ביהמ"ש לענייני משפחה בפ"ת, השופטת אליה נוס: פס"ד בשלושה הליכים רכושיים לאיזון משאבים, דמי שימוש ראויים ופירוק שיתוף (34506-08-21 ועוד)

24/07/2024


פסק דין


רקע
1. הצדדים, אשר יכונו בפסק הדין "האיש", ו"האישה", נישאו זה לזה בשנת 1989 ולהם שני ילדים בגירים. 

2. בפני בית המשפט מונחים שלושה הליכים רכושיים בעניין הצדדים:
א. תלה"מ 34506-08-21 - תביעתה של האישה לאיזון משאבים, לעריכת איזון לא שיוויוני ולמתן פסק דין הצהרתי כי כלל הרכוש שנצבר על שם האיש  הוא רכוש משותף, להשבת כספים, למתן חשבונות ולגילוי מסמכים. 
ב. תלה"מ3702-10-21 - תביעתו של האיש לדמי שימוש ראויים. 
ג. תלה"מ 38035-02-22 -  תביעתו של האיש לפירוק שיתוף  ולאיזון משאבים. 

3. במסגרת הליכים אלה, ניתנה ביום 21.2.22 החלטה בה נקבע מועד הקרע ליום 14.1.21, תוך מינוי שני מומחים: השמאי אייל עובדיה (להלן: "השמאי") ורואה החשבון והאקטואר טובי ברק (להלן:" רואה החשבון" ). על רואה החשבון הוטל לבדוק פעולות שבוצעו בחשבון המשותף ממועד הקרע ועד להקפאת החשבון, נוכח טענות הדדיות להברחות כספים.

4. חוות דעת השמאי מיום 18.6.22 נסרקה לתיק ביום 2.10.22, ובהתאם לה שווי הזכויות בבית המגורים של הצדדים (להלן:"בית המגורים")  הוא 4,950,000 ₪.
חוות דעתו של רואה החשבון הוגשה ביום 10.5.23.
לשני המומחים הוצגו שאלות הבהרה, ושניהם נחקרו בפני בית המשפט במסגרת שמיעת הראיות.

טענות הצדדים

טענות האישה בכל ההליכים

5. האיש הוא כלכלן, שמאי מקרקעין ואיש עסקים אשר עבד בין השנים 1991-2005 בחב' ______, וב-2006 הקים חברה העוסקת בייעוץ כלכלי ועסקי לחברות וגופים מובילים במשק.
לאורך השנים, נהג האיש להנפיק לעצמו תלושי שכר בגובה 8,000 ₪ לחודש, כאשר בפועל השתכר עשרות אלפי שקלים בחודש. בנוסף, לאיש מניות בחב' _______בע"מ וכן השקיע כ-500,000 ₪ ב________ אשר עסקה במסחר של אופציות בינאריות. החברה אמנם הפסיקה את פעילותה בשנת 2015, אך התקבולים טרם חולקו בין הבעלים והמשקיעים. 

6. האישה מורה מזה 30 שנה, ומשתכרת שכר של כ-6,500 ₪ בחודש. 
במשך מספר שנים היה בבעלותה של האישה עסק למכירת מוצרי אופנה בשם _______(להלן:"העסק"), אולם העסק נסגר בשנת 2018 והאישה מכרה אותו לאיש. את התמורה בגין מכירת העסק העביר האיש לאישה מתוך החשבון העסקי של חב' ______, האיש הכריח את האישה להעביר את הכספים לחשבון המשותף, ומשך אותם בחזרה לחשבון חב' ________. רק לאחר טיפול זוגי שהתקיים בשנת 2018, החזיר האיש לחשבון המשותף מחצית מתמורת מכירת העסק, ומכספים אלה  רכשו הצדדים שתי דירות להשקעה בגרמניה. 

7. הפערים בין הצדדים הובילו לכך שהאיש שלט באופן מלא בכלכלת המשפחה, ומידר את האישה מכל עניין כלכלי. האישה היתה נתונה לשליטתו המלאה של האיש, אשר  נהג להטיל הגבלות על ההוצאות שהוציאה. 

8. בחודש 5/21 עזב האיש את בית המגורים, תוך ביטול הוראות הקבע, הגבלת כרטיסי האשראי וחשבונות הבנק, והותרת האישה עם חובות לרשויות. בהמשך, נודע לאישה כי האיש משך עשרות אלפי שקלים מחשבונות הבנק המשותפים, מימש כספים משותפים וביצע הברחות כספים, חמש שנים טרם פרידת הצדדים.

9. האישה מעלה טענות לאלימות מצד האיש כלפיה וכלפי בנם הבכור של הצדדים.

10. בנוסף לזכויותיו של האיש בחברות כפי שפורטו בסעיף 5 לעיל פירטה האישה את מסת נכסי הצדדים:

א. לצדדים שני חשבונות בנק משותפים, האחד בבנק דיסקונט והשני בבנק הפועלים.
ב. לאיש חשבונות בנק נוספים, כספים רבים במזומן, אוסף שעוני יוקרה ואוסף של עטים יוקרתיים. 
ג. לאישה חשבונות בבנק דיסקונט, חשבון של העסק שסגרה, חשבון נוסף בבנק דיסקונט אליו מופקדים דמי השכירות מנכסים שקיבלה בירושה ומחולקים בינה לבין אחיה, חשבון נוסף בבנק דיסקונט ובו כספים פרטיים של האישה מדמי שכירות של דירת ירושה וחלקה בדמי שכירות של שאר דירות הירושה. לאישה גם חשבון בבנק לאומי ובו כספי ירושה, חשבון בבנק דיסקונט בארה"ב הרשום על שמה, ועל שם אחיה ואמה מכוח ירושת סבה וסבתה וכספת בבנק לאומי המכילה מסמכים שהועברו בירושה לה, לאחיה או לאמה מסבה ומסבתה.                                                                                                                                   
ד. לצדדים זכויות בחלקים שווים בבית המגורים ובשתי דירות  בגרמניה. 
ה. בבעלות הצדדים שני רכבים, רכב מסוג לקסוס 2016 על שם האיש, ורכב מסוג שברולט על שם האישה. 
ו. הצדדים צברו זכויות סוציאליות לאורך שנות השיתוף.

11. היות שלאורך שנות השיתוף היתה זו האישה שדאגה למשק הבית, לגידול הילדים ולחינוכם, בעוד האיש מטפח את כישוריו המקצועיים, יש לקחת בחשבון במסגרת עריכת האיזון בין הצדדים את פערי ההשתכרות ונכסי הקריירה ולקבוע כי האישה זכאית ל-70% מכלל הזכויות בעוד האיש זכאי  ל-30% מן הזכויות. 

12. האישה ירשה מאביה יצירות אומנות ואף קיבלה בירושה רכוש מסבתה. היא  הקפידה על הפרדה ודאגה להפקדת כספי הירושה  בחשבונות נפרדים ויעודיים שפתחה לשם כך. 

13. רואה החשבון הגיש לתיק חוות דעת החסרה פרטים  משמעותיים:  

-לגבי חב' ______, קבע בהערכה בלתי מבוססת שווי של 1,000,000 ₪, כשהוא אינו מתבסס על שיטה מקובלת להערכת שווי.
-הוא  אישר בחקירתו כי  לא קיבל לידיו מסמך הנוגע ל______, למעט טיוטת הסכם בלתי חתומה. 
-לא נמסרה הערכת שווי לחב' _______, אף שהפטנט שלה הושלם. 
-רואה החשבון איתר הברחות כספים שביצע האיש, כגון העברת כספים  לחשבון הבנק של אמו. האיש העביר לרואה החשבון תדפיסי חשבון עו"ש מושחרים, ורואה החשבון מצדו נמנע מלבחון חלק מן החשבונות של האיש. רואה החשבון גם התייחס לכספי האיש כאל כספי ירושה, שעה שהאיש לא ירש כספים כלל.
-האיש דחה הכנסות לאחר מועד הקרע, כגון המחאה על סך של 476,000 ₪. 
-האיש  פדה בחודש 12/20 קרן השתלמות על סך 362,000 ₪, פתח חשבון בבנק הדואר אשר האישה לא היתה מודעת אליו והפקיד בו את הכספים. 
-האיש הבריח כספים לחבריו ואילו רואה החשבון  לא העניק לכך תרגום כלכלי. 
-האיש נטל את תכולת הכספת של הצדדים ואף בענין זה  הטעה את רואה החשבון. 
רואה החשבון הודה בחקירתו כי מסמכים מסויימים חסרים לו, הוא לא ביקש צו לבנקים, לא קיבל הצהרת הון ונמנע מלהתייחס לכך שהאיש הבריח כספים ורוקן את חב' ______באמצעות משיכות בגובה 743,000 ₪ בין התאריכים 31/7/20 לבין 31/12/20. 

14. האישה מעולם לא דרשה מן האיש לעזוב את בית המגורים, ולא מנעה ממנו שימוש בבית. מדובר בבית רחב ידיים, בו יכול היה האיש להוסיף להתגורר באין מפריע, אולם הוא בחר לעזוב באופן חד צדדי את בית המגורים ביום 28/4/21. 

טענות האיש בכל ההליכים

15. האיש עבד בחברת ______ לאורך שנים, ובשנת  2006 פוטר והקים את חב' ______. היקף הפעילות של חב' ______ אינו מצדיק הקמת חברה, אך האיש החליט על הקמתה במטרה להמשיך את צבירת הפיצויים שקיבל ממקום עבודתו הקודמת. 

16. האישה בחרה לעבוד לאורך שנות הנישואין במשרה חלקית כאשר במקביל פתחה עסק עצמאי שנחל כשלון. בבעלות האישה  נכסי נדל"ן שירשה אשר שוויים למעלה מ – 10 מיליון שקלים וכן היא מקבלת באופן שוטף דמי שכירות  מנכסים אלה בסך כולל של 13,000 ₪ לחודש. 

17. במהלך נישואי הצדדים ניהלו שני חשבונות בנק משותפים, כאשר הנתבע העביר את משכורתו החודשית מהחברה בבעלותו לחשבון המשותף בבנק הפועלים ואילו האישה העבירה את משכורתה לחשבון המשותף לבנק דיסקונט, משם העבירה סך 5000 ₪ בחודש לחשבון המשותף בבנק הפועלים לטובת הוצאות משק הבית המשותף. 

18. לאחר שהחל הסכסוך בין הצדדים לחצה האישה על האיש לעזוב את בית הצדדים והוא נאלץ לשכור דירה למגוריו. 

19. בד בבד, החלה האישה בהעלמות כספים מן החשבון המשותף תוך בזבוז עשרות אלפי שקלים מן החשבונות הללו בסך כולל של 41,507 ₪. האיש גיבש הסדר חוב מול בנק דיסקונט. ב-31/8/21 הוא שילם 46,500 ₪ והחוב נמחק. בנק הפועלים נקט בהליכים משפטיים נגד הצדדים  בגין יתרת חובה בסך של 84,000 ₪.  על מנת לשמור על יתרת זכות, נאלץ האיש לפדות כספי ניירות ערך. האישה גם העלימה מבית הצדדים יצירות אומנות מקוריות, אוסף שעונים ואוסף עטים. 

20. האיש לא התכחש לכך שהצדדים שותפים בבית המגורים ובשתי הדירות בגרמניה. הוא הוסיף, כי אין בבעלות הצדדים דירות ספציפיות אלא אחזקות במניות בחברה המחזיקה בבעלות על המבנים.  

21. בכל הנוגע לחב' ______ טען, כי מדובר בחברה שאינה רווחית אשר שכרו ממנה עומד על 8,000 ש"ח בחודש משנת 2006 ועד היום. 

22. סמוך למועד הקרע פתח האיש שני חשבונות בנק, בבנק הפועלים ובבנק דיסקונט וכן בבנק הדואר אליו הועברה קרן השתלמות שפדה האיש לצורך מימון ההליכים המשפטיים, רכישת ריהוט, תשלום החוב לבנק דיסקונט ותשלום מקדמה לדירה ששכר. לאיש אין חשבון בנק נוסף בבנק הפועלים, מדובר בחשבון הנמצא בבעלות אמו של האיש מכוח ירושת אביו.

23. בכל הנוגע לחב' ______, מדובר בלקוח לשעבר של האיש אשר נזקק להכנת תוכנית עסקית. חלף תשלום בסך של 10,000 ₪ קיבל האיש 10% מהבעלות במיזם, אשר לימים התאגד לחב' _______, החברה לא  צלחה והאיש נאלץ להוציא עבורה הוצאות, כך שמדובר בעסקה בלתי רווחית. 

24. אשר ל______, בחברה  זו השקיע האיש כספים בגובה 117,500$, אלא שמשנת 2017 נאסר על אזרחי ישראל לעסוק באופציות בינאריות ועל כן הפסיד האיש את מלוא כספו. לעת הזו, לא יכול האיש למשוך את כספי השקעתו.

25. במקרה הנדון, אין מקום לקבוע  פיצוי בגין מוניטין אישי וכן אין מקום להחיל איזון משאבים בלתי שיוויוני, שכן מדובר באישה שפיתחה קריירה ואף צברה ניסיון כאשת עסקים, נוסף לכך שהיא בעלת נכסי מקרקעין רבים. האישה לא חוותה אלימות פיזית וגם לא אלימות כלכלית, מדובר באישה עצמאית שניהלה חשבונות ירושה בנפרד מהבעל ובידיעתו. היא החזיקה בכרטיסי אשראי ולא הזניחה את ההתפתחות האישית שלה. נוסף לכך, לאישה הכנסה בגובה עשרות אלפי שקלים.

26. יש לחייב את האישה בדמי שימוש בגין בית המגורים, לאחר שאיימה על האיש כי ככל שלא יצא מבית הצדדים  תוגש נגדו תלונה במשטרה. התנהגותה של האישה, הנוהגת לאגור חפצים בבית, צועקת על האיש ואף רותמת על ילדי הצדדים לסכסוך ביניהם, מונעת מן האיש להתגורר בביתו שלו ועל כן די בקיומו של סכסוך משפטי בין הצדדים כדי להקנות לאיש זכות לדמי שימוש ראויים בגובה של 7,500 ₪ לחודש ממועד הגשת התביעה ועד לפינוי בית הצדדים על ידי האישה. האישה מנעה מן האיש את השימוש בבית ואף פעלה למתן צו מניעה האוסר עליו להיכנס אל הבית. 

27. האישה נערכה שנים רבות לפרידת הצדדים, אספה מסמכים, ביצעה הקלטות בסתר ואף רתמה את בנם של הצדדים להליך זה. 

28. בכל הנוגע לחוות דעתו של רואה החשבון, זו נערכה על פני שנה שלמה, במהלכה המציא האיש מאות מסמכים לרואה החשבון. רואה החשבון בחן את כל חשבונות הצדדים, בין לבדם ובין עם אחרים, וכאשר איתר כספים הם נכללו במסגרת חוות הדעת. אין חשבון שלא נבדק. במסגרת זו איתר רואה החשבון  המחאות שהתיישנו ועל כן לא ניתן לפדות אותן. בכל הנוגע לזכויות הפנסיוניות, עומד האיש על זכותו שלא לאזן אותן, ומבקש  לאמץ את ממצאי  חוות הדעת בעניין הרכבים וההשקעות בחברות. חב' ______ הוערכה על ידי רואה החשבון ויש לדחות את הטענה כי לאורך חמש שנים צמצם האיש את הכנסות החברה באופן מכוון. 

29. בכל הנוגע לחוות דעתו של השמאי, ביקש האיש לעדכן את חוות הדעת לשנת 2023 וליתן צו למכירת בית המגורים לכל המרבה במחיר. 

דיון
חוות דעת השמאי

30. במסגרת ההליכים שניהלו הצדדים, הוגשה לתיק ביום 18.6.22 חוות דעת השמאי, בה נקבע כי שווי בית המגורים של הצדדים הוא 4,950,000 ₪.

31. השמאי נחקר אודות חוות דעתו בדיון שהתקיים ביום 28.6.23. 
הוא נשאל אודות זכויות בניה בלתי מנוצלות על גג הבית והשיב כי מדובר בשטח שולי, וכי אין בו כדי לשנות את הערכתו בחוות הדעת (עמ' 74 ש' 20-22).
הוא נשאל לגבי רמת הגימור של הבית והשיב: "אני בהערכת נכס לא לוקח כתב כמויות ועובר על סעיף סעיף ומתמחר ואני מתרשם מהגמר וזה נכס לפני שלושים שנה...ואני חוזר ואומר שמתייחס לרמת הגמר והיא רחוקה שנות אור מלהיות עם יהלומים וזהב, יש אריחים שבורים ויש בלאי מואץ ויש עובש ויש בית שכל מי שייכנס אליו יעשה שיפוץ, לא שיפוץ קוסמטי אלא מההתחלה ועד הסוף" (עמ' 75 ש' 25-27, 32-34).
השמאי הבהיר, כי המועד הקובע עבור חוות הדעת הוא 3/22, עת ביקר בבית המגורים, ולא ידע האם המחירים ירדו משמעותית מאז נערכה חוות הדעת (עמ' 78 ש'23, וש' 26).

32. לאחר עיון בחוות הדעת, ולאור דברי השמאי בחקירתו, לא מצאתי לסטות מן האמור בחוות הדעת  ביחס לשווי הנכס במועד בו ניתנה חוות הדעת. לצד זאת, ובשים לב לפרק הזמן שחלף מאז ניתנה הערכת השמאי, והתנודות  בשוק הנדל"ן, הנני מורה כי השמאי יעדכן בתוך 14 יום את חוות הדעת בכל הנוגע לשווי הנוכחי של בית המגורים, כאשר הצדדים יישאו בחלקים שווים בעלות העדכון.

חוות דעת רואה החשבון
33. רואה החשבון הגיש את חוות דעתו ביום 10.5.23. 

34. בכל הנוגע לחשבונות הבנק: 
-מצא רואה החשבון כי לצדדים שני חשבונות בנק משותפים, בבנק דיסקונט ובבנק הפועלים. עוד מצא רואה החשבון כי לאיש שני חשבונות בנק, בבנק הפועלים ובבנק הדואר, וכי לאישה חשבון בבנק לאומי (ראו עמ' 3 לחוות הדעת). 
-הוא הוסיף ובדק טענות להברחת כספים, וקבע כי לא איתר הברחות כספים על ידי האישה (עמ' 4 ו- 5 לחוות הדעת).
-אשר לאיש, איתר רואה החשבון כספים בסך כולל של 169,038 ₪ שהפקיד האיש לחשבון של אימו, סכום שיש לזקוף לסל האיזון (ראו עמ' 5 לחוות הדעת).
-רואה החשבון הוסיף ואיתר דחיית הכנסות מסויימת בידי האיש, אולם קבע כי זקיפת תשלומים אשר מועד פרעונם חלף עשויה להיות סבירה בנסיבות העניין.
-רואה החשבון קיבל את עמדת האיש ביחס להעדר כספים משותפים בכספת בחשבון 75117.
-חשבון נוסף אליו התייחס הוא ____ בו אותרו הלוואות מחשבון חברת _____, אשר הוחזרו בסמוך וטרם מועד הקרע. הוא סבר כי לא ניתן לראות בכך הברחה (עמ' 6 לחוות הדעת).
-בחשבון ______, אשר נסגר טרם מועד הקרע מצא רואה החשבון כי האיש משך המחאה על סך 466,733.33 ₪, וכן הוציא כספים בשווי 25,800 ₪ אשר נזקפו לטובת האיזון בין הצדדים (עמ' 7 לחוות הדעת).
-חשבון פפר נותר ללא יתרה יומיים טרם מועד הקרע, והמומחה סבר כי משיכות מזומן בסך של 4,000 ₪ אשר נטען על ידי האיש כי שימשו לצרכיה השוטפים של המשפחה אינם עולים כדי הברחה (עמ' 8 לחוות הדעת).
-ביחס לפעולות שביצעו הצדדים בחשבון המשותף ממועד הקרע ועד למועד הקפאת החשבון, התייחס המומחה לכספים שהוציא כל צד, וכן לסכום שהעביר האיש לבנק במסגרת הסדר שגיבש עימו. המומחה גם הותיר להכרעת בית המשפט סך של 20,869 ₪  - ריכוז  הוצאות שנויות במחלוקת בחשבון המשותף (עמ' 11 לחוות הדעת).

35. בהתייחס לשתי הכספות בבית הצדדים, הביא רואה החשבון  בפני בית המשפט טענות סותרות שבפי הצדדים ביחס לתכולת הכספות ולמה שנעשה בה, והותיר את ההכרעה בסוגיה לבית המשפט (עמ' 12 לחוות הדעת).

36. רואה החשבון הוסיף והתייחס להמחאות שאותרו בבית הצדדים, חלקן נושאות מועדי פרעון ישנים, וחלקן אינן נושאות תאריך או סכום. הוא  סבר כי "לפחות  חלק מהשיקים אמנם מעלה תהייה בדבר נאותות רישומי העסק/החברה...אולם בשים לב לתאריכי הפרעון הנקובים בשיקים ראה שאינם ברי- השפעה על היתרות הפיננסיות למועד הקרע". (עמ' 13 לחוות הדעת).

37. רואה החשבון כלל באיזון בין הצדדים תכולת מעטפות מט"ח בסך כולל של 5,127 ₪ נכון למועד הקרע (עמ' 13 לחוות הדעת).

38. הובהר בחוות הדעת כי לאישה נכסים חיצוניים שהתקבלו בירושה, לרבות הכנסה מדמי שכירות בסך כולל של  12,000 ₪ בחודש (עמ' 14 לחוות הדעת).

39. רואה החשבון  התייחס לשווי הזכויות הסוציאליות שצברו הצדדים בעמ' 15-17 לחוות הדעת.

40. בעמ' 17 לחוות הדעת התייחס רואה החשבון לשווי כלי הרכב של הצדדים במועד הקרע.

41. בכל הנוגע להחזקת האיש במניות _____, נקבע בחוות הדעת כי לאיש 10% מן המניות בחברה, וכי מדובר בחברת סטארט אפ בשלב הקמה, בעלת פטנט שאושר רק לאחרונה, כשנתיים לאחר הקרע. לשיטת רואה החשבון  "לאור השלב הרעיוני – טרומי וחוסר הוודאות המשמעותי בו החברה היתה ערב הקרע, ובשל היקף החזקה קטן..הרי שערך ההשקעה ערב הקרע לצרכי איזון היה נמוך" והועמד על 12,800 ₪, אשר מחציתו לצרכי איזון – 6,400 ₪ (עמ' 19 לחוות הדעת).

42. בעניין  ______, נקבע כי בהתאם לאישור רו", האיש מחזיק ב- 8% מן השותפות, _____,  אשר לה 27% ב______, לאחר שהשקיע כ- 451,000 ₪. רואה החשבון שוחח עם מר _____, שותף כללי בשותפות, אשר מסר כי תחילה היתה הפעילות ב_____ הפסדית, לא חולקו רווחים ולא נמשך דיבידנד השקעה, בהמשך, בחודש 4/21 דיווחה ______ לשותפות על סך יתרות עדכני של 1.84 מיליון דולר. רואה החשבון לא קיבל לידיו דו"חות כספיים ולא דיווחים שהועברו לאיש. מר ____ מסר בחודש 6/22, כי קיים צפי לחלוקת כספים לשותפים, בסך כולל של כ- 700,000 $, מתוכם עשוי האיש לקבל סך של 56,000 $, לפני מס, אולם בחודש 5/23 מסר כי הכספים טרם חולקו. 

רואה החשבון  סיכם את עמדתו בעניין ______, כך: "לדעת  המומחה, בנסיבות הקיימות, הסתמכות על הערכות ואומדנים לצורך ביסוס שווי לצרכי איזון, עשויה לגרום לעיוות משמעותי למי מהצדדים(שוררת חוסר ודאות בדבר עיתוי וגובה התקבול). לדעת רואה החשבון, מדובר בנכס כלוא ומותלה אשר הכימות שלו לצרכי איזון טעון בירור והתאמות עתידיות, ועל כן אופן ועיתוי איזונו מובא לפתחו של בית המשפט". (ראו עמ' 19-20 לחוות הדעת).

43. בעניין חב' _______, נקבע בחוות הדעת כי החברה התאגדה בשנת 2006 וכי היא מצויה בבעלות האיש, המחזיק ב- 100% ממניותיה. לאחר שבחן את  נתוני הפעילות של החברה ואת המאזן שלה, קבע המומחה כי הגם שמדובר בצורת התאגדות כחברה בע"מ, אין מדובר בפעילות עיסקית עניפה העומדת בפני עצמה, אלא בפעילות שבמהותה שקולה לעסק המושתת על עיסוק של בעל המניות המעניק שירותי ייעוץ וליווי כאדם יחיד. ככל שמנתקים את בעל העסק מהחברה  - זו תחדל מלקיים פעילות. רואה החשבון סבר, כי לפעילות העיסקית אין ערך עצמאי, ויש לבחון את ערכה הכלכלי לצרכי איזון על דרך של בחינת פוטנציאל השתכרות. הוא הוסיף, כי מדובר בחברה רזה אשר אינה כוללת נכסים מיוחדים ו/או בעלי היקף כספי ניכר, וכי היתרות הפיננסיות לצרכי איזון הן 186,629 ₪. (עמ' 21-24 לחוות הדעת).

44. בכל הנוגע לפוטנציאל השתכרות ונכסי קריירה, קבע רואה החשבון  כי הסוגיה מסורה לשיקול דעת בית המשפט, וכי מדובר בסך של 300,580 ₪ (עמ' 26 לחוות הדעת).

45. רואה החשבון  הגיש עדכון לחוות הדעת ביום 20.6.23, והודיע כי לאחר השלמת בדיקה שערך, אין הוא משנה מן האמור בחוות דעתו.

46. הצדדים פנו אל רואה החשבון  בשאלות הבהרה, להן ניתן מענה, והוא נחקר בפני בית המשפט ביום 26.6.23.

47. רואה החשבון העיד, כי ביצע בדיקה של 15 חשבונות בנק הקשורים לצדדים, ולא מצא מידע על קיום חשבון נוסף (עמ' 65 ש' 28-30). לדבריו, רוב החומרים הרלבנטים הומצאו לידיו ואולם אף שלא קיבל לידיו את  מלוא המסמכים, היה באפשרותו לערוך את חוות הדעת (עמ' 64 ש' 12-17). 
הוא  הוסיף, כי לאחר בחינת כלל תדפיסי חשבונות הבנק, סכום ההברחות שביצע האיש הסתכם ב-169,038 ₪ (עמ' 68 ש' 14-15). 
בכל הנוגע לחב' _____, ציין בעדותו כי היא  "קיבלה ביטוי בשני היבטים, פעם ברמה הנכסית שלה, לרבות חשבון הבנק ופעם ברמת ההשתכרות ופוטנציאל ההשתכרות" כשמיסוי לא נלקח בחשבון שכן הוא אינו חלק מובנה בהערכת השווי (עמ' 59 ש' 21-24). הוא הוסיף, כי השווי הכולל של חב' _____ מסתכם ב- 700,000 ₪ (עמ' 71 ש' 10), כשסך של 300,000 ₪ נוספים מהווים הפרשי השתכרות ואינם נוגעים לשווי החברה (עמ' 71 ש' 14-15 ).
בהתייחס ל_______, מסר כי מדובר בנכס שטרם התברר ברמה העסקית וכי המידע שקיבל הוא המירב שיכול היה לקבל (עמ' 69 ש' 20-22). הוא הוסיף: "בעניין _____ חוות הדעת מכניסה את זה כהשקעה אבל לא מכמתת באיזון, הסוגיה צריכה בירור והתייחסות" (עמ' 70 ש' 19-20).

48. בכל הנוגע להתנהלותם הכלכלית של הצדדים, נשאלה האישה אודות משכורתה, והשיבה כי הכספים הופקדו בחשבון בנק בדיסקונט (עמ' 21 ש' 31). לדבריה, כרטיסי האשראי היו אצל האיש והוא נתן לה בכל פעם כרטיס אחר לשימושה (עמ' 22 ש' 25). בהמשך, הודתה כי היו בחזקתה שני כרטיסי אשראי על שמה (עמ' 23 ש' 8-13). 
כאשר נשאלה לגבי העסק, השיבה האישה כי רק במסגרת הטיפול בו השתתפו הצדדים קיבלה מחצית מן התמורה בגין העסק שמכרה (עמ' 26 ש' 29-31). 
ביחס ליצירות האומנות,  סיפרה האישה כי אביה נהג לקנות לה או לילדים יצירות אומנות (עמ' 30 ש' 16-17). 
לדבריה, היו בכספת שבבית הצדדים סך של 100,000 דולר במזומן (עמ' 36 ש' 20-21) כאשר בשעה שעזב האיש את הבית מסר לה כי נשארו בכספת 80,000 דולר לשעת חירום (עמ' 36 ש' 29-30). 

49. האיש אישר בעדותו כי ביטל את הוראות הקבע של חשבונות הבית חודשיים לאחר שעזב את הבית (עמ' 48 ש' 30-31). 
ביחס לכספים במזומן, טען כי הם לא  היו בכספת וכי הציע לאישה לחלוק בהם (עמ' 49 ש' 13-14 וכן עמ' 50 ש' 26-27). 
הוא הוסיף, כי הכספים שהעביר לחשבון הבנק של אמו נרשמו בכרטסת הנהלת החשבונות והועברו לאקטואר (עמ' 51 ש' 25-29), והסביר כי העביר מחשבונות החברה שלושה סכומי כסף קטנים מלקוחות למשך תקופה קצרה, שלאחריה קיבל אותם בחזרה (עמ' 54 ש' 23-28). לגבי הסך של 466,000 ₪, טען כי הוא הופקד באיחור שכן לא ידע לאיזה חשבון הוא רוצה להפקיד אותו (עמ' 56 ש' 23). 

50. בע"א 293/88 חברת יצחק ניימן להשכרה בע"מ נ' רבי ( 23.4.90), נקבע: 
"משממנה בית-המשפט מומחה על מנת שחוות-דעתו תספק לבית המשפט נתונים מקצועיים לצורך הכרעה בדיון, סביר להניח שבית המשפט יאמץ ממצאיו של המומחה אלא אם כן נראית סיבה בולטת לעין שלא לעשות זאת. אכן עד מומחה כמוהו ככל עד - שקילת אמינותו מסורה לבית המשפט ואין בעובדת היותו מומחה כדי להגביל שִקוּל דעתו של בית המשפט. אך כאמור לא ייטה בית המשפט לסטות מחוות דעתו של המומחה בהיעדר נימוקים כבדי משקל שיניעוהו לעשות כן."

51. בתום חקירתו, נשאל רואה החשבון בידי בית המשפט האם הוא מבקש לשנות מחוות דעתו, והשיב כי אין הוא מבקש לשנות ממנה דבר. 
התרשמתי, כי רואה החשבון אכן ערך בדיקת מקיפה ויסודית, וכי יש לאמץ את חוות דעתו כמות שהיא, תוך איזון הזכויות הנזילות ומתן פסיקתאות בהתאם לחוק חלוקת חסכון פנסיוני בין בני זוג שנפרדו תשע"ד  - 2014. בנוסף, יתווספו לסכומים שנקבעו בחוות הדעת הפרשי הצמדה וריבית ממועד הקרע ועד ליום התשלום בפועל.
בכלל האמור לעיל, יאוזנו הזכויות הסוציאליות והכספים שצברו הצדדים על פי חוות הדעת, לרבות הכספים שמצא רואה החשבון כי הוברחו בידי האיש ואשר נכללו באיזון הכולל, כפי שהובא לעיל.

52. בכל הנוגע לחב' _____, הריני מקבלת את דברי רואה החשבון, לפיהם  מדובר בעסק המתנהל במתווה של חברה, משמש להענקת שרותי יעוץ ומבוסס על האיש, כך שיש לקבוע את שוויו על בסיס יתרות המצויות בחברה.

53. אשר לחב' _______, אשר האיש בעל מניות בה, מתקבלת חוות דעתו המנומקת של רואה החשבון ביחס לשווי זכויות האיש בה, נכון למועד הקרע, וזאת בשל השלב בו מצויה היתה החברה במועד הרלוונטי.

54. בהתייחס ל_______, מדובר כאמור בחברה בה לאיש 8% משותפות שלה 27% בחברה.  רואה החשבון  נדרש למעשה לקבוע את שווי זכויותיו של האיש ב_______ במועד הקרע, אלא שכאמור לנוכח תחום עיסוקה של החברה, והתנודות שחלו ביכולתה לפעול, לא נמסרה הערכה מספרית, כי אם סקירה של מצב החברה, וצפי לחלוקת כספים לבעלי המניות.


בתמ"ש (משפחה חיפה) 5848-07-08 א.פ נ' י.פ (06.02.13), נקבע ביחס להעברת  מחצית משווי מניות:
"פסק הדין המנחה בנדון, ניתן בע"מ 1681/04 פלונית נ' פלוני [פורסם בנבו] תק-על 2005(1), 473 בו מציין כב' השופט רובינשטיין את השיקולים השונים להעדפת תשלום מחצית שווי מניות על פני חלוקת מניות בעין :חשש להתנהלות החברה "בשעה של מריבה אישית גדולה" בין בעליה, חשש למעמדו של בן הזוג המקבל מניות בחברה בה נוכחותו אינה רצויה וכן שאיפה שלא לכבול זה לזה, בני זוג שנפרדו. ואכן, במקרים רבים, הועדפה בפסיקה האפשרות להורות לבעל המניות לשלם לבן זוגו, מחצית שווי המניות על פני אפשרות של חלוקת מחצית המניות...
עם זאת, נקבע ע"י כב' השופט רובינשטיין, כי על כל מקרה להיבחן בהתאם לנסיבותיו הוא ואין ליישם את ההכרעה העקרונית בדבר חלוקת שווי המניות באופן דווקני".

55. אלא, שהפסיקה התוותה דרך ראויה לתשלום מחצית שווי מניות במקרה בו מדובר בחברה משפחתית, כאשר קיים חשש כי העברת מניות תגרום לשיתוק החברה, מה שאין כן במקרה הנדון, בו מדובר בחברה אשר לאיש מניות בה, ותו לא (ראו גם תמ"ש (משפחה תל אביב-יפו) 35944-02-11 פלונית נ' אלמוני ( 14.03.2013) בעניין זה).כאשר ההחזקה במניות תביא עימה זכות לקבלת כספים כנגד ההשקעה בחברה, ברור כי חלקה של האישה לא ייגרע במקרה הנדון, והיא תזכה במחצית מכל סכום שיתקבל מן החברה  בעת  חלוקת כספים. אשר על כן, הנני מורה כי מחצית ממניות האיש הנוגעות ל_______ יועברו לאישה, במסגרת פסק הדין.

56. רואה החשבון הותיר כאמור לשיקול דעת בית המשפט הכרעה במספר סוגיות:

57. חלוקה בלתי שוויונית ופיצוי בגין הפרשי השתכרות-

בע"מ 614/07 פלונית נ' פלוני(נבו 16.04.2008) נקבע כי: 'סעיף 8 לחוק יחסי ממון מהווה כלי רב עוצמה בביצוע איזון משאבים, ויש לעשות בו שימוש זהיר ומושכל, שכן לא בנקל ישלול בית המשפט את זכויותיו הקנייניות של מי מבני הזוג ויעניקו לאחר. הכלל הוא כאמור, כי איזון משאבים  ייעשה על דרך חלוקה שווה של שווי כלל הנכסים. כלל זה מבוסס על ערכי היסוד, ביניהם, ערך השוויון, האוטונומיה של הפרט וזכויותיו הקנייניות. השימוש בחריג שבסעיף 8 עלול לפגוע בזכויות אלה ויש על כן להיזהר פן השימוש שיעשה בו יחתור תחת תכלית חוק יחסי ממון וערכי הצדק אותם הוא נועד להגשים . . . אני סבורה כי המקרים בהם ייעשה שימוש בסעיף זה יהיו אלה היוצאים מן הכלל והחריגים, בהם חוסר האיזון בולט באופן מיוחד. לא כל מקרה שבו נוצר בעת איזון משאבים  חוסר שוויון מבחינת סך שווי הנכסים שיש לכל אחד מבני הזוג, יצדיק שימוש בסעיף 8 לחוק".

בעניין נכסי קריירה, בבע"מ 4623/04 פלוני נ' פלוני (26.8.07),  נקבע:
"נכסי הקריירה".., הם נכסים אישיים. הם טבועים באדם. להבדיל מנכסים אחרים שצוברים בני הזוג, אין זו שותפות המצריכה פירוק. התפישה המתאימה לחלוקת "נכסי הקריירה", גם בגדר הלכת השיתוף, דומה לזו הגלומה בהסדר איזון המשאבים. יש לבחון את הפער שנוצר בין בני הזוג עקב הנישואין, ולאזן אותו בכסף או בשווה כסף. ודוק: מדובר אך ורק בפער שנוצר במהלך הנישואין, עקב הנישואין. יש לגרוע מן הפער הזה את התרומה לכושר ההשתכרות שבאה מכישרון אישי וכן את זו שנוצרה קודם לתחילת הקשר הזוגי או לאחר שפורק."
לרוב,  כושר ההשתכרות של הצדדים אינו מוגדר כנכס אליו מתייחס המחוקק בסעיף 5 לחוק אלא כשיקול שיש בו כדי להשפיע על עריכת איזון לא שוויוני מכח הוראות סעיף 8(2) לחוק).
58. בתיק זה, קיימים אמנם פערי הכנסות בין הצדדים, בהיות האישה מורה והאיש בעל חברה, אולם במסגרת האיזון בין הצדדים ועל יסוד חוות דעת רואה החשבון, צפויה האישה לקבל לידיה כספים בסכום בלתי מבוטל, מה עוד שלאישה נכסים משלה, המניבים הכנסות חדשיות. בנסיבות אלה, לא מצאתי לקבוע פיצוי בגין הפרשי ההשתכרות בין הצדדים, או להורות על עריכת איזון בלתי שוויוני.
59. כספים במזומן, בבית הצדדים ובכספת המצויה בבית- 

האישה טוענת כאמור כי בעבר היו בכספת כספים בסך של 100,000 $, מתוכם נותר סך של 80,000 $, אשר האיש הציע לה לחלוק בהם, כעולה מדבריו בנספח טו' עמ' 97 לתצהיר האישה, וכפי שהובא לעיל גם  בחקירתו, כאשר הצדדים חלוקים ביחס לגובה הסכום המדובר. על כן, ככל שנותרו כספים במזומן בבית הם יחולקו בין הצדדים בחלקים שווים, בנוכחות צד ג' או ב"כ הצדדים.

60. מצאתי לקבל את עמדת המומחה בעניין המחאה בסך של 1,000 ₪ שקיבלה התובעת במתנה, לטענתה (ראו סע' 2.2 לחוות דעת), וסך של 7,500 ₪ שקיבל האיש, לטענתו גם כן במתנה (ראו סע' 2.10 לחוות הדעת), לדחות את טענות הצדדים שנטענו בעלמא ולהוסיף סכומים אלה לאיזון הכולל, כפי שעשה המומחה. 

61. בכל הנוגע להוצאות השנויות במחלוקת, ששולמו בגין מזון, פארם וביגוד, ואשר אליהן התייחס רואה החשבון בסע' 3.3 לחוות דעתו, לנוכח היקף הסכומים המפורטים, ומהות ההוצאות, הריני מקבלת את עמדת המומחה וקובעת  כי מדובר בהוצאות בעלות אופי משותף, שאינן כרוכות בתשלומי איזון.

62. ההשקעה בנכסי נדל"ן בגרמניה, רשומה ממילא על שם שני הצדדים ותחולק ביניהם בהתאם.

63. תמונות שניתנו במתנה לאישה  – אינן בגדר נכסים ברי שיתוף. השעונים והעטים הם מיטלטלין משותפים שיחולקו בעין.

64. ביחס לחשבון _____, מדובר בחשבון שבדק המומחה לאחר הגשת חוות הדעת, ובהתאם לעדכון המאוחר שהגיש המומחה, אין בבדיקה שערך ביחס אליו כדי לשנות מחוות הדעת.

דמי שימוש

65. בבע"מ (מחוזי חיפה) 356/06 נ' בן א' נ' ג' בן א' (2007) נקבע בסוגיה זו:
"באשר לשימוש בדירת בני זוג, ההלכה השאירה שיקול דעת לשופט, על פי הנסיבות שלפניו, לקבוע מתי יהיה זכאי בן הזוג שאינו מתגורר בדירה לדמי שכירות ראויים.
בפס"ד זרקא נקבע כי כל עוד לא נמנע משותף להשתמש בנכס המשותף איננו זכאי לקבלת דמי שימוש ראויים. כך גם אם בפועל לא השתמש השותף בנכס המשותף. בע"מ (ירושלים) 320/02 ורדה עפל-רפאלי נ' עמיחי עפל (לא פורסם) נכתב לעניין זה:
"אמת נכון הדבר, כאשר אחד מבני הזוג מואס בקשר הנישואין אין לחייבו להמשיך לגור עם בן זוגו תחת קורת גג אחת, אולם אין פירושו של דבר שבן הזוג הנשאר בדירה הופך באחת לשוכר בעל כורחו" (וראו גם בע"א 1492/90 זרקא נ' פארס (לא פורסם) ואח').
ככלל, דמי שימוש ראויים ייפסקו כאשר בן הזוג השוהה בדירה, השתמש בה באופן בלעדי, ומנע, או נמנע כתוצאה משימושו מבן הזוג השני להשתמש אף הוא בנכס (ספרו של נ' שלם, בעמ' 199). עם זאת, קיימים מקרים בהם לא ייפסקו דמי שימוש ראויים. כך, אם בן הזוג מורחק מדירת המגורים עקב צו שיפוטי, אין הוא זכאי לדמי שימוש ראויים בתקופת ההרחקה (בע"מ 9881/05 פלוני נ' פלוני (פורסם באתר נבו, ניתן ביום 9.4.06); ע"מ (ת"א) 1054/04 פלונית נ' פלוני (לא פורסם))".

66. מן הראיות שהוצגו בפני בית המשפט עולה, כי האיש עזב את בית המגורים ביום 28.4.21, לטענתו בשל לחץ שהפעילה עליו האישה, בין היתר באמצעות ילדי הצדדים. לטענת האישה, עזב האיש את הבית מרצונו, ובלא שמנעה ממנו האישה שימוש בבית עובר לעזיבת הבית ואף לאחר מכן.
האיש אישר בחקירתו כי הוא שיזם את הפרידה (עמ' 46 ש' 15-19). עוד עלה מן החקירה, כי האישה הציעה לאיש לבטל את הסכם השכירות של הדירה ששכר למגוריו ולשוב להתתגורר עימה (עמ' 48 ש' 2-5), אולם האיש בחר להכחיש את הדברים, אשר עלו מפורשות מן התמליל ( עמ' 77 לתצהיר האישה) בו פונה האישה אל האיש ואומרת לו: "יכולת לעשות מהבית ההוא בית נופש ולהמשיך לגור פה אתי" (ש' 23-24). גם בעמ' 85 לתצהיר האישה, מבהיר האיש כי אינו חפץ להוסיף ולהתגורר בבית.

67. מאחר שהאיש עזב את בית הצדדים מרצונו ואף סירב לשוב להתגורר בו בהתאם לבקשת האישה, אין  בסיס לחיוב האישה בתשלום דמי שימוש לידיו, והתביעה בעניין זה נדחית.

68. סופם של דברים, השמאי יעדכן את חוות דעתו בהתאם לאמור בסע' 32  לעיל, בתוך 14 יום.
רואה החשבון ימסור הערכה סופית על יסוד האמור בפסק הדין, בתוך 14 יום.
לאחר ששקלתי את תוצאות ההליכים, במסגרתם נמצא כי האיש הבריח כספים מן התא המשפחתי וכן לאחר שנדחתה תביעתו לדמי שימוש, יישא במלוא שכר טרחתו של רואה החשבון, וכן בהוצאות האישה ובשכ"ט עו"ד בסך של 30,000 ₪.

המזכירות תסגור את התיקים.




ניתן היום,  ו' אב תשפ"ג, 24 יולי 2024, בהעדר הצדדים.
 




בפני  כבוד השופטתאליה נוס


תובעים

אלמונית

נגד

נתבעים
פלוני





דרג את הכתבהדירוג כתבה ביהמ"ש לענייני משפחה בפ"ת, השופטת אליה נוס: פס"ד בשלושה הליכים רכושיים לאיזון משאבים, דמי שימוש ראויים ופירוק שיתוף (34506-08-21 ועוד): 0
כוכב 12 כוכבים3 כוכבים4 כוכבים5 כוכבים
ללא מדרגים