En

צור קשר

checked

השופט חננאל שרעבי: פס"ד בשאלת חיוב אב במזונות קטינה חרף תביעתו לאי הכרה באבהותו (רמ"ש 52749-04-22)

16/05/2022

1.           בפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בחיפה (כב' השופטת הילה גורביץ עובדיה), בתיק תלה"מ 48407-02-22(להלן: "התובענה קמא") מיום 29.3.22, אשר במסגרתה חויב המבקש כאן במזונותיה הזמניים של הקטינה בסך 1850 ₪ בחודש, חרף מחלוקת שטרם הוכרעה בסוגיית אבהות על הקטינה (להלן: "ההחלטה קמא"), והכל כפי שיפורט להלן.

 

רקע וההחלטה קמא

2.           המבקש והמשיבה (להלן גם: "הצדדים") נישאו זל"ז כדמו"י בשנת 2018. כעשרה חודשים לפני נישואי הצדדים, נולדה הקטינה לאמה, המשיבה, מטיפולי פוריות שכללו תרומת זרע.

3.           המבקש איננו אביה הביולוגי של הקטינה, וכך ציינה אף המשיבה בכתבי טענותיה בתיק זה ובתיק קמא. המבקש נרשם כאביה של הקטינה בלשכת רישום האוכלוסין.

4.           במהלך שנת 2021 יחסי הצדדים עלו על שרטון, והצדדים נפרדו בסוף שנת 2021.

5.           ביום 21.2.2022 הגישה המשיבה כאן, את התובענה קמא למזונות הקטינה. ביום 22.2.22 הגישה המשיבה בקשה לפסיקת מזונות זמניים בתיק קמא. במסגרת בקשתה טענה, כי הקטינה, כבת ארבע שנים, סובלת ממום מולד ב..., זקוקה לתמיכה, השגחה צמודה ולטיפולים אינטנסיביים.

              המשיבה העמידה את צרכי הקטינה (לרבות מדור ואחזקתו) על סך של 5,233 ₪ לחודש, בצירוף דמי טיפול על סך 3,000 ₪ לחודש וכן מחצית הוצאות החינוך והבריאות החריגות, מכח הדין האישי החל על המבקש.

              המשיבה טענה כי החלה לעבוד (לראשונה מאז נולדה הקטינה) ביום 1.1.22 כשכירה (במקצוע ....) ושכרה החודשי ברוטו עומד על 14,000 ₪. כן טענה כי המבקש הינו פנסיונר שמשתכר פנסיה חודשית בסך 15,200 ₪ נטו, ובעל הכנסות ממעסיק קודם נוסף וכן הכנסה מדמי שכירות בגין דירה אותה ירש ביחד עם שני אחיו.

              לטענת המשיבה, מאז נפרדה מהמבקש לא מתקיימים זמני שהות של המבקש עם הקטינה. הקטינה שוהה במחיצת המשיבה 100% מהזמן וכל נטל גידולה מוטל על כתפיה.

6.           בתגובתו קמא מיום 9.3.22 טען המבקש כי המשיבה כפתה עליו בעורמה אבהות על קטינה שאיננה בתו. לטענתו, המשיבה עברה לבדה את טיפולי הפוריות וכלל לא שיתפה אותו כשהרתה, אלא הוא גילה על כך בעקיפין דרך בתו (מנישואיו הקודמים). עוד לטענתו, לאחר לידת הקטינה לא היה שותף בגידולה והיא איננה רואה בו כאביה; בין המבקש לבין הקטינה אין כל קשר לאחר פרידת הצדדים. הכנסות המבקש עומדות על סך של 15,200 ₪ מפנסיה חודשית ואילו הוצאותיו (לרבות תשלום שכר דירה לאחיו, מאחר שמתגורר בדירת אמם המנוחה) עומדות על 17,600 ₪.

              כן ציין המבקש בתגובתו קמא, כי במקביל לניהול התובענה קמא, הגיש תביעה בבית משפט קמא, למתן פסק דין הצהרתי כי איננו אביה של הקטינה (תמ"ש 48651-02-22). לכן ביקש במסגרת תגובתו קמא, שלא להידרש לשאלת המזונות, שעה שאין ספק כי הוא אינו אביה הביולוגי של הקטינה ובית המשפט נדרש רק לשאלת הרישום, כדבריו.

לטענתו, בנסיבות דלעיל, וכשאין לדעת מה תהיה העמדה ההלכתית ו/או ההנחיה באשר לעריכת בדיקת סיווג רקמות, פסיקת מזונות עבור קטינה שאיננה בתו היא "גזירה שלא יוכל לעמוד בה"; להערכתו צפוי הליך משפטי ארוך וסבוך בסוגיית אי הכרת אבהותו על הקטינה ובתקופה זו ימצא עצמו חייב לשווא במזונות הקטינה שאיננה בתו.

עוד לטענת המבקש, מצבה הכלכלי של המשיבה הוא טוב, ומספיק לכלכל אותה ואת בתה הקטינה. מדפי החשבון שצירפה המשיבה עולה כי יתרת חשבונה מצוי בזכות והיא משתכרת שכר של 14,000 ₪ ברוטו לחודש, שכר שצפוי לעלות, ובכך מצבה רק ישתפר.

המבקש צירף לבקשתו קמא פסיקה, לפיה יש להכריע תחילה בשאלת האבהות ורק לאחר מכן להידרש לשאלת המזונות. כך הוא מצב הדברים במקרה בו הוגשה תביעה לבירור אבהות ומנגד יש בידי האם (המשיבה) כדי לפרנס את הקטינה, כבמקרה דנן.

בנוסף, התייחס המבקש לגופה של הבקשה וטען כי צרכי הקטינה הועמדו בבקשה קמא על סכום מופרז ומופרך, תוך הסתמכות על רשימת הוצאות שכלל אינה משקפת את צרכי הקטינה בפועל. כל מטרת המשיבה היא למוטט כלכלית את המבקש.

7.           ביום 29.3.22 ניתנה ההחלטה קמא, כהאי לישנא (ההדגשות במקור):

"בקשה לפסיקת מזונות קטינה שנולדה מתרומת זרע והמשיב רשום כאביה במרשם האוכלוסין.

בשלב זה ועד החלטה אחרת, לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה המותקנת, לאור הדין האישי החל, גיל הקטינה, העדר זמני השהות, קצבת הנכות של הקטינה, התשתית הכלכלית והתעסוקתית החלקית שהונחה בפניי, מגורי המבקשת עם הקטינה בדירה השכורה בה התגוררו הצדדים עובר לקרע, מגורי המשיב בדירת אימו המנוחה אותה קיבל בירושה מאחיו וטענתו כי הוא משלם לאחיו דמי שכירות, וטענות נוספות, אני מחייבת את המשיב לשלם על חשבון מזונות זמניים מדור ואחזקת מדור הקטינה, סך 1,850 ₪. התשלום ישולם ב- 10 לכל חודש, כל חודש מראש, החל ממועד הגשת התביעה.

נוסף על כך יישאו שני ההורים בחלקים שווים בהוצאות החינוך החריגות של הקטינה, לאחר הפחתת הנחות ומענקים, לרבות קצבת חינוך של המל"ל. עוד יישאו שני ההורים בחלקים שווים, בהוצאות בריאות חריגות שאינן מכוסות על ידי קופת החולים או הביטוח הרפואי של הקטינה, ובלבד שההוצאה עולה על סך 100 ₪.

קצבת הנכות המשולמת עבור הקטינה וכל קצבה נוספת  המשולמת על ידי המוסד לביטוח לאומי עבור הקטינה, תשולם לאם נוסף על המזונות.

אין בהחלטה זו כדי להאריך את המועדים להגשת כתבי הגנה בתיקים התלויים ועומדים. ככול שיוגשו כתבי הגנה וייקבע מועד לדיון, 14 יום טרם המועד הקובע, על הצדדים להגיש הרצאות פרטים מפורטות, אישורי הכנסות והוצאות ואסמכתאות. בהתאמה, בדיון שייקבע ואם אדרש לכך, יישמעו כלל עמדות הצדדים אשר לחיוב, גובהו ומועדו".

              בגין ההחלטה קמא הוגשה בקשת רשות הערעור דנן.

 

 

 

טענות המבקש בבקשת רשות הערעור

8.           להלן תמצית טענות המבקש:

א.          המבקש הרחיב על הרקע ללידת הקטינה. לטענתו, הקטינה באה לעולם לאחר טיפולי פוריות שעברה המשיבה לבדה וללא ידיעתו. המשיבה לא שתפה את המבקש כלל בטיפולים ואף לא גילתה לו על הריונה, עליו למד דרך בני משפחתו.

              לטענתו, טרם לידת הקטינה המשיבה רכשה מכספה את הריהוט הראשוני לתינוקת. לאחר לידתה, המשיבה טיפלה באופן בלעדי בקטינה והמבקש הודר על ידה במכוון מטיפול בקטינה.

ב.           מספר חודשים לאחר לידת הקטינה, הצדדים נישאו בחתונה מצומצמת ברבנות וכשבאו לרשום את נישואיהם בלשכת האוכלוסין, לחצה עליו המשיבה לרשום את שמו כאביה של הקטינה, למרות שידוע לה כי הדבר איננו נכון. המבקש עמד על סירובו להירשם כאבי הקטינה אולם המשיבה, כך לטענתו, לחצה עליו, לא הרפתה ושכנעה אותו באומרה כי הרישום הינו אך ורק לצורך העובדה כי לקטינה יהיה אב רשום בתעודת הזהות.

ג.            בדיעבד ולאחר ייעוץ משפטי שקיבל, הסתבר למבקש כי משרד הפנים לא דורש הוכחת אבהות לקטין שנולד והוריו מגיעים לרשמו בטרם מלאו לקטין שנה, ואביו יכול להירשם ככזה – במיוחד כאשר מדובר בזוג נשוי.

ד.           המשיבה לאורך כל מערכת היחסים עם המבקש, ניצלה את טוב לבו, נדיבותו ותמימותו. לאחר פרידת הצדדים גילתה המשיבה כי תוכל לתבוע מהמבקש מזונות עבור הקטינה וכך פעלה.

ה.           מאז פרידת הצדדים, אין כל קשר בין המבקש לקטינה מאחר שהמשיבה מסרבת לכך בכל תוקף; המשיבה טענה (במסגרת תיק ה"ט 67944-12-21) כי אינה מסכימה שהמבקש ישהה עם הקטינה לבדה.

ו.            המבקש חזר על טענותיו כפי שפורטו בתגובתו קמא לבקשה לפסיקת מזונות זמניים בתיק קמא, לרבות על הפסיקה לפיה יש להכריע תחילה בשאלת האבהות ורק לאחר מכן להידרש לשאלת המזונות.

ז.           החיוב במזונות זמניים הושת עליו מבלי שפורטו השיקולים לחיוב, מקום בו אבהות המבקש מוטלת בספק. בהחלטה קמא גם לא היתה התייחסות לסיכויי תביעת האבהות בנסיבות דנן, משך הזמן הצפוי להליך, ככל שלא תותר בדיקת סיווג רקמות. כך גם לא פורט בהחלטה קמא מה יעלה בגורל המזונות הזמניים ששולמו, ככל שיתברר כי המבקש איננו אבי הקטינה.

טענות המשיבה בתשובתה

9.           להלן תמצית טענות המשיבה כפי שהוגשו בתשובתה מיום 15.5.22:

א.          אין בתביעת האבהות שהגיש המבקש בבית משפט קמא, כדי להתנות או לדחות את בירור הליך המזונות, כל שכן מקום בו עסקינן במזונות זמניים, מאחר שאין מחלוקת בין הצדדים בדבר היעדר קשר ביולוגי בין המערער לקטינה.

ב.           המבקש הכיר בקטינה כבתו, למן לידתה לקח חלק פעיל בגידולה והקטינה רואה בו את אביה. המבקש "אימץ" את הקטינה, הגם שלא באופן פורמלי, ונרשם במרשם האוכלוסין כאביה. מעמד המבקש כהורה הוסדר כחוק, ותוך כך עליו לשאת בכל צרכי הקטינה.

ג.            בין הצדדים התנהל הליך של צו הגנה (ה"ט 67944-12-21) במסגרתו התקיים דיון ביום 5.1.22 והצדדים הסכימו למתן צו הגנה הדדי. במסגרת אותו דיון, המבקש הגדיר את עצמו כ"אב" הקטינה וביקש לקיים זמני שהות עם הקטינה. המשיבה הסכימה, בתנאי כי המפגשים יתקיימו בליווי, נוכח גילה הצעיר של הקטינה. לבסוף סוכם כי זמני השהות של המבקש עם הקטינה יקבעו על ידי עו"ס לסדרי דין ויתקיימו בליווי גיסתו של המבקש. כלומר, המבקש ראה עצמו כאביה של הקטינה חודש לפני הגשת תביעתו להסרת אבהות.

ד.           יחסי הצדדים נמשכו 12 שנים. המבקש היה שותף מלא להחלטה להביא את הקטינה לעולם. טענות המבקש בדבר לחצים שהפעילה עליו המשיבה, להתחתן ו/או לרשום את שמו כאבי הקטינה אינן נכונות, ומוטב לו לא היו נטענות.

ה.           הקטינה זקוקה למזונות על פי כל דין ונוהג, ואין נפקא מינה בנסיבות העניין, כי המבקש איננו אביה הביולוגי של הקטינה. בית משפט לערעור לא מתערב בהכרעות הערכאה המבררת בסוגיית מזונות זמניים. מה גם שהמזונות הזמניים שנפסקו בהחלטה קמא, הועמדו על הצד הנמוך.

ו.            פסקי הדין שצורפו לבקשה דנן לא דומים למקרה דנן ואין ללמוד מהם לענייננו. במקרה דנן אין מחלוקת כי המבקש איננו אביה הביולוגי של הקטינה, אך הוא רשום במרשם האוכלוסין כאביה. אין מחלוקת בין הצדדים על נסיבות התעברות המשיבה מתרומת זרע, בהיותה בזוגיות עם המבקש במשך שמונה שנים.

בפסק הדין ברמ"ש 12274-02-17 (אליו הפנה המבקש), נקבע כי יש לחייב אב בתשלום מזונות קטינה לאור התנהלות האב, אשר הכיר בקטינה כבתו מרגע לידתה ונהג כלפיה כאב ואף ביקש להסדיר עמה זמני שהות, כבמקרה דנן.

 

דיון והכרעה

10.         לאחר עיון בבקשת רשות הערעור על נספחיה, בתשובת המשיב ובתיק קמא שוכנעתי ליתן רשות ערעור, לדון בבקשה כבערעור ולדחות הערעור מכח סמכותי על פי תקנות 138(א)(2) + (5) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 (להלן: "התקנות").

              להלן אנמק החלטתי.

11.         עסקינן במקרה בו לכאורה, אין מחלוקת כי הקטינה איננה בתו הביולוגית של המבקש.

אכן ברגיל כששאלת האבהות על קטין או קטינה עומדת על הפרק, אין מקום לפסוק מזונות, ולו אף זמניים, טרם הכרעה בשאלה זו. יחד עם זאת כבר הכרעתי בעבר, כי אין מדובר ב"כלל ברזל", וכל מקרה צריך להיפסק על פי נסיבותיו.

ראו: רמ"ש (חי') 12274-02-17‏ ‏פלונית נ' פלוני (15.3.2017) – (להלן: "רמ"ש פלונית").

12.         במקרה דנן הצטברו יחדיו מספר נסיבות, ששכנעוני כי עסקינן במקרה הנופל בגדר אותם מקרים חריגים, עליהם עמדתי ברמ"ש פלונית הנ"ל, בהם יש הצדקה לפסוק מזונות זמניים לקטינה, אף טרם הכרעה סופית בשאלת האבהות וחובת השתת המזונות הקבועים, כדלקמן:

א.          המבקש רשום כאביה של הקטינה במרשם האוכלוסין. יוזכר, כי "הרישום במרשם, כל העתק או תמצית ממנו וכן כל תעודה שניתנה לפי חוק זה יהיו ראיה לכאורה לנכונות פרטי הרישום..." (סעיף 3 לחוק מרשם האוכלוסין, תשכ"ה-1965);

ב.           המבקש לקח חלק בגידול הקטינה מיום היוולדה ולכאורה זן אותה, בשנים בהן התגוררו הצדדים תחת קורת גג אחת;

ג.            המבקש ניהל דיון בשאלת זמני השהות שלו עם הקטינה (ב-ה"ט 67944-12-21).  מכאן עולה כי המבקש ביקש – ולמצער לא הביע התנגדות – לקיים מפגשים עם הקטינה, הן באמצע השבוע והן בסופו.

13.         מנימוקים אלה עולה לכאורה כי בזמן אמת וכל עוד הצדדים חיו יחדיו, ראה המבקש את הקטינה כבתו, הגם שידע כי אינה בתו הביולוגית.

לכן בכל הקשור לשאלת המזונות הזמניים, שהינו סעד הכרחי ומהיר לטובת הקטינה,יש מקום לחייב את המשיב במזונות הקטינה, כקביעת השופטת בהחלטה קמא, כפי שעשה כן לאורך שנים טרם פרוץ הסכסוך.

נציין כי עסקינן בקטינה בגיל של "קטני קטנים" (בה חובת האב מוחלטת לפי הדין הדתי של בני הזוג, שהינם יהודים), וסכום המזונות הזמניים שנפסק (שכולל מדור ודמי מדור) הוא על הצד הנמוך יחסית (1850 ₪).

14.         ככל שייקבע בהמשך ההליך, כי יש למחוק את המבקש מהיות אביה הרשום של הקטינה, ואף ייקבע כי אינו חב במזונות הקטינה, הוא יהיה זכאי להשבת מלוא סכומי המזונות הזמניים ששילם למשיבה בעבור מזונות זמניים לקטינה. במקרה כזה לא תשמע טענת המשיבה כי עסקינן ב"מזונות שנאכלו".  

              נדגיש, אפילו המבקש ציין בבקשתו כי מצבה הכלכלי של המשיבה שפיר ואף צפוי להשתפר בהמשך. כךשסביר שלא יקשה עליו לגבות מהמשיבה את המזונות הזמניים ששולמו, ככל שייקבע כי אינו חב במזונות הקטינה.

15.         מודע אני למכלול טענותיו של המבקש כלפי נסיבות רישומו כאבי הקטינה, חלקו בגידול הקטינה לאחר לידתה וקיום זמני השהות עם הקטינה, כפי שפורטו הן בתגובתו קמא והן בבקשתו דנן (ואשר סוכמו לעיל). יחד עם זאת אלה הן שאלות עובדתיות שמקומן להתברר בהליכים המתאימים בבית משפט קמא.

16.         למען הסר ספק – אין בנימוקי פסק דין זה, המתוחם לשאלת החיוב במזונות זמניים בלבד, בכדי להוות קביעות שיש בכוחן להשפיע על בירור עובדה מעובדות התובענות שהוגשו לבית משפט קמא על ידי מי מהצדדים, הנוגעות לשאלת אבהותו של המבקש על הקטינה ו/או שאלת חבותו במזונות הקטינה. אלהיתלבנו וייקבעו על ידי בית משפט קמא, בכל תובענה ותובענה בהתאם.

 

סוף דבר

17.         לאור כל האמור לעיל, אני מורה על דחיית הערעור.

18.         בנסיבות המיוחדות דנן החלטתי לא לעשות צו להוצאות.

              הערבון שהופקד על ידי המשיב יוחזר לידיו, באמצעות באת כוחו.

 

 

המזכירות תשלח פסק דין זה לצדדים.

 

 

 

פסק דין זה מותר לפרסום תוך השמטת שמות הצדדים וכל פרט מזהה אחר.

 

 

 

 

 

 בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים

 
רמ"ש52749-04-22ד.א נ' מ. ב

ניתן היום, ט"ו אייר תשפ"ב, 16 מאי 2022, בהעדר הצדדים.

 

        בפני  כבוד השופט חננאל שרעבי

מבקש
ד. א

 

נגד

משיבה

 


בעניין הקטינה
מ. ב

 


ה' ילידת 2018

 

פסק דין


                                                                             

 

דרג את הכתבהדירוג כתבה השופט חננאל שרעבי: פס"ד בשאלת חיוב אב במזונות קטינה חרף תביעתו לאי הכרה באבהותו (רמ"ש 52749-04-22): 5 כוכבים
כוכב 12 כוכבים3 כוכבים4 כוכבים5 כוכבים
1 מדרגים
יצירת קשר
יצירת קשר מהירה
עבור לתוכן העמוד