הסברים על תקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (ייפוי כוח מתמשך, הנחיות מקדימות לאפוטרופוס ומסמך הבעת רצון), תשע"ז-2017

המדריך שלפניכם עוסק בתקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (ייפוי כוח מתמשך, הנחיות מקדימות לאפוטרופוס ומסמך הבעת רצון), תשע"ז-2017, כפי שהן מופיעות בנוסח המעודכן ליום 18/09/2023. התקנות הללו קשורות ישירות לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962 (להלן: החוק), ומטרתן להבהיר כיצד נערכים ומופקדים מסמכים משפטיים חשובים כגון ייפוי כוח מתמשך, הנחיות מקדימות לאפוטרופוס ומסמך הבעת רצון. חידושן של התקנות הוא בכך שהן מעניקות מסגרת מפורטת וקונקרטית כיצד יש ליישם בפועל את הוראות החוק, החל משלב הגדרות מונחים ודרכי עריכת המסמכים ועד לסוגיות של הפקדה, כניסה לתוקף, ביטול והכשרה של עורך דין ייפוי כוח מתמשך.

חלק נכבד מהתקנות עוסק גם בניהול המרשם הממוחשב, באופן המאפשר שקיפות, בדיקת תוקף המסמכים ומתן גישה למידע לגורמים מורשים. מעבר לכך, התקנות מסדירות את ההבחנה שבין ייפוי כוח מתמשך רגיל לבין ייפוי כוח רפואי (הנחתם לעיתים בפני גורם מוסמך שאינו עורך דין), וקובעות גם את פרטי ההכשרה המחייבת לעורכי דין המעוניינים לערוך מסמכים אלו.

במסמך ארוך זה, נפרט את משמעותם של כל אחד מהסעיפים המרכזיים בתקנות, תוך הסתמכות על רוח התקנות ושילובן בעולם הרחב של דיני המשפחה בכלל ותחום ייפוי כוח מתמשך בפרט. ננסה להבהיר כיצד באה לידי ביטוי זיקתן של התקנות לחוק, ומהן הנקודות שחשוב לדעת עבור כל אדם או עורך דין ייפוי כוח מתמשך המבקש לפעול לפיהן.

חשוב לציין כי המאמר שלפניכם כתוב בסגנון "מדריך". בכל מקום שבו נתייחס לסעיף מסוים, נציג את תוכנו באופן נהיר ונוסיף תובנות והסברים על היבטיו המשפטיים והמעשיים. מטרתנו היא להנגיש את לשון החוק ואת התקנות לכלל הציבור: לממנה המבקש לערוך ייפוי כוח מתמשך, לבני משפחה שרוצים להבין מהן הנחיות מקדימות לאפוטרופוס, וכן לאנשי מקצוע כגון עורכי דין שעברו או עתידים לעבור את ההכשרה הנדרשת.

 

  פרק א': הגדרות    

הפרק הראשון לתקנות מגדיר את המונחים המרכזיים שינחו אותנו בהמשך. כמו בכל דבר חקיקה, הגדרות אלו משפיעות על הפרשנות של יתר הסעיפים.

1.   הגדרות (תקנה 1)    

   "  אדם מיודע  ": הגדרה חשובה ביותר המופיעה בסעיף 32טז(א) לחוק, המתייחסת לאותו אדם שהממנה (או עורך המסמך) בוחר כדי שיקבל מידע, יפקח או יסייע בהמשך על מימוש הוראות המסמך. לדוגמה, אדם מיודע עשוי לקבל הודעות על כניסת ייפוי כוח מתמשך לתוקף או על פעולות אחרות של מיופה הכוח.  

   "  באופן מקוון  ": התקנות מכירות בכך שהתהליך של ייפוי כוח מתמשך (ולא רק) יכול להתבצע באופן ממוחשב. התשתית המקוונת שמפעיל האפוטרופוס הכללי מאפשרת לממנים, לעורך דין ייפוי כוח מתמשך או לבעלי מקצוע מורשים, לבצע פעולות כמו הפקדת מסמכים, הגשת הצהרות ובקשות בצורה נוחה יותר מאשר בעבר.  

   "  בעל מקצוע  ": על פי סעיף 32טו(א) לחוק, מדובר באותם גורמים מוסמכים שאינם דווקא עורכי דין (למשל פסיכיאטר, רופא, עובד סוציאלי) הרשאים לערוך ייפוי כוח רפואי. הגדרה זו מחדדת את השאלה מי מוסמך לחתום על מסמכים ספציפיים הקשורים להחלטות רפואיות.  

   "  הנחיות מקדימות לאפוטרופוס  ": אלו הן ההנחיות שמעניק אדם לצורך מינוי אפוטרופוס בעתיד, במקרה שבו לא נערך ייפוי כוח מתמשך או לצד ייפוי כוח כזה, לפי סעיף 35א לחוק. כלומר, אם ביום מן הימים יש למנות אפוטרופוס לאדם, אותו אדם יכול לקבוע מראש הנחיות שיהיו תקפות בעתיד.  

   "  ייפוי כוח מתמשך  ": כאן מודגש כי ייפוי כוח מתמשך כולל גם "הנחיות מקדימות למיופה כוח" (פרטים שונים שיכולים לכוון את מיופה הכוח כיצד לפעול). הגדרה זו מבססת את היסודות שלפיהם נקבעת המסגרת המשפטית: ייפוי כוח מתמשך נכתב מראש, ביוזמת אדם שמסוגל להבין את המשמעות, ומקל על הטיפול בענייניו אם יאבד בעתיד את כשירותו.  

   "  ייפוי כוח רפואי  ": זהו ייפוי כוח ספציפי הנוגע לעניינים רפואיים. לרוב הוא נערך בפני בעל מקצוע מוסמך (כגון רופא, פסיכולוג או עובד סוציאלי), ולאו דווקא עורך דין ייפוי כוח מתמשך.  

   "  מסמך הבעת רצון  ": מסמך ייחודי לפי סעיפים 64 ו-64א לחוק, הנוגע לאפשרות שאדם יבקש למנות לעצמו אפוטרופוס לעתיד או להורות הנחיות לגבי אנשים התלויים בו (למשל ילדים עם מוגבלות).  

   "  קרוב  ": כמוגדר בסעיף 80 לחוק, משמעות המונח "קרוב" הנה חשובה בהקשרים של מתן הודעות, קבלת מידע וכולי. קרובים הם בדרך כלל בני משפחה מדרגה ראשונה (בן או בת זוג, ילדים, הורים), אך לעיתים ההגדרה רחבה יותר.  

למעשה, ההגדרות שבפרק א' מכינות את הקרקע לשאר הפרקים, שכן הן קובעות בצורה בהירה מי נכלל בהליך, מי יכול לפעול במסגרתו ובאיזה אופן.

   

  פרק ב': עריכת ייפוי כוח מתמשך, הנחיות מקדימות לאפוטרופוס ומסמך הבעת רצון    

תקנות אלו מבחינות בין שלושה סוגים עיקריים של מסמכים: ייפוי כוח מתמשך, הנחיות מקדימות לאפוטרופוס ומסמך הבעת רצון. לכל אחד מהם מטרה שונה בחוק, אך התקנות מאחדות את האופן שבו הם נערכים (במרבית המקרים) ומבהירות כיצד עורכים כל מסמך באופן מקוון.  

2.   עריכת מסמכים בפני עורך דין (תקנה 2)    

   בסעיף קטן (א) נקבע כי ייפוי כוח מתמשך, הנחיות מקדימות לאפוטרופוס או מסמך הבעת רצון שנערכו על ידי עורך דין – ייערכו לפי טפסים א' עד ג' שבתוספת. קיימת דרישה מפורשת כי עריכת המסמכים תעשה באופן מקוון. המשמעות היא שעורך הדין המכין את המסמך עם הממנה (או עורך המסמך) נעזר במערכת המקוונת של האפוטרופוס הכללי להזנת פרטי המסמך והפקדתו.  

   סעיף קטן (ב) בוטל, ולא רלוונטי עוד בנוסח העדכני.  

3.   עריכת ייפוי כוח רפואי (תקנה 3)    

   התקנה מבהירה שעל אף החובה הכללית לערוך מסמכים מקוונים בפני עורך דין, ייפוי כוח רפואי יכול להיערך בפני "בעל מקצוע" (לאו דווקא עורך דין ייפוי כוח מתמשך), באמצעות טופס ד' שבתוספת. זהו חריג חשוב שמאפשר לאנשים הסדר מהיר לעניינים רפואיים, במיוחד כאשר יש צורך להכניס הוראות רפואיות ממוקדות שלא בהכרח כרוכות בסוגיות כלכליות או אישיות אחרות.  

3א.   שמירת מסמכים (תקנה 3א)    

   התקנה הזאת מפרטת את חובת השמירה של המסמך עבור עורך דין העורך ייפוי כוח מתמשך או הנחיות מקדימות או מסמך הבעת רצון. יש כאן התייחסות להיבט המעשי של שמירת עותקים (גם מקוון חתום אלקטרונית וגם עותק נייר).  

   לפי סעיף קטן (א)(1), עורך הדין ישמור את העותק המקורי המקוון של ייפוי הכוח המתמשך החתום בחתימה אלקטרונית לפרק זמן של שבע שנים לפחות לאחר פקיעתו או ביטולו של המסמך.  

   סעיף קטן (א)(2) מוסיף חובת שמירה גם למסמך הנייר שנחתם ע"י הממנה, מיופה הכוח ועורך הדין לתקופה של שבע שנים מהכניסה לתוקף או מביטולו, לפי המוקדם. בכך מבקשת התקנה למנוע אובדן ראיות למחלוקות עתידיות.  

   סעיף קטן (ב) מקביל לגבי מסמך הנחיות מקדימות לאפוטרופוס או מסמך הבעת רצון.  

   סעיף קטן (ג) מבהיר שחובת השמירה חלה גם על בעל מקצוע (שאינו עורך דין) שחותם על ייפוי כוח רפואי, אך עליו לשמור העתק ברשומה הרפואית או הסוציאלית.  

   

  פרק ג': מרשם ייפויי כוח מתמשכים, הנחיות מקדימות לאפוטרופוס ומסמכי הבעת רצון    

פרק זה מסדיר את ניהול ה"מרשם" – מאגר מידע מרכזי שבו נשמרים כל המסמכים או פרטי המסמכים שהופקדו, וכל הפרטים הנדרשים לזיהוי, לאכיפה ולאימות התוקף.

4.   מרשם (תקנה 4)    

   סעיף קטן (א) קובע כי האפוטרופוס הכללי מנהל מרשם ממוחשב של כל ייפויי הכוח המתמשכים שהופקדו לפי סעיף 32יז(א) לחוק, של הנחיות מקדימות שהופקדו לפי סעיף 35א(ג) לחוק ושל מסמכי הבעת רצון שהופקדו לפי תקנה 6(ג). זו הנקודה שבה נאסף המידע, לרבות צרופותיהם (כלומר הנספחים הנלווים).  

   סעיף קטן (ב) מפרט מה צריך להופיע במרשם: 

     1. פרטי זהות של הממנה או של עורך המסמך.  

     2. פרטי זהות של עורך הדין (או בעל מקצוע) בפניו נחתם המסמך.  

     3. פרטי זהות של הפסיכיאטר שנתן הסבר לממנה אם נכללה סמכות לפעולות פסיכיאטריות חריגות.  

     4. פרטי זהות של מיופה הכוח או של האפוטרופוס (במסמך הבעת רצון / הנחיות מקדימות).  

     5. פרטי זהות של האדם המיודע, אם נקבע בייפוי הכוח המתמשך.  

     6. חובות דיווח לאפוטרופוס הכללי, אם נקבעו.  

     7. מועד חתימת המסמך ומועד ההפקדה.  

     8. תנאי לכניסה לתוקף, ככל שהממנה הציב תנאי כזה.  

     9. פירוט העניינים בהם מיופה הכוח מוסמך לפעול, או העניינים המבוקשים לאפוטרופוס.  

     10. מידע לגבי אדם מיודע והגבלות על מסירת מידע, אם נקבעו.  

     11. אפשרות שקובע הממנה להוסיף כי ייפוי הכוח עומד בתוקפו גם אם הוא מבקש לבטלו ללא כשירות (סעיף 32כג(ד) לחוק).  

כל הפרטים הללו מאפשרים למשתמשים במרשם (מיופה הכוח, האפוטרופוס הכללי, בית המשפט וכו') להבין את היקף המסמך ואת הוראותיו.

5.   סודיות (תקנה 5)    

   תקנה זו מבהירה שכל המסמכים שהופקדו או פרטי המרשם נשמרים בסוד, ולא תימסר עליהם ידיעה אלא לפי החוק או החלטת בית משפט. זאת כדי להגן על פרטיותו של הממנה ועל סודיות ההנחיות.  

   

  פרק ד': הפקדת ייפוי כוח מתמשך, הנחיות מקדימות לאפוטרופוס ומסמך הבעת רצון    

בפרק זה מוסברות הדרכים להפקדת המסמכים אצל האפוטרופוס הכללי, שהרי ללא הפקדה מסודרת וקבלת אישור, המסמכים עלולים שלא להיכנס לתוקף במועד או לא להיחשב תקפים.

6.   הפקדת מסמכים (תקנה 6)    

   סעיף קטן (א) מתייחס לייפוי כוח מתמשך או להנחיות מקדימות לאפוטרופוס. התקנה קובעת שתי דרכים עיקריות להפקדה:  

     1. על ידי עורך הדין שהכין את המסמך, באופן מקוון, באמצעות העותק המקורי המקוון.  

     2. על ידי הממנה עצמו (או עורך ההנחיות), גם כן בעותק מקוון חתום בחתימה אלקטרונית של עורך הדין, בין אם דרך האתר לאחר הזדהות או בהתייצבות פיזית במשרד האפוטרופוס הכללי.  

   סעיף קטן (ב) קובע שהאפוטרופוס הכללי ינפיק למפקיד אישור הפקדה לפי סעיף 32יז(ד) לחוק, אלא אם יש מניעה חוקית לעשות זאת. כמו כן, הוא ירשום את הפרטים במרשם כמפורט קודם.  

   סעיף קטן (ג) מרחיב על מסמך הבעת רצון, וקובע שכאשר מבקשים להפקידו, יחולו ההוראות בשינויים המחויבים.  

7.   הפקדת ייפוי כוח רפואי שנערך בפני בעל מקצוע (תקנה 7)    

   אם נערך ייפוי כוח רפואי לפי טופס ד', ולא על ידי עורך דין ייפוי כוח מתמשך, אפשר להפקידו באחת משתי דרכים:  

     1. באופן מקוון על ידי הממנה (לאחר הזדהות), בצירוף העתק סרוק.  

     2. בהתייצבות במשרד האפוטרופוס הכללי והגשת העותק המקורי.  

8.   אמצעי זיהוי ממוחשב (תקנה 8)    

   סעיף זה בוטל בנוסח העדכני ואינו חל עוד.  

9.   משלוח הודעות (תקנה 9)    

   כאן מודגש כי הממנה (או עורך המסמך) יציין איך הוא מעוניין לקבל הודעות מהאפוטרופוס הכללי (למשל בדואר, בדוא"ל, במסרון). כך נשמרת הזכות לבחור את אופן התקשורת הנוחה ביותר.  

   

  פרק ה': כניסה לתוקף של ייפוי כוח מתמשך    

כיצד ייפוי כוח מתמשך נכנס לתוקף? כיצד יודעים מתי מיופה הכוח רשאי להתחיל לפעול? אלו סוגיות מעשיות ביותר המוסדרות בפרק זה.

10.   כניסה לתוקף של ייפוי כוח מתמשך (תקנה 10)    

   סעיף קטן (א) קובע שאם התקיימו תנאי הכניסה לתוקף (כפי שקבע הממנה, למשל אישור רפואי), על מיופה הכוח למסור לאפוטרופוס הכללי הצהרה בכתב הכוללת פרטים על הממנה, על מיופה הכוח, ואישור/הצהרה שאכן התמלאו כל התנאים. אם נכנס חלקי, צריך לציין איזה חלק.  

   סעיף קטן (ב) מורה לצרף את כל המסמכים שנקבעו כתנאי לכניסה לתוקף (כגון חוות דעת רפואית).  

   סעיף קטן (ג) מבהיר איך אפשר למסור את ההצהרה – באופן מקוון או בהתייצבות במשרדי האפוטרופוס הכללי.  

   סעיף קטן (ד) אומר שלאחר מכן, האפוטרופוס הכללי ינפיק למיופה הכוח אישור כניסה לתוקף, אם כי האישור לא מהווה ראיה לתוכן ההצהרה.  

11.   מסירת ייפוי כוח רפואי שלא הופקד ונכנס לתוקף (תקנה 11)    

   כאן מוסדר מצב שבו ערכו ייפוי כוח רפואי, לא הפקידו אותו, אך כעבור פחות משנה הוא נכנס לתוקף. מחייבים את מיופה הכוח להביא עותק מקורי לאפוטרופוס הכללי יחד עם הצהרה על הכניסה לתוקף. אז האפוטרופוס הכללי ירשום את המסירה, וימסור למיופה הכוח אישור רשמי על כך.  

12.   הודעה לממנה ולאדם מיודע (תקנה 12)    

   התקנה מורה כי ברגע שייפוי הכוח נכנס לתוקף, האפוטרופוס הכללי ישלח לממנה (אם עדיין אפשרי) ולאדם מיודע הודעה בנושא, באופן שהממנה בחר. זה כלי שקוף המאפשר לאדם מיודע לדעת שהגיע רגע ההפעלה של המסמך.  

   

  פרק ו': קבלת מידע    

כללי הגישה למידע על ייפוי הכוח או על מסמכים מקבילים הם מהותיים: למי מותר לעיין בהם, איך, ומתי.

13.   קבלת מידע בידי הממנה או מיופה הכוח (תקנה 13)    

   מאפשר לממנה או למיופה הכוח (בשלב שאינו שנוי במחלוקת) לעיין בייפוי הכוח או לקבל העתק ממנו, בין אם באופן מקוון או בהתייצבות במשרדי האפוטרופוס הכללי, לאחר שיזדהו.

14.   קבלת מידע בידי עורך הנחיות מקדימות או מסמך הבעת רצון (תקנה 14)    

   הוראה דומה המתירה למי שערך הנחיות מקדימות או מסמך הבעת רצון לקבל מידע או העתק של המסמך שהפקיד, גם כן באופן מקוון או מול משרדי האפוטרופוס הכללי, בכפוף להזדהות.

15.   קבלת מידע בידי אדם מיודע או קרוב (תקנה 15)    

   אם אדם מיודע או קרוב רוצה לקבל מידע על ייפוי הכוח המתמשך לאחר שנכנס לתוקף, הוא זכאי להגיש בקשה. אם האפוטרופוס הכללי מוצא כי המבקש זכאי, הוא יימסר לו המידע. זו נקודת איזון בין סודיות לזכות המשפחה לעקוב אחר הפעולות.

16.   בקשת צד שלישי לקבל אישור בעניין ייפוי כוח מתמשך (תקנה 16)    

   אם צד שלישי (למשל בנק, מוסד רפואי) נחשף למסמך ייפוי כוח מתמשך ולא בטוח אם הוא תקף או תקין, הוא יכול לפנות לאפוטרופוס הכללי לבקשת אישור. נדרש להצהיר שהמידע חיוני לביצוע פעולה. התקנה נועדה להקל על גורמים חיצוניים לוודא כי המסמך חוקי בטרם יכירו בסמכותו של מיופה הכוח.  

   

  פרק ז': פקיעה או ביטול של ייפוי כוח מתמשך, הנחיות מקדימות לאפוטרופוס ומסמך הבעת רצון    

גם לאחר עריכת המסמכים, יש מצבים שבהם הם פוקעים או מבוטלים. פרק זה מפרט מה עושים כאשר עולה עילה לביטול או לפקיעה, ואיך מעדכנים את הרשויות.

17.   פקיעת ייפוי כוח מתמשך, הנחיות מקדימות לאפוטרופוס או מסמך הבעת רצון (תקנה 17)    

   סעיף קטן (א) מתייחס למצב שבו ייפוי הכוח המתמשך (או הנחיות מקדימות / מסמך הבעת רצון) פוקע לפני שנכנס לתוקף, למשל אם הממנה נפטר, חזר בו, או נקבעה סיבה אחרת. הממונה (או עורך המסמך) נדרש להודיע על כך לאפוטרופוס הכללי.  

   סעיף קטן (ב) עוסק במצב של פקיעה לאחר כניסה לתוקף (למשל הממנה הבריא באופן מלא וחזר לכשרותו). במקרה כזה, מיופה הכוח או מי מטעמו צריך להודיע.  

   סעיף קטן (ג) מתייחס לאופן המסירה – או מקוון או התייצבות פיזית, עם הזדהות.  

18.   ביטול ייפוי כוח מתמשך, הנחיות מקדימות או מסמך הבעת רצון (תקנה 18)    

   בסעיף קטן (א) נאמר שכאשר הממנה או עורך המסמך מבטל את המסמך באופן אקטיבי, הוא צריך למסור על כך הודעה לאפוטרופוס הכללי לפי סעיף 32כג(ב) לחוק.  

   בסעיף קטן (ב) נאמר כיצד: או מקוון או בהתייצבות פיזית, בכפוף להזדהות. ההודעה תכלול פרטים מזהים ושאלת מסירת ההודעה למיופה הכוח על הביטול.  

   בסעיף קטן (ג) קובע שעם התקבל ההודעה, ירשום האפוטרופוס הכללי שהמסמך בוטל.  

חשוב לציין שסעיפים אלו מבטיחים כי ביטול או פקיעה ידווחו למרשם, וכך לא תהיה אי־בהירות לגבי תוקף המסמך.

   

  פרק ח': הכשרת עורכי דין לעניין עריכת ייפוי כוח מתמשך, הנחיות מקדימות לאפוטרופוס ומסמך הבעת רצון    

פרק זה הוא בעל חשיבות מכרעת למקצוע עריכת הדין בתחום דיני המשפחה, וכולל סעיפים שנועדו להבטיח שרק עורכי דין שעברו הכשרה מתאימה יוכלו לערוך מסמכים אלה.

19.   הכשרה לעורכי דין (תקנה 19)    

   סעיף קטן (א) מטיל על האפוטרופוס הכללי לערוך הכשרה לעורכי דין המבקשים לערוך ייפויי כוח מתמשכים, הנחיות מקדימות או מסמכי הבעת רצון. משמעות הדבר שעורך דין ייפוי כוח מתמשך לא יכול לפעול בנושא בלי שעבר את הקורס המתאים.  

   סעיף קטן (ב) מפרט שההכשרה תהיה לפחות 12 שעות אקדמיות, ותכלול נושאים כמו ההיבטים המשפטיים והמנהלתיים ביישום חוק הכשרות המשפטית, מנגנוני פקיעה וביטול, והנגשה לאנשים עם מוגבלויות.  

   סעיף קטן (ג) קובע שעורך דין שנכח בכל שעות ההכשרה יקבל תעודה חתומה בידי האפוטרופוס הכללי, המעידה על סמכותו לערוך מסמכים לפי החוק.  

   סעיף קטן (ד) מוסיף שהאפוטרופוס הכללי ינהל מאגר של עורכי דין שעברו את ההכשרה ויאפשר לציבור לעיין בו. כך, אדם המבקש לערוך ייפוי כוח מתמשך יוכל למצוא עורך דין שהוסמך כדין.  

20.   תחילה (תקנה 20)    

   מתייחס לתאריך שבו מתחילות התקנות להיאכף באופן מלא, בהקשר לעריכה לפי טופס מתאים.  

  התוספת    

בתוספת מופיעים הטפסים הרשמיים (א' עד ד') שבהם משתמשים לצורך עריכת מסמכים שונים: טופס א' לייפוי כוח מתמשך, טופס ב' להנחיות מקדימות לאפוטרופוס, טופס ג' למסמך הבעת רצון וטופס ד' לייפוי כוח רפואי.  

טפסים אלו מוגדרים בתקנות, והם שקובעים את המסגרת הפורמלית והמידע ההכרחי שחייב להופיע בכל מסמך, על מנת שיהיה תקף.

   

  הרחבה פרשנית ומסקנות    

מעבר לסקירה העניינית של כל סעיף, ראוי להדגיש מספר תובנות כלליות:

1.   חשיבות ההליך המקוון    

   התקנות מדגישות לא פעם את ביצוע הפעולות "באופן מקוון". בעולם משפטי עכשווי, זהו חידוש גדול: הרציונל הוא ליצור נגישות גבוהה, להקל על עורך דין ייפוי כוח מתמשך, על הממנה ועל האפוטרופוס הכללי. ההליך המקוון מאפשר גם זמינות 24/7, וגם פיקוח יעיל יותר.

2.   שילוב בעלי מקצוע שונים    

   בעוד שעורך דין מוסמך לפי החוק לערוך ייפוי כוח מתמשך מקיף (ענייני אישות, רכוש ורפואה), התקנות מאפשרות גם לגורמים מקצועיים שונים לערוך ייפוי כוח רפואי, במקרים המתאימים. הדבר מתכתב עם סעיף 32טו(א) לחוק, המגדיר מי יכול לחתום על ייפוי הכוח הרפואי. לכל אדם יש אפוא אפשרות לבחור האם לכלול את התחום הרפואי במסגרת ייפוי הכוח המתמשך הכולל, או להסתפק בייפוי כוח רפואי ייחודי (ולפעמים פשוט יותר).

3.   צורך בהכשרת עורכי דין    

   חשיבותה של ההכשרה המיוחדת לעורכי דין נובעת מן המורכבות של התחום: עורך דין ייפוי כוח מתמשך נדרש להבנה מעמיקה בדיני משפחה, חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות והפסיקה הרלוונטית, כמו גם יכולת לזהות מצבים של אי־כשירות או השפעה בלתי הוגנת. התקנות קובעות את חובת ההכשרה, משך הזמן ותוכנה, ובכך מוודאות שרק מי שעומד בדרישות יוכל לערוך מסמכים רגישים אלו.

4.   זכויות מידע וסודיות    

   החוק והתקנות מבקשים לאזן בין הרצון לשמור על פרטיות הממנה ולמנוע חשיפת תוכן המסמך ללא הצדקה, לבין הצורך לאפשר לגורמים רלוונטיים (דוגמת בני משפחה קרובים, אדם מיודע, מוסדות פיננסיים) לקבל מידע או לוודא את תוקף המסמך. לפיכך, קיימות הוראות מפורטות כיצד ובאילו תנאים ניתן לעיין בתוכן, מתי יש חובה לשלוח הודעות ועוד.

5.   ביטול ופקיעת המסמך    

   העובדה שהתקנות מפרטות בפרוטרוט את הליכי הביטול והפקיעה (בין אם לפני כניסה לתוקף או לאחר מכן) מבטיחה שלא ייווצר מצב שבו מסמך, שאינו עוד רלוונטי, ימשיך "לרחף" כאילו הוא תקף. כמו כן, יש נוהל ברור המחייב לערב את האפוטרופוס הכללי, כך שהמרשם יעודכן. זאת כדי למנוע ניצול לרעה של ייפוי כוח מתמשך שנעשה בעבר אך בוטל עקב נסיבות חדשות.

6.   נגישות לאנשים עם מוגבלויות    

   חלק מההכשרה לעורכי הדין כוללת גם התייחסות להנגשה והתאמות לאנשים עם מוגבלויות וזקנים. ההוראות נועדו לסייע להם להבין את המסמך ולעשות בו שימוש. הן נובעות מהשאיפה להשלים את ערכי כבוד האדם וחירותו בשלב ההוראות המעשיות של עריכת המסמך.

7.   ממשק עם דיני המשפחה    

   יש לזכור כי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות מהווה אבן יסוד בדיני המשפחה הישראליים. ייפוי כוח מתמשך הוא כלי מרכזי המאפשר לאדם להתוות את עתידו, ללא צורך בהליכים מורכבים בבית המשפט. רבים מן המשתמשים במסמך זה הם מבוגרים העוסקים גם בשאלות של צוואה, ירושה, חלוקת רכוש עם בני משפחה או ניהול עניינים כלכליים מורכבים. על כן, לא פעם, עורך דין ייפוי כוח מתמשך נדרש להכשרה מקיפה בנושאים החוצים את התחום, כגון דיני מקרקעין, הסכמי ממון, דיני ירושה וכו'.

8.   הלכה למעשה – המלצות חשובות    

   כאשר אדם מבקש לערוך ייפוי כוח מתמשך, מומלץ לבדוק ברשימת עורכי הדין שהוסמכו לכך מטעם האפוטרופוס הכללי.  

   יש לתכנן מראש אילו תחומים חשוב שהמסמך יכלול: עניינים רפואיים, רכושיים או אישיים.  

   כדאי לדבר עם קרובי משפחה ועם האדם או האנשים המיועדים לשמש כמיופי כוח, ולוודא שכולם מבינים את תפקידם ואת היקף סמכותם.  

   אם אדם אינו מעוניין להקיף את התחום הרפואי במסמך הכולל, הוא יכול לערוך בנפרד ייפוי כוח רפואי.  

   יש לשמור תיעוד של כל הפעולות, ולוודא שהטפסים נחתמו באופן מסודר, הן בדפוס והן בחתימה אלקטרונית מקוונת – לפי דרישות התקנות.  

   לאחר ההפקדה, יש לעקוב ולקבל אישור רשמי על כך שהאפוטרופוס הכללי רשם את המסמך במרשם. במידה שהאישור לא מגיע, יש לפנות ולברר מבעוד מועד כדי למנוע עיכובים בזיהוי התוקף בעתיד.  

   

  נקודות סיכום והדגשים להמשך    

1.   יישום בפועל    

   התקנות המוצגות מקנות תשתית מודרנית לעולם ייפוי הכוח המתמשך, ההנחיות המקדימות לאפוטרופוס ומסמך הבעת הרצון. הן עוסקות לא רק ברובד הצורני (אופן עריכת המסמך וחתימתו), אלא גם ברובד הטכנולוגי (המערכת המקוונת, חתימה אלקטרונית ושמירת עותקים). השילוב הזה מסייע לציבור הרחב לממש את ההליך ביעילות ובהירות.

2.   אחריות עורך דין ייפוי כוח מתמשך    

   עו"ד שמבקש לערוך מסמכים אלה, חייב להקפיד על נהלים קפדניים מאוד. אחריותו כוללת:  

   עריכת המסמך תוך הסבר לממנה על משמעותו, היקפו ותוצאותיו.  

   בדיקה שהממנה כשיר ומבין את ההשלכות.  

   ביצוע ההפקדה במרשם המקוון והנפקת אישור בהתאם.  

   שמירה על המסמכים לתקופת הזמן שנקבעה בתקנות.  

   בנוסף, עליו להיות מודע לכך שכל חריגה מהתקנות ומדרישות החוק עלולה להוביל לפסילת המסמך. אי לכך, מרגע כניסת הרפורמה לתוקף, מומחיות בהיבטים אלה חיונית לכל עורך דין העוסק בדיני המשפחה.

3.   ערך מעשי לציבור    

   התקנות מחזקות את הגישה שהממנה הוא "בעל השליטה" על עתידו. אדם יכול לבחור כיצד יטופלו ענייניו ואף לציין הנחיות מפורטות למקרה שיאבד כשירות. גישה זו מתאימה לרוח של כבוד לזכויות הפרט ולקידום אוטונומיה אישית.  

4.   חיבור לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות    

   חשוב לזכור שהתקנות הן חלק מהפירמידה הנורמטיבית: הן מפורטות על בסיס הסמכה שמעניק החוק. כל סעיף בתקנות מבקש "לתרגם" את הוראות החוק לשפה מעשית, ולפיכך יש לקרוא את התקנות הללו תמיד בד בבד עם סעיפי החוק ועם פסיקת בתי המשפט המתייחסת אליהן.

5.   היבטים עתידיים    

   ככל שהזמן חולף, ייתכן שהאפוטרופוס הכללי ירחיב את המערכות הממוחשבות, יאפשר ערוצי דיווח נוספים, או יבצע עדכונים נוספים בטפסים. אי לכך, מומלץ להתעדכן בנוסח העדכני ביותר. מה שנכתב כאן מבוסס על הנוסח נכון ליום 18/09/2023, כפי שנמסר ב"נבו".

6.  דיני משפחה 

   תחום דיני המשפחה חווה תמורות מתמידות, בין אם זה בהלכות שיפוטיות של בתי המשפט לענייני משפחה ובין אם בתיקוני חקיקה. ייפוי כוח מתמשך הוא רק רכיב אחד במארג הכולל של הסדרים משפטיים שנועדו להסדיר את חיי הפרט במצבים של ירידה בכשירות, פרידה, גירושין או דאגה לקרובי משפחה. לכן, מומלץ לכל אדם המבקש לערוך מסמך מקיף, ליידע גם את בני משפחתו ולבחון האם כדאי לשלב זאת עם הסכם ממון, צוואה מעודכנת או כל הסדר משפטי אחר.

7.   טיפים מעשיים לדורשי השירות    

   וודאו שעורך הדין שעמו אתם עובדים מופיע ברשימת עורכי הדין שהוסמכו לערוך ייפוי כוח מתמשך.  

   הכינו מראש את כל המידע הדרוש: פרטי התקשרות, מידע רפואי רלוונטי, העדפות אישיות.  

   החליטו אם ברצונכם למנות אדם אחד או כמה. אם כמה, האם תרצו שיוכלו לפעול כל אחד בנפרד או רק במשותף.  

   חשבו מראש אם תרצו למנות אדם מיודע נוסף – גורם ניטרלי שיקבל דיווחים.  

   למיופי הכוח המיועדים: בדקו אם הם מוכנים לתפקיד, מבינים את האחריות וזמינים לבצעה.  

   כשקיבלתם את ייפוי הכוח המוגמר, אל תשכחו להפקידו רשמית.  

   

  סיכום    

מתוך עיון מעמיק בתקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (ייפוי כוח מתמשך, הנחיות מקדימות לאפוטרופוס ומסמך הבעת רצון), תשע"ז–2017, ניכר שהמחוקק ביקש להעניק מסגרת מפורטת ויעילה ליישום הרפורמה שנכנסה לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות. התקנות מפשטות ומפרטות את הדרך לעריכת המסמך בפני עורך דין ייפוי כוח מתמשך או בפני בעל מקצוע, מציבות כללים ברורים לגבי ההפקדה והניהול במרשם הממוחשב, ומאפשרות למערכת להכיר בתוקף המסמך בזמן אמת.

זוהי נדבך חשוב בדיני המשפחה, שכן רבים מבקשים היום לתכנן את עתידם המשפטי טרם אובדן כשירות. התחום מקבל משנה חשיבות עם העלייה בתוחלת החיים והצורך להיערך לתרחישים של חולי או דמנציה. ייפוי כוח מתמשך הוא פתרון המאפשר לאדם לשמור על האוטונומיה שלו, תוך מינוי אנשים הקרובים לו ושבהם הוא בוטח, שינהלו את ענייניו בדיוק לפי רצונו.

מעבר לכך, אופייה של החקיקה מצביע על רצון להקל על ההליך, בין אם באמצעות גישה מקוונת ובין אם על ידי הסדרת הסמכת עורכי דין והכשרת בעלי מקצוע. כך נוצרת אפשרות אמיתית לכל אדם להגן על עתידו המשפטי, עם ליווי מקצועי מתאים ובפיקוח של האפוטרופוס הכללי.  

אנו מקווים שההסברים שניתנו כאן יאפשרו לכל המתעניין בתקנות להבין טוב יותר את משמעויותיהן, וכיצד הן משתלבות בסעיפי החוק הרלוונטיים. בין אם מדובר בממנה המבקש לערוך לעצמו ייפוי כוח מתמשך, קרוב משפחה המעוניין להבין את מנגנון המינוי או בעורך דין הרוצה להתמחות בתחום, היכרות עם התקנות היא המפתח ליישום נכון ומקצועי של דיני המשפחה המודרניים.

בהצלחה לכל העוסקים במלאכה, ולכל אדם המעוניין להסדיר את ענייניו מראש, באופן שמבטיח שקולו ורצונו יישמעו גם בשעה שלא יוכל עוד להשמיעם בכוחות עצמו.