סימנים שצריך להתגרש

מתי יודעים שצריך להתגרש 

אחד השלבים הקשים ביותר בחייו של אדם הוא הרגע בו עולה המחשבה על גירושין. לעיתים, הדבר מגיע בעקבות בגידה, לעיתים בשל מתח זוגי מתמשך, ולעיתים בעקבות הבנה משותפת ששני בני הזוג כבר אינם מתקדמים באותו כיוון. ההחלטה לסיים את הנישואין אינה החלטה פשוטה והיא מצריכה בחינה מעמיקה של מכלול הסיבות, ההיבטים המשפטיים וההשלכות העתידיות על בני הזוג ועל הילדים. במאמר ארוך ומקיף זה, נעמיק בכמה מהסימנים העיקריים שיכולים להעיד כי ייתכן והגיע הזמן לפרק את החבילה.

יש לזכור שגם אם אתם מתלבטים בסוגיה זו, לא תמיד "סימן" אחד בלבד מצביע על הצורך בגירושין. עם זאת, כאשר הצטברות הסימנים הופכת למציאות יומיומית, מומלץ לבחון באופן מקצועי – בין אם באמצעות ייעוץ זוגי ומשפחתי, בין אם באמצעות פנייה אל עורך דין גירושין המתמחה בתחום. מחקרים רבים, ובהם מחקר עדכני מאוניברסיטת תל אביב משנת 2023, מצביעים על כך שעבור חלק ניכר מהזוגות, תהליך מודרך ומושכל יכול להקטין את הנזק הרגשי ולהקל משמעותית על בני המשפחה. יחד עם זאת, לפעמים ישנו פער שקשה לגשר עליו, ואיתותים ברורים אומרים שהזוגיות מיצתה את עצמה.

חשוב לציין כי בישראל, על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס), שיעור הגירושין נמצא במגמת עלייה מתמדת. בשנת 2023 נרשמו מעל 12,000 מקרי גירושין, עלייה של 8% לעומת עשור קודם. מדי שנה, מאות תביעות בנושא משמורת ילדים מגיעות לבתי המשפט לענייני משפחה ולבתי הדין הרבניים, בעוד אלפי תיקים בנושאי מזונות מתנהלים במקביל. מציאות זו ממחישה את החשיבות הרבה של הבנת הסימנים המקדימים, כמו גם ההבנה המשפטית הנלווית, לפני קבלת ההחלטה הגורלית על פירוק קשר הנישואין.

בחלק הבא, נסקור לעומק סימנים רגשיים המשפיעים על חיי הזוגיות ועלולים להוביל למחשבה על גירושין. לאחר מכן, נעמיק בסוגיות של בגידה ואיבוד אמון, נטפל בהיבטים כלכליים ומשפטיים כמו חלוקת רכוש ומזונות, ונבחן את השפעת התהליך על הילדים ועל זכויותיהם. נשווה גם בין גישות שונות להבאת סיום הקשר באופן מכבד או באמצעות מאבק משפטי ממושך. לכל אורך הדרך, נשתמש בהיבטים מעשיים וסטטיסטיקות מעודכנות כדי להעניק תמונה מלאה ככל האפשר, שתסייע לכל מי שבוחן את השאלה האם "הגיע הזמן להתגרש".

סימנים רגשיים ותהליכי שחיקה בזוגיות

החלק הרגשי ביחסים הוא העומק שמחזיק זוגיות לאורך זמן. כשמופיעים קשיים רגשיים מתמשכים שלא ניתנים לפתרון, יתכן שזהו הסימן הראשון והמשמעותי ביותר שעלול להצביע על צורך בגירושין. על פי פסיכולוגים משפחתיים מובילים, שחיקת מערכת היחסים באה לידי ביטוי בכמה מישורים: ירידה בתחושת הקרבה, חוסר השקעה הדדית בזוגיות, היעדר דיאלוג פתוח ותחושת ניתוק.

לעיתים, השחיקה באה כתוצאה מקשיי חיים: הולדת ילדים, שינויים משמעותיים במצב הכלכלי, או מעברים תכופים בין מקומות מגורים. מחקרים מראים כי זוגות אשר אינם משקיעים בהתפתחות הזוגית שלהם, אפילו ברמה השבועית של שיחת עומק או בילוי משותף, נמצאים בסיכון מוגבר לפרידה. בתוך כך, אם אחד מבני הזוג או שניהם חשים בדידות רגשית בזמן שהם עדיין חיים באותו בית, זהו אות אזהרה משמעותי. הבדידות מתאפיינת בהיעדר אינטימיות, פיזית או נפשית, בהיעדר תשומת לב הדדית, ולעיתים בהתפתחות עומס נפשי המוביל לתסמינים פיזיים כמו מתח או דיכאון.

סטטיסטיקה מעניינת בנושא זה מתייחסת לתדירות המפגשים הזוגיים ומשייכת זאת לשיעור הגירושין: מחקר שנערך בשנים 2018–2020 בחן כ-300 זוגות על פני פרק זמן של שלוש שנים. החוקרים מצאו כי בקרב זוגות שהקפידו על "זמן איכות זוגי" של לפחות שעה בשבוע, שיעור הגירושין היה נמוך יותר ב-35% מאשר זוגות שלא הקפידו על כך כלל. לעומת זאת, זוגות שהגדירו את עצמם כ"מנותקים רגשית" הצביעו על עלייה של 40% בהסתברות להיפרד תוך שנתיים.

אנחנו יכולים לראות שהפן הרגשי הוא אחד האיתותים החזקים ביותר לגבי מצב הקשר. כאשר רגשות שליליים שולטים באווירה בבית – עוינות, כעס מתמיד, עלבונות החוזרים על עצמם – והתקשורת החיובית כמעט שאינה קיימת, הדבר עלול להצביע על שחיקה עמוקה וקושי אמיתי לתקן את הקשר. גם זוגיות שבה אחד מבני הזוג או שניהם מרגישים כי אין להם מקום לביטוי אישי עלולה להוביל לתסכול עמוק ולתחושה ש"הקשר חונק אותי".

מצב של "קיפאון רגשי" יכול להתבטא גם בפגיעה משמעותית בערך העצמי של בני הזוג. כשהביטחון העצמי נסדק כתוצאה מזוגיות קשה, אדם עלול להתחיל לפקפק ביכולתו לבנות מערכת יחסים בריאה בכלל. אם יש ילדים בתמונה, המתח הרגשי שבין ההורים עלול להשליך ישירות עליהם, והם עשויים לחוות חוסר יציבות ופגיעות נפשית.

לכן, הסימנים הרגשיים החשובים ביותר שיש לשים אליהם לב כוללים: תחושת בידוד ובדידות בתוך מערכת היחסים, חוסר מוטיבציה או רצון להתקרב רגשית לבן/בת הזוג, קונפליקטים בלתי פוסקים, תוקפנות או עלבון חוזר. כאשר הסימנים הללו נוכחים לאורך זמן וללא כיוון לפתרון, מומלץ לשקול התייעצות עם איש מקצוע או פנייה אל עורך דין גירושין אם כבר ברור שהליך הפרידה בלתי נמנע. לעיתים, דווקא הפנייה לעזרה בשלב מוקדם יכולה להחזיר את היחסים למסלולם, אך אם מדובר במצב ארוך טווח שלא משתנה – זהו סימן אזהרה משמעותי שעלול להוביל בסופו של דבר לתהליך של גירושין.

בגידה ואובדן אמון

אחד הסימנים הברורים והכואבים ביותר שמעמידים את הזוגיות במבחן קשה הוא בגידה. בגידה אינה רק מעשה פיזי של קשר עם אדם אחר מחוץ לנישואין, אלא גם יכולה להתרחש ברמה הרגשית – למשל, קיום מערכת יחסים וירטואלית סודית או טיפוח קשר אינטימי ממושך עם צד שלישי, גם ללא מגע פיזי. על פי מחקר שנערך ב-2022, כ-25% מהגירושין בישראל כוללים לפחות טענה אחת של בגידה מצד אחד מבני הזוג, בעוד כ-15% מהזוגות מעידים על "פלירטוט מתמשך" או "רומן וירטואלי" כטריגר המוביל לשחיקת האמון.

ההשלכה העיקרית של בגידה היא פגיעה מהותית באמון, אחד היסודות המרכזיים שעליהם נשענת כל מערכת יחסים זוגית. כשאמון נשבר, נדרשת עבודה משמעותית וקשה מאוד על מנת לשקמו, ולעיתים הדבר לא מתאפשר כלל. בני הזוג שנפגע מרגיש לרוב תחושת השפלה, כעס, פגיעה עמוקה בערך העצמי שלו ורצון לנקמה או להתרחקות. גם אם יש עדיין רצון לשקם את מערכת היחסים, המאמץ עשוי להיות ממושך ומייגע. במקרים רבים, בן או בת הזוג שבגדו עשויים לחוש אשמה ולהפגין חרטה, אולם אם מדובר בדפוס חוזר או בחוסר יכולת לנתק קשר עם הצד השלישי, הדבר מעיד שהזוגיות עצמה כבר איננה מקום בטוח כפי שהייתה קודם לכן.

מבחינה משפטית, במרבית המקרים עצם הבגידה כשלעצמה אינה מהווה עילה בלעדית או מספקת לחיוב במזונות או לחלוקת רכוש שונה מן הרגיל. יחד עם זאת, בבתי הדין הרבניים, בגידה של האישה עשויה להשפיע על זכאותה לכתובה או על אופן ההסתכלות על הגירושין, בהתאם לנסיבות המקרה ולפרשנות ההלכתית. על פי נתוני הנהלת בתי הדין הרבניים לשנת 2023, בכ-12% מהתיקים שבהם עלתה טענת בגידה של האישה, הייתה לכך השפעה על הכרעת הדיינים לגבי הכתובה. באשר לגבר, המצב מורכב יותר וישנם מקרים ספציפיים שבהם גם בגידתו יכולה להשפיע על האופן שבו הדיינים מתייחסים לסוגיית שלום הבית או זכויות שונות.

עם זאת, ההשפעה המרכזית של בגידה היא בעיקר ברמה הרגשית והמעשית של התנהלות החיים המשותפים. זוגות רבים מנסים להתגבר על בגידה באמצעות טיפול זוגי אינטנסיבי, אך כאשר האמון אינו חוזר, סימנים נוספים מעידים שהזוגיות לא תצליח להתאושש: חוסר שביעות רצון מתמשך, תחושת עלבון שלא נשכחת, חשש מתמיד והצורך של בן הזוג הנפגע לבדוק ולהתחקות אחר התנהגותו של השני. אם המצב הזה הופך לשגרה המכבידה על שני הצדדים, הרי שגירושין הופכים למוצא הטבעי כמעט.

ישנה סטטיסטיקה מעניינת בהקשר זה: מחקר שנערך בהולנד ב-2021 בקרב זוגות נשואים מצא כי כ-60% מהזוגות שחוו בגידה החליטו להתגרש בתוך שנה מרגע הגילוי, בעוד שה-40% הנותרים ניסו תהליכי שיקום שונים – כשמתוכם רק 20% דיווחו על "שיקום מוצלח" לאורך שלוש שנים לאחר הבגידה. בישראל אין נתון רשמי דומה, אך חוקרים מעריכים כי האחוזים דומים למדי.

לפיכך, אם אירעה בגידה שאינה ניתנת למחילה או שלצד הבוגד אין כוונה אמיתית להפסיק את הקשר החיצוני, זהו אחד הסימנים הברורים ביותר לכך שמערכת היחסים הגיעה לצומת דרכים קריטי, ולעיתים הדרך היחידה היא לפרק את הנישואין. במקרים כאלה, כדאי להיוועץ בעורך דין גירושין בהקדם האפשרי, על מנת להבין את ההשלכות המשפטיות, להגן על הזכויות הקנייניות וההוריות, ולהתחיל תהליך פרידה מוסדר ומכוון מטרה.

סימנים כלכליים ומשפטיים

אחד התחומים המרכזיים שבהם ניכרת אי-התאמה בין בני זוג הוא התחום הכלכלי. כאשר הקשיים הכלכליים הופכים להיות מקור למתח תמידי, זהו סימן שכיח לכך שהתקשורת במשפחה נפגעה. זוגות רבים מגיעים לנקודה בה אחד מבני הזוג, או שניהם, משתמשים בכסף כקלף מיקוח או כאמצעי שליטה. מדובר במצב מתוח, שכן אי-שיתוף הפעולה הכלכלי עלול להוביל לתסכול הולך וגובר ולהחרפת המתחים הקיימים.

לעיתים, בן זוג אחד מוצא עצמו נושא בעיקר הנטל הכלכלי, בעוד האחר נמנע מתרומה הוגנת או שקול. גם התנהגות בזבזנית או הסתבכות בחובות ללא ידיעת בן הזוג השני יכולה ליצור קרע עמוק. על פי נתוני הלמ"ס לשנת 2022, בקרב זוגות שהתגרשו, כ-35% ציינו "בעיות כלכליות וחלוקת נטל לא הוגנת" כסיבה מרכזית לגירושיהם. נתון זה ממחיש עד כמה התחום הכלכלי עלול לשמש זרז לפירוק הנישואין, במיוחד כשהוא מצטרף לעוד סימנים רגשיים, בגידה או חוסר שביעות רצון כללי.

מהצד המשפטי, כאשר מתעוררים סכסוכים משמעותיים סביב הנושא הכלכלי, עולות שאלות כמו חלוקת רכוש, זכויות סוציאליות ועתיד פנסיוני. בישראל, חוק יחסי ממון בין בני זוג קובע כי בעת גירושין, כל אחד מבני הזוג זכאי למחצית מהרכוש שנצבר במהלך הנישואין – לרבות דירה, חסכונות, קופות גמל, קרנות השתלמות ועוד, אלא אם נחתם הסכם ממון הקובע אחרת. משרד המשפטים פרסם ב-2023 דו"ח המראה כי בכ-60% מתיקי הגירושין שנדונו בבית המשפט לענייני משפחה הייתה מחלוקת על חלוקת רכוש, וההליך נמשך בממוצע כ-14 חודשים. המשמעות היא שהמחלוקות הכלכליות עשויות להסלים את המצב ולהאריך את ההליך המשפטי.

סימן נוסף לכך שאולי הגיע הזמן להתגרש טמון בשאלה עד כמה בני הזוג מצליחים לתאם ציפיות ולהסדיר את ההתנהלות הכספית היומיומית. אם אתם מוצאים את עצמכם במאבקים אינסופיים על הוצאות הבית, על רכישות מיותרות לכאורה בעיני אחד הצדדים, על הלוואות שנלקחו ללא ידיעה – הרי שהאמון התערער גם בתחום זה. במקרים חמורים במיוחד, אחד מבני הזוג אף עלול להסתיר הכנסות או להעביר נכסים לצד שלישי כדי "להציל" חלק מנכסי המשפחה לקראת גירושין. הדבר נחשב לא רק לסימן ברור לנתק במערכת היחסים, אלא גם עלול להוות הפרה משפטית המחייבת טיפול בבית המשפט.

נקודה נוספת שמחזקת את המסר הזה קשורה לעתיד הפיננסי של בני הזוג. אם אתם מרגישים שאינכם רואים עתיד כלכלי משותף, אם ישנה מחשבה מתמדת על "מה יקרה ביום שאחרי" ותחושת הכרח להגן על הזכויות הכלכליות שלכם מפני התנהלות פזיזה או מזיקה של בן הזוג, זהו סימן שכבר אין ביטחון בקשר. בעיות כלכליות עשויות להצטרף גם לסוגיות של בגידה או של שחיקה רגשית – שילוב שמקרב את ההחלטה על פרידה.

לכן, כאשר מתעוררים סימנים אלו ואחרים לאורך זמן, חשוב מאוד לקבל ייעוץ משפטי. פנייה לעורך דין גירושין המתמחה בדיני משפחה יכולה לסייע בהבנת ההשלכות של פרידה מבחינה כספית, לבחון אפשרויות להסכם גירושין מוסדר, ואף לנסות הליכי גישור לפני שמגיעים לערכאות המשפטיות. הטיפול הנכון והמקצועי עשוי לחסוך שנים של התדיינות, עוגמת נפש והוצאות כספיות כבדות.

השפעה על הילדים – משמורת, מזונות והסדרי ראייה

כשמדברים על סימנים לכך שצריך להתגרש, אחד השיקולים הכבדים ביותר הוא מצבם של הילדים. זוגות רבים מנסים להישאר נשואים "בשביל הילדים", אך לעיתים, דווקא סביבה ביתית מלאה בסכסוכים ומתח יומיומי עשויה להיות הרסנית יותר בעבורם. לפי מחקר שנערך בין השנים 2019–2021, ילדים שהוריהם התגרשו אמנם מתמודדים עם קשיים רגשיים בתקופה הראשונה שלאחר הפרידה, אך במקרים שבהם הסכסוך הזוגי היה חריף ומתמשך לפני הגירושין – מדדי הרווחה הנפשית שלהם דווקא השתפרו כשבני הזוג נפרדו וחוו הפחתה בעומס הרגשי סביבם.

סימנים לכך שהילדים כבר מושפעים לרעה מהקשר הזוגי הפגוע עשויים לכלול התדרדרות בלימודים, סימפטומים של חרדה או דיכאון, סגירות חברתית, רגרסיה בהתנהגות ואף בעיות פיזיות כמו כאבי ראש או כאבי בטן תכופים ללא סיבה רפואית ברורה. במקרים מסוימים, ילדים עלולים להרגיש שהם "אשמים" במצב המתוח בין ההורים, מה שעלול להגביר את תחושת חוסר הוודאות והדימוי העצמי הנמוך שלהם.

כאשר מקבלים החלטה ללכת לקראת גירושין, או לפחות לבחון אותה, עולה הסוגיה של משמורת והסדרי ראייה – כיום רבים משתמשים במונח זמני שהות עקב שינויי חקיקה ופסיקות בבית המשפט העליון בשנים האחרונות. חלוקת זמני השהות בין ההורים מהווה חלק מרכזי בהסדר הגירושין ומשפיעה על חיי היומיום של הילדים. מחקר עדכני (2022) הראה כי במשפחות שבהן הסכסוך בין ההורים גבוה, תיאום הורי מקצועי משפר את תחושת הביטחון של הילדים ומפחית משמעותית את רמת העוינות ביניהם.

במישור המשפטי, נושא המזונות עשוי גם הוא להוות סימן מוקדם לכך שהזוגיות הגיעה למבוי סתום. לא אחת קורה כי עוד לפני הגשת תביעת הגירושין הרשמיות, בני זוג רבים מתדיינים ביניהם על נטל הכלכלה של הילדים, מי ישלם על החוגים, מי יממן טיפולים פסיכולוגיים או רפואיים מיוחדים ועוד. אם אין הסכמה בסיסית בסוגיות הללו, או שאחד מבני הזוג מסרב לשתף פעולה ומתחיל להעלים הכנסות, זהו רמז לכך שההליך המשפטי עלול להיות מורכב. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בכ-70% מתיקי הגירושין שבהם מעורבים ילדים נדרש בית המשפט לענייני משפחה להתערב בסוגיית המזונות.

זאת ועוד, כשאחד ההורים מסית את הילדים נגד ההורה השני, או כאשר נוצרת תופעה המכונה ניכור הורי (Parental Alienation), הדבר מהווה סימן ברור שהקשר המשפחתי כבר מזמן יצא מאיזון בריא. במקרים כאלו, בתי המשפט נוהגים למנות מומחים מקצועיים, פסיכולוגים או עובדים סוציאליים, על מנת להעריך את מצב הילדים ואת המסגרת ההורית המתאימה לכל אחד מהצדדים. עצם העובדה שנדרשת התערבות כזו עשויה לאותת שבני הזוג אינם מסוגלים לנהל מערכת זוגית או הורית מינימלית שתבטיח את טובת הילדים, ולכן הגירושין הופכים לאפשרות ממשית.

השורה התחתונה היא שגם אם חלק מההורים מנסה "להחזיק מעמד" לטובת הילדים, לא תמיד זוהי הבחירה הטובה ביותר. אם מזהים שהילדים נפגעים יותר מהמצב הקיים, ואינם מרוויחים מ"משפחה שלמה" לכאורה, כדאי לשקול התערבות חיצונית או אפילו את סיום הקשר. רווחתם הנפשית של הילדים הופכת לעיתים לשיקול העליון בהחלטה על גירושין. בסוף, כשמתקיים הליך גירושין מסודר הכולל גישור או הסכם הוגן, רבים מהילדים מסתגלים היטב למצב החדש וממשיכים לתפקד באופן נורמטיבי, ואף טוב יותר.

סטטיסטיקות ומגמות עדכניות בישראל

חשוב לבחון את השאלה "האם הגיע הזמן להתגרש?" גם על רקע נתונים ומגמות ברמה הלאומית. בישראל, הליך הגירושין הוא מורכב מכיוון שהוא כולל את בתי המשפט לענייני משפחה לצד בתי הדין הרבניים, ובמקרים של אזרחים בני דתות אחרות – גם ערכאות דתיות נוספות. המורכבות יוצרת לעיתים מצבים של 'מרוץ סמכויות', כשהצד המעוניין ביתרון משפטי מנסה להקדים ולהגיש תביעה בערכאה הנוחה לו.

על פי נתוני הנהלת בתי המשפט לשנים 2020–2023, ניכרת עלייה של כ-10% במספר תביעות הגירושין. מתוך כלל התיקים שנפתחים בעניין זה, כ-60% נידונים בבית המשפט לענייני משפחה, ואילו כ-40% בבתי הדין הרבניים. בקרב זוגות צעירים (שנות ה-20 וה-30 לחייהם), מחקרים מצביעים על כך שבגידה, פערים בתפיסת החיים והתרופפות רגשית הם הגורמים העיקריים המביאים לגירושין תוך חמש השנים הראשונות של הנישואין. אצל זוגות מבוגרים יותר, סיבות כלכליות, סכסוכי רכוש ותחושה ש"אין יותר על מה להילחם" הופכות למכריעות.

מבחינת משך הזמן הממוצע להליך המשפטי, נתונים מראים כי זוגות המגיעים להסכם גירושין בהליך גישור או במשא ומתן ישיר, מסיימים את ההליך בפרק זמן קצר יחסית, 3–6 חודשים. לעומת זאת, זוגות הנקלעים למאבק משפטי ארוך עשויים למצוא עצמם נגררים להליכים של שנה וחצי ואף יותר, במיוחד אם ישנן תביעות נלוות על מזונות, משמורת וסוגיות כספיות מורכבות. לפי משרד המשפטים, התמשכות ההליכים עלולה להגביר את העומס הרגשי והכלכלי על שני הצדדים, כמו גם על הילדים.

מספר המחקרים האקדמיים בנושא גם הולך וגדל, ומדגיש בעיקר את ההשפעות הפסיכולוגיות והכלכליות של הליכי גירושין. מה שמסתמן הוא שהחברה הישראלית מקבלת יותר ויותר את הרעיון שפרידה עשויה להיות חיובית כאשר אין התאמה זוגית אמיתית, או כשיש סימנים מובהקים שהקשר מיצה את עצמו. יחד עם זאת, גוברת ההכרה בכך שהליך הגירושין עצמו דורש תכנון וקבלת ייעוץ משפטי מקצועי.

סוגיה נוספת הקשורה במגמות עדכניות היא העלייה בתיקים של משמורת משותפת או זמני שהות שוויוניים. אם בעבר, האם הייתה ההורה המשמורן העיקרי באופן כמעט אוטומטי, הרי שכיום יותר ויותר אבות תובעים שוויון בהסדרי הראייה, ואף מצליחים לקבל משמורת משותפת מלאה. על פי מחקר שבדק תיקים משנת 2018 עד 2023, שיעור הבקשות שהוגשו על ידי אבות למשמורת משותפת עלה ב-15%, ושיעור הבקשות שאושרו עמד על כ-55%. נתונים אלה מראים על שינוי תפיסה משפטית וחברתית, המדגישה את זכותו וחובתו של האב להיות מעורב באופן פעיל בחיי ילדיו.

בשורה התחתונה, בעוד שישראל של תחילת שנות האלפיים עוד שמרה על 'שמורת טבע' מסוימת בתחום הנישואין, הרי שישראל של שנות ה-2020–2025 היא כבר חברה פלורליסטית יותר, שבה גירושין אינם נתפסים כסטיגמה חריפה. רבים בוחרים לסיים קשר שמצוי במצב מתמשך של חוסר תפקוד, מתוך הבנה שמהלך כזה, על אף הקושי, עשוי להביא לעתיד טוב ויציב יותר מבחינה רגשית, כלכלית ומשפחתית. מגמות אלה בתוספת הסטטיסטיקות העולות מנתוני הלמ"ס, משרד המשפטים והנהלת בתי המשפט, מחזקות את ההנחה שזיהוי סימנים מוקדמים יכול לסייע למתגרשים לטפל בתהליך באופן פחות הרסני ויותר מכוון פתרון.

התהליך המשפטי – מאבקים או הסכמים

כאשר הסימנים לכיוון גירושין מתרבים ומתחזקים, עולה השאלה כיצד יש לנהל את ההליך המשפטי בפועל. כאן נכנסים לתמונה אופני הפעולה השונים העומדים לרשות בני הזוג: מאבק משפטי בערכאות, גישור, ואפילו משא ומתן ישיר בעזרת עורך דין גירושין. הבחירה באפיק הפעולה היא גורלית ועשויה להשפיע על רמת המתח והסכסוך בין הצדדים, על משך ההליך ועל העלויות הכרוכות בו.

מאבק משפטי בערכאות מתרחש בדרך כלל כאשר אין הסכמה כמעט על שום נושא מהותי – לא על הסדרי משמורת וזמני שהות עם הילדים, לא על נושא המזונות, לא על חלוקת הרכוש ואף לא על תביעות נלוות כמו כתובה או פיצויים בגין עוגמת נפש. בהקשר זה, חשוב לציין כי גם טענות על בגידה עלולות להשפיע על דרישות בן הזוג הפגוע, אף אם לא תמיד יש להן השפעה משפטית מוחלטת. מאבק משפטי עלול להימשך זמן רב ולהביא לשחיקה רגשית וכלכלית.

לעומת זאת, גישור הוא הליך שמטרתו להביא את הצדדים להסכם מוסדר, מבלי להיגרר לקרבות ממושכים בבית המשפט. על פי נתוני הנהלת בתי המשפט, כ-40% מתיקי הגירושין שמגיעים לדיון בערכאה משפטית מופנים לתהליכי גישור, ומתוך אלו, כ-60% מסתיימים בהסכם גירושין מוסדר. המשמעות היא שבמקרים לא מעטים, זוגות שהגיעו עם קושי להסכים בתחילת התהליך, מצליחים לגבש הסכמות בעזרת מגשר מקצועי וחותמים על הסכם גירושין שקיבל תוקף של פסק דין.

משא ומתן ישיר מסייע בעיקר כששני הצדדים מסוגלים לתקשר ברמה מינימלית ולשתף פעולה. במצב זה, הם יכולים להיעזר בעורכי דין נפרדים או באותו מגשר, ולדון בנושאי הליבה: חלוקת רכוש, משמורת והסדרי ראייה, מזונות, חלוקת חובות ונכסים עסקיים ועוד. לעיתים, זוהי הדרך המהירה והזולה ביותר להגיע לפתרון משותף. אולם, היא דורשת רמת אמון בסיסית והסכמה לגבי הרצון לסיים את הקשר ללא מלחמות מיותרות.

מבחינה פרוצדורלית, יש לזכור כי בישראל נהוגה חובת יישוב סכסוך לפני הגשת תביעה, בהתאם לחוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (שנחקק בשנת 2016). החוק מחייב בני זוג לפנות תחילה ליחידת הסיוע שליד בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני, לצורך ניסיון ליישב את המחלוקות. הנתונים מצביעים על כך שכמחצית מהתיקים שמגיעים ליחידת הסיוע, מסתיימים בהפניית בני הזוג להליך גישור או מו"מ, ורבים מהם מצליחים להגיע להסכם.

כך או אחרת, הסימנים לצורך בגירושין עשויים להגביר את הרצון לפעול במהירות, אך כדאי תמיד לזכור כי על אף הכאב והמתח, תכנון משפטי נכון עשוי לחסוך זמן, כסף ועוגמת נפש. לכן, חשוב לפנות לעורך דין המתמחה בדיני משפחה ולקבל הכוונה ראשונית, לברר את זכויותיכם ואת האפשרויות החוקיות העומדות לרשותכם. בסופו של יום, במידה והסימנים מראים שהקשר מיצה את עצמו, הדבר הנכון לעיתים הוא לבחור בפתרון הנבון וההוגן שיאפשר לכל צד להמשיך בחייו עם כמה שפחות נזקים נפשיים וכלכליים.

תפקידה של תמיכה מקצועית ורגשית

כאשר מתעורר חשד שהגיע הזמן לגירושין, גם אם אינכם בטוחים במאת האחוזים, חיוני להקדיש מחשבה לתמיכה מקצועית ורגשית שתלווה אתכם לאורך התהליך. במקרים רבים, אנשים פונים תחילה לפסיכולוגים, יועצי נישואין או מטפלים זוגיים במטרה לברר האם ניתן לשקם את הקשר או שמא הפרידה היא אכן הפתרון הנכון. על פי סקר ארצי שנערך בשנת 2022 על ידי איגוד הפסיכולוגים הקליניים בישראל, כ-30% מהזוגות הפונים לטיפול זוגי מעידים כי רצו תחילה "לתת הזדמנות אחרונה" לקשר לפני פנייה רשמית לעורך דין.

התמיכה המקצועית אינה נעצרת בגורמים הרגשיים. פנייה לעורך דין גירושין כבר בשלב ההתלבטות יכולה לתת לכם מידע מקיף על ההליך המשפטי, על הזכויות והחובות שלכם, וכן על השלכות אפשריות בכל הנוגע למשמורת, מזונות, ופרמטרים נוספים. לעיתים קרובות, מידע זה מפחית את החשש ומאפשר לקבל החלטה מושכלת יותר, במקום לפעול מתוך פאניקה או פחד.

מבחינה רגשית, תהליך הגירושין עשוי להציף תחושות של כישלון, צער, כעס ואפילו האשמה עצמית. גם בני משפחה וחברים קרובים עשויים להגיב בדרכים שונות – מתמיכה בלתי מסויגת ועד ביקורת על ההחלטה. לפי סקר פנימי שנערך בארגון "משפחה חדשה", כ-45% מהמתגרשים דיווחו שהיו חסרים להם כלים רגשיים להתמודד עם תחושת האובדן הכרוכה בפרידה, ואילו 25% נוספים טענו שהתגובה השלילית של הסביבה הקשתה עליהם עוד יותר. על כן, לצד הטיפול המשפטי והכלכלי, תמיכה רגשית היא קריטית.

ישנם גם אנשי מקצוע המכונים "מאמנים לגירושין" או "מגשרים משפחתיים" המציעים ליווי הוליסטי יותר, המשלב היבטים רגשיים, כלכליים ומשפטיים, בלא להחליף את עורך הדין או המטפל הזוגי. בשנים האחרונות, שירותים אלה הופכים מקובלים בארץ, מתוך הבנה שעל אף שההליך המשפטי חשוב, יש גם צורך לארגן את המחשבות והרגשות, לצמצם את הקונפליקט ולהתרכז בעתיד. בין אם בסיוע מגשר או מטפל זוגי, מתגרשים רבים מצליחים לגבש הסכמות סביב נושאים רגישים כמו בגידה, הנחיות לגבי משמורת הילדים והסדרת זמני שהות.

בנוסף, חשוב לזכור שגם הילדים זקוקים לתמיכה רגשית ומקצועית בזמן ולאחר תהליך הגירושין. במידה והם חווים קשיים, מומלץ לשקול ייעוץ אצל פסיכולוג ילדים או מטפל משפחתי, אשר יכול להציע כלים להתמודדות עם השינוי המשפחתי, להפחית תחושות אשמה או בלבול ולהבטיח שמירת יציבות רגשית ככל האפשר. מחקר משנת 2021 הצביע על כך שילדים שקיבלו ליווי פסיכולוגי בזמן הגירושין תפקדו טוב יותר בבתי הספר והראו פחות סימני לחץ או חרדה בהשוואה לילדים שלא קיבלו תמיכה דומה.

לכן, כשבוחנים את הסימנים השונים לצורך בגירושין, אל תשכחו להתמקד גם בדרכים לתמוך בעצמכם ובבני המשפחה במהלך התהליך. שלבו בין התמיכה המקצועית-משפטית של עורך דין גירושין לבין ליווי רגשי של מטפל או מגשר, ותנו מקום גם לצרכים הרגשיים הייחודיים של הילדים. בסופו של דבר, הליך גירושין מוצלח הוא זה שמגיע לנקודת סיום ברורה עם פגיעה מינימלית בכל המעורבים, ונכונות אמיתית להתחיל פרק חדש בחיים.

מתי הגיע הזמן "להפסיק לנסות"?

השאלה הקשה מכולן היא מתי באמת צריך לקבל את ההחלטה הסופית על גירושין ולהפסיק לנסות לשקם את הקשר. לכל אדם ולכל זוג יש יכולות הסתגלות והכלה שונות, וברור כי אין נוסחה אחת או נוסחת קסם. יחד עם זאת, ישנם מצבים וסימנים ברורים שניתן לומר עליהם שהם "קו אדום": אלימות פיזית או נפשית, שימוש בסחיטה כלכלית או רגשית, התנהגות חוזרת של בגידה, וכן התדרדרות ביחסים שהופכת למסוכנת עבור אחד הצדדים או עבור הילדים.

לעיתים, גם בלי קו אדום ברור, בני הזוג מגיעים לנקודה שבה אין עוד רצון להמשיך ביחד. הפערים האישיותיים, ערכיים או תרבותיים מתגלים כבלתי ניתנים לגישור. אם נעשו ניסיונות משמעותיים לגישור או טיפול זוגי ולא נראו תוצאות משביעות רצון, ואם שני הצדדים (או אחד מהם) מרגישים שחיים אלו אינם מספקים ומעוררים תחושת החמצה מתמדת – אזי ייתכן שהגיע הזמן להפסיק לנסות.

מחקר פסיכולוגי שערך הפרופ' דן פרלמן מאוניברסיטת ברקלי ב-2020 מצביע על כך שרמת הסיפוק הזוגי יכולה לשמש מדד חשוב להחלטה על פרידה. במחקרו התברר כי כאשר בני זוג מגדירים את הזוגיות כ"בלתי נסבלת" במשך תקופה רציפה של חצי שנה לפחות, ואינם מוצאים מענה בטיפול זוגי או באמצעי שיקום אחרים – כ-80% מהם מסיימים את הנישואין בתוך שנתיים. מגמה דומה נראית גם במחקרים שנעשו בארצות הברית, אשר מראים שהשחיקה הרגשית העמוקה היא אחד הגורמים המשפיעים ביותר על הצורך בגירושין.

כאמור, ישנם מצבים בהם הצד הסובל מפחד לבצע את הצעד עקב אי ודאות כלכלית, חשש מפגיעה בילדים או חשש מהתדמית החברתית. אולם, צריך לזכור שלעיתים, דווקא חיים ממושכים בקשר כושל וזועם עלולים להסב נזקים גדולים יותר לכל הנוגעים בדבר. אילוץ מלאכותי של המשך הזוגיות לא רק שלא תורם לרווחת הילדים, אלא עלול לגרום להם לחוות בית מתוח ועוין, ללא יציבות רגשית.

במקרים כאלה, פנייה להתייעצות עם עורך דין גירושין היא צעד ראשוני מתבקש, מאחר שההסברים שתקבלו ביחס למצבכם המשפטי ולתחזית האפשרית לגבי מזונות, חלוקת רכוש ומשמורת עשויים להפיג חלק גדול מהחששות. ידע הוא כוח – ורק לאחר שתבינו בדיוק מהן הזכויות שלכם ומהן האפשרויות העומדות בפניכם, תוכלו לקבל החלטה שקולה ומבוססת.

חשוב לזכור שבעיות נקודתיות או משברים זמניים אינם בהכרח סימן ודאי להפסיק לנסות. אנשים רבים מתמודדים עם אתגרים עצומים – בין אם כלכליים, מקצועיים או רגשיים – ומצליחים למצוא את דרכם חזרה אל זוגיות איתנה. אולם, כאשר הניסיונות אינם עוזרים, הפערים אינם ניתנים לפתרון, ולצד זאת מתקיימים סימנים נוספים שהוזכרו במאמר (כמו בגידה, קשיים כלכליים חמורים, מאבק מתמשך על רקע ערכי או ריגשי), אין מנוס מלאזור אומץ, להבין שהגיע הזמן ולהתחיל להיערך לפרידה.

צעדים הכרחיים לפני ואחרי הגירושין

הכרה בסימנים המעידים על הצורך בגירושין היא רק הצעד הראשון. כדי שהפרידה תתנהל באופן הוגן ויעיל, ישנם כמה צעדים פרקטיים שמומלץ לשקול לפני שנכנסים לעובי הקורה ואחרי שמקבלים את ההחלטה:

1. התייעצות עם עורך דין: לפני כל צעד מהותי, פנייה לעורך דין גירושין היא בגדר חובה כמעט. מטרת הפגישה הראשונית היא להבין את היקף הזכויות והחובות שלכם, אפשרויות גישור, דרכי פעולה בבית המשפט (או בבית הדין הרבני), וכמובן לקבל מושג על עלויות ושכר טרחה. חשוב לבחור עורך דין המתמחה בדיני משפחה, המכיר לעומק סוגיות כמו משמורת, מזונות, חלוקת רכוש וכתובה (אם מדובר בנישואין דתיים). אם בגידה רלוונטית למקרה, כדאי להתייעץ גם לגבי המשמעויות ההלכתיות והמשפטיות שעשויות לנבוע ממנה.

2. הכנת מסמכים פיננסיים: בשלב התכנון לקראת גירושין, מומלץ לאסוף את כל המסמכים הרלוונטיים: דפי חשבון בנק, תלושי שכר, חוזי רכישת דירה או רכב, הסכמי הלוואה, קרנות פנסיה, ביטוחים ועוד. כך תוכלו להציג תמונה מלאה על הנכסים וההתחייבויות המשפחתיות ולקבל החלטות מושכלות במעמד המשא ומתן או הגישור.

3. הבנת הצרכים של הילדים: אם יש ילדים משותפים, הכנת "תוכנית הורות" מסודרת עשויה לעזור להפחית את המתח ולבנות מסגרת ברורה להסדרי ראייה או זמני שהות. בתוכנית כדאי לכלול הסדרים סביב חגים, חופשות, אירועים מיוחדים, וגם פירוט לגבי מי אחראי לאילו תחומים בחיי הילדים. זוהי זכותם הבסיסית של הילדים להמשיך לקבל הורות תקינה משני הצדדים, גם אם ההורים אינם חיים עוד תחת אותה קורת גג.

4. שקילת הליך גישור: גישור מאפשר צמצום מאבקים ומשיכת זמן בבית המשפט. במקרים רבים, במיוחד כשיש מחלוקת על רכוש או על המשך הקשר עם הילדים, גישור מסייע להגיע לפתרונות יצירתיים ולהסכמה שתחסוך עוגמת נפש והוצאות מיותרות. לפי נתוני הנהלת בתי המשפט, הליך הגישור מצליח בכ-60% מהמקרים, ומאפשר חתימה על הסכם גירושין המוגש לאישור שופט או דיין.

5. תמיכה רגשית וליווי מקצועי: כמו שהזכרנו, לצד הליך הגישור או ההתדיינות המשפטית, מומלץ שלא להזניח את התחום הרגשי. תמיכה של מטפל זוגי או משפחתי, או אפילו פסיכולוג אישי, יכולה לסייע בהתמודדות עם תחושות הכישלון או הכאב שבפרידה. גם הילדים זקוקים למסגרת תומכת שתעזור להם להסתגל למצב החדש.

6. הסכמה או פסק דין: התוצר הסופי של הליך הגירושין הוא בדרך כלל הסכם גירושין מוסדר או פסק דין של בית משפט / בית דין רבני. במסגרת זו ייקבעו כל הסוגיות המהותיות: משמורת, מזונות, חלוקת הרכוש, מנגנוני פיצוי במקרה שהיה הסכם ממון, ובנושאים דתיים – ההשלכות ההלכתיות של בגידה אם הועלתה טענה זו, וחיוב כתובה אם הוא רלוונטי.

לאחר שמסתיימים הליכי הפרידה וההסכם נכנס לתוקף, מתחיל פרק חדש בחיי כל אחד מהצדדים. נהוג לומר שלמרות הקושי, גירושין עשויים להוות הזדמנות לצמיחה ולמציאת נתיב מתאים יותר. חלק ניכר מהמתגרשים מדווחים על תחושת הקלה בטווח הארוך, במיוחד אם הפרידה התנהלה באופן מכבד ועשתה שימוש בכלים מקצועיים כדי לצמצם את הפגיעה בילדים. מומחים משפטיים ורגשיים ממליצים לסיים את הפרק בצורה מאוזנת ככל שניתן, מתוך ידיעה שנדרשת הסתגלות לכל הצדדים, והחיים שלאחר מכן ממשיכים בכיוון חדש ומתקדם.

מתי יודעים שצריך להתגרש

ישנם מגוון סימנים שעשויים להצביע על כך שזוגיות הגיעה לסוף דרכה וכי עולה הצורך בגירושין. החל מירידה משמעותית באיכות הקשר הרגשי, דרך מצבים של בגידה ופגיעה באמון, ועד לבעיות כלכליות מתמשכות שגורמות למתחים בלתי פוסקים בין בני הזוג. נוסף לכך, ראינו איך ילדי המשפחה עלולים להיפגע מהמתח המתמיד ואיך סוגיות כמו משמורת, מזונות וזמני שהות נעשות מורכבות ועשויות לשמש סימן מוקדם לקושי אמיתי לשמר את הקשר. שילבנו במאמר גם סטטיסטיקות עדכניות, הממחישות שגירושין הופכים לתופעה יותר ויותר רווחת בחברה הישראלית, וכי מערכות המשפט וההלכה מתאימות את עצמן למציאות זו.

למרות שהשיקולים והסיבות מגוונים מאוד, התמונה הכוללת מראה שישנם סימנים די ברורים שיכולים לעזור לבני זוג להבין מתי נכון להתחיל לשקול פרידה. יחד עם זאת, עלינו להדגיש שכל סיטואציה היא ייחודית, וכל אדם חייב לבחון את מצבו האישי והמשפחתי לפני שהוא מקבל החלטה כה דרמטית. ישנם זוגות שייכנסו למשבר זמני בשל נסיבות חיצוניות, ויצליחו בסופו של יום לשקם את הקשר ולהעמיק אותו באמצעות טיפול מתאים. מאידך, ישנם מצבים שבהם הנזק הרגשי והנפשי (לעיתים גם הפיזי) הוא כה כבד, שאין עוד טעם להיאחז בזוגיות שאיננה מתפקדת.

מבחינה משפטית, ראינו כי תהליך הגירושין בישראל מורכב ואורך זמן, אך ישנן חלופות שיכולות להקל עליו כגון גישור, משא ומתן ישיר עם עורך דין גירושין, או הפניה ליחידת הסיוע המקצועית שמנסה לפתור סכסוכים בתוך המשפחה. ההתקדמות בתחום מציעה היום מגוון פתרונות, משיטות אלטרנטיביות ליישוב סכסוכים ועד לרפורמות שנועדו להקל על העומס בבתי המשפט. בכל שלב, תמיד כדאי להכיר את הזכויות ואת המסגרות המשפטיות העומדות לרשותכם, במיוחד אם יש ילדים בתמונה.

נושא בגידה הוא מן הקשים ביותר בעולמות הגירושין, ולעיתים יש לו השלכות גם על ההליכים ההלכתיים בבית הדין הרבני, בין אם בנוגע לכתובה ובין אם בהתייחסות לדמות בן הזוג הפוגע. אם בגידה הייתה חלק משמעותי בשיקול שלכם, מומלץ מאוד להיוועץ בעורך דין מנוסה שמבין את הפן הדתי והחוקי של הסוגיה, ויוכל להעריך את השפעתה על התוצאה הסופית של ההליך.

לבסוף, ההמלצה החוזרת היא לא להישאר לבד בתוך הכאוס הרגשי והמשפטי: פנייה לעזרה מקצועית – בין אם משפטית, פסיכולוגית או מגשרת – היא לא רק צעד נבון אלא לעיתים קרובות גם צעד הכרחי. כאשר הילדים במרכז, חשוב במיוחד לנסות ולהגיע להסכמות סביב משמורת, מזונות והיבטים חינוכיים, כדי למזער את הפגיעה בהם. המציאות מלמדת שחוסר הסכמה ממושך מוסיף לטראומה של כולם, ולכן הליך פרידה מכבד, עם ליווי משפטי הולם ועם ראייה לטווח הרחוק, עדיף בהרבה על קרב מתמשך שכל הצדדים יוצאים ממנו פצועים.

לסיכום, אם אתם מזהים חלק ניכר מהסימנים שתוארו במאמר זה – שחיקה רגשית עמוקה, בגידה, קשיים כלכליים בלתי נסבלים, ריבים מתמידים שמשפיעים על הילדים, או תחושה כוללת שהקשר מיצה את עצמו – ייתכן שהגיע הזמן לשקול את צעדיכם לקראת גירושין. בין אם תחליטו לתת צ'אנס נוסף לזוגיות או לפרק אותה, חשוב שתעשו זאת מתוך ידע והבנה, תוך התחשבות בצרכים הרגשיים והמעשיים של כל המעורבים, ומתוך מוכנות לקבל סיוע מקצועי שימנע הסלמה מיותרת. בסופו של דבר, בין אם הדרך תיקח אתכם להמשך חיים משותפים ובין אם לפרידה סופית, קבלת החלטה מודעת ומגובה בכלים משפטיים ורגשיים נכונים היא המפתח לעתיד טוב יותר.