פס"ד בעניין מניין הימים בתקופת הקורונה - הקפאת מועדים לפי תקנות מצב החירום אינה חלה החל מיום 11/5/20 (רמ"ש 62870-06-20)

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים

רמ״ש 62870-06-20 פלונית נ׳ פלוני

לפני כבוד השופטת יעל בלכר

המשפט בהליכים קודמים שהתנהלו בין הצדדים. בהחלטה מיום 30/3/20 נדחתה הבקשה תוך שנקבע כי "בקשה לעיון חוזר אינה תחליף לערעור ככל שזה נדרש. הבקשה נדחית".

4.        על ההחלטה הנ״ל הגישה המשיבה בקשת רשות ערעור ביום 25/6/20 )מבלי שצורפה לה בקשה להארכת מועד).

5.        המבקש הגיש בקשה לדחיית הבר״ע מחמת איחור בהגשתה. לטענתו, הבר״ע טומנת בחובה למעשה ערעור על פסק הדין שניתן במעמד הצדדים. הערעור על פסק הדין, כמו גם הבר״ע על ההחלטה בבקשה לעיון חוזר, הוגשו באיחור ניכר. יש לדחות את בקשת רשות הערעור על הסף, שכן זו הוגשה באיחור, בחוסר תום לב ותוך פגיעה באינטרס ההסתמכות של המבקש. בתגובה לתשובת המשיבה ציין המבקש, כי הטענה שהבר״ע הוגשה לגבי ההחלטה בבקשה לעיון חוזר, אינה אלא ניסיון )לא מוצלח) לעקוף את מניין הימים לערעור על פסק הדין, שחלף; וממילא גם הבר״ע הוגשה באיחור, בחלוף למעלה מ- 30 ימים.

6.        המשיבה סבורה כי הבר״ע הוגשה במועד. ראשית ציינה כי בפתיח של הבר״ע נפלה טעות קולמוס וצוין בטעות כי מוגשת בר״ע על פסק הדין בעוד שהבר״ע מופנית כלפי ההחלטה מיום 30/3/20 שדחתה את הבקשה לעיון חוזר )סי 3 לתשובה מיום 12/7/20). לטענת המשיבה, המועד להגשת בקשת רשות הערעור הוא 45 ימים מתום מצב החירום, וחל לשיטתה: ביום 30/6/20. משכך, הבר״ע מיום 25/6/20 הוגשה בטרם שחלף המועד.

בתגובה נוספת שהגישה המשיבה לתגובת המבקש לתשובתה, הבהירה כי יש למנות 45 ימים ״ממועד פסק הדין״, שיוצא יום 15/3/20, הוא תחילת מצב החירום; ולכן, לטענתה יש למנות 45 ימים מתום מצב החירום שהוא, לשיטתה, מיום 17/5/20 ומכאן שהמועד האחרון להגשה חל ביום 30/6/20.

7.        אעיר כבר כאן, כי עמדת המשיבה אינה קוהרנטית )ואף רצופה טעויות). אף שלפי הטענה מדובר בבר״ע על ההחלטה בבקשה לעיון חוזר מיום 30/3/20 התחשיבים נעשים כאילו מדובר בערעור על פסק הדין מיום 2/2/20. יצוין כי מניין הימים לבר״ע על ההחלטה בבקשה לעיון חוזר, הוא 30 ימים ולא 45 ימים. בנוסף, התקופה שאינה נמנית במועדים בשל מצב החירום חלה עד ליום 10/5/20 בלבד, כך שעיכוב המועדים אינו חל מיום 11/5/20 ואילך. הכל כמבואר להלן.

דיון והכרעה

8.        לאחר עיון בטענות הצדדים סבורני כי בקשת רשות הערעור הוגשה באיחור ויש לסלקה על הסף מטעם זה.

9.        למען נוחות הדיון, אזכיר את המועדים הרלבנטיים כדלקמן:

-   פסק הדין ניתן בתום דיון במעמד הצדדים ביום 2/2/20.

-   הבקשה לעיון חוזר נדחתה בהחלטה מיום 30/3/20, שהומצאה לצדדים באמצעות מערכת נט-המשפט ביום בו ניתנה.

-   בקשת רשות לערעור על ההחלטה מיום 30/3/20 הוגשה בהליך שלפניי, ביום 25/6/20.

כמבואר להלן, חלק מן התקופה שבין מתן פסק הדין ועד להגשת הבר״ע - בין התאריכים 15/3/20 ועד ליום 10/5/20 - אינו בא במניין הימים להגשת ערעור או בר״ע, לפי העניין בשל מצב החירום.

10.      מועדי הגשת ערעור או בר״ע קבועים בתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ״ד- 1984 (התקנות), כדלקמן: תקנה 397 לתקנות קובעת כי המועד להגשת ערעור בזכות הוא בתוך 45 ימים מיום מתן ההחלטה; ותקנה 399 קובעת כי המועד להגשת בקשת רשות ערעור הוא בתוך 30 ימים מיום מתן ההחלטה.

11.      בהודעות שר המשפטים בדבר החלת תקנות בתי המשפט ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין במצב חירום מיוחד), התשנ״א - 1991 (תקנות מצב חירום) הוחלו התקנות בתקופה שמיום 15/3/20 והוארכו מפעם לפעם, עד ליום 10/5/20. הודעת שר המשפטים מיום 7/5/20 האריכה את תקופת החלת תקנות מצב חירום עד ליום 17/5/20 אך זאת, תוך החרגת תקנה4 שעניינה מניין הימים. משכך, "הקפאת המועדים" בשל מצב החירום חלה בתקופהשמיום 15/3/20 ועד ליום 10/5/20 (כולל) ובתקופה זו בלבד.

12.      ביישום הדין, לרבות התחשבות בתקופות שאינן נמנות בשל מצב החירום כאמור לעיל, נמצא כי המועד להגשת ערעור על פסק הדין - 45 ימים מיום פסק הדין מיום 2/2/20 - חלביום 14/5/20 ; וכי המועד האחרון להגשת בקשת רשות ערעור על ההחלטה לעיון חוזר -30 ימים מיום 30/3/20 - חל ביום 9/6/20.

ההליך דנן הוגש באיחור ניכר, ביום 25/6/20 ומבלי שהוגשה בקשה להארכת מועד (ולמעלה מן הדרוש אעיר, כי אף לא מצאתי בטענות המשיבה נימוקים כדין שיצדיקו אורכה

בנסיבות).

13.      עולה, אפוא, מן האמור, כי בין אם היה בכוונת המשיבה להגיש ערעור על פסק הדין ובין אם בבר״ע על ההחלטה בבקשה לעיון חוזר, הוגש ההליך באיחור.

14.      אוסיף עוד, על מנת שלא יימצא חסר, כי משעה שפסק הדין ניתן במעמד הצדדים, אין

תחולה לתקנה 398א לתקנות, שעניינה במועד להגשת ערעור על החלטה שניתנה         צד

אחד. ההחלטות כאן לא ניתנו במעמד צד אחד וממילא לא הוגשה בקשה לביטולן לפי תקנה201 או תקנה 214. למותר לציין, כי גם אילו חלה התקנה עדיין הוגש ההליך כאן באיחור. ההליך הוגש ביום 25/6/20. מניין 45 ימים מיום 30/3/20 ובשים לב לתקנות מצב החירום, מסתיים ביום 24/6/20.

15.      יתר על כן, אין בבקשה לעיון חוזר כדי להאריך את המועד להגשת ההליך. כפי שנפסק, "בית המשפט העליון פסק כי אין להאריך באופן מלאכותי את המועד להגשת בקשה לרשות ערעור או ערעור, לפי העניין, באמצעות הגשת בקשה לעיון חוזר ויצירת מועד חדש למתן החלטה. רק במקרים שבהם יש צידוק לבקשה לעיון חוזר תיווצר בפועל גם הארכת מועד לתקיפת ההחלטה המקורית" )בן נון וחבקין, הערעור האזרחי, מהדורה שלישית )2012), בעמי 162. ראו גם רע״א 10422/07פלקסר נ׳ עו״ד ברנדס, כבי השופט גרוניס, כתוארו אז, מיום 5/2/08"... בעל דין אינו יכול להביא באופן מלאכותי להארכת המועד להגשת בקשת רשות ערעור על ידי כך שיגיש בקשות לעיון חוזר בפני הערכאה הדיונית ...״; רע״א 11449/05הועדה המקומית לתכנון ובניה ירושלים ואח׳ נ׳ תורג׳מן ואח׳ מיום 6/2/06). על פניו, לא נמצא כי במקרה זה היה צידוק להגשת הבקשה לעיון חוזר.

16.      עוד אציין, כי בפסק הדין מיום 2/2/20 נדון לגופו של עניין )ונדחו) רק חלק קטן מטענות המבקשת ובעניין טענתה העיקרית נקבע, כי יש להגיש תובענה נפרדת )ולא תובענה לפי סי 7 לחוק בית המשפט לענייני משפחה כפי שהוגשה). משעה שהתובענה בעניין האמור נמחקה ולא נדחתה, בידי המשיבה, אם רצונה בכך, להגיש תובענה חדשה כנדרש ובכפוף לכל דין.

17.      סוף דבר: לאור כל האמור, בקשת רשות הערעור שהוגשה ביום 25/6/20 הוגשה באיחור ואני מורה על דחייתה מטעם זה.

בנסיבות העניין לא ראיתי מקום לפסוק הוצאות וכל צד יישא בהוצאותיו.

ההחלטה ניתנה בסמכותי כרשמת.

המזכירות תדוור לצדדים.

ניתן לפרסם את ההחלטה בנוסחה זה

ניתן היום, כ״ח תמוז תש״פ, 20 יולי 2020, בהעדר הצדדים.

יעל בלכר, שופטת