בקשה ליישוב סכסוך

מהי בקשה ליישוב סכסוך?
למאבקים משפטיים בין בני משפחה יכולה להיות השפעה הרסנית. הדבר נכון במיוחד להליכי גירושין, שם לצדם של בני הזוג החווים קושי רב, ישנם גם הילדים אשר עבורם התדיינות משפטית ממושכת בין הוריהם, יכולה לפגוע מאוד בתחושת הביטחון והיציבות שלהם. משום כך, בחר המחוקק בשנת 2016, ליצור הליך חדש אשר נועד להקל על סכסוכים משפטיים בין בני משפחה בכלל ועל הליכי גירושין בפרט ושמו בקשה ליישוב סכסוך.
 
יישוב סכסוכים
החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), תשע"ה- 2014
ההליך החדש הנקרא בקשה ליישוב סכסוך, נוצר מכוחו של החוק שבכותרת. זה נועד לסייע לבני זוג אשר קיבלו החלטה להתגרש, להימנע מהתדיינויות בערכאות ולהגיע להסכמה בענייני הגירושין.
 
איך החוק עושה זאת? על ידי כך כי הוא אוסר על זוגות מתגרשים להגיש תביעות בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני, אלא תחת זאת, עליהם להגיש בקשה ליישוב סכסוך.
 
 
המטרה היא ראשית כל, למנוע הסלמה ביחסי בני הזוג בעקבות מאבק משפטי ולשמור על רווחת הילדים, שהרי ידוע כי הם הנפגעים הראשיים מהליכי גירושין המתנהלים כמלחמה. שנית, לאפשר לבני הזוג לסיים את הליך הגירושין באופן מהיר יותר, זול יותר, תוך צמצום העומס על בתי המשפט ובתי הדין. 
 
חקיקה רלוונטית 
מקורות מידע
מהו הליך בקשה ליישוב סכסוך?
זוהי הזדמנות לזוגות העומדים בפני גירושין, להימנע ממלחמה בערכאות ולנסות להגיע להסכמות בסוגיות המשפטיות העולות אגב פרידתם. לאחר הגשת הבקשה, יופנו הצדדים ליחידת הסיוע שליד בית המשפט לענייניי משפחה או בית הדין הרבני, בהתאם לערכאה אליה הוגשה הבקשה.
 
הם יוזמנו לארבע פגישות מהו"ת (פגישות מידע, הערכה ותיאום) אשר בהן ינסו בעלי המקצוע של יחידת הסיוע לעמוד על אופיו של הסכסוך בין בני הזוג, כלומר, על אילו מבין הנושאים השונים הם אינם מסכימים והיכן מצויות המחלוקות הקשות ביניהם.
 
 
יודגש, כי לפגישה הראשונה על בני הזוג להתייצב לבדם ללא עורך דין, אך מן הפגישה השנייה ואילך הם רשאים להיות מיוצגים וחשוב מאוד שיגיעו כל אחד עם עורך דין מטעמו, אשר יפעל לקידום משא ומתן, תוך שמירה על האינטרסים של הלקוח וחתימה על הסכם גירושין. 
 
עיכוב הליכים
על מנת שבני הזוג יתנו צ'אנס אמיתי לגיבוש פשרה ביניהם אשר תוביל להסכם גירושין, יחול עיכוב הליכים בתקופת פגישות המהו"ת. פירוש הדבר הוא כי הצדדים יהיו מנועים מהגשת כל תביעה משפטית בענייני הגירושין: חלוקת הרכוש, מזונות ומשמורת. אם תוגש תביעה שכזו, היא תידחה על הסף והערכאה המשפטית לא תדון בה.
 
אולם נדגיש כי בני הזוג יוכלו לפנות לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני בתקופה זו אך ורק בבקשות לסעדים זמניים, אשר נועדו לשמור על המצב הקיים ביניהם או לתת סעד דחוף הנדרש למי מהם.
 
מדובר למשל בצו עיקול להקפאת המצב הכספי של בני הזוג וזאת כדי למנוע ניסיונות להברחת נכסים. דוגמא נוספת היא בקשה לפסיקת מזונות זמניים לצורך כלכלת הילדים, עד אשר תתקבל הכרעה בעניין גובה המזונות. 
 
  • הזמנה לפגישת מהות (מידע, היכרות ותיאום) ביחידת הסיוע דינה כהזמנה לדיון בבית הדין הרבני או בבית המשפט לענייני משפחה וחלה חובה על שני הצדדים להגיע לפגישה זו.
  • צד להליך אשר לא יגיע לפגישת מהו"ת לא יוכל להגיש תביעה בענייני סכסוך משפחתי לאחר תום תקופת עיכוב ההליכים

תוצאות ההליך
אם בני הזוג הגיעו להסכמה ביחידת הסיוע, יגישו את הסכם הגירושין לאישורו של בית המשפט לענייני משפחה או של בית הדין הרבני. זה יעניק לו תוקף של פסק דין ובני הזוג יוכלו להמשיך הלאה בחייהם. במקרה שהצדדים לא הגיעו לעמק השווה, באפשרותם להמשיך בהליך גישור פרטי, או לפנות לערכאות המשפטיות לניהול הליך הגירושין שם.
 
לעניין זה נציין, כי הצד אשר הגיש את הבקשה ליישוב סכסוך, לו ניתנת הזכות תוך 15 יום מסיום תקופת עיכוב ההליכים, לבחור לאיזו ערכאה להגיש את תביעות הגירושין. אם לא עשה כן, או הגיש רק חלק מן התביעות, רשאי הצד השני לבחור הוא לאיזו ערכאה לפנות. 

הצלחה או כישלון? 
ייתכן כי התשובה לשאלה זו תפתיע אתכם. ובכן, המספרים מלמדים כי מאז שנת 2017, עת נוצר החוק החדש, אחוז ניכר מן הזוגות המתגרשים בישראל מיישבים את סכסוך הגירושין שלהם מחוץ לערכאות.
 
חלקם, עושים זאת במסגרת הליך בקשה ליישוב סכסוך ומגבשים הסכם גירושין ביחידת הסיוע. אחרים, פונים ישירות למגשר פרטי, זאת מתוך הבנה כי ממילא החוק מחייב אותם לנסות הליך גישור לפני שיוכלו לפנות לערכאות המשפטיות. אז, בוחרים הם לפנות לעורך דין מגשר, אשר יסייע להם לגבש הסכם מקיף והוגן אשר שני בני הזוג יהיו מרוצים ממנו.