תקדים משפטי מזונות ילדים במשמורת משותפת בבית המשפט העליון | בע"מ 919/15 פלוני נגד פלונית ואח'

פסק דין בע"מ 919/15 הלכה חדשה מזונות ילדים, בג"צ מזונות ילדים

 

תקדים בית המשפט העליון  מיולי 2017- מהפך בתחום מזונות במשמורת משותפת

פסק דין התקדימי של בית במשפט העליון בע"מ 919/15 פלוני נ' פלונית , בתיק זה בו האב יוצג על ידי עורכת הדין מאיה רוטנברג  הליך אשר החל בתיק תמ"ש 16785-09-12 ל.ר ואח' נ'  ד.ר .  שם לראשונה נפסק כי אב לא ישלם מזונות כאשר משמורת הילדים משותפת ורמת ההשתכרות דומה, הערעור על תיק זה הוביל בהמשך לפסיקת בית המשפט העליון והוא התיק אליו פסק הדין בהרכב של 7 שופטים בביהמ"ש העליון מתייחס כתיק המרכזי לכל אורכו.

 

 

 

3 שנים לפסק הדין ששינה את דיני מזונות הילדים בישראל, פורסם יולי 2017 :  סקירה עדכנית של עו"ד מאיה רוטנברג שייצגה את האב שזכה בתיק, על ההשפעות של התקדים בעליון על פסיקת המזונות במשמורת משותפת. לחצ/י כאן   לצפייה.

 

ליצירת קשר עם עו"ד מאיה רוטנברג

טלפון ישיר (לחץ לחיוג בנייד): 0544705733

 

 

⇓  לחצ/י על התמונה להורדת פסק הדין המקורי ⇓

 

לקריאת מאמר הסוקר את התפתחות התיק והיבטים משפטיים לחצ/י כאן  

 

משמורת משותפת חוק חדש  

עד לאחרונה, קיומה של משמורת משותפת, לא שינה באופן מהותי, או אף בכלל, את חיובו של האב במזונות ילדים. כלומר, אף אם ההורים חלקו באופן שווה את  החזקה על הילדים, היה האב משלם מזונות כאילו המדובר במשמורת מלאה. מצב זה השתנה ביולי 2017, כאשר בית המשפט העליון, במסגרת בע"מ 919/15, בו לקחה חלק מרכזי, עורכת הדין מאיה רוטנברג, קבע חוק חדש במזונות כי החל מגיל 6, יישאו ההורים יחד בחובת המזונות, בהתאם לזמני השהות שלהם עם הילדים ובהתאם ליחס הכנסותיהם.

 

מזונות ילדים עד יולי 2017
במשך שנים רבות, כאשר בני זוג היו מתגרשים, האב היה משלם לאם דמי מזונות עבור הילדים, ללא קשר לשאלה מהו הסדר המשמורת. במצב שבו ניתנה משמורת מלאה לאם, ברור והגיוני כי יישא האב בתשלום המזונות, היות שהאם משלמת את רוב הוצאות הילדים השוהים עמה מרבית הזמן. אולם אף כאשר ההורים חלקו את המשמורת באופן שווה או דומה לכך, האב היה עדיין מחויב במלוא סכום המזונות, כאילו מדובר במשמורת מלאה.

 

נדגיש כי מצב זה התקיים גם במקרים בהם האם הייתה משתכרת שכר דומה לאב ואף שכר גבוה ממנו וזוהי כמובן תוצאה אבסורדית. מלבד הפגיעה הקשה בעקרון השוויון, אבות גרושים רבים נקלעו לקשיים כלכליים וקרסו בשל חיובי המזונות. אולם, ביולי 2017 המצב השתנה מן הקצה אל הקצה ומשרדנו בראשותה של עורכת הדין מאיה רוטנברג, גאה היה לקחת חלק במהפכה זו שהתרחשה בבית המשפט העליון.

 

בע"מ 919/5 – שוויון בנטל בין ההורים
בצעד מרומם ויוצא דופן, בית המשפט העליון משנה את המצב המשפטי שהיה נהוג עד כה וקובע כי בעת פרידת ההורים, כאשר הילד מגיע לגיל 6, חולקים ההורים יחד בתשלום המזונות. זאת בהתאם לזמני השהות של כל הורה עם הילד וכן בהתחשב ביחס ההכנסות של ההורים. פירוש הדבר הוא כי החל מיולי 2017, לרמת הכנסתה של האם חשיבות רבה מאוד והיא נדרשת להשתתף בתשלום המזונות של ילדיה. תמו הזמנים בהם יכלה האם להשתכר בדומה או אף שכר גבוה מן האב ולדבר לא הייתה כל חשיבות עבור החיוב של האב במזונות.

 

הלכת 919/15 כאמור תקפה החל מגיל 6 של הילד וככל שאין המדובר במשמורת מלאה של האם. כלומר, הדגש הנו על מצב של משמורת משותפת, אף אם אין המדובר בחלוקה שוויונית בין ההורים. למעשה, כיום,  בתי המשפט לענייני משפחה מחשבים את זמני השהות באחוזים ולכן חיוב המזונות הוא מדויק יותר והוגן יותר, כאשר המטרה היא באמת לוודא שכל הורה יישא בהוצאות הילדים בהתאם להיקף הזמן שהם שוהים עמו.

 

משמורת משותפת ללא מזונות
כיצד קרה שבית המשפט העליון יצר את השינוי המהפכני הזה דווקא בעיתוי זה? ובכן, פסק הדין הזה, בע"מ 919/15 הוא למעשה ערעור על הליך משפטי קודם: תמ"ש 16785-09-12 ל.ר ואח' נגד ד'  בו ייצגה עורכת הדין מאיה רוטנברג את האב וטענה כי היות שמדובר במשמורת משותפת, עם שכר דומה של ההורים, אין מקום לחיוב במזונות.

 

בית המשפט קיבל את נימוקיה וקבע לראשונה משמורת משותפת ללא מזונות, בתנאי כי רמת הכנסתם של ההורים שווה או דומה. האם באותו תיק הגישה ערעור על החלטה זו לבית המשפט העליון וזה יצר את ההלכה החדשה אותה סקרנו כאן. בית המשפט העליון למעשה אימץ באופן מלא את עקרון השוויון לו טענה עורכת הדין מאיה רוטנברג ולקח אותו קדימה, משהוא קובע כי מעתה יהיה שוויון בנטל המזונות בין ההורים, וחלקו של כל אחד במזונות ייקבע על פי היקף זמני שהות ורמת הכנסה.

 

אבות גרושים בישראל- זו המהפכה שלכם
בע"מ 919/15 שינה באופן מהותי ביותר את המצב עבור אבות גרושים בישראל, שעתה אינם צריכים לשאת עוד בחובת המזונות לבדם, כפי שהיה עד כה על כל המשתמע מכך. כעת, יש חשיבות רבה מאוד לרמת הכנסתה של האם וכן משמעות רבה להסדר המשמורת.  רבים שואלים מה בדבר תיקי מזונות שהסתיימו, כלומר, האם עתה בשם ההלכה החדשה, יכולים אבות שהתגרשו לפני יולי 2017, לבקש את הפחתת המזונות שנקבעו להם בזמנו. כאשר יצר את ההלכה החדשה, בית המשפט העליון לא השיב על שאלה זו והיא טרם הוכרעה על ידו.

 

מאז ניתן פסק הדין, נוצרו חילוקי דעות בסוגיה זו בין שופטי בתי המשפט לענייני משפחה. חלקם סבורים כי די בהלכה החדשה כדי להצדיק את הפחתת המזונות ואחרים סבורים כי יש צורך בהוכחת שינוי מהותי בנסיבות כפי שהיה נהוג עד כה.  עם זאת נאמר כי היו לא מעט מקרים בהם בית המשפט קיבל תביעות של הפחתת מזונות ילדים, בשל המצב המשפטי החדש ולכן, כדאי מאוד להיוועץ עם עורך דין מומחה לדיני משפחה אשר יבחן את פרטי המקרה.

 

המהפיכה בתקדים בית המשפט העליון בע"מ 15 / 919 פלוני נ' פלונית
עד לאחרונה, הורגלנו למציאות על פיה כאשר זוג מתגרש, הגבר משלם לאישה דמי מזונות עבור ילדיהם המשותפים , גם במקרים בהם התקבלה החלטה על משמורת משותפת , וחלוקה שווה של הזמן עם הילדים בין שני ההורים.

על פי המציאות הזאת, טרם פסק הדין, גם במקרים בהם האם השתכרה משכורת הדומה לזו של האב ואף גבוהה יותר, החובה על דמי מזונות הייתה חלה על האב בלבד , כאשר, בחלק מהמקרים, בית המשפט התחשב בנסיבות והאב חויב בדמי מזונות מופחתים.

חשוב לציין, שלצד תשלום דמי המזונות, האב אף חויב בתשלום דמי מדור, המהווים תשלום יחסי על הוצאות שכר הדירה או דמי המשכנתא ובנוסף אחזקת המדור החלים על האם – וזאת כאמור, למרות שהילדים חיים בביתו של האב מחצית מהזמן. תשלום נוסף, אשר היווה את חלק מחובותיו של האב הוא תשלום בגין הוצאות שוטפות שונות כמו: מחצית מהוצאות החינוך של הילדים, שיעורים פרטיים, חוגים וכד'. ומחצית מההוצאות הרפואיות של הילדים. המציאות עובר לפסק הדין אם כך הייתה שהאב נאלץ לשלם מזונות לאם על אף שהאם הרוויחה יותר ממנו רק בגלל עקרונות הדין העברי שהוחל על דיני המשפחה בישראל.

כך נוצרה מציאות לא שוויונית של בית עני מצד האב שנשא בהוצאות כבדות משקל תוך שהוא נאלץ לכלכל את עצמו וילדיו מן המעט שנותר ממשכורתו.

מהפכה בדיני מזונות הילדים בישראל, תחילת הדרך: ההחלטה על קביעת משמורת משותפת על הילדים בבית הדין ברבני ↓

השנה, שנת 2017, אנחנו סוף סוף עדים למהפכה בתחום דיני המשפחה, וזאת, הודות לפסק דין שיצא בבע"מ 919-15 המהווה תקדים משפט יאשר הווה צעד ראשון, משמעותי וחשוב בדרך לשינוי גדול, אשר יצעיד אותנו לעבר חברה יותר שוויונית והוגנת.

עורכת הדין מאיה רוטנברג , אשר ייצגה את האב וליוותה אותו בכל התהליך הארוך הזה, היוותה את אחד מאנשי המפתח המרכזיים, באותו פסק דין, אשר נבחר גם על ידי שופטי בית המשפט העליון, לאחד מפסקי הדין החשובים של שנת 2017 .

תחילת המהפכה: פסק הדין בבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון   תמ"ש 16785-09-12

בשנת 2012, הוגשה כנגד אב, אשר גידל את שלושת ילדיו בתנאים של משמורת משותפת ביחד עם גרושתו, אשר משתכרת שכר הדומה לזה שלו , תביעה למזונות בגובה משכורתו. האב הגיש באמצעות עו"ד מאיה רוטנברג כתב הגנה, בטענות כי מדובר במצב המהווה חוסר שוויון בין המינים, פגיעה בטובת הקטינים, יצירת מצב של בית עני ובית עשיר וכו'.

 
בשנת 2013 קיבל בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון פסק דינו של כבוד השופט כהן יעקב (סגן הנשיא דאז)בפסק דין הפרישה שלו מבית המשפט לענייני משפחה  ( לחצ/י לקריאת פסק הדין המהפכני ) את טענות ההגנה של האב וקבע, תוך הבעת זעקה על חוסר השוויון בין המינים כתוצאה מהחלת הדין העברי על דיני המזונות, כי מכיוון שחלוקת הזמנים עם הילדים שווה בין ההורים וגובה ההכנסה שלהם דומה, האב לא יהיה חב במזונות לילדיו, מעבר לחלקו היחסי.

האם הגישה ערעור לבית המשפט המחוזי במרכז לוד בגין החלטה זו, כאשר בשנת 2015, נקבע על ידי מותב כב' השופט צבי ויצמן, כי פסק הדין הקודם אשר ניתן ע"י בית הדין לענייני משפחה בראשון לציון יבוטל וכי בהתאם לדין העברי, מדובר בחובה של האב לשאת במזונות ילדיו הקטינים, גם כאשר מדובר במשמורת משותפת.

האב הגיש באמצעות עו"ד מאיה רוטנברג ועו"ד זרח רוזנבלום , בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון בנוגע לפסק דין זה – בטענות  כי הוא אמור לקבל פטור מתשלום המזונות, מהסיבה הפשוטה, שבין כך או כך הוא נושא במזונות הילדים, במחצית הזמן בה הם נמצאים עמו.

מכיוון שהשכר שלו ושל האם דומים, המצב בו הוא נדרש לשלם מזונות, פוגע בסופו של דבר במצבו הכלכלי - מה שעלול להוביל לפגיעה גם ביציבות בגידול הילדים, אשר יחיו ב-2 בתים, שהאחד יתנהל במצב כלכלי טוב – ביתה של האם, והשני במצב כלכלי קשה ובעייתי.

בית המשפט העליון שדן בתיק בשלשה החליט להרחיב את הרכב הדיינים להרכב של שבעה שופטים שכן מדובר בסוגיה משפטית חשובה.לצורך מתן פסק הדין, דנו שבעת שופטי בית המשפט העליון, בשאלה כיצד ניתן לקבוע את גובה מזונות הילדים , במקרים בהם ישנה משמורת משותפת וגובה הכנסת ההורים הינו דומה.

במסגרת הדיון בערעור, התבצעה אף פנייה ליועץ המשפטי לממשלה ולמועצת הרבנות הראשית, על מנת שאלו יספקו את חוות דעתם בנושא. עמדתם של אלו הייתה, כי אימהות בעלות אמצעים כלכליים, אמורות גם הן לשאת בדמי המזונות ולא רק האבות – וזאת, בניגוד כאמור, למה שהיה נהוג עד עכשיו.

  בתמונה: השופט יעקב כהן - אבי המהפכה בתחום דיני מזונות הילדים בישראל

השלכות פסק הדין בית משפט העליון בע"מ 919/15

בתאריך 19/07/2017 – תאריך אשר נחקק בזיכרונם של אבות גרושים רבים, קבע אותו הרכב, הכולל 7 שופטים מבית המשפט העליון, כי במקרה של משמורת משותפת לילדים שגילם הוא 6 - 15 , כאשר השכר של האם והאב דומה, ותוך לקיחה בחשבון של המשאבים אשר עומדים לרשותו של כל אחד מהם, כמו גם צרכיהם, לא ישולמו מזונות קטינים .

על פי פסק דין זה, אשר ניתן על ידי בית המשפט העליון, ניתן לבשר ללא כל ספק על תחילתו של עידן חדש, בו הגישה תהיה שוויונית יותר כלפי שני המגדרים. מעתה, בני זוג אשר חולקים משמורת משותפת על ילדיהם, יהיו מחויבים שניהם על השתתפות במזונות, בהתאם ליכולתם הכלכלית .

הוצאות המדור יחולקו בצורה שווה בין שני ההורים וההוצאות השוטפות יקוזזו מדמי המזונות, אותם יקבע בית המשפט, בהתאם כאמור לנסיבות.

שינוי תקדימי הטומן בחובו צדק.

פסק דין זה, מעבר להיותו מהפכני, גם מותאם לזמנים בהם אנו חיים ועושה במידה רבה, צדק רב ולא רק עם האבות, אלא גם עם אותן אימהות החותרות לשוויון ועם הילדים, אשר יזכו לגדול בשני בתים אשר ביכולתם לספר להם יציבות ותנאים כלכליים דומים.

במשך שנים רבות, אבות גרושים, מצאו את עצמם במצבים בהם, הם משתכרים סכום כסף דומה לזה של האם, או ששכרם אף נמוך יותר משכרה של האם, והם עדיין מחויבים לשלם מזונות עבור ילדיהם הקטינים, למרות שאלו מצויים עמם מחצית מהזמן,

במסגרת של משמורת משותפת – המזונות כאמור ניתנים בנוסף להוצאות הכספיות החלות עליהם, כאשר הילדים מצויים עמם – חשוב לזכור, שגם לאותם אבות יש שכר דירה או משכנתא, גם הם קונים לילדים מזון, משלמים חשבונות ונאלצים לעמוד בהוצאות רבות נוספות.

בכדי להבין עד כמה המצב  של טרום פסק הדין  בע"מ 919-15 היה לא הוגן, עד בלתי נתפס, ניתן לקחת מקרה דוגמא: אב שיש לו שני ילדים אשר שניהם בגילאים של בין 6 ל-15, היה אמור לשלם דמי מזונות + מדור + חלק מההוצאות השוטפות הנוספות כמו חוגים וקייטנות - כאשר הסכום הכולל אותו הוא היה אמור לשלם בכל חודש, היה מגיע ברוב המקרים לסכום שהינו גבוה מ-6000 ₪.

בהנחה שהאב בדומה לגרושתו משתכר כ-10,000 ₪ לחודש (שכר שהינו אגב, גבוה יותר מהשכר הממוצע היום), האב היה אמור להישאר כל חודש, לאחר הורדת המזונות, עם סכום של כ-4000 ₪ (וזה במקרה בו יש לו רק שני ילדים), בעוד האם זכתה לסכום של מעל ל-14,000 ₪ - להזכיר, מדובר במצב של משמורת משותפת, בו הילדים מבלים מחצית מהזמן אצל כל אחד מההורים – כך שלאב היו הוצאות כספיות נוספות אשר קשורות לילדים. 

גירושין ומזונות ילדים כאשר מתקיים הסדר משמורת משותפת - כיצד ייראה העתיד?

העתיד, נראה כעת ורוד יותר, כאשר גובה המזונות, ייחשב על ידי בתי המשפט, תוך התייחסות לפרמטרים כמו: רמת המעורבות של האב, גובה ההשתכרות שלו, גובה ההשתכרות של האם ופרמטרים נוספים הנוגעים ליכולות הכלכליות של כל אחד מההורים - כאשר כל הפרמטרים המדוברים ייבחנו בצורה שוויונית, ללא קשר למגדר אליו משתייך כל אחד מההורים.

עו"ד מאיה רוטנברג הינה עורכת דין ומגשרת המתמחה בתחום דיני המשפחה , מעבר לחלקה הנכבד בפסק הדין המדובר והמהפכני הזה – בו ליוותה וייצגה את האב לאורך כל שלביו, הרזומה המפואר של עורכת הדין, המתפרש על פני מעל 15 שנה, כולל טיפול בתיקים רבים ומורכבים בתחומים שונים כמו: גירושין, ניהול ההון המשפחתי, הסכמי ממון ומשמורת הילדים.

אם אתם זקוקים לייעוץ בכל נושא אשר נוגע לעולם דיני המשפחה, אתם מוזמנים ליצור קשר ועורכת הדין רוטנברג תשמח לעמוד לשירותכם.  

שופטי בית במשפט העליון בחרו בפסק הדין בע"מ 919/15 בייצוג עו"ד מאיה רוטנברג לאחד מפסק הדין המרכזיים שניתנו בשנת משפט 2016-2017.

      לחצ/י על התמונה מטה לקריאת הסקירה המלאה   

בית המשפט העליון בשבתו כבית המשפט לערעורים

בהרכב מורחב של שבעה שופטים:  

כבוד המשנה לנשיאה ס' ג'ובראן

כבוד השופטת א' חיות

כבוד השופט י' דנציגר

כבוד השופט ע' פוגלמן

כבוד השופט נ' סולברג

כבוד השופטת ד' ברק-ארז

כבוד השופט מ' מזוז.

ביום 19/07/2017  קבע בית משפט העליון את פסק דינו בתיק בע"מ 9191/15 פלוני נ' פלונית ואח'  תיק אותו ניהלה עו"ד מאיה רוטנברג מראשיתו. בשנת 2012 אב גרוש אשר חלק את גידול ילדיו בזמני שהות שווים ובמשמורת משותפת עם האם הגיש באמצעות עו"ד מאיה רוטנברג טען להגנתו בתביעת מזונות להפחתת דמי מזונות הילדים בטענה לחוסר שוויון בין המינים.

המסע המשפטי לבית המשפט העליון החל בפסק הדין של כב' השופט יעקב כהן >> תמ"ש 16785-09-12 ל.ר ואח' נ' ד.ר   <<. שניתן ביום  דצמבר 2013 בבית  משפט לענייני משפחה בראשון לציון. כאשר קבע סגן הנשיאה דאז בפסק דין הפרישה שלו כי יש לפרש את הדין העברי בהתאם לרוח התקופה בהתאם לעקרון השוויון בין המינים וללשון חוק המזונות, כב' השופט פסק כי האב לא חב במזונות ילדיו מעבר מעבר לחלקו היחסי . 

לחצ/י להורדת פסק הדין תמ"ש 16785-09-12 ל.ר ואח' נ' ד.ר

כתבה על פסק הדין בייצוג עורכת דין מאיה רוטנברג ynet | תקדים: אב פטור ממזונות במשמורת משותפת

כאמור, להורים היו זמני שהות שווים עם הילדים לצד הכנסות זהות או דומות, האם תבעה ודרשה את מזונות הילדים על פי הדין העברי בקובע כי אם פטורה ממזונות ילדיה עד גיל 6, דבר אשר הביא למצב של חוסר שוויון ופערים בכלכלת כל בית שמתנהל כתוצאה מתשלום מזונות.

עפ״י החוק לתיקון דיני משפחה (מזונות), התשי"ט-1959 , חל על בני זוג יהודים הדין האישי. הדין האישי של יהודים בישראל שואב את עקרונותיו בעיקר מן ההלכה והמשפט העברי, המטילים על האב את החובה לזון את ילדיו מתוך נקודת מוצא כי עיקר עול גידול הילדים על פי הרוב על כתפי האם. ואולם, המודרניזציה של החברה הובילה לכך שמציאות החיים השתנתה ואבות רבים החלו נוטלים חלק גדול בגידול הילדים.

האם ערערה לבית המשפט בית משפט המחוזי במרכז-לוד  עמ"ש 50603-01-14  ל'.ר' נגד ד'.ר' , פסק הדין ניתן ב 6 לינואר 2015 וביטל את פסק הדין של בית משפט לענייני משפחה בראשון לציון וקבע כי על פי הדין העברי חובת אב לשאת במזונות ילדיו הקטינים לידי אמם כאשר משמורת הילדים משותפת.

לחצ/י להורדת פסק הדין  עמ"ש 50603-01-14  ל'.ר' נגד ד'.ר' .

על פסק דין זה הוגש ערעור לעליון בע"מ 919/15 מטעם האב על ידי עורכת דין מאיה רוטנברג ועו"ד זורח רוזנבלום בפסק הדין שיינתן על ידי הרכב מורחב של 7 שופטים, נידונה השאלה הכיצד יש לקבוע את שיעור מזונות הילדים, בהתקיימה של משמורת משותפת וזהות בהכנסת ההורים.