קורונה: הפחתת מזונות

בקשה להפחתת מזונות בעקבות מצב החירום (נגיף קורונה) (רמ"ש 55586-03-20)

בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט לענייני משפחה בראשל"צ כב' השופטת מ. פולוס מיום 23.3.20 תלה"מ 21006-01-18 , הדוחה את בקשת המבקש לפסיקת מזונות ומדור זמניים שתשלם המשיבה לידיו בעבור הקטינה בתם של הצדדים, או לחלופין לביטול/הפחתת מזונות זמניים בהם חוייב הוא עצמו בסך 2,000₪ לחודש. וזו לשון ההחלטה:

"כאמור בהחלטה מיום 5.1.20, האב עתר מספר רב של פעמים בבקשות להפחתת מזונות/ תשלום מזונות.

בהחלטה המפורטת שניתנה ביום 5.1.20 וכן בהחלטות נוספות שניתנו, הובהר כי לתוצאות תביעת ההגירה יהיו השפעות ברורות הן על המזונות והן על המשמורת.

כמו כן, נראה כי לאירוע התפשטות נגיף הקורונה תהא השפעה כלכלית על כלל המשק, ולא ידוע כרגע השלכות האירוע ו/או הפיצוי/ סיוע אחר שיינתן לציבור לרבות ציבור העצמאים.

בשלב זה, משהמשק שרוי בחוסר וודאות, ולא ידוע מתי המשק ישוב לשגרה, וכמו כן טרם ידועה ההחמרה הכלכלית הצפויה למבקש נוכח אי הודאות בדבר משך האירוע וצעדי הממשלה לסיוע, לא מצאתי לשנות מהחלטות קודמות שניתנו.

לפיכך, הבקשה נדחית בעת הזו.

בנסיבות העניין, על אף החלטות קודמות, לא מצאתי לחייב האב בהוצאות בקשה זו".

בקצרה יפורט, כי הצדדים הנם בני זוג לשעבר ולהם ילדה משותפת - קטינה ילידת 2013. בין הצדדים מתנהלים הליכים משפטיים בבית המשפט קמא. בהחלטה מיום 21.4.17חויב המבקש במזונות הקטינה בסך 2,000₪ לחודש, בתוספת מחצית הוצאות רפואיות חריגות ומחצית הוצאות חינוך של הקטינה.

המבקש פנה פעם אחר פעם לבית המשפט קמא בבקשות חוזרות ונשנות לחיוב המשיבה במזונות הקטינה או לביטול חיובו במזונותיה, ואף פנה לבית משפט זה בבקשת רשות ערעור מיום 7.10.18 רמ"ש 13537-10-18 . בקשותיו של המבקש, לרבות בקשת רשות הערעור, נדחו כולן.

ביום 12.3.20הגיש המבקש "בקשה לפסיקת מזונות זמניים לקטינה לאור שינוי נסיבות מהותי", במסגרתה עתר המבקש לפסוק דמי מזונות ומדור זמניים שתשלם לו המשיבה עבור הקטינה בסך 8,050₪ לחודש, וכי עד למתן פסה"ד יישא כל צד בדמי המזונות והמדור של הקטינה במשמורתו, לרבות השתתפות שוויונית בהוצאות הסעת הקטינה. לחילופין, עתר המבקש להורות על ביטול או הקפאת דמי המזונות והמדור הזמניים בהם חוייב עד למתן פסה"ד בתביעתו. המבקש חזר על טענותיו הקודמות והוסיף וטען לשינוי נסיבות בשל משבר מגיפת הקורונה והחלת צווי החירום.

בהחלטתו מיום 23.3.20, לאחר קבלת עמדת המשיבה, דחה, כאמור, בית המשפט קמא את הבקשה ומכאן בקשת רשות הערעור שלפני. כמצוטט לעיל, בית המשפט נימק החלטתו בכך, שהמבקש הגיש מספר רב של בקשות להפחתת חיוב המזונות. בית המשפט קמא חזר על החלטתו המפורטת מיום 5.1.20ואף הוסיף וקבע, כי גם הפעם לא מצא לשנות מהחלטות קודמות שניתנו.

בהתייחס לטענה חדשה שהעלה המבקש, ולפיה נוכח מצב החירום בגין התפשטות נגיף הקורונה יש להיעתר לבקשתו, נקבע כי טרם ידוע מה תהיינה השלכות "משבר הקורונה" ו/או הפיצוי/סיוע שיינתן לציבור, לרבות לציבור העצמאים עליו נמנה המבקש, וכי לאור חוסר הוודאות הקיים במשק ובטרם ידועה ההחמרה הכלכלית הצפויה למבקש וצעדי הממשלה לסיוע, נדחית הבקשה "בעת הזו".

יצוין, כי ביום מתן ההחלטה - 23.3.20, הגיש המבקש בקשה נוספת "למזונות זמניים לקטינה", בשל "החמרה נוספת במצבו הכלכלי של האב", במסגרתה אף טען להפרה חמורה של הסדרי השהות של הקטינה עימו. בהחלטתו הנוספת מיום 23.3.20, הפנה ביהמ"ש קמא את המבקש להחלטתו מאותו היום ואף הורה למשיב, כי ככל ומדובר בבקשה לסעד נוסף, הרי שיש להגישה בתיק המתאים.

תמצית טענות המבקש:

בשל מצב המשק בעקבות התפרצות נגיף הקורונה, אין לו הכנסה כלל והוא אינו זכאי לדמי אבטלה. על כן, פסיקת ביהמ"ש קמא, לפיה אף שאין לו הכנסה כלל הוא מחויב במזונות הקטינה - מנותקת מהמציאות לחלוטין.

המשיבה אישה עשירה מאוד, בהינתן שהיא נעזרת בהוריה. הכנסותיה גבוהות והיא ממשיכה לעבוד למרות המשבר במשק. על כן, המסקנה המתבקשת היא, שההורה בעל האמצעים הוא שיישא במזונות הקטינה.

זמני השהות של ההורים עם הקטינה שוויוניים.

על הצדדים חלה הוראת סע'3לחוק לדיני משפחה מזונות , המטילה חובת מזונות יחסית על שני ההורים. על כן, שגה ביהמ"ש קמא באשר ליישום הדין החל על הצדדים.

בעניינו, חל שינוי נסיבות מהותי לאחר החלטה קודמת של ביהמ"ש קמא, לאחר חשיפת פערי ההכנסות בין הצדדים, ובנוסף ולאחר מכן - חל שינוי נסיבות דרמטי בעקבות "משבר הקורונה" והשפעתו המידית וההרסנית על המבקש.

בית המשפט קמא לא נימק בהחלטתו מדוע חרג באופן קיצוני ופסק בניגוד לדין החל על הצדדים.

בית המשפט קמא התעלם מהדחיפות בפסיקת מזונות הקטינה כיום, שעה שדיוני ההוכחות ומתן פס"ד - עתידים להידחות עוד זמן רב ולמועד לא ידוע, בשל השבתת פעילות ביהמ"ש בימים אלה.

יצוין, כי גם במסגרת בקשת רשות הערעור, העלה המבקש טענות ביחס להפרת הסדרי השהות, לכאורה, מצדה של המשיבה. ואולם, טענות אלו לא הועלו על ידו בבקשתו מיום 12.3.20בבית המשפט קמא, בגינה ניתנה החלטת ביהמ"ש קמא מיום 23.3.20, נושא בר"ע זו. בנסיבות אלה וככל שיש למבקש טענות לעניין הסדרי השהות, עליו לפנות תחילה לבית המשפט קמא בבקשה מתאימה, כפי שנקבע בהחלטתו הנוספת של ביהמ"ש קמא מיום 23.3.20.

בהחלטה מיום 2.4.20התבקשו תגובת המשיבה ותשובת המבקשת

תמצית טענות המשיבה:

המבקש מנצל את היותו עו"ד, על מנת לנהל מלחמת חורמה כנגד המשיבה. בין הצדדים מתנהלים הליכים משך 4שנים, במהלכם הגיש המבקש מאות בקשות ללא תשלום אגרה , לעיתים אף יותר מבקשה אחת ליום.

עוד בטרם "משבר הקורונה", המבקש עשה דין לעצמו ושילם את המזונות מדי פעם ובאופן ספורדי, כך גם המבקש אינו משלם באופן עקבי את "המחציות" לפי החלטת ביהמ"ש קמא.

המבקש מנצל באופן ציני ומכוער את "המשבר" במדינה. מצבו אינו שונה ממצבם של כלל אזרחי המדינה, לרבות ממצבה של המשיבה. הקטינה עדיין זקוקה למזונותיה.

המשיבה הוצאה לחל"ת ואין יודע אם תשוב לעבודתה.

המבקש אינו מקיים הסדרי שהות בימים אלה הוא מתגורר בבית הוריו בתנאים שלא מאפשרים הגעת הקטינה אליו , כך שמלוא עול גידול הקטינה נופל עליה. מכאן, שככל שחל שינוי נסיבות, הרי שהוא חל לרעת המשיבה.

ככל שהמבקש יוכיח ירידה בהכנסותיו ועל פי הפרסומים, הוא ככל הנראה יקבל פיצוי מהמדינה.

המבקש עובד כרגיל. הוא מקיים שיחות עם הקטינה בשעות הערב ממשרדו.

המבקש מנסה "להפוך את המשיבה לכרטיס לוטו עבור עצמו". מהמסמכים שצירף לתצהיר עדותו הראשית עולה, כי יש לו מסגרת אשראי של 40,000₪ וחיובים בכרטיס אשראי של למעלה מ- 22,000₪ - נתונים שלא מתיישבים עם הכנסתו המוצהרת.

בהחלטת ביהמ"ש קמא מיום 6.1.20קבע ביהמ"ש, מפי המבקש, כי הרווח הנקי שלו לשנת 2019היה 14,600₪ לחודש. המבקש לא יכול כעת לסגת ממסמכים שהוא עצמו הגיש.

י. לא יתכן, כי המבקש משתכר סך 7,500₪ ושוכר דירה בסך 6,500₪. מדובר במצג שווא. המבקש יכול לעבוד כשכיר ולמצות את פוטנציאל ההשתכרות שלו.

יא. המבקש טוען כנגד חיובו במזונות הקטינה בסך 2,000₪, אך עותר לחייב את המשיבה במזונות הקטינה בסך 8,050₪.

תשובת המבקש

לכל האמור השיב המבקש כי מתגובת המשיבה עולה כי אכן מצבה הכלכלי טוב משלו; כי המשיבה לא המציאה אסמכתא על יציאתה לחל"ת והטענה מוכחשת; גם אם נכון הדבר היא זכאית לקצבת אבטלה.

דיון והכרעה

לאחר עיון בטענות הצדדים, מצאתי לדחות את הבקשה.

מדובר בהחלטה לסעד זמני, והלכה היא, כי ערכאת הערעור אינה נוטה להתערב בהחלטה מסוג זה - ראה רע"א 2881/11קנפלר נ' אברהם, 11.5.15ו – בע"מ 1835/18פלונית נ' פלוני, 6.3.18. כך גם ההתערבות בהחלטות שעניינן מזונות זמניים, הינה מצומצמת ובנסיבות חריגות בלבד - ראה בע"מ 1570/14פלונית נ' פלונית, 5.6.14ו - בע"מ 4484/16פלוני נ' פלונית, 5.7.16.

יחד עם זאת, יש בבקשה התייחסות לסוגיית מצב החירום בו אנו מצויים עקב התפרצות נגיף הקורונה, וההשלכות הכלכליות עקב כך. לפיכך, מצאתי להתייחס לבקשה בהרחבה, אף שבנסיבות העניין, כאמור, מצאתי לדחותה.

כעולה מהחלטת בית המשפט קמא מיום 5.1.20, הרי שניתנו מספר החלטות בבקשות המבקש לביטול מזונות/חיוב המשיבה בתשלום מזונות החלטות מיום 23.1.18, 17.2.19ו- 25.12.19 .

בנסיבות אלה, קבע בית משפט קמא בהחלטתו מיום 5.1.20כי "האב שב ועותר לבית המשפט בנושאים שכבר הוכרעו מספר פעמים ומנהל "וויכוחים" עם תוצאות החלטות בית המשפט" וכי "אם ישוב ויעתור בבקשות בנושאים שהוכרעו בעבר, יחויב בהוצאות...".

בין היתר, מתייחסת החלטת ביהמ"ש קמא מיום 5.1.20להחלטתו המפורשת שלו מיום 25.12.19, באשר לתשלום מזונות של האם לידי האב ולפיה - לא מצא ביהמ"ש קמא להיעתר לבקשה טרם בירור עובדתי ומשפטי כפי שקבע מס' פעמים , בפרט כאשר לא השתכנע בדבר הכנסות המבקש ומיצוי כושר השתכרותו כעצמאי או כשכיר. גם בהחלטה קודמת מיום 23.1.18, נדחתה בקשת המבקש לחיוב המשיבה במזונות הקטינה.

יצוין, כי החלטות אלה מיום 25.12.19ומיום 5.1.20הנן החלטות חלוטות. גם בקשת רשות הערעור על החלטת ביהמ"ש מיום 23.1.18 13537-10-18 , נדחתה, כאמור.

ההחלטה נושא בר"ע זו, חוזרת למעשה על האמור החלטות קודמות ואין לראות בה "החלטה חדשה", כזו ה"יוצרת" מועד חדש ממנו מתחיל מרוץ מניין הימים להגשת בקשת רשות ערעור.

הלכה היא, כי אין בהגשת בקשות חוזרות ונשנות בפני הערכאה הדיונית, כדי להאריך באופן מלאכותי את המועד להגשת ערעור. ראה בעניין זה: רע"א 10422/07פלקסר נגד ברנדס ו -בש"א 1438/08ניצולת הקרטל בע"מ נגד מדינת ישראל.

במקרה דנן, בחר המבקש שלא להשיג על החלטות בית משפט קמא מיום 25.12.19 ומיום 5.1.20 ואין בהגשת בקשה חדשה ונוספת על ידו, כדי להאריך באופן מלאכותי את המועד להגשת בקשת רשות ערעור.

בנסיבות אלה, גם לא מצאתי לקבל את טענת המבקש, לפיה ביהמ"ש קמא לא נימק החלטתו. החלטת ביהמ"ש קמא מיום 23.3.20 מתייחסת הן לבקשת המבקש לחייב את המשיבה במזונות הקטינה - ולגביה אין חולק, כי ביהמ"ש קמא, כאמור, שב וחזר על החלטתו מיום 5.1.20, שהנה החלטה מפורטת, מנומקת וחלוטה, והן לטענות המבקש לעניין "משבר הקורונה" - לגביה נימק ביהמ"ש את החלטתו וקבע, כאמור, כי מדובר במצב - חדש יחסית - של חוסר וודאות, שהשלכותיו אינן ברורות בעת הזו.

זאת ועוד - המדובר בהחלטה בעניין מזונות זמניים, שהנה החלטת ביניים של ביהמ"ש קמא. הכלל הוא, כי אין זה מדרכה של ערכאת הערעור להתערב בהחלטות מסוג זה. לא מצאתי לסטות מכלל זה בענייננו, במיוחד כאשר ניתנו מספר החלטות מנומקות, מפורטות, מפורשות וחלוטות בעניין. כאן המקום להבהיר כי מכלול טענותיו של המבקש בדבר הכנסות המשיבה, אופן קיום הסדרי השהות, עזרה שמקבלת המשיבה מהוריה וכיו"ב כבר נדונות והכרעו בעבר וצדק בימ"ש קמא כאשר סרב לדון בהם שוב. נותרה לדיון טענה אחת בלבד- והיא שינוי נסיבות נוכח משבר נגיף הקורונה ומצב החירום השורר בארץ מזה פחות מחודש ימים.

לעניין טענת המבקש ביחס למצב החירום השורר בימים אלה במשק בעקבות התפשטות נגיף הקורונה - עם כל ההבנה למצבו של המבקש, צדק ביהמ"ש קמא בקביעתו לפיה לא ניתן להיעתר לבקשה להפחתת מזונות או ביטולם בשלב זה . בוודאי שאין זו העת לדון בבקשה לחיוב המשיבה במזונות זמניים לקטינה.

אומנם מדובר במצב חריג, אך הוא זמני והשלכותיו לאורך זמן אינן ידועות. נכון להיום, תמונת המצב אינה ברורה - לא ידוע עד מתי יימשך צו החירום ומה תהיינה השלכותיו על המבקש, ואם תהיינה לאורך זמן. כך גם לא ידוע בשלב זה, עד כמה אכן נפגעו הכנסותיו של המבקש ומה תהיה רמת הסיוע לעסקים שנפגעו נוכח מצב החירום.

ודוק, המבקש הגיש בקשתו לבית משפט קמא ביום 12.3.20 - ממש בתחילת המשבר ובימיה הראשונים של תקופת החירום. ברי, כי לא ניתן להסתמך על מצב זמני קצר יחסית, חמור ככל שיהיה, על מנת לשנות החלטה בדבר מזונותיה של הקטינה, החלטה האמורה להסדיר מזונות הקטינה לפרק זמן של מספר חודשים עד למתן פסק דין.

ממילא, הכלל הוא, כי דמי המזונות נקבעים על בסיס הכנסות הצדדים בתקופה של שנה לפני הגשת כתב התביעה ר' תקנה 261 א לתקסד"א וסעיף 8לטופס 27 . השפעת מצב זמני שנכנס לתוקפו רק לפני זמן קצר, אינה אמורה להביא לשינוי החלטה שניתנה קודם לכן, החלטה שניתנה לאחר בחינה של הכנסות לאורך תקופה של כשנה, וכאשר העתיד אינו ידוע. על כן, אין מקום להתערב בהחלטה הדוחה את בקשת המבקש "בעת הזו".

זאת ועוד - מתגובת המשיבה עולה, כי אף היא נפגעה לכאורה מהמצב, וכי היא מצויה בחל"ת בימים אלה. בנסיבות אלה, הרי שגם ביחס להכנסות המשיבה לא ניתן לקבוע מסמרות בעת הזו ויש לבחון את מצבה הכלכלי לאורך זמן ממושך יותר. מילים אחרות, טענות שני הצדדים לשינוי נסיבות עקב מצב החירום השורר כרגע עקב התפרצות נגיף הקורונה, ראויות לבחינה בהמשך כאשר המצב יתייצב וניתן יהיה לבחון- ולו על פניו- מה מצבו הכלכלי של כל אחד מההורים בעקבות מצב זה. לא ניתן לשנות מצב קיים בשל נסיבות, קיצוניות אמנם וחריגות, אך זמניות.

הנה כי כן, לא מצאתי כי נפלה שגגה בהחלטת בית המשפט קמא. ההחלטה מנומקת כנדרש ואין להתערב בה, מה גם שבית משפט קמא עצמו סייג החלטתו "בעת הזו".

בקשת רשות הערעור נדחית.

ההחלטה מותרת לפרסום ללא שמות הצדדים.

ניתנה היום, י"ב ניסן תש"פ, 06אפריל 2020, בהעדר הצדדים.