צור קשר דיני משפחה וגירושין צור קשר

צור קשר

checked
גירושין דיני משפחה וגירושין גירושין
תוכן מרכזי בעמוד דיני משפחה וגירושין תוכן מרכזי בעמוד

תביעה לאכיפת פסק חוץ שניתן במדינת ניו-יורק | גירושין בחו"ל

תנאים לאכיפת פסק דין מחו"ל

 

 

האם הגישה תביעה לאכיפת פסק חוץ שניתן במדינת ניו-יורק,  המחייב את האב כדלקמן:  

דמי מזונות אישה .

דמי מזונות חודשיים לקטין .

לשלם לאם שכר לימוד עבור הקטין מידי חודש.

לשלם לאם ,  לשנה עבור קייטנה.

לשלם תשלומים שונים לאם בגין ביטוח בריאות לקטין, ביטוח חיים ועוד.

טענת האם בית המשפט שנתן את פסק החוץ היה מוסמך לתת אותו, והצדדים כפופים היו  לדין האמריקאי ולסמכותו של בית המשפט, ופסק החוץ הוא בר ביצוע במדינת ניו-יורק בה  ניתן.

האם צירפה לתביעתה חוות דעת של המומחה לדין הזר, כתמיכה לקיומם  של התנאים המנחים בתביעה. ניתן פסק דין בהעדר התייצבותו של האב האב הגיש תביעה מצדו לביטול פסק הדין שניתן כאמור במעמד צד אחד, בתביעת האם .

האב טען כי פסק החוץ ניתן בהעדר סמכות, ובהתבסס על נתונים שקריים שהציגה האם,  ונתונים שקריים אלה, עולים כדי פגם בסמכות הבינלאומית של בית המשפט שנתן את פסק  החוץ.   

האב טען עוד כי האם לא הרימה את הנטל הנדרש כדי לאכוף את פסק החוץ, הין היתר  מאחר שהתובענה הוגשה  שנים לאחר המועד בו ניתן פסק החוץ.

האב הוסיף וטען כי תוכן פסק החוץ סותר את תקנת הציבור.

עוד טען האב כי האם פעלה במרמה אף בעזרתו של המומחה, והציגה מצד שקרי לעניין  הסטטוס שלה.

האב הוסיף וטען שפסק החוץ אינו אכיף במדינת ניו יורק- המדינה בה הוא ניתן.

 

העדר תרגום נוטריוני של פסק החוץ

האב טען כי האם לא צירפה לבקשתה לאכיפת פסק החוץ תרגום של פסק החוץ ובכך יש  פגם. מנגד האם טענה כי מאז שניתן פסק הדין הגיש האב בקשות לרוב ולא טען דבר בקשר להעדר התרגום ולפיכך יש לראות בכך ויתור מצדו.

סעיף  30 לפקודת הראיות תשל"א  קובע כי ניתן להגיש מסמך לא  בעברית, בכפוף לסייג שלהלן:

יפוי-כוח או כל מסמך אחר שבכתב שנערכו או שהוצאו במקום  שמחוץ לשטח שחל עליו משפט מדינת ישראל, מותר בכל משפט או  ענין אזרחיים, ובכפוף לכל סייג מוצדק, להוכיחם באישורם של  הצדדים שהוציאום, או בהצהרה שבכתב של אחד מעדי האימות,  שנמסרו כנחזה בפני אחד מאלה:

נציג דיפלומטי או קונסולרי ישראלי, וקוימו בכתב חתום בידו ובחותמתו על גבי המסמך או בנספח אליו;  

נוטריון ציבורי, וקוימו בכתב חתום בידו ובחותמתו  הנוטריונית ואומתו בכתב בידי נציג דיפלומטי או קונסולרי ישראלי ובחותמתו הרשמית על גבי המסמך או בנספח אליו.  

 אין ספק שהאם לא מילאה את המתחייב מן התקנה האמורה.

 

 

תרגום פסק החוץ- תקנה 355 לתקנות סדר הדין האזרחי

התקנה קובעת : המבקש יגיש לבית המשפט, לפי דרישתו, תרגום פסק-החוץ לשפה העברית  שאישרו נציג דיפלומטי או קונסולרי של ישראל המשמש בתפקידו הפסק, או של מדינת הפסק המשמש בתפקידו בישראל, או שאושר בדרך אחרת  להנחת דעתו של בית המשפט או הרשם

לא מצאתי שבית המשפט דרש תרגום אך כאמור לעיל מן הראוי היה שתרגום  כזה יוגש.

אין בידי לקבל את טענת האם כי יש לראות ויתור מצד האב על דרישת התרגום,  שכן הדרישה הופיעה בבקשתו לביטול פסק הדין.  

יש לומר כי תקנה  לעיל מהווה "דין מיוחד" לעומת האמור בסעיף  30 לפקודת הראיות ולפיכך, אם בית המשפט לא דרש תרגום נוטריוני- לא ניתן לומר  שנפל פגם מהותי היורש לשורשו של עניין עקב העדר התרגום.

 

העדר תצהיר התומך בכתב התביעה:  תקנה 354 לתקנות סדר הדין האזרחי

התקנה קובעת את אשר יש לצרף  לבקשה לאכיפת פסק חוץ:   "לבקשה יצורפו –  

·         העתק מפסק-החוץ שאישרה רשות מוסמכת של המדינה שבה ניתן;  

·         תצהיר לאישור העובדות המוכיחות את קיומם של כל אחד מהתנאים הנקובים בסעיף  לחוק


אם לא צורף התצהיר התומך בבקשה- הרי יש בכך כשל. עם זאת- כזכור לא  הוגשה תגובה הנתמכת בתצהיר. דרישת התצהיר היא קונסטיטוטיבית ואין  בידי לקבל הטענה כי לכאורה האב ויתר על טענה זו

 

אני סבורה כי ניתן לראות בתצהיר התומך בבקשתה של האם לביטול  פסק הדין שניתן בו הצהירה על פסק החוץ כתצהיר התומך גם  בתובענה שהוגשה על ידה לאכיפת פסק חוץ.

 

המצאה כדין של כתבי-בי-דין

החובה הקבועה בתקנות לבצע המצאה כדין של כתבי-בי-דין לבעלי-הדין נועדה להבטיח כי כל שלב וכל פעולה בהליך השיפוטי שהם צד לו יהיו בידיעתם, וכי מרוץ  התקופה  לנקיטת הליך משפטי בידי בעל-דין על יסוד אותו כתב-בי-דין יחל מעת שהומצא לידיו  כדין, שאם לא כן עלולה זכותו הדיונית להיפגע.

כלל דיוני זה נועד להגן על זכויותיו  הדיוניות של בעל-הדין, והוא נשמר בהקפדה.

עם זאת אם חרף היעדר המצאה כדין כאמור הגיע כתב-בי-הדין בפועל לידי בעל-הדין,  וניתנו בידיו עקב כך מלוא האמצעים לפעול על-פיו, הושגה תכלית ההמצאה במלואה בדרך  אחרת.

בנסיבות אלה ובמסגרת החובה הכללית לפעול בהליך הדיוני בתום-לב, חובה על  בעל-הדין לפעול במסגרת מגבלות הזמן הקבועות בתקנות.

לפיכך מאותו מועד שבו תוכנו של כתב התביעה הגיע לידיעתו של הנתבע, הוא יהא מנוע מהעלאת הטענה כי חרף קיומו  של כתב התביעה בידיו וידיעת תוכנו, הוא לא פעל במסגרת המועדים הקבועים בתקנות  מחמת אי-המצאה פורמאלית של אותו כתב.

 

טענות הגנה שלא לאכוף פסק חוץ

טעמי ההגנה שלא לאכוף פסק חוץ קבועים בסעיף 6. לחוק אכיפת פסקי חוץ  תשי"ח- 1958.

פסק-חוץ לא יוכרז אכיף אם הוכח לבית המשפט אחד מאלה:

·         הפסק הושג במרמה;

·         האפשרות שניתנה לנתבע לטעון טענותיו ולהביא ראיותיו לפני  מתן הפסק לא הייתה, לדעת בית המשפט, סבירה;

·         הפסק ניתן על ידי בית משפט שלא היה מוסמך לתתו על-פי  כללי המשפט הבין-לאומי הפרטי החלים בישראל;

·         הפסק נוגד פסק דין אחר שניתן באותו ענין בין אותם בעלי דין  ושעודנו בר-תוקף;  

·         עת הגשת התביעה בבית המשפט במדינה הזרה היה משפט  תלוי ועומד, באותו ענין ובין אותם בעלי דין, בפני בית משפט או  בית דין בישראל.

הטעמים המנויים בסעיף 6 בחוק אינם מצטברים ולפיכך אם יוכח אחד הטעמים  המנויים לעיל- לא ייאכף פסק החוץ.

 

האם פסק החוץ נוגד את תקנת הציבור?

כזכור קבעה ערכאת הערעור כי על בית משפט זה להידרש לסוגיה שהושארה לשיקול  דעת בית משפט לפי לחוות דעתו של המומחה.   בחוות דעת המומחה צוין כך:   "בנוגע לתנאי 3, פסקי דין בענייני גירושין ניתן לאכוף בישראל בלשכת ההוצאה לפועל.

לעניות דעתי אין בפסק הדין קביעה הנוגדת את תקנת הציבור. אולם כבוד בית המשפט הינו הגורם לקביעה זו מאחר ואינו קשור לדין הזר אלא לתורת המשפט הישראלית".    

האב טען כי אכיפת פסק החוץ נוגדת את תקנת הציבור כיון שהאם "עוברת על הוראות סעיף 7 לפקודת הנישואין והגירושין (רישום) .

עיון בטענות האם בסיכומיה מראה כי האב טען שהעובדה שנישואי האם אינם רשומים  יש בכך משום עברה על סעיף  7 לפקודת הנישואין והגירושין (רישום).  

אינני מצליחה להבין את הטענה ולרדת לעומקה. אני מקבלת את טענת האם בסיכומיה  כי אין קשר בין מצבה האישי לבין אכיפת פסק החוץ נשוא התובענה.

אם לטענת האב, חייה של האם עם גבר אחר שוללים ממנה מזונות אישה, הרי לטענה זו  לכאורה יכול היה להיות מקום בהיות הדין בארץ שולל מזונות אישה במקרה כזה, אך  ממילא הטענה הועלתה בפני הערכאות בארצות הברית ופסק הדין המתוקן ביטל את  החיוב במזונות האישה וזה יכול להיחשב טעם נפרד כטענת הגנה נגד אכיפת פסק החוץ אך לא כנימוק הגורס פגיעה ב"תקנת הציבור.

 מהם גירושי הייטק?

דרג את הכתבהדירוג כתבה תביעה לאכיפת פסק חוץ שניתן במדינת ניו-יורק | גירושין בחו"ל: 5 כוכבים
כוכב 12 כוכבים3 כוכבים4 כוכבים5 כוכבים
2 מדרגים
צור קשר דיני משפחה וגירושין צור קשר

צור קשר

checked
יצירת קשר
יצירת קשר מהירה
עבור לתוכן העמוד