גירושים והגירה לחו"ל

הגירה עם ילדים לחו"ל לאחר גירושין

 הגירת ילדים עם הורה משמורן לחו"ל כלומר להגר מהארץ למדינה אחרת והורה השני יישאר בארץ. המקרה - בני זוג התגרשו ויש להם ילדים משותפים. יום אחד, מחליט אחד מההורים כי הוא מעוניין להגר לחו"ל ולפתוח "דף חדש". האם יוכל לעשות זאת? האם עליו לקבל את הסכמתו של ההורה השני? מדובר ללא ספק בסוגיה רגישה ומורכבת, הדורשת לאזן בין הרצונות המתנגשים של ההורים ולשמור על טובת הילד.

הגירה לחו"ל אחרי גירושין

לאחר פרידתם, רוצים בני הזוג לפתוח דף חדש בחייהם ואין טבעי מזה. הקשר הזוגי בא לסיומו והם אינם עוד מחויבים זה לזו. אולם, כאשר ישנם ילדים משותפים, על הצדדים להתחשב זה ברצונו של זו ואין באפשרותם לקבל החלטות חד צדדיות הנוגעות למשמורת הילדים. אחת הסוגיות המרכזיות שעולות בהקשר זה היא רצונו של אחד ההורים להגר למדינה אחרת. מצד אחד, עומדת להורה הזכות להגשים את חלומותיו ולעבור לחו"ל אם הוא חפץ בכך, לעבודה חדשה, אולי זוגיות חדשה, אולם מן העבר השני, עומדת זכותו של ההורה האחר, לגדל את ילדיו. לצדם של אלו, עומד כמובן עקרון העל של טובת הילד, אשר לעיתים יוכל לתמוך בהגירה ולעיתים לצאת כנגדה.

תביעת הגירה

אין ספק כי דרך המלך בכל עניין הנוגע לילדים, היא הסכמה מלאה בין ההורים, קל וחומר כאשר מדובר על צעד משמעותי כל כך כמו הגירה לחו"ל ניתן לעשות הסכם משמורת ילדים על ידי עורך דין המתמחה בדיני משפחה ולאשרו בבית משפט. אולם גם כאשר ישנו סירוב חד משמעי מצד ההורה השני להגירה, זהו אינו סוף פסוק.

כאשר ההורה המבקש להגר הוא ההורה המשמורן או כאשר ישנה משמורת משותפת על הילדים, ניתן להגיש תביעת הגירה לבית המשפט לענייני משפחה, אשר בסמכותו לאשר את ההגירה, על אף סירובו של ההורה השני. שימו לב: לקיחת הילד למדינה אחרת, ללא הסכמת ההורה השני, או היתר מבית המשפט במסגרת תביעת הגירה, עלולה להיחשב למעשה של חטיפת ילדים. למעשה זה השלכות מרחיקות לכת: ראשית, להורה השני עומדת הזכות לפעול בהליכים להשבת הילד לארץ (בין היתר במסגרת אמנת האג) ושנית, ההורה החוטף חשוף לעמידה לדין פלילי בגין חטיפה, על כל המשתמע מכך.

תביעת הגירה - שיקולי בית המשפט

מטבע הדברים, בכל עניין הנוגע לטובת הילדים, בית המשפט בוחן כל מקרה לגופו, על פי נסיבותיו הספציפיות, אולם בהחלט ניתן להצביע על השיקולים המרכזיים העומדים בפני בית המשפט בעניין זה וביניהם:

1. מסוגלות הורית: ראשית כל, ישאל בית המשפט האם ההורה המבקש להגר, הוא בעל מסוגלות הורית מתאימה ויכול לספק לילדים סביבה יציבה ותומכת, רגשית וכלכלית. לעניין זה בית המשפט מסתייע בחוות דעת מקצועית של עובד סוציאלי.

2. טיב הקשר בין הילדים להורים: בית המשפט בוחן את טיב הקשר של הילדים עם כל אחד מן ההורים ובמידה והקשר של הילדים עם ההורה המסרב להגירה הוא טוב ומשמעותי באותה מידה, יבחן את האפשרויות השונות לשמירה וחיזוק הקשר.
3. קליטת הילד במדינת היעד: שיקול מרכזי מאוד הוא מהם הסיכויים כי הילד יסתגל ויקלט בצורה טובה ומוצלחת במדינה אליה מבקש ההורה להגר, כמו גם עד כמה המעבר יתרום להתפתחותו, או לחילופין יזיק לו.

4. דעתו של הילד: ככל שהילד בוגר דיו כדי להבין את משמעות העניין, בית המשפט נותן מקבל רב גם לעמדתו האם ברצונו להגר או אם לאו.

חשיבות הייעוץ המשפטי

מעוניינים להגר עם ילדכם לחו"ל? הגרוש/ה שלכם הביעו בפניכם רצון שכזה? לקבלת ייעוץ משפטי של עורך דין גירושין/משפחה, חשיבות אדירה על מנת להתנהל נכונה מול הצד השני ולהימנע מעבירה על החוק. עוררך הדין יציג בפניכם את המצב המשפטי, יסביר את מורכבות המצב על פי הנסיבות האישיות שלכם ויחווה דעתו באשר לסיכוי כי עמדתכם תתקבל, אם תוגש תביעת הגירה. אם ייפתח הליך בבית המשפט, בין אם מצדכם ובין אם מצד ההורה השני, עורך הדין ייצג אתכם במקצועיות ובמסירות ויעשה את המיטב כדי לקבל את התוצאה הרצויה.

עורכת דין מגשרת מאיה רוטנברג הינה מומחית בדיני משפחה וגירושין, בעלת ניסיון של מעל 15 שנים בתחום, ומנהלת משרד מהמובילים בתחום דיני המשפחה בישראל. מאחוריה עשרות תיקים של משמורת ילדים כאשר לאחרונה קבעה תקדים מהפכני בבית המשפט העליון בתחום משמורת ילדים ומזונות (בע"מ 919/15) פסק דין שנבחר על ידי שופטי העליון לפסק הדין החשוב ביותר בתחום דיני המשפחה לשנת 2017.