|
|
| | | | | ישיבה משותפת
של הוועדה לקידום מעמד האישה פר' מס' 110
והוועדה לזכויות הילד פר' מס' 144
| |  |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
| | | | | Bar Association Law, 5721-1961 – Sections 53, 54 thru 60, 61, 62, 75, 81 thru 88,
90, in Section 98b(c)- the beginning and Paragraphs (2) and (4), 98c, 98e, 98i
thru 98k
| | |
|
| | | | | • שם משרד עורכי הדין, מענו וכן שם השותף הבכיר, השכלתו, הוותק והניסיון המקצועי שלו; שמות השותפים והפרטים האמורים גם לגביהם.
פרוט עורכי הדין האחרים המועסקים במשרד ופירוט לגבי צוות מקצועי נוסף המועסק במשרד,תוך הבחנה בין עובדים קבועים לעובדים זמניים או עונתיים.
• היות עורך הדין, או היות אחד משותפיו, יועץ משפטי של חברה עירונית אחרת.
• נתונים על חברות עיקריות המקבלות ייעוץ ממשרד עורכי הדין, גודלן, עיקרי פעילותן והתמחויות
ביקורת הנדרשות לגביהן.
• עדיפות להעסקת המשרד בידי חברה עירונית, מבחינת ענפים כלכליים בהם מתמחה המשרד או אחד משותפיו.
| | |
|
| | | | | יפוי כח לפי סעיף 91 לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961 שניתן בישראל לעורך דין לפעול בתחום הפעולות שיש להן קשרלשירות המקצועי שנותן עורך דין ללקוח, לרבות קבלת כספים ודברים אחרים בשביל לקוחו בענין כזה, שחתימת הלקוח עליו אושרה בכתב על ידי עורך הדין.
| | |
|
|
|
| | | | | תובענה רכושית- בהתאם להוראות הסכם ממון ושילם אגרה בהתאם לתוספת הראשונה לתקנות. תכלית
התובענה היא אכיפת הסכם הממון ביחס לשני נכסי מקרקעין, האחד בצרפת והשני בישראל. | | |
|
| | | | | Israel Bar Association Internship Prolongation Law Memo
השינויים המוצעים בתזכיר חוק זה באים על הרקע האמור ובהמשך לו כמו גם בעקבות המתווה בדבר "השבחת המקצוע והארכת ההתמחות" (להלן - המתווה) אשר גובש לאחרונה בין ראש לשכת עורכי הדין, נציגי המוסדות להשכלה גבוהה, נציגי הסטודנטים למשפטים, שרת המשפטים ויושב ראש ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת . בין היתר מדבר המתווה על הארכתה בתנאים מוגדרים של ההתמחות בעריכת דין לתקופה של שמונה-עשר חודשים וכן על עיבוי מנגנון הפיקוח על ההתמחות שמקיימת לשכת עורכי הדין באמצעות מינוי נציב פיקוח על ההתמחות שתמנה שרת המשפטים (כפי שאף הציע משרד המשפטים הן במסגרת תזכירי החוק הנזכרים לעיל והן במסגרת הצעת תיקון מס' 39 בעקבות המלצות ועדת גרסטל). בהיבטיו אלה של המתווה כמו גם באפשרות הנזכרת בו לשלול לתקופה ממושכת אישור לאמן עוסק תזכיר החוק הנוכחי. | | |
|
| | | | | בית המשפט העליון
פסקי דין מרכזיים שניתנו בשנת המשפט 2016-2017 | | |
|
| | | | | כפני כבה' השופט ד"ר אוהד גוריון
בהליך וה התבקש בית המשפט בישראל. לפי הוק ונורה משפטית ביו מדינות, לסייﬠ לבית המשפט חﬠליון בניו סאות' ויילס "בית המשפט האוסטרלי". באמצﬠות תשאולו של המשיב וקבלת מידﬠ ומסמכים ממנו לצרכי הליך המתנהל בבית המשפט האוסטרלי.
שקלתי האם לחכריﬠ ﬠתה בטﬠנת החיסיון. הנם שלשיטתי חוק פורה משפטית מאפשר לבית משפט
זה לﬠשות כן בהתאם לדין הישראלי ראו למשל סﬠיף 8 לחוק. איני סבור כי יש לﬠשות כו בשלב
הנוכחי. המדובר בהליך רמתנהל באוסטרליה. ובטﬠנה לחיסיוו לפי הדין השוויצרי. שילובה של
מﬠרכת דינים שלישית, וו הישראלית, והכרעה בהתאם לה שעה שייתכן כי התוצאה תהיה שונה במדינה המבקשת.
| | |
|
| | | | | בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים
הערעורים מתקבלים באופן חלקי והנני מורה על קיצור תקופת השהייה של הקטינים במרכז החירום לשם ביצוע האבחון, ועד לסיומו, אך לא יאוחר מאשר תוך 75 יום מיום הוצאתם ממשמורת הוריהם .
בהחליטו על הוצאת קטין מרשות הוריו צריך בית המשפט להשתכנע כי אין אמצעי אחר, פחות בחומרתו, אשר יבטיח את
ההגנה על שלומו ורווחתו של הקטין וכי רק ביסוס הנחיצות בהוצאתו של הקטין והצורך לעשות כן מידית, יכול להצדיק פגיעה במרקם המשפחתי. | | |
|
| | | | | בית משפט לענייני משפחה בתל אביב - יפו
לפני כבוד השופט יהורם שקד
השאלה שיש לדו בה היא , למעשה , הא החיסיון , שחל בי האיש לבי עורכי דינו, והמוגן באופן כללי כלפי כולי עלמא, ימשיך לחול גם כלפי האשה בנסיבות המקרה, בו עותרת האשה לקבל מידע על רכוש בר איזו בי שניה ועל הימצאות אותו רכוש. טענתה המרכזית של האשה, כי היא עותרת, למעשה, לגילוי פרטי רכוש בר איזו בי שניה , בעוד שסירובו של האיש להסרת החיסיון , הוא המשך ישיר לפעולות ולמחדלים מכיוונו שכל תכליתם מניעת מידע וכפועל יוצא, נישול האשה מזכויותיה שבדין.
| | |
|
|
| | | | | עמ"ש 56871-01-16 ז.כ. ואח' נ. ז.כ.
עמ"ש 58153-01-16 ז.כ. נ' ז.כ. ואח'
על אף שדרכן של תביעות נזיקיות אינה נעצרת על מפתנו של בית המשפט לענייני משפחה, הרי שאין לאפשר להן מסלול אוטומטי ו"חלק" ועל ביהמ"ש לדקדק ולבחון היטב, נוכח טיבו וטיבעו של התא המשפחתי, האם מתן הסעד הנזיקי הינה הדרך הראויה להתמודד עם התובענה שהונחה לפתחו.
| | |
|
| | | | | הועדה הציבורית לקביעת ייעודם של עזבונות לטובת המדינה | | |
|
| | | | | בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ 9261/16
לפני:
כבוד המשנה לנשיאה א' רובינשטיין
כבוד השופט ח' מלצר
כבוד השופט י' דנציגר
העותרות:
1. פלונית
2. עמותת "מבוי סתום"
נ ג ד
המשיבים:
1. בית הדין הרבני הגדול לערעורים בירושלים
2. נשיא בית הדין הרבני הגדול
3. פלוני
4. פלוני | | |
|
| | | | | קשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז (השופטות נד"ב, ברנט ופלאוט) מיום 21.3.13 בתיק עמ"ש 16666-02-13, במסגרתו נקבע כי על המבקשת להחזיר את בנה הבכור להולנד. עניינה של הבקשה – מחלוקת לעניין הפרדה בין שני אחים בהליך אמנת האג.
בית המשפט לענייני משפחה הורה למבקשת להחזיר את שני ילדיה להולנד על פי חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים), התשנ"א-1991. הבקשה מעלה, בין השאר, עתירה למנות מומחה לבחינת הנזק הצפוי להיגרם לאח הבכור כתוצאה מהפרדתו מאחיו הקטן נוכח החזרתו. | | |
|
| | | | | קשת רשות ערעור על פסק דינו של בית-המשפט המחוזי בחיפה (כבוד השופטות ש' שטמר, י' וילנר וצ' קינן) בעמ"ש 44902-10-10, אשר דחה את ערעור המבקש על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בחיפה (כב' השופט ב' צ' ברגר) על פיו נדחתה תביעתו של המבקש להכיר בו כאבי הקטינה, ילידת חודש אוקטובר 2006, אשר נולדה לטענתו מיחסיו עם משיבה עת הייתה נשואה למשיב. כמו כן, נדחתה תביעתו להחזקתה ולקיום הסדרי ראייה עימה. | | |
|
| | | | | דיון בבקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת מיום 20.1.11 בעמ"ש 044293-12-10 שניתן על ידי כב' השופטים א' אברהם, י' אברהם וד' צרפתי שקיבל בחלקו את ערעור המבקשת על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בנצרת (כבוד השופט ס' ג'יוסי), והורה על החזרת בתם המשותפת של המבקשת והמשיב לניו ג'רזי, ארצות הברית, מכוח חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים) התשנ"א-1991 | | |
|
| | | | | בבית המשפט העליון
לפני: כבוד השופט א' רובינשטיין
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב (סגן הנשיאה י' ענבר, והשופטים ש' שוחט וי' שבח) בעמ"ש 55494-11-12 ועמ"ש 55617-11-12 מיום 17.9.14, בגדרו נדחה ערעור המבקש על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בתל-אביב (השופט פ' שטרק) בתמ"ש 50553-01 מיום 27.9.12. עניינה של הבקשה – תביעות הדדיות על פי הסכם גירושין, ובמרכזן מכירתה של דירה משותפת (להלן הדירה) בהליך כינוס נכסים. בצד הבקשה הוגשה בקשה לעיכוב ביצועו של פסק דינו של בית המשפט המחוזי. | | |
|
| | | | | • חלוקת נכסי עיזבון.
• העברת נכסים אגב גירושין.
סעיף 4א לחוק קבע, טרם תיקונו, כי העברת זכויות במקרקעין או באיגוד מקרקעין הנעשית
עפ"י פס"ד לגירושין, אינה מהווה מכירה או פעולה באיגוד לעניין החוק.
במסגרת תיקון מס' 55 בוצע תיקון מבהיר לפיו אין צורך בגט פיטורין מבית הדין הדתי כדי
שההעברה לא תחשב כמכירה אלא די, בפסק דין שניתן אגב הליכי גירושין.
כך, החלטה שיפוטית הניתנת במסגרת הליכים בין בני זוג לפירוק התא המשפחתי ועניינה
חלוקת הרכוש בין בני הזוג לרבות החלטה כאמור של בית המשפט לענייני משפחה, תעמוד
בתנאי הסעיף, גם אם שאר ההליכים בין בני הזוג טרם הסתיימו (לדוגמא, טרם ניתן הגט או
טרם הסתיימו הליכי המזונות, החזקת ילדים וכיוב'
סעיף 5(ג) 4 – חלוקת נכסי עזבון בין יורשים
חלוקת נכסי עזבון בין יורשים אינה מהווה מכירה בהתאם לתנאים הקבועים בסעיף 5)ג)(4 (
לחוק.
במסגרת תיקון 55 הורחבה ההוראה כך, שיורשים יוכלו לחלק נכסים מעזבונות שונים
וחלוקה זו לא תחשב למכירה.... | | |
|
| | | | | בבית המשפט העליון
לפני:
כבוד השופטת א' חיות
כבוד השופט ח' מלצר
כבוד השופט י' דנציגר
כבוד השופט י' עמית
כבוד השופט מ' מזוז
בקשת רשות ערעור על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי מרכז מיום 13.10.2015 בתיק עמ"ש 7457-05-15 שניתן על ידי כב' השופטים א' ש' שילה; מ' נד"ב וד"ר ש' בורנשטיין.
לאחר שלטענתם הבינו כי התלבטותה של המערערת היא הלכה למעשה החלטה שלא להרות מזרעו של המנוח, הגישו ההורים תביעה בבית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה נגד המערערת, היועץ המשפטי לממשלה ובית החולים להצהיר כי הם הבעלים של מחצית מהמבחנות המכילות את זרעו של המנוח וכן לצו עשה המתיר לכל גורם רפואי העוסק בהפריה לעשות שימוש בזרעו בין על מנת להפרות בו אישה המוכרת להם והחפצה להרות מזרעו ובין אם להותיר את מבחנות הזרע לשימוש של תרומת זרע אנונימית "ובלבד ש[למנוח] יהיה המשך כלשהו". | | |
|
| | | | | לפני השופט שלמה אלבז
בקשה לפי סעיף 5א לחוק גיל הנישואין, התש"י-1950 למתן היתר לנישואי המבקשת, ר', ילידת.., אשר בעוד כ-4 חודשים ימלאו לה 18 שנים עם בחיר ליבה א', כבן 20.
ביום 02.12.2013 תוקן החוק בתיקון מס' 6 וגיל הנישואין המזערי הועלה מ-17 ל-18 שנים. עם זאת הוסמך ביהמ"ש לענייני משפחה, בסעיף 5(א) לחוק, להתיר נישואי קטין או קטינה, אם מלאו להם 16 שנים ולדעת ביהמ"ש קיימות נסיבות מיוחדות הקשורות בטובת הקטין או הקטינה, המצדיקות מתן היתר כזה. עוד נקבע שביהמ"ש לענייני משפחה יכריע בבקשה למתן היתר לאחר ששמע את הקטין או הקטינה לפי העניין. | | |
|
| | | | | אחרי ההגדרה "עובד סוציאלי לפי חוק גיל הנישואין" יבוא:
"קטין" - כמשמעותו בסעיף 3 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962 | | |
|
| | | | | בבית המשפט העליון
לפני: כבוד השופט א' רובינשטיין
במרכז בקשת רשות ערעור זו – אליה צורפה גם בקשת עיכוב ביצוע – ניצבת שאלת "מקום מגוריה הרגיל", בהתאם לחוק אמנת האג (החזקת ילדים חטופים), התשנ"א-1991, של בתם המשותפת בת ה-7 של המבקש והמשיבה. הן בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקוה (סגנית הנשיאה מקייס, פסק הדין מיום 17.12.14 בתמ"ש 5918-07-14) והן בית המשפט המחוזי מרכז (השופטות נד"ב ופלאוט והשופט וייצמן, פסק הדין מיום 11.1.15 בעמ"ש 52443-12-14), הורו על השבת הקטינה לארצות הברית. לטענת המבקש, האמנה אינה חלה בנידון ולכן לא היה מקום להורות על השבת הבת לארצות הברית. | | |
|
| | | | | בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (השופטים מ' סובל, ד' מינץ וד' טפרברג) מיום 9.10.16 בעמ"ש 30393-07-16, במסגרתו נדחה ערעור המבקש על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה (סגן הנשיא מ' הכהן) בירושלים מיום 24.5.16 בתמ"ש 46014-03-13. עניינה של הבקשה תביעה כספית להחזר הלוואה שנתן המבקש לאחותו. | | |
|
| | | | | בבית משפט לענייני משפחה בתל אביב - יפו
בפני כב' השופטת ורד שביט פינקלשטיין
שיטת קביעת שכר טרחת מנהל העזבון בגין ניהול העזבון נסמכת על שילוב בין שני פרמטרים עיקריים: האחד שווי העיזבון המסייע לקבוע את גובה שכר הטרחה בהתאם לאחריות המוטלת על מנהל העיזבון בניהול נכסי העיזבון עד לחלוקתם. ההנחה היא שככל ששווי העיזבון גדול יותר, מידת האחריות בניהול העיזבון משמעותית יותר. והשני - מורכבות ניהול העיזבון אשר נקבעת על פי סוג הנכסים, היקף העבודה והזמן שנדרש לניהול העיזבון.
יצוין, כי מבין שני השיקולים האמורים, שווי העזבון ומורכבות הניהול, הדגש הוא על האחרון שכן זוהי למעשה העבודה שהושקעה בפועל ואשר אותה בא לתגמל שכר הטרחה שיש לפסוק. | | |
|
| | | | | בפני כב' השופטת רות אטדגי-פריאנטה
נקבע כי משמורתה של הקטינה תהא אצל אביה עד הגיעה לגיל 18
| | |
|
| | | | | בפני כבוד השופטת עידית בן-דב ג'וליאן
הסוגיה המשפטית: האם תחולתו של צו הורות פסיקתי המכיר ההורה נוסף של קטין - ממועד לידתו של הקטין?, או האם תחולתו ממועד מתן הצו?
נפסק: צו הורות הינו צו המכונן סטטוס אישי חדש בין הקטין לבין ההורה ללא הקשר הגנטי, ומשכך תחולתו ממועד מתן הצו ואילך.
רקע: בנות הזוג החיות יחד תחת קורת גג אחת כידועות בציבור ומנהלות יחד משק בית משותף; נרשמו כבנות זוג והונפקה להן תעודת זוגיות; שינו את שם משפחתן לשם משפחה משותף; ערכו ביניהן הסכם ממון; ערכו ביניהן הסכם הורות בו הן נטלו על עצמם אחריות מלאה כלפי הילדים המשותפים שיוולדו להן והתחייבו לשאת בכל החובות והזכויות הכרוכות בגידול הילדים שיוולדו ללא קשר לזיקה גנטית, וגם במקרה של פרידה; הן בחרו יחדיו תורם זרע והיו שותפות יחד להליך בו עברה אחת מהן טיפולי הזרעה, מהם נולד בנם הקטן. | | |
|
|
|
| | | | | בית משפט לענייני משפחה בתל אביב - יפו
בפני כב' השופטת ורד שביט פינקלשטיין | | |
|
| | | | | מטרת הנחייה זו היא להתוות את מדיניות התביעה בשיקולי העמדה לדין וענישה של סרבני
גט. 15/11/2016 | | |
|
| | | | | הנחיה מספר: (90.021) 6.1301 14/11/2016 | | |
|
| | | | | בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי
בחיפה מיום 19.9.04 בבר"ע 1186/04 שניתן על-ידי כבוד השופט ח' פיזם | | |
|
| | | | | בבית המשפט העליון
ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 29.6.04 בתיק פש"ר 1831/00 שניתנה על-ידי כבוד השופטת ו' אלשיך | | |
|
| | | | | האם ניתן לכפות אבהות בשם הזכות להורות ? | | |
|
|
| | | | | טופס 1 – פתיחת הליך אזרחי מעודכן 2016
| | |
|
| | | | | "הורה יחיד" תושב ישראל שאינו נשוי ואין אדם הידוע בציבור כבן זוגו, אשר בהחזקתו ילד הנמצא עמו;
| | |
|
| | | | | בבית משפט השלום הרצליה | | |
|
|
|
|
|
|
| | | | | הנחיות היועץ המשפטי לממשלה השירות המשפטי הציבורי
ייחוד המקצוע
תאריך: י"א תמוז התשל"ד, 1 יולי 1974
עדכון: כ"ג תמוז התשס"ב, 3 יולי 2002
(21.601) 9.1200 :הנחיה מספר
ייצוג על-ידי עורכי-דין | | |
|
| | | | | Persons authorized to perform jewish marriage ceremony
רבנים מורשים לעריכת חו"ק בישראל
רשימת עורכי חופה וקידושין | | |
|
| | | | | נישאים ומתגרשים, לפי מחוז מגורים ודת
PERSONS MARRYING AND DIVORCING, BY DISTRICT OF RESIDENCE AND RELIGION
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס), תעשייה, כרייה וחציבה מדדים וסיכומים
שנתיים 2016 ניתן לצפייה באתר:
http://www.cbs.gov.il/reader/shnaton/shnatonh_new.html | | |
|
| | | | | נישואין, גירושין, לידות חי, פטירות,
ריבוי טבעי, פטירות תינוקות ולידות מת, לפי דת
MARRIAGES, DIVORCES, LIVE BIRTHS, DEATHS, NATURAL INCREASE,
INFANT DEATHS AND STILLBIRTHS, BY RELIGION
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס), תעשייה, כרייה וחציבה מדדים וסיכומים
שנתיים 2016ניתן לצפייה באתר:
http://www.cbs.gov.il/reader/shnaton/shnatonh_new.html | | |
|
| | | | | נוהל זה עוסק בהודעה על שינוי שם משפחה של מי שטרם שינה את שמו בתעודת הזהות לאחר הנישואין וכן בבחירת שם משפחה של בני זוג נשואים.
last name marriage procedure | | |
|
|
| | | | | changes in personal status divorce in Israel procedure
גירושין בארץ | | |
|
| | | | | changing sex registration policy in Israel
נוהל שינוי פרט רישום מין | | |
|
|
|
|
|
| | | | | .
ראוי לפסוק לקורבנות אלימות כלכלית פיצויים בנוסף לכספי מזונות או איזון משאבים, שכן הנזק הנגרם מהסבל הנפשי, מההשפלה ומהפגיעה באוטונומיה של הנפגע אינם שווים בהכרח לסכום המזונות שנפסק או לסכום שהתקבל במסגרת איזון המשאבים. הנזק, אשר במרבית המקרים נמשך שנות נישואין רבות, וכולל פעמים רבות אף פגיעה בכושר ההשתכרות, יכול לעלות על הסכום הנפסק במסגרת דיני המשפחה. שלא כמו דיני הנזיקין, דיני המזונות אינם מאפשרים לקבל פיצוי על נזק נפשי ורגשי.
האלימות הכלכלית פוגעת בשני המינים, יש לאפשר מתן סעד גם לגברים נפגעי אלימות כלכלית באמצעות דיני הנזיקין. שלישית, יש מקרים בהם חובת מזונות מכוח הדין הדתי אינה חלה כלל, לדוגמה על מי שהדין האישי אינו חל עליהם מסיבות שונות. בנוסף יש מקרים בהם הדין האישי שולל מזונות מהאישה מטעמים דתיים. במקרים אלה, ראוי כי דיני הנזיקין יאפשרו סעד פיצויים בגין אלימות כלכלית | | |
|
| | | | | בנושא גישור לפי המצב המשפטי הקיים, קיים מרוץ בין ערכאות דתיות לבין בתי-המשפט, כאשר הסמכות נקנית למי שמקדים והולך לערכאה מסוימת. יש דברים כמובן שהם ייחודיים למערכת השיפוט הדתי, כמו דיני הגירושין שבזה אין סמכות מקבילה למערכת בתי-המשפט אבל בכל מה שנוגע לנושאים אחרים, כמו חלוקת הרכוש בין בני הזוג, הרי שיש סמכות מקבילה בין הערכאות. גם בעניין סוגיית המזונות, יש סמכות מקבילה, אף על פי שהדין הדתי נוהג בבתי-המשפט ידוע שיש גם בעניין הזה מרוץ כי הסכומים הם שונים במערכות הדתיות לעומת מערכת בתי-המשפט האזרחי. | | |
|
| | | | | הצעת החוק באה לתקן כמה תיקונים נקודתיים בנושא הגישור מתוך הנחה שיש צורך בתיקון יותר כולל שייעשה בבוא העת. התיקון הספציפי הזה נגזר מהצעת חוק מורחבת יותר של הרפורמה במערכת בתי-המשפט. מאחר שראינו שהרפורמה היא דבר שלוקח הרבה זמן הוחלט לפצל את הצעת החוק הכוללת ולהביא את התיקון הספציפי לסעיפים שעוסקים בגישור. הדבר המרכזי כאן הוא החלפת המונח "פישור" ב"גישור". | | |
|
|
| | | | | הגיעו צדדים לסכסוך להסכמה על יישוב הסכסוך שביניהם בגישור שנערך לפי חוק זה, רשאי בית המשפט המוסמך לדון בתובענה נושא הסכסוך לתת להסדר הגישור שהושג ביניהם תוקף של פסק דין, אף אם לא הוגשה תובענה באותו סכסוך | | |
|
|
|
|
| | | | | החוק לחלוקת חיסכון פנסיוני בין בני זוג שנפרדו, התשע"ד-2014 (להלן –החוק), נכנס לתוקף ביום 6 בפברואר 2015. מטרת החוק היא לקבוע הסדרים בעניין חלוקה של חיסכון פנסיוני בין חוסך ובין בן זוגו לשעבר כפי שנקבעה בפסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני, באמצעות גוף משלם. במסגרת החוק נקבעו שיטות שונות לחלוקה לפי אופיו של מוצר החיסכון הפנסיוני. בהקשר זה נקבעו הוראות שונות לעניין חיסכון פנסיוני באמצעות צבירת זכויות (הכולל: הסדרי פנסיה תקציבית, קרנות ותיקות וביטוחי מנהלים ישנים) וחיסכון פנסיוני באמצעות צבירת כספים (הכולל את יתר החיסכון הפנסיוני).בדומה לתיקונים שנקבעו בחלק הכללי ביחס לחיסכון פנסיוני באמצעות צבירת זכויות תוקנו גם בתיקונים עקיפים חוק שירות המדינה (גימלאות)[נוסח משולב], התש"ל-1970 (להלן - חוק הגימלאות), וחוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גימלאות)[נוסח משולב], התשמ"ה-1985 (להלן –חוק שירות הקבע).
במסגרת יישום הוראות החוקעל ידי הגופים המשלמים, התברר כי קיימים מספר עניינים בחוק הדורשים תוספות, תיקונים והבהרות. התיקונים המוצעים בהצעה זו נועדו לייעול ושיפור האפשרות שעומדת בידי בני זוג שנפרדו לחלק את החיסכון הפנסיוני דרך הגופים המשלמים ולסייע לגופים המשלמים ליישם את הוראות החוק.
| | |
|
|
| | | | | במטרה לעודד שוויון תעסוקתי בין מגדרים, הצעת החוק יוצרת אחידות בין הליך מינויו של מנהל בתי הדין הרבניים להליך מינויו של מנהל בתי המשפט המאפשר מינוי נשים לתפקידים שיפוטיים ולא רק מנהליים, הליך זה מוסדר בסעיף 82 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד–1984. | | |
|
| | | | | עיקרי החוק:
טובת הילדה או הילד – שיקול ראשון במעלה.
שיתוף ילדה או ילד בעניין הנוגע אליהם .
זכות ילדה או ילד לאחריות הורית כלפיהם.
זכות ילדה או ילד למימוש זכויותיהם .
הוראות החוק אינן גורעות מחובת ההורים לתשלום מזונות לילדיהם. | | |
|
| | | | | הצעת החוק נועדה לקדם את השימוש במשפט העברי במקרים בהם אין חוק מוגדר לנושא שנמצא בדיון | | |
|
|
|
| | | | |
הפצת תזכיר חוק הורים וילדיהם לחקיקת המלצות הוועדות הציבוריות בנושאים "הילד ומשפחתו" ו-"אחריות הורית בגירושין".
שר המשפטים אישר את הפצת תזכיר חוק הורים וילדיהם, התשע"ב-2012, אשר מתבסס על המלצות שתי ועדות ציבוריות: הוועדה לנושא "הילד ומשפחתו" שעסקה באחריות ההורית למימוש זכויות הילד לפי אמנת האו"ם בדבר זכויות הילד, 1989. ועדה זו, בראשות ד"ר תמר מורג, פעלה במסגרת "הוועדה לבחינת עקרונות יסוד בתחום הילד ומשפחתו ויישומם בחקיקה", בראשות השופטת סביונה רוטלוי. "הוועדה לבחינת ההיבטים המשפטיים של האחריות ההורית בגירושין", בראשות פרופ' דן שניט, שעסקה באחריות ההורית לילדם לאחר שההורים נפרדו.
| | |
|
| | | | | בתי המשפט בישראל נוהגים לפסוק בענייני משמורת ילדים לפי טובת הקטין, כפי שאכן נקבע בחוק. ואולם החוק קובע מגבלה על שיקול הדעת של בתי המשפט, לפיה ילדים עד גיל 6 חייבים להימסר להחזקתה של האם, למעט במקרים יוצאי דופן. מגבלה זו, שהיתה נהוגה בעבר במדינות רבות, הוסרה מהחקיקה במדינות המערב, ומן הראוי לעשות כך גם בישראל. מבחינה זו, מפגר החוק הישראלי שנות דור אחר חקיקות מקבילות במדינות כמו ארה"ב, קנדה, אוסטרליה ומדינות אירופה המערבית. | | |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
| | | | | "אם מיועדת" – כמשמעותה בחוק ההסכמים;
"אם נושאת" – כהגדרתה בחוק ההסכמים;
"בית חולים" – בית חולים כמשמעותו בסעיף 24 לפקודת בריאות העם;
"ביציות עודפות" – ביציות שנשאבו מגופה של מטופלת, מעבר לביציות שהיא מייעדת לצורך הטיפול בה;
"בית משפט" – בית משפט לענייני משפחה;
"בנק זרע" – בנק זרע שהמנהל הכיר בו לפי פקודת בריאות העם;
"הסכם לנשיאת עוברים" – כהגדרתו בחוק ההסכמים;
"הפריה חוץ-גופית" – הפריית ביצית של אישה בזרע, מחוץ לגוף האישה;
"הקצאת ביציות למטרת השתלה" – ייעוד ביציות שנשאבו מתורמת לשם השתלתן;
"הקצאת ביציות למטרת מחקר" – ייעוד ביציות שנשאבו מתורמת למטרת מחקר;
"השתלת ביציות", "השתלה" – טיפול רפואי לשם החדרה ביציות שנשאבו מגופה של אישה, בין אם הן מופרות ובין אם לאו, לאברי הרבייה של אישה אחרת;
| | |
|
|
| | | | | לפי המציאות המשפטית הנוהגת בישראל, מוטלות על בני זוג, מכוח הדין האישי הגבלות שמונעות מהם להינשא ולהקים משפחה בישראל בכלל, או עם בחיר לבם המסוים. דוגמאות להגבלות על נישואין שכאלה הן - כאשר בני זוג אינם בני עדה דתית מוכרת, כאשר כל אחד מבני הזוג משתייך לעדה דתית אחרת או כאשר אחד מבני הזוג הוא חסר דת או מי שלפי דיני המעמד האישי הוא פסול חיתון בכלל או עם בן זוגו המיועד.
בנסיבות אלה, ואף בנסיבות אחרות, נוצרה מציאות במסגרתה בוחרים בני זוג ישראלים לערוך נישואין אזרחיים בחוץ לארץ ואף בדרך של התכתבות או בקונסוליות של מדינות חוץ............ | | |
|
| | | | | האמנה משתיתה את הקשר בין הורים לבין ילדיהם על מושג "האחריות ההורית" ולא על ה-"אפוטרופסות" של ההורים על ילדיהם, כפי שנוקט חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962 (להלן –"חוק הכשרות המשפטית") בסעיפים 14 ו-15. לפי האמנה, ילדים הם בעלי זכויות עצמאיים מהוריהם, ואף בעלי זכויות כלפי הוריהם. על כן לפי האמנה, אחריות ההורים היא לממש את זכויותיהם של ילדיהם כשיקול ראשון במעלה (סעיפים 3(1) ו-18(1) לאמנה). ענייני הילדים אינם יכולים אפוא להיגזר עוד מזכויות ההורים כאפוטרופוסים טבעיים של ילדיהם, כפי שקובע סעיף 14 לחוק הכשרות המשפטית. על פי התפיסה החדשה שמגולמת באמנה, מרכז הכובד עובר להכרה בילד כבעל זכויות ייחודיות, לגדול ולהתפתח כאדם עצמאי, דבר שבא לידי ביטוי בפרט בחובה לשתף את הילד בתהליך קבלת החלטות בעניינו(סעיף 12 לאמנה). עסקינן אפוא, בשינויים ערכיים ומוסריים משמעותיים – שכוללים גם מעבר טרמינולוגי ממונחי חובות וזכויות הוריות שבחוק הכשרות המשפטית (סעיף 15) למונח אחריות הורית –אשר טומנים בחובם הטמעה של תפיסה נורמטיבית חדשה אודות מהות היחסים בתוך המשפחה כבסיס לכל הסדר משפטי בעניינים שבין ילדים והוריהם.
בהתאם לכך, מבקש חוק זה לבטל את מרבית הוראות הפרק השני של חוק הכשרות המשפטית, ולהסדיר את יחסיהם של הורים וילדיהם בחוק עצמאי, על יסוד התפיסה של האחריות ההורית. זאת, תוך הגדרת טובת הילד כשיקול ראשון במעלה, זכות הילד לאחריות הורית משותפת וכן בקביעת זכויות עצמאיות ובסיסיות לילד, שחובקות את כל תחומי חייו ומבטיחות לו רמת חיים הולמת כילד. כל זאת, באופן העולה עם מחויבות ישראל לאמנה ועם השינויים החברתיים שחלו בעשורים האחרונים בעולם בתחום זה. | | |
|
| | | | | על רקע המציאות של עיגון אלפי בני זוג יהודים לשנים רבות, אשר לא נמצא לה זה עשרות בשנים תקנה, מוצע לקבוע בחוק כי רב שמונה לרושם נישואין יציע לבני זוג שבאו להירשם לנישואין לחתום על "הסכם קדם נישואין", בנוסח שיקבע שר המשפטים או בנוסח אחר שבני הזוג יסכימו עליו. | | |
|
| | | | | מעמד אישי ומשפחה – נישואין וגירושין
מעמד אישי ומשפחה – בתי דין רבניים
בתי משפט וסדרי דין – בתי משפט ובתי דין – בתי דין רבניים
| | |
|
| | | | | תמ"ש 43512-06-14
תמ"ש 43458-06-14
תמ"ש 53825-06-14
| | |
|
| | | | | תיק זה עומד בצומת המסתעף בו נפגשות הטכנולוגיה המתקדמת, מגבלות
הפרט, הכמיהה האוניברסלית לילד והתפתחות המשפט הישראלי בדיני משפחה
בכלל, ובהגדרת ההורות בפרט.
המבקשת בבקשת רשות הערעור שבפנינו היא אישה רווקה ללא בן זוג,
אשר מסיבות רפואיות אינה יכולה להביא לעולם ילד גנטי או לשאת הריון מבחינה
פיזיולוגית. לאחר שכשלו ניסיונותיה להיהפך לאם בדרכים ה"מוכרות", ולנוכח
המצב המשפטי השורר בישראל בכל הקשור ליכולתה של רווקה לאמץ ילד לפי
חוק אימוץ ילדים, התשמ"א-1981 | | |
|
| | | | | ין המבקשת למשיב פרץ סכסוך באשר לזכויות המשמרות על ילדתם המשותפת, בת כשנתיים וחצי (להלן: הקטינה). המבקשת עזבה את מקום מגוריהם של בני הזוג באנגליה, והביאה אותה עמה לישראל. תביעה שהגיש המבקש בבית המשפט לענייני משפחה בירושלים להשבת הקטינה לאנגליה, לפי חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים), התשנ"א-1991, הסתיימה בפסק דין שנתן תוקף להסכמת הצדדים (תמ"ש 21020-04-15, כב' השופט ד' טפרברג). בין היתר, הסכימו הצדדים כי המבקשת תחזור לאנגליה עם הקטינה לשם ניהול הסכסוך באשר למשמורת עליה. | | |
|
| | | | | ביסוד המחלוקת בין הצדדים עומד סכסוך רב שנים בדבר המשמורת על הקטינים. באמצע שנת 2014 נטלה המשיבה את האחרונים והגיעה עמם לישראל, תוך הפרת זכויות המשמורת של המבקש. אין מחלוקת כי פעולתה עולה כדי "הרחקת ילד שלא כדין" לפי סעיף 3 לאמנה בדבר ההיבטים האזרחיים של חטיפה בינלאומית של ילדים (המופיעה בתוספת לחוק אמנת האג, להלן: האמנה). אולם, כאמור, בית המשפט לענייני משפחה קבע כי אין להורות על החזרת הקטינים לארצות הברית, שכן מתקיים לגביהם לפחות אחד מן החריגים הקבועים בסעיף 13(ב) לאמנה – התנגדות הקטין להחזרתו למדינת מוצאו. עוד נקבע כי הובא בסיס לקיומו של חריג נוסף – קיום חשש חמור שהחזרת הקטין תחשוף אותו לנזק פיזי או פסיכולוגי – על אף שהשאלה האם חריג זה הוכח במידה הדרושה לא הוכרעה. בית המשפט המחוזי דחה את ערעור המבקש, ואף הוסיף כי לשיטתו הוכח גם קיומו של חשש חמור לנזק במידה הדרושה. | | |
|
| | | | | בייצוגה של עו"ד מאיה רוטנברג.
פסק דין שניתן בבית המשפט המחוזי בלוד ע"י ההרכב הנכבד השופט צבי ויצמן, השופטת ורדה פלאוט והשופטת מיכל נד"ב אב"ד.פסק הדין קובע מזונות מאוזנים בהתאם לרמת השתכרות כאשר מתקיימת משמורת משותפת ומתווה קו חדש של פסיקה בתחום המזונות במשמורת ילדים משותפת בבית המשפט המחוזי.
| | |
|
| | | | | חוק להסדר התדיינות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), התשע"ה–2014 נועד לסייע לבני זוג, בנושאי גירושין, יחסי ממון, תביעות רכושיות, מזונות ומדור, אבהות ואמהות ומשמורת ילדים וליישב סכסוכים משפחתיים באמצעי גישור ופיוס בניסיון לצמצם שימוש בערכאות ודיונים משפטיים. | | |
|
|
