החלטה בבקשת אב להשבת הקטינים למקום מגוריהם ולחיוב האם בהוצאות (תלה"מ 42525-07-20)

בית משפט לענייני משפחה בתל אביב - יפו

תלה״מ 42525-07-20 פלונית נ׳ פלוני

לפני כב׳ השופטת קרן גיל

6.          ביום 23.6.2020 עתרה האם לקיצור תקופת עיכוב ההליכים משלא עלה בידיה לקדם הסכמה עם האב והקטינים נותרו ללא מסגרת חינוכית. בהחלטה מיום 12.7.2020 נעתר בית המשפט לבקשה חרף התנגדות האב, זאת בין היתר משום שייאין הצדקה להזמין תסקיר עו״ס ולדון בבקשה בעניין מקום מגורים בגדרי הליך ליס".

7.          בחלוף חמישה ימים, ביום 19.7.2020, הוגשה התביעה בהליך זה שכותרתה "משמורת, שינוי נסיבות/תביעה להעתקת מקום מגורי הקטינים עקב שינוי נסיבות/ רישום קטינים למסגרת חינוכית בהעדר הסכמה".

8.          כתב התביעה נסרק רק למחרת, 20.7.2020, ובו ביום ניתנה ההחלטה הבאה: ׳לצורך הכרעה בתביעה זו יש לקבל המלצות גורמים מקצועיים מהי טובת הקטינים ואין די בשמיעת הקטינים על ידי בית המשפט. לפיכך מוזמן תסקיר עו״ס שייתן המלצותיו לעניין משמורת הקטינים ולעניין בקשת האם לעבור מבת ים לכפר סבא ורישום הקטינים למסגרות חינוך בכפר סבא. מבוקש שהתסקיר יוגש בהקדם האפשרי. התובעת תמציא החלטה זו לאגף לשירותים חברתיים בעיריית בת ים. נקבע דיון במעמד הצדדים ליום 17.9.2020בשעה9:00״.

9.          ביום 31.7.2020 העתיקה האם את מקום מגוריה, יחד עם הקטינים מבת ים לכפר סבא. ביום 3.8.2020 הגיש האב את הבקשה שבנדון להשבת הקטינים לבת ים. עם הגשת הבקשה נקבע דיון במעמד הצדדים ליום 9.8.2020 והתבקשה תשובת האם בכתב עד 6.8.2020.

10.        תשובת האם נמסרה ביום 6.8.2020 ולה צורף תמלול שיחה בין האם לבין צד גי, מר XXX)להלן ימר xxx׳), שלטענתה נשלח על ידי האב במטרה לנהל עמה מו״מ, וממנו עולה, לטענתה, שהאב נתן הסכמתו למעבר הקטינים לכפר סבא. שעות ספורות טרם הדיון עתר האב להוצאת התמלול מתיק בית המשפט בהיותו מסמך חסוי מהליך הגישור בין הצדדים, ונקבע שזו תידון בדיון. לאחר מספר שעות הוגשה בקשה מטעם מר XXXלצרפו להליך כצד ג׳, ובהחלטה שניתנה טרם הדיון נכתב שהבקשה לצירוף מגשר כצד להליך שומטת את הקרקע תחת הטענה שצד ג׳ האמור אכן שימש כמגשר בין הצדדים.

11.        דיון במעמד הצדדים התקיים ביום 9.8.2020. הצדדים נחקרו ובאי כוחם סיכמו טענותיהם בעל פה. ראשית תוכרע הבקשה להוצאת התמלול שצורף לתשובת האם, ולאחר מכן הבקשה להשבת הקטינים לבת ים.

הבקשה להוצאת התמלול

12.        סעיף 79ג(ד) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד-1984, מורה: "דברים שנמסרו במסגרת הליך גישור, לא ישמשו ראיה בהליך משפטי אזרחי". לא יכול להיות חולק שעל שיחה בין מגשר לבין אחד הצדדים חלים כללי החיסיון ולא ניתן להציג את תוכנה כראיה בהליך זה. לסקירה מקיפה בעניין זה ראו פסק דינו של סגן הנשיא, כבי השופט שאול שוחט ברמ״ש (ת״א) 34741-09-16א.ש נ׳ ט.פ (2.1.2017). המחלוקת בין הצדדים היא האם מר xxx שימש כמגשר אם לאו.

13.        אין בטענת האם שמר חלוץ לא שימש כמגשר כדי להכשיר הגשת התמלול, עת היא מאשרת שמר חלוץ פנה אליה מטעם האב במטרה לנהל עמה מו״מ (סעיף 8 לתשובת האם מיום 6.8.2020). זאת לאור ההלכה החד משמעית בעניין זה לפיה כלל הוא כי מסמכים ודברים שהוחלפו בין צדדים במהלך משא ומתן לקראת פשרה אינם קבילים במשפט. משמעות הדבר היא כי לא ניתן להגיש את המסמך או להציג את הדבר במשפט, ולא ניתן לקבוע על יסודם ממצאים כלשהם [ע״א 172/89סלע חברה לביטוח נ׳ סולל בונה, פד״י מז(1) 311]; המטרה שביסוד כלל זה היה עידוד פשרות ומניעת התדיינויות ממושכות בין כתלי בית המשפט. מטרה זו נגזרת מן התכלית הכללית לעודד מסגרות חלופיות ליישוב סכסוכים בין בעלי דין. (וראו גם ע״א 7547/99מכבי שירותי בריאות ני דובק בע״מ,[פורסם בנבו], תק-על 2001(3) 1689])״ (רע״א 2235/04בנק דיסקונט לישראל בע״מ נ׳ שירי, פד״י סא(2) 634). מכאן שגם אם מר XXXלא הציג עצמו כמגשר, פרטי השיחה של האם עמו, שהתנהלה במסגרת מו״מ לקראת פשרה, אינם קבילים, ולא ניתן לקבוע על יסודם ממצאים בהליך זה.

14.        המו״מ בין הצדדים באמצעות מר XXXלא צלח ולא גובשה הסכמה כוללת. כאשר נכשל המשא ומתן בין הצדדים, לא ישמשו המסמכים וההצהרות שהוחלפו ביניהם במהלך המשא ומתן כהודאת בעל דין כנגדם״ (ע״א 172/89סלע חברה לביטוח בע״מ נ׳ סולל בונה בע״מ, פ״ד מז(1) 311, 333). לפיכך, כל עוד לא נחתם הסדר כולל בין הצדדים, האם לא היתה רשאית לצרף את התמלול או לגלות את פרטי השיחה, ולא ניתן להסתמך על התמלול שהוגש.

15.        זה המקום להבהיר שמעיון בתמלול שהוגש כאמור ביום 6.8.2020, עוד בטרם הוגשה הבקשה להוצאתו מהתיק ביום 9.8.2020, עולה שלא הושגה כל הסכמה בעניין המעבר אלא הוצעו הצעות שונות כאשר מבחינת האב הסכמה למעבר היתה כרוכה בהפחתת שיעור המזונות באופן ניכר, ולכך האם לא נתנה הסכמתה אלא טענה שעליה להתייעץ, כך שבניגוד לטענתה לא ניתנה הסכמה מפורשת למעבר. זאת ועוד, גם האם העלתה דרישות שונות במו״מ ובין היתר שהקטינים לא ילונו בבית האב במהלך השבוע אלא בסופי שבוע בלבד. מכאן שגם אם ניתן היה להשתמש בתמלול השיחה, לא היה בו כדי להוכיח הסכמה של האב למעבר הדירה.

הבקשה להשבת הקטינים לבת ים

16.       כמפורט לעיל ניתנו החלטות מפורשות שהאם אינה רשאית להודיע על המעבר. ואכן האם הגישה תביעה להתיר לה לעבור עם הקטינים לכפר סבא ולרשום אותם למסגרות החינוך שם, זאת בהעדר הסכמת האב. עם הגשת התביעה הוזמן תסקיר ונקבע דיון ליום 17.9.2020. למרות זאת, האם בחרה לפעול על דעת עצמה ועברה עם הקטינים לכפר סבא מבלי שבית המשפט התיר לה לעשות כן ועתה מבקשת, הלכה למעשה, שבית המשפט יכשיר את התנהלותה הפסולה.

17.       אין להשלים עם התנהלות האם, שפעלה, במודע ובמכוון בניגוד להחלטות מפורשות שניתנו כבר לפני חודשיים שעליה לקבל אישור בית המשפט למעבר וכל זאת כשהיא מיוצגת על ידי עו״ד מטעמה. לבטח שאין מקום להכשיר בדיעבד את התנהלותה.

18.       זאת ועוד, גם אם לא היו ניתנות החלטות ברורות בעניין זה לא היה מקום להשלים עם אופן התנהלות האם. שהרי היא אינה רשאית לקבל החלטות בעניינם של הקטינים על דעת עצמה בלבד עת האב לא הסכים למעבר. האם רשאית כמובן להתגורר היכן שתבחר ללא אישור בית המשפט, אך רשות זו היא ביחס אליה בלבד ואינה מקנה לה לקבוע לבדה את מקום מגורי הקטינים או את המקום בו יתחנכו.

19.       אין ממש בטענת האם שהמעבר תואם את טובת הקטינים משזו לא נבחנה כלל. כפי הפסיקה אליה בחרה להפנות בסיכומיה, נדרשת חו״ד של גורמים מקצועיים על מנת לבחון האם טובת הקטינים היא לעבור למקום מגורים אחר, עת הצדדים מקיימים משמורת משותפת מלאה וזמני השהות של הקטינים עם כל אחד מהם שווים. שהרי בדיוק לשם כך הוגשה התביעה, ולצורך כך התבקשה הכנת תסקיר עו״ס לסדרי דין. לא יתכן שהאם תייתר את בירור התביעה שהגישה באמצעות צעד חד צדדי ימים שעשתה ימים ספורים לאחר הגשתה ובטרם החל בירורה.

20.       מצבה הכלכלי הנטען של האם מצער אך אין בו כדי להכשיר את התנהלותה. לכך יש להוסיף שטענות האם לעניין מצבה הכלכלי נטענו על דרך הסתם, ללא כל הוכחה שהיא, ובנוסף הסתבר שבניגוד לטענתה בבקשה שהגישה עם פתיחת הליך י״ס, הדירה אליה עברה אינה 'ללא עלות׳, אלא משפחתה מממנת את עלותה, שהיא גבוהה יותר מעלות הדירה ששכרה בבת ים. אילו מצבה הכלכלי של האם כה קשה, כפי טענתה, לא הוסבר מה היתה המניעה שמשפחתה תסייע לה לשלם דמי שכירות בבית ים במקום בכפר סבא. גם רצון האם לגור בסמיכות לאמה אינו מכשיר את התנהלותה.

21.       התוצאה היא שבקשות האב להוצאת התמלול מהתיק ולהשבת הקטינים לבת ים מתקבלות. עד החלטה אחרת יוסיפו הקטינים להתגורר בבת ים. מאליו מובן שלא ניתן להתעלם מהעובדה שהאם העתיקה בפועל את מקום מגורי הקטינים לכפר סבא, ואף שהדבר נעשה בניגוד להחלטות מפורשות - יש לאפשר לאם פרק זמן סביר למציאת דירה חלופית בבת ים. בהתחשב בחופשת הקיץ, ניתנת לאם שהות להסדיר מקום מגורים חלופי בעיר בת ים, עד 31.8.2020. ככל שהאם לא תסדיר מקום מגורים לקטינים בבת ים עד למועד זה - יעברו הקטינים להתגורר בבית האב וייקבעו הסדרי שהות עם האם. עד השבת הקטינים למגורים בבת ים, יוסיפו הסדרי השהות שנקבעו בפסק הדין מיום 4.3.2018 לגבי חופשות להתקיים, ובאחריות האם לקחת את הקטינים מבית האב ולהשיבם לשם.

22.       לעניין הוצאות ההליך - למרבה הצער התנהלות האם לאורך ההליך אינה מותירה מקום לספק שזו היתה פרי תכנון מוקדם. בתחילה האם ביקשה למנוע קיום משמורת משותפת מחמת חשש לאלימות של האב כלפי הקטינים. בשולי בקשתה הודיעה היא על מעבר דירה, ולאחר שהובהר לה מפורשות שאינה רשאית לעשות כן, עברה דירה וביקשה להכשיר את התנהלותה בדיעבד. לאור התוצאה ולאור התנהלות האם היה מקום לחייבה בהוצאות משפט בשיעור ריאלי. עם זאת, בהתחשב בהתנהלות האב בהליך יישוב סכסוך עת התנגד ללא הצדקה לקיצור תקופת ההליכים על מנת לדחות ככל הניתן את הגשת התביעה תוך סירוב לכל ניסיון הידברות, ואף הכביד שלא לצורך עת עתר בבקשה שבית המשפט יורה למשטרת ישראל לפתוח בחקירה פלילית נגד האם לאור שיבוש ׳מהלכי משפט׳ משום שפנתה לבית המשפט שלא באמצעות בא כוחה בניסיון להשפיע על בית המשפט ׳השפעה בלתי הוגנת׳, ולמצער להורות להנהלת בתי המשפט להפעיל סמכותה עקב ׳העבירה החמורה שנעברה מלפניו׳, ובהתחשב בהתעלמות ב״כ האב מפניית ב״כ האם אליו בעניין הצעת מר xxx, ובהתחשב בטענות האם בדבר מצוקה כספית בפרט נוכח מצב החירום - תישא האם בהוצאות האב בשיעור מופחת בסך 4,680 ש״ח.

ניתנה היום, כ״ב אב תש״פ, 12 אוגוסט 2020, בהעדר הצדדים.

ההחלטה הותרה לפרסום בהשמטת שמות ופרטים מזהים ביום 20 אוגוסט 2020.

קרן גיל, שופטת