דע את זכויותך נישואים של בני / בנות זוג מאותו מין

נישואין של בני/בנות זוג מאותו מין

·      על פי חוקי מדינת ישראל, נושא הנישואין והגירושין נתון לסמכותם ולשיפוטם של בתי הדין הדתיים של בני העדות השונות החיים בארץ. לגבי יהודים, למשל, קבע המחוקק הישראלי, כי ענייני נישואין וגירושין של יהודים בישראל אזרחי המדינה או תושביה יהיו בשיפוטם הייחודי של בתי דין רבניים וכי נישואין וגירושין של יהודים ייערכו בישראל על פי דין תורה.

·      בהתאם לכך, הרבנות (וכמוה מוסדות דתיים מקבילים עבור האוכלוסייה הלא-יהודית) נהנית ממונופול בכל הנוגע למיסוד זוגיות בישראל. מוסדות דת אלו שוללים מכל וכל אפשרות לנישואין בין בני/בנות זוג מאותו מין ועל כן, להומוסקסואלים וללסביות אין כל אפשרות להינשא בישראל עם בני מינם נישואין בעלי תוקף חוקי מוכר על ידי המדינה.

נישואין אלטרנטיביים

·      מפעם לפעם נערכים בארץ טקסי חתונה בין בני/בנות זוג מאותו מין – טקסים אזרחיים לחלוטין וגם כאלה הנערכים על ידי רבנים רפורמיים מסוימים – אך טקסים אלו אינם משנים את מעמדם האישי המשפטי של הזוגות מאותו המין ומבחינת המדינה נשארים בני/בנות הזוג רווקים או רווקות גם לאחר חתונתם.

·      עוד יש להבהיר, כי גם טקסים אלו עדין לא קיבלו הכשר ברור ומלא של התנועה הרפורמית או הקונסרבטיבית, כך שאין הדבר מהווה הכרה ברורה של המוסד הרפורמי בקידושין מלאים בין בני זוג מאותו המין.

האם זוגות ישראלים בני/בנות אותו מין יכולים להינשא בחו"ל?

·      חתונות אזרחיות/רפורמיות/קונסרבטיביות של בני זוג הטרוסקסואלים אינן מוכרות בישראל. ואולם, בני זוג הטרוסקסואלים שאינם יכולים או אינם רוצים, להינשא בארץ על-פי הדין הדתי יכולים להינשא בחו"ל, ואז יוכרו נישואיהם בישראל והם יוכלו להירשם במשרד הפנים כזוג נשוי.

·      לעומת זאת, מזוגות בני/בנות אותו מין נשללת גם אפשרות זו והם אינם יכולים להינשא בחו"ל באופן שיהיה מוכר בישראל, וזאת מהטעמים הבאים:

1. באותן מדינות בודדות, שמכירות במעין נישואין של זוגות מאותו מין, ברוב המקרים מדובר במוסד "הברית האזרחית" (civil union) שהינו מוסד שונה במהותו ממוסד הנישואין ואינו מקנה בישראל כל מעמד.

2. גם אם עלה בידי זוג הומוסקסואלים או לסביות מישראל להינשא במדינה אחרת שמכירה בנישואים אלה, ספק אם משרד הפנים הישראלי יאות לרשום את אותם כזוג נשוי בארץ.

מדיניות משרד הפנים בכל הנוגע לאישורי כניסה ושהייה, תושבות ואזרחות של בני זוג מאותו המין

·      בבג"צ 143/62 פונק שלזינגר נ' שר הפנים נקבע, כי הרישום במרשם האוכלוסין מהווה רישום סטטיסטי בלבד, כך שרשם הנישואין חייב לרשום נישואין שנערכו מחו"ל אם הוצגה לפניו תעודת נישואין אותנטית מחו"ל והוא לא אמור להיכנס לשאלות של תוקף הנישואין בישראל.

·      בשנים האחרונות החל משרד הפנים להפעיל מדיניות לפיה הומואים ולסביות שאינם יהודים ושיש להם בני/בנות זוג ישראלים – זכאים לאשרות שהיה ועבודה בישראל (עדין כל מקרה נבחן לגופו).

·      על פי הנוהל הקיים כיום במשרד הפנים: בני זוג שאינם נשואים, כולל בני זוג מאותו המין, יקבלו בשנה הראשונה אשרה מסוג ב/1 (ניתנת לעובדים זרים) ולאחר שנה אשרה מסוג א/5 תושבות ארעית במשך 6 שנים (יש לחדש מדי שנה). לאחר תום תקופת ה-7 שנים יקבלו מעמד של תושב קבע.

·      הנוהל הנ"ל של משרד הפנים מפלה בני זוג שאינם נישואים לעומת זוגות נשואים, שמשך ההליך אצלם הוא סה"כ 4.5 שנים (לעומת 7) וכן ביחס למעמד שניתן בסוף ההליך: אזרחות לזוגות נשואים מול תושבות קבע לזוגות שאינם נשואים.

·      במקרים שבהם מדובר בתושב פלשתינאי (שיש לו בן זוג ישראלי) מוערמים קשיים גדולים אף יותר על הליך כניסתו לישראל ושהייתו בה. הבעיה חמורה במיוחד שכן החזרתו של בן הזוג הפלשתינאי למקום מושבו עלולה להוות עבורו סכנה אמיתית, עד כדי סכנת חיים.

·      ביום 30.12.2005 נתן בית המשפט המחוזי בת"א (כב' הש' עוזי פוגלמן) פסק דין תקדימי (עת"מ 2790/04 פרד דיטר רוזנברג נ' שר הפנים) לפיו אסור למשרד הפנים לתבוע מבן הזוג הזר שחי עם בן זוגו הישראלי כידוע בציבור לצאת את גבולות הארץ כתנאי להסדרת מעמדו האזרחי החוקי במדינה. בכך, השווה ביהמ"ש המחוזי את מעמד הזוגות החד מיניים לזוגות נשואים והחיל על זוגות חד מיניים את אותה הלכה שנקבעה בבג"צ 3648/97 סטמקה נ' משרד הפנים.

הכרה בזוג לסביות כבנות זוג לעניין החוק למניעת אלימות במשפחה

·      ב-1997 קבע בית המשפט לענייני משפחה בחיפה (תמ"ש 32520/97 פלונית נ' אלמונית) שזוג לסביות נחשבות כבנות זוג לפי החוק למניעת אלימות במשפחה, ולבקשת אחת מהן הוצא צו הגנה כנגד בת זוגה האלימה.

הורות של בני/בנות זוג מאותו מין

מתן שירותי הפריה והזרעה מלאכותיים ללסביות

·      עד שנת 1997 היו רווקות ולסביות מופלות לרעה במתן שירותי הזרעה והפריה מלאכותיים. בעוד שאישה נשואה הייתה זכאית לקבל שירותים אלה ללא כל הגבלות ותנאים, הרי שנשים רווקות הטרוסקסואליות ונשים לסביות חויבו לעבור בדיקה פסיכיאטרית ובדיקה של עובדת סוציאלית כתנאי לקבלת תרומות זרע אנונימיות מבנק הזרע.

·      ב-1997, בעקבות עתירתה של ד"ר טל ירוס-חקק לבג"צ (בג"ץ 2078/96 ורד ויץ נגד שר הבריאות), בוטלו אותם כללים של משרד הבריאות. כעת כל אישה זכאית לקבל תרומת זרע ללא כל אפליה.

פונדקאות:

·      חוק הפונדקאות הישראלי מ-1996 קובע מפורשות כי "הורים מיועדים" – הורים המתקשרים עם "אם נושאת (אישה פונדקאית) לשם הולדת ילד – הם "איש ואישה שהם בני זוג". בג"צ ציין באמרת אגב, כי לפי לשון החוק כיום, בני זוג מאותו המין אינם בני-כושר על-פי חוק הפונדקאות ולכן אין הם זכאים לקבל את אישורה של ועדת האישורים לתהליך של פונדקאות (דברי הש' חשין בבג"ץ 2458/01 משפחה חדשה נ' הוועדה לאישור הסכמים לנשיאת עוברים משרד הבריאות.

אימוץ

·      אימוץ בישראל מוסדר על ידי חוק אימוץ ילדים, התשמ"א-1981. סעיף 3 לחוק עוסק בכשירות המאמץ וקובע כי  אין אימוץ אלא על ידי איש ואשתו יחד; ואולם רשאי בית משפט ליתן צו אימוץ למאמץ יחיד:

(1) אם בן זוגו הוא הורה המאומץ או אימץ אותו לפני כן;

(2) אם הורי המאומץ נפטרו והמאמץ הוא מקרובי המאומץ ובלתי נשוי.

·      סעיף 25 לחוק מתיר לבית המשפט, אם נוכח שהדבר לטובת המאומץ, לסטות בנסיבות מיוחדות משני הסייגים הראשונים שבסעיף 3(2) הנ"ל.

·      הגישה הרווחת על פי משרד הרווחה היא כי החוק אינו מאפשר אימוץ ילד על ידי בני זוג מאותו מין.

·      ב-1997 החל בארץ המאבק למען אימוץ במשפחה ההומו-לסבית. זוג לסביות (דר' טל ירוס חקק ודר' אביטל ירוס חקק) עתרו לבית המשפט לענייני משפחה ברמת גן בדרישה להכיר בהורותן המשותפת על ילדיהן (ילדים שנולדו לכל אחת מהן מתרומות זרע אנונימיות). בקשת האימוץ נדחתה על ידי בית המשפט לענייני משפחה (תמ"ש 97/ 50, 49, 48 טל ירוס חקק ואביטל ירוס חקק נ' היועמ"ש) ובשלב מאוחר יותר, גם על ידי בית המשפט המחוזי בתל אביב, אשר דחה את הבקשה ברוב דעות (ע"מ 10/99 (ת"א) טל ירוס חקק ואביטל ירוס חקק נ' היועמ"ש). ביום 10.1.2005 בערעור בבית המשפט העליון, בפני הרכב מורחב של תשעה שופטים, קיבל בג"ץ ברוב דעות (7 שופטים מתוך 9) את העתירה והכיר בזכות בנות הזוג לאמץ זו את ילדה של זו (ע"א 10280/01 דר' טל ירוס חקק ודר' אביטל ירוס חקק נ' היועמ"ש).

רישום בישראל של אימוץ שניתן בחו"ל לבני אותו מין

·      בשנת 2000 חייב בג"ץ את שר הפנים לרשום זוג לסביות כשתי אמהותיו של הילד שילדה אחת מהן בארצות הברית (בג"ץ 1779/99 ברנר-קדיש נ' שר הפנים). הרישום נעשה מכוח צו אימוץ זר, שניתן לאם הלא-ביולוגית בקליפורניה. פסק הדין נמצא כעת בדיון נוסף (דנג"ץ 4252/00) בפני הרכב מורחב של שופטי בג"ץ.

מתן צווי אפוטרופסות לאם הלא ביולוגית

·      ב-1999 בית המשפט לענייני משפחה ברמת גן העניק, בהסכמת המדינה, צו אפוטרופסות לאם הלא-ביולוגית במשפחה לסבית (תמ"ש 97/ 50, 49, 48  טל ירוס חקק ואביטל ירוס חקק נ' היועמ"ש). הצו מבטיח, כי אם יקרה דבר מה לאם הביולוגית, לא ניתן יהיה לקחת את הילדים מבת זוגה, והם יישארו אצלה לפחות עד למתן צו אימוץ. כמו כן, צו האפוטרופסות מאפשר לאם הביולוגית לעשות פעולות בשם הילדים שילדה זוגתה (לרבות קבלת החלטות רפואיות לגביהם, ייצוגם בפני מוסדות שלטוניים, רישומם לבתי ספר וגנים וכד').

יחסי עבודה: זכויות עובדים שיש להם בני זוג מאותו מין

·      ב-1992 קיבלה הכנסת את החוק הראשון המתייחס לזכויותיהם של הומוסקסואלים ולסביות, כאשר הוסיפה תיקון לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, האוסר על אפליה מחמת נטייה מינית. האיסור מתייחס לקבלה לעבודה; תנאי עבודה; קידום בעבודה; הכשרה או השתלמות מקצועית; פיטורים או פיצויי פיטורים; הטבות ותשלומים הניתנים לעובד בקשר לפרישה מעבודה.

·      פסק הדין בעניין דנילוביץ' (בג"ץ 721/94 אל על נתיבי אוויר לישראל בע"מ נ' יונתן דנילוביץ') שניתן כשנתיים לאחר מכן, ביום 30 בנובמבר 1994 קבע, בדעת רוב, כי את אותן הטבות בתחום כרטיסי הטיסה שחברת אל על נותנת לדייליה עבור בני זוגם – כאשר מדובר בגבר ואישה נשואים או ידועים בציבור - עליה גם לתת לבן זוגו של הדייל יונתן דנילוביץ'.

·      בעקבות פסק הדין בעניינו של דנילוביץ', ב-1995 קיבלה אוניברסיטת תל-אביב את תביעתו של פרופ' עוזי אבן להעניק לבן זוגו זכויות זהות לאלה הניתנות לבני זוג של אנשי סגל הטרוסקסואלים. הסכמה זו של אוניברסיטת ת"א באה לאחר שב-1994 הגישה האגודה לזכויות האזרח תביעה לבית הדין לעבודה בשם פרופ' עוזי אבן נגד האוניברסיטה, בדרישה להעניק לבן זוגו של פרופ' אבן את אותן זכויות המוענקות לבן זוג ידוע בציבור של איש סגל (נד/1712/3 עוזי אבן נ' אוניברסיטת תל-אביב ואח'). האוניברסיטה התנתה את קבלת תביעתו של פרופ' אבן בתוצאות פסה"ד בבג"צ דנילוביץ, ומיד לאחר פרסומו של פסה"ד החליטה לקבל את התביעה במלואה.

הכרה בזכויות סוציאליות של בני/בנות זוג מאותו מין (לרבות בשירות הביטחון)

·      ב-1993 בוטלה האפליה בכל הנוגע לגיוסם לצה"ל של הומוסקסואלים ולסביות מוצהרים.

·       ב-1996 זכה אדיר שטיינר במאבקו נגד צה"ל ומשרד הביטחון וקיבל תגמולים ותשלומי פנסיה כבן זוגו של אל"מ דורון מייזל ז"ל, שנפטר בעת שירותו הצבאי (בג"צ 5398/96 שטיינר נ' שר הביטחון). בנוסף, הוכרו זכויותיו של שטיינר כבן משפחה בכל הקשור להנצחת בן זוגו המנוח. הקביעה האחרונה החילה את תפיסת השוויון בדנילוביץ' גם על תשלומים שחוק שוויון הזדמנויות בעבודה לא חל עליהם.

סוגיות רכוש בין בני זוג מאותו מין

·      ב-2001 בית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע (תמ"ש 8510/01 בעניין א' וג') נתן לראשונה תוקף של פסק דין להסכם לחיים משותפים בין בנות זוג, תוך שקבע כי בנות זוג לסביות עונות להגדרת "בן משפחה" לפי חוק בית המשפט לענייני משפחה.  שנה לאחר מכן בית המשפט נתן תוקף של פסק דין גם להסכם בין בנות הזוג לגבי מזונות לילד הביולוגי של אחת מהן (תמ"ש 8511/01).

·      בפברואר 2004 בית המשפט לענייני משפחה מחוז תל אביב (תמ"ש 3140/03 ר"א ול"מ) נתן תוקף של פסק דין להסכם ממון של זוג הומואים, תוך שקבע כי המונח "בני זוג" מתייחס גם לבני זוג מאותו מין.

·      כך גם בנובמבר 2004 נתן בית המשפט לענייני משפחה מחוז תל אביב (תמש 6960/03 החלטה בעניין ק.צ. ו-י.מ.) תוקף להסכם ממון של בני זוג מאותו מין וקבע כי המונח בני זוג מתייחס גם לבני זוג מאותו מין. בית המשפט מתח ביקורת נוקבת על עמדת היועמ"ש שלא הכיר בזכויות של בני זוג מאותו המין להסדיר ביניהם סוגיות ממוניות בהסכם.

·      בדצמבר 2004 פרסם היועמ"ש הנחיות חדשות בהן הוא מכיר בזכויות של בני זוג מאותו המין להתקשר בהסכם המסדיר זכויות ממוניות רכושיות אשר יקבל הכרה של בית משפט. 

הכרה בזכויות כלכליות נוספות:

·                 ב-1998 נציב שירות המדינה הכיר בזכאותו לקצבת שארים של בן זוג מאותו המין של עובד מדינה.

·                 באותה שנה הנחה היועץ המשפטי לממשלה את אגף המכס לאפשר לבן זוג מאותו המין של עולה חדש להשתמש ברכב פטור ממסים של העולה. יצוין, כי קיימות הגבלות שונות לגבי אנשים שיכולים ליהנות מרכב פטור ממסים, כאשר אחת מהן התייחסה לקרובי משפחה של עולה. ההנחיה הנ"ל הכלילה גם בן זוג מאותו המין באותה קטגוריה של קרובי משפחה לצורך עניין זה.

·                 ב-2001 בית הדין לעבודה בתל אביב קיבל את תביעתו של פטריק לוי כנגד קרן מבטחים, וקבע כי זוג הומואים נחשבים כ"בני זוג" וכ"ידועים בציבור", כך שלאחר מותו של אחד מהם, זכאי בן הזוג הנותר לפנסיה של המנוח (ע.ב. 3816/01 [בית הדין לעבודה בתל אביב] פטריק לוי נ' מבטחים).

·                 ב-2003 החליטה עיריית תל אביב להעניק לבני/בנות זוג מאותו המין ולילדיהם שהינם תושבי העיר, הנחות בשימוש במתקנים עירוניים, בדומה להנחות הניתנות לבני זוג נשואים ולילדיהם.

·                 בפברואר 2004, בעקבות עתירתו לבג"צ של אדיר שטיינר (ע"א 5178/03  שטיינר נגד מנהל מס שבח), הודיע היועץ המשפטי לממשלה כי בני זוג מאותו המין זכאים לפטור ממס שבח וממס רכישה בעת העברת דירות במתנה מהאחד לשני, בדומה לפטור הניתן לבני זוג הטרוסקסואלים.

ירושה

·                 בנובמבר 2004 בית המשפט המחוזי בנצרת (ע"א [נצרת] 3245/03 ירושת המנוח ש.ר. ז"ל וע.מ. נ' היועמ"ש) קיבל את ערעורו של אדם אשר ביקש לקבל צו ירושה לגבי נכסי בן זוגו המנוח, שעימו חי ביחד כ-40 שנה. בית המשפט, ברוב דעות, קבע כי יש לפרש את המילים "איש ואישה" שבחוק הירושה ככוללים גם בני זוג מאותו מין. בכך הפך בית המשפט המחוזי פסיקה קודמת של בית המשפט לענייני משפחה בנצרת (תע 710/01), שלפיה בני זוג מאותו המין אינם נחשבים כידועים בציבור ואינם יורשים זה את זה לפי חוק הירושה.

·                 בדצמבר 2004 פרסם היועמ"ש את חוות דעתו כי הוא מאמץ את פסיקת בית המשפט המחוזי בנצרת והנחה את הפרקליטות שלא להגיש ערעור על פסק הדין.

·                 בבית הדין האזורי לעבודה בת"א נדונה בימים אלו תביעה של אלמן מת"א שחי במשך 23 שנים עם בן זוגו שנפטר ודורש מביטוח לאומי קצבת שארים (בל 3536/04 גיורא רז נ' המוסד לביטוח לאומי). הביטוח הלאומי מסרב להעניק לו את קצבת השארים והעביר את הנושא להחלטת היועמ"ש. בחודש מרץ 2005 החליט היועמ"ש לתמוך בכך שבן הזוג יקבל קצבת שארים מהביטוח הלאומי.

זכויות טרנסג'נדרים

זכויות גברים ונשים ששינו את מינם או שנמצאים במהלך שינוי המין:

מעמד אישי

·                 מי שעברו ניתוח לשינוי מין רשאים לשנות את מינם בתעודת הזהות שלהם, ומשעשו זאת, רואים בהם כבני המין הרשום. מי שלא שינו את מינם בתעודת הזהות – עלולים להיות קרבן לאפליות שונות (ראה להלן – אפליות).

 הליך שינוי המין בתעודת הזהות:

·                 ההליך מתבצע בלשכות מרשם האוכלוסין. נדרש אישור של רופא ישראלי, שחתימתו מאומתת על ידי האגף לרישום ורישוי במשרד הבריאות, על כך שהמבקש/ת עברו ניתוח לשינוי מין. אין כל דרישה נוספת, ואין כל צורך בבדיקות נוספות.

שינוי שם

·                 אדם טרנסג'נדר יכול לשנות את שמו בהליך מקובל, והוא רשאי לאמץ לעצמו כל שם, כולל שמות המזוהים בדרך כלל עם המין השני. לאור מקרים שבהם לא נענתה בקשתם של אנשים טרנסג'נדרים שביקשו לשנות שמם לשם ההולם את זהותם המגדרית, הנחה שר הפנים פורז מ"שינוי" ביוני 2004 את מינהל האוכלוסין –אחרי שהסוגיה נבדקה על ידי היועץ המשפטי לממשלה- לרשום שינוי שם של אנשים טרנסג'נדרים לכל שם שיבחרו.

אפליות

·                 במוסדות ומשרדי ממשלה רבים קיימים נהלים וקריטריונים שונים לנשים ולגברים. במקרים אלה, אנשים טרנסג'נדרים שלא שינו את מינם בתעודת הזהות עלולים להתקל באפליה ואף בפגיעה בזכויות האדם שלהם. כמו-כן, אנשים טרנסג'נדרים עלולים לסבול מאפליה וקיפוח מצד מעסיקים, גופים מסחריים, חברות ביטוח, מוסדות לימוד וגורמים פרטיים שעמם הם באים במגע.

·                 בישראל אין עדיין הגנה מפורשת בחוק מפני אפליה מחמת זהות מגדר וביטויה (בימים אלה נמצאת בהכנה הצעת תיקון לחוקים קיימים, המיועדת למנוע אפליה לרעה של אנשים טרנסג'נדרים).

·                 בחוק הישראלי טרם ניתנה הכרה לכך, שביטוי זהות המגדר היא מזכויות האדם הבסיסיות (כפי שקיים בפסיקה האירופאית, למשל). למרות שזכויותיהם של אנשים טרנסג'נדרים טרם זכו להגנה מפורשת, והחוק אינו אוסר על אפליה מטעמי זהות מגדר וביטויה, בכל מקרה של הפרה בזכויות אדם של טרנסג'נדרים יש לבחון גם את האפשרות להתגונן על בסיס החוקים הקיימים, כגון חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, התשס"א, או חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח-1988. כן יש מקום לתקוף החלטות שרירותיות או בלתי סבירות של גופים שונים שהאדם הטרנסג'נדר בא עמם במגע.

עבודה

·                 האיסור על אפליית אדם בקבלה לעבודה, בקידום או בכל זכות אחרת הניתנת לעובדים אחרים – חל גם לגבי אנשים טרנסג'נדרים.

אישפוז

·                 בתי חולים נוהגים לפי הרשום בתעודת הזהות. למרות זאת, לא ברור מה תוקפו החוקי של נוהג זה, העלול להביא להפרה חמורה בזכויות החולה הטרנסג'נדר. במקרים רבים ייתכנו הסדרים אד-הוק, המביאים בחשבון את כבוד האדם הטרנסג'נדר ואת צרכיו המיוחדים של בית החולים.

שירות צבאי

·                 צה"ל מגייס אזרחים על פי המין הרשום בתעודת הזהות. עם זאת, קיימים תקדימים שבהם אפשר הצבא לחיילים טרנסקסואלים לשרת במעמד, ביחידות ובתנאי שירות של בני המגדר שעמו הם מזדהים.

·                 אנשים טרנסקסואלים שאינם מעוניינים לשרת עם בני מינם הביולוגי יכולים לבקש שחרור מלא משירות חובה או מילואים. בדרך כלל בקשתם נענית בחיוב.

טיפול רפואי

·                 נהלי משרד הבריאות אוסרים על קיום ניתוחים לשינוי מין במסגרת פרטית. ניתוחים לשינוי מין מותרים רק בבית חולים ממשלתי שקיימת בו ועדה מקצועית מיוחדת. בפועל, בית החולים היחיד הממלא תנאים אלה הוא בית החולים שיבא בתל השומר.

·                 קופות החולים מממנות טיפול הורמונלי וניתוחים לשינוי מין (כולל ניתוח הסרת חזה לטרנסקסואלים מאישה לגבר) על פי נהלי משרד הבריאות וחוק ביטוח בריאות ממלכתי. כן ממומנים טיפולים הורמונליים באמצעות מרפאות קופות החולים. טיפולים אחרים – אינם מכוסים.

רווחה

·                 שהייה במוסדות: שירותי הרווחה נוהגים על פי המין הרשום בתעודת הזהות. עם זאת, הנושא טרם נבדק משפטית. במקרה של חשש להפרה בזכויות האדם הטרנסג'נדרי, ייתכנו הסדרים פרטניים אד הוק. אם אין נכונות להסדרים כאלה מצד רשויות הרווחה, יש לבדוק את האפשרות לקבל סעד משפטי בהסתמך על האיסורים על אפליה הקיימים בחוק.

·                 הורות ומשפחה: אין בעובדה שאחד ההורים משנה את מינו, או שהוא בעל זהות מגדר בלתי נורמטיבית, כדי לפגוע בזכויותיו כהורה.

נישואין

·                 אדם שעבר ניתוח לשינוי מין ושינה את מינו הרשום בתעודת הזהות – אין הבדל בינו לבין בני מין זה מלידה. אדם זה רשאי להנשא לבן המין השני. עם זאת, יתכן שגורמים דתיים יראו באדם ששינה את מינו כפסול-חיתון. במקרה זה פתוחה לפניו האופציה של נישויאן בחו"ל, או בכל דרך שבה נישואים מוכרים במדינת ישראל.

·                 מי שלא שינו את מינם בתעודת הזהות – נחשבים בני המין שאליו עברו, על כל המשתמע מכך לגבי נישואין ויחסי בני זוג.

·                 במקרה של יהודים המבקשים להינשא ברבנות, זו עלולה לסרב להשיא אנשים ששינו את מינם. עם זאת, ליהדות אין עמדה חד-משמעית לגבי שינוי המין, וייתכנו הבדלים בגישתם של רבנים ודיינים שונים לסוגיה.

·                 אין מידע לגבי נישואין דתיים של אנשים טרנסקסואלים בני דתות אחרות, זולת מידע כללי לגבי עמדתם של האיסלם והנצרות כלפי שינוי המין.

·                 בכל מקרה, אנשים טרנסקסואלים אחרי ניתוח, שנמנע מהם להינשא בטקס דתי – יכולים להתחתן ב"נישואי קפריסין" וכיו"ב.

הליכי חקירה ומעצר

·                 המשטרה פועלת לפי הרישום בתעודת הזהות, כך שאם האדם העצור רשום כגבר בתעודת זהות אך נמצא בתהליכים של שינוי מין ורואה עצמו כאשה לכל דבר ועניין: הוא יתוחקר ע"י שוטר ולא שוטרת. מעצר נעשה ביחד עם בני אותו המין הביולוגי, אך עצירים רשאים לבקש להיות מוחזקים בבידוד לצורך הגנה.

מאסר

·                 אסירים טרנסג'נדרים נכלאים על פי מינם הרשום בתעודת הזהות. הנוהל בשירות בתי הסוהר מאפשר לעצירות טרנסג'נדריות לבקש להיכלא בתא בודד, לצורך הגנה. אותו נוהל חל במקרה של טרנסג'נדרים מאישה לגבר הכלואים בכלא נשים.