מדריך פונדקאות בישראל ובחו"ל
מהי פונדקאות?
פונדקאות בהגדרתה היא הסדר נשיאת עובר (אשר בד"כ מוסדר בהסכם) על ידי אשה המסכימה להרות למען אחר עד לידתו של תינוק, לשם מסירתו לאחר הלידה להורה או הורים מיועדים אשר יירשמו בסופו של הליך כהורים חוקיים של התינוק.
פונדקאות היא הליך משותף של אם פונדקאית והורים מיועדים, אשר במסגרתו נושאת האם הפונדקאית את העובר ולאחר הלידה מוסרת את התינוק להורים המיועדים. תהליך הפונדקאות מאפשר לבני זוג אשר אינם יכולים להביא ילדים לעולם באופן טבעי, לממש את חלומם להיות הורים ומדובר בהליך מורכב הן מבחינה רגשית והן מבחינה משפטית.
על כן הצדדים צריכים לוודא כי הם בשלים לתהליך מבחינה רגשית זה וכי הם מקבלים ייעוץ משפטי מקצועי לאורך הדרך, אשר ישמור על זכויותיהם. במאמר זה נסביר אודות חוק הפונדקאות, נתאר מהו תפקידה של הוועדה המיוחדת של משרד הבריאות, נברר מהי חשיבותו של הייעוץ משפטי ונסביר אודות עלותו של הליך הפונדקאות
פונדקאות בעולם
במדינות רבות בעולם קיימים חוקים והגבלות על הליך פונדקאות ולהסדרת רישום היילודים בהליך זה. בחלק מהמדינות אף קיים איסור על פונדקאות תמורת רווח כספי של האם הנושאת את הילד, אך פונדקאות אלטרואיסטית מותרת. בחלק מהמדינות, החקיקה והאכיפה בנושא הפונדקאות אינן מוסדרות באופן עקבי, גם במדינות בהן הפונדקאות מותרת. מצב זה יצר מקרים משפטיים סבוכים של רישום היילוד באופן חוקי והוצאתו מהמדינה בה התבצעה הפונדקאות.
פונדקאות חלקית או מלאה
תהליך הפונדקאות מתחלק לשני סוגים: פונדקאות חלקית ופונדקאות מלאה. הסוג הראשון הוא הליך שבמסגרתו האם הפונדקאית תורמת את הביצית שלה ואת רחמה. כלומר, הילד אשר נולד ונמסר להורים המיועדים, קשור גנטית לאם הפונדקאית. לעומת זאת, במסגרת של פונדקאות מלאה, האם הפונדקאית תורמת את הרחם בלבד והעובר המושתל בה הוא הפריית ביצית של האם המיועדת או של אישה אחרת, עם הזרע של האב המיועד. נציין כי בישראל, מבוצעים הליכים של פונדקאות מלאה בלבד.
ב"פונדקאות מלאה" תורמת האישה הנושאת תהליך הריוני בלבד, והעובר מועבר לרחמה באמצעות תהליך IVF. בתחליפאות, או "פונדקאות חלקית", תורמת האשה תהליך הריוני וביצית משלה אשר מופרית בזרע, כך שהאם הפונדקאית היא גם האם הגנטית. פונדקאות מלאה מורכבת פחות מבחינה משפטית מאשר פונדקאות חלקית, בה התינוק נמסר לחזקת האם הגנטית ולא ממנה.
חוק הפונדקאות
בישראל, מוסדר הליך הפונדקאות בחוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור, הסכם ומעמד הילוד) – התשנ"ו, 1996 ובשמו המקובל - חוק הפונדקאות. חשוב להדגיש כי נכון להיום, חוק הפונדקאות בארץ חל על זוגות נשואים או ידועים בציבור בלבד והוא אינו חל על יחידים ועל זוגות חד מיניים. עבור אלו, פתוחה האפשרות של פונדקאות בחו"ל, עליה נעמוד בהמשך.
חוק הפונדקאות קובע כי על ההורים המיועדים והאם הפונדקאית לערוך הסכם, המעגן את כל ההתחייבויות של הצדדים ועליו להתייחס לכל היבט של ההליך: בריאותי, משפטי, כלכלי ופסיכולוגי. ההסכם יוגש לאישורה של וועדה מיוחדת מטעם משרד הבריאות ולאחר תהליך של אישור, יוכלו הצדדים להתחיל בפן הרפואי של הליך הפונדקאות. נוסיף כי על פי החוק, כי תוקפו של הסכם הפונדקאות הוא 18 חודשים וכי מדובר בהסכם סופי, אשר האם הפונדקאית אינה יכולה לחזור ממנו, אלא במקרים קיצוניים.
לחץ לצפייה בחוק ←חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד),התשנ"ו-1996
לחץ לצפייה בהצעת החוק ←הצעת חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד) (תיקון – הרחבת הזכאות להליכי נשיאת עוברים והרחבת ההגנה והשמירה על האם הנושאת), התשע"ה–2015
החידוש בהצעת החוק לזוגות חד מיניים וחד הוריים - במקום ההגדרה "הורים מיועדים" יבוא:
""הורים מיועדים" – איש או אישה או שני בני אדם, תושבי ישראל, המתקשרים יחד עם אם נושאת לשם הולדת ילד;";
אישור הוועדה
תהליך הפונדקאות בארץ מפוקח על ידי וועדה מיוחדת מטעם משרד הבריאות. לאחר שבני הזוג איתרו אם פונדקאית מתאימה, יערכו הסכם כאמור לעיל, המעגן את כל האספקטים של הליך הפונדקאות, לרבות כמובן את הסכמתה של האם הפונדקאית להתעבר בדרך של השתלת ביצית מופרית בזרע האב המיועד, לשאת את ההיריון ולמסור את התינוק לאחר הלידה להורים הביולוגיים.
ההסכם יוגש לאישורה של הוועדה, יחד עם מסמכים נוספים כגון: חוות דעת של רופא מומחה, בדבר קיומה של בעיה רפואית, אשר אינה מאפשרת לאם המיועדת להיכנס להיריון או לשאת היריון בבטחה וחוות דעת של פסיכולוג, המאשרת כי הצדדים מוכנים ובשלים להליך הפונדקאות. הוועדה, חשוב לומר, בוחנת בדקדקנות את תנאי ההסכם ולא תאשר את המשך הליך הפונדקאות, אלא אם שוכנעה כי בפניה כל חוות הדעת המקצועיות, המעידות על כך כי הצדדים מבינים את משמעויות ההליך, הסיכונים בו וכי הם נכונים באופן מלא להליך זה.
פונדקאות בחו"ל
כאמור מעלה, הליך הפונדקאות בארץ פונה לזוגות נשואים וידועים בציבור בלבד. יחידים וזוגות חד מיניים אינם יכולים לעבור הליך של פונדקאות בישראל ועל כן האפשרות הפתוחה בפניהם היא פונדקאות בחו"ל. הדבר כרוך בעלויות גבוהות ובבירוקרטיה רבה ויש לקוות אפוא כי חוק הפונדקאות ישונה בעתיד ויאפשר גם להם לממש את חלום ההורות.
אם הנכם שוקלים לפנות להליך של פונדקאות בחו"ל, מומלץ מאוד להיוועץ לפני כן עם עו"ד פונדקאות. עורך הדין יסביר לכם אודות ההליך הצפוי, ייעץ לכם באלו מדינות הליך הפונדקאות הוא טוב יותר, כיצד ניתן יהיה להביא את הילד לארץ לאחר הלידה וכיו"ב.
עורך דין פונדקאות
ליווי משפטי להליך פונדקאות- מעוניינים להביא ילד לעולם באמצעות הליך פונדקאות? מעוניינת לשמש כאם פונדקאית? לפניכם הליך משפטי מורכב ולכן ישנה חשיבות רבה לקבלת ייעוץ וליווי משפטי לאורך כל ההליך. לשם כך יש לפנות אל עורך דין המתמחה בתחום הפונדקאות ובקיא בכל נבכי ההליך.
עורך דין פונדקאות ידאג להכנת הסכם פונדקאות מקיף וברור, אשר ישמור על זכויותיכם במלואן וילווה אתכם בכל שלבי ההליך מתחילתו ועד סיומו. מומלץ לפנות לעורך דין מקצועי ומומחה בתחום, בעל ניסיון רב בליווי של הליכי פונדקאות, ייעוץ משפטי לפונדקאות בחו"ל, על מנת שתדעו כי הייעוץ המשפטי שלכם הוא הטוב ביותר.
כמה עולה פונדקאות?
הגשמת חלום ההורות היא ללא ספק חוויה מדהימה, אך היא כרוכה בעלויות כספיות ויש לקחת זאת בחשבון בעת קבלת החלטה לגבי הליך זה. עלותו הבסיסית של הליך הפונדקאות בארץ עומדת על סך של 170- 150 אלף שקל ומדובר בסכום הבסיסי, אשר אינו כולל תוספות שונות שיש צורך בהן כגון בדיקות רפואיות שונות. פונדקאות בחו"ל מחיר - כאשר מדובר על הליך פונדקאות בחו"ל טווח העלויות משתנה מאוד בהתאם למדינה ולמורכבות ההליך בה.
פונדקאות - שאלות ותשובות:
איזה חוק מסדיר את הליך הפונדקאות בישראל?
הפונדקאות בישראל מותרת מתוקף חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד),
התשנ"ו- 1996 בחוק זה מוסדרות הן הפונדקאות האלטרואיסטית (פונדקאות ללא תשלום) והן הפונדקאות תמורת תשלום הנעשית בישראל.
מי זכאי לפונדקאות?
על פי החוק בישראל הזכאים לפונדקאות הם איש ואישה תושבי ישראל וכן אישה יחידנית תושבת ישראל. הזכאות לפונדקאות קמה אך ורק במקרים שבהם לאם המיועדת יש בעיות רפואיות שבגינן אינה יכולה להיכנס להיריון או לשאת היריון.
כיצד מתחילים הליך פונדקאות בישראל?
אזרחים ישראלים אשר מעוניינים להתחיל תהליך פונדקאות בישראל נדרשים לקבל אישור זכאות מוועדת הפונדקאות במשרד הבריאות. בשלב הראשון נבחנת בוועדה זכאותם לפי הוראות חוק הפונדקאות, ובשלב השני מאושר ההסכם שנחתם בין ההורים המיועדים לבין הפונדקאית.
אילו מדינות נפוצות להליך פונדקאות?
המדינות שהן יעד מועדף לפונדקאות לישראלים הן:
-
קנדה
-
רוסיה
-
אוקראינה
-
גאורגיה
-
קליפורניה בארה"ב
זוגות חד מיניים וגברים יחידניים שימו לב! לא בכל מדינה מאפשרים לגבר יחידני או זוג חד מיני לבצע הליך פונדקאות .
במדינות אלו מותרת פונדקאות לגברים זרים יחידניים או בזוגיות חד-מינית:
-
באלבניה - הותר לאחרונה.
-
בקנדה
-
בחלק ממדינות בארה"ב.
מי פונה לשירותי פונדקאות בחו"ל?
הליך פונדקאות בארץ יכול להימשך זמן רב בשל היצע דל של נשים פונדקאיות, לפיכך רבים פונים לשירותי פונדקאות בחו"ל במדינות המתירות זאת לזרים.
הפונים לפונדקאות בחו"ל בד"כ:
-
ישראלים ללא זכאות לפונדקאות: תושבי ישראל שאינם זכאים לפונדקאות בארץ.
-
קיצור הליך פונדקאות: ישראלים הזכאים לפונדקאות בארץ המעוניינים לקצר את התהליך.
-
זוגות חד-מיניים- כיום לא זכאים לבצע הליך פונדקאות בארץ.
-
גברים יחידניים- לא זכאים להליך פונדקאות בארץ.
ניתן לפנות אלינו באמצעים הבאים:
מאיה רוטנברג, עורכת דין סניף תל-אביב צפון:
רחוב ראול ולנברג 18, מתחם CU (שוק צפון) מגדל D קומה 4 רמת החייל, תל-אביב. ישראל
מיקוד: 6971915
טלפון: 03-6161535
פקס: 03-6161913
נייד: 0544-705733
|
Maya Rotenberg, Adv. North Tel-Aviv branch:
18 Raoul Wallenberg St., Building D, 4th floor CU business park, Ramat Hachayal ,Tel-Aviv, Israel.
Zip Code: 6971915
Tel: +972-3-6161535
Fax: +972-3-6161913
|
פונדקאות היא תהליך שבו אישה נושאת הריון ויולדת ילד לאדם או לזוג אחר. ישנם שני סוגים של פונדקאות: פונדקאות מסורתית ופונדקאות הריון.
חוקי פונדקאות
בפונדקאות מסורתית, הפונדקאית מוזרעת באופן מלאכותי עם זרע מהאב המיועד או מתורם זרע. המשמעות היא שהפונדקאית קשורה ביולוגית לילד.
בפונדקאות הריון, הפונדקאית נושאת עובר שנוצר באמצעות הפריה חוץ גופית (IVF) עם הביציות והזרע של ההורים המיועדים או התורמים. המשמעות היא שהפונדקאית אינה קשורה ביולוגית לילד.
סוכנויות פונדקאות
פונדקאות יכולה להיות תהליך מורכב ורגשי, וחשוב לעבוד עם סוכנות פונדקאות מוסמכת או מרפאת פוריות בלווי עו"ד פונדקאות כדי להבטיח שכל הדרישות החוקיות והרפואיות מתקיימות.
מחירון פונדקאות 2023
כמה שיקולים חשובים בעת ביצוע פונדקאות כוללים את העלויות הכרוכות בכך, הזכויות המשפטיות של ההורים המיועדים והפונדקאית, וההשפעה הרגשית של התהליך על כל הצדדים המעורבים.קרא עוד
לצד הפונדקאות בישראל על פי החוק, התפתחה בשנים האחרונות תופעה של ישראלים הנוסעים לחו"ל כדי להביא לעולם ילד באמצעות פונדקאית תושבת המדינה הזרה.לאור העובדה שהפונדקאות מחוץ לישראל לא הוסדרה עד עתה בחקיקה ישראלית היא מעוררת קשיים רבים, משפטיים ומוסריים, ומדינת ישראל נדרשת לה בדיעבד, כאשר הזוגות והיחידים מבקשים להיכנס עם הילד שנולד, לישראל, להעניק לו אזרחות ישראלית ולהכיר בו כילדם לכל דבר ועניין.
הוועדה המליצה על כי מדינת ישראל תסדיר בחקיקה את אופן ההכרה בפונדקאות הנעשית מחוץ לישראל, על ידי יצירת מסלול ובו ערובות, גם אם לא מלאות, לכך שיישמרו זכויותיהן של הנשים הפונדקאיות ולכך שאזרחי ישראל יבצעו את ההליך במדינות שבהן הדין החל שם מתיר את קיומו.
לשם כך, המליצה הוועדה על הקמת ועדה בין-משרדית אשר תכיר במרפאות בחו"ל, בהתבסס על בדיקת מסמכים הנוגעים לצד הרפואי,ובהתייחס גם לנושא קבלת ההסכמה מדעת של הפונדקאיות להליך והתנאים הניתנים להם על פי ההסכמים ולאחר בדיקה כי הדין הזר מתיר פונדקאות ומכיר בה באותה מדינה. ביצוע פונדקאות במסגרת המסלול המוכר המתואר בסעיף זה יזכה בהקלות בדרישות להכרה בהורות ולכניסה לישראל.
לאחר למידת ההמלצות האמורות מוצע להרחיב את מעגל הזכאים לביצוע פונדקאות בישראל באופן שוויוני כך שגם נשים ללא בן זוג וגברים ללא בת זוג יוכלו לבצע את ההליך בישראל בתשלום כפי שאפשרות זו נתונה להורים מיועדים שהם איש ואשה שהם בני זוג.
הצעת חוק פונדקאות בחו"ל נועדה להרחיב באופן שוויוני את מעגל הזכאים לביצוע פונדקאות כאמור, להרחיב את מעגל האימהות הנושאות ולהסדיר את האפשרות לביצוע פונדקאות מחוץ לישראל רק באמצעות חברות תיווך שיוכרו על ידי שרי הבריאות והמשפטים וכן הקמת וועדה מייעצת שתפקידה לייעץ לשרים בנוגע לחברות התיווך כאמור ולאשר מרפאות מחוץ לישראל אשר במסגרתן נעשה הליך פונדקאות לתושבי ישראל, והכל במטרה להגן על זכויות הצדדים להסכם, על שלומם, בריאותם ועל טובת הילד שייוולד.
עיקרי הצעת החוק:
לסעיף 9 החוק בנוסחו הנוכחי אינו כולל התייחסות להליכי פונדקאות בחו"ל המבוצעים מחוץ לישראל. מדינת ישראל נדרשת לקשיים הרבים המתעוררים במקרים כאלו בדיעבד, כאשר ההורים המיועדים מבקשים להיכנס עם הילד שנולד, לישראל, להעניק לו אזרחות ישראלית ולהכיר בו כילדם לכל דבר ועניין.
חוסר היכולת לבדוק את חוקיות ההליך במדינה בה הוא נעשה ואת ההסכמה מדעת של הצדדים להסכם, כמו גם החשש מעקיפה של הליכי אימוץ בין ארצי, והיעדרם של כל מנגנוני הבקרה הנמצאים בחוק, מבהירים את הצורך להסדרת הנושא בחקיקה באופן שיאפשר את הטיפול בעריכת הסכמים כאלה מלכתחילה ואישורם, ואת ההתייחסות לקשרי המשפחה של כל הצדדים הנוגעים להסכמים אלו, כולל מעמדו של היילוד. כמו כן נדרשת התייחסות בחקיקה להגנות וערובות הנועדות לשמור על רווחת אימהות פונדקאיות ועל התנהגות מוסרית של אזרחי המדינה.
מוצע כי שר הבריאות ושר המשפטים יתנו הכרה לחברות תיווך שמטרתן הבלעדית היא פעילות בתחום הפונדקאות במרפאות מוכרות במדינות חוץ. ההכרה תינתן בכפוף לתנאים בהם על חברות התיווך יהיה לעמוד, ובכלל זה הוכחת איתנות כלכלית והעסקת עבדים מקצועיים בתחום פעילותן. על חברת התיווך יוטלו חובות שבדין לנהוג בתום לב ובמסירות לפי כל דין, תוך הבטחת טובת הצדדים להסכם הפונדקאות וכן לטובת הילד שייולד תוך כיבוד זכויותיקרא עוד
חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד הילוד), התשנ"ו–1996 קובע מי זכאי להתקשר בהסכם לנשיאת עוברים עם אם נושאת לשם הולדת ילד.
חוק הפונדקאות כיום חל רק על זוגות הטרוסקסואלים, שלאישה יש קושי להרות. בתיקון האחרון לחוק תוקן החוק והוחל גם על אם מיועדת יחידנית שיש לה קושי להרות.
מטרת הצעת חוק פונדקאות להורה יחיד היא לאפשר להורה יחיד גבר או אישה, המבקש להביא ילדים באמצעות אם נושאת, את הזכות הבסיסית להורות ולחיי משפחה.
האיסור בשימוש בפונדקאות להורה יחידני מהווה הפליה ברורה שאינה עולה בקנה אחד עם הזכות לשוויון, הזכות לכבוד האדם והזכות לחיי משפחה.
בית המשפט העליון, 03/08/2017 בבגץ 781/15 איתי ארד-פנקס נ' הועדה לאישור הסכמים לנשיאת עוברים התייחס בית המשפט העליון לזכות להיות הורה לילדים ולשימוש שעושים בהסכמים לנשיאת עוברים בקהילה הגאה:
״עתירה זו אינה בבחינת מופע משפטי ספוראדי, אלא ניצבת היא בליבו של מאבק עיקש וממושך לשוויון ולהכרה בקהילת הלהט"ב במגוון תחומי חיים, ובפרט בכל הנוגע לזכות להפוך להורה... זאת לנוכח כמיהתם העזה של אנשי ונשות הקהילה הגאה להורות והפגיעה הקשה בכבודם כתוצאה מההבחנה שעורך החוק בינם לבין זוגות הטרוסקסואליים – הבחנה שענייניותה מוטלת בספק רב...״
הלכי הרוח העולים מפסיקתו של בג״ץ נשמעו גם על ידי רוב מוחץ בקהל הציבורי בישראל וההפליה הבוטה הובילה להפגנות רבות ברחבי ישראל בחודש יולי 2018.
לפיכך, מוצע לקבוע כי כל אדם גם ללא בן זוג שרוצה להתקשר בהסכם לנשיאת עוברים,יוכל להתקשר בהסכם לנשיאת עוברים, ככל שיש לו קושי להביא ילדים בדרכים אחרות.
קרא עוד
התשתית החוקית היום הקבועה היום בחוק תרומות ביציות, התש״ע–2010 (להלן – חוק תרומת ביציות),ובחוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), התשנ"ו–1996 (להלן –חוק הסכמים לנשיאת עוברים),לא מתאימה להצעת החוק. בת הזוג שבמעמד האם הנושאת בהסדר כאמור אינה אם פונדקאית כפי שקבוע בחוק הסכמים לנשיאת עוברים, ובת הזוג שמעבירה את הביציות לצורך הפרייתם היא אינה תורמת ביצית, כפי שקבוע בחוק תרומות ביציות.
בג"ץ 5771/12 ליאת משה נ' הוועדה לאישור הסכמים לנשיאת עוברים ואחרים (ניתן ביום 18.9.2014),עסק בעתירה של בנות זוג המבקשות להביא לעולם ילד בדרך של הפריית ביצית בין בנות הזוג. משרד הבריאות דחה את בקשתן של בנות הזוג, בטענה כי חוק תרומת ביציות, מאפשר תרומה רק לאישה הסובלת מבעיה רפואית, ולכן הן אינן יכולות יכולה להתעבר מהביציות אחת של רעותה. בדעת המיעוט של כבוד השופטת (כתוארה אז)חיות נקבע, כי הוראותיו של חוק תרומות ביציות, כמו גם הוראותיו של חוק הסכמים לנשיאת עוברים, המונעות ביצוע הליך כאמור, פוגעות בזכות לאוטונומיה של האישה על גופה, ובזכות להורות שהן זכויות חוקתיות. עוד קבעה השופטת חיות, כי הוראות חוק תרומת ביציות המגבילות באופן שרירותי נשים שהחוק כלל לא התכוון להגביל את זכותן להסתייע בטכנולוגיה הרפואית לצורך הולדת ילד, אינן מידתיות, ולכן אינן עומדות בהוראות פסקת ההגבלה. השופטת חיות קבעה כי הסעד המתאים בנסיבות העניין הוא קריאה לתוך חוק תרומת ביציות, כי ניתן לאפשר לוועדת חריגים סמכות לקבוע אפשרות של הפריית ביציות בין בנות זוג במקרים חריגים.
קרא עוד
אישור הסכם לנשיאת עוברים
לא יבצע אדם הפריה חוץ־גופית לשם השתלת ביצית מופרית באם נושאת ולא יבצע השתלת ביצית מופרית באם נושאת, אלא על פי הסכם לנשיאת עוברים שאישרה ועדת האישורים לפי סעיף 5 ,בהתאם לתנאי האישור, ובהתקיים כל אלה:
1 הביצית שבה נעשה שימוש במסגרת ביצוע ההסכם אינה של האם הנושאת;
2 הזרע המשמש להפריה חוץ־גופית במסגרת ביצוע ההסכם הוא של האב המיועד, ולעניין אם מיועדת יחידה - הביצית שבה נעשה שימוש במסגרת ביצוע ההסכם היא שלה;
3 ההפריה החוץ־גופית והשתלת הביצית המופרית נעשות במחלקה מוכרת.
קרא עוד
האם במקרים של פונדקאות חו"ל בהם דורשת המדינה כיום הליך של אימוץ כתנאי לרישום ההורות, ניתן יהיה להסתפק במתן צו הורות על-ידי בית-המשפט לענייני משפחה במתכונת הנהוגה כיום לגבי פונדקאות בישראל. כמו-כן, יתייחס היועץ המשפטי לשאלה אם ניתן לקצר או להקל את ההליכים הדרושים למתן צו כאמור (בין אם צו אימוץ ובין אם צו הורות) במקרים של פונדקאות חו"ל.קרא עוד