דמי מדור זמניים

1.                  עסקינן בבקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בחדרה )השופטת הדס גולדקורן) בתלה״מ 52202-12-19 מיום 20.1.2020 במסגרתה, קבעה השופטת קמא כי המזונות הזמניים שנפסקו בהחלטה קודמת מיום 22.12.19 כוללים אף את דמי המדור, ולא מצאה לנכון לפסוק סכום נוסף בגינם )להלן: "ההחלטה קמא").

רקע וההחלטה קמא

2.                  המבקשת והמשיב הם יהודים, תושבי ישראל אשר נישאו זל״ז כדמו״י בשנת 2008, ובמהלך נישואיהם נולדו שלושת הקטינים אשר פרטיהם בכותרת.

3.                  הצדדים ושלושת הקטינים התגוררו בבית בעיר .... במהלך חודש ספטמבר 2019 עזב המשיב את בית המגורים וביום 7.10.19 פתחה המבקשת הליך יישוב סכסוך בבית משפט קמא )י״ס 12296-10-19).

4.                  במקביל הגישה המבקשת במסגרת הליך יישוב הסכסוך, בקשה למזונות זמניים עבורה ועבור שלושת הקטינים.

5.                  ביום 22.12.2019 נתן בית המשפט קמא את החלטתו בעניין המזונות הזמניים, כדלקמן )להלן: "החלטת המזונות הזמניים") )ההדגשות במקור, ח״ש):

"... אני מורה כי בשלב זה, החל מיום 22.10.19 ובכל 1 לחודש שלאחר מכן ועד למתן החלטה אחרת, ישלם המשיב ע״ח מזונותיהם הזמניים של הקטינים:

[...] סך שך 2,000 ₪ לכל אחד ולקטינה [...] סך של 2,500 ₪ וכן מלוא עלות המסגרות החינוכיות בהן מתחנכים הקטינים, בכפוף להמצאת קבלות )להלן "דמי המזונות").

כמו כן, יישא המשיב במזונות אישה בסך של 3,500 ₪ בחודש.

בנוסף לדמי המזונות ישלם המשיב גם במלוא הוצאות רפואיות חריגות שאינן מכוסות על ידי קופת החולים, בכפוף להמצאת קבלות ולהסכמה מראש, למעט במקרים דחופים.

בהעדר הסכמה יכריע הגורם הרפואי הרלוונטי בדבר נחיצות הטיפול.

קצבת הילדים של המוסד לביטוח לאומי תשולם לידי המבקשת, בנוסף לדמי המזונות."

6.                  במהלך חודש דצמבר ולאחר שנסגר תיק יישוב הסכסוך, פתחה המבקשת בבית משפט קמא את התיק קמא והגישה תובענה למזונות ומדור עבורה ועבור הקטינים. כן הגישה תובענה למשמורת הקטינים )תלה״מ 52246-12-19).

7.                  ביום 26.12.19 הגישה המבקשת בתיק קמא, "בקשה דחופה לפסיקת מדור והוצאות מדור" ובמסגרתה נטען כי החלטת המזונות הזמניים מיום 22.12.19 ניתנה כאשר האישה והקטינים מתגוררים בבית הצדדים, אולם לנוכח מעשי המשיב )כך לטענת המבקשת) היא והקטינים נאלצים לעזוב בית זה ולשכור דירה למגורים, ועל כן התבקש בית משפט קמא לפסוק מדור והוצאות מדור.

8.                  ביום 1.1.2020 עברו המבקשת והקטינים להתגורר בדירה שכורה לאחר שסבלו, לטענת המבקשת, ממעשי התנכלויות מצד המשיב ואביו.

9.                  ביום 20.1.20 ניתנה ההחלטה קמא בבקשת המבקשת לפסיקת מדור והוצאות מדור, כדלקמן:

״המזונות הזמניים שנפסקו ביום 22.12.19, כוללים בתוכם אף את

דמי המדור.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, לא מצאתי לפסוק סכום נוסף מעבר לסכום שנפסק בהחלטה הנ״ל".

בגין החלטה זו הוגשה בקשת רשות הערעור דנן.

טענות המבקשת בבקשת רשות הערעור

10.              להלן תמצית טענות המבקשת בבקשת רשות הערעור:

א.                 עת ניתנה החלטת המזונות הזמניים, המבקשת והקטינים התגוררו בבית המגורים של הצדדים. אולם מאז חל שינוי נסיבות והמבקשת פינתה את הבית ועברה לגור בשכירות. הבקשה הדחופה לפסיקת מדור והוצאות מדור הוגשה לתיק קמא בעקבות מעבר הדירה ובגינו.

ב.                  בית המשפט קמא לא ציין בהחלטתו מיום 22.12.19 אף לא חצי מילה בנושא המדור עבור המבקשת והקטינים.

ג.                   בית המשפט קמא התעלם מהראיות שהובאו בפניו אשר מצביעות על רמת החיים הגבוהה לה הורגלה המשפחה, לרבות שימוש בכרטיסי אשראי, כספים מזומנים רבים שניתנו למבקשת ואף הופקדו בחשבון הצדדים. סך המזונות הזמניים אשר נפסקו הם נמוכים מאד, ביחס לסכומים החודשיים אשר הוציאה המשפחה, לכן טעה בית המשפט קמא עת קבע כי הם אף כוללים בחובם את המדור.

ד.                  המבקשת ושלושת הקטינים נשארים בחסרון כיס משמעותי מאחר שאין בסכום המזונות הזמניים כדי לספק את צרכיהם לרבות מדורם, בעוד שהמשיב נותר עם סכומי עתק בכיסו.

דיון והכרעה

11.              לאחר עיון בבקשת רשות הערעור על נספחיה ובתיק קמא שוכנעתי לדחות את בקשת רשות הערעור אף ללא צורך בתשובה, מכח סמכותי על-פי סעיף 406(א) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ״ד-1984.

להלן אנמק החלטתי.

12.              נזכיר כי עסקינן בהחלטה זמנית של בית משפט קמא, העוסקת ברכיב מרכיבי המזונות הזמניים - מדור והוצאות מדור.

הלכה פסוקה היא לענין מידת ההתערבות המצומצמת של ערכאת הערעור בהחלטת מזונות זמניים, על-פיה רוחב שיקול הדעת המוענק לבית המשפט לענייני משפחה, בבואו לקבוע מזונות זמניים, עומד ביחס הפוך לצמצום שיקול הדעת של ערכאת הערעור.

ההכרעה של בית המשפט לענייני משפחה על אודות מזונות זמניים, חייבת להיות מהירה, עניינית, ומטבעה נשענת על תמונה חלקית.

התוצאה היא, כי קביעת בית המשפט קמא בנושא מזונות זמניים ניזונה מממצאים עובדתיים חלקיים. הגבלה זו תורמת לריסון שעל ערכאת הערעור לנקוט בבואה לבקר החלטת הערכאה המבררת.

בכל מקרה, החלטת מזונות זמניים אינה סופית. ככל שיתברר לאחר שמיעת ראיות שנפלה טעות בקביעת המזונות הזמניים, ניתן לשנות זאת לעבר ולעתיד.

חרף העובדה שפסיקתה של הערכאה הדיונית בנושא מזונות זמניים אינה חסינה מפני התערבות ערעורית, שומה על ערכאת הערעור להימנע מהתערבות בקביעתם של בתי המשפט לענייני משפחה בדבר שיעור המזונות הזמניים, אלא אם כן מדובר במקרה חריג ויוצא דופן.

לעניין זה ראה:

בע״מ 1078/11 פלוני נ׳ פלוני )ניתן ביום 27.4.11).

בע״מ 1326/12 פלוני נ׳ פלונית )ניתן ביום 28.3.12).

רמ״ש )חי׳) 34826-10-18 פלוני נ׳ אלמונית )ניתן ביום 17.10.18).

13.              זאת ועוד - מלשונו של סעיף 52)ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ״ד - 1984, עולה כי ככלל יידונו השגות הצדדים על "החלטות אחרות" )החלטות ביניים) של הערכאה הדיונית במסגרת הערעור על פסק הדין, אלא אם עלה בידי מבקש רשות הערעור, להראות כי דחיית הדיון בהשגה על ההחלטה לשלב הערעור על פסק הדין, עלולה להשפיע באופן ממשי על זכויות הצדדים; עלולה לגרום לנזק של ממש, או עלולה להביא לקיומו של הליך מיותר או שגוי.

14.              תקנה 411 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ״ד - 1984, קובעת כי אף אם צד להליך לא ערער על החלטה אחרת עם נתינתה, פתוחה בפניו הדרך להשיג עליה בזכות עם סיום ההליך, במסגרת ערעורו על פסק הדין.

15.              בהלכה הפסוקה יושמה הוראת סעיף 41)ב) לחוק בתי המשפט )שעוסקת ברשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי המוגשת בפני בית המשפט העליון, אך זהה במתכונתה בכל הנוגע לתנאים הקבועים בהוראות סעיף 52)ב) לחוק, בהם צריך מבקש רשות הערעור לעמוד) באופן שנקבע כי יהיה מקום ליתן רשות ערעור על "החלטה אחרת" רק כאשר בכוחו של המבקש להראות כי הדיון בערעור עליה נחוץ, על אף שההליך העיקרי טרם הגיע לסיומו.

16.              מבין הנסיבות אותן ניתן למנות לעניין נחיצות הדיון הן: הדירותה של ההחלטה, היינו, האם ההחלטה עשויה להשפיע באופן בלתי הפיך על זכויות הצדדים; ההכרעה עשויה לייתר הליך משפטי ארוך ומורכב במיוחד; ההכרעה תמנע קיומו של הליך שגוי; מקרים נדירים בהם ניתן לומר מיד כי הערכאה המבררת טעתה טעות ברורה, באופן שנפתח את שערי ערכאת הערעור עוד בטרם ניתן פסק הדין.

ראו לעניין זה:

רע״א 6523/19 פלוני נ׳ מגדל חברה לביטוח בע״מ, פסקה 14 (3.2.20) - )אמנם החלטה זאת מתייחסת לסעיף 41(ב) לחוק בתי המשפט, אך ניתן להשליך ממנה על סעיף 52(ב) לחוק בתי המשפט, ועמדנו לעיל על דמיון הוראות שני הסעיפים הנ״ל).

רמ״ש (ת״א) 14272-05-17 י.ש נ׳ כ.ש (החלטתו של כבי השופט שוחט מיום 29/6/17, ובה מסוכמת ההלכה בנדון עם אסמכתאות נוספות).

רמ״ש (חי׳) 59194-10-18 פלונית נ׳ אלמוני (21.11.2018).

17.             בנסיבות המקרה הנדון לא מצאתי כי בהחלטת בית משפט קמא, במסגרתה כלל את סכום המדור בסכום המזונות הזמניים שנפסקו, יש טעות המחייבת כבר בשלב זה את התערבות ערכאת הערעור.

כן לא מצאתי כי נגרם למבקשת עיוות דין כתוצאה מקבלת ההחלטה קמא.

18.             בקשת רשות הערער דנן הוגשה לאחר שב״כ המבקשת סבר, וכך נימק הבקשה דנן, כי כבוד השופטת קמא לא דנה ברכיב המדור בבואה לפסוק בבקשת המזונות הזמניים. לאחר שקראתי הן את בקשת המזונות הזמניים והן את החלטת המזונות הזמניים, סבורני כי לא כך המצב.

19.             עיון בבקשה קמא, לפסיקת מזונות זמניים (הוגשה בתיק י״ס 12296-10-19 ביום 22.10.19) מלמד כי המבקשת כללה בבקשתה דמי מדור (בגינם התבקש סך של 6,000 ₪) והוצאות מדור (ראו עמי 8 לבקשה לפסיקת מזונות זמניים הנ״ל). אף המשיב עמד על נקודה זו בתגובתו לבקשה קמא, בתיק ישוב הסכסוך.

20.             השופטת קמא הבהירה היטב בהחלטה נשוא בקשת רשות הערעור, כי שקלה ופסקה אף בשאלת המדור. לא זו אף זו, עיון מדוקדק בהחלטת המזונות הזמניים מיום 22.12.19 מלמדנו כי אכן עמדו לנגד עיני בית המשפט קמא כלל הצרכים, ההוצאות והחיובים בבואו לפסוק את המזונות הזמניים. ובלשון ההחלטה קמא (הדגשות שלי, ח״ש): "לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, בהתחשב בגילאי הקטינים וגדר החיוב, בטענת המבקשת כי אינה עובדת, בפוטנציאל ההשתכרות של המשיב, בשים לב לאסמכתאות שצרפה המבקשת, ביניהן קבלות עבור רכישות שבוצעו במזומן, ומשטרם הובהר היקף הסדרי השהות, כמו גם היקף הצרכים והיכולות, אני מורה כי בשלב זה...״ (החלטה מיום 22.12.19, שו׳ 3-6).

21.             בכל מקרה יש לזכור (כפי שעמדנו על כך לעיל), כי החלטת המזונות הזמניים, לרבות פסיקת המדור, אינה סופית. ככל שיתברר במהלך הישיבות הקרובות ו/או לאחר שמיעת ראיות