|
משמורת ילדים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
גירושין ומשמורת ילדים משמורת ילדים הוא מונח משפטי הקובע את זכויותיו וחובותיו של ההורה כלפי ילדיו. סוגיה זו היא אחת מן החשובות ביותר בתחום דיני המשפחה והיא עולה בדרך כלל במסגרת של הליך גירושין. אז, יש לקבל החלטה לגבי הסדר המשמורת ובמקרה הצורך, לקבוע גם הסדרי ראייה – מועדים בהם פוגש ההורה שאינו משמורן, את ילדיו. משמורת מלאה או משמורת משותפת ישנם שני סוגים של הסדר משמורת ילדים: משמורת מלאה ומשמורת משותפת. ההסדר הנפוץ יותר מבין השניים הוא משמורת מלאה, אשר על פיה הורה אחד הוא ההורה המשמורן והילדים נמצאים בחזקתו רוב הזמן. ההורה השני יפגוש את הילדים במסגרת הסדרי ראייה. לאור חזקת הגיל הרך, האם תהיה בדרך כלל המשמורנית, כלומר המשמורת המלאה תינתן לה ולאב ייקבעו הסדרי ראייה. ⇐ משמורת משותפת היא הסדר אשר על פיו חולקים ההורים את המשמורת על הילדים שווה בשווה, או בהיקף דומה. בעבר, היה זה הסדר חריג מאוד, אולם בשנים האחרונות, מעורבות האב בחיי הילדים גדלה ומשכך, בוחרים זוגות רבים בהסדר של משמורת משותפת, על מנת לשמר את הקשר הקרוב של האב עם הילדים ולאפשר לו להמשיך להיות מעורב בחייהם. חשוב לציין, כי הסדר של משמורת משותפת הוא רלוונטי רק כאשר לשני ההורים מסוגלות הורית מתאימה, כאשר הם מתגוררים בסמיכות זה לזו וכאשר מערכת היחסים ביניהם, נותרה תקינה, חרף הגירושין. במקרה שבו התקבלה החלטה על משמורת מלאה, יש צורך לקבוע הסדרי ראייה. אלו הם מועדים קבועים אשר בהם יפגוש ההורה שאינו המשמורן (בדרך כלל האב) את הילדים. משנקבעו הסדרי הראייה, חשוב מאוד כי שני הצדדים יקפידו לכבד אותם על מנת לשמור על שגרה יציבה עבור הילדים. היקפם של הסדרי הראייה תלוי בגילאי הילדים ובטיב הקשר בינם לבין האב, כאשר מבחינים בין הסדרי ראייה מקובלים, לבין הסדרי ראייה מורחבים. הסדרי ראייה מקובלים כוללים בדרך כלל מפגש דו שבועי של האב עם הילדים, משעות הצהריים ועד שעות הערב וכן מפגש עם לינה בכל סוף שבוע שני. במסגרת הסדרי ראייה מורחבים, מתווספת לינה גם למפגשים באמצע השבוע. אחד החששות הגדולים בקרב זוגות העומדים בפני גירושין, הוא מצב שבו אחד מן הצדדים יפר את הסדרי הראייה שנקבעו. מבחינה משפטית, מדובר בהפרה חמורה, היות שלהסדר המשמורת יש תוקף של פסק דין מחייב. חמור מכך, הפרת הסדרי ראייה פוגעת בטובת הילדים משהם אינם זוכים לקשר יציב ועקבי עם האב. מה ניתן לעשות במצב שכזה? במקרה שבו האם היא זו המפרה את הסדרי הראייה, יוכל האב לפנות לפקידת סעד, להגיש תלונה במשטרה ולפנות לבית המשפט, אשר מוסמך להטיל על האם קנס כספי בשל אי קיום הסדרי הראייה. במידה שהאב מפר את הסדרי הראייה, תוכל האם לפנות לבית המשפט בבקשה לצמצם את הסדרי הראייה ותוכל אף לדרוש פיצוי כספי אם נגרם לה נזק בשל התנהגות האב (למשל, עלות של מטפלת בגין השעות בהם הילדים היו אמורים לשהות עם האב). כאשר בני הזוג מסכימים על הסדר משמורת משותפת או מלאה, עליהם לפנות לעורך דין אשר ינסח עבורם הסכם משמורת ילדים. ההסכם יוגש לאישורה של הערכאה המשפטית והוא יקבל תוקף של פסק דין. יש לציין, כי הסכם זה חייב להיות מקיף ומנוסח היטב ועליו להתייחס לכל סוגיה בפירוט על מנת שלא להותיר פתח למחלוקת בין הצדדים לאחר הגירושין. כך למשל יש לקבוע באופן מפורש את הסדרי הראייה של האב, במקרה של משמורת מלאה. כמו כן, חשוב להתייחס בהסכם לחלוקה של חופשות וחגים ולהבהיר עם איזה הורה ישהו הילדים בזמנים אלו. היה ובני הזוג מעוניינים לגבש הסכם משמורת אך מתקשים להגיע להסכמה, באפשרותם לפנות למגשר, אשר יסייע להם להגיע לעמק השווה בסוגיה זו. במקרים בהם לא מצליחים הצדדים להשיג הסכמה, יש להגיש תביעת משמורת ילדים לבית המשפט והוא יכריע בהתאם לטענות ולראיות שיוצגו בפניו.
עו"ד ומגשרת מאיה רוטנברג העומדת בראש מחלקת דיני משפחה ברוטנברג, משרד עורכי דין, הינה בעלת ניסיון של מעל 15 שנים בתחום, מאחוריה עשרות תיקים של גירושין וצוות עורכי דין בעלי מומחיות בדיני המשפחה ותחומים נלווים בישראל ובעולם. מעוניינים להתייעץ? אנחנו כאן בשבילכם.
יצירת קשר עם עו''ד מאיה רוטנברג
באפשרותכם למלא את טופס יצירת הקשר ונחזור אליכם בהקדם.
ת: ישנם למעשה שני סוגים של הסדרי משמורת ילדים: משמורת מלאה ומשמורת משותפת. ההורים יכולים לקבוע בהסכמה מה יהיה הסדר המשמורת ובהעדר הסכמה, יכריע בעניין בית המשפט.
ש: מהי משמורת מלאה? ת: זהו הסדר על פיו הורה אחד מתמנה להורה המשמורן, אשר לו החזקה על הילדים. ההורה השני פוגש את הילדים במסגרת הסדרי ראייה.
ש: משמורת משותפת על ילדים – מהי? ת: ההורים חולקים את החזקה על הילדים שווה בשווה ומקבלים יחד, במשותף, את ההחלטות לגביהם. יש לציין כי משמורת משותפת מאפשרת לאב להמשיך להיות מעורב בחיי הילדים ולהיות שותף מלא לגידולם.
ש: מתי צריך להגיש תביעת משמורת ילדים? ת: כאשר בני הזוג, ההורים אינם מסכימים ביניהם על הסדר המשמורת. במצב שכזה, צריך להגיש תביעת משמורת ילדים לבית המשפט והוא יכריע בסוגיה זו.
ש: מהם הסדרי ראייה? ת: אלו הם המועדים בהם פוגש ההורה הלא משמורן את ילדיו, לרוב מדובר באב. הסדרי ראייה יכול שייקבעו בהסכמה על ידי ההורים או על ידי בית המשפט.
ש: הפרת הסדרי ראייה – מה עושים? ת: במצב שכזה, חשוב מאוד להיוועץ עם עו"ד אשר ימליץ על הפתרון הטוב ביותר. ככלל, אפשר לפנות לפקידת הסעד, למשטרה ולבית המשפט. מה זה הסכם משמורת משותפת? .. ניכור הורי – מה זה אומר ומה ניתן לעשות? ניכור הורי זוהי תופעה קשה וכואבת בהליכי גירושין. הורה אחד מסית את הילדים כנגד ההורה השני, במטרה ליצור נתק.
במקרים רבים וזה אך טבעי, מלווה הליך הגירושין בכעס ובמשקעים, אולם מרבית הזוגות מבינים את החשיבות שבשמירה על טובת הילדים אשר זקוקים לקשר טוב ויציב עם שני ההורים. על כן, הם מקפידים לעשות הפרדה בין המשבר הזוגי לבין הצורך בהמשך קיום הקשר של כל אחד מהם עם הילדים. למרבה הצער, לעיתים, המצב איננו כך וישנה תופעה של ניכור הורי: אחד ההורים פועל להסית את הילדים נגד ההורה השני, במטרה לפגוע בקשר ביניהם ואף להביא לניתוק מוחלט. ניכור הורי – מה זה אומר? להתגרש זה אף פעם לא קל, אין ספק בכך, בוודאי כאשר בני הזוג מלאי כעס ותחושת אכזבה. יחד עם זאת, כאשר לבני הזוג יש ילדים, הרי שהם מוכרחים לשים בצד את הרגשות השליליים שלהם זה כלפי זו ולהמשיך לתפקד יחד כהורים. לרוב, גם אם ישנם קשיים בדרך, בני הזוג לומדים לאט לאט לעשות זאת ומכבדים את הקשר של כל אחד מהם עם הילדים. ניכור הורי היא תופעה מצערת שבמסגרתה, אחד ההורים מסית את הילדים כנגד ההורה השני ולרוב הדבר נעשה במודע ובמכוון. במקרה הקל יותר, ניכור הורי פוגע בטיב הקשר של הילדים עם אותו הורה, אולם לא פעם, התנהגותו הקיצונית של ההורה המסית, מובילה לסירוב מוחלט של הילדים לקיים קשר עם ההורה, דבר הפוגע בהורה אך חמור בכך טובת הילדים. ניכור הורי יכול להתרחש הן מצד האם והן מצד האב, כאשר לרוב מדובר בהתנהגות מצד ההורה המשמורן. מדוע זה קורה? ניכור הורי מתרחש בדרך כלל בשל קושי מהותי של ההורה המסית להתמודד עם רגשותיו לגבי בן הזוג. ההורה המסית טעון בכעס, בכאב ובתסכול רב כל כך כלפי בן הזוג, עד שהוא לא מסוגל להבחין בין המשבר הזוגי, לבין מערכת היחסים ההורית. הבעייתיות כאן היא שמלבד הפגיעה בהורה, הרי שמדובר בפגיעה ישירה בהתפתחות התקינה והטבעית של הילד. יצירת הקרע הזה עלולה להוביל את הילד לתחושות חרדה, חוסר ביטחון, פגיעה ביכולת ליצור קשרים בינאישיים וכיו"ב. לעניין זה חשוב להבהיר כי ניכור הורי אין משמעותו העברת ביקורת לגיטימית ומכובדת על ההורה השני ואין המדובר במצב שבו הילדים אינם מעוניינים בקשר עם ההורה בשל יחסו אליהם. אלא זהו המצב שבו יחס קר מצד הילדים או סירוב מוחלט להיפגש עם ההורה, הנם תוצאה ישירה של התבטאויות ומעשים של ההורה המסית. מה ניתן לעשות? בתי המשפט רואים בחומרה תופעה של ניכור הורי, הן משום שיש במעשה זה חוסר הבנה אודות צרכיו הרגשיים של הילד, הזקוק לשני הוריו והן משום הפגיעה בזכותו של ההורה לקיים קשר יציב עם ילדיו. גישתם של בתי המשפט היא לבחון כל מקרה לגופו, על פי דרגת החומרה של הניכור ההורי. במקרים קלים יותר, ניתן לטפל בבעיה על ידי קביעה מדויקת יותר של הסדרי הראייה, הקפדה על קיומם (ומתן קנסות בגין הפרת הסדרי הראייה) ולעיתים אף הרחבת היקף המפגשים, על מנת לאפשר להורה לשקם את הקשר עם הילדים. כמו כן, לא פעם מחייב בית המשפט את ההורים לפנות לטיפול מקצועי, במסגרתו ניתן יהיה להבין מהם הגורמים לניכור ההורי, לטפל בהם ואולי להביא לשינוי חיובי ביחסים בין הצדדים. מה קורה במצבים קיצוניים של ניכור הורי? בית המשפט ישקול לשנות את הסדר המשמורת ולהעביר את הילד מההורה המסית להורה השני. שינוי הסדר המשמורת במקרים חמורים של ניכור הורי, אשר יצר נתק של ממש בין הילד להורה, יכול ובית המשפט יורה על שינוי בהסדר משמורת הילדים. כלומר, העברת הילד לחזקתו של ההורה השני. נבהיר כי החלטה זו אינה מתקבלת בנקל, שהרי מדובר בשינוי המערער את שגרת חייו של הילד, פוגע בתחושת היציבות וכרוך בהסתגלות מרובה של מעבר מקום מגורים, לעיתים גם מעבר מסגרת חינוכית וכיו"ב. על כן, בית המשפט ישקול את שינוי הסדר המשמורת במצבים חריגים במיוחד, כאשר ההורה המשמורן פועל באופן אקטיבי ומתמשך להסתה של הילדים ואינו בוחל באמצעים כדי ליצור קרע בין הילד להורה, למשל על ידי הגשת תלונות שווא במשטרה, גידופים כלפי ההורה וכיו"ב. כמו כן, במצבים בהם ההורה המסית מסרב לקיים את הסדרי הראייה ואינו מראה כל גמישות בעניין הזה, בית המשפט ישקול את העברת המשמורת.
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
משמורת ילדים משותפת-חזקת הגיל הרך בישראל ובעולם
