חוק יחסי ממון בין בני זוג (תיקון מס' 4), התשס"ט-2008

תיקון מס' 4 התשס"ט–2008 לחוק יחסי ממון בין בני זוג מאפשר חלוקת רכוש בין בני זוג עוד בטרם מתן הגט

                                   להורדת החוק לחצ/י  על התמונה

מתפרסמת בזה הצעת חוק של חברי הכנסת מטעם ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת:
הצעת חוק יחסי ממון בין בני זוג תיקון מס' 4 הקדמת המועד לאיזון המשאבים,
התשס"ז–2007 *
להצעת החוק שתי גרסאות:
גרסה א':
תיקון סעיף 2 1 בחוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג–973 11 להלן – החוק העיקרי, בסעיף 2ד, במקום
"בפסק דין גירושין" יבוא "בפסק דין להתרת נישואין", ובסופו יבוא "בחוק זה, "התרת נישואין" – לרבות גירושין, ביטול נישואין, הכרזה שהנישואין בטלים מעיקרם או פירוד לפי דין דתי שאינו מאפשר גירושין "
תיקון סעיף 5 2 בסעיף 5א לחוק העיקרי, במקום "עם פקיעת הנישואין עקב גירושין או עקב מותו של בן
זוג" יבוא "עם התרת הנישואין או עם פקיעת הנישואין עקב מותו של בן זוג"
הוספת סעיף 5א 3 אחרי סעיף 5 לחוק העיקרי יבוא:
לסעיפים קטנים א ו־ב של סעיף 5א המוצע שתי גרסאות:
גרסה א'1:

5א א  הוגשה בקשה לביצוע הסדר איזון המשאבים לפי פרק
זה והתקיים אחד מהתנאים המפורטים להלן, זכאי כל אחד מבני הזוג להקדים את המועד לביצוע ההסדר, אף אם לא פקעו הנישואין:
1  בית הדין קבע שיש לתת או לקבל גט, ולענין זה אין נפקא מינה אם ננקטה בפסק הדין או בהחלטה לשון של כפיה, חובה, מצווה, הצעה או לשון אחרת, או שאין סיכוי לשלום בית, או נתן היתר נישואין;
2  חלפה שנה מיום שנפתח אחד מההליכים האלה:

 
דברי
חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג–1973 להלן – חוק יחסי ממון או החוק, קובע בסעיף 5 הסדר לאיזון המשאבים בין בני זוג שלא ערכו הסכם ממון לגבי כלל המשאבים המשותפים לפי הסדר איזון המשאבים, ככלל, כל אחד מבני הזוג זכאי למחצית שוויים של כלל נכסי בני הזוג, חוץ מנכסים שאין לאזן את שוויים, כגון נכסים שהיו לבני הזוג לפני הנישואין או שהתקבלו במתנה או בירושה במהלך הנישואין
המועד להפעלת הסדר איזון המשאבים מותנה בפקיעת הנישואין בדרך של גירושין או במותו של אחד מבני הזוג בהצעת החוק המקורית הצעת חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשכ"ט–1969, הצעות חוק התשכ"ט, עמ' 333, נכללה הוראה שלפיה בית המשפט, בנסיבות מיוחדות, יהיה רשאי לקבוע שהזכות לאיזון המשאבים תקום במועד אחר, גם לפני פקיעת הנישואין, ואולם הוראה זו לא נכללה בחוק יחסי ממון שנחקק לבסוף
 

הסבר
בקרב העוסקים בתחום יש הסכמה רחבה, אשר באה לידי ביטוי הן בפסיקת בתי המשפט, הן בחיבורים אקדמיים והן ביוזמות חקיקה מטעם הממשלה ומטעם חברי הכנסת, כי התניית הסדר איזון המשאבים בפקיעת הנישואין היא חולשתו המרכזית של החוק היטיב לבטא זאת פרופ' אריאל רוזן־צבי ז"ל בספרו דיני המשפחה בישראל בין קודש לחול תל־אביב, התש"ן, בעמ' 156־157:
"נקודת התורפה העיקרית של הסדר איזון המשאבים הוא המועד הקבוע למימושה של הזכות הנובעת מן ההסדר המחוקק לא לקח בחשבון את דיני הגירושין שבדין האישי החל על יהודים בן הזוג בעל הרכוש, המעכב את הגירושין, יוצא נשכר גם מבחינה כלכלית מציאות משפטית זו ממלכדת את בן הזוג התובע גירושין, במיוחד אם הוא גם הדחוק יותר מבחינה כלכלית התוצאה היא, כי בן זוג זה ייאלץ לקנות את הגט במחיר פשרה נוחה עם בן הזוג האחר בשאלת יחסי הרכוש שביניהם שיטה רכושית כזו
 
א  הליך להתרת נאי שואיהן;ליך להתרת נישואין;
ב  תביעה לחלוקבת  רכותשביביען ה בלניחלהוזקוג,ת לררכובוש ת תביעה לפירוק שיתותף ביבעמקה רלקפעיירןוקהמשישותותףפיבםמ לקברנקי הזוג לפי חוק המקרקהזעויגן, להפית חשוכק"טה–מ69ק9ר1 ק2, עיתן, ביהעתה לפסק דין הצהרתי בלדפבסר ק הדזיכןויוהצת הבררתכיו בש דהבמר שהוזתכוףי לבני הזוג, בקשה לבליבצנוי ע הזהוגס, דבר קאשיזהון להבימצושעאביהסם לפי פרק זה או בקשלהפילפירקס זעיהף 1א1ו; בקשה לפי סע 3  קיים קרע בין3ב ני הזקויגיםאוק רשעבניביןה זבונגי חהיזיוםג באנו פרשדב, אף אם תחת קורת גאג ף אאחםת, תבחמת שקךורתתקוגפג ה אמחצת,טבברמת שךשל תשעה חודשים לפחותתשעמהתוחךודתקשויפם הל רפצחופת ה משתול ך שתנקהופה

 
דברי
פותחת פתח לסחטנות מצד בן הזוג הלהוט פחות להתרת הקשר תוצאותיו של המצב המשפטי שנוצר הן קשות ביותר ראשית, הוא מתגמל את החוטא היוצא נשכר שנית, הוא מוסיף לכוח המיקוח העדיף ממילא של הגבר, שמעמדו חזק יותר הן מבחינת דיני הגירושין והן מבחינה כלכלית שלישית, הוא פוגע בבן הזוג החלש יותר מבחינה כלכלית, בדרך כלל האשה, ופוגע עוד יותר בכוח המיקוח הנחות שלה לא זו בלבד שהמחוקק לא יצר שוויון בכוח המיקוח בין המינים, אלא שהפער בכוח המיקוח התרחב רביעית, הוא משפיע באופן שלילי על המשפחה ועל אפשרויות השיקום החברתי, הכלכלי והפסיכולוגי של בני זוג שנישואיהם לא עלו יפה המחוקק העמיד לרשות בני הזוג אמצעים טקטיים שליליים במסגרת המאבק להתרת הקשר ביניהם יתר על כן, שיקולים טקטיים זרים ישפיעו על מהלך החיים המשותפים של בני הזוג חמישית, הוא מעודד דינמיקה שלילית של לחץ וסחטנות בהסדרים בין בני הזוג שישית, הוא הופך את החוק לאות מתה מועד האיזון שומט מן החוק את כל היתרונות שהוא מבקש להעניק "
נוסף על הקשיים המפורטים לעיל, החוק אינו חל על בני דתות אשר דינם האישי אינו מאפשר גירושין, כגון נוצרים קתולים, אם כי בית המשפט העליון, בפסק דינו בע"מ 5794/03 פלונית נ' פלוני מיום 12 בדצמבר 2005, החיל את סעיף 5 לחוק בדרך של פרשנות גם על בני דתות כאמור הצעת החוק מבקשת לעגן פרשנות זו
כמו כן, החוק יצר הבדל ניכר בין זוגות שנישאו במועדים שונים בנוגע למשטר חלוקת הרכוש הסדר איזון המשאבים חל על זוגות שנישאו משנת 1974 ואילך, בעוד שעל זוגות שנישאו לפני כן חלה הלכת השיתוף, אשר פותחה בפסיקת בתי המשפט, המאפשרת חלוקת רכוש גם לפני מועד הגירושין
בהצעת החוק שלוש גרסאות שונות, שתכליתן העיקרית היא לאפשר חלוקת רכוש בין בני זוג גם קודם לפקיעת הנישואין, ואולם כל גרסה מציעה להשיג תכלית זו בדרך אחרת להצעת החוק מטרות נוספות ובהן:
– עיגון בחוק של פסיקת בתי המשפט המחילה
 

הסבר
את הסדר איזון המשאבים על בני דתות שאינן מאפשרות גירושין;
– הסמכת הערכאה הדנה בענין להתחשב, בעת הפעלתו של הסדר איזון המשאבים, בטובת ילדיהם הקטינים של בני הזוג וברווחתם;
– קביעת הוראה המכוונת את הערכאה הדנה בענין להתחשב, בעת חלוקת הנכסים בין בני הזוג, גם בנכסים העתידיים ובכושר ההשתכרות של כל אחד מהם
גרסה א'
מוצעים תיקונים אחדים לסעיפי החוק:
1 מוצע להסמיך את בית המשפט לעניני משפחה או את בית הדין שלו סמכות השיפוט בעניני נישואין וגירושין של בני הזוג להלן – הערכאה המוסמכת להפעיל את הסדר איזון המשאבים גם קודם לפקיעת הנישואין, בהתקיים תנאים שונים המעידים על כך שחייהם המשותפים של בני הזוג הגיעו לקצם לענין זה מוצעות שתי חלופות:
לפי גרסה א'1 ניתן יהיה להקדים את מועד איזון המשאבים בהתקיים אחד מאלה סעיף 5אא המוצע:
א ניתנה קביעה של בית דין דתי כי אין סיכוי להשגת שלום בית בין בני הזוג או שעליהם להתגרש או החלטה של בית הדין המתירה לבעל לשאת אישה אחרת היתר נישואין;
ב חלפה שנה מיום שנפתח הליך משפטי המלמד על רצון אחד מבני הזוג לפרק את הקשר המשפחתי, כגון הליך להתרת נישואין או הליך לחלוקת הרכוש המשותף לבני הזוג;
ג נמצא שקיים קרע בין בני הזוג או שהם חיים בנפרד במשך תקופה של תשעה חודשים לפחות מתוך תקופה רצופה של שנה בענין זה צוין בוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת להלן – הוועדה בעת הכנת הצעת החוק לקריאה הראשונה, כי לעתים בני זוג חיים בנפרד גם אם הם מתגוררים תחת קורת גג אחת, ולכן הושם הדגש על ניהול אורח חיים נפרד
 
גרסה א'2:

 
5א א  הוגשה בקשה לביצוע הסדר איזון המשאבים לפי פרק
זה וקבע בית הדין שיש לתת או לקבל גט, ולענין זה אין נפקא מינה אם ננקטה בפסק הדין או בהחלטה לשון של כפיה, חובה, מצווה, הצעה או לשון אחרת, או שאין סיכוי לשלום בית, או נתן היתר נישואין בסעיף זה – קביעה של בית הדין, זכאי כל אחד מבני הזוג להקדים את המועד לביצוע ההסדר, אף אם לא פקעו הנישואין, אם התקיים אחד מאלה:
1  חלפה שנה מיום שנפתח אחד מההליכים האלה:
א  הליך להתרת נישואין;
ב  תביעה לחלוקת רכוש בין בני הזוג, לרבות
תביעה לפירוק שיתוף במקרקעין המשותפים לבני הזוג לפי חוק המקרקעין, התשכ"ט–1969, תביעה לפסק דין הצהרתי בדבר הזכויות ברכוש המשותף לבני הזוג, בקשה לביצוע הסדר איזון המשאבים לפי פרק זה או בקשה לפי סעיף 11;
2  קיים קרע בין בני הזוג או שבני הזוג חיים בנפרד,
אף אם תחת קורת גג אחת, במשך תקופה מצטברת של תשעה חודשים לפחות מתוך תקופה רצופה של שנה
ב  לא פסק בית הדין בהליך התרת הנישואין בתוך שנה
מיום פתיחת ההליך, זכאי כל אחד מבני הזוג להקדים את המועד לביצוע הסדר איזון המשאבים לפי פרק זה, אף אם לא ניתנה קביעה של בית הדין, ואולם בית הדין רשאי, בהחלטה מנומקת בכתב, להאריך את התקופה האמורה בשלושה חודשים נוספים; ראש הערכאה הדתית העליונה או דיין אחר של אותה ערכאה שאותו מינה, רשאי, מטעמים מיוחדים ובהחלטה מנומקת בכתב, להאריך את התקופה האמורה בשלושה חודשים נוספים ורשאי הוא לחזור ולהאריכה מעת לעת, ובלבד שמצא כי קיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת
הערה: אם תתקבל גרסה א'1 ימוספרו יתר הסעיפים הקטנים בסעיף 5א המוצע בהתאם.

 
דברי
לפי גרסה א'2 ניתן יהיה להקדים את מועד איזון המשאבים בהתקיים אחד משני התנאים שענינם פתיחת הליך משפטי המתנהל במשך תקופה של שנה לפחות או קיומו של קרע בין בני הזוג או היותם חיים בנפרד במשך תקופה כמפורט לעיל, והכל אם ניתנה קביעה של בית דין דתי בדבר הסיכוי לשלום בית, חובת בני הזוג להתגרש או שניתן היתר נישואין כאמור לעיל עם זאת, מוצע לקבוע כי אם בית הדין הדתי לא החליט כאמור בתוך תקופה של שנה, ניתן יהיה להפעיל את הסדר איזון המשאבים אף בהעדר החלטה כאמור ואולם לבית הדין הדתי תינתן סמכות להאריך את התקופה בשלושה חודשים נוספים כן תינתן לראש הערכאה
 

הסבר
הדתית העליונה סמכות להאריך את התקופה בשלושה חודשים נוספים מעת לעת, אם ראה שיש נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת סעיף 5אא ו־ב המוצע
2 מוצע להסמיך את הערכאה המוסמכת להחיל את הסדר איזון המשאבים גם בחלוף תקופות קצרות מאלה שנקבעו בכל אחד מהתנאים המפורטים לעיל, אם קיימת תשתית ראייתית לאלימות בין בני הזוג במקרים שבהם חומרת מעשי האלימות בין בני הזוג כשלעצמה תעיד שחייהם המשותפים הגיעו לקצם, הערכאה המוסמכת תהיה רשאית לראות בכך עילה עצמאית להקדמת מועד איזון המשאבים
 
ג  בית המשפט אגו  בית בהידתין הרמששאפי,ט באהו חבליטת ה המדינןומרקשתאי,בכבתהבח,
לקצר את התקופות לקהצארמוארות ת הבתסקעויפףותקטהן אמאו רואות, באסםעיהףוגקשטןה בקשה לביצוע הסדבר קאשיזהון להבימצושעאבהיסם דלר פיאיפזורן ק הזמה שואמבציאם בליפתי המשפט או בית הדין הכמי שקיפיטמואתו נבסייתבוהתדיןהמכיצדקייקומות תז נאסתי, בולתהקהדימםצ את המועד לביצוע אהתהסהדמרועאדף לאבםיצלואע התהקסידירמו אהףוראאםותלאסעהיתף קטן א, בהתקיים אקחטדן מאא,ל בה:התקיים אחד מאלה:
1  ניתן כלפי בן 1 הזוג נשילתן הכמלבפקי ש בןצו הזהוגנהשללפהי מחבוקק
למניעת אלימות במלשמנפיחעה,ת האלתישמנו"תא–ב91מ9ש 31פ, חצהו, להפיתשחנו"קא מניעת הטרדה מאייממנית,עתהתהטשרס"דבה–1מ00אי2 י4,מתא,ו הצותשהסר"חבק–1ה להבטחת מדור שקלט, הובהטכחלת במדידוןר שנקטב, עוהלכמלעמבד יושן ני הצדדים; הצדדים;
2  הוגש כתב אי2ש ום נגהדוגבןש הכזותגב שאיל שהומם בנקגדש בהן כוהזלוגל אישום בעבירת אליאמיושתוםשבועצבעיהרתבמאבליקמשו;ת שבוצעה ב 3  בית משפט צ3י ווה בעילת ממעשצפרוט צשילוובהן עהלזוגמעשצלר המבקש לאחר ששוהכנמעבקכיש קלייאםחרחשד שוסכבניער כשי הקוייא ם עחברש עבירת אלימות שבועצביערהת באמלביקמוש תוכשי בוקיציעם היסבומד בסקבשירו לחשש שהוא יסכן אלתחשבטש חושנוהושא ליסהכמן באקתש, באטו חוצניוושה ל עלה שחרורו ממעצר בנסישבחורתורוהאמממוערוצתר, בנתסניאביוםת המאפמוור וטית,ם בסימן ו' לפרק ב' בחובקסיסמדןר ו' הלדיפןרקהפב'ליבליחוקסמסכדוריוהת דיאן כיהפהל – מעצרים, התשנ"ו–96מ9ע1 5צ, ריאם, קהבתע שכני"וה–ת6נ99א1 י5,ם, אכום לקםבעאוכ חלקם, נועדו להגן עחל להקםמ, בנקושעדו להגן על המבקש

 
דברי
כדי להבטיח שימוש מבוקר בעילה זו, מוצע לקבוע כי לשם הוכחת קיומה של אלימות בין בני הזוג תידרש החלטה שיפוטית כגון צו הגנה, צו הרחקה, צו מעצר או שחרור בערובה בתנאי הרחקה, או החלטה של הרשות החוקרת והרשות התובעת להגיש כתב אישום בשל אלימות כאמור, הכל כמפורט בסעיף 5אג המוצע
3 מוצע להעניק לערכאה המוסמכת שיקול דעת להתנות את ביצוע פסק הדין לאיזון המשאבים בכך שהצד שביקש את איזון המשאבים יפקיד בידי הערכאה המוסמכת כתב הסכמה להתרת הנישואין סעיף 5אד המוצע, וכן לעכב את ביצוע פסק הדין אם נמצאה שהמבקש פועל בחוסר תום לב בענין התרת הנישואין סעיף 5אה המוצע
מטרת הוראות אלה היא לצמצם את החשש שהמבקש לבצע את איזון המשאבים יסתפק בפירוק הקשר הרכושי בין בני הזוג ולאחר מכן לא יפעל להתרת הנישואין, או אף יכביד על בן הזוג האחר בהתרתם למען הסר ספק, מוצע להבהיר בהצעת החוק כי סירוב של המבקש לוותר על זכויות שהוא או ילדיו זכאים להן על פי דין לא ייחשב פעולה בחוסר תום לב הבהרה זו נדרשת לנוכח מציאות המתוארת גם בדבריו של פרופ' א' רוזן־צבי ז"ל שהובאו לעיל, שבה נאלץ בן הזוג החלש, במקרים רבים, לוותר ויתורים רכושיים כדי להשלים את הליך הגירושין
 

הסבר
4 מוצע להחליף את המונח "גירושין" במונח "התרת נישואין" ולהגדירו ככולל גירושין, ביטול נישואין, הכרזה על בטלותם של הנישואין וכן פירוד לפי דין דתי שאינו מאפשר גירושין סעיפים 1, 2 ו־51 תיקונים אלה נועדו להחיל את הסדר איזון המשאבים גם אם פקיעת הנישואין אינה נעשית בדרך של גירושין, ולעגן את פסיקת בית המשפט העליון האמורה
5 מוצע להסמיך את הערכאה המוסמכת להתחשב, במסגרת החלטתה בדבר מימוש הזכות לאיזון על פי סעיף 6ג לחוק, גם בטובת ילדיהם הקטינים של בני הזוג וברווחתם בחקיקה נקבעו כבר הוראות המחייבות את בית המשפט להבטיח הסדר מגורים לילדיהם הקטינים של בני הזוג ולבן הזוג שבחזקתו הם נמצאים, אגב פירוק השיתוף בדירת המגורים סעיף 40א לחוק המקרקעין, התשכ"ט–1969 וסעיף 10א לחוק המיטלטלין, התשל"א–1971 אולם במדינות מערביות אחרות נקבע עקרון טובת הילד כשיקול מרכזי בהליכי פירוק הרכוש המשותף בין ההורים, מתוך ההכרה בכך שהילד הוא נפגע מרכזי מפירוק הקשר המשפחתי סעיף 4
6 סעיף 8 לחוק קובע כי בהתקיים נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת, רשאית הערכאה המוסמכת לקבוע שאיזון שווי הנכסים בין בני הזוג לא יהיה בחלוקה שווה ביניהם
 
ד  בית המשפט או בית הדין שנתן פסק דין לאיזון המשאבים
רשאי להתנות את ביצועו בהפקדת כתב הסכמה להתרת נישואין, לרבות כתב הסכמה למתן או לקבלת גט, מצד המבקש, בבית הדין או בבית המשפט המוסמך להתיר את נישואי בני הזוג
ה  בית המשפט או בית הדין שנתן פסק דין לאיזון המשאבים רשאי לעכב את ביצועו אם סבר כי המבקש פועל בחוסר תום לב בענין התרת הנישואין; ואולם לא יראו סירוב של המבקש לוותר על זכויות שהוא או ילדיו זכאים להן על פי דין, כחוסר תום לב "
תיקון סעיף 6 4 בסעיף 6ד לחוק העיקרי –
1  ברישה, אחרי "כל אחד מבני הזוג" יבוא "ובטובת ילדיהם הקטינים";
  2  אחרי פסקה 3 יבוא: 
  "4  פגיעה ברווחת ילדי בני הזוג הקטינים " 
תיקון סעיף 8 5 בסעיף 8 לחוק העיקרי – 
  1  ברישה, במקום "בפסק דין גירושין" יבוא "בפסק דין להתרת נישואין";
  2  בפסקה 2, בסופה יבוא "בהתחשב, בין היתר, בנכסים עתידיים, לרבות בכושר
  ההשתכרות של כל אחד מבני הזוג;" 
גרסה ב':   
ביטול החוק 1 חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג–1973 – בטל 
 

 
דברי
אלא ביחס אחר מוצע להבהיר כי בקביעת היחס האמור תתחשב הערכאה המוסמכת גם בנכסים העתידיים של כל אחד מבני הזוג כגון מוניטין, תארים מקצועיים, ניסיון מקצועי וקביעות בעבודה ובכושר ההשתכרות של כל אחד מהם סעיף 52 במדינות מערביות גוברת בחקיקה ובפסיקה מגמה של התייחסות לפערים הכלכליים שבין בני הזוג בהליך פירוק הרכוש המשותף, בין היתר, במתן פיצוי חד פעמי או עתי לבן הזוג החלש פעמים רבות פערים אלה נובעים מכך שאחד מבני הזוג ויתר על התפתחותו המקצועית ועל יכולת ההשתכרות שבצדה, כדי לאפשר לבן הזוג האחר לעשות כן ראו שחר ליפשיץ, "על נכסי עבר, על נכסי עתיד ועל הפילוסופיה של חזקת השיתוף", משפטים לד3 627 תשס"ה, בעיקר בעמ' 728 ואילך
 

הסבר
גרסה ב'
מוצע לבטל את חוק יחסי ממון משמעות ביטול החוק היא כי הדינים שגובשו בפסיקת בתי המשפט בכל הנוגע לחלוקת רכוש בין בני זוג שנישאו לפני שנת 1974, ובעיקר הלכת השיתוף, יחולו גם על זוגות שנישאו מאותה שנה ואילך במהלך הכנת הצעת החוק לקריאה השניה ולקריאה השלישית תבדוק הוועדה אם יש הצדקה לבטל את חוק יחסי ממון כולו או שמא ניתן לבטל רק חלק מהוראותיו, הנוגעות להסדר איזון המשאבים גם בתזכיר חוק יחסי ממון בין בני זוג תיקון – איזון המשאבים ודירת המגורים, התשנ"ה–1995, מיום כ"ט בטבת התשנ"ה 1 בינואר 1995, שגיבש משרד המשפטים, הוצעו שתי חלופות, שאחת מהן היא ביטול חוק יחסי ממון

 
חברי הכנסת: מיכאל מלכיאור, זבולון אורלב, עתניאל שנלר, מנחם בן־ששון, מיכאל נודלמן, שלמה ברזניץ, רונית תירוש, שי חרמש, עמירה דותן, משה שרוני, אלחנן גלזר, יצחק גלנטי, אורית נוקד, רן כהן, גדעון סער, דב חנין, זהבה גלאון, שלי יחימוביץ, נאדיה חילו, שרה מרום־שלו, אביגדור יצחקי, לימור לבנת, מרינה סולודקין, יוסף ביילין, אבשלום וילן, חיים אורון, אבישי ברוורמן, מיכאל איתן, עמיחי אילון, יורם מרציאנו, משה כחלון, יצחק זיו, ליה שמטוב, קולט אביטל, סופה לנדבר, זאב אלקין