חטיפת ילדים אמנת האג

חטיפת ילדים הוא נושא קשה וכאוב, המתרחש בדרך כלל במסגרת סכסוך משמורת בהליך גירושין.

זהו מצב שבו אחד מן ההורים לוקח את הילד לחו"ל ללא אישורו של ההורה השני ולא חוזר לישראל. מה ניתן לעשות במצב זה? מהי האמנת האג וכיצד היא רלוונטית? אל מי פונים? האם צריך ייצוג של עורך דין? להלן ריכוז שאלות ותשובות בנושא חשוב זה.

מהי אמנת האג?

כאשר מדברים על הנושא של חטיפת ילדים, עולה מיד מונח זה. מהי משמעותו? זוהי אמנה בינלאומית בדבר החזרת ילדים חטופים, כאשר כל המדינות החברות בה, מסייעות זו לזו להשיב את הילד החטוף לארצו. ישראל חברה באמנה ועל כן אם נחטף ילד מישראל לחו"ל או מחו"ל לישראל, יתקיים שיתוף פעולה בין הרשות האחראית בישראל לבין הרשות האחראית במדינה אליה נחטף הילד, לאיתור הילד.

איך יודעים אלו חברות חתומות על האמנה?

באתר האינטרנט של משרד המשפטים, ישנה רשימה של כל המדינות החתומות על אמנת האג, כך שניתן לראות בקלות האם המדינה אליה נחטף הילד חתומה על האמנה ולפיכך מחויבת לשיתוף פעולה עם הרשויות בישראל לצורך איתור הילד וקיום דיון בבית המשפט בדבר השבתו לארץ המוצא.

אל מי פונים?

הגוף האחראי בישראל על השבת ילדים חטופים, הוא המחלקה לעניינים בינלאומיים במשרד המשפטים. עם חטיפתו של הילד, יש לפנות אל המחלקה (רצוי באמצעות עורך דין) אשר תפעל לאיתור הילד, בין היתר על ידי שיתוף פעולה מודיעיני עם המדינה אליה נחטף הילד.

האם כדאי להגיש תלונה במשטרה?

התשובה היא כן וזהו צעד חשוב מאוד, אשר מבסס את הטענה כי ההורה לא הסכים לחטיפת הילד ואינו משלים עמה, אלא פועל להחזרת הילד לארץ. כמו כן, הגשת תלונה במשטרה, תאפשר פתיחה בחקירה והעמדת ההורה החוטף לדין פלילי. כדאי להגיע אל תחנת המשטרה, בליווי עורך דין, אשר יסייע להורה להסביר את אשר אירע ולוודא את יעילות הטיפול בתלונה.

האם יש משמעות לגילו של הילד?

בהחלט. הסיבה לכך היא כי האמנת האג חלה על ילדים עד גיל 16 בלבד, אז יש לפנות כאמור למשטרה ולמחלקה לעניינים בינלאומיים. לעומת זאת, כאשר הילד הנו בין גילאי 16-18, אופן הפעולה הוא שונה ויש לפנות בעתירה לבג"ץ, לשם השבת הילד לישראל.

האם הילד יחזור לארץ?

החלטה זו תתקבל בבית המשפט, בדרך כלל במדינה אליה נחטף הילד. כלומר, אם הילד נחטף מישראל לקנדה, הדיון יתקיים שם ואילו אם הילד נחטף מקנדה לישראל, יתקיים הדיון בארץ. העיקרון המנחה את בתי המשפט בעניין זה הוא כי יש להחזיר את הילד למקום מגוריו הטבעי אלא במקרים חריגים. מצב זה מוביל לכך כי במרבית המקרים בהם הילד נחטף מישראל, הוא ישוב ארצה. נציין כי במסגרת קבלת החלטה, בית המשפט רשאי לשמוע את דעת הילד ולזו יכולה להיות השפעה רבה על החלטתו.

האם יש צורך בעורך דין?

בהחלט! לייצוג המשפטי יש חשיבות מכרעת בטיפול בהשבת ילד חטוף לישראל, הן מבחינה פרקטית של יעילות הטיפול והן מבחינה רגשית. לעורך הדין משפחה הבקיא בסוגיה משפטית זו ניסיון וידע מקצועי רב, המאפשרים התנהלות יעילה וזריזה יותר מול המחלקה לעניינים בינלאומיים. כמו כן, ההורה שילדו נחטף זקוק לייצוג של עורך דין בבית המשפט, במסגרת הדיון האם להשיב את הילד לארץ. בנוסף לאלו, הייצוג המשפטי נדרש גם כדי שההורה שילדו נחטף, המצוי מטבע הדברים בסערת רגשות קשה ובהליך גירושין מורכב, לא יידרש להתמודד עם ההליך המורכב של איתור הילד והשבתו לישראל.

מהו חוק החזרת ילדים חטופים?

חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים) תשנ"א-1991 אימץ את אמנת האג בנוגע להיבטים  האזרחיים הבינלאומיים של חטיפת ילדים.

מטרת החוק הינה קביעת הסדרה חוקית ואחידה בין מדינות במקרים בהם הורה אחד נוטל עמו באופן חד צדדי ילד משותף ומרחיק אותו ממקום מגוריו הרגיל, תוך קביעת עובדות בשטח בנוגע למשמורת עליו, ללא הסכמת ההורה השני.

תכליתו של החוק הינה להבטיח את החזרתם המידית של ילדים, אשר לא כדין, הורחקו אל מדינה מתקשרת או לא הוחזרו ממנה וכן להבטיח כי זכויות משמורת וביקור על פי הדין של מדינה מתקשרת יכובדו ביעילות בשאר המדינות המתקשרות.

מטרת האמנה היא להבטיח אמצעים מהירים ויעילים המחזירים על כנם את הסטטוס קוו אשר שרר עובר למעשה החטיפה. האמנה קובעת "מסלול מהיר" להשבת ילד שנחטף למדינה שממנה הוצא שלא כדין, תוך שבמסגרתה שלה ניתן יהיה לברר את השאלות הקשורות במשמורת הקבועה.

הרציונל העומד מאחורי האמנה הינו כיבוד שלטון החוק גם ביחסים שבין מדינות, הרתעה מפני עשיית דין עצמי ועשיית פעולות חד צדדיות על ידי הורים לקטינים, וכמובן מניעת פגיעה בטובתם של קטינים שנלקחים מסביבתם הטבעית.

תנאי בסיסי לחלות אמנת האג, נדרשת הקביעה העובדתית כי להורה התובע היו זכויות משמורת בקטינים וכי זכויות אלה נפגעו על ידי מעשה החטיפה.

בשורה של פסקי דין בארץ ובעולם נקבע כי שינוי של מקום מגורים רגיל מצריך כוונת התיישבות, וכוונה כזו יש לבחון אצל ההורים, לכן מקום מגורים רגיל לא ישתנה כשאין הסכמה משותפת בין ההורים בנוגע לזניחת מקום המגורים הקודם והחלפתו באחר. מכאן שמגורים זמניים, במקום מסוים, אינם משנים את "מקום מגוריו הרגיל" של הקטין גם אם הוא מצוי בו פיזית עובר להרחקה.

כאשר המעבר למדינה חדשה הוא לזמן בלתי ידוע, כאשר לא ניתן להצביע על החלטה חד  משמעית להגר, אך גם לא נקבע מועד מוסכם לחזרה, או כאשר התנהגות הצדדים מלמדת  על שינוי בכוונתם המקורית.

במקרי ביניים אלה, על בית המשפט להתחשב במספר  פרמטרים:

• מקום הולדת הקטינים.
•  משך התקופה.
• הרקע לעזיבה.
• הכוונה המוצהרת של הצדדים לפני המעבר למדינה החדשה ולאחריה וכיוצ"ב.