השופט סארי ג'יוסי: פס"ד בערעור משפחה בעניין מזונות, קביעת ביה"ס ומשמורת (עמ"ש 20028-08-20)

ערעור על פסק דינו של בית משפט לענייני משפחה בחדרה (כב׳ השופט טל פפרני) מיום 23.7.20 בתיקי תלה״מ 27238-09-21, 27312-09-19, 61559-11-19, 58823-12-19.

פסק דין

ערעור על פסק דינו של בית משפט לענייני משפחה בחדרה (כב׳ השופט טל פפרני) מיום 23.7.20 בתיקי תלה״מ 27238-09-19, 27312-09-19, 61559-11-19, 58823-12-19 במסגרתו הכריע בארבע תביעות שהגישו הצדדים, בני זוג לשעבר, זה כנגד זה ובסדר הבא:

-                      תביעת המערער לביטול חיובו במזונות בנם הקטין נ׳ , יליד 00.3.2014, כבן 6.5 שנים כיום (להלן: ני);

-                      תביעת המערער לרישום נ׳ במוסד חינוכי בישוב א׳ ע׳;

-                      תביעת המשיבה להגדלת מזונות נ׳;

-                      תביעת המשיבה למשמורת יחידנית של נ׳.

בגדרי פסק דינו דחה בית משפט קמא את תביעות המשיבה, וקיבל את תביעת המערער לביטול חיובו בתשלום מזונות לנ׳. בכך הותיר בית משפט קמא את קביעתו מן העבר בדבר משמורת משפטית ופיזית משותפת של ההורים על נ׳, וחלוקת זמני שהות שווים ביניהם, על פיה התנהלו הצדדים ונ׳ מזה למעלה משלוש שנים, כאשר המשיבה והוריה מתגוררים בישוב ב׳ ג׳ ואילו המערער בישוב א׳ ע׳ והוריו בישוב ז׳.

אשר למחלוקת בעניין המוסד החינוכי בו ילמד נ׳ העולה לכיתה א׳ בשנה״ל שתיפתח ביום 1.9.20, קיבל בית משפט קמא את עמדת המשיבה והורה כי נ׳ ילמד בבי״ס בישוב כ׳, הנמצא במרחק של כ-10 ק״מ מהישוב בי גי, ולא ב-א' עי.

הכרעתו זו של בית משפט קמא התקבלה לאחר שבחן את שתי החלופות המוצעות, שקל היטב את טענות הצדדים ונתן את דעתו לאמור בחוות דעת המומחית שמינה - ד״ר תרצה יואלס בשאלה זו, אשר מנתה את הפרמטרים והשיקולים הרלוונטיים אך לא הצליחה להגיע להמלצה חד משמעית בעניין זה. בית משפט קמא הכריע בשאלה האמורה על פי מבחן טובת הילד הספציפי, לאחר שציין כי לא מצא שלאחת משתי המסגרות יתרון בולט ומובהק על פני האחרת, כי מספר התלמידים בכיתה בשתי המסגרות דומה ונמוך יחסית, כי לא קיים הבדל בין שני בתי הספר מבחינה חברתית וכי לא מצא נתונים ספציפיים וברורים בשניהם ביחס לשאלה האם לאחד מהם מסגרת ייעודית לתלמידים המגיעים מהחינוך המיוחד, ממנו מגיע נ׳.

בית משפט קמא היה ער ליתרון של ביה״ס בישוב א' ע' על פני זה של הישוב כ' בהיבט של המרחק ממקום המגורים, שהרי ככלל, ובלשונו של בית משפט קמא "קיימת עדיפות לכך שמקום המגורים יהיה קרוב, לכל הפחות לבית אחד ההורים", ובכך נחסכת נסיעתו של נ׳ לבי״ס בימים בהם שוהה אצל אביו. על אף יתרון זה, אותו ציין בית משפט קמא במפורש בגדרי פסק דינו (ראו פסקה 28-29 לפסק הדין קמא), מצא כי טובתו של נ׳ מחייבת רישומו לבי״ס בישוב כ', זאת לאחר שלא השתכנע שדירתו של המערער בישוב א' ע' מהווה מרכז חייו, והוא מבלה את עיקר זמנו בבית הוריו בישוב ז'. על כן "ככל שתתקבל עמדת התובע והקטין יירשם ללימודים ב- א' ע', התוצאה תהא שלוש מסגרות עיקריות עבור הקטין, דבר אשר מנוגד לטובתו ואף פוגע בו, כך לדברי המומחית ד״ר יואלס, וכך גם להבנתי״ (עמ׳ 9 ש׳ 24-22).

קביעתו זו של בית משפט קמא, והיא קביעה עובדתית מובהקת - מהו מרכז חייו של המערער ומהו מרכז חיי הקטין במהלך שהותו אצל אביו, באה על רקע דברים אלה:

-                      התרשמותו הישירה של בית משפט קמא מעדותו של המערער לפניו;

-                      הודאת המערער כי הוא מבלה זמן רב בבית הוריו בישוב ז׳;

-                      המערער נשאל מספר פעמים אודות צריכת החשמל הנמוכה וזאת גם בתקופת הקורונה אך גם בתקופה המקבילה בשנת 2019, ותשובותיו אינן מספקות;

-                      דברי המומחית לפיהם גם הקטין מבלה זמן רב בבית הסבים בישוב ז׳, ובתקופת הקורונה אף יותר מהרגיל;

-                      המערער שיתף את נ׳ בסוגית מקום הלימודים דבר המנוגד באופן חד משמעי לטובתו ומהווה התנהגות בלתי מותאמת ואף פוגענית;

-                      המעבר בין הישוב א' ע', הישוב ז' והישוב ב' ג' יצור עבור נ' מציאות של חוסר יציבות וניידות שאינה עולה בקנה אחד עם טובתו;

-                      המערער מתקשה להכיל את רגשותיו, מוצף לעיתים עד כדי בכי, כשמנגד המשיבה נראית מצליחה יותר לשמור על קור רוח ותפקוד תקין, למרות החשדנות כלפי המערער ולמרות שאינה נקיה מטעויות;

-                      המומחית התרשמה כי מצבו של המערער אינו מאפשר לו לראות את חלקה של המשיבה ועד כמה עמדותיו מאיימות על האימהות שלה.

המערער מיאן להשלים עם פסק דינו של בית משפט קמא והגיש כאמור את ערעורו זה במסגרתו יצא חוצץ כנגד שתי קביעות של בית משפט קמא: הראשונה, המסגרת החינוכית בה ילמד נ' בשנה״ל שבפתח, והשניה, כי בית משפט קמא לא ציין מועד קובע בפסק הדין ממנו ואילך בוטל חיובו במזונות נ', כמתחייב על פי הלכת בע״מ 919/15 וגם כמתחייב מפסק הדין קמא אשר הורה על ביטול מזונות בהתאם לאותה הלכה, קרי במועד שבו מלאו לני שש שנים ביום 17.3.20. לדידו, בהעדר ציון של מועד זה לא יתאפשר לו למערער לגבות בחזרה כספים ששילם בגין מזונות הקטין לידי אמו המשיבה וזאת בתקופה מיום שמלאו לנ' שש שנים ועד ליום מתן פסק הדין - 23.7.20. במסגרת ערעורו שב המערער ומפנה ליתרונות בקביעת בית הספר בישוב א' ע' כמקום לימודיו של נ', והיתרון בקרבה הגאוגרפית למקום מגוריו שם. לטענתו, שגה בית משפט קמא עת התעלם מיתרון זה ויתרונות נוספים וכן שעה שקבע שמרכז חייו ושל הקטין בזמן שהייתו אצלו הוא בישוב ז'.

עיינו בכל החומר הרלבנטי לרבות הודעת הערעור מטעם הצדדים, וכן שמענו את טענות המערער לפנינו, ואנו סבורים כי דין הערעור להידחות בכל הנוגע לביה״ס. כאמור, קביעה זו התקבלה על רקע ממצאי עובדה ובעיקר מרכז חייו של המערער, ואין זו דרכה של ערכאת הערעור להתערב בממצאים שבעובדה ובהערכות מהימנות של הערכאה הדיונית. התערבות כזו תתאפשר במקרים יוצאי דופן בלבד, כך למשל, במקרה בו נפלה בפסק דינה של הערכאה הדיונית טעות היורדת לשורשו של עניין או שהממצאים העובדתיים עליהם סמכה מסקנותיה אינם מבוססים כדבעי (ע״א 6616/04 ברונפמן אלון בע״מ נ׳ ממונה מס בולים ת״א [פורסם בנבו] (13.6.2007) ; ע״א 1064/03 אליהו נ׳ עיזבון המנוחה רחל שחר ז״ל [פורסם בנבו] (8.2.2006)).

המקרה דנן, אינו בא בגדר המקרים יוצאי הדופן המצדיקים התערבותנו בממצאים העובדתיים, ולמעשה, המערער חוזר ומעלה את אותן טענות שנטענו לפני בית משפט קמא, הן בעניין מקום מגוריו והן בעניין היתרונות של ביה״ס בישוב א' ע'.

לטענות המערער בעניין זה ניתן מענה הולם בפסק דינו של בית משפט קמא, המפורט והמנומק היטב. בית משפט קמא דן בכל אחת ואחת מטענות המערער, והיה ער ליתרון הקיים לביה״ס בישוב א' ע׳, אלמלא נתונים נוספים ושיקולים רלוונטיים קשורים שהטו את כף המאזניים לטובת ביה״ס בישוב כ׳, ובעיקר היות והישוב ז׳ ובית הורי המערער מהווים מרכז חייו ושם הוא מבלה מרבית זמנו, גם כשני שוהה אצלו. בהתאם לתשתית הראייתית שהונחה בפניו הסיק בית משפט קמא את המסקנות המתחייבות מן הראיות ומהוראות הדין הרלבנטיות וקבע את המסגרת החינוכית המקיימת את טובת נ׳ בצורה מיטבית.

על כן שוכנענו, כי אין לגלות בממצאיו ובמסקנותיו אלה של בית משפט קמא טעות כלשהיא, הן בחוק והן בהלכה הפסוקה, ואנו דוחים את הערעור גם בהתאם לסמכותנו לפי תקנה 460(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ״ד - 1984.

אשר לעניין הנוסף - קביעת המועד ממנו ואילך בוטל חיוב המערער במזונות נ׳, הרי שלנוכח המועד בו הוגשה תביעתו, עוד בטרם מלאו לנ׳ 6 שנים, ולאור הלכת בע״מ 919/15 ויישומה על ידי בית משפט קמא, נראה כי בהיסח הדעת נשמט הדבר מפסק דינו. על כן אנו סבורים שנכון היה לקבוע כי מועד זה חל ביום 17.3.20, וכן לקבוע בהתאם כי המערער זכאי לקבל בחזרה מהמשיבה מזונות ששילם בפועל בתקופה שלאחר מועד זה. סכומים אלה יושבו למערער ב-6 תשלומים חודשיים שווים ורצופים, לא יאוחר מה-10 לכל חודש, כאשר התשלום הראשון יבוצע לא יאוחר מיום 10.10.20.

לאור התוצאה, כל צד ישא בהוצאותיו.

ככל שהמערער הפקיד עירבון, המזכירות תחזירו לידי בא כוחו, עבורו.

ניתן היום, ז׳ אלול תש״פ, 27 אוגוסט 2020, בהעדר הצדדים.