכם גירושין, אלא שהוא עשוי להניח תשתית לתקשורת מכבדת יותר לאחר הגירושין, בייחוד כאשר נדרשת אחריות הורית משותפת בעתיד.

הדיונים בבתי המשפט לענייני משפחה אמנם מתנהלים בדלתיים סגורות, אך פסקי דין עשויים להתפרסם בצורה חלקית, ובסופו של דבר עצם ההליך המתמשך עלול לדלוף למכרים ולעתים גם לתקשורת. לעומת זאת, הגישור המשפחתי מתנהל בחדרי חדרים, ללא חשיפה.

• כל הנאמר בהליך הגישור נותר חסוי, וכל צד שומר על פרטיותו ועל הסוגיות הרגישות שעלולות להתפרסם ולהזיק לו.

• שמירה על הדיסקרטיות מקנה מקום בטוח ואותנטי לשיח, המאפשר לצדדים להציג את חששותיהם, דרישותיהם ורגשותיהם מבלי לפחד שדברים אלו יועלו כעדויות כנגדם בהליך שיפוטי.

מעבר לחסכון בזמן וכסף, גישור משפחתי מאפשר לבני הזוג לעצב באופן גמיש את הפתרונות הרלוונטיים למשפחה הספציפית שלהם.

• בני הזוג יכולים לבנות הסכם גירושין גמיש, הכולל הוראות על חינוך הילדים, תדירות המפגשים עם סבים וסבתות, הסדרת ניהול חשבונות בנק משותפים, ואף התייחסות להסכמים קודמים כמו הסכם ממון ודרך התאמתו למצב החדש.

• גישור מאפשר גם פתרונות יצירתיים שאינם קשיחים כמו אלו שבתי המשפט נאלצים לפסוק לפיהם על בסיס הדין או ההלכה בלבד.

למרות יתרונותיו המשמעותיים, גישור משפחתי מצליח רק אם שני הצדדים נכונים לכך. כאשר צד אחד אינו מעוניין להתפשר או שאינו מגיע בהגינות לשולחן הגישור, ההליך עלול להיקלע למבוי סתום.

• בהעדר כנות בסיסית, בן הזוג שאוחז בעמדת כוח עלול לנצל את הגישור כדי למשוך זמן או לאסוף מידע על הצד השני מבלי באמת לשאוף להסכם.

• במקרה כזה, הצד השני עלול לספוג נזקים, הן מבחינה כלכלית והן מבחינה נפשית, ללא התקדמות.

בשונה מבית המשפט או מבית הדין הרבני, למגשר אין סמכות לכפות על הצדדים למלא אחר תנאי הסכם הגישור.

• אי לכך, אם אחד מבני הזוג מתחרט או מסרב לחתום באופן סופי, אין אפשרות כפייה. יש צורך או להשלים עם הכישלון או לפנות מחדש לערכאה המשפטית על כל השלכותיה.

גישור משפחתי אינו מתאים לכל סיטואציה. במקרים של אלימות במשפחה (פיזית או נפשית) או הבדלי כוח קיצוניים (למשל במצב שבו צד אחד תלוי כלכלית באופן מוחלט בצד השני), ישנו חשש שהגישור יסתיר כפייה או כפיית תנאים לא הוגנים.

• מגשר טוב חייב לדעת לזהות מצבים כאלה, להציע פנייה לטיפול פרטני או לעורכי דין המתמחים באלימות במשפחה, ואף להפסיק את הליך הגישור אם מתברר שצד אחד מאוים או נשלט.

• בתי המשפט לענייני משפחה ובתי הדין הרבניים מכירים בכך שיש מקרים שבהם הסכם גישור לא יכול להיות הוגן, ולכן הם בוחנים את ההסכם המובא בפניהם ואינם מאשרים אותו אוטומטית ללא שיקול דעת.

למרות שהיתרון בגישור הוא בחסכון בעלויות עורכי דין, עדיין מומלץ לכל אחד מן הצדדים להיוועץ בעורך דין גירושין מטעמו במקביל להליך הגישור. זאת כדי לוודא שהוא מבין את זכויותיו המשפטיות, ובעיקר כדי להימנע ממצב שבו צד מסכים לתנאים שאינם משקפים את האינטרס שלו רק מחוסר ידע או ניסיון.

• העלות של ליווי משפטי מקביל אמנם נמוכה בהרבה מייצוג מלא בבית המשפט, אך יש להכניס גם אותה לשיקולי העלות הכללית של הגישור.

חוק יישוב סכסוכים בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), התשע"ה-2014, הידוע גם בשם הליך מהו"ת (מידע, היכרות ותיאום), נועד לעודד בני זוג לפנות לגישור משפחתי או להליך של הידברות והסכם גירושין טרם פנייה לערכאות משפטיות.

• החוק מגדיר כי לפני שבני הזוג רשאים להגיש תביעת גירושין או תביעה נלווית (למשל תביעת מזונות, תביעת משמורת או תביעה רכושית), עליהם להגיש "בקשה ליישוב סכסוך".

• יחידת הסיוע שליד בתי המשפט לענייני משפחה או של בית הדין הרבני היא זו שמזמנת את הצדדים לפגישות מידע, היכרות ותיאום. מטרת פגישות אלו היא לבדוק האם ניתן להגיע לגירושין בהסכמה, בדרך של גישור או הידברות, מבלי למהר ולנהל מאבק משפטי.

• בפגישה הראשונה, הצדדים מקבלים הסבר על הליך הגישור המשפחתי, על חלופות אפשריות ודרכי יישוב הסכסוך.

• בני הזוג יכולים להחליט אם לנסות הליך גישור למשך מספר מפגשים.

• בכל מקרה, לאורך תקופת המהו"ת, מוגבלות מאוד האפשרויות של הצדדים להגיש תביעות או לבצע צעדים משפטיים חד-צדדיים, מלבד עניינים דחופים כמו בקשות לצווי הגנה במקרי אלימות או לעיכוב יציאה מן הארץ בעת חשש להברחת ילדים או נכסים.

• החוק מונע "מרוץ סמכויות" בין בית המשפט לענייני משפחה לבית הדין הרבני, ומייצר תקופה של רגיעה יחסית, שבה שני הצדדים מנסים ליצור דיאלוג מכבד.

• בני הזוג נחשפים באופן מובנה ליתרונות של גישור משפחתי ולמגוון האפשרויות ליישוב הסכסוך, לרבות פנייה למרכז הגישור בתל אביב או למגשרים מוכרים אחרים.

• הזמן הזה חיוני למי שמבקש למצוא פתרונות מהירים, זולים ויעילים יותר, ולהימנע מהסלמה משפטית.

לבחירת המגשר ישנה חשיבות מכרעת בהצלחת הגישור. מגשר מומלץ הוא איש מקצוע בעל רקע בתחום דיני המשפחה, ניסיון בגישור גירושין וניסיון בעבודה עם זוגות במצבי משבר.

• עורכי דין לגירושין רבים עוברים הכשרות מתקדמות בגישור משפחתי, ומשמשים כמגשרים מומלצים עבור זוגות שמעריכים ידע משפטי ומעוניינים בפתרונות פרקטיים מותאמים לדין הישראלי.

• לחלופין, אפשר לפנות לפסיכולוגים משפחתיים או למומחים בתחום הטיפול הזוגי שהוסמכו כמגשרים. היתרון שלהם הוא הבנה מעמיקה בהיבטים הרגשיים, אך לפעמים חסר להם הידע המשפטי הנדרש.

• לא פעם, בני הזוג יעדיפו מגשר שהוא עורך דין הבקיא בתחום הגירושין, בשילוב עם איש טיפול, במיוחד במצבים שבהם המעורבות הרגשית גבוהה מאוד.

הליך הגישור מתבצע בסדרת מפגשים, באווירה נינוחה, לרוב בחדר ישיבות של משרד מגשר פרטי או במסגרת יחידת הסיוע או מרכז הגישור בתל אביב.

• במפגש הראשון, הצדדים מציגים את הרקע לסכסוך, את סוגיות המחלוקת המרכזיות (משמורת הילדים, חלוקת הרכוש, הסדרי שהות, מזונות וכדומה) ואת הציפיות שלהם מהגישור.

• המגשר מנסח יחד עם הצדדים את הנושאים שעליהם יש להגיע להסכמה, ומכין תכנית עבודה מפורטת.

• בהמשך, הצדדים מתחילים לדון בכל סוגיה בתורה. המגשר מסייע בהעלאת צרכים, בצמצום פערים ובהצעת דרכי פשרה. לעיתים מתקיימות פגישות משותפות ולעיתים פגישות נפרדות (caucus) עם כל צד, בהתאם לצורך.

כאשר הצדדים מגיעים להסכמות בכל הנושאים הרלוונטיים, עורך המגשר טיוטת הסכם גישור (או הסכם גירושין). מסמך זה יכלול:

• פרקי מבוא והגדרות, פירוט הרקע למחלוקת וסעיפים עיקריים.

• סעיפי חלוקת רכוש, לרבות פירוט נכסים משותפים, איזון משאבים, זכויות וחובות של כל צד.

• הסדרת משמורת הילדים (או אחריות הורית משותפת) – קביעת הסדרי שהות, חופשות, חגים, חינוך ועוד.

• סעיף תשלום מזונות ילדים – תוך התייחסות ליחס ההכנסות של הצדדים ולחלוקת זמני השהות.

• מנגנונים לפתרון סכסוכים עתידיים (למשל פנייה לבוררות/גישור עתידי במקרה של מחלוקות חדשות).

הסכם הגישור על ענייני הגירושין דורש אישור של ערכאה משפטית כדי שיקבל תוקף חוקי מחייב. בני הזוג יכולים לבחור אם לפנות לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני לשם כך.

• בטרם יאשרו השופטים/הדיינים את ההסכם, הם מוודאים ששני הצדדים מבינים את תוכנו וחתמו עליו מרצון חופשי.

• לאחר קבלת אישור ההסכם, עליו לקבל תוקף של פסק דין. או-אז, ניתן לפנות לבית הדין הרבני לסידור הגט בפועל (אם הצדדים יהודים ומבקשים לסיים את המסגרת הדתית של הנישואין).

הליך קבלת הגט מתנהל בבית הדין הרבני בלבד, מכוח הדין הדתי בישראל.

• אם לבני הזוג יש הסכם גירושין מאושר, התהליך מתקדם במהירות יחסית. הדיינים בודקים כי קיימת עילת גירושין כנדרש לפי ההלכה (במקרים של נישואין אזרחיים, מדובר פעמים רבות ב"ספק נישואין", ובית הדין הרבני מקל בהוכחת העילה).

• בני הזוג צריכים להתייצב לצורך סידור הגט, טקס קצר וסמלי.

• במצב שבו אחד הצדדים מסרב לשתף פעולה (סרבנות גט), ההסכם כשלעצמו אינו מספיק. נדרשת התערבות מצד בית הדין להטלת סנקציות או מציאת פתרונות אחרים (כמו פנייה לאפיקים משפטיים נוספים, בקשה לפסיקת פיצויים נזיקיים ועוד).

• שכר טרחה למגשר: יכול לנוע בין 600-1,200 ש"ח לשעת גישור (לעיתים גם יותר, תלוי במוניטין ובניסיון). לרוב נדרשות בין 4 ל-10 פגישות גישור, אך המספר עשוי להשתנות לפי מורכבות הסוגיות.

• עלות נפרדת לליווי משפטי: למרות שאין חובת ייצוג, זוגות רבים בוחרים להיוועץ בכל זאת בעורכי דין לגירושין בכל שלב, כדי לוודא הוגנות ודיוק. שכר הטרחה כאן תלוי היקף העבודה.

• במדינת ישראל קיימות מספר יוזמות התומכות בגישור למשפחות בעלי יכולת כלכלית מוגבלת. אפשרות אחת היא לפנות ליחידת הסיוע של בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני.

• ישנם ארגונים, עמותות וגם פרויקטים מטעם משרד הרווחה והרשויות המקומיות, המציעים שירותי גישור בעלות מופחתת או ללא תשלום כלל לזכאים.

• כדי לקבל גישור מסובסד, לעיתים נדרש לעמוד בקריטריונים של מבחן הכנסה או להציג אישורים על מצב כלכלי (כגון תעודת זכאות לסיוע משפטי מהלשכה לסיוע משפטי).

• מרכז הגישור בתל אביב, בין היתר, מקיים פיילוטים של גישור במחיר מסובסד עבור זוגות שעומדים בתנאי סף מסוימים.

• אגרות בית המשפט: אם הגישור מצליח ונחסכות הגשת תביעות, חוסכים את חלק הארי של האגרות. אם בכל זאת מוגשת תביעה או יש צורך באישור הסכם, עשויה להיות אגרה קטנה לאישור הסכם הגירושין.

• חוות דעת מומחים: במידה שיש צורך להעריך את שווי הרכוש (כגון שמאי להערכת שווי דירה או רואה חשבון להערכת עסק), עלות זו תחול על שני הצדדים יחד או על צד אחד, כפי שייקבע.

• בדיקות רפואיות פסיכולוגיות: אם מתעוררת מחלוקת על מסוגלות הורית או יש חשש לניכור הורי, לעיתים יומלץ לבני הזוג לפנות לאבחון מקצועי. עלותו יכולה להגיע לאלפי שקלים נוספים.

• במסגרת גישור משפחתי, בני הזוג מקיימים שיח גלוי על רצונם בנוגע לאחריות ההורית. אמנם חזקת הגיל הרך עדיין קיימת, אך בתי המשפט לענייני משפחה מעודדים הסכמי אחריות הורית משותפת כאשר הדבר אפשרי.

• בגישור, בני הזוג יכולים להחליט על "משמורת פיזית משותפת" (הילדים שוהים זמן שווה או דומה אצל כל הורה), או על "משמורת מלאה" לאחד הצדדים והסדרי שהות נרחבים.

• כדאי לחשוב מראש על פתרונות לימי חול, שבתות, חופשים, חגים, ימי הולדת, אירועים משפחתיים וכיו"ב.

• בישראל קיימת חובה על האב בתשלום מזונות ילדים, בעיקר לילדים צעירים מתחת לגיל 6 (לפי פסיקה ותקנות שונות). מגיל 6 עד גיל 18, יישום הלכת בע"מ 919/15 יכול להקטין או לבטל חלק מדמי המזונות, בהתאם לחישוב זמני השהות ויחסי ההכנסה של ההורים.

• בגישור משפחתי ניתן להגיע לעיתים להסדרים גמישים (למשל תשלומים מדורגים, השתתפות בהוצאות חינוך או קייטנות לפי גובה השכר, יצירת קופה משותפת להוצאות הילדים וכדומה).

• לגבי מזונות אישה, ניתן להסדירם בחלק מהמקרים בגישור – בייחוד אם האישה טרם עצמאית כלכלית או שהוכרה זכאותה למזונות אישה עד הגט.

• נושא חלוקת הרכוש עשוי להוות מקור לחיכוכים משמעותיים. בגישור משפחתי, ניתן להראות גמישות בהסכמה על אופן פירוק השיתוף בנכסים.

• אם לבני הזוג יש הסכם ממון שנחתם מראש, הדבר עשוי לפשט את המחלוקת. בהעדרו, חזקת השיתוף ואיזון המשאבים יחולו, ולעיתים הצדדים יביאו בחשבון נכסים שהיו בבעלות אחד מהם מלפני הנישואים או שקיבל בירושה במהלכם.

• גישור מאפשר לצדדים להגיע לפתרונות יצירתיים: למשל, הסכמה כי אחד הצדדים יקבל את הנכס העיקרי אך יוותר על חלק מהזכויות הפנסיוניות או הכספים המשותפים.

• כאשר קיימות האשמות באלימות, תלונות שווא או תופעה של ניכור הורי, חשוב שהמגשר יהיה רגיש לכך וידע לתת מקום לפרטים ולראיות הרלוונטיות. לפעמים גם בתהליך גישור יש מקום לערב אנשי טיפול או מומחים לילדים.

• במצבים חמורים, אם צד אחד אינו בטוח פיזית או נפשית, עלולים בני הזוג להתקשות לנהל משא ומתן שוויוני. במקרה קיצון, המגשר ימליץ לעצור את הגישור ולפנות לערכאות או לטיפול הולם.

• פרק הצגת הצדדים: שמות בני הזוג, תעודות זהות, תאריך נישואין, פרטי הילדים, מידע בסיסי.

• פרק הצהרות: הצדדים מצהירים כי הם מבינים היטב את משמעות ההסכם, וכי ההסכם נחתם מרצון חופשי.

• פרק חלוקת רכוש: פירוט מפורט של הנכסים והזכויות המשותפות וכיצד יחולקו בין הצדדים (דירות, רכבים, חשבונות בנק, ביטוחים, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות וכו').

• משמורת וזמני שהות: תוכנית הורית מפורטת, בליווי הפרטים המעשיים (הסעות, חופשות, חגים).

• מזונות ילדים: סכום חודשי, מנגנון הצמדה למדד, הסדרת השתתפות בהוצאות חינוך ובריאות.

• סעיפים כלליים: סעיף סודיות, סעיף פתרון סכסוכים עתידי, סעיף אי-הפרה, ועוד.

• סעיף סיום נישואין: הסכמה לסידור הגט, התחייבות לא לעכב גט או לסרב לתת/לקבל גט.

• לאחר גיבוש ההסכם החתום, מגישים אותו לאישור. בדרך כלל, במעמד קצר מול שופט המשפחה או בהרכב דיינים בבית הדין הרבני, הצדדים עונים לשאלות המאשרות שהם מבינים על מה חתמו.

• הערכאה המשפטית תאשר את ההסכם ותיתן לו תוקף של פסק דין – רק אז נהיה ההסכם מחייב.

• הסכם גירושין הוא חוזה בעל תוקף משפטי מיוחד, משום שהוא גם פסק דין. ביטול או שינוי הסכם אפשרי רק בנסיבות חריגות ובדרך כלל כרוך בפנייה חוזרת לבית המשפט.

• בענייני ילדים (משמורת, מזונות), ייתכן שינוי בהסכם אם חל שינוי מהותי בנסיבות (למשל שינוי משמעותי בהכנסות, צרכים רפואיים חדשים של הילדים, שינוי מקום מגורים קיצוני וכו').

• המגשר בגישור משפחתי הוא דמות ניטרלית, לא מייצג אף צד, אלא מכוון את הצדדים למציאת פתרונות משותפים.

• חשוב לבחור מגשר בעל ניסיון עשיר וחיבור אישי, כדי שהצדדים יחושו שהם בסביבה בטוחה ומקצועית.

• עורך דין משפחה מלווה את אחד הצדדים או שניהם (בגישור – לרוב מלווה באופן נפרד כל צד לצורך ייעוץ והסברים משפטיים).

• מנסח את ההסכם המשפטי, וידאג שההסכם עומד בדרישות החוק ושומר על זכויות הלקוח.

• יוכל לייצג בבית המשפט או בבית הדין הרבני במידה והגישור נכשל או שיש צורך באישור פורמלי.

• יועץ זוגי או פסיכולוג: במקרים שבהם נדרש סיוע רגשי לבני הזוג או לילדים, ניתן לשלב איש טיפול בתהליך.

• יועץ כלכלי או רואה חשבון: לסיוע במיפוי מדויק של הנכסים, החובות וההכנסות, לצורך תחשיב מאוזן שיכול לשמש בסיס לחלוקת רכוש ולהסדרי מזונות.

• מומחים בתחום נדל"ן או פיננסים (כגון שמאים, אקטוארים), במצבים שבהם קיים עסק משותף, מניות או דירה בשווי גבוה במיוחד.

• גישור משפחתי: לרוב נמשך מספר שבועות עד חודשים ספורים, תלוי במידת המורכבות ושיתוף הפעולה של הצדדים.

• הליך משפטי מלא: עלול להתפרש על פני שנה עד שלוש ואף יותר, כולל אפשרות להגשת ערעורים.

• גישור: הוצאות משתנות בהתאם לשכר המגשר ומספר המפגשים, עם אפשרות לסבסוד. עדיין נמוך לאין שיעור מהוצאות הליכים מלאים בערכאות.

• הליך משפטי: שכר טרחה לעורכי דין, אגרות משפט, מומחים, זמן אובדן עבודה והתמשכות.

• גישור: הצדדים עצמם מעצבים את הסדר הגירושין. יש להם גמישות מקסימלית.

• הליך משפטי: השופט או הדיינים הם הקובעים את פסק הדין בהתבסס על הדין, ולעיתים פוסקים מה שאף אחד מהצדדים לא צפה.

• גישור: דגש על הידברות וקשר אנושי, מפחית עוינות ותורם לשימור יחסים תקינים לעתיד.

• הליך משפטי: נוטה להסלים את המתיחות והעוינות. כל צד עמל להוכיח שהשני טועה או חסר זכויות.

חלק ניכר מהציבור בישראל בוחר כיום לחיות כידועים בציבור מבלי למסד את הקשר בנישואין דתיים או אזרחיים. כאשר בני זוג כאלו נפרדים, הם אינם זקוקים לגט, אך בכל זאת מתעוררות סוגיות מהותיות הקשורות לחלוקת רכוש (למשל הוכחת "כוונת שיתוף"), מזונות ילדים, ומשמורת.

• גם כאן יכול הליך הגישור המשפחתי להציע יתרונות דומים: גמישות, חסכון בזמן, מניעת עימותים והסכם מותאם אישית.

• ההבדל הוא שאין צורך בפנייה לרבנות לצורך סידור הגט, אך כן נדרשת פנייה לבית המשפט לענייני משפחה לצורך אישור הסכם הפרידה או הסכם הורות משותפת.

לאחר הגירושין או הפרידה, מתחדד הסטטוס האישי של כל אחד מבני הזוג. הקשיים יכולים לצוץ בתחומי הורות, פרנסה, מגורים ובניית פרק ב' בחיים הרגשיים. להלן כמה דרכים למנף את הצלחת הגישור גם לאחר סיום ההליך:

• תקשורת חיובית סביב הילדים: אם הושג הסכם משמורת והסדרי שהות, חשוב להמשיך לתקשר בצורה בונה ולמנוע עימותים.

• שמירה על גבולות ברורים: הסכם גישור מוצלח כולל מנגנוני פתרון מחלוקות עתידיות. מומלץ להשתמש באותם מנגנונים (למשל פנייה למגשר מחדש), לפני ריצה לבית המשפט.

• שיח פתוח על שינויים עתידיים: החיים דינמיים – מקום עבודה משתנה, מקום מגורים, בני זוג חדשים. כדאי לשמור על ערוץ תקשורת המאפשר לדון בשינויים הללו בצורה בוגרת.

• חפשו מגשר בעל ניסיון רב בענייני גירושין, המוכיח בקיאות בחוקי המשפחה ובפסיקה העדכנית.

• קראו המלצות, ביקורות וחוות דעת ממטופלים או מלקוחות עבר. במרכז הגישור בתל אביב, למשל, פועלים מגשרים מוסמכים שזה תחום התמחותם העיקרי.

• בפגישה הראשונית או בשיחה טלפונית, נסו להתרשם אם המגשר מצליח לייצר אווירה נינוחה ולהבין אתכם לעומק.

• מגשר משפחתי אמור להקרין אמפתיה והקשבה, ולשדר סמכות (AUTHORITY) בו בזמן, כדי להבטיח שההליך יתנהל כהלכה.

• השוו בין עלויות הגישור של מגשרים שונים. בחנו האם הם כוללים בחבילה גם ניסוח הסכם גירושין וייעוץ משפטי תומך, או שיש עלויות נוספות.

• בדקו אם מגיע לכם סבסוד: תושבים בעלי הכנסה נמוכה, למשל, יכולים לעיתים לפנות לשירותי הגישור במסגרת יחידת הסיוע.

• בישראל, סידור הגט מתרחש ברבנות – גם לזוגות חילונים. הגט עצמו דורש הסכמה של שני הצדדים ועילה הלכתית להתרת הקשר.

• במקרים רבים, בני הזוג כבר מגיעים לבית הדין הרבני עם הסכם גירושין חתום, דבר שמקל מאוד על הדיינים לאשר במהירות את הגט.

• גישור יכול לצמצם משמעותית את הסיכון לסרבנות גט, משום ששני הצדדים חותמים על הסכם הכולל סעיף הקובע התחייבות הדדית למתן וקבלת גט.

• באם מתגלע בכל זאת סכסוך סביב הגט (למשל הצד השני "עוקץ" ומסרב לתת גט), הצד הנפגע יכול לבקש סנקציות ואף לשקול תביעת נזיקין בגין סרבנות גט.

• ישנם זוגות המעוניינים לערב גורם דתי בפתרון הסכסוך, אם זה רב מוסמך המכיר את התחום ומוסמך לגשר. פתרון זה עשוי להתאים לזוגות מסורתיים או דתיים שמבקשים לשמור על ערכי ההלכה בתוך המשא ומתן.

• גירושין הינם בראש ובראשונה פרידה רגשית מאדם קרוב שהיו עמו ציפיות לחיים משותפים. העומס הנפשי על שני הצדדים ועל הילדים עשוי להיות משמעותי.

• חרדות כלכליות, חשש מהעתיד, דימוי עצמי שנפגע, ומתחים בין-אישיים גוברים – כל אלו עלולים לסכל גם את המאמצים הטובים ביותר לגישור.

• בשילוב הליך הגישור, ניתן להיעזר בפסיכולוגים, מטפלים זוגיים או משפחתיים וקואוצ'רים המתמחים במערכות יחסים, כדי לעבד את הכאב והחששות העולים בתהליך.

• עבודה רגשית נכונה עשויה להביא ליותר גמישות ופתיחות במשא ומתן, ולהגדיל את הסיכוי להצלחת הגישור.

• לאחר שהצדדים חתמו על הסכם הגישור ואישרו אותו בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני, ניתן לגשת לסידור הגט ולסיום הנישואין.

• מרגע סיום ההליך המשפטי והדתי, על כל אחד מבני הזוג מוטלת המשימה להסתגל לחייו החדשים ולהגדיר מחדש את זהותו כאדם עצמאי (אינדיבידואל) וכהורה לילדים (בעת משמורת משותפת או מליאה).

• הצדדים נדרשים ליישם את סעיפי ההסכם ביום-יום: להעביר תשלומים, לנהל זמני שהות, לדווח על שינויים מהותיים.

• חשוב לפעול בשיתוף פעולה, במיוחד בעניינים הקשורים לילדים, כדי שלא לייצר עבורם משבר נוסף.

• בהסכם הגישור נהוג להוסיף סעיף המאפשר לבני הזוג לשוב לשולחן המשא ומתן אם מתעוררות מחלוקות או אירועים לא צפויים בעתיד. כך ניתן למנוע התפתחויות שליליות והסלמת יחסים.

משרד עורכת דין מאיה רוטנברג, בעל ניסיון עשיר של למעלה מ-20 שנים בתחום דיני המשפחה והגירושין, נחשב לאחד המשרדים המובילים בישראל בתחום דיני המשפחה והירושה. המשרד מתמחה בייצוג צדדים בהליכי גירושין מורכבים, ומפעיל בנוסף מרכז גישור מקצועי בתל אביב, אשר מעניק שירותי גישור משפחתי איכותיים ויעילים. הצוות במשרד כולל עורכי דין מומחים, מגשרים מוסמכים ויועצים מקצועיים משלימים (כלכליים, רגשיים ועוד), המספקים מעטפת מקיפה לכל לקוח בהתאם לצרכיו האישיים.

השילוב בין הניסיון המשפטי רב השנים של עו"ד מאיה רוטנברג ומומחיותה בתחום הגישור המשפחתי, מאפשר מתן פתרונות יצירתיים וריאליים לבני הזוג המתגרשים, תוך שמירה על זכויותיהם ועל טובתם של הילדים. גישתה המקצועית המכוונת לחתירה לפתרון בדרכי שלום, יחד עם יכולת לייצג את הלקוח בנחישות אם ההליך הופך למורכב, ממצבת את המשרד ככתובת טבעית לכל מי שמבקש לנהל הליכי גירושין ביעילות, ברגישות ובכבוד הדדי.