תביעה למזונות ולמדור הקטינות מזונות ילדים עד גיל 6 ומעל גיל 6 (תלה״מ 1500-01-19 ב׳ ג׳ ב׳)

בית משפט לענייני משפחה בירושלים

תלה״מ 1500-01-19 ב׳ ג׳ ב׳
תלה״מ 5553-04-19 ברב׳ ג׳ ב׳

 

תלה״מ 1500-01-19 - שעניינו תביעה למזונות ולמדור הקטינות.

תלה״מ 5553-04-19 - שעניינו איזון משאבים ופירוק שיתוף במקרקעין.

 

רקע עובדתי רלוונטי לשתי התובענות

1 . התובעת (להלן: ״האישה״) והנתבע(להלן: ״האיש״) נישאו זל״ז כדמו״י ביום 2012/x/x

2.             כנובע מקשר הנישואין נולדו לצדדים שתי הקטינות :

ל.ב ת.ז. xxx ילידת 2013 (להלן: "ל׳ ו/או הבת הגדולה").

ר.ב ת.ז. ילידת 2017 (להלן: "ר׳ ו/או הבת הקטנה").

3.             הצדדים נפרדו ועל רקע פרידתם נפתחו ההליכים המשפטיים.

תלה״מ 1500-01-19 - תביעה למזונות ומדור הקטינות

עיקר טענות האישה

4.             נוכח משבר בחיי הנישואין של הצדדים, האיש עזב את דירת המגורים המשותפת ועבר להתגורר עם אמו.

5.             האיש לא משלם מזונות מאז שעזב את הדירה, למעט מחצית המשכנתא בסך 1,200 ₪ לחודש וחשבון חשמל.

6.             האיש עובד תמורת שכר חודשי בסך של כ- 7,500 ₪ והוא אינו מנצל את פוטנציאל ההשתכרות שלו.

7.             האישה עובדת תמורת שכר חודשי בסך של כ-6,500 ₪ ואין בידה להגדיל את הכנסתה שכן שעות עבודתה תואמות את צרכי הקטינות.

8.             לאור הטיפול המסור בקטינות, האישה נאלצת להיעדר מהעבודה ולאחר בבקרים.

9.             בבעלות הצדדים דירה, כאשר את מרבית ההון העניק סבה של האישה לאישה בלבד והצדדים חתומים על הסכם מתנה מחייב.

10 . שתי הקטינות הינן מקטני קטנים, מתחת לגיל 6 ועל האיש כאביהן מוטלת החובה האבסולוטית לפרנס אותן.

11. האיש אינו מרבה לשהות עם הקטינות, טוען כי אינו מסוגל לטפל בהן ומתחמק באופן קבוע מאחריות בקשר אליהן.

12 . במצב דברים זה, כאשר מפגשי האיש עם הקטינות אינם כוללים לינת הקטינות בביתו, יש מקום לחשב נתון זה בפסיקת המזונות הזמניים והקבועים.

13.         פירוט צורכי הקטינות :

 

חינוך :

עבור הבת ר׳ - סך של 2,400 ₪ בחודש עבור גן פרטי.

עבור הבת ל׳ - סך של 900 ₪ דמי שכלול לשנה - גן חובה.

צהרון בסך של 275 ₪ כל חודש.

חוג לבת ל׳ בסך של 170 ₪ כל חודש".

14.         הוצאות מדור ואחזקתו:

משכנתא(כולל ביטוח) - 2,600 ₪ בחודש

ארנונה - 400 ₪ בחודש.

מים - 200 ₪ בחודש.

חשמל - 400 ₪ ממוצע לחודש.

טלפון אינטרנט וכבלים - 370 ₪ בחודש.

סה״כ הוצאות מדור ואחזקתו - 4,500 ₪.

15.         בנוסף לדמי המזונות, עתרה האישה לחייב את האיש לשאת ב-50% מסך הוצאות המדור ואחזקתו בסך של 2,250 ₪ בחודש.

16.         בנוסף לדמי המזונות, עתרה האישה לחייב את האיש לשאת ב - 50% מהוצאות החינוך בסך של 1,470 ₪ ובנוסף 50% מהוצאות החוגים והקייטנות של הקטינות.

עיקר טענות האיש

17.         האישה עשתה כל אשר לאל ידה על מנת להוציא את האיש מחייה, ובכלל כך איימה כי תגיש תלונת שווא במשטרת ישראל.

18 . האיש לא עזב מרצונו את בית הצדדים. האישה לא הותירה לו כל ברירה והוא נאלץ לישון מידי פעם בבית הוריו על מנת להרגיע את הרוחות, בעוד שהאישה נותרה להתגורר בדירתם המשותפת של הצדדים.

19.         האישה החליפה את המנעול בבית הצדדים ללא הסכמת האיש וללא ידיעתו למרות שהאיש בעל זכויות קנייניות שוות לאלה של האישה.

20.         לא בכדי לא הגישה האישה סעד למזונות זמניים בתיק לישוב סכסוך אשר נפתח ביום 14.10.18, וזאת מכיוון שהאיש, גם לאחר הפרידה הוסיף לשלם את חשבון החשמל, מחצית המשכנתא, חשבון הטלפון של האישה. בנוסף האיש רכש מוצרי מזון, בגדים ומשחקים לקטינות ושילם את התשלום החודשי עבור מכשיר התמי 4.

21.         האישה לא מאפשרת לאיש לראות את הקטינות למעלה משבוע, ומזניחה את הקטינות ואת הבית.

22.         שכרו הממוצע של האיש מגיע לסך של 6,300 ₪ לחודש והאישה מטעה את בית המשפט ביחס להכנסותיו.

23.         האיש עובד במשרה מלאה והוא ממצה את פוטנציאל השתכרותו.

24.         לאיש אין רכב. יצוין כי במהלך חייהם המשותפים של הצדדים, היה רכב לכל אחד מהם, כאשר הרכב הישן שימש את האיש ואילו הרכב היקר והמפואר שימש את האישה.

25.         האיש משלם את ההלוואה בסך 500 ₪ בחודש שנטלו הצדדים לרכישת הרכב בו עושה האישה שימוש בלעדי. סכום זה אשר על האישה לשאת ולכל הפחות את מחציתו, חייב להילקח בחשבון בעת פסיקת דמי המזונות.

26.         האיש ניסה להגיע להסדר עם האישה בעניין הסדרי השהות הזמניים של הקטינות עמו והוא נתקל בקשיים אל מול התנגדותה של האישה.

27.         לאיש השגות רבות בכל הקשור לדירת הצדדים, אך טענות אלה אינן רלוונטיות להליך דנן וידונו במסגרת ההליך המתאים.

28.         צורכי הקטינות המתוארים בכתב התביעה מנופחים ואינם משקפים את המציאות וחלקם לא נתמכו בראיות.

29.         לאור זמני השהות הנרחבים שהוצעו על ידי האיש במסגרת תיק המשמורת ובשים לב לפער בהשתכרות הצדדים שהוא לטובת האישה, עתר האיש כי:

א.             דמי המזונות לא יעלו על סך של 1,800 ₪, עד להגיע הבת הגדולה לגיל 6.

ב.              לאחר הגיע הבת הגדולה לגיל 6 שנים יתבטלו דמי המזונות עבורה והאיש ישלם סך של 900 ₪ עבור מזונותיה של הבת הקטנה.

ג.               בהגיע הבת הקטנה לגיל 6 שנים יחדל האיש לשאת בדמי המזונות בכלל, לנוכח זמני השהות הנרחבים עם הקטינות, העולים כדי משמורת משותפת פיזית, וכן לנוכח פערי ההשתכרות בין הצדדים.

ד.              האיש יישא במחצית הוצאות החינוך של הקטינות בקיזוז מענק הלימודים לו תהא זכאית האישה החל משנת הלימודים הקרובה, ובקיזוז כל הנחה לה זכאים הצדדים, והכל כנגד הצגת אסמכתאות על תשלומן בפועל.

ה.             החל משנת הלימודים הבאה תרשום האישה את הקטינות למסגרות שתעריפן ציבורי. ככל שתחפוץ לרשום את הקטינות למסגרות בעלות פרטית, יישא האיש במחצית עלות מסגרת בתעריף ציבורי בקיזוז הנחות להם זכאים הצדדים כמשפחה בראשה הורה יחידני, וביתרה תישא האישה.

החלטה למזונות זמניים

30.         ביום 22.01.19 ניתנה החלטה בנוגע למזונות הזמניים של הקטינות, בה נקבע כי האיש יישא בסך של 1,200 ₪ לכל קטינה עבור מזונותיה הזמניים וכן יישא במחצית מתשלומי המשכנתה הרובצת על דירת הצדדים ובמחצית מההוצאות החינוכיות והרפואיות החריגות של הקטינות.

חלוקת זמני השהות

31.         בדיון שהתקיים ביום 25.06.19 הצדדים הגיעו להסכמה בגדרה נקבע כי הקטינות ישהו עם האיש בימים ב׳ ו-ד׳ כולל לינה, בכל סופ״ש שני מיום ו׳ ועד למוצ״ש ובמחצית החגים. הסכמה זו קיבלה תוקף של פסק דין במסגרת תלה״מ 1451-01-19.

דיון והכרעה

32.         ס׳ 3 (א) לחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות) תשי״ט - 1959 קובע:

"אדם חייב במזונות הילדים הקטינים שלו והילדים הקטינים של בן-זוגו לפי הוראות הדין האישי החל עליו, והוראות חוק זה לא יחולו על מזונות אלה".

33.         בבע״מ 919/15 מיום 19.7.19 (פורסם בנבו)(להלן: ״בע״מ 919/15״) פסק בית המשפט העליון כי:

״בגילאי 15-6 חבים שני ההורים באופן שווה במזונות ילדיהם מדין צדקה, תוך שהחלוקה ביניהם תקבע על פי יכולותיהם הכלכליות היחסיות מכלל המקורות העומדים לרשותם, לרבות שכר עבודה, בנתון לחלוקת המשמורת הפיזית בפועל, ובשים לב למכלול נסיבות המקרה".

34.         לאור הלכה זו, יש להבחין בין המזונות של הבת ל׳ שגילה הוא מעל גיל 6 שנים לבין המזונות של

הב           שגילה הוא מתחת לגיל 6 שנים.

35.         ההבחנה באה לידי ביטוי בכך שביחס לבת ר׳ שגילה הוא מתחת לגיל 6 יחויב האב באופן אבסולוטי במזונותיה ההכרחיים - וזאת עד ל״נקודה״ בה הבת ר׳ תגיע לגיל 6 שנים - בעוד שביחס לבת ל׳ החיוב במזונות יחול על שני ההורים בהתאם לפרמטרים שנקבעו בעמ״ש (ת״א) 14612-10-16 מיום 20.12.17 (פורסם בנבו) :

א.             הערכה וקביעת צרכי הילדים לפי רמת החיים שהורגלו ערב הפירוד (צרכים תלויי שהות הכוללים מדור ואחזקתו, צרכים שאינם תלויי שהות וצרכים חריגים).

ב.              היכולות הכלכליות של הורי הקטינים (לא רק הכנסותיהם הפנויות של ההורים, אלא קביעת יכולת כלכלית מכל המקורות העומדים לרשות ההורים, לרבות שכר עבודה).

ג.              קביעת יחסיות ביכולתם הכלכלית של ההורים, זה מול זה.

ד.              חלוקת משמורת בפועל (שקלול הוצאות תלויות שהות, ביחס יכולתם הכלכלית של שני ההורים וקביעת גובה החיוב בהתאם).

36.         הבחנה נוספת באה לידי ביטוי בכך שביחס לבת ר׳ שגילה טרם הגיע לגיל 6 שנים, האב יישא במזונות ההכרחיים באופן אבסולוטי כאמור - ואלה כוללים מזון, ביגוד, ביטוח בריאות חובה, חינוך חובה ושאר צרכים מינימליים בסיסיים ראו: בע״מ 919/15; תלה״מ 13548-04-17 מיום 30.1.18 (פורסם בנבו); תמ״ש 6936-09-13 מיום 29.2.16 (פורסם בנבו) - בעוד שביחס לבת ל׳ יש להתייחס לכלל צרכיה ויש לבחון את צרכיה ההכרחיים וצרכיה שאינם הכרחיים יחד ראו: עמ״ש 21704-03-18 מיום 11.06.19 (פורסם בנבו).

המזונות של הבת ל׳

37.         בפסיקה קיימת תמימות דעים כי ההלכה שנקבעה בבע״מ 919/15 אינה חלה רק על המקרים בהם מתקיימת משמורת משותפת ראו: עמ״ש 36151-12-17 מיום 19.06.18 (פורסם בנבו), ודי בכך שמתקיימים זמני שהות סדירים, הכוללים לינה באמצע שבוע, סופי שבוע, חגים וחופשות ראו: עמ״ש 38445-08-17 מיום 5.10.18 (פורסם בנבו); רמ״ש 41433-04-18 מיום 30.5.18 (פורסם בנבו).

38.         במקרה שלפני, ניתן פסק דין בסוגיית חלוקת זמני השהות של האיש עם הקטינות - חלוקה הכוללת לינה הן במהלך השבוע והן בסופ״ש וחגים. במצב דברים זה, יש מקום להחיל את העקרונות שנקבעו בבע״מ 919/15.

39.         בס׳ 12 לסיכומים טענה האישה כי האיש אינו לוקח את הקטינות לחופשות. איני מקבל טענה זו של האישה. נקודת המוצא בפסיקת מזונות, היא חלוקת זמני השהות שנקבעה בהחלטה שיפוטית ראו: רמ״ש 31723-11-17 מיום 21.12.17 (פורסם בנבו).

40.         לפיכך, יש לקבוע את הפרמטרים הנדרשים לקביעת דמי המזונות בהתאם לעקרונות שנקבעו בבע״מ 919/15.

דיון בהכנסות האישה

41.         מעיון ב- 12 תלושי השכר מחודש נובמבר 2018 ועד לחודש אוקטובר 2019 שהגישה האישה ביום 16.12.19 עולה כי שכרה מגיע לסך של 8,331 ש״ח נטו לחודש בממוצע.

דיון בהכנסות האיש

42.         מעיון ב- 12 תלושי השכר מחודש מרץ 2018 ועד לחודש פברואר 2019 שהגיש האיש ביום 16.12.19 עולה כי שכרו מגיע לסך של 6,530 ₪ נטו לחודש בממוצע.

יחס ההכנסות

43.         יחס הכנסות הצדדים הוא 56% - 44% לטובת האישה.

חלוקת זמני השהות

44.         הקטינות שוהות עם האיש בימים ב׳ ו-ד׳ כולל לינה, בכל סופ״ש שני מיום ו׳ ועד למוצ״ש ובמחצית החגים. במילים אחרות, הקטינות שוהות עם האיש 35% (במעוגל) ועם האישה 65% מהזמן (במעוגל).

קביעת הורה מרכז

45.         לאור חלוקת זמני השהות, כאשר הקטינות שוהות עם האישה כ-2/3 מהזמן ועם האיש כ- 1/3 מהזמן, אני קובע כי האישה תהא ההורה המרכז.

הצרכים

46.         על פי הפסיקה העדכנית, סך הצרכים (הכרחיים ושאינם הכרחיים) ללא הוצאת מדור הוא סך של 2,250 ₪ לחודש ראו:רמ״ש 59188-10-18 מיום 25.10.18 (פורסם בנבו);עמ״ש -56000 10-18 מיום 31.1.19 (פורסם בנבו);עמ״ש 20634-04-18 מיום 7.2.19 (פורסם בנבו); עמ״ש

4202-02-20 מיום 2.8.20 (פורסם בנבו) ; תמ״ש 17292-02-16 מיום 19.01.19 (פורסם בנבו);

תלה״מ 50414-01-18 מיום 5.12.19 (פורסם בנבו).

קביעת דמי המזונות

47.         אחת הדרכים לחישוב מזונות, היא באמצעות שימוש בנוסחאות אריתמטיות.

48.         בפסיקה נמתחה ביקורת על עשיית השימוש בנוסחאות בעת קביעת דמי המזונות ראו: עמ״ש 32172-11-17 מיום 10.1.19 (פורסם בנבו);עמ״ש 11623-07-17 מיום 24.6.18 פורסם בנבו); עמ״ש 30516-10-18 מיום 2.6.19 (פורסם בנבו).

49.         לטעמי, במקרים מסוימים, כאשר הכנסות הצדדים דומות וחלוקת זמני השהות פחות או יותר שווה, שימוש בנוסחאות אריתמטיות עשוי להביא לתוצאה צודקת ראו, למשל, בתלה״מ -8402 04-17 מיום 27.2.19 (פורסם בנבו) ראו גם: תלה״מ 7461-09-17 מיום 26.9.19 (פורסם בנבו).

50.         במקרה שלפני שימוש בנוסחאות תביא לתוצאה כדלהלן:

א.              חישוב דמי המזונות בהתאם ליחס ההכנסות - לפי יחס ההכנסות בלבד, האישה הייתה צריכה לשאת בסך השווה ל- 56% מתוך סך של 2,250 ₪ (המהווים את צרכי הקטינה) דהיינו סך של 1,260 ₪ והאיש היה צריך לשאת בסך השווה ל - 44% דהיינו 990 ₪.

ב.              חישוב דמי המזונות בהתאם ליחס זמני השהות - הקטינה נמצאת אצל האישה 65% מהזמן ואצל האיש 35% מהזמן. במילים אחרות, האישה נושאת בפועל במזונות הקטינה בסך של 1,462.5 ₪ והאיש בסך של 787.5 ₪.

ג.               ההפרש הכספי בין סך של 990 ₪ כאמור בס״ק אי לעיל לבין סך של 787.5 ₪ כאמור בס״ק בי לעיל - דהיינו סך של 202.5 ₪ - הוא סכום המזונות שעל האיש לשלם לאישה בתור הורה מרכז.

51 . בשים לב לעובדה כי הפער בהכנסות אינו דרמטי, ומשעה שהפער בחלוקת זמני השהות הוא פער ממשי ( בעוד שהקטינה שוהה עם האישה כ-2/3 מהזמן ואצל האב כ-1/3 מהזמן בלבד), תשלום מזונות בסך של 202.5 ₪ לחודש אינו מבטא נכונה את האיזון הראוי בסיפוק צרכי הקטינה על ידי כל אחד מההורים.

52 . לכן, בהתאם להנחיית בע״מ 919/15 לפיה ״הנוסחה מציעה כלי עז ר בלבד, תוך שמודגש כי גם לאחר הצבת הנתונים בה, על בית המשפט להפעיל שיקול דעת פרטני אשר לחיוב גופו בשים לב למכלול נסיבות העניין"(ראו סעיף 64 שם) ראו גם עמ״ש 4208-01-19 מיום 21.7.19 (פורסם בנבו) מצאתי כי יש לחייב את האב במזונות הבת לי בשיעור של 450 ₪ לחודש.

המזונות של הבת ר׳

53.        בשים לב לחבות האיש לשאת במלוא הצרכים ההכרחיים של הבת ר׳ -צרכים הנעים בין -1,600 1,800 ₪ לחודש ראו:עמ״ש 46291-01-16 מיום 09.10.17 (פורסם בנבו);עמ״ש 32172-11-17 מיום 10.01.19 (פורסם בנבו);רמ״ש (מרכז) 59188-10-18 מיום 25.10.18 (פורסם בנבו); תלה״מ 59480-10-18 מיום 27.04.20 (פורסם בנבו), ולאור הלכתע״א 552/87 ורד נ׳ ורד, מב(3) 599 לפיה אין כופלים סך מזונות במספר הקטינים, אלא קיימת הפחתה מדורגת כנובע ממספר הקטינים, מצאתי מקום להעמיד את צרכי הבת ר׳ על סך של 1,600 ₪ לחודש.

54.        סכום זה עבור מזונות הבת ר׳ ישולם לאם על ידי האב עד הגיע הבת ר׳ לגיל 6 וממועד זה, יישא האיש עבור מזונותיה של הבת ר׳ סך של 450 ₪ בהתאם לחישוב שנערך עבור הבת ל׳.

מדור

55.        כל עוד הצדדים משלמים את המשכנתה הרובצת על דירת הצדדים, ועד לפירעונה המלא בפועל, תשלומי המשכנתה החודשיים ישולמו על ידי הצדדים בחלקים שווים.

56.        ממועד מכירת הדירה וסילוק המשכנתה, יישא האיש בגין מדורה של הקטינה ר׳ בשיעור של 1/3 מעלות השכירות/המשכנתה שתיטול האישה ובלבד שהשתתפותו לא תעלה על סך של 1,200 ₪ לחודש. עם הגיע הקטינה ר׳ לגיל 6, כל הורה ידאג למדורה.

57.         ממועד מכירת הדירה וסילוק המשכנתה, כל הורה ידאג למדורה של הקטינה ל׳.

הוצאות חריגות

58.        בשים לב לעובדה כי הפער ביחס ההכנסות בין הצדדים איננו מהותי, הצדדים יישאו בהוצאות חינוכיות ורפואיות חריגות בחלקים שווים.

הוראות אופרטיביות

59.         האיש ישלם לאישה למזונות הקטינה ל׳ סך של 450 ₪ לחודש, שישולם החל מהיום ועד הגיע הקטינה ל׳ לגיל 18 ו/או עד לסיום לימודי התיכון - לפי המאוחר מבין שני המועדים.

60.         האיש ישלם לאישה למזונות הקטינה ר׳ סך של 1,600 ₪ לחודש עד הגיע לגיל 6 שנים וממועד זה ישלם האיש למזונות הקטינה ר׳ סך של 450 ₪ לחודש עד הגיע הקטינה ר׳ לגיל 18 ו/או עד לסיום לימודי התיכון - לפי המאוחר מבין שני המועדים.

61.         היה והקטינות ישרתו בצה״ל ו/או בשירות לאומי, האיש ימשיך לשלם מזונות לאישה עד לתום תקופת שירות החובה ו/או הלאומי, כשהסכום יעמוד על 1/3 מהסכום הנקוב לעיל, בערכו הצמוד כאמור בס׳ 57 להלן.

62.         דמי המזונות ישולמו מידי חודש בחודשו, עד ה-10 לחודש עבור החודש השוטף, ישירות לחשבון הבנק של האישה שפרטיו יימסרו לאיש, כשהסכומים הנקובים בס׳ 60-61 לעיל יהיו צמודים למדד המחירים לצרכן על בסיס המדד הידוע היום ויעודכנו אחת ל-3 חודשים, ללא עדכונים למפרע.

63.         כל קצבה ו/או מענק המשולם ע״י המוסד לביטוח לאומי בגין הקטינות, לרבות קצבת ילדים, מענק לימודים וכיו״ב, ישולם לאישה בנוסף לדמי המזונות.

64.         כל הודעה ו/או מידע לרבות מסמכים, בכל הקשור לחיובי המזונות, שעל הורה אחד להעביר להורה השני, יועבר באחד מאופני התקשרות הבאים - להלן: "תקשורת מתועדת": תקשורת סלולרית(כגון: wn/^wiWhatsApp־ רשום, כאשר ההורה השולח איננו מחויב להוכיח כי ההורה השני קיבל לידיו את ההודעה אלא כי שלח לו באחד מאופני התקשורת המפורטים לעיל. כל העברה באופן אחר, תחייב את ההורה השולח להוכיח כי ההורה השני קיבל לידיו את המידע/מסמכים.

65.         החל מהיום יישאו הצדדים בחלקים שווים ביניהם בהוצאות רפואיות חריגות מכל מין וסוג שהוא, לרבות רפואת שיניים כולל אורתודנטיה, משקפיים/עדשות מגע, טיפולים פסיכולוגיים/רגשיים, אבחונים לרבות אבחוני ליקוי למידה, וכל הוצאה רפואית אחרת חריגה אשר איננה מכוסה(במלואה או בחלקה) על ידי קופ״ח ובכלל זה הפרשים בגין אותה הוצאה חריגה לאחר קבלת החזר מכל מקור שהוא, אלא א"כ ההחזר מתקבל מביטוח פרטי הממומן ע״י הורה אחד בלבד שאז רק ההורה המממן זכאי ליהנות מהחזר זה.

כל הוצאה רפואית כנ״ל תעשה על יסוד אסמכתא מגורם רלוונטי המאשר את נחיצותה, אשר תועבר מהורה אחד לשני בתקשורת המתועדת טרם הוצאת ההוצאה/קבלת הטיפול, על מנת לאפשר להורה השני לבדוק האמור בתוך 10 ימים מיום משלוח האסמכתא.

האיש יהיה רשאי לשלוח הצעה נגדית מטעמו בתוך 10 ימים. במקרה של מחלוקת לגבי עלות ו/או נחיצות ההוצאה יכריע במחלוקת רופא המשפחה המטפל בקטינים או רופא מומחה בתחום הדרוש המוסכם על הצדדים.

הוצאה רפואית חריגה דחופה תשולם לאלתר וללא צורך בקבלת עמדה של ההורה השני ומחצית מהוצאה זו תוחזר להורה המשלם על ידי ההורה החייב בתוך 10 ימים בכפוף להצגת אסמכתא בדבר היצוע התשלום.

66.         החל מהיום יישאו הצדדים בחלקים שווים ביניהם בהוצאות החינוך על פי דרישת מערכת החינוך ו/או המסגרת החינוכית -כדלקמן: אגרות חינוך, שכר לימוד, סל תרבות וכל תשלום אחר הנדרש לתשלום ישירות למערכת החינוכית ו/או למסגרת החינוכית לרבות ועד הורים, וכן מעון, צהרון(עד סוף כיתה ג׳ בהתאם לתעריף צהרון ציבורי), חוגים( עד שני חוגים לכל אחד מהקטינים בעלות מתנ״ס), שיעורי עזר (ע״פ המלחצת הגורם הרלוונטי), תנועת נוער, קייטנות(מחזור אחד בקיץ ואחד בחופשת הפסח בעלות קייטנת עירייה/מתנ״ס) מסע לפולין.

האיש יהיה רשאי לשלוח הצעה נגדית מטעמו בתוך 10 ימים. במקרה של מחלוקת לגבי עלות ו/או נחיצות ההוצאה, תכריע במחלוקת יועצת בית הספר מחנכת הכיתה או גורם חיוני אחר המקובל על הצדדים.

67.         כל הוצאה חריגה אחרת שלא נכללת בסעיפים 65-66 לעיל, יישאו בה שני ההורים בחלקים שווים ובלבד ששני ההורים הסכימו להוצאה זו באופן מתועד(לרבות בתקשורת המתועדת).

68.         הורה אשר יישא במלוא הסכומים בגין ההוצאות המפורטות בס׳ 65-66 לעיל("ההורה המשלם״) יקבל מהורה השני(״ההורה החייב״) את חלקו בהתאם לאמור לעיל, וזאת בתוך 10 ימים מיום שההורה המשלם שלח להורה החייב בתקשורת המתועדת דרישה בצירוף האסמכתא הרלוונטית על התשלום הנדרש, ובתנאי שהמשלוח ייעשה לא יאוחר מחצי שנה לאחר ההוצאה.

לחילופין רשאי ההורה החייב להודיע לאם בתקשורת המתועדת בתוך עשרת הימים דלעיל, כי הוא ישלם את חלקו ישירות לגורם נותן השירות.

69.         חיוב האיש במזונות המפורטים בסעיפים לעיל, כוללים את השתתפותו בכל צרכי הקטינות, מכל מין וסוג שהוא, לרבות מדור, ועל כן האישה מתחייבת להשלים את כל יתר צרכי הקטינות, מכל מין וסוג שהוא, לרבות - ולא למעט: מזון, כלכלה שוטפת, ביגוד והנעלה, רכישת ציוד למסגרת החינוכית, הוצאות רפואיות שוטפות, וכיו״ב.

70.         הצדדים יישאו בהוצאות המדור כאמור בפרק הרלוונטי לפסק דין זה.

71.         עד למועד פסק הדין החיוב במזונות הקטינות הוא על פי ההחלטה למזונות הזמניים.

72.         בגין הליך זה, אין צו להוצאות.

תלה״מ 5553-04-19 -איזון משאבים ופירוק שיתוף במקרקעין

עיקר טענות האיש

73.         הצדדים רכשו יחד דירת מגורים(להלן: "הדירה") בה מתגוררת כיום האישה.

74.         הזכויות בדירה רשומות על שם הצדדים בחלקים שווים במנהל מקרקעי ישראל.

75.         יש להורות על פירוק השיתוף בדירה, ולחלק התמורה באופן שווה בין הצדדים ולשם כך יש למנות שמאי מקרקעין ואת ב״כ האיש ככונסת נכסים למכירת הדירה.

76.         יש לאזן את הזכויות הסוציאליות והכספיות של הצדדים ולשם כך יש למנות מומחה.

77.         יש ליתן צו לפירוק השיתוף במיטלטלין המשותפים של הצדדים אשר מצויים בשימוש האישה.

78.         יש לפרק את השיתוף ברכב המשותף לצדדים.

עיקר טענות האישה

79.         האיש מרבה להמר, לשחק במשחקי קלפים, לכל הפחות פעמיים בשבוע ומבזבז את הכספים השייכים לבני הזוג. יש לעשות שימוש בסעיף 8 לחוק יחסי ממון בין בני זוג תשל״ג 1973 (להלן:

"חוק יחסי ממון") ולהורות כי האיש יישא בחלק גדול יותר בחובות המשותפים של הצדדים בשל מחלת ההימורים ממנה סובל.

80.         יש לעשות שימוש בסעיף 8 לחוק יחסי ממון ולהורות על חלוקה בלתי שוויונית של כספי מכר הדירה בשל מחלת ההימורים ממנה סובל האיש.

81.         האישה מעוניינת לרכוש את חלקו של האיש בדירה, לאחר קיזוז של 1,000,000 ₪ אשר ניתנו לאישה בלבד עובר לנישואי הצדדים כמתנה לרכישת הדירה(להלן: "כספי המתנה").

82.         האיש חתם על הסכם מתנה מול הסבתא של האישה(להלן: "הסבתא") כי כספי המתנה אשר ניתנו על ידי הסבתא לצורך רכישת הדירה יהיו שייכים לאישה בלבד. האיש לא ציין זאת בתביעתו ונוהג בחוסר תום לב משווע.

83.         אין מקום למנות מומחה לאיזון הזכויות והצדדים יכולים לערוך תחשיב של זכויות וחובות שצברו בתקופת השיתוף.

84.         פירוק השיתוף במיטלטלין יש לבצע באופן בו ירכוש האיש את המיטלטלין בהתאם לסכומים שהציע. לחלופין, יש לבצע את פירוק השיתוף במיטלטלין על פי שיטת "שתי הרשימות" וחלוקת המיטלטלין בעין בין הצדדים.

85.         את פירוק השיתוף ברכב יש לבצע בדרך בה האיש ירכוש את זכויות האישה ברכב.

דיון והכרעה

86.         המחלוקת המרכזית בין הצדדים התמקדה בשאלה האם יש לראות בכספי המתנה ככספים משותפים לצדדים או שמא ככספים שיוחדו על ידי הסבתא לאישה בלבד ומשכך, יש להפחית את כספי המתנה מכספי מכר הדירה לטובת האישה, ולהורות על חלוקת יתרת התמורה, בניכוי המשכנתה, בין הצדדים בחלקים שווים.

87.         לאחר עיון במכלול התשתית הראייתית, הגעתי למסקנה כי יש לקבל את עמדת האישה ולקבוע כי כספי המתנה הם כספים שיוחדו על ידי הסבתא לאישה בלבד.

88.         ער אני לטענת האיש בסיכומים כי משעה שהדירה נרשמה על שם הצדדים בחלקים שווים, יש לראות ברישום כאמור ככוונת האישה להפוך את כספי המתנה למשותפים ראו: ס׳ 12 ו-14 לסיכומים.

90.         אכן, על פי הפסיקה, משנרשם נכס משותף בחלקים שווים, ככלל לא תישמע טענת אחד הצדדים כי השקיע יותר מחברו ברכישה וכי בשל כך עומדות לזכותו זכויות בעלות ביותר מאשר מחצית הנכס ראו: בעא 66/88 תמר דקר נ׳ פליקס דקר, פ״ד מג(1) 122.

91.         מגמת הפסיקה סוכמה בתמ״ש 50257-11-11 מיום 7.11.12 (פורסם בנבו) כדלהלן:

"הנה כי, גם במקום שבו אחד מבני הזוג משלם יותר מרעהו למימון רכישת הנכס, הרי מדובר למעשה במתנה אשר הושלמה עם רישום הנכס שווה בשווה בשם הצדדים (תמ״ש (י-ם) 16622/06 ו.א. ני כ.מ. (פורסם בנבו) ; תמ״ש (י-ם) 21230/07 נ. ק. ני ל. ק. [פורסם בנבו(06/10/2011) ; תמ״ש (חיי 14560/01 ז.כ. נ' ג.כ. (פורסם בנבו) ; תמ״ש (תא) 15271/96 שלף נ' שלף (פורסם במאגרים [פורסם בנבו - 8/11/2001)).

במקרים אחרים נקבע מפורשות, כי משנרשמה הדירה על שם שני הצדדים, ההנחה היא, כאמור, כי כל תרומת יתר היה בגדר ויתור (ע״א343/87 פרי ני פרי, פד מד(2) 164,154 ; ע״א 384/88זיסרמן נ׳זיסרמן,פד מג(3)205)".

92.         ואולם, המקרה שלפני שונה בתכלית מהמקרים המפורטים בפסיקה.

93.         השוני בא לידי ביטוי בעריכת הסכם מתנה עליו חתם האיש.

94.         עיון בהסכם המתנה מלמד כי האישה בלבד היא מקבלת המתנה וכספי המתנה מיועדים לה לרכישת הדירה ראו: "הואיל השני להסכם המתנה".

95.         בס׳ 6 להסכם המתנה הודגש כי:

"נותני המתנה מבקשים להבהיר כי המתנה ניתנת לכל אחד ממקבלי המתנה באופן אישי וכי רצונם הוא כי המתנה תיוותר בבעלות האישית והבלעדית של מקבל המתנה, לפיכך תנאי נוסף למתן המתנה הוא כי מקבל המתנה לא יהיה רשאי להעביר את זכויותיו במתנה לכל צד ג' למעט לצאצאיו וכי יהא עליו להשתמש בכספים אך ורק לרכישת דירת מגורים...".

96 . עינינו הרואות כי כספי המתנה ניתנו לאישה בלבד אגב הסדרת המנגנון להבטחת כספים על דרך של מניעת האפשרות של העברת כספי המתנה לצד גי.

97.         כידוע, על הסכם מתנה חלים שתי מערכות דינים. האחת, הסדר ישיר באמצעותחוק המתנה, התשכ״ח-1968(להלן: "חוק המתנה")והשנייה היא הסדר שיורי, החל על נושאים שלא הוסדרו בחוק המתנה, באמצעות הדין הכללי החל על חוזים -חוק החוזים )חלק כללי), התשל״ג- 1973(להלן: ״חוק החוזים״) ראו:ע״א 173/72 גנאיים ואח׳ נ׳ גנאיים פ״ד כז (1) 414, 420 ; ה״פ 25529-11-12 מרקור ואח׳ נ׳ נטר גרינפלד ואח׳ מיום 14.5.19 (פורסם בנבו); וכן מ׳ א׳ראבילו חוק המתנה, תשכ״ח - 1968, מהדורה שנייה, עמ׳ 30).

98.         כבכל חוזה, גם בחוזה מתנה יסוד "גמירות הדעת" של המתקשרים בו הוא תנאי בלעדיו אין כל תוקף לחוזה. מבחן גמירות דעת המתקשרים הוא מבחן חיצוני אובייקטיבי ראו:ע״א 3601/96 ע׳ בראשי ואח׳ נ׳ עיזבון המנוחה זלמן בראשי ז״ל, פ״ד נ״ב(2) 582.

99.         על מנת להתחקות אחר גמירות דעת וכוונת הצדדים להסכם המתנה, יש לפעול עפ״י הכללים הפרשניים המקובלים בפירוש חוזים, תוך מתן משקל מכריע וקפדני לגמירות דעת נותן המתנה, ראו :ע״א 6439/99 ״טפחות״ בנק משכנתאות לישראל בע״מ נ׳ חיים פרח, נח(2) 106 (2003); ע״א 39344-10-19 פחראלדין נ׳ נכלי ואח׳ מיום 12.3.20(פורסם בנבו).

100.     המבחן האובייקטיבי כוחו יפה גם מקום שמדובר בעסקת מתנה, אולם מאחר שמתנה היא במהותה חוזה חד צדדי - אינטרס ההסתמכות של מקבל המתנה פוחת אל מול הצורך לתת ביטוי לרצונו של נותן המתנה ראו:ע״א 6296/05 כהן נ׳ עזבון המנוחה בקשי כתון ז״ל, [פורסם בנבו] פסקה ח(5) (5.8.2007); ע״א 3354/18 מיום 23.3.20 (פורסם בנבו).

101.     במקרה שלפני הצדדים להסכם המתנה ביטאו את רצונם כי כספי המתנה יועדו לאישה בלבד ולא לכל צד גי למעט לצאצאיה.

102.     האיש חתם על הסכם המתנה לא לפני שנכתב עליו בכתב יד "קראתי והבנתי את האמור לעיל ומסכים לכך" . האיש לא הכחיש את חתימתו על גבי הסכם המתנה ראו: פרוט׳ עמ׳ 16 ש׳ -11 12, עמ׳ 18 ש׳ 35-36.

103 . חתימת האיש על גבי הסכם המתנה מהווה אינדיקציה מכרעת לקיומה של גמירות דעת במובנה האובייקטיבי ראו:ע״א 6296/05 כהן נ׳ עיזבון המנוחה בקשי כתון ז״ל [פורסם בנבו] (5.8.2007), עמ׳ 12). תמ״ש 50793-01-17 מיום 18.2.18 (פורסם בנבו).