האם הלכת השיתוף חלה על "נכסי קריירה"? בע"ם 4623/04 פלוני נ' פלונית

בפני בני זוג, אשר שוקלים להתגרש זה מזה – עומדות 2 סוגיות עיקריות אשר עליהם להסדיר בטרם  יפנו איש איש לדרכו.

סוגיה ראשונה הינה עניין הילדים המשותפים – חלוקת הסדרי השהות, המזונות ועוד.

הסוגיה השניה  והמרכזית – היא שאלת הרכוש המשותף אותו צברו בני הזוג יחד במהלך השנים כדוגמת הדירה המשותפת, חסכונות ועוד– וחלוקתם בעת הפירוד.

במסגרת שאלת הרכוש המשותף אותו יש לחלק – נדרשים בשנים האחרונות בתי המשפט לשאלת המוניטין האישי של אחד מבני הזוג.

בפני בתי המשפט הובאו בשנים האחרונות מספר רב של מקרים בהם אחד מבני הזוג צבר, במהלך החיים המשותפים מוניטין אישי לאחר שהשקיע זמן ועבודה רבה בעבודתו והפך למומחה בתחומו ובעל פוטנציאל גבוהה להכנסה עתידית -  כל זאת כאשר בן הזוג השני הווה למעשה "בן הזוג הביתי" אשר  שהה רוב הזמן בבית – ולמעשה וויתר על קידומו המקצועי על מנת שבן הזוג השני יוכל להשקיע את כל מרצו ולפתח את הקריירה שלו ללא הפרעה.

במצב דברים כאמור, נוצר מצב בעייתי לפיו בזמן הגירושין, נותר בין הזוג הביתי חסר כל שכן הוא נותר ללא עבודה או ללא פוטנציאל השתכרותי – ואילו בן הזוג השני – הרוויח פעמיים שכן לא רק שהוא זכה להתפתח כלכלית בזמן שנטל הטיפול בבית ובילדים נפל על בן הזוג הביתי – אלה גם שבמועד הגירושין הוא כבר לא יאלץ לחלוק את הצלחתו עם אדם אחר.

בית המשפט העליון קבע  בפסק דין תקדימי ב-בע"מ 4623/04 פלוני נ' פלונית תק-על 2007(3) 3215, כי חזקת השיתוף חלקה על "נכסי קריירה" לרבות מוניטין אישי. על אף שפסק הדין עוסק בבני זוג שחלה עליהם חזקת שיתוף. בפועל משווה כב' המשנה לנשיאה, השופט ריבלין, בין חזקת השיתוף לבין הסדר איזון המשאבים הקבוע בחוק, וקובע כי בפועל יש לבחון בשני המקרים – גם במקרים של חזקת השיתוף וגם במקרים של איזון משאבים – את הפער שנוצר בין בני הזוג עקב הנישואין, ולאזן אותו בכסף או בשווה כסף:

בשנת 2008 הוחל תיקון מספר 4 לחוק יחסי ממון אשר קבע, בין היתר, כי בית המשפט יכול להתחשב בנכסים עתידיים, לרבות בכושר ההשתכרות, לגבי בני זוג שחל עליהם הסדר איזון המשאבים.
פסיקה זו – והחקיקה שבאה בעקבותיה – יצרו מצב חדש למעשה שבו אין לשלול מבן הזוג האחד את חלקו בפירות נכסי הקריירה של בן הזוג האחר וזאת לאור התמיכה שהוא נתן לבן הזוג ולמעשה הגדיל לו את כושר ההשתכרות.

יחד עם זאת, לא כל מקרה של גירושין יזכה את בן הזוג הביתי במוניטין האישי ובנכסי הקריירה של בן הזוג השני – הפסיקה קבעה בשלל פסקי דין מספר אמות מידה אשר לפיהן יוחלט – הלכה למעשה מתי יזכה בן הזוג הביתי במוניטין האישי ובשאר נכסי הקריירה.

בית המשפט יכיר בזכויות בן הזוג הביתי למוניטין אישי כאשר קיימת אינדיקציה ברורה ורבה לצבירת מוניטין וכאשר ישנו פער ממשי בין בני הזוג מבחינת כושר ההשתכרות שלהם – אותו הפער שנובע מהעובדה שבן הזוג הביתי ויתר ויתור רב על התפתחותו המקצועית ובחר להשאר בבית – דבר אשר אפשר לבן הזוג השני להגדיל את כושר השתכרותו. (ע"מ 3664/07).

עוד קבע בית המשפט כי בנוסף לעניינים אשר נבדקי יש לבדוק ולהתחשב במספר גורמים כדוגמת: תקופת הקשר, הפרשי ההשתכרות של בני הזוג בתחילת הקשר ובסיומו, נתונים על צבירת השכלה במהלך ולפני הנישואין, התפתחות המוניטין במהלך השנים וכן הוויתור שנעשה "תמורתו".

יצוין כי נושא המוניטין האישי ונכסי הקריירה הינו בחיתוליו והנו בעל היבטים נוספים רבים כדוגמת צורת חישוב התשלום וצורת התשלום בפועל – עם זאת, ברור כי מדובר בנושא חשוב מאוד  ובעל ערך כספי רב אשר יש לתת עליו את הדעת במהלך הגירושין.