ההלכה החדשה במזונות

מהפכת השוויון בנטל המזונות יצרה מציאות כלכלית חדשה עבור אבות גרושים בישראל. במסגרתה, מאז יולי 2017, חולקים ההורים את חובת תשלום מזונות הילדים ונטל כבד זה אינו מוטל עוד רק על האב כפי שהיה עד לקביעת ההלכה בבית המשפט העליון. מה קובעת הלכת המזונות החדשה והאם היא חלה רטרואקטיבית על הסכמי מזונות ופסקי דין שניתנו לפני בואה לעולם?

הלכת השוויון בנטל המזונות
יולי 2017, בע"מ 919/15 בית המשפט העליון מחולל מהפכה אדירה, כאשר הוא קובע הלכה חדשה: מעתה, בעת פרידתם של הורים נשואים או ידועים בציבור, יחויבו הם באופן שווה במזונות ילדיהם, בין הגילאים 6-15.

חלוקת החיוב תיעשה על פי היכולות הכלכליות היחסיות של הצדדים ובהתאם לזמני השהות של כל אחד מהם עם הילדים. קביעה זו תיקנה עוול של שנים וחוסר שוויון בין גברים לנשים, אשר בגינו אבות גרושים בישראל היו קורסים כלכלית בשל חובת המזונות, משזו הייתה מונחת אף ורק על כתפיהם. זאת גם במקרים בהם שכרה של האם היה שווה, דומה ואף גבוה מזה של האב וגם כאשר חלקו ההורים את המשמורת על הילדים.

סכום המזונות- כיצד נקבע?
בעקבות הלכת השוויון בנטל המזונות, יצרו בתי המשפט לענייני משפחה נוסחה חדשה לחישוב מזונות הילדים. זאת מתבססת על שלושה פרמטרים עיקריים:

1. היקף הוצאות הילדים: עם חלוקה של הוצאות שוטפות והוצאות חריגות;

2. יחס ההכנסות של ההורים: הכולל גם הכנסה מעבודה וגם הכנסות אחרות;

3. זמני השהות: המחושבים באחוזים על מנת ליישם באופן מיטבי את עקרון השוויון.

נדגיש כי כמו בעבר, בני הזוג יכולים לקבוע בהסכמה את דמי מזונות הילדים ולעגן זאת בהסכם גירושין כולל או הסכם מזונות. לחילופין, באפשרותם להגיש תביעת מזונות ולהותיר את ההכרעה בידיה של הערכאה המשפטית.

תחולה רטרואקטיבית?
הלכת המזונות החדשה שינתה באופן מהותי את מצבם הכלכלי של אבות גרושים בישראל ועל כן, מאז היווצרה, עומדת על הפרק שאלה גדולה ומהותית:

האם ההלכה החדשה חלה גם על הסכמי מזונות ופסקי דין, אשר ניתנו לפני יולי 2017?

מענה חיובי על שאלה זו משמעותו כי כל אב יכול לפנות לבית המשפט לענייני משפחה ולבקש את הפחתת סכום מזונות הילדים שנקבע לו. ובכן, בית המשפט העליון לא קבע האם ההלכה תחול גם לאחור וישנן מגוון דעות בסוגיה זו, כאשר לאחרונה גם היועץ המשפטי לממשלה, אביחי  מנדלבליט  הביע את עמדתו.

מגוון של דעות
מאז מהפכת השוויון בנטל המזונות, הוגשו בקשות רבות של אבות המבקשים להפחית את דמי המזונות שנקבעו להם בשעתו.

הבעיה: בתי המשפט לענייני משפחה אינם תמימי דעים בעניין זה. כך למשל, היו מקרים בהם נקבע כי ההלכה החדשה כשלעצמה מצדיקה את הפחתת המזונות בתיק סגור.

לעומת זאת, יש שופטים שקבעו כי עדיין נדרש שינוי בנסיבות כדי לעשות כן. שופטים אחרים מבחינים בין תיק מזונות שנקבע בפסק דין, אז ניתן לפתוח את התיק מחדש לבין מקרה שבו סכום המזונות הוסכם בין הצדדים, אז אין אפשרות לעשות כן.

היועץ המשפטי לממשלה, אביחי  מנדלבליט הביע גם הוא לאחרונה את דעתו והוא סבור כי המצב המשפטי שהיה נהוג עד כה, על פיו רק שינוי מהותי בנסיבות יאפשר פתיחת תיק מזונות סגור צריכה לעמוד על כנה.

לסיכום
להחלטה בעניין מזונות ילדים השלכה כלכלית משמעותית מאוד על שני ההורים ולכן, ישנה חשיבות עצומה לקבלת ייעוץ וייצוג משפטי בעניין זה.

הדבר נכון הן בעת הליך הגירושין, אז יעמוד עורך הדין בזמן אמת על זכויותיו של הלקוח/ה והן עבור אבות גרושים שהליך זה כבר מאחוריהם.

זאת משום שקיימת כיום האפשרות להפחית את דמי מזונות הילדים שנקבעו בעבר, על בסיס ההלכה החדשה, בפרט אם ישנו גם שינוי בנסיבות מאז נקבע סכום המזונות.

שאלות ותשובות הלכת המזונות החדשה:

האם פסק הדין ההיסטורי בע"מ 919/15 שהוביל מהפכת השוויון בנטל המזונות  גובה מחיר גבוה יותר דווקא מהאמהות?

ניתן לומר כשנתיים מאז ניתן פסק הדין ששינה את זירת המזונות בארץ כי רוח בית המשפט העליון חלחלה ל ואכן האבות משלמים הרבה פחות. 

בתי המשפט לענייני משפחה דוחים תביעות למזונות שאינן שוויוניות ,במקרים בהם זמני השהות של הקטינים עם כל הורה שווים או כמעט שווים.

במקרים בהם רמת ההשתכרות ויכולתם הכלכלית שווה אבות חויבו לשלם לאם מזונות המשקפים את הוצאות ההורה לפי חלוקה שווה.

במקרים רבים הופחתו המזונות במשמרות משותפת למינימום הקבוע בדין. גם במקרים שהכנסות האב גבוהים מהכנסות האם  ביצע בית המשפט חישוב יחסי.