החלטה בעניין הטלת סנקציות בגין הפרת פס"ד למשמורת (תמ"ש 22102-08-16)

בית משפט לענייני משפחה בחיפה

תמ״ש 22102-08-16 א. נ׳ א.

בפני כבוד השופטת ענבל קצב-קרן

ביום 1.7.18, בכדי שהקטינים יוכלו להשלים סגירת מעגל חברתי ורגשי של המסגרת החינוכית. כפי הסבריה, קיימת רגישות בכניסת המשטרה לאזור מגורי הקטינים Xn, משכך נוהגים רשויות הרווחה להורות למשפחה להביא את הקטינים לתחנת המשטרה על מנת לבצע הצו. לכן ביקשה הוראתי כי האב ימסרו את הקטינים לאם בתחנת המשטרה ובנוכחות העו״ס.

עוד באותו היום נתתי להמלצות העו״ס תוקף של החלטה.

ביום 12.7.18 הודיעה עו״ס לסדרי דין, כי חרף ההחלטה הצו לא בוצע. נמסר כי המשיב אינו עונה לטלפונים, וכי האם פנתה מס׳ פעמים למשטרת X אשר גם הם לא הצליחו להשיג את המשיב. על כי המשיב ובני משפחתו שינו מספרי טלפון, לכן אינם ניתנים לאיתור. כן הופנתה האם לטיפול המשטרה בעיר Y בכדי שיעמדו בקשר עם התחנה ב/. העו״ס מסרה כי ככל שיאותר האב תעדכן את ביהמ״ש.

ביום 19.8.18, ומשלא הוגש כל דיווח משלים מטעם שירותי הרווחה, פנתה שוב האם בבקשה כי בימ״ש יורה לרשויות לפעול ולטפל בקיום הצו.

ביום 6.9.18, הגישה עו״ס לסדרי דין דיווח משלים ממנו עלה כי לא הצליחו לאתר את הקטינים - מבירורים שערכה עלה כי המשיב ביקש להעביר הקטינים לבי״ס אחר, אך בשל חופשת הקיץ לא היה מענה אצל האחראים בעיריית X ולכן לא ניתן היה לבדוק העניין. כן עלה כי העו״ס היתה בקשר עם תחנת המשטרה האחראית במקום מגורי הקטינים, אשר הודיעו כי הם בקשר עם תחנת Y כדי לתאם ולטפל בבקשה. עוד מסרה העו״ס כי נמסר לה מהמשטרה כי אינם יכולים לבצע הצו עקב סיבות ביטחוניות המונעות מהם להיכנס למקום מגורי האב. לכן יש צורך להכריז על האב כדרוש דרך משטרת Y. כך פרטיו יועברו במחסומים והוא יאותר כאשר יעבור דרכם.

בעקבות דיווח זה קבעתי (שוב) כי על המשיב למסור הקטינים לאלתר, וככל שלא יעשה כן הוא צפוי להליכי ביזיון בית המשפט.

בדיווח משלים נוסף מיום 29.10.18, מסרה עו״ס לסדרי דין כי עדיין לא בוצעה המסירה. כן מסרה כי לא איתרה את שתי הקטינות, שכן אינן רשומות במערכת בתי הספר העירוניים, אך איתרה את הקטין הרשום לבי״ס במקום מגורי האב, ומבדיקה בבי״ס עלה כי הוא מגיע לבי״ס ולומד בו. העו״ס הוסיפה כי היתה בקשר אינטנסיבי עם האם, אשר מצידה פנתה מס׳ פעמים לתחנת המשטרה בY כדי לקדם הטיפול. העו״ס שוחחה עם קצינת אלמ״ב מתחנת המשטרה ב/, אשר מסרה שוב כי למשטרה אין אפשרות להכנס למקום מגורי האב עקב בעיות בטחוניות, וכי "גם אם יעצר במחסום ויסרב למסור הקטינים זו אינה עילה למעצר וגם אז לא יוכלו להביא את הילדים בכח".

לדברי העו״ס - "אנו מתרשמים שהמשטרה אינה נוקטת צעד ע״מ להחזיר את הקטינים לחיקה של האם , האם עברה טלטול רב בין שתי התחנות (Y^X) והנתק שנוצר בינה לבין הקטינים עלול לפגוע באיכות הקשר ביניהם ובהתפתחות הנפשית והרגשית של הקטינים".

ביום 31.10.18 ביקשתי תגובת משטרת ישראל לנטען ולביצוע ההחלטה.

חרף החלטותיי החוזרות ונשנות בעניין, לא מסרה משטרת ישראל תגובתה. ביום 27.2.19, עדכנה האם כי הקטינים לא הושבו אליה, וביקשה שוב את השבתם, ולהורות לגורמים המוסמכים לבצע את ההחלטות. משכך קבעתי כי יתקיים דיון בנוכחות הצדדים, עו״ס לסדרי דין, עו״ס לחוק הנוער ונציג המשטרה.

ביום 14.3.19, התקיים דיון בו נכחו, התובעת וב״כ, נציג המשטרה וכן עו״ס לסדרי דין. מהלך הדיון עלה כי המשיב לא הוגדר ע"י המשטרה כ"דרוש", ומשכך הוא עובר במחסומים ללא כל הפרעה ובלא שעצרו אותו. נציג המשטרה מסר כי יקדם הטיפול בהוצאות הילדים בהתאם להחלטת בימ״ש. בסיום הדיון קבעתי כי כפי החלטתי מיום 29.5.18 יש לבצע לאלתר תוך שיתוף פעולה בין כל הגורמים (מ״י, עו״ס לסדרי דין ועו״ס לחוק הנוער) את השבת הקטינים. כן קבעתי כי נוכח ההתנהלות החמורה של המשיב, אשר כאמור אף לא התייצב לדיון, ונוכח ביזיון החלטות בי״מ על ידו - יש לחייבו בהוצאות בסך 3,000 ₪. עוד הורתי כי הנתבע יחויב ב- 100 ₪ בגין כל יום נוסף החל מיום הדיון בו לא ישיב את הקטינים למשמורת האם. כן ביקשתי תגובת משטרת ישראל ובה פירוט הפעולות שנעשו ואשר עתידה לעשות המשטרה לביצוע החלטתי.

ביום 7.4.19, מסר קצין אלמ״ב ממשטרת ישראל תחנת Y עדכון לפיו גורמי הרווחה בX טרם סייעו בהחזרת הקטינים. כן כי קיים קושי לאתר את הבית הספציפי בו מתגורר המשיב עם הקטינים, לכן התבקשה המבקשת להצביע על הבית. לדבריו תחילה מסרה האם כי אינה יודעת מיקום מדויק של הבית, אך בהמשך הביעה הסכמתה להתייצב בתחנת המשטרה______________________________________________ שבעיר X ולהצביע על הבית.

חרף החלטות חוזרות של בימ"ש לקבל עדכונים אודות ביצוע הצו הן ממשטרת ישראל והן משירותי הרווחה, רק ביום 14.5.19 התקבל דיווח מעו״ס לסדרי דין כי טרם בוצע הצו, וכי אינם מצליחים ליצור קשר עם האב כאשר מספר הטלפון שלו אינו זמין.

נוכח הדחיפות והצורך לקדם טובת הקטינים, קבעתי דיון נוסף במעמד נציגי מ"י, עו"ס לחוק נוער ועו״ס לסדרי דין.

בדיון ביום 27.5.19, בו נכחו קצין אלמ"ב מתחנת Y וכן עו"ס לסדרי דין, עלה כי המשטרה החלה לפעול לביצוע ההחלטה ואף יצרה קשר עם המשיב. טרם הדיון הוגש דיווח עו״ס לחוק הנוער, לפיו הצליחו לקיים פגישה עם המשיב, וכן נבדק מצב הקטינים ועלה כי הם מביעים התנגדות למעבר. כפי עמדת העו״ס לחוק הנוער יש לתאם מפגש משותף בנוכחות כל הגורמים. בדיון הורתי כי עו״ס לחוק נוער, עו״ס לס״ד וכן קצין אלמ״ב יתאמו בדחיפות מפגש, בכדי לפעול במשותף ובתאום לביצוע הצו. כן הורתי כי יישקלו הוצאת הקטינים בדרך הפוגענית פחות ככל האפשר לקטינים וכי לא יעשה שימוש בכוח נגד הקטינים.

ביום 30.5.19 מסרה עו״ס לסדרי דין עדכון כי ביום 27.5.19 נעצר המשיב, והועמד לדין בבי״מ שלום Xn ביום 28.5.19, שם הוחלט על שחרורו בתנאים (התייצבות לחקירה או משפט בכל עת שיידרש, ערבות עצמית וצד ג׳ בסך 10,000 ₪). (בהתאם להחלטת השחרור, ככל שיש צורך בחילוט הערבויות וקביעת תנאים נוספים הקשורים להליך הנוגע לקטינים יש לפנות לערכאה המתאימה בבקשה המתאימה).

עוד עדכנה העו״ס כי תערך וועדה בשיתוף כלל הגורמים לדון בדרך ביצוע החלטת מסירת הקטינים.

ב- 20.6.19 התקבל עדכון מעו״ס לסדרי דין כי סוכם שהמשיב יסיע את הקטינים אל מחוץ לאיזור מגוריהם, המשטרה תעצור אותם במחסום ותיקח אותם לתחנת המשטרה באופן כפוי, ואז ימסרו את הקטינים לידי אימם אשר תמתין בתחנה ביחד עם עו״ס לס״ד ועו״ס לחוק הנוער. כן סוכם שהפעולה תתבצע לאחר סיום שנת הלימודים. העו״ס הוסיפה כי לאחר שיחות עם המשיב התקבל הרושם כי אינו מתכוון לשתף פעולה וכי הוא מתנגדת לביצוע החלטת בימ״ש. לכן סוכם עם המשטרה לפרוץ לבית בו שוהים הקטנים לאחר סיום שנת הלימודים עד לתאריך 30.6.19.

מדווח עו״ס לסדרי דין מיום 19.11.19 (שוב, לאחר החלטות חוזרות ונשנות למסירת עדכון), עלה כי חרף ההסכמות לא הועברו הקטינים לידי אימם. העו״ס דיווחה כי האם מסרה לה כי מצבה הנפשי, הפיזי והכלכלי מתדרדר בעקבות חוסר ביצוע הצו. האב מסר כי סירב לבקשת המשטרה למסור לידיהם את הקטינים. כן מסר כי הוא עומד להינשא. עו״ס לחוק נוער וכן קצינת אלמ״ב מתחנת המשטרה  מסרו לעו״ס כי אין חדש בעניין.

נוכח האמור קבעתי שוב דיון בנוכחות כל הגורמים והצדדים.

ביום 18.12.19 התקיים דיון בנוכחות המבקשת וב״כ וקצינת אלמ״ב מתחנת המשטרה__ . הקצינה

מסרה כי כניסה לאיזור מגוריהם מחייבת הערכות מיוחדת של כוחות מג״ב ומשטרה. כן מסרה כי חקרו את המשיב 4 פעמים, נעצר פעם אחת והובא בפני שופט אשר שיחרר את המשיב בתנאים. לדבריה העבירו את התיק עם המלצה להעמידו לדין, והתיק חזר להשלמת חקירה אותה הם מסיימים. הקצינה הוסיפה כי ניהלו מו״מ עם האב, אשר לא הוביל לדבר. בסיכום הדיון קבעתי שוב כי הגורמים יכנסו ישיבה דחופה לקידום ביצוע ההחלטה ויגישו דיווח בדבר התקדמות ביצוע פסה״ד. כן קבעתי כי ככל שלא יתקדמו הליכי הביצוע יקבע דיון נוסף בנוכחות כל הגורמים והמשיב יזומן באמצעות צו הבאה. עוד חייבתי האב בהוצאות בסך 3,000 ₪ בגין אי התייצבותו.

עו״ס לס״ד דיווחה ביום 8.1.20, כי נערכה פגישה משותפת של כלל הגורמים לסיכום דרכי ביצוע ההחלטה. לדבריה המסירה טרם בוצעה שכן למשטרה אין מיקום מדוייק של מקום מגורי הקטינים. עם זאת, מסרה כי הינה ספקנית לגבי הצלחת המסירה, שכן מדובר במקרה ניכור הורי מבית הקשים ביותר בהם נתקלו. כן הציעה כי בימ״ש יטיל סנקציות קשות על הפרת הצו כגון סנקציה כספית עבור כל יום של אי ביצוע ו/או צו מעצר.

בהחלטה מאותו היום התבקשה עו״ס לסדרי דין למסור דיווח משלים בדבר ביצוע ההחלטה.

ביום 13.2.20, מסרה עו״ס לס״ד כי התוכנית אשר תואמה כפי דיווחה הקודם לא בוצעה בשל מורכבות העניין וחוסר התאמת אופן הביצוע לגורמים הטיפוליים. כפי עדכונה, ישבו הגורמים שוב לגבש דרך פעולה, אולם עקב המורכבות יפנו להתייעצות עם אנשי מקצוע מהדרג הבכיר יותר.

ביום 31.3.20 קבעתי בהחלטתי כי הגם החלטות רבות, חוזרות ונשנות לא הוגש לתיק דיווח עו״ס לס״ד בעניין הקטינים. משכך מצאתי כי הגם מצב החירום השרוי במדינה, נוכח מהות ההליך בתיק, אין מניעה להגשת התסקיר. כן התבקש דיווח מאת מ״י.

ב- 14.5.20 התקבל לתיק תסקיר משלים, בו עדכון כי ביום 13.5.20 התקיימה ועדת תסקירים בה נכחו גם גורמים בכירים ממשרד הרווחה כן השתתף המשיב, והמבקשת היתה זמינה טלפונית מהלך הועדה, ואכן נוצר עימה קשר מהלך הועדה. בוועדה מסר המשיב כי אינו מתנגד למסירת הקטינים אלא שהקטינים בעצמם מסרבים לעבור. הובהר למשיב כי משמעות דבריו - "תפקוד הורי לקוי המתבטא בחוסר סמכות ובאדישות הפוגעת בקטינים". הנוכחים התרשמו כי המאבק בחלקו כספי שכן המשיב מתקשה למסור את הקטינים בין היתר מהקושי להתחייב בתשלום מזונות. בסיכום הועדה נקבעה תוכנית למסירת הקטינים ובה הומלץ על:

״1. מר א. התחייב בפני הוועדה להביא את הקטינים בתאריך 18.2.20 (צ.ל. 18.5.20) לפגישת הכנה למסירה עם העו״ס לסדרי דין.

2.   המסירה תבוצע דרכנו, בתאריך 27.5.20.

3.    לאחר המסירה יגיעו הקטינים לביקורים עם לינה למשך לילה בסופי שבוע, כאשר יתחייבו ההורים בהסעתם, כל הורה לכיוון אחד.

4.    במידה ומר א. לא ישתף פעולה, נמליץ לכבוד בית המשפט להשתמש נגדו בכל הסנקציות העומדות לרשותו לשם אכיפת הצו.

5.    עדכון בעניין המסירה יוגש לכבוד בית המשפט עד תאריך 30.5.20״.

חרף ההסכמות, הודיעה עו״ס לס״ד ביום 2.6.20, כי המשיב לא ביצע את התוכנית שנקבעה בהסכמתו. לא הגיע למפגש הכנת הילדים ולא מסר אותם במועד המיועד, על אף שיחת טלפון שנערכה עימו ובה הוזהר מהשלכות אי ביצוע הצו. משכך ביקשה עו״ס לס״ד כי בימ״ש יטיל סנקציות על המשיב.

כאמור המבקשת הצטרפה לבקשת העו״ס. המשיב, חרף האפשרות אשר ניתנה לו, לא מסר תגובתו.

דיון והכרעה:

1.     המשיב, אשר אינו ההורה המשמורן, מפר באופן שיטתי ובוטה את הוראות בית המשפט החל מחודש 7/2016, עת עשה דין לעצמו ונטל את הקטינים למשמורתו.

2.     חרף הוראות חוזרות ונישנות להשבת הקטינים לידי האם המשמורנית, סירב האב לקיים הוראות בית המשפט. כך גם לא התייצב לדיונים אשר התקיימו בעניין השבת הקטינים וכפי הוראותיי.

לכן הוטלו על האב סנקציות כלכליות - תשלום בסך של 100 ₪ לכל יום בו אינו מוסר את הקטינים החל מיום 14.3.19, וכן הוצאות משפט בגין אי התייצבותו לדיונים.

הגם הטלת סנקציות אלו - לא העביר המשיב את הקטינים לידי אימם.

גם זאת - המשיב הובא ביום 28.5.19 בפני שופט בבית משפט השלום Xn ושוחרר בתנאים, ובין היתר ערבות עצמית וצד ג׳ בסך של 10,000 ₪.

3.     מכל המתואר עולה כי המשיב הפר את החלטות בית המשפט, את צו המשמורת ואף יצר ויוצר ניכור הורי חריף ביותר בין שלושת הקטינים ואימם, עת מנע קשר ביניהם תקופה כה ארוכה, עד כי בשלב זה לכאורה הקטינים עצמם מוסתים ומסרבים לקשר עם אימם. אין ספק כי יש בכך כדי לגרום לנזקים נפשיים קשים אצל הקטינים (ר׳ לעניין זה מאמרו של השופט בדימוס פליפ מרכוס, ״ניכור הורי וסרבנות קשר: כיצד למנוע כישלון קשר בין ילד להורה״, רפואה ומשפט, גיליון מס׳ 51 (אפריל 2018), עמי 17.( וכפי שמתואר באופן עקבי בדוחות אשר הונחו בפניי. בנוסף תוארו הקטינים כמוזנחים מבחינה פיזית ורגשית.

4.     משכך יש לפעול ביתר שאת להוצאת הקטינים מידי המשיב! ולקיים הוראות בית המשפט בעניין זה.

5 . ידוע כי ״לא קל לאכוף החלטות שיפוטיות בעניין ילדים, כאשר אחד ממוקדי הבעיה, הוא זה: הצו רך באכיפה של החלטות שיפוטיות, כחלק מההליכים השיפוטיים הדמוקרטיים במדינה, תוך התחשבות בעמדת הילדים ובהשפעות של הליכי אכיפה "כוחניים", על חיי הילדים, רגשותיהם ועיצוב נפשם" (רמ״ש (י-ם) 55946-11-16 פלוני נ׳ פלונית [פורסם בנסו] (5.3.2019) מפי כב׳ הש׳ דרורי).

לכן אין מנוס אלא לפעול לאכיפת ההחלטה השיפוטית, באמצעות הטלת סנקציות נוספות על המשיב.

6.     "השתת סנקציות לשם הנאת בעל דין לציית להחלטות בית משפט בעניינו של קטין נסמכת על שני מקורות נורמטיביים גם יחד. הארחקסעיף 68(א) לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכב - 1962, המקנה לבית המשפט סמכות לנקוט באמצעים קבועים או זמניים, הנראים לו, לשם שמירה על עניינו של קטין, וזאת אף מיוזמתו (השוו: תמ״ש (ב״ש) 3089-05-13 פלונים נ' אלמונית [פורסם בנבו] {2014) ; האחר,סעיף 7 לחוק בית המשפט לענייני משפחה,תשנ״ה - 1995, המקנה לבית המשפט סמכות לנקוט הליכי ביצוע בתובענה בעניינו של קטין. משמעות הדברים היא, כי לבית המשפט עומדות אף כלל הסמכויות העומדות לרשם ההוצאה לפועל, כאמור בחוק ההוצאה לפועל, תשכ״ז -1967 (להלן - "חוק ההוצאה לפועל")." (תמ״ש (י-ם) 4287-07-15 פלונית נ׳ אלמונית [פורסם כנפו] (30.4.17)).

7.     א. משכך, מכוח הסמכות המוקנית לבימ״ש זה, אני מורה על הטלת הסנקציות המנויות בסע׳ 66א לחוק ההוצאה לפועל, תשכ״ז-1967 ובכלל זאת -

א.      הגבלת המשיב מלקבל דרכון ישראלי.

ב.       הטלת צו עיכוב יציאת המשיב מן הארץ.

ג.        הגבלת המשיב כלקוח מוגבל מיוחד כמשמעותו בחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ״א-1981.

ד.       הגבלת המשיב מעשות שימוש בכרטיס חיות כמשמעות בחוק כרטיסי חיוב.

ה.      הגבלת המשיב לקבל ו/או להחזיק ו/או לחדש רישיון נהיגה.

ב. הסנקציות הכלכליות אשר כבר הוטלו על המשיב ימשיכו לעמוד בתוקפם עד להחלטה אחרת.

ההגבלות יכנסו לתוקף באופן מיידי, וירשמו במרשמים המתאימים.

8.     ככל שימשיך המשיב להפר את החלטותיי חרף הסנקציות אשר הוטלו עליו, ולא יקיים החלטותיי מהלך החודש הקרוב - אשקול להשית עליו מאסר בהתאם לסע׳ 6 לפקודת בזיון בית משפט וכן כל סנקציה אחרת הניתנת להשתה.

9.       בנוסף - תעדכן יחידת תביעות X בתוך 7 ימים מצב טיפולם בתיק... במסגרתו הגישו כ״א כנגד

המשיב בגין הפרת הוראה חוקית (סע׳ 287(א) לחוק העונשין, התשל״ז - 1977). במסגרת העדכון, תינתן עמדה בנוגע לחילוט את הערבות העצמית וצד ג׳ אשר נקבעו במסגרת בש״ע...............................

10.    כן לכאורה נראה כי מעשיו של המשיב המפורטים בכ״א בגין הפרת הוראה חוקית מגבשים גם את יסודות העבירה של חטיפה ממשמורת סע׳ 373(א) לחוק העונשין (ר׳ לעניין זה למשל - עפ׳ 4205/13 פלונית נ׳ מ״י נפורסם בנבו] (15.7.14)). תמוה בעיני מדוע כתב האישום לא הוגש בגין עבירה זו. משכך תמציא המזכירות העתק החלטתי זו לידי ב״כ היועמ״ש מפרקליטות מחוז X.

11.    המזכירות תיישם החלטתי זו באופן של הנפקת צווים אשר יומצאו לכל הגופים הרלווטיים כפי החלטתי בסע׳ 7.א (בשים לב כי הצווים לא יכילו את נימוקי ההחלטה שכן התיק כאמור מתנהל בדלתיים סגורות).

כן תמציא ההחלטה לידי הצדדים ובאי כוחם, לעו״ס לסדרי דין, לעו״ס לחוק הנוער, לקצינת האלמ״ב בתחנת    בעיר X, קצין אלמ״ב בתחנת Y, יחידת תביעות X וב״כ היועמ״ש

מפרקליטות מחוז X.

התיק יובא לעיוני ביום 23.7.20.

ניתנה היום, א׳ תמוז תש״פ, 23 יוני 2020, בהעדר הצדדים.

ענבל קצב-קרן, שופטת