גירושין בארצות הברית
מדריך זה יסקור את הליך הגירושין בארה"ב
נהוג לחשוב כי הליך הגירושין בישראל שונה באופן מהותי מהליכי גירושין במדינות אחרות בעולם. ובכן, מסתבר שהמרחק אינו כל כך גדול. במאמר זה נעשה השוואה בין גירושין בישראל לגירושין בארה"ב ונעמוד על הדמיון ועל ההבדלים בין הליגי הגירושין.
קבלת גט מול סוגי גירושין
אחד ההבדלים הבולטים בין גירושין בישראל לבין גירושין בארה"ב הוא בסיומו של קשר הנישואין. בישראל, מדובר בהליך של סידור הגט, הנמצא בסמכותו הבלעדית של בית הדין הרבני וזוהי הדרך היחידה עבור בני זוג יהודים להתגרש.
אף כאשר בני הזוג נישאים בטקס אזרחי, אם בבוא העת מבקשים הם להתגרש, יהיה עליהם לפנות אל בית הדין הרבני. לעומת זאת, בארה"ב ישנם שלושה סוגים של הליכי גירושין:
-
גירושין מוחלטים,
-
גירושין מוגבלים
-
גירושין ללא אשם.
גירושין מוגבלים הנם מעין תקופת צינון, במסגרתה בני הזוג פרודים, אך קשר הנישואין טרם הותר. הדבר דומה לתביעת שלום בית בישראל, המוגשת לעיתים על ידי אחד מבני הזוג, במטרה לבדוק אפשרות לשיקום הקשר. בארה"ב, רק לאחר תום תקופת הצינון, יכולים בני הזוג לעבור לגירושין מוחלטים, המביאים לסיומם של הנישואים באופן סופי.
עילה לגירושין – גם בארה"ב?
בישראל, כאשר אחד מבני הזוג מבקש להתגרש, עליו להוכיח את קיומה של עילת גירושין. בית הדין הרבני לא יתיר את הקשר הנישואין ללא ששוכנע בקיומה של זו, כאשר ישנה רשימה מוגדרת של עילות לגירושין, למשל בגידה, אי נכונות לקיום יחסי אישות עם בן/בת הזוג, עקרות וכיו"ב. ומהו המצב בארה"ב? גם בהליך גירושין בארצות הברית, הצד אשר הגיש את תביעת הגירושין, יידרש להראות התנהגות לא נאותה מצד בן/בת הזוג על מנת להביא לסיום קשר הנישואין. החריג לכך הוא מדינות בארה"ב המאפשרות גירושין ללא אשם - no fault divorce אשר אינם מצריכים עילה כאמור ודי ברצונו של בן/בת הזוג אשר הגיש את התביעה לגירושין להביא לסיומו של הקשר.
חלוקת הרכוש- כאן ושם
בסוגיה זו יש דמיון רב בין ישראל לבין ארה"ב. בהעדר הסכם ממון הקובע אחרת, חלוקת הרכוש תתבצע בדרך של איזון משאבים, קרי, חלוקה שוויונית של הרכוש המשותף. מדובר למעשה בכל הרכוש אשר נצבר בתקופת הנישואין וככלל, נכסים אשר נקנו טרם הנישואין, שייכים לבן הזוג שרכש אותם ועם הגירושין, הם שבים לבעלותו הפרטית ואינם נכללים באיזון המשאבים. בארה"ב ישנו הסדר דומה מאוד, גם שם מבחינים בין רכוש שנרכש טרם ולאחר החתונה. לכלל זה יש חריג בשתי המדינות. בישראל, רכוש שנקנה לפני הנישואין יכול להיחשב לרכוש משותף, אם הוכחה בו כוונת שיתוף. בארה"ב, אם שינה הרכוש מערכו באופן משמעותי, במהלך תקופת הנישואין, אזי ייתכן ויראו בו רכוש משותף.
דמי מזונות
הן בישראל והן בארה"ב ישנו תשלום מזונות ילדים ומזונות אישה. אולם, בארץ, זכאותה של האישה הנשואה למזונות, מסתיימת עם מתן הגט, בעוד שבארה"ב, במקרים רבים, נדרש הגבר לשלם מזונות לאישה, במשך כל חייה, או עד אשר היא נישאת לגבר אחר. באשר למזונות ילדים, בישראל חובה זו הנה מכח הדין הדתי והיא מוטלת ברובה על האב, אף כאשר האם משתכרת יותר ממנו. בארה"ב, לעומת זאת, היכולת הכלכלית של בני הזוג היא הפרמטר העיקרי ועל פיה ייקבע מי משלם מזונות ובאיזה סכום. מה קורה כאשר אב ישראלי עבר לארה"ב וחב במזונות עבור ילדיו בישראל או להפך? ישראל וארה"ב, שתיהן חברות באמנה של ועידת האו"ם בדבר חיובי מזונות, אשר משמעותה כי המדינות החתומות על האמנה, מסייעות זו לזו במימוש פסקי דין של מזונות.
עורך דין גירושין בניו יורק
דיני משפחה בארצות הברית
גירושין אזרחיים בארה"ב
גירושין בחו"ל
גירושין אונליין
גירושין ברשת או גירושין מקוונים- הפסיקה בישראל מאפשרת היוועדות חזותית, במידה ונסיבות תיק הגירושים הנידון עומדות בתנאים שנקבעו בפסיקה, להתיר עדות באופן זה.
במקרים אשר העדים בתיק הגירושין מתגוררים בחו"ל, והמתדיינים נעדרים את האמצעים הכלכליים להטסתם ארצה לשם מתן העדות. בא כוח הצדדים (עורך דין גירושין) יכול לבקש בבקשה מיוחדת, שבית הדין או בית המשפט נדרש לאשר, מתן העדויות דרך תוכנת סקייפ (skype) או ווטצאפ (whatsapp) דרך רשת האינטרנט, בית הדין הרבני או בית משפט לענייני משפחה.
במידה ובית המשפט יקבל את הבקשה ויאפשר מתן עדויות וחקירת עדים באמצעות הסקייפ ייחשב ההליך כתקין מבחינת דיני הראיות. כידוע תוכנות הסקייפ ו ווטצאפ החינמיות מאפשרות היוועדות חזותית דרך מחשב, וכך ניתן לראות את העדים או צדדים להליך הגירושין או הסכם גירושין לתקשר עמם, לזהות אותם בנוכחות שופט או דיין, לשאול אותם שאלות, לחקור אותם ולשמוע את עדותם, וכל זאת ללא כל פגם ראייתי.
..
לקריאה נוספת:
עורך דין באנגלית
עורך דין אמריקאי בישראל
עורכי דין ישראלים בניו יורק
עורכי דין ישראלים בארה"ב
דיני משפחה בארצות הברית
עו"ד ישראלי בארה"ב
עורך דין נוטריון אמריקאי
עורך דין עם רישיון אמריקאי
עורך דין נדלן בארצות הברית
האם והאב, שניהם ילידי הארץ, גדלו והכירו בעיר מגוריהם בישראל. החל משנת 2006, חיו השניים כבני זוג במדינת ניו ג'רזי שבארצות הברית, בה שהו מכוח אשרת תייר. בשנת 2007, החלה המבקשת ללמוד, ואילו המשיב המשיך בעיסוקיו בעבודות מזדמנות. מכוח לימודיה של המבקשת, קיבלו השניים אשרת שהייה לסטודנט ולבן זוגו. בשנת 2008, נישאו המבקשת והמשיב כדת משה וישראל בארץ, ומיד בתום חגיגות החתונה שבו לארצות הברית. בחודש ספטמבר 2009, נולדה בתם הבכורה בארצות הברית . כחודשיים לאחר מכן, הגיעה המבקשת לביקור בישראל עם הבת הפעוטה, ובהמשך הצטרף המשיב אל השתיים. במהלך ביקורם זה בארץ, שנמשך כחודשיים, פתחו בני הזוג חנות לבגדי ילדים בעיר מוצאם. כשנסתיימו סידורי פתיחת החנות, שבו השלושה לארצות הברית. במרץ 2010, הגיעו שוב לישראל לחופשת הפסח . המשיב שב לארצות הברית ביום 19.4.10, ואילו האם ובתם היו אמורות להצטרף אליו ביום 20.6.10. ואולם, המבקשת והבת נותרו בישראל, בה הן שוהות עד עתה.
בביקורם האחרון בישראל הגיע הסכסוך בין בני הזוג לשיאו, כאשר כל אחד מהם שהה בנפרד בבית בני משפחתו. ביום 7.4.10, עת שהו השניים בארץ, הגישה המבקשת תביעת גירושין בבית הדין הרבני, אליה כרכה את סוגיית המשמורת על הבת המשותפת. ביום 11.4.10, נפגשו המבקשת והמשיב, ובעזרת רואה חשבון שגישר ביניהם, הגיעו להסכם בדבר סיום יחסי הנישואין ביניהם, שכותרתו "הסכם ממון" (להלן: ההסכם או הסכם הממון). בהסכם, נקבעו סעיפים שמטרתם הסדרת חלוקת הרכוש בין בני הזוג, וכן סעיפים המסדירים את עניין המשמורת על הבת המשותפת, דמי המזונות והסדרי הראיה. בסופו של דבר לא נחתם ההסכם, כיוון שהמבקשת סירבה לחתום עליו לאחר שהמשיב דחה דרישה שהעלתה, הנוגעת לזכויות רכושיות של השניים.קרא עוד
המחלוקת העיקרית בתביעה זו הינה פרשנות התנאי "תינשא מחדש" והשאלה האם מערכת היחסים הקיימת בין הנתבעת לבן זוגה אכן ממלאת תנאי זה.
בהסכם באנגלית נכתב:
At the Time that the wife sells the property, dies or re-marries".
התובע טוען שמערכת היחסים המתקיימת עתה בין הנתבעת לבן זוגה ממלאת אחר 15 התנאי שנקבע בהסכם לאור כוונת הצדדים שעמדה ביסוד ההסכם ואילו הנתבעת 16 טוענת שהיות ולא נישאה רשמית לבן זוגה, התנאי הקבוע בהסכם אינו מתמלא.
קרא עוד
מסמכים/טפסים הנדרשים לבקשת לגירושים בהסכמה ניו יורק ארה"ב - להורדהקרא עוד
האב ערער לבית המשפט המחוזי, ובמסגרת הערעור הסכימו הצדדים להצעת בית המשפט של הערעור, כי התיק יוחזר לבית המשפט למשפחה, וידון בו באשר לטענות ההגנה לפי חוק אכיפת פסקי חוץ תשי"ח 1958 וכן הכשלים שהיו בתביעה לטענת האב ובהם, אי הגשת תצהיר, אי הגשת תרגום, כשלים במסירה וכן הסוגיה שהושארה לשיקול דעת בית המשפט לפי סעיף לחוות דעת המומחה.
קרא עוד