חיפושדלג חיפוש
En
צור קשרדלג צור קשר

צור קשר

checked
מזונותדלג מזונות
תוכן מרכזי בעמודדלג תוכן מרכזי בעמוד

מזונות

 
אחד מן הנושאים המרכזיים בהם עוסקים דיני המשפחה והגירושין הוא נושא המזונות. החוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי"ט-1959 הוא הבסיס הקובע את חובתו של אדם בתשלום מזונות ומדובר למעשה על שני סוגי תשלומים: מזונות אישה ומזונות ילדים. לצדו של החוק, ישנה פסיקה ענפה אשר יצקה תוכן לחבות במזונות, בראשה, הלכת בע"מ 919/15 של בית המשפט העליון המתייחסת לתשלום מזונות ילדים.
 
תשלום מזונות אישה
הדת היהודית יצרה לבעל חובה לדאוג לצרכיה של אשתו לאורך כל תקופת הנישואין. סוגיה זו עולה בדרך כלל כאשר נוצר סכסוך בין הצדדים והאישה אשר תלויה בבעל לפרנסתה, נותרת ללא אמצעי קיום. במצב זה, תוכל היא להגיש תביעה בגין מזונות אישה במסגרתה תורה הערכאה המשפטית לבעל לשלם לאישה מדי חודש דמי מזונות וזאת עד להסדרת הגט.
 
מה כוללים דמי מזונות אישה? את כל צריכה מכל סוג ואלו נקבעים על פי רמת ואורח החיים של בני הזוג כפי שהוצג לערכאה המשפטית. חשוב לציין, כי ישנם מקרים בהם האישה יכולה לאבד את זכאותה למזונות, כך בין היתר כאשר היא ביצעה מעשה ניאוף ובגדה בבעלה, כאשר הוכח כי היא גורמת לבעלה באופן מכוון לעבור על חוקי ההלכה או בעת עזיבת הבית ללא סיבה מוצדקת. כמו כן, הזכאות לתשלום מזונות אישה יכול ותישלל כאשר היא עובדת וגובה שכרה מספיק למימון הוצאותיה.
 
מזונות ילדים וההלכה החדשה בעליון
עד לא מזמן, תשלום מזונות הילדים היה באחריותו של האב בלבד. בחודש יולי 2017 השתנה המצב המשפטי הזה על ידי הלכת בע"מ 919/15. בה קבע בית המשפט העליון כי כאשר מגיע הילד לגיל 6, שני ההורים יישאו בחובת המזונות, בהתאם לרמת השכר שלהם ובהתאם להיקף זמני השהות שלהם עם הילדים. השינוי המשמעותי ביותר אשר יצרה ההלכה החדשה הוא כי לרמת הכנסתה של האם יש עתה משמעות רבה ובהתאם ליכולת הכלכלית שלה היא תשתתף בתשלום המזונות וזה לא נופל עוד רק על כתפיו של האב כפי שהיה קודם לכן.
 
עוד נציין, כי במסגרת השוויון בנטל, בתי המשפט לענייני משפחה לעיתים מבטלים את חיוב המזונות. מצב זה נקרא משמורת משותפת ללא מזונות והוא קורה בשני תנאים: האחד, כי ההורים חולקים באופן שווה את זמני השהות והשני, כי הם משתכרים אותו שכר או שכר דומה אז, נוהג בית המשפט לקבוע כי כל הורה יישא בהוצאות הילדים בזמן שהם עמו והצדדים יידרשו להתחשבנות רק בהוצאות לא צפויות וחריגות.
 
 
הגדלה או הפחתה של מזונות הילדים
בכל עת קיימת האפשרות להגדיל או להקטין את דמי מזונות הילדים שנקבעו. אולם התנאי לכך הוא כי מתקיים שינוי מהותי בנסיבות המצדיק את שינוי הסכום. כך למשל, אם המבקשת להגדיל את גובה המזונות או אב המבקש להפחיתם, עקב ירידה מהותית ברמת הכנסתם. בקשות אלו הן שכיחות מאוד, גם בתקופה זו של וירוס הקורונה, בה אנשים רבים סגרו עסקים, הוצאו לחופשות ללא תשלום ופוטרו מעבודתם כך שמצבם הכלכלי הורע באופן ניכר.
 הסוגיה של הפחתת מזונות ילדים עולה בשנים האחרונות גם על רקע של הלכת שוויון בנטל, שנקבעה בבע"מ 919/15. במסגרתה, פונים אבות גרושים אל בתי המשפט לענייני משפחה ומבקשים כי זה יפחית את גובה החיוב החודשי שנקבע להם באופן רטרואקטיבי ויטיל חלק ממנו על האם. בית המשפט העליון לא פסק בשאלה זו ולכן נכון להיום, ישנן פסיקות מגוונות בתיקים אלו. על כן, כדאי להיוועץ בעניין זה עם עורך דין מומחה בדיני משפחה וגירושין אשר יחווה דעתו באשר לסיכוי לשינוי דמי המזונות.
 
קביעת מזונות זמניים
במקרים רבים, עולה הצורך לדאוג לתשלום זמני של מזונות אישה או מזונות ילדים, עד לבירורה של הסוגיה, בין אם במסגרת פשרה ובין אם במסגרת תביעה. על כן תוכל האישה להגיש בקשה לקביעת מזונות זמניים, אשר ישמשו לה כאמצעי פרנסה עבורה ו/או עבור הילדים עד לחתימה על הסכם מזונות או קבלת פסק דין במסגרת תביעת מזונות.
לעניין זה נציין שני דגשים. האחד הוא כי בבואה של הערכאה המשפטית להחליט בבקשה זו של מזונות זמניים, היא אינה בוחנת את מצבם הכלכלי של הצדדים לעומקו. תחת זאת היא  מבצעת סוג של אומדן ועל פיו תקבל הכרעה בעניין גובה המזונות הזמניים. משכך, אלו יכולים להיות גבוהים או נמוכים יותר מן הסכום המזונות הקבוע שייפסק בסופו של דבר והערכאה המשפטית אינה מחויבת לו.
 
אי תשלום מזונות
הליכי גירושין מאופיינים בתופעות שונות וביניהן גם סירובו של האב לשלם מזונות ילדים או מזונות אישה. לעיתים הסיבה לכך היא קשיים כלכליים אובייקטיביים אליהם נקלע האב אשר מונעים ממנו לעמוד בחובה זו. במקרים אחרים אין כל קושי כספי לשלם מזונות כסדרם ומדובר בהתחמקות שנועדה לקנטר את האישה או לנקום בה בעקבות סכסוך הגירושין.
מטבע הדברים, ככל שהאב ממאן לשלם את דמי המזונות, יכולה האם להיקלע למשבר כלכלי עמוק וכמובן שמי שנפגע יותר מכל הם הילדים. משכך, חשוב מאוד כי בכל מקרה של אי תשלום מזונות אשר אינו חד פעמי, אלא מתמשך וחוזר על עצמו, תפנה האם באופן מיידי לקבלת ייעוץ משפטי. כפי שנראה להלן, פתוחות בפניה שתי דרכים מרכזיות לגביית המזונות: פנייה להוצאה לפועל והגשת תביעה למוסד לביטוח לאומי.

מזונות הוצאה לפועל
במקרים של אי תשלום מזונות על ידי האב, תוכל האם לפנות להוצאה לפועל ולפתוח באמצעותה בהליכי גבייה נגדו. במסגרתם, יוטלו הליכי עיקול במטרה לגבות את כספי המזונות. כמו כן, ניתן להטיל על האב מגבלות נוספות כגון: איסור על החזקת רישיון נהיגה או עיכוב יציאה מן הארץ אשר נועדו לשבש את מהלך חייו התקין ועל כן להוות תמריץ עבורו לשלם את חוב המזונות, על מנת שיוסרו המגבלות. בהקשר זה נאמר כי ההוצאה לפועל מאפשרת לאם לבחור בין שני מסלולים לגביית המזונות באמצעותה. האחד הוא מסלול רגיל, בו האם היא זו אשר צריכה להגיש בקשות לרשם ההוצל"פ, על מנת שינקוט בהליכים נגד האב. במסלול השני לעומת זאת, הנקרא מסלול מזונות, ההוצאה לפועל היא היוזמת את ההליכים השונים נגד האב.
 
גביית מזונות ביטוח לאומי
אפשרות נוספת לקבלת מזונות הילדים כאשר האב אינו משלם, היא פנייה למוסד לביטוח לאומי, המשלם לאימהות קצבת מזונות ונוקט בהליכי גבייה נגד האב להשבת הכספים. כלומר, במסגרת זו, האם כלל אינה צריכה לפעול נגד האב, משביטוח לאומי הוא זה המעביר לה את התשלום. יודגש כי בדומה לכל קצבה המשולמת על ידי גורם זה, ישנה תקרה מקסימאלית ולכן, ייתכן כי סכום המזונות שישולם לאם יהיה קטן יותר מזה שנקבע לה במסגרת הסכם המזונות בין הצדדים או על ידי בית המשפט בפסק דין. יחד עם זאת, האם תהיה רשאית לפתוח נגד האב תיק בהוצאה לפועל לצורך גביית ההפרש הנ"ל.
 
הסכם בעניין מזונות
הדרך הטובה ביותר להסדיר את העניינים המשפטיים בין בני הזוג היא באמצעות הסכם. בין אם מדובר על תשלום מזונות אישה ובין אם על תשלום מזונות ילדים, יכולים בני הזוג לגבש החלטה הדדית אשר תהיה הוגנת כלפי שני הצדדים, בדבר גובה הסכום שישולם. בכך, חוסכים בני הזוג לעצמם את הטרחה, ההוצאות וחוסר הנעימות הכרוכים בהגשת תביעת מזונות. כמו כן, היות שהם אלו אשר מקבלים את ההחלטה, אין הם צריכים להתמודד עם חוסר הוודאות המלווה הליך משפטי שאין לדעת בביטחון מלא מה תהיה תוצאתו. במסגרת הסכם מזונות יש להסדיר לא רק את גובה התשלום, אלא גם את אמצעי העברתו ולהותיר מקום לגמישות מסוימת מצד שני הצדדים בנושא זה.
 
חשיבות הליווי המשפטי
אין צורך להכביר במילים בדבר משמעותה הכלכלית של סוגיית המזונות על בני הזוג, שהרי זו תשפיע על אורח חייהם בהווה ובעתיד. על כן, חשוב מאוד כי כל אחד מהצדדים יהיה מיוצג על ידי עורך דין המתמחה בדיני משפחה וגירושין, אשר יפעל לשמירה על זכויותיו במישור זה. ככל שניתן לגבש הסכם מזונות בין בני הזוג, הרי זה מבורך אך אם לא הושגה פשרה בין הצדדים, ייצג עורך הדין את הלקוח במסגרת תביעת המזונות בערכאה המשפטית.
 
עבור האישה, הזכאית לתשלום מזונות אישה ומזונות ילדים, יש לוודא כי היא תקבל את הסכומים המשקפים את צרכיה וצרכי הילדים. עבור הגבר, לעומת זאת, יש לשמור על האינטרס הכספי שלו, המבקש לוודא את עצם הזכאות לתשלום וכי  הסכומים בהם יחויב לא יהיו מופרזים ויתאימו למצבו הכלכלי. כמו כן, במסגרת הייצוג המשפטי יטפל עורך הדין על פי הצורך, גם בכל קשת הנושאים האחרים המלווים סוגיה זו כגון: הגדלה או הפחתה של מזונות הילדים, קביעת מזונות זמניים וכן אי תשלום מזונות.
 
מזונות

 

מה זה מזונות?
עומדים בפני הליך גירושין? הנחת המוצא של מרבית הזוגות היא כי במסגרת זו עומדים על הפרק מזונות ילדים בלבד. אולם למעשה, ישנו סוג מזונות נוסף, הוא מזונות אישה. נתחיל במזונות הילדים: כל ילד זכאי כי הוריו ידאגו לצרכיו החל מיום שנולד ועד הגיעו לגיל 18, או סיום השירות הצבאי. כפי שנראה מיד, חובת המזונות חלה על האב בלבד עד גיל 6 ולאחר מכן, חולקים בה ההורים, הכיצד ומהם דמי מזונות מינימאליים, מיד נסביר.

 

נדגיש כי הסוגיה של מזונות ילדים רלוונטית בכל פרידה של ההורים, בין אם היו נשואים ועתה הם מתגרשים ובין אם היו ידועים בציבור שנפרדו. ונעבור אל מזונות אישה: זוהי חובה שחלה על הבעל ומוגבלת לתקופת הנישואין בלבד. משמעותה היא כי על הבעל לדאוג לכל צרכיה של אשתו ולשמור על רמת החיים אליה הורגלו בשנות חייה עמו.

 

לפי ההגדרה המשפטית, מזונות הם התחייבות כספית של אדם לספק תמיכה כלכלית לבן / בת הזוג או בן משפחה לפני או אחרי פרידה או גירושין. החובה למזונות נובעת מדיני גירושין או דיני משפחה הנקבעים על ידי מקורות החקיקה והפסיקה בכל מדינה. תשלום המזונות יכול להיקבע על ידי בית המשפט או בהסכם לחייב אדם לשלם לבן משפחתו: לילד, לבן זוג או לבגיר שאינו יכול לפרנס את בעצמו את הוצאות מחייתו.

 

בעולם דיני המשפחה והגירושין המונח מזונות הוא אחד החשובים ביותר. הסיבה לכך היא כי הוא מייצג את זכותה של אישה לתשלום מזונות אישה וזכותם של הילדים לקבלת מזונות ילדים. המזונות הנפוצים ביותר הם מזונות הילדים, אלו מזונות המשולמים בתשלום שוטף ומתמשך על ידי הורה לבן הזוג האחר שהילדים נמצאים במשמורתו, עבור צרכיו הכספיים של ילד (או הורה, מטפל, אפוטרופוס או מדינה) במשפחה שבה ההורים נפרדו לאחר סיום הנישואין או מערכת יחסים אחרת.

 

מקור החובות למזונות אישה
על פי המשפט העברי, לכל בעל קיימת חובה לדאוג לצרכיה של אשתו בכל תקופת נישואיהם. כל עוד בני הזוג חיים יחד, הרי שחובה זו מסופקת, אולם עם פרידתם, יכולה האישה להיוותר ללא אמצעי כלכלה. אז, תוכל היא להגיש תביעה נגד הבעל לתשלום מזונות אישה ובמסגרתה, ייפסק לטובתה סכום חודשי אותו ישלם הבעל עד למתן הגט.

 

גובה דמי המזונות צריך להספיק לכל צרכיה של האישה, מהבסיסיים ביותר ועד למותרות, כאשר המטרה היא לקיים את הכלל "עולה עמו ואינה יורדת" כלומר שהאישה זכאית לשמור על אורח ורמת החיים אליהם הורגלה לאורך הנישואין. עם זאת, יודגש כי סכום המזונות שיפסוק בית הדין הרבני או בית המשפט לענייני משפחה, יהיה תואם גם למצבו הכספי של הבעל. כך, אם זה השתנה לרעה מאז תקופת חייהם של בני הזוג יחד, הערכאה הדנה בתביעת המזונות, תתחשב בכך בפסיקת הסכום.

 

 מזונות

 

שלילת מזונות אישה
אמרנו כי חובת מזונות אישה תחול על הבעל עד למתן הגט, שהרי עליו לדאוג לאשתו כל עוד הם נשואים. אולם לכלל זה יש חריג: אם יוכיח הבעל כי מתקיימת אחת או יותר מן העילות לשלילת מזונות אישה, חובה זו תפקע גם לפני מתן הגט. למשל, במקרה של אישה שבגדה בבעלה, היא תוכרז כמורדת ומזונותיה ישללו ממנה. דוגמא אחרת היא אישה אשר עזבה את הבית שלא בשל יחס אלים או בלתי לא הולם מהבעל.

מקרה נוסף אשר בו לא יהיה מחויב הבעל במזונות הוא כאשר האישה עובדת מחוץ לבית והכנסתה מספיקה לכל צרכיה. אז אם תגיש האישה תביעה למזונות, זו תידחה. יודגש כי ככל וההכנסה מעבודתה אינה מכסה את כל הוצאותיה, אזי יחויב הבעל בהפרש, כלומר יידרש לשלם מזונות אישה אך בסכום נמוך יותר.

 

מזונות ילדים - החוקים השתנו
עד כה הסברנו בפרוטרוט מהם מזונות אישה ועתה נפנה אל מזונות הילדים. בעת פרידתם של ההורים, אם כזוג נשוי אשר מתגרש ואם כידועים בציבור, אשר נפרדים יש כמובן לדאוג לצרכיהם של הילדים. לצורך כך, נקבעה חובה של תשלום דמי מזונות ילדים אשר עומדת עד אשר הילד מגיע לגיל 18 או מסיים את שירותו הצבאי. עד שנת 2017, חובה זו הייתה מוטלת על האב בלבד, אולם ביולי של אותה שנה יצאה הלכה חדשה של ביהמ"ש העליון (בע"מ 919/15) במסגרתה נקבע שוויון בנטל בין ההורים בתשלום מזונות הילדים ומיד נרחיב על כך. עורכת הדין מאיה רוטנברג ייצגה את האב בתיק זה וטיעוניה תרמו רבות להלכה מהפכנית זו ששינתה מהקצה אל הקצה את המצב הקיים.

 

שוויון בנטל המזונות
בית המשפט העליון קבע כי מגיל 6 ואילך, שני ההורים נושאים יחד בחובת מזונות הילדים וזאת בהתאם לשני פרמטרים: זמני השהות של כל אחד מהם עם הילד ורמת הכנסתם. עד הגיעו של הילד לגיל 6, חובה זו נשארת כחובתו של האב בשל חזקת הגיל הרך. על פיה, ילדים עד גיל 6 יהיו במשמורת מלאה של האם, אז היא זו הנושאת ברוב הוצאותיהם וזקוקה אפוא לתשלום מזונות ילדים מהאב. מגיל 6 ואילך חובת מזונות ילדים הנה על שני ההורים גם יחד.

 

ההלכה החדשה מקדמת את עקרון השוויון על פיו ראוי כי כל אחד מההורים יישא בהוצאות הילדים כאשר הם עמו ואין זה צודק להטיל חובה זו על האב בלבד. בוודאי לאור העובדה כי כיום, נשים רבות מפתחות קריירה ועצמאות כלכלית ובעת גירושין, יכולות הן לתרום לכלכלת הילדים. מצב זה שונה לאין ערוך מכפי שהיה בעבר, אז הבעל היה המפרנס הבלעדי או העיקרי ולכן מן ההיגיון היה כי חובת המזונות תחול עליו.

 

שינוי מזונות עקב שינוי נסיבות

בקשה לשינוי מזונות בתחום המזונות בית המשפט רשאי לבחון בנסיבות ראויות את קיומו של שינוי נסיבות. אך כאשר מדובר על סכום מזונות שנקבע בהסכם הגירושין בין ההורים, שאושר על ידי בית המשפט, אין לשנות את המזונות כפי שנקבעו על נקלה אלא אך ורק במקרים של שינוי נסיבות מהותי שלא ניתן היה ניתן לצפות בעת חתימת הסכם המזונות.

 

הסדרת מזונות בהסכם: מדוע בית משפט יחמיר עם בקשה לשינוי / הפחתה/הגדלה של מזונות שנקבעו בהסכם? הסכם גירושין הוא בדרך כלל בגדר הסדר כולל של נקודות רבות שהיו במחלוקת במסגרת המו"מ לגירושין ובית המשפט יבחן אותו כשלמות אחת הנטייה היא לנסות ולהקנות לחוזה שנחתם אמינות ויציבות כדי לכבד הסדרים מוסכמים בין בני זוג שנפלה ביניהם מחלוקת שאינה ניתנת ליישוב. אם הסכמי גירושין שנחתמו לא יכובדו, בני זוג לא יחתמו על הסכמים בהליכי גירושין שכן לא יהיה ערך להסכם גירושין וכל הסכם יהיה רק בגדר שלב ביניים עד לפניה חוזרת לבית המשפט בעתיד.

 

דמי מזונות מינימאליים
מטבע הדברים, גובה מזונות הילדים יחושב בכל מקרה על פי נסיבותיו. ראשית כל ישנו היקף הצרכים של כל ילד שיש לעמוד עליו, כאשר יש לנסות ולשמור על רמת החיים אליה הורגלו הילדים. כמו כן להסדר המשמורת השפעה מכרעת על סכום המזונות, אם בעבר הייתה חלוקה דיכוטומית של משמורת מלאה או משותפת, הרי שכיום זמני השהות מחושבים באחוזים. כך שכל הורה משלם את הוצאות הילדים כאשר הם שוהים עמו. לנתונים הללו גם משקללים את יחס ההכנסות בין ההורים כדי שאכן יתקיים שוויון בנטל. לצד העובדה כי כל תיק מזונות נבחן לגופו.


ניתן לומר כי כיום הסכום המינימאלי כיום נע סביב 2,200 ₪ לילד. סכום זה כולל את כל צרכיו של הילד, ההכרחיים ואלו שאינם, כאשר בעבר סכום זה היה נמוך בהרבה משהרף המינימאלי התייחס לצרכים הבסיסיים בלבד.

 

עו"ד גירושין ומגשרת מאיה רוטנברג - קבעה את תקדים בע"מ 919/15 בעליון שהוביל למהפכה בדיני מזונות, מתמחה בתחום דיני המשפחה ובעלת ניסיון עשיר מעל 15 שנים בתחום. במהלכן, טיפלה במאות תיקי גירושין ומזונות לרבות תיקים מורכבים. אם הנכם עומדים בפני גירושין, פנו אלי ואלווה אתכם לאורך ההליך, תוך שמירה על זכויותיכם באופן המיטבי לרבות בסוגיית המזונות.

 

 תשלומי מזונות גירושין

 

 

מזונות- ההגדרה

המונח המשפטי דמי מזונות, טומן בחובו שני סוגים של דמי מזונות בגירושין :

 

⇐ מזונות אישה: חובת תשלום מזונות אישה, חלה על הבעל, בתקופת הנישואים ועל פיה, מחויב הוא לדאוג לכל צרכיה של האישה, על פי רמת החיים אליה הורגלה לפני הגירושין.

 

ומזונות ילדים .  מזונות ילדים הוא תשלום חודשי קבוע עד להגיעם של הילדים לבגרות. חיוב זה מוטל על שני ההורים הגרושים, בכפוף להסדר המשמורת והמצב הכלכלי.

 

המהפכה ששינתה את דיני המזונות

תקדים במזונות ילדים- בחודש יולי 2017, פורסם פסק דין תקדימי בבית משפט העליון בהרכב של שבעה שופטים, בית המשפט פסק לראשונה פסק דין מחייב לכל ערכאות המשפטיות, כי בהתקיים הסדר של משמורת משותפת בין ההורים (חלוקת זמני השהות של הילדים שווה) עבור ילדים מעל גיל 6 יחלקו ההורים שווה בשווה בנטל המזונות, בהתחשב ברמת השתכרותם.

 

עורכת דין מאיה רוטנברג ייצגה את האב לאורך ההליך החל מהפסיקה הראשונית בערכאת בית משפט לענייני משפחה בראשון לציון, על פסק דין זה ערערה האם לבית משפט מחוזי וזכתה, אך משרדנו הגיש ערעור לבית משפט העליון, וזכה עבור האב. פסק הדין בעליון: בע"מ 919/15 פלוני נ' פלונית

לקריאה נוספת על המהפכה בדיני מזונות

 

חישוב מזונות ילדים

מזונות ילדים בגירושין הוא תשלום חודשי קבוע, אשר גובהו נקבע בהתאם לשלושה פרמטרים:

  1. הסדר המשמורת: כאשר מדובר על משמורת מלאה, ההורה המשמורן (לרוב האם) נושא במרבית העלויות של גידול הילדים לאחר הגירושין, אולם במקרה של משמורת משותפת, נטל זה מתחלק בין ההורים ולפיכך, חיוב המזונות משתנה.
  1. צרכי הילדים: בשונה מתשלום מזונות אישה, כאשר מדובר במזונות הילדים ישנה הפרדה בין מזונות הכרחיים , אשר האב מחויב לעמוד בהם לאחר הגירושין ללא כל קשר למצבו הכלכלי, לבין מזונות מדין צדקה , אשר חיוב בגינם יתבצע בהתאם ליכולת הכלכלית.
  1. היכולת הכלכלית: קביעת גובה מזונות ילדים, מתחשבת גם ביכולת הכלכלית של האב וזו נבחנת על ידי רמת הכנסה, פוטנציאל השתכרות וקיומו של רכוש נוסף. מצבה הכלכלי של האם גם הוא רלוונטי משניתן להטיל גם עליה חיוב מזונות ילדים.  (ראה פסק הדין תמ"ש 16785-09-12 ל.ר ואח' נ' ד.ר )

לחצ/י כאן למאמר מפורט בנושא מזונות ילדים  

 

חוק המזונות

חובת מזונות ילדים מקורה בדין האישי, אולם לצדו ישנו החוק לתיקון דיני משפחה (מזונות), תשי"ט – 1959, אשר חל במקרים של אי תחולת הדין האישי. על פי חוק המזונות, הוריו של קטין, חייבים לשלם דמי מזונות ילדים עבורו, ללא שאלה של משמורת אלא בהתאם לגובה הכנסתם .

 

חוק זה עומד בקנה אחד עם מגמת בתי המשפט להפחית בגובה דמי מזונות ילדים, במקרה של משמורת משותפת. שיעור ההפחתה המקובל כיום הוא 25% ובפסיקה עדכנית בייצוג עו"ד מאיה רוטנברג ופסיקה עדכנית לשנת 2015 נפסק עד כ50% הפחתה במזונות האב - לסקירת פסיקה אחרונה נרחבת לחץ כאן (ראה כאשר כל מקרה נבחן לגופו והכנסת ההורים משמשת פרמטר מרכזי לקביעת שיעור ההפחתה.

 

מזונות לבן/בת הזוג

לפי הדין העברי, זוהי חובתו של הבעל לדאוג לצרכיה של אשתו (מזונות אישה), לאורך כל תקופת הנישואים. חובה זו פוקעת בשני מקרים: בעת גירושין, או כאשר נוצרה עילה השוללת את זכותה האישה למזונותיה, למשל, אם בגדה בבעלה, או אם עזבה את הבית שלא עקב התנהגות הבעל.

 

חובת תשלום מזונות אישה בגירושין היא רחבה מאוד וכוללת את כל צרכי האישה, כאשר הבעל מחויב לשמור על רמת החיים אליה הורגלה האישה בתקופת הנישואים וזו תה