פתיחה של הסכם גירושין והפחתת מזונות בעקבות הלכת בע"מ 919/15

הסכם הגירושין –משמורת משותפת שווה וחיוב האב במזונות

הצדדים התחתנו, נולדו להם 2 ילדים (היום בן 14 ובת 9), והתגרשו.

ב-2015 נחתם הסכם הגירושין בו הם הסכימו ⇐ למשמורת משותפת שווה (הילדים יהיו 50% מהזמן אצל האיש ו-50% מהזמן אצל האישה), ונקבע שהאיש ישלם לאישה מזונות עבור הילדים עד שיגיעו לגיל 18.

במועד החתימה על ההסכם האיש הרוויח 6500 ₪ בחודש, והאישה הרוויחה 8300 ₪ בחודש.

תקדים בית המשפט העליון–חובת מזונות על שני ההורים –הלכת בע"מ 919/15

ב-2017 בית המשפט העליון פסק שכאשר יש משמורת משותפת שווה ("חצי-חצי"), ההורים חייבים באופן שווה במזונות ילדיהם בגילאי 15-6, וחלוקת החיוב במזונות בין ההורים תיקבע לפי יכולותיהם הכלכליות (לפני הפסיקה הזאת אב היה חייב בתשלום 100% מהמזונות עבור ילדיו עד גיל 15, ולאחריה רק עד גיל 6 בהתאם לחזקת הגיל הרך).

על בסיס הלכה זו של בית המשפט העליון, ב-2018 האיש עתר לבית המשפט בבקשה לבטל או להפחית מהמזונות שנקבעו בהסכם הגירושין מ-2015, על בסיס טענתו שיכולותיה הכלכליות של האישה טובים יותר משלו.

מתי בית המשפט יחליט לשנות את גובה המזונות?

בשביל לשנות פסק דין של מזונות צריך להוכיח שהיה שינוי מהותי בנסיבות, אשר לא נצפה ולא ניתן היה לצפות אותו מראש. אם היה שינוי כזה, צריכים להתקיים בנוסף עוד 3 תנאים:

1.      שזה לא יהיה צודק להשאיר את פסיקת המזונות כמו שהיא.

2.      שמראש ההורים השאירו פתח לשינוי נסיבות, באופן מפורש או משתמע מהתנהגותם.

3.      שהעותר לשינוי המזונות פעל בתום לב.

האיש טען בעתירה ש"שינוי מהותי בנסיבות" לא חייב להיות עובדתי או כלכלי, אלא יכול להיות משפטי, ולטענתו פסיקת בית המשפט העליון מ-2017 היא "שינוי מהותי בנסיבות"שמצדיק את פתיחת הסכם הגירושין מחדש.

⇐ הפחתת מזונות 

האם הלכת בע"מ 919/15 היא "שינוי מהותי בנסיבות"?

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד קבע ב-2018 ⇐שהלכת בע"מ 919/15 לא יכולה להוות בפני עצמה "שינוי מהותי בנסיבות", אלא רק אם קודם מצליחים להוכיח שינוי נסיבות עובדתי. אם מוכח שינוי נסיבות עובדתי שמצדיק לשנות את גובה המזונות, אז בית המשפט יכניס למערך השיקולים את הלכת בע"מ 919/15. בנוסף, כאמור, נדרש גם קיום התנאי שהעותר לשינוי המזונות פעל בתום לב.

שינוי נסיבות עובדתי –שינויים ביכולות הכלכליות של ההורים אחרי הסכם הגירושין

כב' השופטת קובעת שאמנם המשכורות של ההורים כמעט שוות, אך במבט רחב לאורך השנים נוצר פער בין המצב הכלכלי של ההורים. לאחר התחשבות בעלייה שחלה בשכר הדירה שהאיש משלם, במזונות שהוא משלם במשך 5 שנים; ומנגד: בקצבאות המל"ל שהאישה מקבלת עבור הילדים, בעובדה שהדירה שהייתה בבעלותם נמצאת כעת בבעלות האישה, ובמתנה שקיבלה מהוריה על סך 200 אלף ₪  – אין ספק שהפוטנציאל הכלכלי של האישה גבוה ויציב יותר משל האיש. כב' השופטת קובעת שלפיכך חל שינוי מהותי בנסיבות שהינו עובדתי.

מתי אדם נחשב ל"תם-לב" בעתירה להפחתת מזונות? "אחריות הורית משותפת"

על מנת שבית המשפט ידון בעתירה ולא יחשיב את העותר כחסר תום-לב, עליו להשתכנע שהעותר באמת מעוניין בהסדר של אחריות הורית משותפת.

על היחס בין המושג "אחריות הורית משותפת" לבין "משמורת משותפת" אמר כב' השופט נפתלי שילה, (תמ"ש (ת"א) 11418-07-15): "לצורך העברת 'המסר המחנך' והדגשה להורים כי שניהם "שווים" בזכויות והחובות כלפי הילדים, רצוי להשתמש במונח "אחריות הורית משותפת" ולא משמורת משותפת".

במקרה הנדון, כב' השופטת קובעת שאכן האיש מעוניין באחריות הורית משותפת, וכך פעל במשך 5 השנים מאז הגירושין, ולפיכך היא קובעת שחל שינוי נסיבות מהותי שמאפשר בחינה מחדש של גובה המזונות, לאור הלכת בית המשפט העליון מ-2017 בבע"מ 919/15.

⇐ הפחתת מזונות ילדים רטרואקטיבית בתיק סגור

ההחלטה– הפחתה משמעותית של גובה המזונות

בהתחשב בכל האמור לעיל, כב' השופטת פוסקת שיש להפחית את גובה המזונות שעל האיש לשלם לאישה מ-2900 ₪ לחודש ל-1000 ₪ לחודש.

• לקריאת פסק הדין: תלה״מ 59258-11-18 ג. נ׳ ג