דיני משפחה גירושין וחוקים רלוונטיים

חוק זה נועד להקל על מצוקתם של גברים נשים וילדים אשר סובלים ומאוימים תחת ידו הקשה של בן משפחה אלים. בהשפעת ועדת קרפ, נוסח החוק מאפשר לבית המשפט להרחיק בן משפחה אלים מבני משפחתו הסובלים מהתנהגותו האלימה, הן בבית המשפחה והן כמקומות העבודה והלימודים בהם שוהים בני המשפחה.

קרא עוד

ביהמ״ש המחוז׳ בחיפה, השופט חננאל שרעבי: החלטה בבקשה לרשות ערעור על החלטה

שאין להגיש בגינה
מספר תיק: 63064-02-20
סוג ההליך : משפחה
מחוז : מחוז חיפה
בתי משפט : בתי המשפט
המחוזיים
שופט/ראש הרכב : חננאל
שרעבי
מועד החלטה : 27.2.2020
קרא עוד

שופטות ושופטי בית המשפט העליון בחרו את פסקי הדין המרכזיים שניתנו בשנת המשפט החולפת - מערב ראש השנה התשע"ט עד לערב ראש השנה התש"ף (נכון ליום 26.9.2019)קרא עוד

תובענה רכושית- בהתאם להוראות הסכם ממון ושילם אגרה בהתאם לתוספת הראשונה לתקנות. תכלית
התובענה היא אכיפת הסכם הממון ביחס לשני נכסי מקרקעין, האחד בצרפת והשני בישראל.קרא עוד

בית המשפט העליון
פסקי דין מרכזיים שניתנו בשנת המשפט 2016-2017קרא עוד

בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים

הערעורים מתקבלים באופן חלקי והנני מורה על קיצור תקופת השהייה של הקטינים במרכז החירום לשם ביצוע האבחון, ועד לסיומו, אך לא יאוחר מאשר תוך 75 יום מיום הוצאתם ממשמורת הוריהם .

בהחליטו על הוצאת קטין מרשות הוריו צריך בית המשפט להשתכנע כי אין אמצעי אחר, פחות בחומרתו, אשר יבטיח את
ההגנה על שלומו ורווחתו של הקטין וכי רק ביסוס הנחיצות בהוצאתו של הקטין והצורך לעשות כן מידית, יכול להצדיק פגיעה במרקם המשפחתי.קרא עוד

הועדה הציבורית לקביעת ייעודם של עזבונות לטובת המדינהקרא עוד

קשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז (השופטות נד"ב, ברנט ופלאוט) מיום 21.3.13 בתיק עמ"ש 16666-02-13, במסגרתו נקבע כי על המבקשת להחזיר את בנה הבכור להולנד. עניינה של הבקשה – מחלוקת לעניין הפרדה בין שני אחים בהליך אמנת האג.

בית המשפט לענייני משפחה הורה למבקשת להחזיר את שני ילדיה להולנד על פי חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים), התשנ"א-1991. הבקשה מעלה, בין השאר, עתירה למנות מומחה לבחינת הנזק הצפוי להיגרם לאח הבכור כתוצאה מהפרדתו מאחיו הקטן נוכח החזרתו.קרא עוד

בבית המשפט העליון
לפני: כבוד השופט א' רובינשטיין

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב (סגן הנשיאה י' ענבר, והשופטים ש' שוחט וי' שבח) בעמ"ש 55494-11-12 ועמ"ש 55617-11-12 מיום 17.9.14, בגדרו נדחה ערעור המבקש על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בתל-אביב (השופט פ' שטרק) בתמ"ש 50553-01 מיום 27.9.12. עניינה של הבקשה – תביעות הדדיות על פי הסכם גירושין, ובמרכזן מכירתה של דירה משותפת (להלן הדירה) בהליך כינוס נכסים. בצד הבקשה הוגשה בקשה לעיכוב ביצועו של פסק דינו של בית המשפט המחוזי.קרא עוד

בבית המשפט העליון
לפני:
כבוד השופטת א' חיות
כבוד השופט ח' מלצר
כבוד השופט י' דנציגר
כבוד השופט י' עמית
כבוד השופט מ' מזוז

בקשת רשות ערעור על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי מרכז מיום 13.10.2015 בתיק עמ"ש 7457-05-15 שניתן על ידי כב' השופטים א' ש' שילה; מ' נד"ב וד"ר ש' בורנשטיין.

לאחר שלטענתם הבינו כי התלבטותה של המערערת היא הלכה למעשה החלטה שלא להרות מזרעו של המנוח, הגישו ההורים תביעה בבית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה נגד המערערת, היועץ המשפטי לממשלה ובית החולים להצהיר כי הם הבעלים של מחצית מהמבחנות המכילות את זרעו של המנוח וכן לצו עשה המתיר לכל גורם רפואי העוסק בהפריה לעשות שימוש בזרעו בין על מנת להפרות בו אישה המוכרת להם והחפצה להרות מזרעו ובין אם להותיר את מבחנות הזרע לשימוש של תרומת זרע אנונימית "ובלבד ש[למנוח] יהיה המשך כלשהו".קרא עוד

אחרי ההגדרה "עובד סוציאלי לפי חוק גיל הנישואין" יבוא:
"קטין" - כמשמעותו בסעיף 3 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962קרא עוד

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (השופטים מ' סובל, ד' מינץ וד' טפרברג) מיום 9.10.16 בעמ"ש 30393-07-16, במסגרתו נדחה ערעור המבקש על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה (סגן הנשיא מ' הכהן) בירושלים מיום 24.5.16 בתמ"ש 46014-03-13. עניינה של הבקשה תביעה כספית להחזר הלוואה שנתן המבקש לאחותו.קרא עוד

בפני כב' השופטת רות אטדגי-פריאנטה
נקבע כי משמורתה של הקטינה תהא אצל אביה עד הגיעה לגיל 18
קרא עוד

בית משפט לענייני משפחה בתל אביב - יפו
בפני כב' השופטת ורד שביט פינקלשטייןקרא עוד

הנחיה מספר: (90.021) 6.1301קרא עוד

בבית המשפט העליון
ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 29.6.04 בתיק פש"ר 1831/00 שניתנה על-ידי כבוד השופטת ו' אלשיךקרא עוד

"הורה יחיד" ­ תושב ישראל שאינו נשוי ואין אדם הידוע בציבור כבן ­זוגו, אשר בהחזקתו ילד הנמצא עמו;
קרא עוד

Persons authorized to perform jewish marriage ceremony

רבנים מורשים לעריכת חו"ק בישראל
רשימת עורכי חופה וקידושיןקרא עוד

נישואין, גירושין, לידות חי, פטירות,
ריבוי טבעי, פטירות תינוקות ולידות מת, לפי דת
MARRIAGES, DIVORCES, LIVE BIRTHS, DEATHS, NATURAL INCREASE,
INFANT DEATHS AND STILLBIRTHS, BY RELIGION

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס), תעשייה, כרייה וחציבה מדדים וסיכומים
שנתיים 2016ניתן לצפייה באתר:
http://www.cbs.gov.il/reader/shnaton/shnatonh_new.htmlקרא עוד

changing sex registration policy in Israel
נוהל שינוי פרט רישום מיןקרא עוד

בנושא גישור לפי המצב המשפטי הקיים, קיים מרוץ בין ערכאות דתיות לבין בתי-המשפט, כאשר הסמכות נקנית למי שמקדים והולך לערכאה מסוימת. יש דברים כמובן שהם ייחודיים למערכת השיפוט הדתי, כמו דיני הגירושין שבזה אין סמכות מקבילה למערכת בתי-המשפט אבל בכל מה שנוגע לנושאים אחרים, כמו חלוקת הרכוש בין בני הזוג, הרי שיש סמכות מקבילה בין הערכאות. גם בעניין סוגיית המזונות, יש סמכות מקבילה, אף על פי שהדין הדתי נוהג בבתי-המשפט ידוע שיש גם בעניין הזה מרוץ כי הסכומים הם שונים במערכות הדתיות לעומת מערכת בתי-המשפט האזרחי.קרא עוד

עיקרי החוק:
טובת הילדה או הילד – שיקול ראשון במעלה.
שיתוף ילדה או ילד בעניין הנוגע אליהם .
זכות ילדה או ילד לאחריות הורית כלפיהם.
זכות ילדה או ילד למימוש זכויותיהם .
הוראות החוק אינן גורעות מחובת ההורים לתשלום מזונות לילדיהם.קרא עוד

​הפצת תזכיר חוק הורים וילדיהם לחקיקת המלצות הוועדות הציבוריות בנושאים "הילד ומשפחתו" ו-"אחריות הורית בגירושין".

​
שר המשפטים אישר את הפצת תזכיר חוק הורים וילדיהם, התשע"ב-2012, אשר מתבסס על המלצות שתי ועדות ציבוריות: הוועדה לנושא "הילד ומשפחתו" שעסקה באחריות ההורית למימוש זכויות הילד לפי אמנת האו"ם בדבר זכויות הילד, 1989. ועדה זו, בראשות ד"ר תמר מורג, פעלה במסגרת "הוועדה לבחינת עקרונות יסוד בתחום הילד ומשפחתו ויישומם בחקיקה", בראשות השופטת סביונה רוטלוי. "הוועדה לבחינת ההיבטים המשפטיים של האחריות ההורית בגירושין", בראשות פרופ' דן שניט, שעסקה באחריות ההורית לילדם לאחר שההורים נפרדו.קרא עוד

האמנה משתיתה את הקשר בין הורים לבין ילדיהם על מושג "האחריות ההורית" ולא על ה-"אפוטרופסות" של ההורים על ילדיהם, כפי שנוקט חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962 (להלן –"חוק הכשרות המשפטית") בסעיפים 14 ו-15. לפי האמנה, ילדים הם בעלי זכויות עצמאיים מהוריהם, ואף בעלי זכויות כלפי הוריהם. על כן לפי האמנה, אחריות ההורים היא לממש את זכויותיהם של ילדיהם כשיקול ראשון במעלה (סעיפים 3(1) ו-18(1) לאמנה). ענייני הילדים אינם יכולים אפוא להיגזר עוד מזכויות ההורים כאפוטרופוסים טבעיים של ילדיהם, כפי שקובע סעיף 14 לחוק הכשרות המשפטית. על פי התפיסה החדשה שמגולמת באמנה, מרכז הכובד עובר להכרה בילד כבעל זכויות ייחודיות, לגדול ולהתפתח כאדם עצמאי, דבר שבא לידי ביטוי בפרט בחובה לשתף את הילד בתהליך קבלת החלטות בעניינו(סעיף 12 לאמנה). עסקינן אפוא, בשינויים ערכיים ומוסריים משמעותיים – שכוללים גם מעבר טרמינולוגי ממונחי חובות וזכויות הוריות שבחוק הכשרות המשפטית (סעיף 15) למונח אחריות הורית –אשר טומנים בחובם הטמעה של תפיסה נורמטיבית חדשה אודות מהות היחסים בתוך המשפחה כבסיס לכל הסדר משפטי בעניינים שבין ילדים והוריהם.

בהתאם לכך, מבקש חוק זה לבטל את מרבית הוראות הפרק השני של חוק הכשרות המשפטית, ולהסדיר את יחסיהם של הורים וילדיהם בחוק עצמאי, על יסוד התפיסה של האחריות ההורית. זאת, תוך הגדרת טובת הילד כשיקול ראשון במעלה, זכות הילד לאחריות הורית משותפת וכן בקביעת זכויות עצמאיות ובסיסיות לילד, שחובקות את כל תחומי חייו ומבטיחות לו רמת חיים הולמת כילד. כל זאת, באופן העולה עם מחויבות ישראל לאמנה ועם השינויים החברתיים שחלו בעשורים האחרונים בעולם בתחום זה.קרא עוד

מעמד אישי ומשפחה – נישואין וגירושין
מעמד אישי ומשפחה – בתי דין רבניים
בתי משפט וסדרי דין – בתי משפט ובתי דין – בתי דין רבניים
קרא עוד

תיק זה עומד בצומת המסתעף בו נפגשות הטכנולוגיה המתקדמת, מגבלות
הפרט, הכמיהה האוניברסלית לילד והתפתחות המשפט הישראלי בדיני משפחה
בכלל, ובהגדרת ההורות בפרט.
המבקשת בבקשת רשות הערעור שבפנינו היא אישה רווקה ללא בן זוג,
אשר מסיבות רפואיות אינה יכולה להביא לעולם ילד גנטי או לשאת הריון מבחינה
פיזיולוגית. לאחר שכשלו ניסיונותיה להיהפך לאם בדרכים ה"מוכרות", ולנוכח
המצב המשפטי השורר בישראל בכל הקשור ליכולתה של רווקה לאמץ ילד לפי
חוק אימוץ ילדים, התשמ"א-1981קרא עוד

ביסוד המחלוקת בין הצדדים עומד סכסוך רב שנים בדבר המשמורת על הקטינים. באמצע שנת 2014 נטלה המשיבה את האחרונים והגיעה עמם לישראל, תוך הפרת זכויות המשמורת של המבקש. אין מחלוקת כי פעולתה עולה כדי "הרחקת ילד שלא כדין" לפי סעיף 3 לאמנה בדבר ההיבטים האזרחיים של חטיפה בינלאומית של ילדים (המופיעה בתוספת לחוק אמנת האג, להלן: האמנה). אולם, כאמור, בית המשפט לענייני משפחה קבע כי אין להורות על החזרת הקטינים לארצות הברית, שכן מתקיים לגביהם לפחות אחד מן החריגים הקבועים בסעיף 13(ב) לאמנה – התנגדות הקטין להחזרתו למדינת מוצאו. עוד נקבע כי הובא בסיס לקיומו של חריג נוסף – קיום חשש חמור שהחזרת הקטין תחשוף אותו לנזק פיזי או פסיכולוגי – על אף שהשאלה האם חריג זה הוכח במידה הדרושה לא הוכרעה. בית המשפט המחוזי דחה את ערעור המבקש, ואף הוסיף כי לשיטתו הוכח גם קיומו של חשש חמור לנזק במידה הדרושה.קרא עוד

חוק להסדר התדיינות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), התשע"ה–2014 נועד לסייע לבני זוג, בנושאי גירושין, יחסי ממון, תביעות רכושיות, מזונות ומדור, אבהות ואמהות ומשמורת ילדים וליישב סכסוכים משפחתיים באמצעי גישור ופיוס בניסיון לצמצם שימוש בערכאות ודיונים משפטיים.קרא עוד