שופט עמי זנאטי: החלטה בבקשה במעמד צד למתן צו זמני מסוג עשה המוגשת במסגרת תביעה רכושית לאיזון משאבים (תלה"מ 42908-08-24)

 

1.        א)       לפני בקשה למתן סעד זמני מסוג עשה, במעמד צד אחד המוגשת במסגרת תביעה רכושית  לאיזון משאבים שהגישה המבקשת כנגד המשיב. 

                       במקביל לתביעה זו, הוגשה תביעה נוספת לקביעת זמני שהות ואחריות הורית (תלה"מ 42894-08-24).

 

           ב)        כעולה מכתב התביעה, בני הזוג נישאו זל"ז בשנת 2014 ומנישואיהם נולדו להם ילדים משותפים, מערכת היחסים עלתה על שרטון והצדדים נפרדו.

 

           ג)        המבקשת טענה כי לאורך חיי הנישואין סבלה מהתנהלותו הקלוקלת של המשיב אשר נהג באלימות כלפיה וכלפי הקטינים ולכן  נפתחו על ידה הליכים לקבלת צווי הגנה כנגד המשיב, עליהם יורחב בהמשך החלטה זו.

 

           ד)        המבקשת טענה כי היא בעלת תואר ב****** ועובדת בחברת "****". לטענתה המשיב עצמאי, בעלים של חברת ***** בע"מ וכן חברת ***** בע"מ. 

 

2.        א)       לטענת המבקשת בשנת 2022 חתמו הצדדים על רכישת דירה ברחוב ****ב***** במסגרת "מחיר למשתכן" ועתידים היו להיכנס לדירה ביום 01/07/2024 ( להלן: "הדירה החדשה"). עוד הוסיפה המבקשת כי משך הנישואין צברו הצדדים זכויות ונכסים שונים.

 

           ב)        המבקשת טענה כי ביום 03/04/2023 ונוכח התנהלותו האלימה של המשיב ניתן צו הגנה כנגד המשיב במעמד צד אחד  (ה"ט 5253-04-23) ובדיון שהתקיים במעמד הצדדים  ביום 10/04/2023 הוחלט כי הצו שניתן יוותר על כנו וכי לאור מסוכנותו של המשיב הוא יתגורר בדירה נפרדת מהמבקשת והקטינים כמו כן ניתנו הוראות לעניין עריכת תסקיר בעניינם של הצדדים.

           ג)        הצדדים הופנו לטיפול זוגי, אך לטענת המבקשת המשיב סירב לכך בכל תוקף בטענות כספיות.

 

3.        א)       ככל הנראה הצדדים שבו לחיות בשלום בית, עד שביום 17/06/2024 פתחה המבקשת בהליך חדש (ה"ט 34438-06-24) כאשר בדיון במעמד צד אחד ניתן צו הגנה לטובת המבקשת אשר סע' 1( א) בו, ציווה על הרחקת המשיב מהדירה השכורה בה מתגוררים הצדדים ברחוב *** ב***** (להלן "דירת המגורים").

 

           ב)        בדיון ביום 24/06/2024 שהתקיים בפני כבוד השופט מחמוד שדאפנה הגיעו הצדדים להסכמות לפיהן הוסכם בין השאר, לאפשר למשיב להיכנס לדירת המגורים, בזמנים שהוגדרו בימים א-ה בשבוע.

                       עוד נקבע כי ברגע שהצדדים יקבלו מפתח לדירה החדשה תעבור המבקשת להתגורר בדירה החדשה, והמשיב יוכל ללון בדירת המגורים (עמ' 4 לפרוטוקול ש' 20-21).

                       הסכמות אלו קיבלו תוקף של פסק דין ותיק הה"ט נסגר.

 

           ג)        כעולה מהבקשה, לאחר פסק הדין בתיק הה"ט, בדיון שהתקיים בעניינם של הצדדים ביום 16/07/2024 הגיעו הצדדים להסכמות נוספות המתייחסות לעניין זמני השהות, איסוף והחזרת הקטינים, וכן נקבע כי ההסכמות שקיבלו תוקף של פסק דין ביום 24/06/2024 ישונו כך ששהיית המשיב בדירה ברחוב *** ב**** תתאפשר לו למשך כל שעות היממה כאשר יתר הוראות הצו מיום 24.6.2024 עומדות על כנן.

                       הסכמות אלו קיבלו תוקף של החלטה כאשר המבקשת מצהירה לפרוטוקול (עמ' 7 ש' 1), שהיא לא תשוב להתגורר בדירת המגורים.

 

4.        א)       לטענת המבקשת, על אף ההסכמות דלעיל שקיבלו תוקף של פסק דין, ולמרות שהוסכם בין הצדדים כי היא תעבור להתגורר בדירה החדשה, המשיב מסכל את יישומן, לא עומד בהתחייבותו ומסרב להגיע למשרדי הקבלן ואף התרה בקבלן שלא ליתן למבקשת את מפתח הדירה, ללא נוכחותו במעמד זה, כך שנוצר מצב שהמבקשת נאלצת להתגורר עם הקטינים בבית אמה ולשלם, לבדה, משכנתא על הדירה החדשה מה שלא מותיר לה כסף לשכור דירה, בעוד המשיב נותר להתגורר בדירת הצדדים השכורה (ראו הודעתה מיום 18.8.24).

 

           ב)        עוד הוסיפה המבקשת כי המשיב מסית את הקטינים כנגדה, מפר את צו ההגנה שעדיין עומד על כנו ובקשותיה בעניין במסגרת תיק הה"ט נדחו, לאור טענותיו של המשיב, כי מדובר בטענות רכושיות, שאין מקומן בתיק הה"ט.

 

           ג)        גם ערעור שהגישה  (עמ"ש 32370-08-24) לא הועיל, מאחר ובדיון מיום 15/08/2024 בחרה המבקשת למחוק את הערעור ולפנות לבימ"ש זה.

 

5.        לפיכך, פנתה המבקשת לבימ"ש בבקשה שיורה למשיב להתייצב עם המבקשת לקבלת מפתח לדירה החדשה או לחילופין לחייב את המשיב במחצית תשלום המשכנתא על הדירה החדשה עד להכרעה בתובענה.

 

6.        תקנה 95(ד) לתקנות סדר סדר הדין האזרחי, התשע"ט -2018 (להלן "תקסד"א") מונה את השיקולים, שביהמ"ש ישקול בין השאר, בבואו להכריע בבקשה לסעד זמני:

 

 

 

4.        תקנה 97(א) לתקסד"א  מפרטת את התנאים למתן צו במעמד צד אחד:

 

7.        שקד בספרו  "סדר הדין האזרחי החדש" (מהדורה שלישית) מצטט את ההלכות הנוהגות וכותב בעניין מתן סעד המעמד צד אחד וכותב בהאי לישנא-

           מתן סעד זמני, במעמד צד אחד כרוך בפגיעה בזכויות בעל דין שכנגד ולפיכך על בית המשפט להשתמש בסמכות זו במשורה, במקרים חריגים בלבד, בהתקיים הצדקה מיוחדת" (שם, עמ' 548).

 

8.        זאת ועוד, כאן עסקינן בבקשה במעמד צד אחד לסעד זמני מסוג צו עשה, אשר ביהמ"ש מצווה לתתו, בהיקף פחות מזה בו ניתן צו זמני מסוג אל תעשה, וזאת מאחר והוא משנה מצב קיים.

 

9.        לאחר עיון מעמיק בבקשה על כל נספחיה, לא מצאתי כי יש מקום להיעתר לבקשה במעמד צד אחד כיוון והבקשה אינה ממלאת את דרישות סעיף 97(א) לתקנות סדר הדין האזרחי התשע"ט-2018, מאחר ואין בה כל הסבר, מדוע דיון במעמד הצדדים, או הבאתו לידיעת המשיב, תסכל את מטרת הסעד הזמני או תגרום למבקשת נזק חמור.

 

10.      א)       יחד עם זאת אבהיר, כי אין בכך בכדי ללמד על עמדת ביהמ"ש באשר לסעד הנדרש, לאחר שיתקיים דיון במעמד שני הצדדים.

 

           ב)        אין עוררין כי בדיון ביום 24/06/2024 שהתקיים בפני כבוד השופט מחמוד שדאפנה במסגרת ה"ט 34438-06-24, הגיעו הצדדים להסכמות אשר קיבלו תוקף של פסק דין, המתייחסות למעבר המבקשת לדירה החדשה עם קבלת המפתח מהקבלן.

 

           ג)        אכן המפתח טרם התקבל, אך אין צורך להכביר במילים בדבר חובת תום הלב המוטלת על הצדדים לקיים ולא למנוע במעשה או מחדל את קיומן של הסכמות אלו אשר קיבלו תוקף של פסק דין.

 

11.      א)       בשלב זה, אין בפני ביהמ"ש עמדת המשיב והתייחסותו באשר לנסיבות אשר מעכבות לדידו את קבלת המפתח, ואלו ייפרסו בפני ביהמ"ש במסגרת תשובתו, וייתכן שיש לו טיעונים ראויים ביחס לעניין זה.

 

           ב)        יחד עם זאת, מעיון בנספחים שצורפו לבקשה, עולה כי הוא מעלה חשש "להשתלטות" המבקשת על הדירה ו/או לטענות על השבחה בתיק הרכושי (שאז טרם קרם עור וגידים) וככל שחששותיו נובעים מעניין זה,  אזי דברים אלו יכולים להיפתר במנגנון פשוט כמו לדוג' התחייבות האישה לפנות את הדירה באופן מיידי עם פירוק השיתוף בה או תוך זמן מוגדר וכן וויתור האישה מראש על כל טענה להשבחה בדירה.

           ג)        דברים אלו ראוי שילובנו בין ב"כ הצדדים , אך ואין בכך בכדי להצדיק מתן הצו במעמד צד אחד.

 

12.      לאור המקובץ, ונוכח הטענות המועלות בבקשה, הנני מורה למבקשת להמציא את בקשתה והחלטה זו, לידי המשיב במסירה אישית, וזאת תוך 3 ימים מהיום, וליתן הודעה לביהמ"ש שעשתה כן, תוך 5 ימים.

           המשיב יגיש את תשובתו תוך 7 ימים מיום ההמצאה.

           ימי הפגרה יבואו במניין הימים.

 

13.      ככל שהמשיב יודיע שהוא מסכים שיינתן מפתח הדירה החדשה לאישה (מבלי שיהא בכך לפגוע בכל טענה העומדת לו) , הוא יהא פטור מהגשת תשובה לבקשה זו.

 

14.      המזכירות תמציא לב"כ המבקשת ותעקוב בהתאם.

 

15.      אני מתיר את פרסום החלטה זו, ללא כל פרט מזהה של הצדדי ובכפוף לשינויי ניסוח והגהה- ככל שיידרשו.

 

ניתנה היום, י"ז אב תשפ"ד, 21 אוגוסט 2024, בהעדר הצדדים.

    

                                                                                             

 

לפני	כבוד השופט  עמי זנאטי
מבקשת:		פלונית
נגד
משיב:		אלמוני