מזונות הם כבגד התפור למידותיו של לובשו ולא ככזה הנקנה מן המדף בקונפקציה סטנדרטית כבוד השופט אליקים רובינשטיין בבע"מ 14/1794 פלונית נ' פלוני

בע"מ
בית המשפט העליון 1794-14

הפחתת מזונות הילדים

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (סגן הנשיאה שנלר והשופטים ד"ר ורדי וברנר) מיום 2.2.14 בעמ"ש 40825-05-12, בגדרו נדחה ערעורם של המבקשים על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה במחוז תל אביב (השופט, כתארו אז, שילה) בתמ"ש 45419-05-10 ואפ"ח 6697-09-10. עניינה של הבקשה - הפחתת מזונותיהם של המבקשים.

רקע והליכים

כעולה מפסקי דינם של בתי המשפט הקודמים, המבקשת 1 (להלן המבקשת) והמשיב נישאו בישראל בשנת 1992, ולאחר נישואיהם היגרו לארצות הברית ובהמשך להונג קונג. המבקשים 3-2 הם ילדיהם, ילידי 1995 ו-1996. בשנת 2001 נפרדו המבקשת והמשיב, ולאחר פרידתם ניהלו הליכים משפטיים בהונג קונג.

מזונות חודשיים גבוהים באופן חריג

בפסק דין מיום 28.3.03 חייב בית המשפט בהונג קונג את המשיב לשלם למבקשת מזונות חודשיים בסך 35,000 דולר הונג קונג, וכן מזונות ילדים בסך 25,000 דולר הונג קונג לכל ילד, קרי - בסך הכל 85,000 דולר הונג קונג, סכום שוה ערך לכ-11,000 דולר ארה"ב. נוסף על כך, חויב המשיב לשלם למבקשת 300,000 דולר ארה"ב ולהעביר לה את זכויותיו בקרנות ניירות ערך, והמבקשת חויבה להעביר למשיב את זכויותיה בדירת הצדדים בהונג קונג.

ביום 27.4.06 דחה בית המשפט בהונג קונג את תביעתה של המבקשת להגדלת סכום המזונות מזה, ואת תביעתו של המשיב להקטנת סכום המזונות מזה. בשנת 2005 עבר המשיב להתגורר בארה"ב, ובשנת 2009 עברו המבקשים להתגורר בישראל. בפסק דינו של המשפט לענייני משפחה נאמר (עמ' 3), כי סמוך לאחר שהמבקשים הגיעו לישראל, חדל המשיב לשלם להם את דמי המזונות שנפסקו בפסקי הדין בהונג קונג, והחל להעביר להם סך של 2,000 דולר ארה"ב בלבד.

תביעה להפחתת מזונות

המשיב הגיש בבית המשפט לענייני משפחה תביעה להכרה בפסקי הדין שניתנו בהונג קונג, וכן תביעה להפחתת מזונות (תמ"ש 45419-05-10, אפ"ח 6697-09-10). בפסק דין מקיף מיום 27.3.12 קבע בית המשפט, על-יסוד חוות דעת מומחית לדין ההונג קונגי שהוגשה מטעם המשיב, כי "התובע [המשיב - א"ר] עמד בנטל על מנת להוכיח כי פסקי הדין שניתנו בהונג קונג הם ברי אכיפה בישראל ולפיכך, אני מצהיר כי הם פסקי דין אכיפים בישראל על פי החוק".

באשר לתביעה להפחתת מזונות נאמר, כי לפי כללי המשפט הבינלאומי הפרטי, זו צריכה להיבחן לפי הדין הזר של המקום בו ניתנו פסקי הדין - הונג קונג. נאמר, כי "למרות שבחוות הדעת שהגיש התובע לא היתה התייחסות ספציפית לשאלה מהם הקריטריונים על פי דיני הונג קונג להפחתת מזונות, נשאלה על כך המומחית בחקירתה.

מזונות - הדין בהונג קונג דומה לדין בישראל?

מחקירתה עולה כי השיקולים שנשקלים על פי הדין בהונג קונג, דומים מאוד לשיקולים על פי הדין בישראל. מסתבר כי: 'סדנא דארעא חד הוא'. האישה לא סתרה בחקירתה כלל את עדות המומחית אף בנושא זה ואני מאמצה במלואה", וכי  "מאחר ומחוות דעת המומחית עולה כי הדין בהונג קונג דומה לדין בישראל, נראה כי יש להחיל בענייננו את ההלכה הקובעת כי על מנת לשנות פסקי דין למזונות, על התובע להוכיח כי חל שינוי נסיבות מהותי מאז שניתן פסק הדין הקודם". בית המשפט הוסיף, כי אף אם לא היה מוכיח המשיב את הדין הזר, ומשהמבקשת לא עשתה כן, חלה בענייננו חזקת שויון הדינים.

מהו שינוי נסיבות מהותי ?

לגוף הדברים נאמר בפסק הדין, כי בעובדה שלמשיב נולדו שלושה ילדים נוספים (מנישואים אחרים), ניתן להכיר כשינוי נסיבות מהותי. עוד נאמר, כי "מצבה הכלכלי של האשה הוטב בהרבה מאז שניתנו פסקי הדין בהונג קונג". בהקשר זה צוין כי המבקשת רכשה בית בישראל בשווי 2,730,000 ש"ח; כי ברשותה דירה נוספת בהונג קונג אותה היא משכירה; כי היא מחזיקה חשבון חיסכון בארה"ב בו נצברו למעלה מ-85,000 דולר ארה"ב; וכי היא עובדת ומשתכרת 10,000 ש"ח בחודש. עוד צוין, כי המבקשת לא צירפה תלושי שכר עדכניים ואת חוזה העסקתה, וכי לא הוכיחה שהוריה סייעו לה ברכישת הדירה בהונג קונג. בפסק הדין נאמר, כי "למרות שהכנסתו של התובע קטנה באופן מועט יחסית מאז שנת 2006, הכנסות האישה ורכושה גדלו באופן משמעותי ומבחינת הכנסת ורכוש האשה, אירע שינוי נסיבות מהותי". מנגד, דחה בית המשפט את טענת המשיב, כי הירידה בהכנסותיו מהוה שינוי נסיבות. עוד נקבע בפסק הדין (עמ' 15), כי "צרכי הקטינים פחתו באופן משמעותי לאחר עלייתם לישראל".

    סופו של דבר, בית המשפט ביטל את חבותו של המשיב במזונותיה של המבקשת, והפחית את מזונות הילדים ל-5,000 ש"ח לחודש לכל ילד.

המבקשים עירערו לבית המשפט המחוזי (עמ"ש 40825-05-12), ובפסק דין מקיף אף הוא, מיום 2.2.14 (מפי השופט ד"ר ורדי) נדחה הערעור. בפסק הדין נאמר, כי קביעתו של בית המשפט לענייני משפחה לפיה השיקולים הנשקלים לפי הדין בהונג קונג דומים מאוד לשיקולים לפי הדין הישראלי היא "קביעה עובדתית שהתבססה על התרשמותו הישירה והבלתי אמצעית של בית משפט קמא מהראיות שהונחו לפניו, בין היתר פסקי הדין בעניין המזונות מהונג קונג, פקודת סדרי הדין בתביעות בענייני נישואין וגירושין ורכוש של בני זוג שצורפה לחוות דעת המומחית, ועדותה של המומחית לדין ההונג קונגי שנחקרה על חוות דעתה, כאשר המערערת מצידה לא המציאה חוות דעת נגדית ולא סתרה את חוות הדעת שהוגשה".

מזונות- חוות דעת המומחית לדין ההונג קונגי

עוד נאמר, כי "קביעתו של בית משפט קמא לפיה המשיב עמד בנטל להוכיח את הדין הזר, והקביעה לפיה הדין הזר בנסיבות העניין דומה לדין בישראל הן קביעות עובדתיות מבוססות היטב, שנסמכו בין היתר, וכאמור, על חוות דעת המומחית שהוגשה מטעם המשיב ועדותה שלא נסתרו על-ידי המערערים, שלא הביאו חוות דעת מטעמם". נוכח מסקנה זו, כך נאמר בפסק הדין, התייתר הצורך לדון בתחולתה של חזקת שויון הדינים במקרה דנא. עוד נאמר, כי קביעתו האופרטיבית של בית המשפט לענייני משפחה בדבר ביטול מזונותיה של המבקשת והפחתת מזונותיהם של הילדים היא סבירה ואין להתערב בה, באשר הוכח שינוי נסיבות מהותי - העובדה שלמשיב נולדו שלושה ילדים נוספים; העובדה שהונה ורכושה של המבקשת גדל ואילו צרכיהם של הילדים פחתו באופן משמעותי. נאמר, כי קביעותיו של בית המשפט לענייני משפחה בהקשר זה הן קביעות עובדתיות, אשר

האם יש דמיון בין דין הונג קונג לבין הדין הישראלי במזונות?

מכאן בקשת רשות הערעור, בה נטען כי קביעתו של בית המשפט לענייני משפחה לעניין הדין החל בהונג קונג לא התבססה על חומר הראיות שהונח בפניו. לפי הטענה, בית המשפט התעלם מחוות דעת נוספת שהוגשה על-ידי המומחית מטעם המשיב. נטען, כי "אין בחקירה (הקצרה) של המומחית ובפקודה הנ"ל, כדי להביא למסקנה עובדתית מבוססת באשר ל'דמיון' בין דין הונג קונג לבין הדין הישראלי" .

המבקשים טוענים, כי לפי הדין בהונג קונג לא היה מקום להפחתת סכום המזונות, ומכל מקום גם לפי הדין הישראלי לא הוכח שינוי נסיבות מהותי. עוד נטען בבקשה, כי שגה בית המשפט לענייני משפחה בקבעו כי אף אם לא הוכח הדין הזר, חלה חזקת שויון הדינים. המבקשים טוענים, כי הבקשה נושאת חשיבות רבה למצער לחלק ניכר מהציבור, באשר - כך נטען - פסקי הדין הקודמים "משדרים לציבור הרחב המתגורר בחו"ל מסר מאד ברור.

במידה ואישה וילדים המתגוררים בנכר, במדינה בה נפסקים מזונות ביד רחבה, לרבות מזונות גרושה, מבקשים לעלות לישראל, הרי שהם לוקחים סיכון ברור וממשי כי המזונות שנפסקו להם כחלק מהסדר גירושין הכולל במדינה הרלבנטית, יופחתו ואף יבוטלו כליל כלאחר יד". עוד נטען, כי גם לסוגיה של חזקת שויון הדינים חשיבות כללית. בנוסף, נטען לפגיעה בזכותה החוקתית של המבקשת לקניין וכן נטען לעיוות דין.

לאחר העיון בבקשה ובנספחיה, חוששני כי לא אוכל להיעתר לה. חרף ניסיונה של המבקשת להעטות על בקשתה מחלצות משפטיות כלליות, לאמיתו של דבר תחומה היא - במובהק - למערכת העובדות והנסיבות הקונקרטית, וככזו אין היא באה בקהלם של המקרים בהם תישקל רשות ערעור בגלגול שלישי. אכן, עניינה האמיתי של הבקשה במשאלתם של המבקשים להביא לבחינה ערעורית, שניה במספר, את קביעותיו העובדתיות של בית המשפט לענייני משפחה - הן לעניין הוכחתו של הדין הזר, הן לעניין שינוי הנסיבות, בעטיו נפסק כי יש להורות על ביטול מזונותיה של המבקשת ועל הפחתת מזונותיהם של הילדים. אלא שלא לכך נועדה רשות ערעור בגלגול שלישי. יתר על כן, גם לגופם של דברים איני סבור - למקרא החומר - שלמבקשת נגרם עיוות דין.

כמפורט מעלה, בית המשפט לענייני משפחה קבע, בין היתר על-יסוד חוות דעתה של המומחית מטעם המשיב, כי לעניין תביעה לשינוי מזונות, דומה הדין בהונג קונג לדין בישראל. בבקשה נטען, כי בית המשפט התעלם מחוות דעת נוספת שהוגשה על-ידי המומחית. אלא, שאף אליבא דמבקשים "בית המשפט המחוזי אכן נתן דעתו לחוות הדעת השנייה שניתנה בעניין המזונות (ממנה התעלם בית המשפט למשפחה), תוך שהוא מציין כי המומחית לדין הזר קבעה כי 'הבסיס הרגיל לשינוי צו לתשלומים עיתיים הוא שחל שינוי מהותי בנסיבות של אחד הצדדים או שניהם ו/או של הילדים של המשפחה ...'".

נוכח זאת נראה, כי נשמט הבסיס מתחת לנטען בהקשר זה. יש לזכור, כי המבקשים לא הגישו חוות דעת מטעמם בעניין הדין החל בהונג קונג. בבקשה נטען, כי המבקשת לא היתה מיוצגת בחלק ניכר מההליך בבית המשפט לענייני משפחה. גם אם נניח לצורך הדיון כי אכן כך, יכלו המבקשים לעתור לצירוף חוות דעת בהליך בבית המשפט המחוזי, שבו היו מיוצגים (ראו סעיף 9 לחוק בית המשפט לעניני משפחה, תשנ"ה-1995); כעולה מן החומר שבתיק, כזאת לא נעשה.

בית המשפט לענייני משפחה בחן לפני ולפנים את טענותיו של המשיב בדבר שינוי בנסיבות, והגיע למסקנות - המבוססות על קביעות שבעובדה - שאליהן הגיע. גם בית המשפט המחוזי בחן את הדברים לעומקם, כאמור. הכלל הנקוט הוא, כי ערכאת הערעור אינה נוטה להתערב בפסיקת מזונות אלא במקרים מיוחדים, קל וחומר בגלגול שלישי (בע"מ 9369/05 פלוני נ' פלונית (2006); בע"מ 7960/13 פלוני נ' פלוני (2013)). הדברים נכונים גם כאשר עסקינן בהגדלה או הפחתה של דמי מזונות בשל שינוי נסיבות (בע"מ 3432/09 פלוני נ' פלונית (2009)). חוששני, כי ענייננו אינו בא בגדרם של אותם מקרים מיוחדים.

פסיקת מזונות נגזרת מנסיבותיו של המקרה הקונקרטי

אוסיף, בהקשר המזונות, כי פסיקת מזונות נגזרת במובהק, מטבע הדברים, מנסיבותיו של המקרה הקונקרטי, כל מקרה לנסיבותיו. מזונות הם כבגד התפור למידותיו של לובשו ולא ככזה הנקנה מן המדף בקונפקציה סטנדרטית. נוכח זאת, פשיטא כי אין בהכרעה במקרה הנוכחי כדי להשליך על "הציבור הרחב המתגורר בחו"ל", כפי הנטען בבקשה.

באשר לטענותיה של המבקשת בדבר תחולתה של חזקת שויון הדינים: בית המשפט לענייני משפחה נדרש לסוגיה בבחינת למעלה מן הצורך, ובית המשפט המחוזי קבע מפורשות כי נוכח הכרעתו בשאלת ההוכחה של הדין הזר התייתר צורך לדון בסוגיה זו. נוכח זאת, נדמה כי סוגיה זו, המעניינת כשלעצמה, אינה מצריכה ליבון והכרעה בגדרי הבקשה הנוכחית.

כללם של דברים

יא.      אין בידי איפוא להיעתר לבקשת רשות הערעור.

    ניתנה היום, ‏י"ח באדר ב התשע"ד (‏20.3.2014).