ערעור על מזונות גבוהים ואיזון משאבים | עמ"ש 65692-11-19

עמ״ש 65692-11-19 ס. נ׳ ס.

בפני כבוד השופטת מ. ברנט, אב״ד
כבוד השופטת ו. פלאוט
כבוד השופט צ. ויצמן

פרטי המקרה

ההורים התחתנו ב-99'.

להורים 3 בנות, מתוכן אחת בגירה (19) ו-2 קטינות (11 וְ-17).

ב-2014 אירע לאיש אירוע מוחי, שהותיר בו נכות ולטענתו פגע קשות ביכולת ההשׂתכרות שלו, הביא להדרדרות במצב הכלכלי של המשפחה ולקרע בין ההורים.

ההורים מכרו את ביתם, והרווח חולק ביניהם.

מחלוקות – טענות הצדדים

ההורים לא מסכימים על טענות רמת השכר ופוטנציאל השכר של כל אחד מהם, ולכן בית המשפט לענייני משפחה (הראשון שדן בתביעה) מינה רואה-חשבון שיבדוק את העניין.

בית המשפט (הראשון) קבע שתהיה משמורת משותפת, וזמני השהות יהיו לפי תסקירי רשויות הרווחה. האיש טוען שלמרות שהחלוקה שנקבעה היא ביחס של כ-60%מהזמן אצל האישה וכ-40% מהזמן אצלו – בפועל הבת הבגירה שוהה בעיקר אצלו, ו2 הקטינות שוהות לפחות חצי מהזמן אצלו.

בנוסף, ישנה מחלוקת ביניהם האִם על האישה לשאת במחצית מהחזרי ההלוואות שנלקחו עם השנים. לטענתו הן נלקחו בשביל כיסוי הוצאות הבית ולטענתה הן נלקחו ללא ידיעתה ולצורך עסקיו. בנוסף הם חלוקים על מועד הקרע – לטענת האיש יש לקבוע את המועד ביום עזיבת האישה את הבית, ולטענת האישה יש לקבוע אותו ביום הגשת התביעה ליישוב סכסוך ויציאתה מהחשבון המשותף של שניהם (שנתיים לפני עזיבתה את הבית).

פסק הדין הראשון – בית המשפט לענייני משפחה בראשל"צ

מזונות – בית המשפט לא העריך את שכר האישה בכ-12 אלף ₪ לחודש, ואת שכר האיש בכ-25 אלף ₪ לחודש. כלומר,יחס ההכנסות הוא בערך30%-70%לטובת האיש.

בית המשפט קבע שצרכי המזונות של כל אחד מהבנות הקטינות הוא 5000 ₪ לחודש. לכן, בסיכומו של חישוב (שקלול יחס ההכנסות והעובדה שהן שוהות עם האיש חצי מהזמן), על האיש להעביר לאישה 1000 ₪ לכל קטינה.
בנוסף, האיש יישא ב-70%מהוצאות החינוך והבריאות של הקטינות.

בית המשפט קיבל את טענת האיש שהקטינות שוהות איתו חצי מהזמן, והבת רוב הזמן.

רכוש – מועד הקרע הוא במועד בו הגישה האישה את תביעתה ליישוב הסכסוך (בית המשפט מקבל את טענת האישה).

האישה צריכה להחזיר לאיש חצי מהסכום ששולם על ידו להחזר הלוואה עבור המשכנתא, ממועד הקרע עד שהמשכנתא שולמה במלואה.

על פסק דין זה של בית המשפט לענייני משפחה בראשל"צ ערער האיש.

טענות האיש בערעור

1.     בית המשפט לענייני משפחה שגה באשר לשכרו, והתבסס על ראיות שלא כדין.

2.     בית המשפט הפריז כשהעריך את צרכי הקטינות בסכום של 5000 ₪.

3.     בית המשפט שגה בקביעת מועד הקרע.

4.     בית המשפט שגה כשקבע שהאישה חייבת להחזיר רק את חלקה בחובות שנלקחו מהחשבון המשותף, ולא גם בהלוואות עסקיות והלוואות מאמו.

טענות האישה בתשובה לערעור

1.     בתי משפט שדנים בערעור לא נוהגים להתערב בקביעות עובדתיות שנקבעו על ידי בית המשפט הראשון, ובתוך זה נכלל סכום המזונות שנפסק. ובכל מקרה סכום המזונות שנקבע הוא סביר ביותר.

2.     הערכת בית המשפט לגבי שכרו של האיש מעוגנת בראיות כדין.

3.     אין להתערב בקביעת בית המשפט לגבי מועד הקרע, אשר האיש בעצמו הודה בו.

פסק הדין (הנוכחי) – בית המשפט המחוזי

סוגיית המזונות

יש להתערב בפסיקת המזונות הראשונה. בית המשפט קבע מזונות גבוהים ובלתי מוצדקים לאיש בנסיבות העניין.

ראשית, בשביל לקבוע את שיעור המזונות יש להעריך קודם את צרכי הקטין. הערכת בית המשפט (הראשון) שצרכי כל קטינה הם 5000 ₪ לחודש גבוהה בהרבה מהסכום הנהוג בפסיקות בתי המשפט, והיא אפילו יותר גבוהה מהסכום שהאישה בעצמה העריכה.אין ראיה שמוכיחה שצרכי הקטינות גבוהים מ-2250 ₪ לחודש (הסכום הנהוג בפסיקה לקטין שגר בשני בתים) ולכן יש להעריך את צרכי הקטינות בסכום זה לכל אחת מהן.

יש להפחית מהערכת בית המשפט (הראשון) שהכנסות האיש עומדות על כ-25 אלף ₪ לחודש, ולהעריך שהכנסותיו עומדות על כ-18 אלף ₪ לחודש (האיש טען שהכנסתו היא רק 5000 ₪ לחודש).

לפיכך, יחס ההכנסות עומד על 60%-40% לטובת האיש (ולא 70-30 כפי שהעריך ביהמ"ש הראשון).

אין סיבה לסטות מיחסי השהות שנקבעו ע"י בית המשפט הראשון – 50%-50% לגבי הקטינות, והבגירה שוהה בעיקר עם האיש.

חישוב המזונות

1.     צרכי הקטינות הן 4500 ₪ לחודש (2250 ₪ כל אחת).

2.     יחסי השהות שווים, ולכן האיש משלם חצי מהסכום כשהן שוהות אצלו– 2250 ₪ (4500:2).

3.     יחס ההכנסות הוא 40%-60%לטובת האיש, ולכן הוא אמור לשאת ב-60%מסכום המזונות – כלומר 2700 ₪ (60% * 4500 ₪ = 2700 ₪).

4.     תוצאה – האיש צריך להעביר לאישה מזונות בסך225 ₪ עבור כל קטינה, כלומר בסך הכל 450 ₪ עבור 2 הקטינות (450 ₪ = 2250 ₪ - 2700 ₪).

סוגיית הרכוש

בית המשפט המחוזי מקבל את קביעת בית המשפט לענייני משפחה שמועד הקרע הוא ביום בו הגישה האישה את בקשתה ליישוב סכסוך (כלומר תחילת ההליכים המשפטיים).

קביעת מועד הקרע לפני הגירושים (הקדמת המועד לאיזון המשאבים)

לכאורה מועד הקרע הוא מועד ה⇐גירושים, אבל פסיקות בתי המשפט והתיקון ל"חוק יחסי ממון בין בני-זוג" (סעיף 5א', תיקון מס' 4– "הקדמת המועד לאיזון המשאבים") קבעו כללים מתי יש לקבוע את מועד הקרע כנקודת זמן קודמת לגירושים.המצבים האלה יהיו כאשר בני הזוג עדיין לא התגרשו או חיים עדיין באותו בית, אבל הם מנהלים אורח חיים נפרד ולא זוגי.

בית המשפט המחוזי מקבל את עמדת בית המשפט לענייני משפחה בנוגע לטענת האיש על הלוואות מאמו, ודוחה את טענת האיש.

ביהמ"ש המחוזי מתערב בפסיקת ביהמ"ש (הראשון) בנוגע להבחנה שעשה בין הלוואות שנלקחו לצרכים עסקיים לבין הלוואות שלקחו מהחשבון המשותף, וקובע שעל האישה להשתתףגם במחצית מיתרת החוב בגין ההלוואות העסקיות. כמו שבן/בת זוג זכאים ליהנות מהצלחת בן/בת הזוג שנוצרו במהלך תקופת הזוגיות, כך הם חייבים גם לשאת בעול החובות שנוצרו בתקופה זו. עיגון לכך יש בסעיף 6א) ב"חוק יחסי ממון".