הגדרות זמני שהות מול משמורת משותפת במזונות קטינים בגילאים 15-18 (דין צדקה)

 בית משפט לענייני משפחה בתל אביב - יפו | בפני כבוד השופט ארז שני

שאלה: האם הלכת 919/15 חלה רק במשמורת משותפת?

התשובה לדעתי היא בלאו מוחלט, לאמור כי הכללים שנקבעו, כוחם יפה לכל תביעת מזונות, יהיו זמני השהות כאשר יהיו.

שאלה: האם ההלכה כפי שנקבעה בבע"מ 919/15 סויגה רק למקרים של משמורת משותפת? 

אין המדובר רק בהיבט הפיזי – מתמטי של המשמורת הפיזית. בהלכת919/15 נבחנו צרכים לייעול צרכי 

השיתוף כמו אפשרות של חשבון בנק משותף, או קביעת הורה שירכז את ההוצאות.

שאלה: האם הלכת 919/15 סויגה רק למקרים של משמורת פיזית משותפת? 

לאחר שהתעמקתי בהלכת בע"מ 919/15 אומר, כי תשובתי לשאלה זו היא שלילית. הפרשנות המוצעת בהלכת 919/15 היא, כי למעשה שינתה את הפרשנות לתקנת תש"ד של הרבנות הראשית באשר לדין האישי, ודין אישי כידוע חל על כל הילדים. אין מנוס מן המסקנה כי הדין הנוהג במזונות, המבוסס על פרשנותה הנוכחית של תקנת תש"ד הוא דין מפלה..במילים אחרות, הקביעה המשפטית אינה רק למקרים של משמורת משותפת.

המשמעות בחיוב מכוח "דיני הצדקה", ששני ההורים נושאים שווה בשווה בכל הוצאות הילדים, על פי יכולתם הכלכלית וכל עוד יש להם יכולת שכזו.

בחובת מזונות "מדין צדקה", בדומה לחובת מזונות הכרחיים, ניתן לקחת בחשבון את הרכוש בבעלות כל אחד מההורים ואת סך המקורות הכלכליים. 

יש להבחין בין המושג "זמני שהות" לבין המושג "משמורת". גם זמני שהות שוויוניים, אין משמעם בהכרח משמורת משותפת, שהרי משמורת משותפת משמעה אף גזברות משותפת.

יכולתו הכלכלית של האב לשאת ב "עול המזונות" נמדדת, לא רק על-פי הכנסתו מיגיע כפיו או על-פי הכנסתו המוגבלת והמצומצמת בנסיבות מסויימות, אלא על-פי יכולתו למצות את כישוריו ולהגדיל את הכנסתו גם ממקורות אחרים ורכושו בכלל זאת.